לדלג לתוכן

אנכי ה' אלוקיך תשמ"ט

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מאמרי רבותינו נשיאנו
האמנם  •  דער פרומער וארא  •  אל תצר את מואב  •  איתא במדרש תילים  •  והדרת פני זקן  •  כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי  •  באתי לגני  •  ושאבתם מים בששון  •  וידעת תרנ"ז - מוסקבה  •  החלצו תרנ"ט  •  אחת שאלתי  •  וקבל היהודים  •  ראשית גוים עמלק
מאמרי הרבי
אשרי תבחר  •  ביום עשתי עשר  •  גדול יהיה  •  ושבתי בשלום  •  כי ישאלך בנך  •  לא תהיה משכלה  •  ואתה תצווה את בני ישראל  •  על כן קראו הימים האלה ימי הפורים  •  בורא ניב שפתיים תשמ"ח  •  החודש הזה תשמ"ז  •  אנכי ה' אלוקיך תשמ"ט
המשכים
המשך מים רבים תרל"ו  •  המשך והחרים  •  המשך וככה תרל"ז  •  המשך שמח תשמח תרנ"ז  •  המשך רנ"ט  •  המשך תרס"ו  •  המשך תער"ב המשך תשרי תשכ"ג
מושגים
ניגון הכנה למאמר  •  דיבור המתחיל  •  יאיר נתיב  •  ביכלאך  •  בלתי מוגה  •  מוגה  •  המשך

אנכי ה' אלוקיך הוא המאמר האחרון לעת עתה שהרבי אמר במנגינת מאמר בערב שבועות תשמ"ט[1].

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

עד בערך תשכ"ד הרבי היה אומר רק מאמרים במנגינת מאמר, עם הקדמת ניגון וכו', בשנת תשכ"ד הרבי החל עם אמירת מאמר כעין שיחה והפסיק כמעט כליל בשבתות לומר מאמר רגיל עם המנגינה ועם הקדמת ניגון ובכלל בסגנון שונה מהמאמרים הרגילים רק בימים טובים ובימי דפגרא הרבי אמר מאמרים רגילים. בתשמ"ו בגלל משפט הספרים הרבי הפסיק בכלל לומר מאמרים רגילים.

אחרי הסתלקות הרבנית הרבי הפסיק בהדרגה לומר אפילו מאמרים כעין שיחה ובשבת שובה תשמ"ט הרבי הפסיק למעט פעמים בודדות שהרבי אמר מאמרים[2].

באור לי"ד ניסן אחרי מעריב הרבי נשען על הסטנדר, חשבו שהרבי רוצה לומר שיחה אבל הרבי הורה לנגן ניגון רוסטוב ותוך כדי כרך מטפחת על ידו והחל באמירת מאמר 'מצה זו'.

כעבור כמעט חודשיים, בליל ערב שבועות, אחרי מעריב - הרבי נשען על הסטנדר והיה נראה שרוצה להתחיל בשיחה אך מיד פתח במאמר במנגינת מאמר.

זהו המאמר האחרון שהרבי אמר.

תוכן המאמר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכח להתחדשות (כח העצמות לברוא יש מאין) ניתן לישראל במ"ת, כדי שבכל יום יהיו בעיניך כחדשים. ומרומז בתיבת "לאמר" שקודם עשרת הדברות. מ"מ נאמר "אשר הוצאתיך מארמ"צ" ולא 'שבראתי שמים וארץ', כי הכוונה בישראל "אז זיי זאלן דורכגיין" הענין דמצרים מל' מיצר וגבול, ושיהי' אצלם היציאה מארץ מצרים ואפילו מבית עבדים, שיהיו מושללים מעבדות לבשר ודם ואיזו שהיא, "כי לי בנ"י עבדים", לי, לעצמות ומהות, ו"שטרי קודם".

בסיום המאמר הרבי דיבר על כך שיש להשתדל שכמה שיותר ילדי ישראל יבואו לשמוע עשרת הדברות, והעניין ש"בנינו ערבים בעדנו" הוא שערבות מלשון מתיקות.

קישוריים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. הוגה ויצא בקונטרס למוצאי שבועות תשמ"ט.
  2. והם (מלבד מה שכתבנו בפנים): אחש"פ תשמ"ט, שבת פרשת בראשית ופרשת חיי שרה תנש"א. (ויש אומרים שהיה מאמר גם בש"פ ויצא תשמ"ט).