חזרת דא"ח ברבים
חזרת דא"ח ברבים הוא המנהג הנהוג בקרב חסידי חב"ד לעיתים קרובות לחזור על מאמרי החסידות של רבותינו נשיאנו ברבים, בעיקר בשעת רעווא דרעווין בשבת.
מקורו וחשיבותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כבר על אדמו"ר הזקן מסופר שהיה מסתובב בין בתי כנסיות, מתחיל בענין בנגלה ועל ידי כך "לוקח" את הקהל, ואז מתחיל לחזור על דברי חסידות[1]. המנהג החל להתפשט ככול הנראה כבר לאחר נשיאותו של אדמו"ר הזקן, מסופר שאדמו"ר האמצעי רצה שאברכים יחזרו דברי חסידות בציבור, ונהיה סדר אצל החסידים, שכשאשר היו חוזרים מליובאוויטש היו חוזרים את דברי החסידות שהיו שומעים במקומות שבהם היו מגיעים. פעם אחד נסע מליובאוויטש חסיד אחד, ובשנה הבאה כאשר בא לאדמו"ר האמצעי התאונן שכשהוא חוזר חסידות ברבים הרי זה גורם לו להכרת מעלת עצמו, ועד שזה מביא אותו ל'ישות'. ענה לו אדמו"ר האמצעי:
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין "א ציבעלע זאל פון דיר ווערן אבער חסידות זאלסטו חזר'ן!"[2].
את עבודה זו מילאו השד"רים שהיו נודדים בהוראת רבותינו נשיאנו בין עיירות שונות על מנת לחזור שם בקרב חסידי חב"ד על מאמרי חסידות. אחר מהשד"רים המפורסמים היה החסיד ר' הלל מפאריטש שנשלח להמושבות היהודיות בפלך חרסון.
אדמו"ר הרש"ב התבטא על מעלת חזרת מאמרי דא"ח: "ברור לי, כשיהודי חסידי יושב בבית המדרש ולומד או חוזר חסידות ברבים, הרי זו שמחה אצל זקניי [=רבותינו נשיאינו], ושמחתם מספקת לו, לבניו ולבני בניו – רוב טוב בגשמיות ורוחניות"[3].
הרבי עורר על כך, והדגיש כי הדבר שייך לכל אחד[4] וגם לבעלי זיכרון חלש[5]. הרבי אף אמר שעל ידי חזרת המאמר, לא רק ש"בעל השמועה" עומד כנגדו, אלא על ידי כך מאירה בחוזר המאמר הארת נשמת בעל השמועה[4].
בהתוועדות כ"ד טבת תשי"ב הסביר הרבי שלמעשה חזרת המאמר מועילה גם:"עבור הבחורים עצמם, שכדי לחזור חסידות בעל־פה, יצטרכו בדרך ממילא ללמוד חסידות בעצמם... עבור הבעלי־בתים הנמצאים בהבתי־כנסיות".
הקהלת קהילות[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – הקהלת קהילות |
בתחילת נשיאותו, עורר הרבי ביתר שאת על חזרת דא"ח בבתי כנסיות, ולצורך כך הוקם "ועד המסדר חזרת דא"ח" שדאג לשיבוץ בחורים בבית כנסיות בשכונות הסמוכות לבית הכנסת - 770. הוועד זכה למספר יחידויות, שבהם מסר הרבי הוראות פרטניות במסירת מאמרי הדא"ח.
בעקבות התעוררות זאת, החל הרבי אף להגיה שיחות מיוחדות עבור החוזרים בבית הכנסת, שנקבצו לאחר מכן ב"ליקוטי שיחות".
בשנת תשע"ז הוקם 'מטה הקהלת קהילות העולמי' על ידי תלמידי ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770. המטה פועל להעצמת חשיבות היציאה להקהלת קהילות בין אנ"ש באמצעות הדפסת מודעות והוצאה לאור של עלון שבועי[6] המלקט קטעים מתורת הרבי בדבר חשיבות חזרת חסידות בבתי כנסיות, וכן עורך מבצעים בין תלמידי הישיבות המעודדים בחורים נוספים להצטרף למשתתפי מבצע הקהלת קהילות.
הוראות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- קודם חזרת המאמר יש ללמודו בעל פה היטב[7], ובנוסף ראוי להקדים לפני בעבודת התפילה כראוי[8].
- לבחור מאמרים המובנים לרוב ציבור השומעים, ובנוסף לא להאריך יותר מידי בזמן חזרת המאמר[9].
- עדיף להימנע מדילוג על קטעים קשים ומורכבים, מכיוון שיתכן שיש מהשומעים שמבינים את הדברים ועל ידי הדילוג נאבד לפעמים הקישור שבין שני חלקי המאמר[10].
- יש להשתדל לשמור על המילים המקוריות במאמר, ולהימנע מביאורים מיותרים, ורק במקום הנדרש לבאר את עניין[11].
- עיקר הנוהג הוא לחזור על מאמרי דא"ח בשבת בין מנחה לערבית בשעת "רעווא דרעווין", שעל ידי כך פועלים חיבור בין יום השבת לימי החול[12].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- א חסידישע בר מצווה, מדור 'ילקוט חזרת דא"ח'
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב ברוך וילהלם, חזרת דא"ח בע"פ ברבים, פנימיות, גיליון 45, בתוך אתר "את"ה".
- הרב מרדכי מנשה לאופר, חזרת חסידות ברבים, שבועון התקשרות, גיליון 933, בתוך אתר חב"ד.
- הרבי מעורר על החשיבות לחזור מאמר חסידות ברבים, באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- ↑ סופר על ידי הרבי בשיחת כ"ד טבת תשי"ב.
- ↑ ראה גם לקו"ש חי"א ס"ע 823 ואילך, חכ"ד עי 441, ועוד
- ↑ י"ג אדר א'.
- ↑ 4.0 4.1 תורת מנחם, כרך ל"ח, עמ' 155-153.
- ↑ התוועדויות תשד"מ, כרך ב', עמ' 668.
- ↑ ראו לדוגמה גליון ג' - שמיני עצרת תשע"ח.
- ↑ אגה"ק הרש"ב, חלק א', עמ' ל'.
- ↑ היום יום, חלק ב', עמ' ה'.
- ↑ היכל מנחם, כרך ג, עמ' רנ"ו.
- ↑ מכתב מכ"ט טבת תשט"ז.
- ↑ אגרות קודש הריי"צ, חלק ט', עמ' רפ"ד.
- ↑ תורת מנחם, כרך ל"ו, עמ' 162.