בשורת הגאולה
בשורת הגאולה הוא כינוי להכרזת הרבי על סיום הגלות ובואה הקרוב של הגאולה בדורנו. החל מיום התמנות הרבי לאדמו"ר, לאורך כל השנים שלאחר מכן דיבר הרבי על כך שבדורנו[1] תבוא הגאולה האמיתית והשלימה וש"הנה זה (המלך המשיח) בא, וכבר בא".
במאמר הראשון שאמר הרבי, מיד עם הכתרתו הרשמית כאדמו"ר בי"א שבט תשי"א, קבע כי דורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה[2].
בשנים שלאחר מכן[3], קרא לעורר מודעות וציפייה בלב העם כולו לקראת הגאולה הקרובה, וקבע כי העולם כבר בשל ומוכן לגאולה, ולא נותר אלא שכל אחד יכין את עצמו וסביבתו לקבל את פני משיח צדקנו.
תוכן ההכרזה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם ישראל במשך הדורות תמיד ייחל וציפה לבוא הגאולה השלימה - גאולה משיעבוד הגלות ומעול הגויים בה נזכה לראות בבנין המקדש, שלמות בתורה ובקיום מצוותיה. הרבי הכריז והודיע כבר מתחילת נשיאותו שדורנו הוא "דור האחרון של הגלות והראשון לגאולה" והנה נמצאים אנו קרוב ו"על סף הגאולה", בשיחותיו[4] אפשר להבחין בכמה פרטים (שלבים) שעליהם הצביע הרבי כסימנים וכגורמים שדורנו הוא "דור הגאולה".
בדבריו הדגיש הרבי את המשמעות לכך בעבודת ה' והחשיבות שבקיום המצוות ולימוד התורה בדורנו והתעוררות הצפייה לבוא הגאולה בפועל.
הרבי אף קרא לפרסם זאת בין כל שכבות העם ובעולם כולו להתחזקות בתורה ומעשים טובים ולהגביר הצפייה לגאולה[5].
פרטי ההכרזה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך השנים הרחיב הרבי בהגדרת הזמן והתקופה ועל קרבתם לגאולה.
- דור השביעי שבזמנו אמורה השכינה לרדת למטה ולהתגלות בעולם הזה הגשמי.
- סוף הגלות בדורנו התקיימו כבר כל סימני חז"ל אודות עקבתא דמשיחא.
- "בני ישראל סיימו את כל ענייני העבודה ועומדים מוכנים לקבל פני משיח".
- העולם מוכן לגילוי הגאולה.
- "הגיע זמן גאולתכם" - אור הגאולה כבר מאיר בימינו.
דור השביעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – דור השביעי |
מבואר במדרש[6] שהמשכת האור האלוקי שהתגלה במתן תורה כדברי הפסוק "וירד ה' על הר סיני" התחיל שבעה דורות קודם לכן. על ידי עבודת ה' של אברהם אבינו והצדיקים בדורות שלאחריו שכל אחד מהם המשיך וגילה את השכינה בדרגה נמוכה יותר עד משה רבינו שהיה דור השביעי מאברהם אבינו שעל ידו ירדה השכינה במתן תורה על הר סיני (ונשארה בגילוי במשכן שעשה משה).
במאמר שאמר הרבי ביום קבלת נשיאותו הקביל הרבי את הגילוי האלוקי שיתגלה ב"ביאת המשיח" - גילוי מלכות ה' בעולם - ל"מתן תורה". כשם שאז היו שבעה דורות כך גם הבאת הגאולה נעשית במשך שבעה דורות החל מהאדמו"ר הזקן עד לדורנו שהוא דור השביעי, שמוטל עליו להמשיך את השכינה ולסיים את העבודה של עמנו בני ישראל במשך הדורות לעשות לו יתברך דירה בתחתונים ולהביא את הגאולה בפועל[2].
סוף זמן הגלות[עריכה | עריכת קוד מקור]
א. הגמרא בסוף מסכת מסכת סוטה[7] מתארת ומפרטת את מצב הימים בעקבתא דמשיחא (-בסוף הגלות לפני ביאת המשיח - רש"י.) הקושי והצרות שיהיו בימים האלו. הרבי אמר רבות שלפי כל הסימנים עתה סוף זמן הגלות וכפי שהתבטא באחת ההתוועדויות[8] "לפי כל הסימנים שנאמרו בסוף מסכת סוטה, זמננו הוא קרוב ביותר לאחרית הימים, קרוב שלא שייך קרוב יותר, כיוון שמעולם לא התקיימו כל הסימנים בפועל כמו בימים אלו".(ובפרט בדורנו שעבר את השואה).
ב. מהסימנים שכתובים על ימים אלו[9] "מלכיות מתגרות זו בזו" ומכיוון שרואים בימים אלו מלחמות בין בני אדם במידות אכזריות שלא שיערו מעולם (ואף שלא שומעים מהם לפי שהם בקצה העולם הרי בכל אופן הם מלחמות בין בני אדם ואדרבה "אין פוצה פה ומצפצף"!)[8][10] הרי זה סימן על בוא הגאולה[11]
ג. כן מובא (בדניאל) על סוף הגלות ש"יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים" ומבאר הרבי שהכוונה שלפני הגאולה תתגלה עומק הנפש של בני האדם וכל הכוחות הנעלמים יתגלו בכדי ש"יתבררו" כלומר שיתקנו את כל הכוחות לגאולה. וזהו הטעם שרואים דווקא בדור שלנו דברים שלא היו בדורות קודמים הן בטוב וחסד שרואים נתינות צדקה וגמילות חסדים שלא היו במידה כזו בדורות קודמים וכן בחידושי תורה שבדורות האחרונים התגלו דרכים חדשות ואופנים בלימוד התורה (כהרוגצ'בי) שלא היו בדורות קודמים.
וכן בדברים שליליים שרואים בדורנו התנהגות של רוע. שרואים יהודים שיש ביניהם מחלוקת אף שאין זה מתאים לא להם ולא לענייניהם (וכן במלחמות בין האומות כנ"ל).
שהסיבה לזה היא, גילוי עומק נפש האדם אשר לפעמים אף שהאדם בכוחותיו הגלויים של הנפש הוא באופן אחד, מצד כוחות הנעלמים יש בו רוע עמוק או להיפך טוב עמוק ונעלם ובהגלותה היא פועלת באופן בלתי משוער. (המעלה שבזה שעל ידי שכוחות אלו מתגלים אפשר לתקנם ולבררם ולהכשירם לגאולה כנ"ל)[8].
ד. זה שהגויים טוענים שארץ ישראל אינה של היהודים היא מסימני הגאולה (שלפני האור ישנה חושך)[12].
ה. כמו כן אמר הרבי שזה שקיים צורך לדבר ולהתווכח עם יהודים על הצורך לדבר על הגאולה הרי זה מצד החושך העמוק של הגלות וזה גופא סימן שהגאולה קרובה[8].
ו. "לדעת כל גדולי ישראל בזמן האחרון נמצאים אנו לאחרי ש"כלו כל הקיצין" לאחרי כל הקיצין שמובאים במפרשי התנ"ך בדניאל (ששם כתוב הקץ) ולאחרי כל הקיצין שניתנו על ידי גדולי ישראל[8].
סיום העבודה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – סיום עבודת הגלות |
הרבי חזר ואמר ריבוי פעמים אשר לפי "הכרזת והודעת כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו בני ישראל סיימו את העבודה" פעלו את פעולתם בהכנה לגאולה והרי הם עומדים מוכנים לקבלו. סיום העבודה מתבטא בכל ענייני העבודה:
- "הפצת המעיינות"
- "צחצוח הכפתורים"
- "עבודת התשובה"
- "עבודת הבירורים"
"הפצת המעיינות"[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהפצת המעיינות תלויה הגאולה כמענה של מלך המשיח לשאלת הבעש"ט "אימתי קאתי מר?" "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה"
הפצת המעיינות הגיעה בדורנו ל"חוצה" שאין יותר חוצה הימנו. וזה נעשה על ידי עבודת רבותינו נשיאנו עד דורנו זה הן בביאורים והסברים בפנימיות התורה. הן בהפצתה שהגיע לכל סוגי עם ישראל לכל חוג וחוג שכל אחד ביכולתו ללמוד פנימיות התורה ועד לתרגומו לשפות שונות שאפילו גויים יכולים ללמדם ונוסף על זה הודפס התניא בכתב ברייל שגם עיוורים ביכולתם ללמוד מפנימיות התורה[13].)
"צחצוח הכפתורים"[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשיחת שמחת תורה תרפ"ט[14] אמר הרבי הריי"צ שהעבודה עכשיו להבאת הגאולה היא "צחצוח הכפתורים" וביאר הרבי הצחצוח בא אחרי שכל הבגד מוכן ומושלם ואפי' הכפתורים (שאינם עיקר הבגד כי אם תפקידם רק לחבר הימין והשמאל[15].)גם הם כבר נמצאים וכל מה שנשאר הוא להוסיף ביופי הבגד ל"צחצח" את הכפתורים - להכין את העולם שיהיה בתכלית ההידור והיופי לקבל פני משיח צדקנו[16].
אמנם פעמים רבות[17] אמר הרבי שבימינו סיימו בני ישראל אף עבודה זו וסיימו אף את צחצוח הכפתורים ועומדים מוכנים בתכלית השלימות לקבל פני משיח צדקנו.
"עבודת התשובה"[עריכה | עריכת קוד מקור]
עבודת התשובה היא מעבודות בני ישראל שיביאו את הגאולה, כדברי הגמרא[18] "אמר רב: כלו כל הקיצין, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה.. אמר רבי אליעזר: אם ישראל עושין תשובה נגאלין, ואם לאו אין נגאלין". וכך פסק הרמב"ם[19] "ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותם ומיד הם נגאלין".
בשנת תש"א הכריז הרבי הריי"צ בקול קורא שהודפס בעיתונות: "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה". באותה תקופה חזר והכריז שוב ושוב שנמצאים בערב ובסמוך לגאולה, והצרות האיומות של השואה הינם חבלי משיח - ולכן על היהודים להתעורר בתשובה שעל ידה תבוא מיד הגאולה.
בשנות נשיאותו חזר הרבי והדגיש כי בני ישראל כבר עשו תשובה ומוכנים לגאולה[20]. זאת בהתבסס על דברי הגמרא[21] ש"המקדש את האישה על-מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור - מקודשת, שמא הרהר תשובה בליבו" - דהיינו, שהרהור תשובה אחד מספיק כדי להחשב "תשובה"; וכן דברי הרבי הריי"צ[22] ש"אנחה של יהודי היא תשובה גדולה". הרבי הסביר שבדורנו אין אף יהודי אחד שלא נאנח והרהר בתשובה, במיוחד לאור מאורעות השואה בדור שלפנינו; ולא רק הרהור אחד אלא כמה פעמים.
בשנים תש"נ ואילך חזר הרבי באינטנסיביות יותר על כך שעבודת התשובה הנדרשת להבאת הגאולה כבר נעשתה, והדגיש כי יותר אינה מהווה תנאי: "אין הדבר תלוי בתשובה"![23]
"עבודת הברורים"[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבואר בתורת החסידות שהעבודה בעולם הזה לאחר חטא עץ הדעת היא בעיקר לברר בירורים, כלומר כשאדם הראשון היה בגן עדן עבודתו הייתה להמשיך תוספת אור בגן עדן (כמו שכתוב: "ויניחהו בגן עדן לעובדה ולשמרה"). מה שאין כן כשגורש האדם מגן עדן וירד לעולם זה, עיקר עבודתו היא לזכך ולברר את חושך העולם ולהכשירו לגלוי אור האלוקי.
אמנם עבודה זו היא עד לימות המשיח שאז יעביר ה' את רוח הטומאה מין הארץ ועיקר העבודה אז יהיה להמשיך ולגלות בעולם אורות נעלים. אורות אלו שיומשכו בימות המשיח הם אורות נעלים יותר מהאורות שנמשכו על ידי המצוות בזמן הגלות ונעלים יותר אפילו מהאורות שנמשכו על ידי אדם הראשון, ולכן כשאנו מתפללים על המצוות שיעשו אז[24] "יהי רצון..שתשוב ותרחם.. וקרב פזורינו.. ושם נעשה לפניך..כמצוות רצונך.." אנו מגדירים אותם דווקא מצוות רצונך לפי ששלימות המצוות יהיה אז לעתיד לבוא[25].
המשכת המצוות לעתיד לבוא תלויה בעבודת הבירורים עכשיו:
א. עבודת הבירורים דורשת יגיעה רבה ולכן היא מעוררת גלוי נעלה ביותר שהיא תתגלה במצוות לעתיד[25].
ב. עבודת הבירורים מכשירה את העולם שיהיה ראוי לגילוי של ימות המשיח[26].
הרבי הכריז שבזממנו הסתיימה עבודת הבירורים[27].
העולם מוכן לגילויי הגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עבודת בני ישראל בגלות היא להכשיר את כל העולם כולל גם אומות העולם שכולם יהיו מוכשרים לגילוי אלקות ועד שהם עצמם יהיו דירה בתחתונים. ענין זה נפעל על ידי עבודת בני ישראל שהתפזרו בין האומות בגלות, על ידי עבודתם בעבודת הבירורים והפצת היהדות והמעיינות (כנ"ל) ובזה מכשירים את כל העולם על ידי שיהודים גרים שם ומנהגים לפי מנהג המקום ומדברים בשפה המדוברת במדינה ההיא על ידי זה מזככים את העולם ונוסף לזה על ידי שבע מצוות בני נח פועלים גם באומות העולם שאף הם יהיו כלי לגילויים של משיח. יהודים הגיעו בזמננו לכל קצווי תבל ומצאים בכל פינה נידחת ומכיוון "שנסתיימה עבודת הבירורים" הרי שכל העולם כבר מוכשר ומוכן לגלוי אלוקות.
ובפרטיות:
מדינת צרפת[עריכה | עריכת קוד מקור]
רואים בחוש שגם מקומות שבעבר היו רחוקים מתורה ויהדות הרי הם עתה מקומות של תורה ויהדות. על דרך מדינת צרפת שבה התחילה הגלות וכדברי הנביא: "וגלות החל הזה.. עד צרפת" (עובדיה א, כ-כא) כלומר מהמקומות הקשים בגלות היא מדינת צרפת, כידוע התנגדות אדמו"ר הזקן למדינת צרפת והעומד בראשה נפוליון שהם שרש קליפת החופשיות ופריקת עול ומהם הושפע לכל הדורות שלאחריהם כל התרבות החופשית והדמוקרטייה המתירנית (שמיוסדת על פריקת עול מה שאין כן אילו הייתה על יראת ה'[28]) ואף על פי כן בדורנו רואים שעל ידי עבודת היהודים במדינה זו נעשית מדינת צרפת למקום תורה ויהדות עם מוסדות חינוך ולימוד התורה ומקום מרכזי להפצת תורה ויהדות והפצת מעיינות החסידות ועד שמשם מדפיסים ספרי חסידות ויוצאים לעולם כולו. ובפרט כפי שהיה שבהתוועדות שמחת תורה תשל"ד החל הרבי לשיר ניגון ההימנון הצרפתי על המילים "האדרת והאמונה" ולאחרי ימים שינו הצרפתים את ההימנון שינוי זה מורה על העילוי שנעשה בניגון של אומת צרפת ועל הבירור שנעשה בה.
בבירור מדינת צרפת שני ענינים א. שממשיכים הקדושה בה לפי ערכה. ב. שממשיכים בה כמו בעצם שיחד עם גדרה כתחתון ההמשכה שממשיכים בה היא נעלית כמו העליון ממש. ונרמז בשמה צרפת (מלשון צירוף ובירור) שהיא גימטריה 770 שעניינה א. שרש העולם הוא 7 שנברא בשבעה ימי בראשית והמספר 770 מורה על שלימות בבנין כלומר שבבירור מדינת צרפת נשלם הבירור של כל העולם ב. מספר הבית של נשיא דורנו 770 שהיא המקור של הפצת המעיינות ובירור מדינת צרפת היא באופן שהיא עצמה (מדינה תחתונה כנ"ל) נעשית כמו 770 שהיא העליון ביותר המקור להפצת המעיינות בדורנו[29].
מדינת רוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזמנים אלו רואים בבירור איך אומות העולם מסייעים לבני ישראל בכל ענייניהם ובענייני יהדות ואפי מדינה כמדינת רוסיה ששנים רבות לחמו בכל ענייני דת ולא הניחו לבני ישראל לקיים תורה ומצוות ולא הניחו להם לצאת מגבולותיה עתה הם מסייעים להם הן ביציאה משם והן בכל ענייני יהדות תורה ומצוותיה. וזה הוכחה שאף אומות העולם עומדים מוכנים כבר לגאולה[30].
מלכיות של חסד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בימינו גרים רוב בני ישראל במקומות שאומות העולם מסייעים להם בכל ענייני תורה ומצוות.
כמו כן בימינו נראה שינוי בעולם לטוב וחסד ביניהם עצמם שאומות העולם (ובפרט מדינת ארצות הברית) נרתמים לעזור בגופם ובכספם לשלוח למקומות נידחים שצריכים עזרה על אף שאין להם שייכות ביניהם. כמו כן רואים הוספה בכל ענייני חינוך בעולם כולו[31].
"הגיע זמן גאולתכם"[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלבד העובדה כי נעשו כל ההכנות הראויים לביאת המשיח, והעובדה כי בעולם נראים סימני סוף זמן הגלות, כעבור תקופה הוסיף הרבי והכריז שזמננו הוא "זמן הגאולה". ובדבריו ביאר כי כוונתו שהגיע זמנה לא רק כתוצאה מסיום ההכנות אלא מעצם הזמן שהוא זמן של משיח. כהמשך לכך ביאר הרבי כי מהתבוננות בעולם ניתן לראות כי משיח כבר פועל בעולם פעולות הקשורות עם התגלותו הקרובה. ביטויים רבים נתן הרבי לתקופה זו. בחודשים תמוז - אב תנש"א התבטא הרבי כי תקופתנו היא "סף הגאולה"[32][33]
בשיחותיו הרחיב הרבי ונימק הדברים בכמה אופנים:
- עתה הוא "יום שישי לאחרי חצות" - החל משנת תנש"א נמצאים בערב שבת לאחרי חצות[34].
- החלו הגילויים של "אראנו נפלאות" - שרואים בזמננו גילויים וניסים באופן הכי נעלה, אופן של "פלא"[35].
- מלך המשיח כבר נמצא, בגלוי ופועל בעולם[36].
"ערב שבת אחר חצות"[עריכה | עריכת קוד מקור]
מובא בספרים[37] על פי הרמזים בפסוקי התורה שזמן הקץ הוא בשנת החמש מאות לאלף השישי ומבארים זאת על פי הפסוק "כי אלף שנים בעניך כיום" (תהלים צ, ד) יום אצל הקב"ה הוא אלף שנה והיום מתחלק לשניים לילה ויום (חמש מאות וחמש מאות) ומתחילת אלף השישי עד שנת ה'ת"ק הוא לילה הרומז על ליל הגלות ומשנת ת"ק החל להפציע השחר והתחיל "גילוי ניצוצי הגאולה"[38]
חשבון נוסף מובא בספרים[39] שאצל הקב"ה אין לילה רק יום של 12 שעות ולפי זה כבר בתחילת אלף השישי החל יומו של הקב"ה ובשנת ה'ת"ק החל חצות היום.
ובזה מבואר הטעם להתגלות הבעש"ט והצדיקים בדור ההוא[40]וגילוי החסידות סמוך לשנת ה'ת"ק, וכן התגלות תורת חסידות חב"ד על ידי האדמו"ר הזקן לפי שענינה של החסידות היא התנוצצות הגאולה[41].
ועל פי זה הכריז הרבי בשנת ה'תש"נ ששנה זו היא שנת השבע מאות חמישים על האלף השישי והוא חצות יום השישי, ומשנת ה'תנש"א[42] התחילה תקופה חדשה בעולם התקופה שלאחרי חצות יום השישי.
ולפי החשבון השני שנת ה'תש"נ הוא שעה השלישית אחרי חצות, והרי זה סמוך ממש לקבלת שבת והדלקת נרות שבת[43]
ביאת המשיח באלף השישי היא על דרך ההוספה מחול על הקודש ויום השבת (שהוא אלף השביעי) נכנס בתוך יום החול[44]
ומכיוון שנמצאים לאחרי חצות, מובן ש"הכל מוכן לסעודה" ויש כבר שולחן ערוך ושור הבר והלוויתן ויין המשומר וכל ענייני הגאולה מוכנים ונמצאים[45].
"אראנו נפלאות"[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תנש"א הכריזה ממשלת ארצות הברית מלחמה על מנהיג עיראק סאדאם חוסין. הממשל בעיראק הודיע שברגע שתותקף ארץ ישראל תותקף על ידיה מידית. מחשש זה נוצר בארץ בהלה גדולה מאוד.
הרבי בתקופה זו הכריז והזכיר את לשון הילקוט שמעוני[46]: "שנה שמלך המשיח בא... מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם הקב"ה כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...מפני מה אתם מתייראים? אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם"
הרבי ראה במלחמה זו את מימוש נבואת המדרש שעתה הגיע זמן הגאולה והכן מאז הרבי הרבה לצטט מדרש זה כהוכחה ברורה שהגיע זמן גאולת עם ישראל. לאחר המלחמה כשהתברר גודל הנס שהיה בעם ישראל אמר הרבי שניסים אלו מוכחים עוד יותר את דברי המדרש ומעידים שתקופה זו היא תקופת הגאולה שעליה מדובר במדרש שמלך המשיח נגלה בה[47].
"נפילת מסך הברזל"
|
| ערך מורחב – התפרקות ברית המועצות |
זה שמדינת רוסיה השתנתה להתנהג באופן של צדק ויושר וכן נותנים לבני ישראל חופש ושיחרור עד לאופן של קיבוץ גלויות הרי זה נפלאות מעין הנפלאות דלעתיד[48].
מהפכות בעולם
הרבי הצביע על מהפכות שמתרחשים ברחבי העולם במדינת רוסיה סין והודו ועד לאיי הים הרחוקים שמתגוררים במקומות אלו מיליארדי בני אדם והמהפכות הם מין הקצה אל הקצה והכל נעשה מתוך מנוחה ושקט כפי שאין לזה אח ורע בתולדות העולם[49].
מציאותו של מלך המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכל דור ודור ישנו אחד ראוי להיות משיח[50] ומיד כשלא יהיו מונעים ומפריעים יתגלה בפועל ומכיוון שנשלמה העבודה והעולם מוכשר לגלוי המשיח ממילא משיח לא רק שנמצא אלא נמצא בהתגלות. כלומר, הוא מצדו התגלה בעולם וכל העניינים שלו נמצאים כבר בעולם סעודת שור הבר והלוויתן[51] (ועד שכבר רואים פעולתיו בעולם) אלא כדי שיתגלה בפועל צריך את העבודה של "לקבל פני משיח צדקנו" כלומר בנוסף לעבודה של בירור העולם וזיככו שיהיה ראוי לגלויים של משיח (שזה כבר נעשה) צריך יהודי על ידי עבודתו "להמשיך ולקבל" את גלוי המשיח (ולא מספיק שמשיח מצד התגלה בלבד) וכדלהלן[52].
פעולות המלך המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – וכתתו חרבותם לאתים |
מהיעודים הכתובים על מלך המשיח הוא: "ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב, ד.) וביארו המפרשים: (רד"ק) "והוא (מלך המשיח) יוכיח להם ויאמר למי שימצא בו העול ישר המעוות.. ומפני זה לא תהי' מלחמה בין עם לעם כי הוא ישלים ביניהם, ולא יצטרכו לכלי מלחמה, וכתתו אותם לעשות מהם כלי לעבודת האדמה".
בכ"ו בשבט תשנ"ב בערב שבת פרשת משפטים התכנסו ראשי המעצמות ארצות הברית וברית המועצות לחתום על הסכם צימצום הנשק ולהטות את הכספים לשיפור הכלכלה.
הרבי התיחס לכך באותה השבת וביאר שמאורע זה הוא תוצאה מפעולותיו של מלך המשיח בעולם ותחילת קיום הנבואה על "וכתתו חרבותם לאתים" והוא נחתם ביום שישי בשבוע לרמז על תוכן העניין שהוא תוצאה של זה שזמננו הוא ערב שבת והכנה לשבת (אלף השביעי). כמו כן התאריך כ"ו שהוא בגימטריה 26 שהוא בגימטריה של השם הוי"ה שיתגלה בביאת המשיח וכלשון הפסוק "לא ירעו ולא ישחיתו..כי מלאה הארץ דעה את הוי"ה וגו'"
(והוא בא בהמשך לעבודה של "הפצת המעיינות היהדות ושבע מצוות בני נח" בכל העולם שעל ידי זה הכשירו את העולם לגלויים של מלך המשיח. וזו הסיבה שהסכם נחתם דווקא בעיר נוי יורק בעיר בה המקור לעבודה של הפצת היהדות וממנה יוצאים השלוחים של נשיא הדור לכל קצווי תבל, וזה גם הקשר לחודש שבט ולשנת תשנ"ב. חודש שבט, הוא החודש שבו הייתה ההסתלקות של הרבי הריי"צ בשנת תש"י ותחילת העבודה של דורנו בהפצת היהדות במלא העוצמה. ושנת תשנ"ב הוא שנת ה42 מאז, והוא על דרך ה42 מסעות שהיו לבני ישראל במדבר שבסופה הגיעו להיכנס לארץ.)[53]
המשמעות לכך בעבודת ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]
עבודה ואחריות של כל אחד[עריכה | עריכת קוד מקור]
העובדה שנמצאים לאחרי שכלו כל הקיצין ועדיין לא באה הגאולה, הרי זה מכריח שהעבודה הנדרשת בזמננו היא לקיחת אחריות אישית של כל אחד ואחת מישראל להביא את הגאולה, שכל אחד מישראל אנשים נשים וטף ידעו את ההלכה שכותב הרמב"ם שמעשה טוב אחד או אפילו מחשבה או דיבור אחד על ידי זה מכריע האדם את כל העולם "ומביא ישועה והצלה"[54],
בכ"ח בניסן תנש"א אמר הרבי את השיחה הידועה שהוא נותן את עבודה לציבור והאחריות עליה מוטלת על כל אחד ואחת שיעשו כל שביכולתם להביא הגאולה. במה מתבטאת עבודה זו - ביאר הרבי בשיחה שנאמרה בשבת לאחר מכן - "בהוספה בתורה ובמצוות בלימוד התורה - נגלה דתורה ופנימיות התורה ובקיום המצוות בהידור"[55]
הרבי חזר והדגיש זאת לכמה וכמה שעבודה זו להביא את המשיח תלויה בכל אחד ואחד דווקא (ושעל כל אחד להרגיש אחריות באופן אישי להביא את הגאולה)[56].
לחזק הציפייה לגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – ציפייה לגאולה |
התביעה והבקשה לגאולה לבד זאת שהיא מתעוררת מתוך התבוננות בזמן שנמצאים לאחרי סיום כל הענינים הרי זה מעורר לבקש בכל הזדמנות מהקב"ה "אנא רחם והוצא את בני ישראל מהגלות"[57] ובפרט "הידיעה וההבנה שזמן זה הוא "שנה שמלך המשיח נגלה בה" מביא יהודי לזעקה שהוא רוצה "לראות" שמלך המשיח נגלה ולא רק להבין זאת[58].
תפילה ובקשה זו היא רצונו של הקב"ה שמתאווה לתפילתם של צדיקים[59]. וממילא "הדבר היחידי שמחכים אליו הוא שיהודי יצעק עוד צעקה עם עוד בקשה ותביעה ועוד תזכורת. "עד מתי?.."[60] וצריכה להיות מתוך רצון ותשוקה אמיתיים, עד שיהיה מופרח אצל האדם האפשרות שלא תבוא הגאולה ברגע זה ממש הגאולה[61].
תשוקה זו מביאה ופועלת על האדם שכל פעולתיו יתאימו לזמן הגאולה[52]. (כדלהלן סעיף לחיות גאולה)
חיזוק הבטחון בהתגלותו המידית של משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
הידיעה שעתה הוא זמן הגאולה מכריחה את הוודאות שברגע זה ממש הוא בא (כלומר יהודי שחדור בידיעה זו שעתה הוא הזמן ועדין רואה שהוא לא בא עדיין, זה לא מחליש לו את האמונה אדרבה, זה מחייב עוד יותר את ביאתו ברגע זה ממש[דרוש מקור]).
- להכריז ולפרסם בכל מקום שהקב"ה אומר לכל אחד ואחד מישראל: "ראה אנכי נותן לפניכם ברכה עד שהיום ממש רואים בעיני בשר ברכת הגאולה האמיתית והשלימה.[58]
שמחת הגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
השמחה מהידיעה והאמונה שהנה משיח בא מקרבת ומזרזת את הגאולה (על דרך הסיפור אודות הצדיק שבקטנותו רצה תפוח וכשלא נתנו לו ברך ברכה והיו מוכרחים לתת לו, כן השמחה בשמחת הגאולה, מביאה את הגאולה בפועל)[10]
לחיות גאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – לחיות גאולה |
מכיוון שהושלמה העבודה בבירור העולם ממילא משיח שיש בכל דור אין לו מניעה להתגלות ולכן התגלה כבר בעולם[52]. והסיבה שאינו נראה בגלוי הוא כי צריך את פעולת ישראל "לקבל" את הגילוי שלו והוא על ידי שהאדם חי את חייו וכל התנהגותו לפי חיי הגאולה, כל חיותו חדורה ב"להביא לימות המשיח" ממילא הוא ממשיך ומגלה את הגאולה בפועל בעולם.
פעולה זו נעשית על יד זה שכל יהודי פוקח את עיניו ומחדיר לעצמו שהגאולה כבר כאן וכל שנשאר הוא לקבלו ולגלותו בפועל, הרבי ביאר שזו הסיבה שמדברים אודות הזמן שנמצאים על סף הגאולה בכדי שיהודי יחיה כבר גאולה והוסיף שבכדי לסייע להחדרת התודעה הזו יש להתעסק בלימוד ענייני גאולה ומשיח שעל ידי זה האדם חיי חיי גאולה בחייו[62].
(והעניין בזה הוא שבכל יהודי יש ניצוץ משיח ועל ידי שהוא חי משיח הוא מגלה את הניצוץ בכל כוחותיו ובצירוף עבודת כל הניצוצות הוא מגלה את הניצוץ הכללי - משיח צדקנו בהתגלות[63]).
בעבודת השליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – השליחות היחידה |
גם עבודתם של השלוחים בדורנו עניינה 'לקבל פני משיח צדקנו' והיא עיקר העבודה להחדיר בעולם את עניינו ואורו של מלך המשיח על ידי לימוד ענייני משיח וגאולה.
הפרסום בתקשורת[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – פרסום גאולה ומשיח |
הרבי קרא[64] לפרסם בכל מקום את הדברים בכדי שכולם ידעו שדבר זה תלוי בכל אחד ואחת והאחריות מוטלת עליהם[65]. וכמו כן לפרסם את אופן העבודה ששייכת לדורנו לחיות וללמוד בענייני גאולה, הרבי אף הוסיף שעיקר עבודתם של השלוחים בדורנו הוא לדאוג להכין את העולם לקבל פני משיח צדקנו על ידי לימוד עניינים הנ"ל[66].
כשכתב הסי-אן-אן הגיע לרבי ושאל: מהו המסר שיש לו לעולם בעניין המשיח?". ענה לו הרבי: "כבר פרסמתי והדבר נדפס בעיתונות בכל המדינות, ואם רצונך לחזור על כך - חזור ואמור שהמשיח מוכן לבוא עכשיו, ומה שנותר לנו לעשות, הוא להרבות יותר בשטח של טוב וחסד ומיד יבוא[67]. כמו כן כששאל כתב עיתון: "מהו המסר שיש לרבי עבור העם?". ענה לו הרבי: "המשיח עומד להגיע וצריך לעשות את ההכנות האחרונות"[68].
השפעה מעשית[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך השנים אמר הרבי כמה פעמים שדורנו הוא האחרון של הגלות והראשון לגאולה, משנת תשמ"ז אמר הרבי שהנה הגיע הזמן וסיימו לצחצח את הכפתורים ונמצאים בסוף הגלות. מחודש ניסן תנש"א דבר הרבי והכריז שעתה הגיע זמן הגאולה (ולא רק שנמצאים בסוף זמן הגלות רק הגאולה כבר פועלת בעולם כנ"ל) עד לליל כ"ח ניסן בה תבע הרבי מהחסידים לעשות הכל ולהתעקש ולהביא את הגאולה, מיני אז בכל התוועדות מפגש ויחידות דיבר הרבי אודות עניין זה, תבע ביקש והכריז שיש לפעול בכל המישורים ולהביא את הגאולה בפועל.
לאור תביעותיו של הרבי התעוררו אנ"ש ברחבי תבל, התקיימו אסיפות ב770 ובכפר חב"ד מתוך התעוררות עצומה מה להוסיף בקשר לעניין זה.
פסק דין[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח |
ביום ל' ניסן תנש"א התקיימה אסיפה בכפר חב"ד בה הוכרז על חתימת הפסק דין על ידי הרבנים כי הגיע זמן הגאולה והגיע הזמן שהרבי יתגלה כמלך המשיח לגאול את ישראל. ביום ב' אייר קבל הרבי את הפסק. (לאחר חג השבועות באסיפה נוספת נכתב פסק דין נוסף שנשלח על ידי הרבנים לקרוא אותו על ציון רבותינו נשיאנו ברוסיה).
המטה העולמי להבאת המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – המטה העולמי להבאת המשיח |
במשך תקופה זו הוקם ה"מטה העולמי לביאת המשיח"[69] כשמטרתם היא פירסום הודעתו ונבואתו של הרבי אודות 'זמן הגאולה' ועידוד לימוד ענייני גאולה ומשיח[70].
כמו כן התעוררו אנ"ש בכלל בכל העניינים התמימים בלימודם והשלוחים בעבודתם, הרבי הגיב על הדו"חות בקשר להוספה זו בחיוב ובעידוד רב[70].
בין התמימים היו שיצאו לישיבות ברחבי נוי יורק לפרסם על לימוד ענייני גאולה ומשיח. כמו כן פורסמה הודעה בעיתונות בחתימת הרבנים בקשר לזמן הגאולה[70].
מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח |
מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח - הינו ארגון שהוקם בשנת תשנ"ו במטרה לרכז את כל פעולות חסידות חב"ד בנושא משיח.
מנהל המרכז הינו הרב מנחם מענדל הנדל. המרכז מתנהל בכפוף לוועדה רוחנית בה חברים משפיעים ועסקנים משכונת קראון הייטס.
שבועון בית משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
המרכז מוציא לאור שבועון עולמי בשם: בית משיח.
אש"ל הכנסת אורחים[עריכה | עריכת קוד מקור]
המרכז מפעיל גם את ארגון אש"ל הכנסת אורחים, שדואג לאורחים המגיעים לשהות ב-770 בחודש תשרי.
הוצאת ספרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
כמו כן הוציא המרכז ספרים רבים, בעיקר בנושאי גאולה ומשיח (כמו "ועד שיחות קודש").
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הבשורה של הרבי בענין משיח וגאולה - מוסף ייחודי ונדיר המאגד קטעי עיתונות כללית על בשורת הגאולה של הרבי, מוסף שבועון בית משיח, ג' תמוז תשע"ד.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- עבודת הגלות
- סיום עבודת הגלות
- טעימה מהגאולה בדורנו
- שנה שמלך המשיח נגלה בה
- היכונו לביאת המשיח
- הקריאה והקדושה
- פרסום גאולה ומשיח
- ספר בשורת הגאולה
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בשורת הגאולה - באתר 'משיח' שעל ידי צעירי אגודת חב"ד.
- עשרות שנים חלפו מבשורת הגאולה - הייתכן שחלילה הרבי טעה?! • מעורר, באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- ↑ דור בדברי הרבי, מתייחס לנשיא הדור - כלומר הדור מתחלף כאשר נשיא הדור מתחלף. דורנו מכונה על ידי הרבי הדור השביעי, בהיות הרבי האדמו"ר השביעי לאדמו"רי חב"ד
- ↑ 2.0 2.1 מאמר באתי לגני תשי"א
- ↑ ובמיוחד בשיחות מהשנים תנש"א-תשנ"ב
- ↑ ראה שיחת ספר השיחות תנש"א עמוד 689 (פרשת בלק סעיף ז- ח)
- ↑ שיחת שבת פרשת ראה שנת תנש"א. חלוקת דולרים י"ב בחשוון תשנ"ב ובא' באדר א' תשנ"ב.
- ↑ שיר השירים רבה ה, א.
- ↑ מט, ב
- ↑ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 תורת מנחם התוועדויות תשמ"ז ח"ב עמוד 613 ואילך
- ↑ מדרש לקח טוב לך לך יד, א וראה מדרש רבה בראשית פרשה מב, ד.
- ↑ 10.0 10.1 הרבי, לקוטי שיחות כרך כ' בראשית באתר אוצר 770
- ↑ כפי הנראה סימן זה הוא על "סוף הגלות" ומצד חושך הגלות ומצד הגאולה (ראה שיחת חיי שרה תנש"א וצ"ע ויש ליישב.) אדרבה העיקר הוא שלום כמבואר בשיחות..
- ↑ שיחת פרשת בראשית תנש"א
- ↑ ספר השיחות תנש"א עמוד 763 ([171 שיחת פרשת עקב תנש"א]
- ↑ ספר השיחות תרפ"ט עמוד 42
- ↑ ראה [173 שיחת ה' טבת תשמ"ז]
- ↑ שיחת פרשת ויחי תשמ"ז לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 481
- ↑ שבת פרשת שמות תשמ"ז ספר תורת מנחם התוודויות תשמ"ז ח"ב עמוד 301, מאמר ד"ה "עבדים היינו" תשמ"ח תורת מנחם התוועדויות תשמ"ח ח"ב עמוד 504 ועוד ריבוי פעמים
- ↑ סנהדרין צז, ב..
- ↑ הלכות תשובה פרק ז הלכה ה.
- ↑ ביטויים על עשיית התשובה כדבר שכבר עבר והושלם, ניתן למצוא לאורך כל שנות נשיאות הרבי - ראה למשל שיחת ש"פ עקב תשי"ג. במהלך השנים הלכו ביטויים אלו ותכפו; ראה למשל שיחת ליל ט"ו בשבט תשל"ט, ש"פ מקץ תש"מ, י"א ניסן תשמ"ב, ש"פ שמות תשמ"ו, מאמר ד"ה אנכי הוי' אלקיך תשמ"ט, ח' מנ"א תשמ"ט ועוד. עם זאת באותן שנים ישנם אינספור ביטויים לאידך גיסא, שעדיין צריכים לעשות תשובה; ראה למשל שיחת עשרה בטבת תשמ"א, פורים תשמ"ז, ש"פ בחוקותי תשמ"ט ועוד. אך משנת תש"נ ואילך מדבר רק על כך שכבר עשו תשובה ומוכנים לגאולה, וכדלקמן.
- ↑ קידושין מט, ב.
- ↑ היום יום ג' תמוז. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' ס"ע תקנא. ספר המאמרים תרפ"ז ע' ד.
- ↑ משיחתו עם הרב מרדכי אליהו, ו' בחשוון תשנ"ב. על משקל לשון הגמרא ש"אין הדבר תלוי אלא בתשובה".
- ↑ תפילת מוסף של יום טוב
- ↑ 25.0 25.1 ראה ספר המאמרים עת"ר ד"ה איכה ישבה בדד. ספר תורת מנחם התוועדויות ח"ג עמוד 228
- ↑ תורה אור פרשת וישב מאמר דיבור המתחיל 'והנה אנחנו מאלמים אלומים'.
- ↑ שיחת שבת פרשת וישלח תשנ"ב, ועוד.
- ↑ ראה תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב ח"א עמוד 402
- ↑ לכל הנ"ל ראה שיחת פרשת וישב תשנ"ב תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב ח"א עמוד 401 ואילך
- ↑ תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק ב עמוד 149
- ↑ שיחת שבת פרשת אחרי קדושים תנש"א. ראה לעיל ביאור אחר שהוא מצד גילוי הטוב שבסוף הגלות שיתבררו ויתלבנו וגו'.
- ↑ שיחת שבת פרשת בלק (ספר השיחות תנש"א חלק ב' עמוד 691. שוב בפרשת פנחס באידיש "בא דעם שוועל פון גאולה.." (שם עמוד 695) ושוב בפרשת ואתחנן (שם עמוד 747).
- ↑ יש הרוצים להקביל ביטוי זה לביטוי סף הדלת שהוא נידון כחלק וכנספח אל הבית אם כי הוא מחוץ לדלת, ודוגמתו בזמננו שאינו גאולה אלא כמפתן וכניסה לגאולה.[דרוש מקור: עניינו של משיח...(בקיצור מדוייק!)].
- ↑ שיחת פרשת ואתחנן תנש"א סעיף י
- ↑ שיחת כ"ו ניסן תנש"א, שיחת ש"פ תרומה תשנ"ב
- ↑ שיחת ש"פ משפטים התשנ"ב.
- ↑ אור החיים על התורה ויקרא ו, ב. במדבר כו, יט.
- ↑ אור החיים במדבר שם
- ↑ מקדש מלך על זוהר חלק א קיז, א. וכן משמע ברמב"ן וברבינו בחיי בראשית ב, ג. וראה ספר המאמרים תש"ט עמוד 245 וראה המצויין בהערות הבאות מאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ
- ↑ ראה מאמרי אדמו"ר הזקן על פרשיות חלק א עמוד תכא
- ↑ ראה באריכות ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב ועוד
- ↑ ראה בשיחת ואתחנן תנש"א משמע שם שדווקא בשנה זו היא לאחרי חצות, אמנם ראה בשיחת וארא תש"נ וראה שם תורת מנחם התוועדויות תש"נ חלק ב עמוד 184 הערה 99. ואולי אפשר לבאר כן גם בנידון דידן, שעיקר אחרי חצות החל דווקא בשנת תנש"א
- ↑ ראה ספר אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א עמוד תקל"א
- ↑ שיחת משפטים תשנ"ב אות ג
- ↑ שיחת פרשת פנחס תנש"א סעיף יא - יב ושיחת שבת פרשת ויצא תשנ"ב ועוד
- ↑ רמז תצט
- ↑ תורת מנחם התוועדויות תנש"א ח"ד עמוד 39
- ↑ ראה תורת מנחם התוועדויות תש"נ חלק א עמוד 422 וראה שם תנש"א חלק א עמוד 202 ועוד רבות.
- ↑ שיחת שבת פרשת תולדות תש"נ. (כפי הנראה הרבי הצביע על כמה פרטים במהפכות א.ראיה על עקבתא דמשיחא. ב. העולם מוכשר לגאולה. ב.על ניסים ונפלאות הגאולה).
- ↑ פירוש הברטנורא למגילת רות, שו"ת חתם סופר חושן משפט סימן צ"ח ועוד
- ↑ שיחת שבת פרשת ויצא תשנ"ב (תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 354)
- ↑ 52.0 52.1 52.2 שיחת פרשת וירא תשנ"ב
- ↑ שיחת פרשת משפטים תשנ"ב
- ↑ שיחת שיחת פורים תשמ"ז, וראה לקו"ש חכ"ט עמוד 17 שחישוב קיצים הוא לפי ראות הצדיק את העבודה הנדרשת ואולי זה הביאור בתמיהת הרבי שם מהי העבודה עכשיו לאחרי שכלו כל הקיצין. ודו"ק
- ↑ שיחת פרשת שמיני תנש"א
- ↑ יומן בית חיינו גליון 74 עמוד 9-10
- ↑ סוף שיחת תבא תנש"א ועוד
- ↑ 58.0 58.1 שיחת פרשת ראה ה'תנש"א - ספר השיחות ה'תנש"א עמוד 683 ואילך
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל עמוד 182
- ↑ סוף שיחת פרשת דברים חזון- תנש"א וראה באריכות בערך הצפייה לגאולה
- ↑ שיחת כ"ח ניסן תנש"א ועוד.
- ↑ ראה שיחת פרשת בלק תנש"א
- ↑ שיחת שבת פרשת תולדות - תשנ"ב. (תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד319)
- ↑ ראה שיחת שבת פרשת שופטים תנש"א ושיחת שבת פרשת תצא תנש"א (תורת מנחם התוועדויות תנש"א חלק ד עמוד 202 ועמוד 241
- ↑ פורים תשמ"ז
- ↑ שיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.
- ↑ בחלוקת השטרות ל'שליחות-מצווה', ביום ראשון י"ב במרחשוון תשנ"ב
- ↑ "בחלוקת השטרות ל'שליחות-מצווה', ביום ראשון ב' באדר-א תשנ"ב
- ↑ כך שמו מיום הקמתו
- ↑ 70.0 70.1 70.2 יומן אראנו נפלאות אייר תנש"א