![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אנכי ה' אלוקיך תשמ"ט
המאמר אנכי ה' אלוקיך שנאמר ב- ערב שבועות תשמ"ט הינו המאמר האחרון (במנגינת מאמר) שהרבי אמר לעת עתה[1].
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
עד בערך תשכ"ד הרבי היה אומר רק מאמרים במנגינת מאמר, עם הקדמת ניגון וכו', בשנת תשכ"ד הרבי החל עם אמירת מאמר כעין שיחה והפסיק כמעט כליל בשבתות לומר מאמר רגיל עם המנגינה ועם הקדמת ניגון ובכלל בסגנון שונה מהמאמרים הרגילים רק בימים טובים ובימי דפגרא הרבי אמר מאמרים רגילים. בתשמ"ו בגלל משפט הספרים הרבי הפסיק בכלל לומר מאמרים רגילים.
אחרי הסתלקות הרבנית חיה מושקא, הרבי הפסיק בהדרגה לומר אפילו מאמרים כעין שיחה ובשבת שובה תשמ"ט הרבי הפסיק למעט פעמים בודדות שהרבי אמר מאמרים[2].
באור לי"ד ניסן אחרי מעריב הרבי נשען על הסטנדר, חשבו שהרבי רוצה לומר שיחה אבל הרבי הורה לנגן ניגון רוסטוב ותוך כדי כרך מטפחת על ידו והחל באמירת מאמר 'מצה זו'.
כעבור כמעט חודשיים, בליל ערב שבועות, אחרי מעריב - הרבי נשען על הסטנדר והיה נראה שרוצה להתחיל בשיחה אך מיד פתח במאמר במנגינת מאמר[3].
זהו המאמר האחרון שהרבי אמר במנגינה של מאמר.
תוכן המאמר[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביאור השאלה למה במתן תורה לא נאמר "אנכי ה' אלקיך אשר בראתי שמים וארץ" ונאמר במקום: "אשר הוצאתיך מארץ מצרים", שלכאורה זה מעלה פחותה יותר?! והתשובה: בריאת שמים וארץ שייכים זה לזה בכך ששניהם מתחדשים בכל רגע ורגע. ואעפ"כ ההתחלה בעשרת הדיברות היא "אשר הוצאתיך מארץ מצרים", כי כוונת בריאת העולם היא בשביל ישראל. והכח להתחדשות (כח העצמות לברוא יש מאין) ניתן לישראל במתן תורה, כדי שבכל יום יהיו בעיניך כחדשים. ומרומז בתיבת "לאמר" שקודם עשרת הדברות. והכוונה בישראל "אז זיי זאלן דורכגיין" (=שהם יעברו) את העניין דמצרים מלשון מיצר וגבול, ושיהי' אצלם היציאה מארץ מצרים ואפילו מבית עבדים, שיהיו מושללים מעבדות לבשר ודם ואיזו שהיא, "כי לי בני ישראל עבדים", לי, לעצמות ומהות.
כיון שבכל שנה חוזרים ונמשכים העניינים שהיו בפעם הראשונה באופן נעלה יותר, יש להוסיף בכל שנה גם בהכנות למתן תורה.
וכשם שבמתן תורה בפעם הראשונה נעשה תוקף בקיום העולם[4], כן הוא בכל שנה ושנה, ולכן ההוספה בהכנות למתן תורה צריך להיות בשלושת העמודים שעליהם העולם עומד.
ומכיוון שחג השבועות שייך למשה רבינו ("משה קיבל תורה מסיני"), דוד המלך (יום הסתלקותו) והבעש"ט (יום הסתלקותו), הרי זה זמן מסוגל ללימוד והפצת התורה - באופן של חידוש בתורה, שפועל חידוש בבריאה,. ועל ידי זה ממהרים ומקרבים את אמיתית החידוש בתורה בגאולה השלימה.
בסיום המאמר הרבי דיבר על כך שיש להשתדל שכמה שיותר ילדי ישראל יבואו לשמוע עשרת הדברות, והעניין ש"בנינו ערבים בעדנו" הוא שערבות מלשון מתיקות.
קישוריים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ^ הוגה ויצא בקונטרס למוצאי שבועות תשמ"ט.
- ^ והם (מלבד מה שכתבנו בפנים): אחש"פ תשמ"ט, שבת פרשת בראשית ופרשת חיי שרה תנש"א. (ויש אומרים שהיה מאמר גם בש"פ ויצא תשמ"ט).
- ^ מספרים, שכשהרה"ח ר' יואל כאהן שמע הרבי מתחיל מאמר, הוא "קפץ" ממקומו בדריכות... (יומן דברי משיח במקומו)
- ^ כמאמר חז"ל על הפסוק "ארץ יראה ושקטה" שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית, שאם ישראל מקבלים את התורה, הריני מקיימכם, ואם לאו אינני מקיימכם, ויוצא שבעת מתן תורה נעשה התוקף לקיום העולם.