בחזקת משיח
חזקת משיח הינה הגדרה בספר משנה תורה לרמב"ם למשיח בזמן הגלות בתחילת התגלותו קודם שגאל את ישראל.
גדרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
באופן כללי ישנם שלשה תקופות במלך המשיח: קודם התגלותו - ראוי להיות משיח. תחילת התגלותו - בחזקת משיח. אחרי ההתגלות - משיח ודאי.
הרמב"ם בספרו מגדיר את שני השלבים בהתגלותו בחזקת משיח ומשיח ודאי בהגדרות ברורות ומבדיל ביניהם. וכך מגדיר את היותו בחזקת משיח.
"ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' - הרי זה בחזקת שהוא משיח"
— רמב"ם, הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד
.
כלומר בזמן זה פעולותיו אינם הפעולות של משיח לגאול את ישראל אלא שבתקופה זו הוא בעיקר הקמת מלכותו.
'חזקת משיח' מזוהה עם מלכותו על עם ישראל ופעולותיו לחיזוק וביצור הדת בקיום התורה והמצוות על ידי עם ישראל ומלחמתו עם האומות. זהו חלקו הראשון של 'התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו', המוכיחות לנו כבר בזמן הגלות שהוא המשיח הנבחר על ידי הקדוש ברוך הוא.
סימני בחזקת משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
יעמוד מלך מבית דוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
תחילת התגלותו תהיה שיעמוד מלך על ישראל, כלומר בעודם בזמן הגלות יעמוד מלך המשיח ויהיה מלך על העם (רק שלא יהיה על כל ישראל, שהרי יהיה לפני קיבוץ גלויות[1]). אולם מלכותו לא תהיה על ידי נביא וסנהדרין[2] ולכן לא יהיה לו עדיין דין מלך בשלימות.[3] ואף שבכללות בהכרח שיהיה לו דין מלך משום שהיותו מלך הוא הקדמה לכל שאר פעולותיו בהיותו בחזקת משיח (שהרי מלחמת עמלק הוא חלק מסימני חזקת משיח ועליו להיות על ידי מלך.)[4][5]
תחילת התגלותו הוא בזה שהוא 'עומד מלך'. ועל אף שהוא לפני שאר פעולותיו בכפיית העם, במלחמות וודאי לפני הגאולה עצמה שיעשה בתור משיח ודאי. הנה דווקא בזה ('יעמוד מלך') מתגלה עומק עניינו של משיח.
ההסבר בזה הוא: חידושו ומעלתו של משיח הוא דבר אחד עם עצם מהותו - מעלותיו אינם נוספים על עצם מציאותו אלא הם בו עצמו. ועל דרך מלכותו שתהיה באופן נעלה ביותר אין זה שעל ידי ביטול העם והנהגתו שלו נוצרת בזה מלכותו אלא שהוא 'מלך בעצם' - רוממותו היא עצמית ואינה תלויה ונגרמת על ידי הפעולות.
הסיבה לכך היא: משום שכל מעלותיו נובעים מנשמתו שהיא דרגת היחידה[6] ולכן גם המלכות שלו היא 'תוצאה' מנשמתו שהיא בדרגת היחידה שעניינה היא לא שהיא מרוממת עצמה מעל כל הדרגות, אלא שהיא 'מובדלת בעצם' משאר הדרגות ומלכתחילה עצם מהותה מובדלת מהם ואינה בגדרם כלל. ולכן גם מלכותו הוא בעצם מהותו שהוא מרומם ומנושא בעצם מכל העם כולו.
ולכן במלכותו המתגלה על ידי פעולותיו לא מתגלה עומק מלכותו (שבזה מתגלה רק המלכות שמצד הפעולות) ודווקא בזה ש'יעמוד מלך' - לפני הפעולות, מתגלה עצם המלכות. ועל ידי התגלות זו שאר פעולותיו שאחרי זה עניינם להמשיך עניין זה בעולם.[7][8]
דרגה זו מכונה אוירו (רוחו) של מלך המשיח[9] שהיא עצם עניינו של משיח. והיא למעלה מאורו של משיח[10] שעניינו ההתגלות ( - אור) של משיח על ידי פעולותיו.[8]
הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במונח כפייה לא בא הרמב"ם לבטא [11] כפיה בכח אלא העיקר הוא הפועל, שיפעל על כל העם לקיים את התורה ולא בהכרח שיהיה על ידו ממש אפשר שיהיה על ידי שלוחיו[12]. פעולה זו של משיח תהיה מתוך מלחמה ונחישות ללא התפעלות מהרוח החפשית הנושבת בעולם כיון שיכיר רק באמת האלוקית, שנמסרה על ידי הקב"ה בתורה ומצוות ויוכיח בתוקף שכל מה שהפוך ממנה היא היפך הצדק והיושר.[13]
כפיית כל ישראל היא תיקון לעניין החורבן, כי[14] אחד מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים.[15]
וילחם מלחמות ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלחמות אלו יהיו מלחמות גשמיות על אויבי ישראל. אם זאת, ייתכן שהם יתרחשו באופן של שלום[16], ובאופן ניסי על ידי דיבור בלבד כמו שנאמר על המשיח[17] "והכה ארץ בפיו וברוח שפתיו ימית רשע". לדוגמה: אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! - אומר: יבוא גובאי ויאכלנה[18] ולא בדרך של צבא.
בין מלחמותיו יהיו גם המלחמות להכרית זרעו של עמלק שמשיח יברר מיהו זרעו של עמלק וילחם עמו ויכריתו ולאחרי שיביא למנוחה בעולם מכל האוייבים יגיע שלב הבא - משיח ודאי - יבנה בית המקדש ויקבץ נדחי ישראל. עניינה הרוחני של מלחמת המשיח בעמלק בעבודת ה', הוא המלחמה הרוחנית של בני ישראל בסוף זמן הגלות, מלחמה זו היא בקרירות שקליפת עמלק מנסה להחדיר ביהודים, וממנה נובעת טענה שההתעסקות בענייני העולם אמורה להיות מתוך התחשבות בעולם ובטבע.[19]
בשנת תשנ"ב אמר הרבי[16]: "משיח כבר החל מלחמות אלו, ובכמה עניינים הוא כבר מנצח".
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פרדס חב"ד גליון א' עמוד 45 - מלכותו של מלך המשיח בזמן הגלות ועוד.
- הרב ברוך אוברלנדר - קובץ הערות וביאורים אוהלי תורה תשכט עמוד 12 ואילך - מלכותו של מלך המשיח בזמן הגלות ועוד.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דף הבית של פסק הדין
- סימני הרמב"ם על מלך המשיח סרט וידאו המציג כיצד כל הסימנים הללו נתקיימו בהרבי -
- קובץ 'העובדות שמאחורי הפסק', קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש מוהרש"ב א עמוד שי.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ח עמוד 361 בהערה.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 בשולי גליון.
- ↑ לקוטי שיחות חלק טז עמוד 304 וכן בלקוטי שיחות חלק כא עמוד 196 שהיותו מלך ומלחמתו אחר כך הוא על פי הסדר "למנות מלך ולהכרית זרעו של עמלק".
- ↑ בקבצי הערות נידון סתירה זו לתווך השיחות ויש שתרצו על פי הרדב"ז בהלכות מלכים פרק ג שגם על ידי 'קבלת העם להיות לעבדים' הוא מלך. אולם אז יקשה מדוע אם כן אין לו 'דין' מלך. וראה בדברי הרדב"ז בלקוטי שיחות חלק כה עמוד 112 הערה 68.
- ↑ פירוש הרמ"ז לזח"ג רס, ב (נדפס במקדש מלך קצ, ב). לקוטי תורה להאריז"ל על הפסוק: (בראשית ה, כב) ויתהלך חנוך. ועוד.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כז עמוד 256 הערות 36 ו37.
- ↑ 8.0 8.1 התוועדויות תשנ"ב עמוד 320. (ספר השיחות תשנ"ב חלק א עמוד 133 פרשת תולדות)
- ↑ בראשית רבה ב, ד. ח, א.
- ↑ ספר הזהר חלק ג דף לד עמוד ב.
- ↑ נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' מנחם אב תשכ"ז - צדי"ק למלך ח"ו עמ' 174, קונטרס יחי המלך גליון 300 ע' 15 - להרב שניאור חיים גוטניק, לקו"ש חכ"ג ע' 395, חכ"ה ע' 458 ועוד. ובארוכה ראה ספר "יחי המלך המשיח" ע' רג ואילך.
- ↑ שהרי שלוחו של אדם כמותו ממש (קידושין מא, ב). ואולי יש לבאר הכוונה שבשעה זו שיכוף 'כל' ישראל עדיין לא יהי מלך עליהם שהרי לא ימלוך על 'כל' העולם (ראה אגרת קודש אדמו"ר הרש"ב כרך א עמוד שי) ומוכרח שיכוף לא יהיה דווקא מצד מלכותו אלא על ידי שלוחים.
- ↑ משיחת אחרון של פסח תשח"י.
- ↑ תלמוד בבלי, שבת קיט, ב. איכה רבה א, ו
- ↑ ליקוטי שיחות חלק ח' ע' 361.
- ↑ 16.0 16.1 ספר השיחות תשנ"ב חלק א עמוד 110 (חיי שרה).
- ↑ ישעי' י"א ד'.
- ↑ פירוש מהר"י קרא על הפסוק.
- ↑ לקוטי שיחות חלק א עמוד 212.