פרסום גאולה ומשיח
בעשרות השנים האחרונות - לאור הודעותיהם של הרבי הריי"צ, ולאחר מכן הרבי, אודות ביאת משיח בקרוב - עוסקים חסידי חב"ד בפרסום אודות בשורת הגאולה וזהות הגואל לעולם כולו במגוון דרכים.
במשך השנים, הלך והתפשט פרסום הבשורה, בהתאם לביטויים של הרבי אודות הקרבה לגאולה שהלכו והתחדדו. בשנים תנש"א-תשנ"ב, כאשר הרבי העלה את המודעות לגאולה שבפתח והודיע שהחלה התגלותו של משיח, יצאו חסידי חב"ד בקמפיין נרחב שהביא את הפרסום לשיאים חדשים, בהוראתו ועידודיו של הרבי.
בשנת תשנ"ג, הוסיפו החסידים לקמפיין - בהסכמת הרבי - גם את המסר אודות זהותו של משיח, הרבי מליובאוויטש.
פרסום משיח עד שנת תנש"א
החל משנת תש"א, זמן קצר לאחר בואו של הרבי הריי"צ לאמריקה[1], הודיע כי נמצאים קרוב ממש לגאולה וקרא לכל עם ישראל להתכונן לביאת משיח צדקנו.
בתקופת אדמו"ר הריי"צ
| ערך מורחב – לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה |
באמצעות הגליון "הקריאה והקדושה" שהחל לצאת לאור מטעם הרבי הריי"צ, פנה הרבי ב"קול קורא" לכל שכבות העם היהודי, בו הודיע על כך שביאת משיח צדקנו קרובה מאוד, והמלחמה המתרחשת כעת היא חבלי משיח. הרבי קרא לכל העם היהודי לחזור בתשובה ולהתחזק בקיום התורה והמצוות לקראת הגאולה.
החסידים נרתמו בהתלהבות לפרסום בשורת "לאלתר לגאולה" ברחבי העולם. הפרסום נעשה על ידי הפצת הגליון "הקריאה והקדושה" - שבשורה זו עברה כחוט השני בכל מדוריו, וכל נושא אפשרי התקשר אוטומטית למסר האקטואלי על ביאת המשיח. ובדרכים נוספות, כגון הדפסת מדבקות[2], וכן הוספת הברכה "לאלתר לגאולה" בכל מקום אפשרי - אם בחתימות למכתבים, בהזמנות לחתונות, ועוד ועוד.
הרבי סיפר בשיחה, כי החסידים הוסיפו מיוזמתם ויחד עם הקריאה "לאלתר לגאולה" פרסמו גם שהרבי הוא המשיח[3].
בתקופת הרבי
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי לא ידוע על תעמולה מיוחדת ויוצאת מגדר הרגיל בנושא. אם כי ידוע על כמה חסידים שפרסמו את נושא המשיח, תוך הדגשה מיוחדת על הרבי כמלך המשיח. בלט ביניהם הרב אברהם פריז, שהדפיס והפיץ כרוזים בנושא, עד שקיבל הוראה מהרבי להפסיק. כמו כן ידוע על הרב מאיר אבצן שפרסם זאת. אך העיסוק בנושא לא השתווה לממדים הנרחבים בשנים מאוחרות יותר.
בשנות המ"מים, עם ייסוד ארגון צבאות ה', הגביר הרבי את ההתייחסות לנושא הגאולה כאשר קבע לארגון את הסיסמא "ווי וונט משיח נאו". באותה תקופה הרעיש הרבי שוב ושוב אודות הצורך לתבוע מהקב"ה את ביאת המשיח תיכף ומיד. באחת משיחותיו, התייחס הרבי לטענות שונות שנשמעו בנושא, והעלה את התמיהה כיצד ייתכן שחסיד חב"ד לא יודע לענות על השאלה, מדוע צריכים להרעיש על ביאת המשיח[4].
בשיחת ז' חשוון תשמ"ו[5] דיבר הרבי באריכות על הצורך לפרסם את דברי החיד"א והרד"ק על חשיבות בקשת ותביעת הגאולה. בהמשך לכך, סיפר הרבי על מכתב שהגיע אליו מאישה מבוהלת, המספרת על מכתב מוזר ומלא בשטויות שקיבלה, ובו הדרישה להעביר הלאה את המכתב לעשרה אנשים ואיומים אם לא תעשה כן. הרבי הורה לה להתעלם מהמכתב, כמובן - אך הוסיף שהענין הוא בהשגחה פרטית, ויש לנצל את הרעיון לקדושה: כל חסיד ישלח לעשרה אנשים מכתב ובו ציטוט מהספרים הנ"ל אודות הגאולה, ויבקש מהם להעביר הלאה לעוד עשרה.
בשנת תשמ"ז, לאחר הנצחון במשפט הספרים, יצא הרבי בקריאה: "יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד — וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון מו"ח אדמו"ר עמדו הכן כולכם, לבנין ביהמ"ק העתיד בביאת דוד מלכא משיחא". הרבי הוסיף שאין לחשוש כיצד יגיב העולם למסר זה, כיון שכיום העולם מוכן לקבל זאת[6].
בשנים תנש"א-תשנ"ב
|
| ערך מורחב – מלחמת המפרץ |
בשנת תנש"א, בתקופת מלחמת המפרץ - כאשר הבהלה מאיומיו של סאדאם חוסיין הייתה גדולה ומומחי הביטחון נבאו שחורות - הרבי הרגיע את הרוחות וקבע שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר. בד בבד הורה הרבי לפרסם את המדרש בילקוט שמעוני[7], שעל פיו כל מאורעות אלו הינם תהליכי הגאולה, ושנה זו הינה השנה שמלך המשיח נגלה בו.
בסיום המדרש מתואר כי ב"שעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע להם לישראל ואומר: ענוים, הגיע זמן גאולתכם!" הרבי קבע כי גם חלק זה במדרש התקיים, וייחס את ההכרזה המתוארת במדרש להכרזתו שלו בשיחותיו מתקופה זו[8]. לאור זאת, כתב הרב זמרוני ציק לרבי: "לאור דברי הרבי אודות "שנה שמלך המשיח נגלה בו" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח על פי המדרש - מבקש אני לאפשר לי לפרסם שהרבי שליט"א הוא מלך המשיח". תשובת הרבי הייתה: "כמדובר בהתוועדות בארוכה לפי ערך, אזכיר על הציון"[9].
בתקופת המלחמה, חשב הרב יצחק שפרינגר לארגן צ'רטר - טיסה מיוחדת לארץ ישראל, כדי להדגיש את היותה המקום הבטוח ביותר. על הצעה זו השיב הרבי: "לעשות תעמולה ככתוב בתורה דבני ישראל דכאן, דעירו - והוא בראשם יוסיפו בתורה ומצוות בפשטות, ותשואות חן כשיודעיני כמה הוסיפו בפועל ממש. אזכיר על הציון". בהתאם להוראה, הדפיס הרב שפרינגר מודעות רבות בעיתונות הכללית על הוספה בתורה ומצוות, וחילק טפסים בשלל שפות בהם התבקשו יהודים למלא את החלטותיהם הטובות. בהמשך קיבל הרב שפרינגר את אישור הרבי על כותרת הקמפיין "תן יד לביאת המשיח", ומאוחר יותר - "תן יד למלך המשיח" עם תמונת הרבי.
לאחר השיחה הידועה מכ"ח ניסן תנש"א, כאשר הרבי ביקש מכל אחד ואחד לקחת אחריות ולעשות כל שביכלתו להבאת המשיח, הרוחות התלהטו והצורך לפעול באינטנסיביות בנושא המשיח נעשה מוחשי מתמיד. קריאתו זו של הרבי התפרסמה בהרחבה בכלי התקשורת, והמודעות הציבורית בנושא המשיח גברה. פרסום בשורת הגאולה הלך והתפשט על ידי החסידים.
ההוראות בשיחות הרבי
בשיחות הרבי מאותה תקופה חזרה כמה פעמים ההוראה לפרסם אודות ביאת המשיח[10]:
להכריז ולפרסם בכל מקום - בדברים היוצאים מן הלב -
- שהקב"ה אומר (על ידי עבדיו הנביאים) לכל אחד ואחת מישראל "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה",
- ועד שהיום ממש רואים בעיני בשר ברכת הגאולה האמיתית והשלימה
— דבר מלכות שיחת שבת פרשת ראה תנש"א סעיף י"א
צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור..
- עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא"
— דבר מלכות שיחת שבת פרשת שופטים תנש"א סעיף י"א
ובפרט על פי הפתגם הידוע של רבותינו נשיאנו על דבר הפרסום דביאת המשיח בעיתונים,
- כפי שנתקיים בפועל ממש בתקופה האחרונה שנתפרסם בכמה וכמה עיתונים בעולם כולו
- (ויש להוסיף ולפרסם עוד יותר)
- ש"הנה זה (המלך המשיח) בא", ותיכף - כבר בא - בפועל ממש
— דבר מלכות שיחת שבת פרשת נצבים תנש"א, יום ב' דר"ה וש"פ וילך תשנ"ב סעיף י"ב
הרבי הסביר שהפרסום על ביאת המשיח מהווה אבן בוחן לכך שהמפרסם בעצמו חדור כראוי בנושא[11]. עם זאת, הרבי ציין שגם כאשר האדם מרגיש שהוא בעצמו לא חדור במשיח, עליו לפרסם את הבשורה לאחרים - שאינם אשמים בכך שהוא אינו חדור; ואדרבה, הפרסום לאחרים יסייע לו להחדיר את הנושא גם אצל עצמו[12].
הרבי חזר והדגיש, כי אין לחשוש מתגובת העולם ואומות העולם כאשר מפרסמים את בשורת הגאולה - מכיון שכיום העולם כבר מוכן לגאולה, ואדרבה - העולם מסייע ליהודי ותובע ממנו להיות במצב של גאולה[13].
בכינוס השלוחים העולמי בשנת תשנ"ב, הסביר הרבי באריכות בשיחתו לשלוחים כי עבודת השליחות שעד עתה הסתיימה, והדבר היחיד שנשאר ובו עליהם להתמקד הוא להכין את כל היהודים בסביבתם לקבלת פני משיח צדקנו, על ידי שמסבירים להם את ענינו של משיח.
באייר תשנ"ב במענה לשאלת אחד השלוחים[14] אישר הרבי כי רצונו שיעשו תעמולה בעולם אשר תקופתנו היא הזמן של ביאת המשיח וכן הורה שעיקר דגש הפעולות של השלוחים יהיו בעניין משיח ושלא יהיה זה כחלק משאר עבודת השליחות. בהזדמנות זו אף הורה הרבי שעיקר הפרסום אודות משיח צריך להיות כמבואר ברמב"ם ועוד ולא אודות כך שיש משיח בדור שעל ידי ההכרה בו יקבל את עניין המשיח בכלל כשמאשר שאין ברצונו שיורו מיהו המשיח[15][16].
הפרסום באותה תקופה
פרסום הבשורה
בהתאם להוראות הרבי, פרסמו החסידים בהבלטה את בשורת הגאולה, שנאמרה כנבואה ברורה. נושא המשיח מילא בהבלטה את הפרסומים החב"דיים, וכמו כן סוקר בהרחבה בתקשורת הכללית. יש לציין כי הרבי בעצמו הגיה את המודעות בנושא משיח, בעברית ובאנגלית, שהפיץ הארגון "שופר אסוסיאיישן".
בחודש סיון תנש"א הוקמה לאור האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה, על ידי הרב זמרוני ציק שליח הרבי בבת ים. מטעם האגודה החל לצאת לאור העלון "הגאולה האמיתית והשלימה", שמטרתו הייתה להביא את דברי הרבי על הגאולה בכותרות צעקניות ובולטות שיעוררו את הציבור הרחב. בעלון הופיעו התייחסויות לכל הנושאים העומדים על הפרק - המדיניים, החינוכיים, הכלכליים ועוד - כשהכל מתקשר לגאולה האמיתית והשלימה. העיתון זכה לעידודים מהרבי, שאף לקחו עמו בדרכו לאוהל[17].
בשנת תשנ"ב הושק בארץ הקודש הקמפיין "היכונו לביאת המשיח" על ידי צעירי חב"ד. הקמפיין הופץ בכל רחבי הארץ ועורר הדים רבים. אלבום המתעד את שלטי "היכונו" שנתלו ברחבי מגדל העמק, הוגש לרבי בחלוקת הדולרים על ידי הרב משה ברדוגו, והרבי קיבלו בשביעות רצון רבה. ביו"ד שבט לקח הרבי עמו את האלבום לאוהל הרבי הריי"צ, שם הביט בכל עמוד ועיין בכל תמונה בעיון רב[18].
כמו כן הציגו לפני הרבי חולצות מיוחדות שהודפסו על ידי המטה העולמי להבאת המשיח, ועליהם הכיתוב (באנגלית) "משיח בדרך". הרבי בירר כמה חולצות הודפסו. כשאמרו לרבי שהודפסו עתה אלפיים, ענה שהוא יקח אחת ועדיין ישארו עוד 1999... והוסיף: "א יישר כח פאר דער כתונת" [=יישר כח עבור הכתונת].
לכתב הסי-אן-אן ששאל את הרבי בחלוקת הדולרים: "מה המסר שיש לך לעולם אודות משיח?" ענה הרבי: "כבר הדפסתי, הדבר נדפס בעיתונות בכל המדינות, ואם רצונך לחזור על כך - חזור ואמור שהמשיח מוכן לבוא עכשיו, ומה שנותר לנו לעשות, הוא להוסיף בטוב וחסד כדי שהוא יבוא"[19]. עיתונאי נוסף ששאל את הרבי מה המסר שלו לעולם כולו, נענה (באנגלית): "תפרסם בעיתונכם שמשיח עומד להגיע, ולא רק זה, אלא שהוא כבר בדרך!"[20].
לגברת ג'ודי שלום ניר מוזס, מבעלי העיתון "ידיעות אחרונות", אמר הרבי: "הסוכנות שלך נקראת "ידיעות אחרונות" - מה שיהיה באחרית כל הימים הוא שיבוא משיח צדקנו. אזי תכיני מקום פנוי בעיתון הכי קרוב, היות שזה גופא יקדים את ביאתו, כיוון שידע שכבר מוכן הפרסום, זה יסלול לפניו את הדרך". ולאחר שהעניק לה דולר נוסף, אמר: "בשביל הידיעה האחרונה האמורה בקרוב ממש"[21].
פרסום זהות המשיח
|
| ערך מורחב – פרסום זהותו של משיח |
בנוסף לנבואת הגאולה אותה ביקש הרבי לפרסם בצורה מפורשת[22], רואים חסידי חב"ד חשיבות רבה בפרסום זהותו של המשיח. למרות שהרבי לא הורה על כך בצורה מפורשת, החסידים רואים בכך כמין הוראה סמויה[23]. חשיבות הפרסום נובעת גם מהצורך בכך שהעם יקבל את מלכותו של המשיח[24]. הרבי בשיחת יום שמחת תורה תשמ"ז דיבר אודות הלוחמים בחב"ד הטוענים נגד בקשת המשיח בחשד שמתכוונים אליו, בכך שאין מקום לטענותיהם בהיות והשולחן ערוך פוסק שיש לתבוע את משיח[25].
בשנים תשנ"ב - תשנ"ד איפשר הרבי פעמים רבות פירסומים שזיהו אותו כמשיח, כאשר פעמים קישר זאת להסכמתם של הרב או שלוחי חב"ד המקומיים[26] ופעמים אישר באופן כללי. לשלוחים שדיווחו כי עסקו בפרסום שהרבי הוא מלך המשיח ועידוד לקבלת מלכותו, ענה הרבי בעידוד והביע שביעות רצון. גם בתקופה זו היו מענות שונים בהם הסתייג הרבי מפרסום זה[27].
את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום לאחר מכן, הסביר חוזרו של הרבי, הרב יואל כהן: "הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת הקב"ה להתגלות כמלך המשיח, לבנות בית המקדש ולקבץ נדחי ישראל - בוודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות"[28][29].
לקראת חודש מנחם אב תשנ"ג אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר בשורת הגאולה שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, קה"ת[30].
במשך השנים ממשיכים חסידי חב"ד לפרסם את בשורת הגאולה עם דגש על זהותו של הגואל. בין היתר נוסדו הארגונים האגודה למען הגאולה, מטה משיח, ממ"ש ואחרים המתעסקים בהפצת הבשורה באמצעות קמפיינים, עלונים וכינוסים.
בשנת תשנ"ג
מאז שמיני עצרת תשנ"ג, כאשר הרבי החל לעודד את שירת ה'יחי' באופן קבוע בכל הזדמנות בה יצא אל הקהל - גברה ההתעוררות בין הפעילים בתחום פרסום בשורת הגאולה להוסיף לפרסום את הדגש על כך שהרבי הוא המשיח, באישוריו של הרבי. השבועון החב"די כפר חב"ד החל להדפיס על שער הגליון את הכרזת ה'יחי'. בעקבות שירה ועידוד זה יצאו לאור על ידי חסידי ומוסדות חב"ד פרסומים רבים שבמרכזם עמד זיהויו של הרבי כמלך המשיח ורבים מהם אף קיבלו את אישורו וברכתו של הרבי.
פריצת דרך משמעותית לפרסום זהות המשיח הייתה עם צאתו של הקמפיין "ברוך הבא מלך המשיח", בשיירת הטנקים של חנוכה תשנ"ג שהפיצה את זהותו של הרבי כמשיח באופן חסר תקדים, וזכתה לתגובות רבות.
לקראת יו"ד שבט תשנ"ג, יום מלאת ארבעים ושלוש שנים לנשיאותו של הרבי, הוחלט לארגן מעמד סאטעלייט עולמי ובו ישודר עידוד הרבי לשירת ה'יחי' על ידי רשתות הטלויזיה לכל העולם כולו. בתחילה הוציאו רבני חב"ד מכתב התנגדות לשידור, אך בעקבות אישורו של הרבי חזרו בהם במכתב נוסף בו הודיעו ש"אין אחר דברי המלך כלום".
המעמד התקיים ב-770 בליל יו"ד שבט, בהשתתפות אלפי חסידים, ועשרות כתבים וצלמים ששידרו את המעמד לכל קצוי תבל. מעמד זה עורר הד תקשורתי רב וחשף את האמונה ברבי כמלך המשיח ובהתגלותו הקרובה בפני כל שדרות העם.
באותה תקופה הכניס ר' משה ברדוגו ממגדל העמק לרבי אלבום נוסף, המתעד את פעולותיו בפרסום זהותו של משיח במגדל העמק. הרבי הוציא בקבוק משקה באמצעות המזכיר ר' בנימין קליין, ויצא באותו יום לתפילת מנחה אחרי תקופה ארוכה שלא יצא[31].
באותה שנה שידרג הרב יצחק שפרינגר את פרסום המודעות בעיתונים הכלליים, והוסיף להם את המסר אודות זיהוי של הרבי כמלך המשיח והצורך לקבל את מלכותו, כותרת המודעת הייתה "יחי המלך המשיח" ובמודעות הופיעה תמונת הרבי. לאור התנגדות שהופיעה לפרסום, ביקש הרב שפרינגר להכניס לרבי את המודעות שפרסם. המזכיר הרב גרונר הראה לרבי את המודעות שנדפסו בשלוש שפות (אנגלית, עברית ואידיש), הקריא את כותרותיהם והרבי נענע בראשו לאות חיוב על שאלתו האם יכול הרב שפרינגר להדפיסן[32].
מאוחר יותר קמו גורמים שהתנגדו לפרסום, ופנו למערכת העיתונים בהודעה שאין לאף אחד רשות לפרסם דברים בשם חב"ד ללא אישורם (הודעה שאושרה עקרונית על ידי הרבי[33]) כשהם מקשרים זאת (על דעת עצמם) למודעותיו של הרב שפרינגר. חסידי חב"ד מחו נמרצות על המהלך, שנועד לסכל את הפרסום שקיבל אישור מפורש של מהרבי. תלמידי התמימים ב-770 פרסמו מחאה נמרצת על הענין[33]. מאבק משפטי ארוך נפתח במטרה להחזיר את האפשרות לפרסום המודעות. בין הפעילים הנמרצים בנושא היו הרב שניאור זלמן גוראריה, חבר אגו"ח, והרב רמי אנטיאן.
למעלה מחצי שנה נמנעה כליל האפשרות לפרסם מודעות בשמו של הרבי. לקראת כ"ח סיון ננחלה הצלחה חלקית, כאשר העיתונים הסכימו לפרסם מודעות בנושאי משיח בהן נכתב רק "הרבי", ללא ציון מפורש "הרבי מליובאוויטש". בי' אלול, השיגו החסידים הצלחה במאבקם, כאשר בית המשפט הפדראלי אישר את פרסום המודעות במלואן בשם הרבי[34].
מאז ועד היום
- תשנ"ה - שלוש עצרות הקהל ענקיות לפרסום בשורת הגאולה נערכו על ידי האגודה למען הגאולה בהיכל הסינרמה, באיצטדיון יד אליהו ובכיכר מלכי ישראל בתל אביב[35]. הודפס לראשונה "דגל משיח" המשמש לפרסום משיח במגוון וריאציות. יצא לאור עלון שיחת הגאולה.
- תשנ"ו - ביו"ד שבט התקיים מעמד סאטעלייט עולמי לקבלת פני משיח, בארגון "המטה העולמי להבאת המשיח"[36].
- תשנ"ז - הוקמה קרן המיליון על ידי הרב רמי אנטיאן, במסגרתה חולקו למעלה מחמש מיליון דולר לפעולות בנושאי גאולה ומשיח.
- תש"ס - החל להופיע העלון "הגאולה מעניין ועכשווי" על ידי מטה משיח בארץ הקודש. הודפס כרטיס "משיח" עם תמונתו של הרבי, על ידי האגודה למען הגאולה. הכרטיס הופץ מאז במיליוני עותקים.
- תשס"ג - התקיים קמפיין של פרסום זהותו של משיח על גבי אוטובוסים. הקמפיין בוצע על ידי הרב ירון בר זוהר ור' אילן חיון[37].
- תשע"ג - הוקם ארכיון גאולה ומשיח המנגיש חומרים ללימוד תורת הגאולה והפצת בשורת הגאולה.
- תשע"ד - הושקו אופנועי הגאולה על ידי הרב מאיר צמח, שליח הרבי בנתניה[38]. בחודש ניסן החל לצאת לאור המגזין "עולמות" המעביר את נושאי המשיח והחסידות בשפה ברורה לציבור הרחב[39]. בג' בתמוז יצא לאור הקמפיין "משיח - עוד מעשה קטן והוא כאן", על ידי מכון ממ"ש[40].
- תשע"ו - הושק אתר מיוחד לשיעור גאולה ומשיח. בד' תמוז התקיים כינוס הקהל מרכזי, עוצמתי ואדיר, בהשתתפות רבבות אנשים, מכל שכבות הציבור, בכיכר רבין בסיסמת "משיח בכיכר".
- תשע"ז יצא לאור הקמפיין "מעשים טובים משיח מביאים", על ידי משיח קמפיין[41], קמפיין זה המשיך גם בשנת תש"פ.
- תשע"ח - בכ"ה אייר הוקם ארגון זמן הגאולה במטרה להפיץ ברשת את בשורת הגאולה והגואל. לכבוד ג' תמוז התקיים כינוס ענק בכיכר רבין בשם "משיח בכיכר" בפעם השלישית עם רבבות יהודים, הכינוס פורסם בכל כלי התקשורת ורבים נהרו אליו.
- תשפ"א - הושק קורס משיח זה ריאלי[42].
אישים המתעסקים בפרסום משיח
- הרב זלמן אבלסקי
- הרב שמואל הנדל
- הרב ירון בר זוהר
- הרב אילן חיון
- הרב ליאור מלכא
- הרב משה ברדוגו
- הרב דוד נחשון
- הרב רמי אנטיאן
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרבי מעודד פעולות של פרסום בשורת הגאולה
- תיקייה המרכזת חומרים להפצת ענייני משיח, מתוך ארכיון גאולה ומשיח
- הבשורה לקט מהעיתונות הישראלית בשנים תנש"א-תשנ"ג
- לא לסגת בפרסום הבשורה, לצעוד קדימה! הרב אברהם שמואל בוקיעט, תשנ"ג
- הסיפור שמאחורי האוטובוס - ח' אייר תשס"ז
- על שלט המשיח באיילון - ט' שבט תשע"ג
- בהתגייסות חסרת תקדים: מאות אלפי "מעשים קטנים" על קמפיין משיח של ממ"ש - ט' תמוז תשע"ד
- צפו: פרסום משיח חוזר למשחקי הכדורסל - ה' אדר תשע"ה
- מה יהיה הסוף? הגאולה מציאותית מתמיד סרטון מבית יהדותון
- יעקב ברודער, העולם מוכן! סקירה מקיפה על המגמה בציבור התורני לפרסם את בשורת הגאולה, בתוך בטאון הפנסאים שע"י מרכז ההפצה ממש, גליון 7 - תשרי תשע"ז
הערות שוליים
- ↑ להעיר מדברי הרבי אודות הרעש בנושא משיח: "גם אני לא שמעתי זאת מאבי... ובוודאי לא מזקני... ואף ממני עצמי לא שמעתי זאת לפני בואי לארה"ב (איני יודע הטעם לזה, אבל כך היא המציאות)" (משיחות לילות חג הפסח תשמ"ח - התוועדויות חלק ג' ע' 118). חסידים מציינים שהרבי הריי"צ יצא בקול קורא "לאלתר לגאולה" בסמיכות לכ"ח סיון תש"א, היום בו הגיע חתנו הרבי לאמריקה.
- ↑ שהודפסו על ידי הרבי, ויש אומרים שאף בעצמו הדביק אותם על הכיסא ברכבת - "צדיק למלך" חלק ד' עמ' 152.
- ↑ שבת פרשת נשא תש"כ: "כאשר מו"ח אדמו"ר פירסם את ה"קול קורא" בנוגע "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" – הפיצו חסידים את ה"קול קורא", והוסיפו ש"הוא הוא"... וכאשר מישהו בא בטענה אל א' מאדמו"רי פולין, באמרו, היתכן, כיצד מניחים לחסידים לפרסם את ה"קול קורא'ס" ועוד בהוספה הנ"ל?!... – השיב לו האדמו"ר הנ"ל: הבה נתבונן. הרי מאמינים אנו ומחכים "בכל יום שיבוא", – ישנם שאומרים זאת בנוסח ד"אני מאמין", ויש שיוצאים י"ח במחשבה, כך, שמשיח ישנו. וכיון שכן, הרי כאשר הנך יודע שאינך משיח, וגם אני יודע שאינני, ומישהו חייב להיות – מה איכפת לך שהוא הוא!".
- ↑ שיחת ש"פ משפטים תשד"מ (התוועדויות חלק ב' ע' 987): "ולאחרי כל זה, כאשר ניגש יהודי ל"חסיד חב"ד", ושואל אותו: מה פשר ה"רעש" וה"צעקה" שאין יכולים לסבול עוד את הגלות, ורוצים "משיח נאו".. מתבלבל אותו "חב"דניק" למשמע "שאלה" זו, ונשאר לעמוד בפה פעור, ללא כל מענה בפיו!.. היתכן שלאחרי שדובר פעמים רבות כל כך אודות ענין זה - ישנם עדיין כאלו שנשארים ללא כל מענה למשמע "שאלה" כזו?! אם כך הוא מצב הדברים - מה פעלו, איפוא, במשך שלושים ושלש השנים שמדברים אודות ענין זה?!...".
- ↑ התוועדויות חלק א' ע' 537.
- ↑ התוועדויות תשמ"ז חלק ב' ע' 203; ושם בהשלמות לשיחה בע' 209.
- ↑ ישעיה רמז תצט.
- ↑ שיחת ש"פ חיי שרה תנש"א (התוועדויות חלק א' ע' 319): ""מלך המשיח.. עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם" - כפי שהכריזו ומכריזים במיוחד לאחרונה". ובהערה 112 שם מסביר כיצד דברי המדרש "גג בית המקדש" מתאימים להכרזתו: "להעיר מדיוק לשון המדרש "עומד על גג בית המקדש" - שגגין לא נתקדשו (פסחים פה, סע"ב. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ו ה"ז), דיש לומר, שבזה מרומז שההכרזה "ענוים הגיע זמן גאולתכם" באה מחוץ לארץ שלא נתקדשה בקדושת ארץ ישראל, בדוגמת החילוק שבין גג המקדש להתוך דהמקדש עצמו".
- ↑ נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40.
- ↑ ראה גם שיחות דבר מלכות ש"פ תצא תנש"א סעיף ט"ו, ש"פ חיי שרה תשנ"ב. ועוד.
- ↑ דבר מלכות ש"פ פנחס תנש"א סעיף י"ד.
- ↑ דבר מלכות ש"פ ראה תנש"א סעיף י"א.
- ↑ שיחות הדבר מלכות ש"פ קרח תנש"א סעיף י"ב, ש"פ שופטים תנש"א סעיף י"א, ש"פ ויגש תשנ"ב סעיף י"ב.
- ↑ ר' דוד אליעזרי מפלורידה
- ↑ מהעתקת מכתבו של השליח, המענה נמסר על ידי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר - ראה ליקוט מענות קודש תשנ"ב - תשנ"ד ע' 15.
- ↑ אמנם חסידים מסבירים שהסיבה למענה היא כי ענין זה צריך להגיע מהחסידים ומאחר והוא שאל זו התשובה שקיבל - ראיון עם הרב שלום דובער וולפא. וראה את מענה הרבי לרב שפינגר אודות פרסום זהותו, הרבי מאשר פרסום זהותו כמשיח בעיתונות
- ↑ שופרו של משיח - עיתון 'הגאולה'
- ↑ מפי ר' יעקב לבנהרץ
- ↑ י"ב חשון תשנ"ב.
- ↑ כ"ו אדר ראשון תשנ"ב.
- ↑ ח' טבת תשנ"ב.
- ↑ שיחת פרשת שופטים תנש"א: "ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)", עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".
- ↑ הרב יחזקאל סופר, מכתב לידיד ש"החמיץ": "האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש"המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה... צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם" (ש"פ משפטים נ"א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם, את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל? התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!"
- ↑ ראה בשיחת שבת פר' משפטים תנש"א : "המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", צריכה רק להיות קבלת מלכותו על ידי העם, וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי - בגאולה האמיתית והשלימה".
- ↑ מיומן אורי מרדכי ליפש
- ↑ מענות כעין אלו קיבלו הרב נחמן ברנרד מדרום אפריקה, הרב ברוך בועז יורקוביץ', רב קהילת חב"ד בלוד והרב אריה לייב קפלן מנהל מוסדות חב"ד בצפת
- ↑ יש להעיר, כי הרב שניאור זלמן הרצל בספרו 'שליט"א - אמונת החסידים בדור השביעי', מסביר את התשובות הסותרות בכך שהרבי מיתן את המתונים ואישר לאלו החפצים בכך, על פי הכלל הידוע אצל רבותינו נשיאנו: 'כפי ששואלים כך עונים', היינו, שהתשובה ניתנת על פי דברי השואל. למי ששאל 'כיוון שהפרסום מזיק לעבודת השלוחים, האם להמשיך לפרסם', ענה הרבי שלא, ולאלו שביקשו את רשותו להמשיך ולפרסם - ענה הרבי שכן. הסברה זו הובאה גם על ידי הרב וולפא בכתבתו הרבי שאסר הוא הרבי שהתיר
- ↑ ראיון בשבועון כפר חב"ד, שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..." אמנם, לאחר ג' תמוז תשנ"ד, חזר בו הרב כהן מדבריו (ראה כפ"ח גיליון 624 - מאמר 'טעינו').
- ↑ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח, עדות מקורו של הרב יואל כהן, אודות מאמר שנאסר על ידי הרבי בפרסום, והתפרסם בסופו של דבר באישורו של הרבי בכפר חב"ד כ"ה שבט תשנ"ב.
- ↑ הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר "מלך המשיח"
- עורך הספר הרב שלמה חיים בלומינג מספר את השתלשלות הסיפור.
- ↑ על פי עדותו של ר' משה ברדוגו.
- ↑ המזכיר העיד על כך בכתב בתאריך כ"א טבת תשנ"ג.
- ↑ 33.0 33.1 מחאת התמימים
- ↑ הרבי מאשר פרסום זהותו כמשיח בעיתונות - סקירה ארוכה על הפרשיה
- ↑ הכינוס בכ"ח סיון תשנ"ה בכיכר מלכי ישראל
- ↑ סקירה על האירוע
- ↑ שיחת הגאולה גיליון 547 עמוד 4.
- ↑ כך זה נראה: אופנועי הגאולה בפעולה קליפ בהפקת חברת המדיה עולם ומלואו
- ↑ סיקור ותמונות מערב ההשקה
- ↑ הקמפיין יוצא לדרך: משיח - עוד מעשה קטן, והוא כאן!
- ↑ קמפיין משיח: בשורת הגאולה וקבלת המלכות
- ↑ הכתבה באינפו.