יוסף חיים מבגדד
| רבי יוסף חיים מבגדד | |
|---|---|
| |
| לידה | כ"ז אב תקצ"ה |
| פטירה | י"ג אלול תרס"ט |
| תפקידים נוספים | פוסק, רבה של בגדד |
רבי יוסף חיים מבגדד (מכונה הבן איש חי והרי"ח הטוב) (כ"ז אב תקצ"ה - י"ג אלול תרס"ט) היה רבה הראשי של בגדד שבעיראק (בבל) ומגדולי יהדות ספרד בדורות האחרונים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בבגדד כ"ז אב תקצ"ה בן בכור לאביו חכם אליהו שכיהן כ"ראש רבני בבל" ולאמו מזל טוב חיים[1]. בגיל 14 התקבל לבית המדרש "מדרש בית זלכה", ישיבתו של רבי עבדאללה סומך. בשנת תרי"א התחתן עם רחל ביתו של הרב יהודה סומך (דודו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך).
לאחר פטירת אביו ביום ז' אלול תרי"ט, הוכתר כ"ראש רבני בבל" וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר "הבן איש חי".
בשנת תרס"ט יצא לקברו של יחזקאל הנביא בכפר כפיל להתבודד וללמוד תורה ולכתוב תפילות ופיוטים שם, אולם באמצע הדרך ביום י"ג באלול ה'תרס"ט הוא נפטר.
בתורת רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הבן איש חי[2] כותב שאשה הלובשת פאה נכרית תדאג בערב שבת לקולעה מבעוד יום. הרב שלום משאש מאריך בספרו[3] שדעת הרב בן איש חי להקל בלבישת פאה נכרית לאשה נשואה, וכדעת הרבי שכתב והורה להעדיף פאה נכרית יותר ממטפחת.
הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת התפילין קודם תפילת מוסף[4], אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות[5] ולגבי חגיגת יום הולדת והפיכת היום ליום טוב[6]. במכתב אודות קדימת שמה של אסתר לשמו של מרדכי, מציין הרבי לאחד מספרי הבן איש חי, ומכנה את בעל הבן איש חי בשם "רי"ח טוב[7].
בעת הפגישה של הרב מרדכי אליהו עם הרבי, הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב"בן איש חי" שבגאולה יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם[8], הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה"בן איש חי" פעמים נוספות לפני הרבי[9].
בפסקיו של "הבן איש חי" הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו"ר הזקן, בשם "רבינו זלמן"[10].
גם את ספרו "בן יהוידע" מזכיר הרבי כמה פעמים בשיחותיו[11].
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד[12]:
- בן איש חי - הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ"ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באותו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה[13].
- עוד יוסף חי - ספר במתכונת הבן איש חי, הכולל הלכות על סדר פרשיות השבוע.
- בניהו - ביאורים וחידושים על אגדות הש"ס.
- בן יהוידע - ביאורים וחידושים על אגדות הש"ס.
- שו"ת רב פעלים - שאלות ותשובות בהלכה על סדר השו"ע. ד' כרכים.
- בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם פירושים על התנ"ך ומסביר אותם על פי הקבלה.
- לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות רבות לכל אירוע שהוא.
- נפלאים מעשיך – מעשיות ומוסר השכל, מלוקטים מכל ספריו. נערך ע"י תלמידו, ר' בן ציון חזן.
פיוטיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.
המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט ואמרתם כה לחי שהתחבר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, פיוטו זה התפשט בעם ישראל ומושר עד היום בפרט בל"ג בעומר.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב מנשה לאופר, הבן איש חי, בתוך התקשרות גיליון 1380
הערות שוליים
- ↑ היתה נשואה לאביו בזיווג שני לאחר שהתאלמן בלא בנים מאשתו הראשונה.
- ↑ בפרשת ויקהל אות י"ג.
- ↑ שו"ת תבואות ושמ"ש, אבן העזר סימן קל"ז.
- ↑ אגרות קודש, ח"ב עמ' 51
- ↑ התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108
- ↑ באתר חב"ד
- ↑ https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5834480/jewish/page.htm [מכתב ה' ניסן תשי"ב, עמ' 10, ועיי"ש בהערה].
- ↑ התוועדויות, תשמ"ה ח"ה, עמ' 3106
- ↑ התוועדויות, תשנ"ב ח"א עמ' 242
- ↑ למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: "וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז"ל בשולחן ערוך". שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: "ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז"ל". ועוד פעמים רבות מאוד
- ↑ בין היתר, בשיחת ליל ט"ו בשבט תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ב, עמ' 860. שם, עמ' 863
- ↑ ובחסידותו ונדיבותו ומגודל אהבתו העצומה לארץ ישראל ולירושלים ותושביה היה שולח את כל ספריו להדפסה בירושלים בכדי שתהיה פרנסה לתושבי ירושלים
- ↑ הספר הודפס במהדורות רבות, חלקן מנוקדות ובתרגום המילים הערביות לעברית.