רבי שלמה לוריא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלמה לוריא
לידה עד"ר
סלוצק
פטירה כסלו של"ד
מקום פעילות פולין
תחומי עיסוק רב, ראש ישיבה, מגיה ומפרש הש"ס, פוסק
רבותיו רבי יצחק קלויבר
בני דורו הרמ"א, המהר"ל מפראג

רבי שלמה לוריא (מכונה רש"ל או מהרש"ל. ה'עד"ר - י"ב כסלו ה'של"ד), היה מגדולי פוסקי ההלכה, מפרשי ומגיהי הגמרא, ומנהיגי יהדות אשכנז. הוא חי ופעל בערים שונות ברחבי פולין, והיה ראש ישיבה בערים אלו.

תולדות חיים[עריכה]

המהרש"ל נולד בשנת עד"ר[1] לאביו רבי יחיאל לוריא, שהיה רב העיר סלוצק.

בהיותו ילד נפטר אביו, והוא התגורר בבית סבו, רבי יצחק קלויבר, שהיה רב העיר פוזנא. אצל סבו זה למד המהרש"ל תורה, ובמשך שבע שנים למד אצל סבו יחד עם המהר"ל מפראג, שהיה צעיר ממנו בשנתיים, על שני תלמידיו אלו אמר רבי יצחק שהוא יכול להמליץ את מאמר חז"ל "ומתלמידי יותר מכולם"[2], המהר"ל והמהרש"ל היו חברים טובים מאד, עד שהמהר"ל לא רצה להפרד מהמהרש"ל (ומסבו, רבו של המהר"ל) כדי להתחתן, ונשאר עוד שלש שנים כדי ללמוד בישיבה[3].

על שם סבו זה חתם המהרש"ל כמה פעמים בחתימתו - שר יצחק[4], ושלמה רבי יצחק[5].

לאחר פטירתו של סבו, בשנת רח"צ, עברו המהרש"ל והמהר"ל ללמוד בעיר קראקא, שם למדו יחד עם הרמ"א, המהרש"ל נשאר שם שלש שנים[6].

בשנת ש"א בערך התחתן המהרש"ל עם ליפקא, בתו של רבי קלמן הברקשטן[7][8][9], בשנת ד"ש, עבר חמיו לכהן כרב העיר בריסק, והוא מילא את מקומו כרב העיר אוסטראה. בצו מלכותי מאותה תקופה, הוא מונה בתור רב הכולל של כל יהודי מדינת ואהלין.

בשנת שי"ג, עבר לכהן כרב וראש הישיבה בלובלין. בתחילה כיהן כראש ישיבתו של רבי שלום שכנא מלובלין, אך לאחר מחלוקת עם רבי ישראל בנו של רבי שלום שכנא על היחס לשיטת הפלפול, שיסד רבי שלום שכנא, והמהרש"ל נאבק בה, נאלץ לעזוב את הישיבה והקים ישיבה משלו.

החיד"א כותב בספרו "שם הגדולים", בערכו של המהרש"ל, מינה המהרש"ל אדם שיבוא לביתו מדי יום להוכיחו כדי שיחזור בתשובה.

המהרש"ל היה בן תקופתו וקרוב משפחתו של הרמ"א[10], הם קיימו ביניהם התכתבות מקיפה, שהגיעה לעיתים ללשונות חריפים, אך שררו כבוד והערכה בין השניים. מפורסמים במיוחד דיוניהם בנושאי חשיבות הפילוסופיה והדקדוק. למרות ששניהם היו מוערכים ביותר, ורוב הפוסקים בדורם היו מתלמידיו של המהרש"ל, יש נטייה ברורה לפסיקה בעקבות הרמ"א. השל"ה כותב שראוי ליראי שמים להחמיר על עצמם כמהרש"ל נגד הרמ"א. ואכן אדמו"ר הזקן בשלחנו מציין הרבה למהרש"ל כנגד הרמ"א[11].

המהרש"ל היה תקיף מאד, והוא נודע בכתיבתו התקיפה נגד בני דורו, ואפילו נגד הראשונים.

המהרש"ל נפטר בלובלין בי"ב בכסלו ה'של"ד.

משפחתו[עריכה]

  • בנו, רבי יחיאל לוריא - ראש ישיבה בלובלין במקום אביו.
  • בנו, רבי זאב וולף לוריא.
  • בתו, שרה אשת המקובל רבי יהודה ליב רבה של העיר אפאלי.
  • בתו, ולנטינה אשת רבי אפרים פישל רב העיר בריסק.
  • בתו, מרים אשת רבי אליעזר איסרליש, אחיו של הרמ"א.
  • בתו, אשת רבי שמעון אוירבך, רבן של הערים: טורבין, לובמלא, פרעמישלא, וויען, פוזנא ופראג.

תלמידיו[עריכה]

למהרש"ל היו תלמידים רבים, שלמדו בישיבתו הגדולה בלובלין. חלקם המשיכו את מאבקו בשיטת הפלפול.

בין הגדולים שבהם היו:

  • רבי ישעיה הלוי הורוביץ - השל"ה.
  • רבי יהושע פלק כץ - מחבר הספרים "פרישה" ו"דרישה" על הטור, והסמ"ע על השולחן ערוך.
  • רבי שלמה אפרים מלונטשיץ - מחבר הפירוש "כלי יקר" על חמשה חומשי תורה.
  • רבי חיים בן בצלאל מפרידבורג - אחיו של המהר"ל מפראג ומחבר "ספר החיים".
  • רבי אליהו בעל שם מחלם.
  • רבי בנימין אהרן סלניק - מחבר "משאת בנימין".
  • רבי משה מאט מחבר "מטה משה".

ועוד תלמידים רבים, שהיו מגדולי הרבנים והפוסקים בדור שאחריו[12].

משנתו[עריכה]

  • המהרש"ל נודע כפוסק תקיף, העשוי ללא חת, הוא חלק על ראשונים, והתבטא בלשונות חריפים ביותר על גדולי דורו, ועל כמה ראשונים. מאידך, המהרש"ל גם התבטא בצורות מיוחדות על כמה ראשונים, ביניהם בעלי התוספות, הרמב"ם והמהר"ם מרוטנבורג.
  • המהרש"ל התנגד בצורה חריפה לשיטת הפלפול[13].
  • המהרש"ל היה ידיד קרוב ביותר של הרמ"א, ולמרות שחלקו רבות אחד עם השני, הם התבטאו בצורות נפלאות אחד על השני.
  • המהרש"ל היה מקובל גדול וכתב כמה ענינים בתורת הקבלה[14].
  • בבית הכנסת של המהרש"ל בעיר לובלין, היה נוסח תפלה מיוחד שקבע המהרש"ל, והמהרש"ל התנגד לתפלה בנוסח האר"י ונוסח ספרד בביהכנ"ס שלו. מסופר[15] שפעם הגיע המגיד מקוז'ניץ ללובלין, והלך להתפלל בביהכנ"ס של המהרש"ל, ואמרו לו שהמהרש"ל הקפיד על אלו שמתפללים בנוסח האר"י ונוסח ספרד בביהכנ"ס שלו, ואמר המגיד שהוא מקווה שעליו המהרש"ל לא יקפיד. וכאשר התקרב אל העמוד ואמר את הפסוק "הודו", מיד חזר לאחוריו ואמר שהמהרש"ל הקפיד עליו.

אצל רבותינו נשיאנו[עריכה]

אדמו"ר הריי"צ כותב[16] שמוצאה של סבתו של אדמו"ר הזקן - מרת רחל, אשתו של רבי שניאור זלמן אביו של רבי ברוך, אביו של אדה"ז, היה ממשפחה מכובדת מפוזנא, שהתייחסו למהרש"ל.

בספר הזכרונות מביא אדמו"ר הריי"צ פרטים רבים בתולדות חייו של המהרש"ל[17].

אדמו"ר הזקן ואדמו"ר הצמח צדק מצטטים רבות את המהרש"ל בשולחן ערוך, צמח צדק, ובשו"ת שלהם. אדמו"ר הזקן כותב בשו"ת שלו[18]: "יש לסמוך על הפוסקים האחרונים שאנו נמשכים אחריהם בכל מקום ה"ה רמ"א ורש"ל וט"ז וש"ך .. שכן דעת רש"ל וסיעתו (ומוכרח הוא ודאי..)." ומציין את המהרש"ל כראש סיעת האחרונים הללו, שעליהם אנו סומכים בכל מקום.

בהערה לשיחת י"ט כסלו תשד"מ הזכיר הרבי את ייחוסו של המהרש"ל לדוד המלך, בקשר להוראתו לומר את הפסוק "אך צדיקים" בסיום כל תפילהתבנית:ראה לקוטי שיחות חלק כ"ה עמ' 375 הערה 27..

בשיחת כ' מנחם אב תשי"א, הקדיש הרבי שיחה שלמה לבאר את החילוק בין בני בבל לבני ארץ ישראל, והשיחה מתבססת ברובה ע"פ דברי המהרש"ל.

המהרש"ל כותב בספרו ים של שלמה[19] את הסבר השם 'שניאור': אחד שם אביו היה מאיר, ושם אבי אשתו היה אורי, וכאשר נולד להם בן היה וויכוח כיצד לקרוא אותו, וכדי לעשות שלום קראוהו שניאור, שמשמעותו שני אורות - מאיר ואורי. על סמך ביאור זה מתבססים רבותינו נשיאנו[20] שאדמו"ר הזקן נקרא שניאור ע"ש שני האורות - אור הנגלה ואור החסידות.

אדמו"ר הריי"צ כותב[21] שהמהרש"ל היה מקובל גדול.

ספריו[עריכה]

חכמת שלמה[עריכה]

הספר חכמת שלמה, הוא ספרו של המהרש"ל ובו חידושיו והגהותיו על הש"ס. הספר נדפס במהדורת ש"ס וילנא ואילך, יחד עם פירושיהם של המהרש"א והמהר"ם מלובלין.

חלק החידושים כולל את חידושיו של המהרש"ל על הש"ס, אמנם החלק החשוב יותר בספר הוא ההגהות, אותם ליקט המהרש"ל מעשרות כתבי יד ומהדורות של הש"ס, וכך הגיה את הש"ס מכל טעויות הדפוס שנכנסו בו במהלך השנים. המהרש"ל עבד על ספר זה שנים רבות, והשקיע בו מאמצים עצומים, עד שהוא נחשב לגדול המגיהים של הש"ס[22].

הספר נדפס לראשונה בכרך בפני עצמו בשנת ה'שמ"ב. במרוצת הזמן שיבצו את תיקוניו בגוף הגמרא, על פי רוב ללא כל אזכור או סימן לתיקון או שינוי הנוסח. מהדורת הש"ס קושטנדינא (ה'שמ"ג - ה'שמ"ח) הייתה הראשונה אשר הוגהה על פי ה"חכמת שלמה", ובעקבותיה הלכו רוב מהדורות הש"ס המאוחרות. בעקבות הטמעת התיקונים בגוף הגמרא, נדפס ה"חכמת שלמה", החל ממהדורת אמסטרדם ה'תנ"א, במתכונת מקוצרת, ובה הוכנסו רק הקטעים העוסקים בביאור, וכן מקצת הגהות. במהדורת הש"ס החדשה של עוז והדר, ההדירו את הספר מחדש בתוספת הערות וציונים והחזירו למקומם את כל ההגהות שהושמטו במהדורות הקודמות. כמו כן, הפרידו את ההגהות והביאורים לשני מדורים נפרדים.

ים של שלמה[עריכה]

הספר ים של שלמה, הוא ספרו של המהרש"ל, בו הוא פוסק הלכות לפי סדר הש"ס, המהרש"ל פוסק את ההלכות לפי הש"ס, הראשונים, מנהגים ולפי דעתו הוא. המהרש"ל חולק גם על ראשונים, כיוון שלפי דעתו, מותר לחלוק על הראשונים, ורק על האמוראים ולמעלה מהם אסור לחלוק.

בהקדמה לים של שלמה מסכת יבמות כותב המהרש"ל:

כשתי שנים לא הגעתי במסכת יבמות אלא לחצי המסכת, ועל כתובות יגעתי שנה תמימה ולא הגעתי אלא לשני פרקים, ובפרק מצות חליצה עסקתי חצי שנה

ואכן, המהרש"ל לא הספיק לסיים את חיבור הספר על כל הש"ס.

למרבה הצער, כיום לא נמצאים בידינו ספרי ים של שלמה על כל המסכתות שכתב המהרש"ל, אלא רק על שבע מסכתות, וגם במסכתות אלו חסרים חלקים, המסכתות שיש בידינו הן: ביצה, יבמות, כתובות, גיטין, קידושין, בבא קמא וחולין. ידוע שהמהרש"ל כתב את ספרו זה על עוד תשע מסכתות[23], אמנם לא ידוע אלו מסכתות הן[24]

ספרים נוספים של המהרש"ל[עריכה]

  • תשובות מהרש"ל, ובו יש ליקוט של שו"ת שנכתבו על ידי המהרש"ל. תשובות המהרש"ל צוטטו רבות על ידי פוסקי הדורות הבאים.
  • יריעות שלמה, הגהות המהרש"ל בפירוש רש"י על התורה.
  • מכונות ועטרת שלמה, הגהות על ספר "שערי דורא" לרבי יצחק מדורא, העוסק בעניני כשרות המזון. ספר זה יצא לאור על ידי תלמידיו, בשתי נוסחאות: אחת 'מכונות שלמה' והשניה 'עטרת שלמה', בכל אחת מהנוסחאות יש מה שאין בחברתה, ויש ביניהם שינויים רבים, במהדורות האחרונות של הספר הדפיס את שניהם יחד בשם 'מכונות ועטרת שלמה'.
  • עמודי שלמה, הגהות על הסמ"ג.
  • הגהות על הטור.
  • זמירות לשבת ומוצאי שבת יחד עם פירוש עליהן. בפירוש יש גם מנהגים והנהגות לשבת ולמוצאי שבת.
  • המהרש"ל חיבר גם כמה כתבים בקבלה, כגון פירוש על פרק ס"ז בתהלים בשם 'מנורת זהב טהור'[25], וכן כלולים בכתביו האחרים ענינים קבליים.

ההסכמות על ספריו[עריכה]

על ספריו של המהרש"ל[26] כתבו הסכמות כמה מגדולי האחרונים. ביניהם: הרמ"א שכתב באופן נדיר. השל"ה הקדוש, רבי אפרים שלמה לונטשיץ - אב"ד פראג ומחבר הפירוש 'כלי יקר', רבי יום טוב ליפמן - מחבר הפירוש 'תוספות יום טוב' על המשנה, ועוד רבים.

חלקם אף הוסיפו קריאה מיוחדת לקנות את הספר.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

תולדות חיים[עריכה]

ספריו[עריכה]

שו"ת מהרש"ל, לעמבערג תרי"ט, באתר HebrewBooks.

הערות שוליים

  1. ע"פ ספר הזכרונות פרק פ"ג, ויש אומרים (ללא מקור מבוסס) בשנת ע"ר.
  2. מסכת תענית דף ז' עמ' א'. מסכת מכות דף י' עמ' א'.
  3. ראה ספר הזכרונות פרק פ"ו (בתרגום ללה"ק - עמ' 98). ויש אומרים שבשנת רצ"ה, נשרף בית סבו, והוא עזב את העיר.
  4. ראה לדוגמא שו"ת מהרש"ל, סימנים לו, נג, נד, נז.
  5. ראה שו"ת מהרש"ל סימן פ"ז.
  6. ראה ספר הזכרונות פרק פ"ד-פ"ה. אמנם יש אומרים שכבר בשנת רצ"ט הוא היה דיין וראש ישיבה בבריסק. ונראה שלפי אדמו"ר הריי"צ לא גורסים את התקופה שהוא היה בבריסק, ואמנם אין לכך מקור מבוסס, לבד מזאת שהוא סידר שם גט בשנת רצ"ט.
  7. יש החולקים על קביעה זו. רבי קלמן היה רב העיר וראש הישיבה בלבוב ואחר כך באוסטרהה. לאחר שעבר לכהן כרב העיר בריסק, מונה המהרש"ל לרב העיר אוסטראה במקומו. לאחר מכן הוא עלה לארץ ישראל, והיה הרב הראשון לאשכנזים בירושלים, ואף נפגש עם האריז"ל (ראה חיד"א, מדבר קדמות מערכת י').
  8. קביעת התאריך הזו היא ע"פ ספר הזכרונות שם, אולם יש כותבים שהוא התחתן כבר בשנת רצ"ה, ואולי לאחר נישואיו נסע ללמוד בקראקא.
  9. יש אומרים שהוא מונה לראש הישיבה, ודיין של העיר בריסק. ויש הגורסים שהוא גם נולד בעיר זו.
  10. אחיו של הרמ"א התחתן עם בתו של המהרש"ל.
  11. לדוגמא: ראה בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים חלק ד', סימן תקי"ג סעיף ט"ז, ובקונטרס אחרון סימן ה', שם פוסק אדה"ז כ"רש"ל וסיעתו" ולא כמו הרמ"א. וכך יש עוד מקומות רבים.
  12. ראה כאן עוד תלמידים.
  13. ראה לעיל בפיסקה תולדות חיים על הדברים שנגרמו מכך.
  14. ראה ספר הזכרונות פרק פ"ג, ולקמן בפיסקה "אצל רבותינו נשיאנו".
  15. רשימות דברים (מהדורה חדשה) עמ' 219.
  16. ספר הזכרונות פרק פ"ג.
  17. כפי שניתן לראות לעיל בפיסקה תולדות חיים.
  18. סימן י"ב.
  19. מסכת גיטין פרק ד' סימן כ"ו. הובא גם בשם הגדולים לחיד"א, מערכת גדולים אות ש' בסופה.
  20. ראה ספר התולדות הבעש"ט חלק א' עמ' 126 ובנסמן בהערה 34 שם.
  21. ספר הזכרונות שם.
  22. השוני בין הגהותיו של המהרש"ל להגהותיו של הב"ח על הש"ס הוא: הב"ח כתב את הגהותיו לפי הסברא, והמהרש"ל ע"פ הגרסאות שהונחו לפניו.
  23. ע"פ ציטוטי המהרש"ל עצמו, וע"פ ציטוטי תלמידיו.
  24. ידוע שיש על מסכת שבת, ויש אומרים שנמצא עותק על מסכת בבא בתרא.
  25. פירוש זה יצא עוד בחיי המהרש"ל.
  26. חכמת שלמה וים של שלמה.