ספריית אגודת חסידי חב"ד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף ספריית ליובאוויטש)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ספרית ליובאוויטש צמודה לבנין 770

ספריית אגודת חסידי חב"ד - אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש, ממוקמת במרכז תנועת חב"ד העולמי - איסטערן פארקוויי 770, ברוקלין נ. י.

ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. הספריה כוללת 250 אלף כותרים לערך, עתיקים ונדירים ברובם; מהם לערך 200 אלף ספרים בלשון הקודש ובאידיש, ולערך 50 אלף ספרים בשאר השפות.

הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' שלום דובער לוין וקדם לו ר' חיים ליברמן.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאורך ימי חסידות חב"ד, היה קיים אוסף ספרים וכתבי-יד במרכזה, ברשות האדמו"ר נשיא התנועה.

אוסף הדורות הראשונים של החסידות כמעט ולא שרד. רובם המכריע של הספרים וכתבי-היד שהיו בו נשרפו בשריפות המרובות, שפקדו את העיירות הקטנות בימים ההם, או שאבדו בשאר הרפתקאות הזמנים. עיקרו של האוסף הנוכחי התחיל להיאסף בדור השלישי לחסידות חב"ד, והלך והתרחב במשך הדורות, עד אשר הפך לאחת הספריות היהודיות החשובות שבעולם, אם לא החשובה שבהן.

מהדור הראשון של חסידות חב"ד, ידועה לנו רשימה של כמאה כרכי ספרי דפוס שנלקחו לבדיקה מבית אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, בעת מאסרו. כרכים אלו היו חלק מספריו שנלקחו על ידם כדי ללמוד מהם על כלל ספריו האם כוללים חומר נגד המלוכה.

אפשר שהמדובר הוא רק בספריה של כמה מאות ספרים; אבל גם סכום זה של מאות כרכים, גדול היה ברוסיא של אותם הימים.

בסוף ימיו היו שתי שריפות בבית רבינו הזקן, האחת בשנת תק"ע, שאז נשרף גם כתב-יד-קדשו, חיבור השולחן ערוך שחיבר. והשניה בתקופת מלחמת נפוליון כאשר רבינו הזקן עזב את ביתו בליאדי בשלהי שנת תקע"ב, וטולטל בדרך עד להסתלקותו בכ"ד טבת תקע"ג.

בנו אדמו"ר האמצעי, ממלא מקומו והאדמו"ר בדור השני של חב"ד, התיישב בעיירה ליובאוויטש בשלהי אותה שנה, בנה שם בית ובית כנסת גדול, עם ספריה שכללה 611 כרכים, מסודרים בארבע ארונות. כך מסופר בדיווח שנרשם אחרי החיפוש בית שערכו לו בשנת תקפ"ו.

אוסף ספרים גדול התחיל להיבנות בדור השלישי - אצל אדמו"ר הצמח צדק, וגדל מדור לדור.

על אוסף זה עברו הרפתקאות וגלגולים רבים: בשריפות שפרצו בליובאוויטש נשרף חלק גדול ממנו. חלק מספרי הדפוס של האוסף הזה עבר לידי יורשי אדמו"ר הצמח צדק - אחר הסתלקותו, ולידי יורשי אדמו"ר המהר"ש - אחר הסתלקותו.

רובו של אוסף ספרי הדפוס שנאסף על ידי רבותינו עד למלחמת העולם הראשונה, הוחרם על ידי הממשל הקומוניסטי, כדלהלן. ואדמו"ר הריי"צ התחיל לבנות אוסף חדש של ספרי דפוס.

אוספים עיקריים בספריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אוסף של אלפי כרכי כתבי-יד; רובם ככולם הם כתבי חסידות חב"ד, גוף כתב-יד-קודש אדמו"רי חב"ד, או העתקות שהעתיקו לעצמם החסידים.
  • ארכיון גדול של מכתבים וכתבים הקשורים לחב"ד; כולל ארכיון המכתבים הענק של אדמו"ר הריי"צ.
  • גנזך חפצי קודש שנשארו בירושה מאדמו"רי חב"ד, וכן חפצים מכל הסוגים שניתנו במתנה לרבי במשך שנות נשיאותו.
  • אוסף תמונות של החסידים ופעילות חב"ד שנשלחו אל אדמו"ר הריי"צ במשך שנות נשיאותו, ואל הרבי במשך שנות נשיאותו.
  • ארכיון גדול של קטעי עתונות הקשורים לתנועת חב"ד וליהדות בכלל, וכן מחלקות שונות של מודעות ופרסומים שונים שנשלחו לרבי במשך השנים.

צוות מיוחד עובד בקביעות על אוסף כתבי היד והארכיונים, ועל פיהם נערכים ונדפסים ספרי דרושי, שיחות ואגרות-קודש אדמו"רי חב"ד.

אוסף הספרים פתוח לקהל החוקרים לעיון, ונערך לו קטלוג מפורט וממוחשב. לקהל הרחב ניתנת הגישה לעיון בקטלוג, באתר האינטרנט של הספריה, וכן לעותק אלקטרוני (סריקה) של רבים מהספרים.

בספריה ישנו אולם תערוכות, ובו מוצגת תערוכה מתחלפת, ובה פריטים נבחרים מתוך גנזך החפצים, התמונות, הספרים וכתבי היד.

אוסף שניאורסון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אוסף שניאורסון

הרבי הרש"ב, האדמו"ר בדור החמישי של חב"ד, עזב את ליובאוויטש במלחמת העולם הראשונה, כאשר הצבא הגרמני התקרב לאיזור, והתיישב בעיר רוסטוב על נהר דון. את אוצר הספרים הניח למשמרת במחסן במוסקבה, על מנת לקבלו בחזרה אחרי תום המלחמה.

בשלהי תקופת המלחמה, אירעה הסתלקות אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב, ונשיאות חב"ד עברה לידי בנו ממלא מקומו אדמו"ר מוהריי"צ, האדמו"ר בדור השישי של חב"ד, אשר התחיל להתעניין במצב הספרים במחסן וקבלתם בחזרה, אלא שבאותה עת תפס המשטר הקומוניסטי את השלטון, המחסנים הולאמו, והספרים נלקחו משם והונחו בספריה הצבורית במוסקבה.

במשך השנים פעל והשתדל אדמו"ר מוהריי"צ, לקבל את הספרים בחזרה, אך הממשלה הסובייטית עמדה בסירובה להחזירם.

כשהתחילו ניצני העידן החדש ברוסיה, בשנת תשמ"א, המשיך הרבי לעסוק במרץ בגאולת האוסף הקדוש הזה, והתבטא כי מדובר ב'פדיון שבויים' של ניצוצי קדושה הנמצאים בגלות בידי גויים.

כיום חלק מהספרים נמצאים במוזיאון היהודי במוסקבה. דבר שזכה לביקורת רבה מחסידי חב"ד.

אוסף אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

באותה שעה בה הונח אוסף הספרים בספריה הציבורית במוסקבה בשנת תרפ"ד, התחיל אדמו"ר הריי"צ לבנות מחדש את ספריית ליובאוויטש.

בשנת תרפ"ה רכש את אוסף הספרים של הביבליוגרף והאספן ר' שמואל וינר, אוסף שמנה כחמשת אלפי ספרים יקרי ערך עתיקים ונדירים, ומיד התחיל להתעסק בהרחבת הספריה והשלמתה בספרי יהדות מכל הסוגים.

בשנת תרפ"ז נאסר, נשלח לגלות, שוחרר והוכרח לעזוב את רוסיה. בתחילה לא התירו לו לקחת עמו את האוסף החדש הזה, אך לאחר הודעתו האיתנה שבלי הספרים אינו נוסע משם, ניתן לו הרשיון והעביר את האוסף הזה למרכז החדש של חסידות חב"ד בעיר ריגא.

משם פנה במכתבים והודעות לאנ"ש ברחבי תבל, להשתדל להעשיר את "ספריית ליובאוויטש" בספרים מכל הסוגים. ונמשך גם לאחר העברת מרכז חב"ד לפולין, בעיר ווארשא ובאטוואצק.

במסעותיו של אדמו"ר הריי"צ לא משו ממנו 3 מזוודות ובהם כתבי יד, רק במסעו לארה"ק בשנת תרפ"ט הפקידם בידי הרבי בפרידתו ממנו בטריאסט שבאיטליה.

בתחלת ימי מלחמת העולם השנייה, היה האדמו"ר בווארשא הכבושה על ידי הנאצים ימ"ש במשך תקופה של כמה חדשים, עד אשר בשלהי חורף ת"ש יצא משם עם בני ביתו ומזכיריו; בתחלה עברו דרך ברלין לריגא, שטוקהולם, ומשם הגיעו לנ. י.

אוסף הספרים נשאר בפולין הכבושה. חלקו עבר במשך שנה וחצי, על ידי אלו שעסקו בהעברת האוצר הזה ממקום למקום בדרכי חתחתים תוך כדי המלחמה, עד אשר הגיע לניו יורק בשלהי שנת תש"א, אז הוקדשה לספריה זו קומת הקרקע של מרכז חב"ד החדש 770 איסטערן פארקוויי.

חלק נוסף של אוסף זה, אבד למשך שלושים ושמונה שנים, ורק בשנת תשל"ז התגלה ובעקבות עסקנות ופעלתנות נמרצת חזר לבעלות הספרייה בראשית שנת תשל"ח[1].

חלק נוסף של האוסף הופקד בשגרירות האמריקאית בווארשא, אך הנאצים בזזו את השגרירות, ועם תום המלחמה עברו הספרים מידם לידי הצבא הרוסי, שאחסן אותם באחד ממחסניו הרבים, ובמשך שנים רבות לא נודע מה עלה בגורלם.

בשנת תשנ"ז מצא אספן ספרים (חסיד קרלין) את הספרים בחיפושיו במחסני הצבא הרוסי, ועל פי הוראת רבו הודיע על כך לחסידי חב"ד. מערכת "אוצר החסידים" צילמה את הספרים בעלות אסטרונומית, אך הממשלה הרוסית מסרבת להחזירם עד היום הזה, על אף פניות חוזרות ונשנות של חסידות חב"ד ושל הממשל האמריקאי.

אוסף הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

מיד כשהגיע הרבי לניו יורק בקיץ תש"א, מונה על ידי חותנו אדמו"ר הריי"צ לעמוד בראש ה"מרכז לענייני חינוך". הרבי החל אז לאסוף ספרים למשרדיו ב-770 כדי לשרת את עבודת המרכז לעניני חנוך.

אחרי הסתלקות אדמו"ר מוהריי"צ, בי' שבט תש"י, עברה נשיאות חב"ד לידי הרבי. אז התחיל להרחיב את האוסף הזה, בספרים רבים שנאספו על פי הוראותיו, על ידי שלוחיו הרבים ברחבי תבל. הרבי הורה לנציגיו ושלוחיו להשתדל ולעסוק בזה, הודה לאלו שהתעסקו בזה ודרבן אותם לשלוח הן ספרים וכתבי יד עתיקים, והן מהספרים החדשים הנדפסים[2], ובמידה והדבר מסייע - הורה להגיע להסכם של החלפת ספרים כאשר תמורת שליחת הספרים לספריה יקבלו השולחים מספרי קה"ת.

בשנת תשכ"ח, כשגדל האוסף הזה לממדים גדולים, נקנה הבית הסמוך ל-770 כדי לאכסן בו את הספריה המיוחדת הזאת.

במשך השנים תשכ"ח-תשמ"ה התקיימו במרכז חב"ד שני ספריות מקבילות, א. האוסף של אדמו"ר הריי"צ בקומת הקרקע של 770. ב. האוסף של הרבי בבנין הסמוך ל770.

בשנים תשמ"ו-ז התקיים משפט הספרים בו טען נכד אדמו"ר הריי"צ לבעלות על חלק מהאוסף שלו, בית המשפט פסק כי כל הספרים שייכים לספריית אגודת חסידי חב"ד.

אחרי נצחון הרבי במשפט, הכריז על מבצע ענק של הגדלת הספריה, ואף הורה לאחד את שני האוספים תחת ה"ספריה המרכזית של אגודת חסידי חב"ד אהל יוסף יצחק - ליובאוויטש". בשנת תשמ"ט הורה על שיפוץ והרחבת בנין הספריה, וחיבורו פיזית לבנין המרכזי של 770. ומיד החלו ההכנות לפתיחת הספריה לקהל החוקרים.

בשנת תשנ"ב הסתיימה בניית הספריה ועריכת הקטלוג הממוחשב, ונפתח אולם הקריאה לקהל החוקרים.

בשנת תשנ"ד נפתח לצבור הרחב אולם התערוכות של הספריה הממוקמת בקומה השלישית של 770, קומה זו שימשה בעבר כדירתו של הרש"ג.

אוסף כתבי היד והארכיון[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך שבעת הדורות של חסידות חב"ד, בד בבד עם הגדלת אוסף ספרי הדפוס, גדל גם אוסף כתבי היד. עיקרו של האוסף הזה הוא כתבי-יד של תורת חסידות חב"ד.

הדבר התחיל בתקופת נשיאות אדמו"ר הזקן, בשעה שאדמו"ר הזקן עדיין לא הדפיס ספר מספריו. את הדרושים שהיה אומר מדי שבת בשבתו היה רושם אחיו, הרה"ק רבי יהודה ליב אבד"ק יאנאוויטש מחבר ספר שארית יהודה. העתקות רבות היו נעשות מ"הנחות" אלו שהיו מופצות בין אלפי החסידים. גם ספר ה"תניא" לא נדפס עדיין באותה שעה והיה מופץ בין החסידים בהעתקות רבות. כך התחיל להיווצר אוסף כתבי-היד של תורת חסידות חב"ד.

אוסף זה לא היה שמור בבית רבנו הזקן. אמנם כעבור שני דורות השתדל נכדו וממלא מקומו - אדמו"ר הצמח צדק - לרכז את כתבי היד האלו למקום אחד, וכך התחיל להבנות אוסף כתבי-היד, שנשמר תמיד במרכז נשיאות חב"ד.

מזמן לזמן גדל האוסף הזה, הן על ידי רכישת כתבי-יד, תורות וכתבי-יד האדמו"רים הקודמים, והן על ידי דרושי האדמו"ר של הדור ההוא, שהיה רושם את דרושיו או שהיה אומרם ברבים והחסידים היו רושמים ומעתיקים אותם בהעתקות רבות. אוסף זה עבר תמיד מנשיא התנועה לממלא מקומו.

גם אוסף הזה לא ניצל לגמרי מהרפתקאות הזמנים. מספר קטן של כרכים נתגלגל לידי שאר יורשי האדמו"ר אחר הסתלקותו. השריפות הנזכרות שפקדו את העיר ליובאוויטש לא פסחו גם על אוסף כתבי-היד, שגם מהם נשרפו כרכים רבים.

אמנם רובו ועיקרו של האוסף הזה נשמר תמיד במרכז תנועת חב"ד. גם הכרכים שנתגלגלו לידי שאר היורשים, נרכשו בסופו של דבר על ידי הרבי ואנשיו, והוחזרו לרשות הרבי, נשיא התנועה.

לאחר הרפתקאות וגלגולים רבים, זכינו סוף סוף, שרובו הניכר של האוסף הגדול והנדיר הזה, שנאסף על ידי נשיאי חב"ד במשך הדורות, נשמר. וחלק הארי שבו נמצא כיום ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד".

בספריה נמצאים כיום כשלושת אלפי כרכים כתבי-יד; יותר ממאה מהם כתובים בגוף כתב-יד-קודש רבותינו נשיאינו.

כל אלה, בנוסף לארכיון ענק שבו כמאה אלף מכתבים ומסמכים של כל שבעת דורות נשיאי חב"ד (אמנם רק מועטים מהם מהדורות הראשונים), וכן מכתבים אליהם, בנוסף לאלפי מכתבים ומסמכים אחרים.

על כתבי היד האלו עובד צוות מיוחד, העורך ומדפיס מהם את סדרת דרושי שיחות ואגרות-קודש רבותינו אדמו"רי חב"ד לדורותיהם.

מבנה הספרייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשכ"ז נרכש על ידי אגודת חסידי חב"ד בניין מספר 766 בשדרת איסטרן פארקווי הצמוד מצידו הימני לבניין מרכז תנועת חב"ד העולמית - 770. הבניין נרכש על מנת לאחסן במקום את ארכיון הספרייה, שהתרחב לממדים גדולים, ועל מנת לספק את הצורך לסדר את הספרים בצורה מקוטלגת יותר ולשמר אותם בתנאי אחסון טובים יותר. מלבד שימושו של הבניין כמשרדי הספרייה וכמקום אחסון רחב, הוא שימש לאורך השנים למטרות שונות, וביניהם ששימש כאולם לביקורים מיוחדים של אישים מכובדים שנפגשו עם הרבי (ביניהם, הפגישות של הרבי עם הרבנים הראשיים מרדכי אליהו ואברהם שפירא), וכן לחדר פרטי של הרבי והרבנית בו שהו בשבתות ובחגים בשנים האחרונות לחייה של הרבנית. [3] בשנת תש"נ, כשנה לאחר פטירתו של הרש"ג, התפנתה הקומה העליונה של 770 בהוראת הרבי שהורה להכשיר את המקום לפתיחת תצוגה מתחלפת מארכיון הספרייה. בעקבות זאת נבנה גשר המחבר את הבניין עם 770, על מנת לאפשר מעבר ישיר מהספרייה אל אולם התערוכה ששופץ בדירתו של הרש"ג[4]. כמו כן במהלך שיפוצים אלו חוברו מרתפי הבניין עם קומת המרתף של 770.

במהלך השנים התרחב ארכיון הספריה בצורה משמעותית ונוצר צורך ממשי להרחיב את המקום. לאחר פטירתו של הרב מאיר איטקין בשנת תשס"ז החלו להתנהל מגעים עם המשפחה לרכישת ביתו הצמוד לבניין הספרייה, ובשנת תשע"ד הושלמה הרכישה והחלו השיפוצים לאיחודם של הבתים ואבטחתם משריפות וחדירת מים[5].

אולם התערוכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספריה הזאת אינה מיועדת להשאלה, או לקריאת ספרים בה על ידי הציבור הרחב, אלא כפי שהודגש כמה פעמים על ידי רבותינו נשיאינו, שהיא ספריה לחוקרים, רבנים ראשי-ישיבה ומחברים הרוצים לעיין בספר נדיר.

כדי לרוות את נפש הציבור הרחב אשר חשקה נפשו לראות מעט מזעיר מהאוצרות הקדושים הגנוזים בספריה, הוקדש בספריה אולם מיוחד לתערוכות. כל שנה נבחר על ידי הנהלת הספריה נושא מיוחד, שאליו מוקדשת התערוכה של השנה הזאת. במשך השנים הוצגו בתערוכה הזאת פריטים מיוחדים, הקשורים לכל אחד מאדמו"רי חב"ד ולכל שטח של פעילות חב"ד. בתערוכות הוצגו ספרים, כתבי-יד, חפצים, ציורים ותמונות הקשורים לאדמו"רים ולפעילות חב"ד, לגדולי ישראל ובפרט - גדולי החסידות, כך, גם הוצג אוסף ההגדות המיוחד של הספריה; כתובות, והוצאות הראשונות של ספרי חסידות, שנדפסו בדורות הראשונים.

לתערוכות האלו באים אנשים ונשים מכל החוגים, ילדי בתי הספר, קבוצות תיירים, וכל מי שרוצה לראות בעיניו ספרים וחפצים - המלמדים את תולדות החסידות ואוצרות הספריה, אשר אחרי הכנות של דורות - פתוחה היא גם לציבור.

תוכנת חיפוש לספרייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תקליטור "ספריית חב"ד" יצא לאור על ידי הוצאת קה"ת וספריית חב"ד בשנת תשס"ו, ובו מופיעים 250 ספרים המופיעים באתר הספרייה, עם תוכנת חיפוש בסיסית ומשוכללת, בעשרות אופני חיפוש.

בתוכנה זו ניתן לחפש מילה, או צירוף מילים, בחירת מרחק בין המילים, עם או בלי סדר המילים, שלמות או חלקן, עם או בלי אותיות שימוש, עם או בלי הוספת אותיות. את החיפוש אפשר לבצע בספר או בכמה ספרים, במאגר או בכמה מאגרים, ספרים לפי א"ב או לפי מחלקות. עם או בלי מיזוג מסמכים ועוד מעלות ויתרונות. לאחר התקבל התוצאות, אפשר להעתיק את הקטעים הנבחרים ללוח הזכרון, לקובץ וורד, או להדפסה[6].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מבית הגנזים, מאת שלום דובער לוין, קה"ת, תשע"א.
  • הספריה של הרבי מגיעה אל הנחלה, סקירת הרחבת ספריית הרבי לאורך השנים, שבועון כפר חב"ד גליון 1936 עמוד 44
  • אוצר המלכות, מאמצי הרבי לשימור אוסף כתבי היד של רבותינו נשיאינו, שבועון כפר חב"ד 1948 עמוד 43

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים