מאמר: הבדלים בין גרסאות בדף

מאמרי רבותינו נשיאנו
	האמנם · דער פרומער וארא · איתא במדרש תילים · והדרת פני זקן · כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי · באתי לגני · ושאבתם מים בששון · וידעת תרנ"ז - מוסקבה · החלצו תרנ"ט · אחת שאלתי · וקבל היהודים
מאמרי הרבי
	אשרי תבחר · ביום עשתי עשר · גדול יהיה · ושבתי בשלום · כי ישאלך בנך · לא תהיה משכלה · ואתה תצווה את בני ישראל · על כן קראו הימים האלה ימי הפורים
המשכים
	המשך והחרים · המשך וככה תרל"ז · המשך רנ"ט · המשך תרס"ו · המשך תער"ב
מושגים
	דיבור המתחיל · ביכלאך · בלתי מוגה · מוגה · המשך

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־21:43, 31 ביולי 2024

המונח "דא"ח" מפנה לכאן. לערך העוסק בתורת החסידות בכלל, ראו תורת החסידות.

מאמר חסידות (מכונה גם דא"ח, ראשי תיבות של דברי אלוקים חיים) הוא השם בו נקרא בחסידות חב"ד הדבר תורה העוסק בביאורי תורת החסידות שנאמר או נכתב על ידי האדמו"ר. מקובל מפי החסיד רבי הלל מפאריטש שכאשר רבי אומר מאמר חסידות, שכינה מדברת מתוך גרונו.

לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, מנגנים החסידים ניגון מיוחד הנקרא ניגון הכנה. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם. היו פעמים בהם אמר הרבי מאמר ללא ניגון הכנה.

סגנונות במאמרי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

לכל אחד מרבותינו נשיאינו היה דבר מאפיין במאמריו:

אדמו"ר הזקן: בתחילת נשיאותו מאמריו היו קצרים והם נקראו "דרכים", לאחר-מכן התארכו יותר ונקראו "אגרות", לאחר מכן התארכו יותר ונקראו "תורות", בשלב הרביעי והאחרון נקראו "מאמרים". שינויים נוספים היו בין לפני המאסר בפטרבורג בשנת תקנ"ט ולאחריו; המאמרים התארכו יותר בהסברת הדברים^[1].
אדמו"ר האמצעי: מאמריו היו באריכות גדולה הרבה יותר, ובהסברה מרובה. על הפנימיות מוסבר כי אדמו"ר הזקן היה בבחינת חכמה ולכן מאמריו היו קצרים יותר, אך אדמו"ר האמצעי היה בחינת בינה ולכן מאמריו היו באריכות ובהרחבה.
אדמו"ר הצמח צדק: מאמריו היו משופעים במאמרי חז"ל וציטוטים מספרים שונים, דבר שפעמים הקשה על ההבנה עבור מי שלא היה מורגל בכך.
אדמו"ר מהר"ש: אצל אדמו"ר המהר"ש מצינו לראשונה את 'ההמשך' - סדרת מאמרים שנאמרו לאורך זמן העוסקת בנושא משותף.
אדמו"ר הרש"ב: במאמריו ביאר את עניני החסידות בהרחבה ובצורה מוסברת, וכונה "הרמב"ם של תורת החסידות".
אדמו"ר הריי"צ: לראשונה הדפיס את המאמרים גם בתרגום לאידיש^[2] ובשפה המובנת גם לחסרי ידע ורקע בסיסי בהבנת החסידות.
הרבי: מאמריו מבוססים בדרך כלל על מאמרי האדמו"רים הקודמים. עם זאת, מאמריו מכילים חידושים ודקויות עמוקות לגבי התכנים המבוארים במאמרי האדמו"רים הקודמים.

כל רבותינו נשיאנו כתבו חלק גדול ממאמריהם בעצמם, קודם אמירתם או אחריה. מלבד אדמו"ר הזקן והרבי, שהרוב המוחלט של מאמריהם נכתב בידי מניחים.

סוגי מאמרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאמרי עבודה והשכלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

"מאמרי השכלה" הם מאמרים המתמקדים בעניינים המופשטים והעמוקים, לדוגמה - הבנת החילוקים בין רצון ותענוג^[3], כשההוראה למעשה בפועל העולה מכל האמור מובאת ומקושרת לתוכן רק בסופו, בעוד שב"מאמרי העבודה" מדובר בעיקר על דרגות האהבה השונות לאלוקות, והפשטה של מושגי החסידות והשוואתם לאורך כל כל המאמר לעבודתו של האדם^[4], אם כי שני הסוגות כוללות זו את זו, ואינו קיים מאמר עבודה שלא יבוסס על השכלה, ומאמר השכלה שלא יופיעו בו הוראות בעבודת השם, וכפי שהתבטא פעם הרבי: "מכל אות יכולים לעשות 'בכן'!"^[5], וכן שמאמר מיוחד הוא מאמר ש"מדבר בשפתה" של הנפש הבהמית, ומסביר בבהירות ופשטות את צד העבודה שבו^[6]

השוני בין המאמרים נבע בעיקר מהתקופה שבה נאמרו וקהל היעד שלהם, כפי שניתן להבחין שרוב מאמרי ההשכלה נאמרו בזמנים שהשומעים היו מסוגלים להכיל ולהבין אותם, כמו ה"המשכים" העמוקים של הרבי הרש"ב לתלמדי ישיבת תומכי תמימים, לעומת מאמרי העבודה הקצרים ושנהג הרבי הריי"צ לחזור כשהגיע לארצות הברית, עבור יהודי ארצות הברית שהתקשו להבין את המאמרים העמוקים, וכן לא הכירו את לשון הקודש, ולכן מאמרים אלו נאמרו על ידי הרבי הריי"צ באידיש^[7]. הרבי הריי"צ הורה ללמוד מאמרי עבודה^[8].

מאמרי דרוש[עריכה | עריכת קוד מקור]

"מאמרי דרוש" הוא סוג מאמרים העוסק הסברת פסוקים, אמרות חז"ל ומדרשים ומושגים שונים ביהדות על פי חסידות.

מאמרים לטיהור אויר העולם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לכל אחד מרבותינו נשיאינו היה מאמר קבוע אותו היה חוזר מידי פעם על מנת לטהר את אויר העולם, שפעם בשתים או בשלש שנים היו חוזרים עליהם ברבים. אחד ממאמרי רבינו הזקן הוא מאמר דיבור המתחיל 'החלצו' שהודפס בלקוטי תורה בלי ההגהות. אחד ממאמרי אדמו"ר האמצעי הוא מאמר דיבור המתחיל 'יפה שעה אחת', ותוכנו הוא עשרת הפרקים הראשונים של מאמר 'הנה כל אחד ואחד אומר אלוקי נשמה' שבסיפרו "דרך החיים". אחד ממאמרי הצמח צדק הוא מאמר דיבור המתחיל 'מה טובו' שמובא בלקוטי תורה. אחד ממאמרי אדמו"ר המהר"ש הוא מאמר דיבור המתחיל 'מי כמוכה באלים'. אחד ממאמרי אדמו"ר הרש"ב הוא מאמר דיבור המתחיל 'וידעת היום'^[9]. אחד ממאמרי אדמו"ר הריי"צ הוא 'אין הקב"ה בה בטרוניא' תרפ"ה.

חזרת מאמר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בימי אדמו"ר האמצעי החל המנהג בקרב החסידים לחזור על מאמרי החסידות בעיירות הפזורות בדרכם מהרבי אל מקום מגוריהם. מנהג זה נקרא בשם "חזרת דא"ח".

גם כיום מכנים אמירת מאמר חסידות בעל-פה או מתוך הכתובים בשם "חזרת דא"ח", והמנהג מתקיים בעיקר בשעת רעווא דרעווין בכל שבת, כמנהג חסידים, ובהתוועדויות מיוחדות כגון ביום הולדת.

מאמרי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי נוהג להחזיק מטפחת (כאשר הוא כורך אותה על כף היד וכן על האצבעות) או חפץ גשמי כל-שהוא בעת אמירת המאמר. חסידים היו מסבירים, שעובדה זו נעוצה בסיבה שהרבי רצה לאחוז במשהו "גשמי" בעת אמירת דברי אלוקים חיים.

ישנם שני סוגי מאמרים: מאמר בניגון של מאמר או מאמר כעין שיחה (דהיינו אשר בעת אמירת מאמר זה הרבי לא נהג לעצום את עיניו, וכן הניגון היה ניגון של שיחה רגילה ולא הניגון המסורתי של המאמר, וכן את המטפחת כרך הרבי רק על כף היד ולא בין האצבעות). רוב המאמרים שאמר הרבי היו מהסוג השני.

בשנים המאוחרות יותר מיעט הרבי באמירת מאמרים בניגון של מאמר, והמאמר האחרון מסוג זה היה בערב חג השבועות תשמ"ט - מאמר ד"ה "אנכי ה' אלוקיך". המאמר נאמר בהפתעה וללא ניגון הכנה (כמו קודמו בערב חג הפסח - ד"ה "מצה זו"^[10]). המאמר האחרון כעין שיחה נאמר בשבת פרשת חיי שרה תנש"א^[11].

בשנים הראשונות מיעט הרבי להגיה את מאמריו והם נכתבו בתור הנחות כשלעיתים הרבי עובר עליהם ומעיר הערות אך לא בתור מאמר מוגה. יוצאים מן הכלל היו חלק ממאמרי באתי לגני אותם הגיה הרבי.

החל משנת תשמ"ו, החל הרבי להגיה מאמרים משנים קודמות יותר וכך יצאו לאור בקונטרס הנושא את התאריך של ההוצאה-לאור. קונטרסים אלו נדפסו בסדרת ספר המאמרים (מלוקט). הקונטרס האחרון שנדפס בסדרה זו הינו מאמר ואתה תצוה שיצא-לאור לקראת פורים קטן תשנ"ב, והיה הקונטרס האחרון שחולק על ידי הרבי, לעת עתה. מאמר זה הינו יסודי בענין ההתקשרות לנשיא הדור.

בתחילת שנת תשנ"ג (לקראת שמחת תורה ור"ח כסלו) יצאו לאור שני מאמרים שהיו למראה עיניו הקדושות (כלשון ה"פתח דבר") והרבי הורה להדפיסם כ"קונטרס" מוגה. כן לקראת חג השבועות תשנ"ג, כשהתגלה בספריית ליובאוויטש עותק ממאמר שהרבי הגיה ומעולם לא פורסם, הסכים הרבי שייצא בתור מאמר מוגה באותה עת.

את עריכת המאמרים להגהה ביצע הצוות של ועד הנחות בלה"ק. לפועל מסר הרבי את אחריות ההדפסה לוועד להפצת שיחות שהוציא לאור את כל המאמרים בשישה כרכים בסדרת ספר המאמרים (מלוקט). בשנת תשס"ה יצאה לאור סדרת המאמרים בארבעה כרכים לפי תאריכי השנה על ידי ועד הנחות בלה"ק, אך רבנים, ביניהם חברי הבד"צ קראון הייטס ורבנים נוספים^[12] הוציאו מכתב בחתימתם^[13] שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור^[14].

בשנת תשס"ג החלה ההוצאה לאור על ידי את"ה המרכזי 770 סדרת "מאמרים מבוארים" על מנת לבאר את מאמרי הרבי. סדרה דומה התפרסמה במשך השנים בשם "ביאורים במאמרי רבינו" על ידי ר' מנחם מענדל אשכנזי, משפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

בין השנים תשע"ד - תשע"ו יצאה לאור סדרת ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות המלקטת את כל מאמרי הרבי על סדר ימות השנה בהוצאת המכון להפצת תורתו של משיח.

חזרת דא"ח ברבים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חזרת דא"ח ברבים

בין חסידי חב"ד נהוג לחזור ברבים על מאמרי החסידות של רבותינו נשיאינו, בעיקר בשעת רעווא דרעווין בצהרי יום השבת.

בחזרת הדא"ח עצמה יש מעלה מצד אחד בשמירה על דיוק דברי הרב, ומצד שני יש להשתדל לחזור בצורה כזו שיבינו את הדברים.

בקהילות חב"ד רבות נהוגה תורנות של חזרת דא"ח על ידי חברי הקהילה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בוודאי מוסיף אומץ, כתב יד קודש ממענות מהרבי על חזרת דא"ח ברבים, שבועון כפר חב"ד 1892 עמוד 16

אג"ק הריי"ץ ח"ב ע' שצ"ז בעניין פעולת מאמר של רבי

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניגון רוסטוב - ניגון הכנה למאמר
חוזר - כינוי לחסידים כשרוניים בעלי זכרון והבנה טובים, המסוגלים לזכור את מאמרי החסידות הארוכים
ניגון ש"ד - ניגון שנהוג לשיר אחרי חזרת מאמר
מאמר מתן תורה

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כל מאמרי הרבי בטקסט, באתר המכון להפצת תורתו של משיח.
מפתח - מאמרים מבוארים - קובץ בפורמט אקסל ובו פירוט של שמות ותאריכי המאמרים שהודפסו עם ביאור בקובץ הלימוד השבועי ('דבר מלכות'), וקישור לקובץ עצמו.

הערות שוליים

↑ "בתחילה היה רבינו הגדול אומר דרושים קצרים במאד, מרעישי הלב ומלהיבים מאד, ונקראו בשם "דרכים", אחר כך נקראו "אגרות" והם ארוכים יותר. אחר כך השתלשל שנקראו "תורות" והם שרשי הדרושים שבתורה אור ולקוטי תורה, אחר כך ארוכים מעט יותר ונקרא "כתבים", והם בביאור בהשגה רחבה לפי ערך" לוח היום יום, ט"ו סיון
↑ להוציא את קונטרס פוקח עורים, ומאמר עניין תפילה של האדמו"ר האמצעי שנכתבו גם כן באידיש.
↑ על זה נבנה כל המשך ס"ו.
↑ ראה את דברי הרב שלמה יוסף זוין על כך בספרו סופרים וספרים חלק ג', עמוד 242
↑ כינוי חב"די להוראה למעשה בפועל בעבודת השם. ביחידות לרב דוד רסקין, שהעלה את הדברים על הכתב והכניס לפני הרבי להגהה. ראה כאן תמליל וצילום
↑ שבועון כפר חב"ד מספר 1756, עמוד 16
↑ מאמרים אלו נדפסו בספר המאמרים - אידיש
↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ב עמוד רנ"ה
↑ אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) חלק ו' עמוד רס"ז, לוח היום יום, כ"ח תמוז
↑ יש לציין שזהו המאמר האחרון שהרבי אמר לע"ע עם הקדמת הניגון המיוחד "ניגון הכנה למאמר", מה שאין כן בעחה"ש שאמירת המאמר הייתה בהפתעה וממילא ללא הקדמת הניגון.
↑ מאמר זה הוגה על ידי הרבי ונדפס בספר המאמרים מלוקט חלק ה'.
↑ הרב יצחק הכהן הענדל רב קהילת חב"ד במונטריאול, והרב הלל פבזנר, ראב"ד ועד רבני ליובאוויטש צרפת.
↑ צילום המכתב
↑ סיפור הפרשייה

[1] "בתחילה היה רבינו הגדול אומר דרושים קצרים במאד, מרעישי הלב ומלהיבים מאד, ונקראו בשם "דרכים", אחר כך נקראו "אגרות" והם ארוכים יותר. אחר כך השתלשל שנקראו "תורות" והם שרשי הדרושים שבתורה אור ולקוטי תורה, אחר כך ארוכים מעט יותר ונקרא "כתבים", והם בביאור בהשגה רחבה לפי ערך" לוח היום יום, ט"ו סיון

[2] להוציא את קונטרס פוקח עורים, ומאמר עניין תפילה של האדמו"ר האמצעי שנכתבו גם כן באידיש.

[3] על זה נבנה כל המשך ס"ו.

[4] ראה את דברי הרב שלמה יוסף זוין על כך בספרו סופרים וספרים חלק ג', עמוד 242

[5] כינוי חב"די להוראה למעשה בפועל בעבודת השם. ביחידות לרב דוד רסקין, שהעלה את הדברים על הכתב והכניס לפני הרבי להגהה. ראה כאן תמליל וצילום

[6] שבועון כפר חב"ד מספר 1756, עמוד 16

[7] מאמרים אלו נדפסו בספר המאמרים - אידיש

[8] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ב עמוד רנ"ה

[9] אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) חלק ו' עמוד רס"ז, לוח היום יום, כ"ח תמוז

[10] יש לציין שזהו המאמר האחרון שהרבי אמר לע"ע עם הקדמת הניגון המיוחד "ניגון הכנה למאמר", מה שאין כן בעחה"ש שאמירת המאמר הייתה בהפתעה וממילא ללא הקדמת הניגון.

[11] מאמר זה הוגה על ידי הרבי ונדפס בספר המאמרים מלוקט חלק ה'.

[12] הרב יצחק הכהן הענדל רב קהילת חב"ד במונטריאול, והרב הלל פבזנר, ראב"ד ועד רבני ליובאוויטש צרפת.

[13] צילום המכתב

[14] סיפור הפרשייה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]'''מאמר''' [[חסידות]] הינו דברי [[תורה]] - '''דא"ח''' ('''ד'''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים) - שנאמר או נכתב על ידי ה[[אדמו"ר]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, [[שכינה]] מדברת מתוך גרונו. לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, מנגנים החסידים [[ניגון]] מיוחד הנקרא [[ניגון הכנה]]. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם. היו פעמים בהם אמר [[הרבי מלך המשיח]] מאמר ללא ניגון הכנה.
+{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}
+{{מפנה|דא"ח|תורת החסידות בכלל|תורת החסידות}}
+[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|300px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר. מאחורי הרבי נראים זקני החסידים: הרב [[ישראל לייבוב]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]], הרב [[יעקב יוסף רסקין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[יעקב מנחם מענדל שפרלין]]]]
+'''מאמר [[חסידות]]''' (מכונה גם '''דא"ח''', [[ראשי תיבות]] של '''ד'''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים) הוא השם בו נקרא בחסידות חב"ד הדבר [[תורה]] העוסק בביאורי [[תורת חסידות חב"ד|תורת החסידות]] שנאמר או נכתב על ידי ה[[אדמו"ר]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, [[שכינה]] מדברת מתוך גרונו.
+לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, מנגנים החסידים [[ניגוני חב"ד|ניגון]] מיוחד הנקרא [[ניגון רוסטוב|ניגון הכנה]]. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם. היו פעמים בהם אמר [[הרבי]] מאמר ללא ניגון הכנה.
 == סגנונות במאמרי חב"ד ==
 לכל אחד מ[[רבותינו נשיאינו]] היה דבר מאפיין במאמריו:
+* [[אדמו"ר הזקן]]: בתחילת [[נשיאות]]ו מאמריו היו קצרים והם נקראו "דרכים", לאחר-מכן התארכו יותר ונקראו "אגרות", לאחר מכן התארכו יותר ונקראו "תורות", בשלב הרביעי והאחרון נקראו "מאמרים". שינויים נוספים היו בין לפני המאסר ב[[פטרבורג]] בשנת [[תקנ"ט]] ולאחריו; המאמרים התארכו יותר בהסברת הדברים{{הערה|"בתחילה היה [[רבינו הגדול]] אומר דרושים קצרים במאד, מרעישי ה[[לב]] ומלהיבים מאד, ונקראו בשם "דרכים", אחר כך נקראו "אגרות" והם ארוכים יותר. אחר כך השתלשל שנקראו "תורות" והם שרשי הדרושים שב[[תורה אור (ספר)|תורה אור]] ו[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]], אחר כך ארוכים מעט יותר ונקרא "כתבים", והם בביאור בהשגה רחבה לפי ערך" [[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/ט"ו סיון|ט"ו סיון]]}}.
-* [[אדמו"ר הזקן]]: בתחילת [[נשיאות]]ו מאמריו היו קצרים והם נקראו "דרכים", לאחר-מכן התארכו יותר ונקראו "אגרות", לאחר מכן התארכו יותר ונקראו "מאמרים". שינויים נוספים היו בין לפני המאסר ב[[פטרבורג]] בשנת [[תקנ"ט]] ולאחריו; המאמרים התארכו יותר בהסברת הדברים.
 * [[אדמו"ר האמצעי]]: מאמריו היו באריכות גדולה הרבה יותר, ובהסברה מרובה. על הפנימיות מוסבר כי אדמו"ר הזקן היה בבחינת [[חכמה]] ולכן מאמריו היו קצרים יותר, אך אדמו"ר האמצעי היה בחינת [[בינה]] ולכן מאמריו היו באריכות ובהרחבה.
 * [[אדמו"ר הצמח צדק]]: מאמריו היו משופעים במאמרי [[חז"ל]] וציטוטים מספרים שונים, דבר שפעמים הקשה על ההבנה עבור מי שלא היה מורגל בכך.
+* [[אדמו"ר מהר"ש]]: אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] מצינו לראשונה את 'ה[[המשך]]' - סדרת מאמרים שנאמרו לאורך זמן העוסקת בנושא משותף.
-* [[אדמו"ר מהר"ש]]: אצל אדמו"ר המהר"ש מצינו לראשונה את 'ה[[המשך]]' - סדרת מאמרים שנאמרו לאורך זמן העוסקת בנושא משותף.
 * [[אדמו"ר הרש"ב]]: במאמריו ביאר את עניני החסידות בהרחבה ובצורה מוסברת, וכונה "[[הרמב"ם]] של [[תורת החסידות]]".
+* [[אדמו"ר הריי"צ]]: לראשונה הדפיס את המאמרים גם בתרגום ל[[אידיש]]{{הערה|להוציא את קונטרס [[פוקח עורים]], ומאמר עניין תפילה של ה[[אדמו"ר האמצעי]] שנכתבו גם כן באידיש.}} ובשפה המובנת גם לחסרי ידע ורקע בסיסי בהבנת החסידות.
+* [[הרבי]]: מאמריו מבוססים בדרך כלל על מאמרי האדמו"רים הקודמים. עם זאת, מאמריו מכילים חידושים ודקויות עמוקות לגבי התכנים המבוארים במאמרי האדמו"רים הקודמים.
-* [[אדמו"ר הריי"צ]]: לראשונה הדפיס את המאמרים גם בתרגום ל[[אידיש]]{{הערה|להוציא את קונטרס [[פוקח עורים]], ומאמר עניין תפילה של ה[[אדמו"ר האמצעי]] שנכתבו גם כן באידיש.}} ובשפה המובנת גם לחסרי ידע ורקע בסיסי בהבנת החסידות.
+כל רבותינו נשיאנו כתבו חלק גדול ממאמריהם בעצמם, קודם אמירתם או אחריה. מלבד אדמו"ר הזקן והרבי, שהרוב המוחלט של מאמריהם נכתב בידי [[הנחה|מניחים]].
 ==סוגי מאמרים==
-מאמרי רבותינו נשיאנו מתחלקים לשלושה חלקים:
+===מאמרי עבודה והשכלה===
+"מאמרי השכלה" הם מאמרים המתמקדים בעניינים המופשטים והעמוקים, לדוגמה - הבנת החילוקים בין [[רצון]] ו[[תענוג]]{{הערה|על זה נבנה כל [[המשך ס"ו]].}}, כשההוראה למעשה בפועל העולה מכל האמור מובאת ומקושרת לתוכן רק בסופו, בעוד שב"מאמרי העבודה" מדובר בעיקר על דרגות האהבה השונות לאלוקות, והפשטה של מושגי החסידות והשוואתם לאורך כל כל המאמר לעבודתו של האדם{{הערה|ראה את דברי הרב [[שלמה יוסף זוין]] על כך בספרו [http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:מאמרי_עבודה_והשכלה.jpeg סופרים וספרים חלק ג', עמוד 242]}}, אם כי שני הסוגות כוללות זו את זו, ואינו קיים מאמר עבודה שלא יבוסס על השכלה, ומאמר השכלה שלא יופיעו בו הוראות בעבודת השם, וכפי שהתבטא פעם הרבי: "מכל אות יכולים לעשות 'בכן'!"{{הערה|1=כינוי חב"די להוראה למעשה בפועל בעבודת השם. ב[[יחידות]] לרב [[דוד רסקין]], שהעלה את הדברים על הכתב והכניס לפני הרבי ל[[הגהה]]. ראה [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_תחרות_החיבורים_העולמית_4_שלבים_לכתיבת_חיבור_מנצח_109194.html כאן] תמליל וצילום}}, וכן שמאמר מיוחד הוא מאמר ש"מדבר בשפתה" של [[הנפש הבהמית]], ומסביר בבהירות ופשטות את צד העבודה שבו{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] מספר 1756, עמוד 16}}
-*'''מאמרי השכלה''' - כינוי למאמרים העוסקים בהבנת מושגים מופשטים ונעלים, לדוגמא: הבנת החילוקים בין [[רצון]] ו[[תענוג]]{{הערה|על זה נבנה כל [[המשך ס"ו]].}}.
+השוני בין המאמרים נבע בעיקר מהתקופה שבה נאמרו וקהל היעד שלהם, כפי שניתן להבחין שרוב מאמרי ההשכלה נאמרו בזמנים שהשומעים היו מסוגלים להכיל ולהבין אותם, כמו ה"[[המשך|המשכים]]" העמוקים של [[הרבי הרש"ב]] לתלמדי ישיבת תומכי תמימים, לעומת מאמרי העבודה הקצרים ושנהג הרבי הריי"צ לחזור כשהגיע לארצות הברית, עבור יהודי ארצות הברית שהתקשו להבין את המאמרים העמוקים, וכן לא הכירו את לשון הקודש, ולכן מאמרים אלו נאמרו על ידי הרבי הריי"צ ב[[אידיש]]{{הערה|מאמרים אלו נדפסו ב[[ספר המאמרים - אידיש]]}}. הרבי הריי"צ הורה ללמוד מאמרי עבודה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&st=&pgnum=268&hilite= חלק י"ב עמוד רנ"ה]}}.
-*'''מאמרי עבודה''' - כינוי למאמרים העוסקים בתורת הנפש וחודרים לפרטי העשיה הקטנים מתוך דרישה עצומה להניח את עצמו בתוך ענינים של [[תורה]] ו[[יראת שמים]].
+===מאמרי דרוש===
+"מאמרי דרוש" הוא סוג מאמרים העוסק הסברת פסוקים, אמרות חז"ל ומדרשים ומושגים שונים ביהדות על פי [[חסידות]].
-*'''פירושים על פי חסידות''' - זהו סוג מאמרים העוסק באופן דרושי על פירוש פסוקים וענינים בתורה על פי [[חסידות]].
+===מאמרים ל[[טהרת האויר|טיהור אויר העולם]]===
+לכל אחד מ[[רבותינו נשיאינו]] היה מאמר קבוע אותו היה חוזר מידי פעם על מנת [[טהרת האויר|לטהר את אויר העולם]], שפעם בשתים או בשלש שנים היו חוזרים עליהם ברבים. אחד ממאמרי [[רבינו הזקן]] הוא מאמר [[דיבור המתחיל]] 'החלצו' שהודפס ב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] [[בלתי מוגה|בלי ההגהות]]. אחד ממאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'יפה שעה אחת', ותוכנו הוא עשרת הפרקים הראשונים של מאמר 'הנה כל אחד ואחד אומר אלוקי נשמה' שבסיפרו "[[דרך החיים]]". אחד ממאמרי ה[[צמח צדק]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'מה טובו' שמובא בלקוטי תורה. אחד ממאמרי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'מי כמוכה באלים'. אחד ממאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'וידעת היום'{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ו' עמוד רס"ז, [[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/כ"ח תמוז|כ"ח תמוז]]}}. אחד ממאמרי [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא 'אין הקב"ה בה בטרוניא' תרפ"ה.
-*'''מאמרים לטיהור העולם''' היו מאמרים מסוימים ש[[רבותינו נשיאנו]] חזרו עליהם כמה וכמה פעמים ל"טהר את אויר העולם".
 == חזרת מאמר ==
 בימי [[אדמו"ר האמצעי]] החל המנהג בקרב ה[[חסידים]] לחזור על מאמרי החסידות בעיירות הפזורות בדרכם מהרבי אל מקום מגוריהם. מנהג זה נקרא בשם "חזרת דא"ח".
-גם כיום מכנים אמירת מאמר חסידות בעל-פה או מתוך הכתובים בשם "חזרת דא"ח", והמנהג מתקיים בעיקר בשעת [[רעווא דרעווין]] בכל [[שבת]], כמנהג חסידים, וב[[התוועדויות]] מיוחדות כגון ב[[יום הולדת]].
+גם כיום מכנים אמירת מאמר חסידות בעל-פה או מתוך הכתובים בשם "חזרת דא"ח", והמנהג מתקיים בעיקר בשעת [[רעווא דרעווין (בשבת)|רעווא דרעווין]] בכל [[שבת]], כמנהג חסידים, וב[[התוועדויות]] מיוחדות כגון ב[[יום הולדת]].
 == מאמרי הרבי ==
-[[הרבי]] נוהג להחזיק מטפחת או חפץ [[גשמי]] כל-שהוא בעת אמירת המאמר. חסידים היו מסבירים, שעובדה זו נעוצה בסיבה שהרבי רצה לאחוז במשהו "גשמי" בעת אמירת דברי אלוקים חיים.
+[[קובץ:הרבי אומר מאמר.jpg|ממוזער|הרבי בעת אמירת מאמר חסידות. מאחרי הרבי נראים עומדים זקני החסידים.]]
+[[הרבי]] נוהג להחזיק מטפחת (כאשר הוא כורך אותה על כף היד וכן על האצבעות) או חפץ [[גשמי]] כל-שהוא בעת אמירת המאמר. חסידים היו מסבירים, שעובדה זו נעוצה בסיבה שהרבי רצה לאחוז במשהו "גשמי" בעת אמירת דברי אלוקים חיים.
+ישנם שני סוגי מאמרים: מאמר בניגון של מאמר או מאמר כעין שיחה (דהיינו אשר בעת אמירת מאמר זה הרבי לא נהג לעצום את עיניו, וכן הניגון היה ניגון של שיחה רגילה ולא הניגון המסורתי של המאמר, וכן את המטפחת כרך הרבי רק על כף היד ולא בין האצבעות). רוב המאמרים שאמר הרבי היו מהסוג השני.
+בשנים המאוחרות יותר מיעט הרבי באמירת מאמרים בניגון של מאמר, והמאמר האחרון מסוג זה היה בערב [[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] - מאמר [[ד"ה]] "אנכי ה' אלוקיך". המאמר נאמר בהפתעה וללא [[ניגון הכנה]] (כמו קודמו בערב [[חג הפסח]] - ד"ה "מצה זו"{{הערה|יש לציין שזהו המאמר האחרון שהרבי אמר לע"ע עם הקדמת הניגון המיוחד "[[ניגון רוסטוב|ניגון הכנה למאמר]]", מה שאין כן בעחה"ש שאמירת המאמר הייתה בהפתעה וממילא ללא הקדמת הניגון.}}). המאמר האחרון כעין שיחה נאמר ב[[שבת]] [[פרשת חיי שרה]] [[תנש"א]]{{הערה|מאמר זה הוגה על ידי הרבי ונדפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה'.}}.
+בשנים הראשונות מיעט הרבי להגיה את מאמריו והם נכתבו בתור [[הנחה|הנחות]] כשלעיתים הרבי עובר עליהם ומעיר הערות אך לא בתור מאמר [[מוגה]]. יוצאים מן הכלל היו חלק ממאמרי [[באתי לגני]] אותם הגיה הרבי.
+החל משנת [[תשמ"ו]], החל הרבי להגיה מאמרים משנים קודמות יותר וכך יצאו לאור בקונטרס הנושא את התאריך של ההוצאה-לאור. קונטרסים אלו נדפסו בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)]]. הקונטרס האחרון שנדפס בסדרה זו הינו מאמר [[ואתה תצוה]] שיצא-לאור לקראת [[פורים קטן]] [[תשנ"ב]], והיה הקונטרס האחרון שחולק על ידי הרבי, לעת עתה. מאמר זה הינו יסודי בענין ה[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].
+בתחילת שנת [[תשנ"ג]] (לקראת [[שמחת תורה]] ו[[ר"ח כסלו]]) יצאו לאור שני מאמרים שהיו למראה עיניו הקדושות (כלשון ה"פתח דבר") והרבי הורה להדפיסם כ"קונטרס" מוגה. כן לקראת [[חג השבועות]] תשנ"ג, כשהתגלה ב[[ספריית ליובאוויטש]] עותק ממאמר שהרבי הגיה ומעולם לא פורסם, הסכים הרבי שייצא בתור מאמר מוגה באותה עת.
-ישנם שני סוגי מאמרים: מאמר בניגון של מאמר או מאמר כעין שיחה. רוב המאמרים שאמר הרבי היו מהסוג השני.
+את עריכת המאמרים להגהה ביצע הצוות של [[ועד הנחות בלה"ק]]. לפועל מסר הרבי את אחריות ההדפסה ל[[וועד להפצת שיחות]] שהוציא לאור את כל המאמרים בשישה כרכים בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)]]. בשנת [[תשס"ה]] יצאה לאור סדרת המאמרים בארבעה כרכים לפי תאריכי השנה על ידי ועד הנחות בלה"ק, אך רבנים, ביניהם חברי ה[[בד"צ קראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|הרב [[יצחק הכהן הענדל]] רב קהילת [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]], והרב [[הלל פבזנר]], ראב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].}} הוציאו מכתב בחתימתם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/news/36/3635.jpg צילום המכתב] {{תמונה}}}} שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1360 סיפור הפרשייה] {{אינפו}}}}.
-בשנים המאוחרות יותר מיעט הרבי באמירת מאמרים בניגון של מאמר, והמאמר האחרון מסוג זה היה בערב [[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] - מאמר [[ד"ה]] "אנכי ה' אלוקיך". המאמר נאמר בהפתעה (כמו קודמו בערב [[חג הפסח]] - ד"ה "מצה זו"). המאמר האחרון כעין שיחה נאמר בשבת [[פרשת חיי שרה]] [[תנש"א]]{{הערה|מאמר זה הוגה על ידי הרבי}}, ו'''יש אומרים''' בט"ו שבט תשנ"ב.
+בשנת [[תשס"ג]] החלה ההוצאה לאור על ידי [[את"ה המרכזי 770]] סדרת "[[מאמרים מבוארים]]" על מנת לבאר את מאמרי [[הרבי]]. סדרה דומה התפרסמה במשך השנים בשם "[[ביאורים במאמרי רבינו]]" על ידי ר' מנחם מענדל אשכנזי, [[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
-בשנים הראשונות מיעט הרבי להגיה את מאמריו והם נכתבו בתור [[הנחה|הנחות]] כשלעתים הרבי עובר עליהם ומעיר הערות אך לא בתור מאמר [[מוגה]]. יוצאים מן הכלל היו חלק ממאמרי [[באתי לגני]] אותם הגיה הרבי.
+בין השנים [[תשע"ד]] - [[תשע"ו]] יצאה לאור סדרת [[ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות]] המלקטת את כל מאמרי הרבי על סדר ימות השנה בהוצאת [[המכון להפצת תורתו של משיח]].
-החל משנת [[תשמ"ו]], החל הרבי להגיה מאמרים משנים קודמות יותר וכך יצאו לאור בקונטרס הנושא את התאריך של ההוצאה-לאור. קונטרסים אלו נדפסו בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)]]. הקונטרס האחרון שנדפס בסדרה זו הינו מאמר [[ואתה תצוה]] שיצא-לאור לקראת [[פורים קטן]] [[תשנ"ב]], והיה הקונטרס האחרון שחולק ע"י הרבי, לעת עתה. מאמר זה הינו יסודי בענין ה[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].
+==חזרת דא"ח ברבים==
+{{ערך מורחב|ערך=[[חזרת דא"ח ברבים]]}}
+בין חסידי חב"ד נהוג לחזור ברבים על מאמרי החסידות של רבותינו נשיאינו, בעיקר בשעת [[רעווא דרעווין (בשבת)|רעווא דרעווין]] בצהרי יום השבת.
-בתחילת שנת [[תשנ"ג]] (לקראת [[שמחת תורה]] ו[[ר"ח כסלו]]) יצאו לאור שני מאמרים שהיו "למראה עיניו הקדושות" (כלשון ה"פתח דבר") והרבי הורה להדפיסם כ"קונטרס" מוגה. כן לקראת חג השבועות [[תשנ"ג]], כשהתגלה ב[[ספריית ליובאוויטש]] עותק ממאמר שהרבי הגיה ומעולם לא פורסם, הסכים הרבי שייצא בתור מאמר מוגה באותה עת.
+בחזרת הדא"ח עצמה יש מעלה מצד אחד בשמירה על דיוק דברי הרב, ומצד שני יש להשתדל לחזור בצורה כזו שיבינו את הדברים.
-למרות שאת עריכת המאמרים ביצע [[ועד הנחות בלה"ק]], הרי לפועל מסר הרבי את האחריות (כולל החתימה בפתח המאמר) ל[[ועד להפצת שיחות]] שאף הוציא לאור את כל המאמרים בשישה כרכים הידועים בתור [[ספר המאמרים (מלוקט)]]. בשנת [[תשס"ה]] יצאה לאור סדרת המאמרים בארבעה כרכים לפי תאריכי השנה על ידי [[ועד הנחות בלה"ק]], אך יצא מכתב מחברי ה[[בד"צ קראון הייטס]]{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/news/36/3635.jpg צילום המכתב] {{תמונה}}}} ורבנים נוספים{{הערת שוליים|הרב [[יצחק הכהן הענדל]] רב קהילת [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]], והרב [[הלל פבזנר]], ראב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].}} שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=1360 סיפור הפרשייה] {{אינפו}}}}.
+בקהילות חב"ד רבות נהוגה תורנות של חזרת דא"ח על ידי חברי הקהילה.
-בשנת [[תשס"ג]] החלה ההוצאה לאור על ידי [[את"ה המרכזי 770]] סדרת "[[מאמרים מבוארים]]" על מנת לבאר את מאמרי [[הרבי]]. סדרה דומה התפרסמה במשך השנים בשם "[[ביאורים במאמרי רבינו]]" על ידי ר' מנחם מענדל אשכנזי, משפיע בישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד.
+==לקריאה נוספת==
+*'''בוודאי מוסיף אומץ''', כתב יד קודש ממענות מהרבי על חזרת דא"ח ברבים, שבועון כפר חב"ד 1892 עמוד 16
-בשנת [[תשע"ד]] החלה לצאת לאור סדרה המלקטת את מאמרי הרבי על סדר ימות השנה בהוצאת ה[[ועד להפצת תורתו של משיח]].
+* אג"ק הריי"ץ ח"ב ע' שצ"ז בעניין פעולת מאמר של רבי
 == ראו גם ==
@@ שורה 55: / שורה 73: @@
 *[[חוזר]] - כינוי לחסידים כשרוניים בעלי זכרון והבנה טובים, המסוגלים לזכור את מאמרי החסידות הארוכים
 *[[ניגון ש"ד]] - ניגון שנהוג לשיר אחרי חזרת מאמר
+*[[שבועות#מאמר מתן תורה|מאמר מתן תורה]]
 ==קישורים חיצוניים==
-* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1911 מאמר ד"ה בשעה שהקדימו] [[תשד"מ]] {{וידאו}} {{אינפו}}
+* '''[http://torasmoshiach.com/books/ כל מאמרי הרבי בטקסט]''', באתר [[המכון להפצת תורתו של משיח]].
-* [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2305 מאמר ד"ה "כי ישאלך בנך" - י"א ניסן תשד"מ] {{וידאו}} {{אינפו}}
+* [https://docs.google.com/spreadsheets/d/13UBHX41Eul1ntCBN9zO-RzdaYZvtvrpz26H4mcROmRw/edit#gid=0 מפתח - מאמרים מבוארים] - קובץ בפורמט אקסל ובו פירוט של שמות ותאריכי המאמרים שהודפסו עם ביאור בקובץ הלימוד השבועי ('דבר מלכות'), וקישור לקובץ עצמו.
+{{במחיצת הרבי}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
+[[קטגוריה:מושגי יסוד]]