פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
(שחזור, ביטול השחתה. נהוג לכתוב הרבי)
תגית: ביטול
 
(260 גרסאות ביניים של 71 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה|כללי}}
[[קובץ:פסק דין מעודכן תשפ"ד.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים (תשפ"ד)]]
[[תמונה:הפסק דין.JPG|left|thumb|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]
'''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' הוא פסק דין על פי ה[[הלכה]] שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות [[רבנים]] מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה [[הרבי כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] ועליו להתגלות ו[[הגאולה האמיתית והשלימה|לגאול את ישראל]]. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כ[[מלך המשיח]], לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את [[בית דין של מעלה]].
'''פסק דין שהרבי מלך המשיח''' נכתב לראשונה בב' אייר תשנ"א בהתאם לדברי [[הרבי]] על כוחם של פסקי דין{{הערת שוליים|לדוגמא: בעת ביקור הרבנים הראשיים י"ג אייר תשמ"ט, מאמר ד"ה אנכי הוי'- ערב שבועות תשמ"ט.}} שהרבנים צריכים לפסוק ש'כבר הגיע זמן הגאולה'.
הפסק הראשון נכתב ביוזמת ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] ועליו חתומים שלושה רבנים מ[[ארץ הקודש]]: הרב מרדכי שמואל אשכנזי, הרב לוי ביסטריצקי, והרב גדלי' שי' אקסלרוד, וכן חתמו עוד שני רבנים: הרב יוסף אברהם העלער, והרב גרשון מענדל גרליק.
את הפסק הגישו ל[[רבי]] ביום ב' אייר ה' תשנ"א בדרכו ל[[מקווה]], ר' [[דוד נחשון]] אמר ל[[רבי]] "פה נמצאים הפסקי דינים על הרבי [[מלך המשיח]]" ה[[רבי]] סקר את כולם, ובמבט מאיר אם חיוך אמר הרבי '''"ישר כח, ישר כח"''' והכניס את הפסק דין לכיס הסירטוק.
מיד לאחר מכן נסעו לקרא את הפסק על האוהל של הרבי הריי"ץ, וכאשר הם סיימו לקרוא את הפסק דין, הרבי הגיע לאוהל. משם פנו להקריא את הפסק אצל הרבנית חיה מושקא, ואצל אם המלך, הרבנית חנה.
באותו ערב היה [[חלוקת דולרים]], והרבי פנה אליהם בפנים מאוד מאירות, ולמחרת הם קיבלו תשובה מהרבי '''"נת' אזעה"צ והעניין''' [או '''הענינים''']'''"''' (הרבי היה מזכיר "הענין" או "הענינים" על דוחו"ת בעניני משיח ואז הבינו שהרבי מרוצה מהענין).


==היסטוריה==
ב[[כינוס ברוכים הבאים]] שנערך ע"י [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[כ' חשוון]] [[תשמ"ג]] בתל אביב{{הערה|באולם אוהלי שם}} הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם{{הערה|על פי זכרון הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - קובץ "הזוכר למזכיריו". הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ"ג}}.


[[קובץ:272428.jpg|left|thumb|250px| האדמו"ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]
בשנת [[תשמ"ו]] לאחר ביקור [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח{{הערה|1='''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf פסק הדין הראשון להתגלות משיח]''', הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.}}.
==נוסח הפסק הראשון==
[[בית דין]] רבני אנ"ש בארה"ק ת"ו


מוצש"ק פ' טהרה ל' דחודש ה[[גאולה]]-ניסן שהוא א' דר"ח אייר שנת [[נפלאות אראנו]].
ב[[עשרה בטבת]] [[תשמ"ז]], בתוך שבעת ימי המשתה ל[[דידן נצח]], הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי "'''הוד''' כ"ק אדמו"ר שליט"א" ו"מלכנו שליט"א", והן בלשון הפסק ש"השי"ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון"}}. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת והגיב על כך בברכה{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/884771 בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי] {{אינפו}}}}.
אלפי שנים נמצאים [[בני ישראל]] בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות ר"ל ל"ע במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, בחסדי השי"ת זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם ע"י עבודתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א במשך למעלה מארבעים שנה, מאות אלפי בני ובנות ישראל, אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק כ"ק אדמו"ר שליט"א בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא [[גואל אחרון]].


בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של כ"ק אדמו"ר שליט"א בקשר לשנת [[ניסים]] ואחר כך [[נפלאות אראנו]] בכל העולם כולו, באנו בזה ב[[פסק דין]] ברור שהגיע [[זמן הגאולה]] אשר בו יתגלה כ"ק אדמו"ר שליט"א תומ"י כ[[מלך המשיח]] ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיקובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש.
===הפסק הראשון===
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]
ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו". הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב"ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שה[[רב]]נים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב חנזין נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.


==שליחות לציונים ברוסיה==
ר' [[דוד נחשון]] הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של [[כפר חב"ד]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון}} שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון:
ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב יצאו לכיוון הציונים ברוסיה ע"מ לקרוא את פסקי הדין ביום ראשון י"ג סיון ה'תשנ"א,
למוסקווא הגיעו אחר הצוהרים של יום שני י"ד סיון ומיד יצאו לכיוון ליבאוויטש, שם קראו את הפסק דין ביום שלישי ומיד שבו למוסקווא,
מיד , באותו ערב הם יצאו לכיוון הציון של האדמו"ר האמצעי.


==ההחלטה==
{{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש"א|שנת נפלאות אראנו]]
בחודש [[תשרי]] בשנת [[תשנ"ח]] התארגנו מספר רבנים ב[[ארץ הקודש]] וכתבו פסק דין שתוכנו ש[[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]], וכבר הגיע זמן ה[[גאולה]].


התעוררות הרבנים באה בעקבות הזדמנויות רבות בהם ביקש הרבי שרבנים ינצלו את כוחם ויפסקו שהגיע זמן הגאולה ומשיח צריך לבוא.
אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,


תקופה קצרה לאחר שנכתב ה'פסק' החדש - ביקש הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] מהרב [[יצחק ליפש]] שישתדל ויתעסק בהחתמת רבנים נוספים על פסק הדין. בקשתו לרב ליפש באה בעקבות נסיונו בהחתמת רבנים על 'פסק' דומה שנכתב ונחתם ע"י רבנים בין השנים [[תשנ"ב]]-[[תשנ"ד]], ובעקבות השתדלותו בהחתמת אישי ציבור וח"כים על בקשה שהרבי מלך המשיח יגאל את עם ישראל ויבוא לארץ ישראל. 
בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,


מאז נכתב פסק הדין ועד היום, הצטרפו אליו למעלה משלוש מאות רבנים מהארץ ומחו"ל, אף מחוגים שאינם נמנים על חסידי חב"ד.
מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,


יש לציין כי פסקי דינים שהרבי מלך המשיח נכתבו בגירסאות שונות כבר משנת [[תשנ"א]], לחלק מהם התייחס הרבי בעצמו ב[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] פרשת משפטים [[תשנ"ב]], ואמר שפסקי דין אלו מזרזים את הגאולה.
בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}


בנוסף לכך הרבי עצמו ביקש פעמים רבות מרבנים שיפסקו שכבר הגיע זמן הגאולה.
מיד עם תום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ"ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום [[א' אייר]] אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' [[זושא ריבקין]] אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל:


==נוסח ה'פסק דין'==
"כ"ק מלך המשיח שליט"א. הגעתי פה בתור שליח של כלל ישראל מכל [[ארה"ק]] שהחליטו הרבנים וכל הציבור הק' שנתאספו בביהכ"נ "בית מנחם" מכל קצווי ארה"ק. הרבנים דיברו ע"ד מה שהגמרא מונה השמות של מלך המשיח ושא' מהם הוא מנחם לכך הכריזו כל הציבור שמשיח מנחם שמו ומקבלים שכ"ק הוא מלך המשיח. וציבור כזה שמשתדלים לעשות ועושים בפועל כל המבצעים, זוכים לקבל פני מלכנו המשיח. וכיון שחזקה שליח עושה שליחותו (ואעפ"י שידוע ומפורסם שיחתו הק' בנושא זה מיום ש"ק{{הערה|כשבמענה לצעקות אחד מ[[אנ"ש]] (תוכן): יחי אדוני המלך דוד לעולם, שהרבי יביא את הגאולה, צדיק גוזר והקב"ה מקיים וכו', הגיב הרבי (תוכן): במקום לנצל התועדות זו בכדי שכאו"א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש - אולי ימצאו בשבילי "עבודה" חדשה... אני יודע בעצמי מה עלי לעשות: בענינים פרטיים מביא אני את בקשת הברכה אל הציון, ונשיא דורנו פועל בזה - אם באופן ד"צדיק גוזר" או באופן אחר; וגם בנוגע להבאת הגאולה יודע אני בעצמי מה לעשות, ועושה בזה עד כמה שידי מגעת. וממילא אין "לנצל את ההזדמנות להטיל עלי תפקידים חדשים - הנני מוחל על ה"טובה"... במקום זאת על כאו"א לפעול בעצמו להבאת הגאולה וכפי שדובר בזה}} אבל כיון שהנני שליח מוכרח למסור השליחות כמו שמסרו המשלחים, ולא יכלתי לחזור לארה"ק עד שמסרתי שליחותי שהוטל אלי), ואני מקוה שהשליחות שהוטל אלי, יתקיים בפועל למטה מעשרה טפחים, ושנזכה עוד היום ערב ב' אייר – לכתחילה אריבער להתגלות של מלך המשיח שליט"א. ואני מבקש סליחה על המסירה מיד ליד (ולא ע"י ממוצעים), היות שאני שליח מהציבור, לכן החלטתי למסור לכ"ק מלך המשיח בידיו הק'".


{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תשנ"א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב"ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.
הרבי לקח את המכתב ואמר: "א יישר כח". ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.


וזה לשונו הקדוש: "... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" וה"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל . . עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא". עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ"ל.
בליל ב' אייר טסו ל[[770|חצר הרבי]] הרב [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] והרב [[שמריה הראל]] במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] את חתימת הרב  [[גדליה אקסלרוד]] על הפס"ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה  נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.
 
לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה {{ציטוטון|כל זה נלקח להציון}}{{הערה|ספר 'והוא יגאלנו' - אב תשנ"ד}}.
 
בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב"דיים רבים נוספים על פסק זה.
 
===הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו===
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]
ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תנש"א, התאספו רבני חב"ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי כנהוג, ושם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב"ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:
 
{{ציטוט|תוכן=ב"ה. יום ג' שהוכפל בו כי טוב לפ' נשא, אסרו חה"ש, הי' תהא שנת אראנו נפלאות.
'''פסק – דין'''
היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע"פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ"ל. ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה –
 
הנה בהמשך לזה, ע"פ פסק דין ברור של הרמב"ם בהלכות מלכים פרק י"א הלכה ד "אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי".
 
הרי ברור ע"פ דין תורת אמת שחל על כ"ק אדמו"ר שליט"א הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בכ"ק אדמו"ר שליט"א כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל.
 
וכיון שע"פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ"ל (וכ"ק אדמו"ר שליט"א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות), זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד"חזקת משיח", א"כ ברור שע"פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל|מרכאות=כן}}
 
ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד"צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס"ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.
 
וזה לשון כתב המינוי:
 
{{ציטוטון|אנו החתומים מטה ממנים את ר' ישראל דוד בן ר' מרדכי שי' נחשון ואת ר' אברהם בן ר' חנא שי' טאוב לשלוחי בית–דין למסור הפסק–דין המצוי בזה לפני הבעש"ט, המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצ"צ, אדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר מהורש"ב, אדמו"ר מהוריי"צ, הרה"ק מוה"ר לוי"צ שניאורסאהן נ"ע, על מנת שיעשו כל התלוי בהם בבית דין של מעלה לביצוע  הדין בפועל ממש לגילוי כ"ק אדמו"ר שליט"א המלך המשיח לעיני כל בשר (על פי פסק דין הרמב"ם בסוף פרק י"א דהלכות מלכים) למטה מעשרה טפחים באופן של נפלאות תיכף ומיד ממש ממש ממש}}.
 
ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.
 
ביום ראשון [[י"ג סיוון]] [[תנש"א]], במעמד [[חלוקת הדולרים]] בעת שעבר ר' [[אבי טאוב]] פנה אליו הרבי מיוזמתו (מבלי שהוא יזכיר אודות כך כלל), הגיש לו דולר נוסף ואמר: "נסיעה טובה{{הערה|במקור בצרפתית: "באן וואיאז'"}}, הצלחה רבה{{הערה|באנגלית}} בשורות טובות{{הערה|כך במקור, בלשון הקודש}}" ולר' דוד נחשון שעבר אחריו, אמר: "זה בשביל הנסיעה"{{הערה|במקור באידיש: "דאס איז פאר די נסיעה". ר' דוד נחשון אומר שראו בריבוי השפות עניין שמיימי של המשכת הפסק דין בעולם ולשונותיו}}.
 
למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש|קברם]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם{הערה|הצילומים אזלו עקב אי הגעת אחת המזוודות}} שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב"ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}.
 
ביום רביעי ט"ז סיון כבר חזרה המשלחת ל-770. כאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו כאומר "כבר חזרתם?", ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם{{הערה|עפ"י זכרון ר' דוד נחשון}}
 
בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב תנש"א - יום ההילולא של [[האריז"ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש}}. בה' אב עלה ר' דוד נחשון לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו"ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}{{הערה|מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש"א}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.
 
לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב]], נסעו שוב ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב בשליחות הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]  לציוני רבותינו נשיאנו, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.
 
===הפסק השלישי===
[[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]
הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ"ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].
 
===הפסק הרביעי===
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על '''הלכות מלך המשיח''', מבוסס פסק דין זה על '''דין [[נביא]]''' החל על [[הרבי]]:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש"א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב"ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.
 
וזה לשונו הקדוש: "... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" וה"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא". עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ"ל.


בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ"ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.
בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ"ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.


בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: " ... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]", ועוד הוסיף על פסק-דין הנ"ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה [[משיח בודאי]]", ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.
בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: "... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]", ועוד הוסיף על פסק-דין הנ"ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה [[משיח בוודאי]]", ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.


הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.
הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.
שורה 49: שורה 88:
ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}
ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}


==ראה גם==
על הפסק חתומים מאות [[אדמו"ר]]ים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב"ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.
 
===מסע הרבנים - תשע"ז===
[[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע"ז)]]
[[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]
 
בשנת [[תשע"ז]], לקראת [[כ"ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב"ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו"ר הזקן ו[[אדמו"ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/מסע-הרבנים-ההסטורי-רשמי-מסע-וגלריה-מס/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.
 
עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו"ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:
 
{{ציטוט| תוכן=כ"ד טבת יום הילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן ה'תשע"ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב"ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}
 
==הרקע לפסקי הדין==
[[קובץ:הרב אברגל ב770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יורם אברג'ל]] בביקורו ב-[[770]], בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח]]
רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח ה[[תורה]], במיוחד בנושא הגאולה. ב[[מוצאי יום כיפור]] [[תשכ"א]] בסעודה ב[[770#קומה שניה|דירת הרבי הריי"צ]] פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: "וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!" פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל [[חג הסוכות]], כשנשאל בקשר ל[[יום טוב שני של גלויות]] - הגיב הרבי: "יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!"{{הערה|המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.}}
 
כמו כן במשך השנים פנה הרבי כמה וכמה פעמים לרבנים ואדמו"רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה{{הערה|ראו לדוגמה: 1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב [[מרדכי אליהו]] שהגיע זמן הגאולה.}}.
 
לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף [[תשנ"ב]] - לאחר חתימת הסכם ל[[וכתתו חרבותם לאתים|צמצום כלי הנשק]] בין [[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:
 
==דברי הרבי הפומביים בקשר לפעולת פסק הדין ותוכנו==
רבים מצביעים על שתי התייחסויות בשיחות קודשו של הרבי שנאמרו לאחרי חתימת פסק הדין מ[[חודש סיון]] [[תנש"א]] שמובן שהרבי מדבר בקשר לפסק דין זה ולתוכנו.
 
בסיום שיחת שבת פרשת שמות כ"א טבת - יום למחרת הילולת הרמב"ם תשנ"ב, מאחל הרבי שע"י עצם ההחלטה בדבר התחזקות אישית וחיזוק הסביבה בלימוד הרמב"ם כולל לפי [[תקנת הרמב"ם]] ובפרט בהלכות משיח שברמב"ם {{ציטוטון|בודאי יקבלו תיכף ומיד את השכר, הקיום בפועל של דברי הרמב"ם בסיום ספרו, '''שלאחר שישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו . . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדה וילחם מלחמת ה'" - שהוא בחזקת שהוא משיח''' - שכבר יהי' מיד "משיח בודאי", עי"ז ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד כו'}}{{הערה|התוועדויות תשנ"ב ע' 107, תרגום ללשון הקודש מהשיחה שהוגהה ע"י הרבי}}. בכך מאשר הרבי את תוכן פסק הדין - שישנו כבר בחזקת משיח
 
בשיחת ש"פ משטים תשנ"ב בה היסב הרבי את תשומת הלב לפעולת המשיח בעולם בצמצום המלחמות והתקציבים לכלי נשק וכו', אמר הרבי שזוהי מפעולתו והשפעתו של נשיא הדור שהוא המשיח שבדור - נקודה שנשנתה והודגשה כמה פעמים בשיחה. בהקשר לזה אמר שהדבר התרחש {{ציטוטון|כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא" . . הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בוודאי" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם, עד כדי כך שמנהיגי אומות העולם מחליטים ומכריזים מדעתם (ו"בערכאות שלהם", שיש בהם התוקף דדינא דמלכותא דינא) ע"ד המעמד ומצב ד"וכתתו חרבותם לאתם"}} {{הערה|השיחה הוגהה ע"י הרבי ונדפסה בספר השיחות תשנ"ב ע' 368}}.
 
==רבנים שחתמו על פסק הדין ==
 
ראו גם [[:קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
 
הרשימה שלהלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל"ף-בי"ת (לפי שם המשפחה):
 
{{טורים
| תוכן = ===א===
*הרב [[דוד אבוחצירא]] רב שכונת קרית אליעזר - חיפה
*הרב אליהו אבוחצירא
*הרב [[גרשון מנחם מענדל אבצן]]
*הרב [[זלמן אבלסקי]]
*הרב [[אליהו אברג'ל]]
*הרב [[יורם אברג'ל]]
*הרב [[יוסף אברקי]]
*הרב [[יהושע אדוט]]
*הרב יעקב ישראל איפרגן
*הרב [[בנימין אדרעי]]
*הרב [[יעקב אדרעי]]
*הרב [[ישר אדרעי]]
*הרב [[חיים אדרעי]]
*הרב [[נתן יצחק אוירכמן]]
*הרב [[יהורם אולמן]]
*הרב [[דוד אופן]]
*הרב [[יוסף יצחק אופן]]
*הרב [[דורון חיים אייזנמן]]
*הרב [[ישעיה אשר אייכנשטיין]] מזדיטשוב
*חכם [[רפאל אלאשוילי]]
*הרב [[יהודה אלחרר]]
*הרב [[מרדכי דב אלטיין]]
*הרב [[שאול משה אליטוב]]
*הרב [[שמעון אלמליח]]
*הרב [[יוסף אלמשעלי]]
*הרב [[שלמה אמסלם]]
*הרב [[יוסף אנגל]]
*הרב [[משה אנטיזדה]]
*הרב [[אליהו אסולין]]
*הרב [[זלמן לייב אסטולין]]
*הרב [[נפתלי אסטולין]]
*הרב [[דוד אסייג]]
*הרב [[גדליה אקסלרוד]]
*הרב יהושע זליג אהרונוב - משפיע בפלורידה
*הרב [[גבריאל ארבוב]]
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
*הרב [[חיים אשכנזי]]
*הרב [[עזריאל זעליג אשכנזי]]
===ב===
*הרב [[יוסף באגד]]
*הרב [[שמואל פסח בוגומילסקי]]
*הרב [[דוד רפאל באנון]]
*הרב [[אליהו דוד בורנשטיין]]
*הרב [[יוסף בוימגרטן]]
*הרב [[רפאל בוסי]]
*הרב [[יהונתן בורגן]]
*הרב [[יונתן בורוכוב]]
*הרב [[מאיר בורנשטיין]]
*הרב [[יעקב יצחק בידרמן]]
*הרב משה מרדכי בידרמן{{הערה|[https://www.hageula.com/news/moshiach/24537.htm שני רבנים נוספים חתמו על פסק הדין שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח] {{הגאולה}}}}
*הרב [[יוסף חיים ביטון]]
*הרב [[שמעון ביטון]]
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]]
*הרב [[יעקב ישראל בלומנפלד]]
*הרב יצחק יעקב בלטנר
*הרב [[ברוך בליז'ינסקי]]
*הרב [[מרדכי בלינוב]]
*הרב משה בן אבו
*הרב יוסף בן זכריה
*הרב [[רחמים בנין]]
*הרב אהרון בעגון
*הרב [[אלעזר בקשי]]
*הרב [[נועם ברטוב]]
*הרב שרגא בראווד
*הרב משה אהרון ברוידא
*הרב ברוך אדלר
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
*הרב [[נתן נטע ברכהן]]
*הרב חי ברכץ
*הרב [[ישעיה ברקוביץ']]
*הרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]
===ג===
*הרב [[נח גנזבורג]]
*הרב אליהו גבאי
*הרב מסעוד גבאי
*הרב [[יחיאל גברא]]
*הרב [[שלום דובער גוטניק]]
*הרב [[שלמה דניאל גולדפרב]]
*הרב יצחק גולדשטיין
*הרב [[שמשון גולדשטיין]]
*הרב [[עמוס גואטה]] - רב רמת הרצל ואיזור השוק [[נתניה]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/8656.html המקובל מנתניה חתם על הפסק דין]}}
*הרב [[יוחנן גוראריה]]
*הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]
*הרב [[אבא דוד גורביץ']]
*הרב שמואל גורביץ'
*הרב [[זכריה גורי]]
*הרב אריאל גורן
*הרב [[משה גורקוב]]
*הרב [[ירוחם פישל ג'ייקובס]]
*הרב [[יוסף גינזבורג]]
*הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]
*הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]
*הרב [[דניאל גנסיא]]
*הרב [[שניאור זלמן גפני]]
*הרב [[דניאל גרבסקי]]
*הרב [[חיים צבי גרונר]]
*הרב [[יעקב גרנשטט]]
*הרב ששון גריידי
*הרב דניאל גרין
*הרב [[מאיר גרינברג]]
*הרב אריה גרינברג
*הרב [[גרשון מענדל גרליק]]
*הרב ישראל גרשטנקורן
===ד===
*הרב אליהו דהן
*הרב דוד דהברעסער
*הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי
*הרב אריה לייב דודאביץ'
*הרב שלמה דידי - רב אזורי עמק הירדן{{הערה|[https://chabad.info/news/1054142/ גל ההחתמות: רבה של עמק הירדן חתם על ה'פסק דין'] {{אינפו}}}}
*הרב עקיבא אליהו דיוויק
*הרב מרדכי דיעי
*הרב [[נועם דקל]]
*הרב מאיר שמעון דרורי
*הרב ישראל שלום דרעי
===ה===
*הרב [[משה הבלין]]
*הרב [[משה הויכברג]]
*הרב [[זושא הורביץ]]
*הרב אריה לייב היינץ
*הרב [[ישעיה אלעזר הכהן]]
*הרב [[ישראל הלפרין]]
*הרב [[יצחק הנדל]]
*הרב [[ישראל יוסף הנדל]]
*הרב יהושע הכט
*הרב יצחק הכט
*הרב [[שגיא הר שפר]]
*הרב [[אברהם הרוניין]]
*הרב [[ישעיהו הרצל]]
*הרב [[פנחס לייבוש הרצל]]
*הרב [[יצחק הרשקוביץ]]
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]]
===ו===
*הרב [[נועם ווגנר]]
*הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]
*הרב [[מנחם מענדל וילשאנסקי]]
*הרב [[רפאל וילשאנסקי]]
*הרב משה ווינר
*הרב [[משה יעקב ווייס]]
*הרב משה ניסן וולבוסקי
*הרב [[יוסף יצחק וולוסוב]]
*הרב [[מנחם מענדל וולפא]]
*הרב [[שלום דובער וולפא]]
*הרב דוד וולפמן
*הרב [[אריה וועג]]
*הרב [[שלמה וילהלם]]
*הרב [[דוד ועקנין]]
*הרב מכלוף ועקנין
*הרב [[אשר ועקנין]]
===ז===
*הרב מנשה זכריהו
*הרב [[יוסף יצחק זלצמן]]
*הרב אשר זמל
===ח===
*הרב יצחק חביב
*הרב [[ישועה חדד]]
*הרב ברוך חורי
*הרב משה חזן
*הרב לוי חזקיה
*הרב [[עזריאל חייקין]]
*הרב שמעון חיריק
*הרב אהרון חן
*הרב [[דוד חנזין]]
*הרב שמריהו חריטונוב
===ט===
*הרב [[דב טברדוביץ]]
*הרב שלמה טובים
*הרב [[יעקב טווערסקי]]
*הרב [[אלעזר טורין]]
*הרב [[צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע]]
*הרב יוסף טייב
*הרב [[חיים מנחם טייכטל]]
*הרב [[דב טייכמן]]
*הרב [[צבי הירש טלזנר]]
*הרב גרשון טננבוים
===י===
*הרב [[יצחק ידגר]]
*הרב מנשה יום טוב
*הרב [[יעקב יוסף]] (בהגר"ע) [רב שכונת גבעת משה, וראש כולל חזון יעקב, ירושלים]
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]
*הרב [[זלמן יפה]]
*הרב אברהם יפרח
*הרב מרדכי יצהרי
*הרב מרדכי יצחקי
===כ===
*הרב אליהו כהן
*הרב בנימין כהן
*הרב יוסף כהן
*הרב נועם שמעון כהן
*הרב [[חנן כוחונובסקי]]
*הרב [[יגאל כספי]]
*הרב זכריה כספי
*הרב [[ירמיהו מנחם כהן]], מחשובי דייני בעלזא ואב״ד פאריז לשעבר וחבר בד״צ איחוד הרבנים צרפת
===ל===
*הרב [[יוסף יצחק לבקובסקי]]
*הרב יונה לייב לבל
*הרב [[ברוך לבקיבקר]]
*הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]]
*הרב ישראל ניסים לוגאסי{{הערה|[https://www.hageula.com/news/moshiach/24537.htm שני רבנים נוספים חתמו על פסק הדין שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח] {{הגאולה}}}}
*הרב שלמה לוי
*הרב [[שלום דובער לויטין]]
*הרב משה לוין
*הרב [[שלמה זלמן לנדא]]
*הרב [[שלמה דובער פנחס לאזאר]]
*הרב יחייא לחיאני
*הרב אלכסנדר סנדר ליברוב
*הרב [[שניאור זלמן ליברוב]]
*הרב זבולון ליברמן
*הרב [[אהרן יחיאל לייפער]] האדמו"ר מנדבורנא
*הרב אברהם ליפסקר
*הרב [[ברוך ליפקין]]
*הרב שלמה ליפש
*הרב יצחק מאיר ליפשיץ
*הרב [[ישראל למברגר]]
*הרב יוסף יצחק לסרי - רבה של בית שאן{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/1054104/ בביקור השלוחים: רבה של בית שאן חתם על ה'פסק דין'] {{אינפו}}}}
===מ===
*הרב [[מאיר מאירי]]
*הרב [[יהודה קלמן מארלו]]
*הרב [[יצחק מועלם]]
*הרב [[אברהם חיים מזרחי]]
*הרב שלמה מזרחי
*הרב [[מנחם מענדל מטוסוב]]
*הרב גואל ישראל מיירס
*הרב אברהם מיכאלשווילי
*הרב בן ציון מיכאלשווילי
*הרב [[משה מיכאלשווילי]]
*הרב יצחק מיכאלשווילי
*הרב [[חיים מילר]]
*הרב [[מרדכי מלובני]]
*הרב [[חיים מלול]]
*הרב מיכאל מלכא
*הרב שלמה ממן
*הרב יעקב מנדלסון
*הרב סעדיה מעטוף
*הרב שלום מעטוף
*הרב [[בצלאל מעייני]]
*הרב אהרון מרגולין
*הרב יוסף מרגי
*הרב [[אליהו שמעון מרציאנו]] [[דיין]] ב[[בית הדין]] בעניני ממונות [[צפת]] - [[מירון]]
===נ===
*הרב [[מנחם נוימן]]
*הרב דוד נוסבאום
*הרב יוסף יצחק נפרסטק
*הרב [[חיים נפתלין]]
*הרב יוסף יצחק נקי
===ס===
*הרב מנחם מענדל סבג
*הרב יואל סויסה
*הרב מאיר סויסה
*הרב שמעון סופר (אב"ד מ[[ערלוי]] [[צפת]])
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]
*הרב [[שלום מענדל סימפסון]]
*הרב ברוך סלונים
*הרב חיים סלונים
*הרב [[שניאור זלמן סלונים (ברזיל)|שניאור זלמן סלונים]]
*הרב יוסף שמעון סמיערק
===ע===
*הרב רחמים עמרוסי
*הרב [[שמאי ענדע]]
*הרב [[בנימין ערד]]
*הרב [[נחום ערנטרוי]]
===פ===
*הרב [[חיים פארו]]
*הרב [[הלל פבזנר]]
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]]
*הרב [[יגאל פיזם]]
*הרב [[משה זאב פיזם]]
*הרב [[שמשון פיזם]]
*הרב [[יוסף יצחק פינסון]]
*הרב [[שמואל פלוטקין]]
*הרב [[יהודה פרידמן]]
*הרב מנשה פרמן
*הרב פרץ פרטוש
*הרב [[אריה פרקש]]
*הרב [[פנחס גדליה פאשטער]]
*הרב [[אליעזר דוב פרידמן]] (רב בית המדרש בעלזאורב דחסידי [[בעלז]]א - [[מכנובקא]], לונדון)
*הרב [[ניסים פרץ]]
===צ===
*הרב ראובן צופין
*הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר
*הרב רחמים רפאל ציקושווילי
*הרב אברהם צמח
===ק===
*הרב [[פנחס קארף]]
*הרב [[יהודה קובלקין]]
*הרב [[יצחק קוגן]] הכהן
*הרב [[אברהם קוט]]
*הרב [[אלתר בצלאל קופצ'יק]]
*הרב [[נטע קופרמן]]
*הרב [[חיים קיז'נר]]
*הרב [[אבשלום קיל]]
*הרב [[מאיר קירש]]
*הרב [[דוד בן ציון קליין]]
*הרב [[ארי קדם]]
*הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]]
*הרב [[מאיר שמחה קלמנסון]]
*הרב [[שלום דובער קלמנסון]]
*הרב [[שמואל קמינצקי]]
*הרב [[מרדכי קנלסקי]]
*הרב [[יוסף יצחק קסלמן]]
*הרב [[יוסף יצחק קפלן]]
*הרב [[שאול יעקב קצין]]
*הרב [[מכלוף עמינדב קריספין]]
*הרב [[אלכסנדר מענדל קרליבך]]
===ר===
*הרב [[מרדכי אברהם ראדאל]]
*הרב [[חסידות ביאלא#החסידות כיום|יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא
*הרב [[ליאור רוזנבוים]]
*הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]]
*הרב [[שאול רוזנבלט]]
*הרב [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין
*הרב [[יצחק רויטמן]]
*הרב [[ניסן מענדל רופו]]
*הרב [[יהושע רסקין]]
*הרב [[מנחם מענדל רסקין]]
===ש===
*הרב [[יאשיהו שאמע]]
*הרב [[שמעון שאער]]
*הרב [[דניאל שהינו]]
*הרב [[אהרן יעקב שווי]]
*הרב [[אברהם לייב שוחט]]
*הרב [[דוד שועדיק]]
*הרב [[שלום דובער שטעק]]
*הרב [[אליהו שטרן]]
*הרב [[ישראל שטרן]] מנישכיז
*הרב [[יהודה ירמיה שילדקרויט]]
*הרב [[יעקב דוד שכטר]]
*הרב [[נחמיה שמרלינג]]
*הרב [[אליהו שמואל שמרלר]]
*הרב [[יצחק שפרינגר]]
*הרב [[ישי שרעבי]]
===ת===
*הרב [[אבינועם תעיזי]]
*הרב [[יוסף יצחק תעיזי]]
}}
 
==ראו גם==
*[[הרבי כמלך המשיח]]
*[[נבואה]]
*[[נבואה]]
*[[נביאים]]
*[[נביאים]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf פסק הדין] {{PDF}}
*[https://drive.google.com/file/d/1fms3R6Ef1wooXg-UKo8RILM9OlWkkEKj/view הפסק דין - מעודכן לחודש תמוז תשפ"ד] {{PDF}}
*[http://psakdin.net 'אתר פסק דין']
*[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2015/02/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%A7.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'], קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
*[http://chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק']{{PDF}}, קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
*'''[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית]''' - תיעוד וידאו ממסעם של הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] בשנת [[תנש"א]] להקראת פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח בציוני [[רבותינו נשיאנו]] {{אינפו}}
* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד] המשפיע הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}
*הרב דוד נחשון, [http://www.hageula.com/moshiach/psak/716.html סיפור השתלשלות הפסק דין], באתר [[הגאולה (אתר)|הגאולה]]
*'''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד]''' ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}}
*'''[http://chabad.info/video/kids/rebbekids/רבי-לילדים-%D7%A4%D6%BC%D6%B0%D7%A1%D6%B7%D7%A7-%D7%93%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9F-•-משיח/ רבי לילדים: פְּסַק דִּין • משיח]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/moshiach/10-עובדות-על-פסק-דין-על-הגאולה-ומלך-המשיח/ 10 עובדות על פסקי הדין על הגאולה ומלך המשיח]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תש"פ
*'''[https://chabad.info/moshiach/1053873/ "אוזניים לשמוע" 18: מאחורי הקלעים של הפסק-דין ההיסטורי]''' {{אינפו}}


{{תבנית:גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|*]]
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח]]

גרסה אחרונה מ־00:52, 13 בדצמבר 2024

פסק הדין כי הרבי הוא מלך המשיח חתום על ידי מאות רבנים (תשפ"ד)

פסק דין שהרבי מלך המשיח הוא פסק דין על פי ההלכה שנכתב ונחתם על ידי רבני זמננו בכמה מהדורות ובנימוקים הלכתיים שונים, ועליו חתומים מאות רבנים מכל הזרמים. פסק הדין קובע כי על פי ההלכה הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את ישראל. מטרת הפסק היא לזרז ולפעול בעולם את התגלותו של הרבי לעין כל כמלך המשיח, לאור דבריו של הרבי בהזדמנויות שונות על כוחם הגדול של פסקי דין הלכתיים, המחייבים כביכול את בית דין של מעלה.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכינוס ברוכים הבאים שנערך ע"י צעירי אגודת חב"ד בכ' חשוון תשמ"ג בתל אביב[1] הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון כפר חב"ד. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם[2].

בשנת תשמ"ו לאחר ביקור הרבנים הראשיים ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח[3].

בעשרה בטבת תשמ"ז, בתוך שבעת ימי המשתה לדידן נצח, הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב יהודה קלמן מארלאו פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח[4]. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת והגיב על כך בברכה[5].

הפסק הראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]

פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי

בכ"ח ניסן תנש"א, נשא הרבי שיחה נדירה שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו". הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. במוצאי שבת ל' ניסן התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה בכפר חב"ד שאורגנה על ידי הרב זמרוני ציק והרב שמואל פרומר שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שהרבנים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב חנזין נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.

ר' דוד נחשון הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של כפר חב"ד וחבר בית דין רבני חב"ד הרב מרדכי שמואל אשכנזי[6] שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון:

מוצאי שבת קודש פרשת טהרה ל' דחודש הגאולה - ניסן שהוא א' דראש חודש אייר שנת נפלאות אראנו

אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,

בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,

מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,

בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש

מיד עם תום האסיפה נסעו לחצרות קדשנו הרב זושא ריבקין והרב טוביה פלס כשלוחים של האסיפה ושל כלל אנ"ש בארץ הקודש, וביום ראשון בבוקר מסרו דרך המזכירות כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום א' אייר אחרי תפילת שחרית ניגש ר' זושא ריבקין אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות לחדרו הקדוש ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל:

"כ"ק מלך המשיח שליט"א. הגעתי פה בתור שליח של כלל ישראל מכל ארה"ק שהחליטו הרבנים וכל הציבור הק' שנתאספו בביהכ"נ "בית מנחם" מכל קצווי ארה"ק. הרבנים דיברו ע"ד מה שהגמרא מונה השמות של מלך המשיח ושא' מהם הוא מנחם לכך הכריזו כל הציבור שמשיח מנחם שמו ומקבלים שכ"ק הוא מלך המשיח. וציבור כזה שמשתדלים לעשות ועושים בפועל כל המבצעים, זוכים לקבל פני מלכנו המשיח. וכיון שחזקה שליח עושה שליחותו (ואעפ"י שידוע ומפורסם שיחתו הק' בנושא זה מיום ש"ק[7] אבל כיון שהנני שליח מוכרח למסור השליחות כמו שמסרו המשלחים, ולא יכלתי לחזור לארה"ק עד שמסרתי שליחותי שהוטל אלי), ואני מקוה שהשליחות שהוטל אלי, יתקיים בפועל למטה מעשרה טפחים, ושנזכה עוד היום ערב ב' אייר – לכתחילה אריבער להתגלות של מלך המשיח שליט"א. ואני מבקש סליחה על המסירה מיד ליד (ולא ע"י ממוצעים), היות שאני שליח מהציבור, לכן החלטתי למסור לכ"ק מלך המשיח בידיו הק'".

הרבי לקח את המכתב ואמר: "א יישר כח". ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: "בשורות טובות והצלחה רבה". בהמשך נתקבל המענה על המכתב: "נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון".

בליל ב' אייר טסו לחצר הרבי הרב דוד נחשון ר' אבי טאוב והרב שמריה הראל במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום ב' אייר בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב יוסף אברהם הלר חבר בית דין צדק קראון הייטס, הרב גרשון מענדל גרליק רבה של מילאנו, הרב לוי ביסטריצקי רבה של צפת. הרב נחשון חיכה לרבי ליד המקווה[8], וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: "ישר כח, ישר כח!" והכניס את המעטפות לכיס הסירטוק. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב בנימין קליין את חתימת הרב גדליה אקסלרוד על הפס"ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.

לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין בקברו של הרבי הקודם ובקברה של אשתו של הרבי, הרבנית חיה מושקא. בהמשך הצטרפו הרב יהודה קלמן מארלאו והרב אברהם אזדאבא מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה "כל זה נלקח להציון"[9].

בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב"דיים רבים נוספים על פסק זה.

הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: באלמא אטא, במז'יבוז', בליובאוויטש, ברוסטוב, בהאדיטש ובניעז'ין

באסרו חג של חג השבועות תנש"א, התאספו רבני חב"ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי כנהוג, ושם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות הרמב"ם. וכך נכתב בו בין היתר:

ב"ה. יום ג' שהוכפל בו כי טוב לפ' נשא, אסרו חה"ש, הי' תהא שנת אראנו נפלאות. פסק – דין היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע"פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ"ל. ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה –

הנה בהמשך לזה, ע"פ פסק דין ברור של הרמב"ם בהלכות מלכים פרק י"א הלכה ד "אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי".

הרי ברור ע"פ דין תורת אמת שחל על כ"ק אדמו"ר שליט"א הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בכ"ק אדמו"ר שליט"א כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל.

וכיון שע"פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ"ל (וכ"ק אדמו"ר שליט"א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות), זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד"חזקת משיח", א"כ ברור שע"פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל

ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב יהודה קלמן מארלאוו - בשם בד"צ קראון הייטס, הרב שניאור זלמן גוראריה בשם ועד רבני ליובאוויטש והרב יצחק יהודה ירוסלבסקי בשם בית דין רבני חב"ד באה"ק - כתב מינוי, בו ממנים את ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב לשלוחים להקריא הפס"ד בציוני רבותינו נשיאנו, והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.

וזה לשון כתב המינוי:

"אנו החתומים מטה ממנים את ר' ישראל דוד בן ר' מרדכי שי' נחשון ואת ר' אברהם בן ר' חנא שי' טאוב לשלוחי בית–דין למסור הפסק–דין המצוי בזה לפני הבעש"ט, המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצ"צ, אדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר מהורש"ב, אדמו"ר מהוריי"צ, הרה"ק מוה"ר לוי"צ שניאורסאהן נ"ע, על מנת שיעשו כל התלוי בהם בבית דין של מעלה לביצוע הדין בפועל ממש לגילוי כ"ק אדמו"ר שליט"א המלך המשיח לעיני כל בשר (על פי פסק דין הרמב"ם בסוף פרק י"א דהלכות מלכים) למטה מעשרה טפחים באופן של נפלאות תיכף ומיד ממש ממש ממש".

ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: "אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'".

ביום ראשון י"ג סיוון תנש"א, במעמד חלוקת הדולרים בעת שעבר ר' אבי טאוב פנה אליו הרבי מיוזמתו (מבלי שהוא יזכיר אודות כך כלל), הגיש לו דולר נוסף ואמר: "נסיעה טובה[10], הצלחה רבה[11] בשורות טובות[12]" ולר' דוד נחשון שעבר אחריו, אמר: "זה בשביל הנסיעה"[13].

למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו למוסקבה, משם המשיכו לליובאוויטש והקריאו את פסק הדין על קברם של אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של אדמו"ר האמצעי בניעז'ין, הבעל שם טוב במז'יבוז', המגיד ממעזריטש באניפולי, אדמו"ר הזקן בהאדיטש, אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב ועל קברו של אביו של הרבי, רבי לוי יצחק באלמא אטא. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם{הערה|הצילומים אזלו עקב אי הגעת אחת המזוודות}} שיתפו בספק את ר' עקיבא מרשל מזכיר משרד ניידות חב"ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: "לנסוע למז'יבוז' עכשיו"[14].

ביום רביעי ט"ז סיון כבר חזרה המשלחת ל-770. כאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו כאומר "כבר חזרתם?", ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם[15]

בהמשך לכך חשבו ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב תנש"א - יום ההילולא של האריז"ל את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: "אזכיר על הציון"[16]. בה' אב עלה ר' דוד נחשון לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו"ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: "ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון"[17]. בתשעה באב לקראת סיום הצום הוקרא הפסק במערת המכפלה, בקבר רחל ובכותל המערבי[18].

לאחר כ"ז אדר תשנ"ב, נסעו שוב ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב בשליחות הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי לציוני רבותינו נשיאנו, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי[19].

הפסק השלישי[עריכה | עריכת קוד מקור]

האדמו"ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין בתומכי תמימים רמת אביב

הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב פנחס הירשפרונג - והוקרא על ידי הרב יצחק הנדל על פתח חדרו של הרבי בליל י"א ניסן תשנ"ב, במהלך הסאטעלייט בי' שבט תשנ"ג, ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה בחיים נצחיים.

הפסק הרביעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש תשרי תשנ"ח כתב הרב גדליה אקסלרוד פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על הלכות מלך המשיח, מבוסס פסק דין זה על דין נביא החל על הרבי:

כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש בשיחת קודש פרשת שופטים ה'תנש"א קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה נביא וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ברמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ז.

וזה לשונו הקדוש: "... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" וה"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא". עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ"ל.

בשיחת קודש פר' וירא ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש. עד-כאן-לשונו-הקדוש.

בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: "... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו', בחזקת שהוא משיח", ועוד הוסיף על פסק-דין הנ"ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בוודאי", ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.

הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין נביא ומפורש בשיחותיו הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'מלחמת ששת הימים' וב'מלחמת המפרץ' ועוד ועוד.

ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש

על הפסק חתומים מאות אדמו"רים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב"ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב יצחק ליפש, ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.

מסע הרבנים - תשע"ז[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלמה זלמן לבקיבקר מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע"ז)
תמונה משותפת של משלחת הרבנים

בשנת תשע"ז, לקראת כ"ד טבת - יום ההילולא של אדמו"ר הזקן - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני מכון הלכה חב"ד, למסע רשמי להשתטחות על אוהלי רבותינו נשיאינו. מטרת המסע הייתה הקראת פסק דין שהרבי מלך המשיח ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים[20].

עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו"ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב שלמה זלמן לבקיבקר, מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:

כ"ד טבת יום הילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן ה'תשע"ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב"ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.

הרקע לפסקי הדין[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יורם אברג'ל בביקורו ב-770, בו חתם על פסק הדין שהרבי הוא משיח

רעיון הפסק דין מתבסס על דברים שנשמעו מהרבי עצמו בעבר, אודות כוחם של פסקי דין מרבנים בכח התורה, במיוחד בנושא הגאולה. במוצאי יום כיפור תשכ"א בסעודה בדירת הרבי הריי"צ פנה הרבי לרבנים וביקש מהם להסכים שמשיח יבוא. אחד הרבנים ענה: "וכי אנו צריכים להסכים? מי אנו שנסכים? שהרבי יסכים!" פניו של הרבי הרצינו והוא לא הגיב, אך לאחר כמה ימים, בליל חג הסוכות, כשנשאל בקשר ליום טוב שני של גלויות - הגיב הרבי: "יום טוב שני של גליות? הרי יכולתם לחסוך זאת לגמרי!"[21]

כמו כן במשך השנים פנה הרבי כמה וכמה פעמים לרבנים ואדמו"רים נוספים שיפסקו שהגיע זמן הגאולה[22].

לאחר חתימתו של פסק הדין שהרבי הוא משיח, התייחס לכך הרבי בחורף תשנ"ב - לאחר חתימת הסכם לצמצום כלי הנשק בין רוסיה לארצות הברית - כאשר הסביר שהאירועים הם תוצאה מהתגלות מלך המשיח ופעולותיו, וייחס זאת לזכות פסק הדין:

דברי הרבי הפומביים בקשר לפעולת פסק הדין ותוכנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבים מצביעים על שתי התייחסויות בשיחות קודשו של הרבי שנאמרו לאחרי חתימת פסק הדין מחודש סיון תנש"א שמובן שהרבי מדבר בקשר לפסק דין זה ולתוכנו.

בסיום שיחת שבת פרשת שמות כ"א טבת - יום למחרת הילולת הרמב"ם תשנ"ב, מאחל הרבי שע"י עצם ההחלטה בדבר התחזקות אישית וחיזוק הסביבה בלימוד הרמב"ם כולל לפי תקנת הרמב"ם ובפרט בהלכות משיח שברמב"ם "בודאי יקבלו תיכף ומיד את השכר, הקיום בפועל של דברי הרמב"ם בסיום ספרו, שלאחר שישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו . . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדה וילחם מלחמת ה'" - שהוא בחזקת שהוא משיח - שכבר יהי' מיד "משיח בודאי", עי"ז ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד כו'"[23]. בכך מאשר הרבי את תוכן פסק הדין - שישנו כבר בחזקת משיח

בשיחת ש"פ משטים תשנ"ב בה היסב הרבי את תשומת הלב לפעולת המשיח בעולם בצמצום המלחמות והתקציבים לכלי נשק וכו', אמר הרבי שזוהי מפעולתו והשפעתו של נשיא הדור שהוא המשיח שבדור - נקודה שנשנתה והודגשה כמה פעמים בשיחה. בהקשר לזה אמר שהדבר התרחש "כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא" . . הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בוודאי" - פסק דין מסיני שנמשך וחודר גם בגדרי העולם, עד כדי כך שמנהיגי אומות העולם מחליטים ומכריזים מדעתם (ו"בערכאות שלהם", שיש בהם התוקף דדינא דמלכותא דינא) ע"ד המעמד ומצב ד"וכתתו חרבותם לאתם"" [24].

רבנים שחתמו על פסק הדין[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח

הרשימה שלהלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל"ף-בי"ת (לפי שם המשפחה):

א

ב

ג

ד

  • הרב אליהו דהן
  • הרב דוד דהברעסער
  • הרב אליעזר ליפמן דוברבסקי
  • הרב אריה לייב דודאביץ'
  • הרב שלמה דידי - רב אזורי עמק הירדן[27]
  • הרב עקיבא אליהו דיוויק
  • הרב מרדכי דיעי
  • הרב נועם דקל
  • הרב מאיר שמעון דרורי
  • הרב ישראל שלום דרעי

ה

ו

ז

ח

ט

י

כ

ל

מ

נ

ס

ע

פ

צ

  • הרב ראובן צופין
  • הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר
  • הרב רחמים רפאל ציקושווילי
  • הרב אברהם צמח

ק

ר

ש

ת

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


גאולה ומשיח
גאולה ומשיח בזמן הגלות אתחלתא דגאולה • בחזקת משיח • גלות • האמונה בביאת המשיח • הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח • התנוצצות הגאולה • השיחה הידועה • השליחות היחידה • לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה • מלחמת גוג ומגוג • עקבתא דמשיחא • ציפייה לגאולה • קץ הגלות
מגלות לגאולה הבאת המשיח • בשורת הגאולה • טעימה מהגאולה בדורנו • לחיות גאולה • מלכות שבתפארת • משיח בן יוסף • ניצוץ משיח • סיום עבודת הגלות • עבודת הגלות • צחצוח הכפתורים • פרסום גאולה ומשיח • חמורו של משיח • שופרו של משיח • וארו עם ענני שמיא
לעתיד לבוא ימות המשיח • נ' אלפים יובלות • עולם הבא • תחיית המתים • כבר היה לעולמים • גילוי אלקות לעתיד לבוא • השירה העשירית • המנין העשירי • ביטול והפיכת הרע לעתיד לבא
תורה ומצוות לעתיד לבוא מצוות בטלות לעתיד לבוא • תורה חדשה מאתי תצא • תורתו של משיח • הברכות בראיית פני משיח • ביטול המועדים לעתיד לבוא • ביטול הצומות לעתיד לבוא • עיר מקלט • עתיד חזיר להטהר • התפילה בימות המשיח • ההלכה בימות המשיח
יעודי הגאולה אבן מקיר תזעק • אומות העולם בזמן הגאולה • אריסטון • ארץ ישראל בגאולה • בית המקדש השלישי • בקיעת הנהר • ואולך אתכם קוממיות (גובה האדם בגאולה) • ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה • וגר זאב עם כבש • והיה אור הלבנה כאור החמה • וכתתו חרבותם לאתים • ושמתי כדכד שמשותיך • חיים נצחיים (בלע המוות) • ריפוי החולים בגאולה • מעדנים מצויין כעפר • מהירות הצמיחה • מהירות הילודה • סעודת שור הבר והלווייתן • עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים • עתידין אילני סרק שיתנו פירות • עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל • קיבוץ גלויות • תחיית המתים
מלך המשיח אדון (משיח) • בר כוזיבא • האמונה בביאת המשיח • חיים נצחיים במלך המשיח • מורח ודאין • מידותיו של מלך המשיח • מינוי מלך המשיח • מלכות בית דוד • מלכותו של מלך המשיח • משיח בן יוסף • משיח שבכל דור • ניצוץ משיח • תורתו של משיח
התגלות מלך המשיח אוירו של משיח • אורו של משיח (מושג) • אליהו הנביא • בחזקת משיח • הברכות בראיית פני משיח • מינוי מלך המשיח • משיח ודאי • נכסה וחוזר ונגלה • שנה שמלך המשיח נגלה בה
הרבי כמלך המשיח ארמון למלך המשיח • יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד • פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח • לוחם מלחמות ה'

הערות שוליים

  1. ↑ באולם אוהלי שם
  2. ↑ על פי זכרון הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי - קובץ "הזוכר למזכיריו". הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ"ג
  3. ↑ פסק הדין הראשון להתגלות משיח, הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.
  4. ↑ הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי "הוד כ"ק אדמו"ר שליט"א" ו"מלכנו שליט"א", והן בלשון הפסק ש"השי"ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון"
  5. ↑ בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי
  6. ↑ הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון
  7. ↑ כשבמענה לצעקות אחד מאנ"ש (תוכן): יחי אדוני המלך דוד לעולם, שהרבי יביא את הגאולה, צדיק גוזר והקב"ה מקיים וכו', הגיב הרבי (תוכן): במקום לנצל התועדות זו בכדי שכאו"א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש - אולי ימצאו בשבילי "עבודה" חדשה... אני יודע בעצמי מה עלי לעשות: בענינים פרטיים מביא אני את בקשת הברכה אל הציון, ונשיא דורנו פועל בזה - אם באופן ד"צדיק גוזר" או באופן אחר; וגם בנוגע להבאת הגאולה יודע אני בעצמי מה לעשות, ועושה בזה עד כמה שידי מגעת. וממילא אין "לנצל את ההזדמנות להטיל עלי תפקידים חדשים - הנני מוחל על ה"טובה"... במקום זאת על כאו"א לפעול בעצמו להבאת הגאולה וכפי שדובר בזה
  8. ↑ בימים בהם הרבי נסע לאוהל, טובל לפני כן במקווה.
  9. ↑ ספר 'והוא יגאלנו' - אב תשנ"ד
  10. ↑ במקור בצרפתית: "באן וואיאז'"
  11. ↑ באנגלית
  12. ↑ כך במקור, בלשון הקודש
  13. ↑ במקור באידיש: "דאס איז פאר די נסיעה". ר' דוד נחשון אומר שראו בריבוי השפות עניין שמיימי של המשכת הפסק דין בעולם ולשונותיו
  14. ↑ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית
  15. ↑ עפ"י זכרון ר' דוד נחשון
  16. ↑ ליקוט מענות קודש
  17. ↑ מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש"א
  18. ↑ אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו
  19. ↑ כתב המינוי
  20. ↑ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת
  21. ↑ המלך במסיבו חלק א' ע' נט-סא.
  22. ↑ ראו לדוגמה: 1=בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה סיפור פסק הדין של הרב מרדכי אליהו שהגיע זמן הגאולה.
  23. ↑ התוועדויות תשנ"ב ע' 107, תרגום ללשון הקודש מהשיחה שהוגהה ע"י הרבי
  24. ↑ השיחה הוגהה ע"י הרבי ונדפסה בספר השיחות תשנ"ב ע' 368
  25. ↑ שני רבנים נוספים חתמו על פסק הדין שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח קישור לאתר הגאולה
  26. ↑ המקובל מנתניה חתם על הפסק דין
  27. ↑ גל ההחתמות: רבה של עמק הירדן חתם על ה'פסק דין'
  28. ↑ שני רבנים נוספים חתמו על פסק הדין שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח קישור לאתר הגאולה
  29. ↑ בביקור השלוחים: רבה של בית שאן חתם על ה'פסק דין'
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=פסק_הדין_שהרבי_הוא_מלך_המשיח&oldid=724602"