סמל חבדפדיה.png

הידעת? חב"דפדיה משמשת כמקור מידע על חסידות חב"ד בקורסים אקדמאים ובכתבות בתקשורת,
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

איתא במדרש תילים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאמרי רבותינו נשיאנו
דער פרומער וארא · איתא במדרש תילים · והדרת פני זקן · כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי · באתי לגני · ושאבתם מים בששון · וידעת תרנ"ז - מוסקבה · החלצו תרנ"ט
מאמרי הרבי
אשר תבחר · ביום עשתי עשר · גדול יהיה · ושבתי בשלום · כי ישאלך בנך · לא תהיה משכלה · ואתה תצווה את בני ישראל · על כן קראו הימים האלה ימי הפורים
המשכים
המשך והחרים · המשך וככה תרל"ז · המשך רנ"ט · המשך תרס"ו · המשך תער"ב
מושגים
דיבור המתחיל · ביכלאך · בלתי מוגה · מוגה · המשך

איתא במדרש תילים הוא דיבור המתחיל של מאמר חסידות אותו כתב הרבי המהר"ש[1], ונאמר על ידי בנו, הרבי הרש"ב ביום הבר-מצווה שלו, ומאוחר יותר -על ידי בנו של הרבי הרש"ב - הרבי הריי"צ.

חזרת המאמר בבר מצווה[עריכה]

המאמר דיבור המתחיל "איתא במדרש תילים" הוא מאמר של הרבי מהר"ש, אותו חזר הרבי הרש"ב בחגיגת הבר מצוה שלו בכ' חשוון תרל"ד, וכן הרבי הריי"צ בחגיגת הבר-מצווה שלו בי"ב תמוז תרנ"ג[2].

מאוחר יותר, הרבי תיקן לחזור מאמר זה בעל-פה בבר המצווה:

אר"א כו' קיימו קיימו מצוות תפילין כו'. ונהוג אצל מה-וכמה מאנ"ש שי' לומר (לחזור) בסעודת בר-המצוה מאמר דא"ח המתחיל ומבאר מאמר ר"א הנ"ל כו'

ובמקום נוסף:

כן מהנכון לחזור – הבר-מצווה המאמר דיבור-המתחיל "איתא במדרש תילים", וקל ללומדו בעל-פה, וגם בנו יעשה כן כו'

איתא במדרש תילים - תשכ"ח[עריכה]

בשנת תשכ"ח אמר הרבי מאמר דיבור המתחיל "איתא במדרש תילים" שעסק בביאור המאמר "איתא במדרש תילים" תרנ"ג[3].

תוכן המאמר[עריכה]

המאמר עוסק בביאור מאמר רבי אליעזר המופיע במדרש תילים (על ספר תהלים.) על הפסוק "כי אם בתורת השם חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה[4]". מאמר רבי אליעזר: "אמרו ישראל לפני הקב"ה: "ריבונו של עולם, רוצים אנו ליגע בתורה יומם ולילה, אבל אין לנו פנאי", אמר להם הקב"ה: "קיימו מצוות תפילין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים בתורה יומם ולילה[5]". נשאלת השאלה אם כן, מהו הקשר בין מצות תפילין ללימוד תורה?

התשובה בקיצור: למצוות התפלין ישנה מעלה על לימוד התורה. לימוד התורה ממשיך רק את בחינת מוחין במידות, מה-שאין כן הנחת תפילין - שממשיך את בחינת "מוחין בעצם". בחינה זו נמשכת רק על ידי נער שעבר את גיל בר מצווה ונקרא "איש" - משום שרק ל"איש" יש "מוחין דגדלות" שרק בעזרתם ניתן להמשיך "מוחין בעצם"[6].

הדיוק בחזרת המאמר[עריכה]

כשלמד אדמו"ר הריי"צ את המאמר (שכאמור, חזר עליו בעל פה בבר המצווה שלו), התקשה כשהגיע לפסוק "אם חטאת מה תפעול בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו או מה "מידך יקח"[7] משום שבמאמר הופיע באופן שונה - "ומה מידך יקח". כששאל את אביו - אדמו"ר הרש"ב - אם יוכל לחזור כלשון הפסוק המקורי, ענה לו "דו חזר ווי דא שטייט!"[8].

הדפסת המאמר[עריכה]

המאמר נדפס ב:

קישורים חיצוניים[עריכה]



הערות שוליים

  1. יש אומרים[דרוש מקור] כי המאמר נמסר לו מהצמח-צדק, אך הרבי לא מזכיר זאת במכתבו. ראה בהמשך
  2. בגלוי, שכן חזר כמה וכמה מאמרים בבר המצווה שלו באוהל, בחדר אדמו"ר הרש"ב, ברבים ועוד. מהערות הרבי למאמר.
  3. "איתא במדרש תילים" תשכ"ח (עמוד ,45). בנוסף ישנם הנוהגים לחזור בבר מצווה דווקא על המאמר הזה, ראה חדש! מאמר איתא במדרש תילים של הרבי קישור שטורעם
  4. תהלים א', ב'
  5. מדרש תילים, א', ב'
  6. אות ג'
  7. איוב ל"ה ו-ז. ישנם עוד כמה שינויי לשון בפסוקים ומאמרי חז"ל המופעים במאמר, כמו בדבר המדרש "יש מי שהוא מצווה לאחרים לעשות כו'" המופיע בשינויים קלים במדרש שמות רבה פרשה ל', ט'. וכן דבר הגמרא (מסכת ברכות ו', א'): "ומי כעמך ישראל" ואילו במאמר מופיע"ומי כעמך 'כ'ישראל", ובתהלים (כ"ה, ו') "זכור רחמיך 'הוי' וחסדיך" ובמאמר - "זכור רחמיך וחסדיך" ועוד.
  8. משיחת הרבי[דרוש מקור]