קישור לקטגורית ערכים מובחרים
קישור לקטגורית ערכים מובחרים

איסטרן פארקווי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף איסטערן פארקוויי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵוייאנגלית: Eastern Parkway) היא השדרה המרכזית העוברת ברובע ברוקלין של ניו יורק והרחוב המרכזי בשכונת קראון הייטס. הרחוב מתחיל ב"גרנד פלאזה" וב"פרוספקט פארק" ומסתיים בבית הקברות אברגרינס (Cemetery of the Evergreens).

הרחוב מורכב משדרה רחבה ובה חמישה נתיבי נסיעה בנוסף לכביש שרות (service) משני צידיה. במנהרה מתחת לשדרה עוברת הרכבת התחתית של העיר (Subway). עצים רבים לאורך הכביש מוקדשים לזכרם של חללים במלחמת העולם הראשונה. עיצוב הרחוב בנוי על פי דגם ה"שאנז אליזה" (בצרפתית: Avenue des Champs-Élysées) בפריז, אחד הרחובות המפורסמים ביותר בעולם, ובקצהו יש חיקוי לשער הניצחון.

צומת הרחובות איסטרן פארקוויי וקינגסטון, הבית השמאלי בצומת הוא מספר 788, ואחריו מרכז חב"ד העולמי - 770
שדרת ה"שאנז אליזה" בפריז. שדרת איסטרן פארקווי נבנתה בהשראתה

הכביש נסלל בשנת תרכ"ו, והיה לכביש המהיר הראשון בעולם[1]. הכביש מהווה חיבור בין פרברי העיר למרכזה.

מבנים מפורסמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

770

770[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מרכז חב"ד העולמי - 770

הבניין הבולט והמשמעותי ביותר ברחוב הוא ללא ספק בניין מספר 770 - מרכז חב"ד העולמי. המבנה ייחודי בצורתו הארכיטקטונית, ובייחוד בפן הרוחני של הבניין. בשיחות שאמר הרבי, דיבר רבות על המעלות הנפלאות והייחודיות של הבניין וייעודו, דבר שמתבטא גם בגימטריה של מספר הבניין - 770 = "ופרצת" ו"בית משיח". ב"קונטרס בית רבינו שבבבל" שחילק הרבי בכ' חשוון תשנ"ב מבואר שבמקום זה ירד בית המקדש השלישי לעתיד לבוא, ומשם, כשהוא מחובר ל-770 יעברו שניהם לירושלים. מבניין זה נשמעה הנבואה של "הנה זה משיח בא" ו"ענווים הגיע זמן גאולתכם", וממנו "יוצאת אורה לכל העולם".

770 הוא מרכז חב"ד העולמי, והוא המנוע של כל מפעל השליחות והחיים החסידיים בעולם. בתוכו נמצאים חדרו של הרבי (המכונה בפי החסידים "גן עדן העליון") - מקום קבלת אנשים ל'יחידות' וחלוקת הדולרים לצדקה. דירתו של הרבי הריי"צ ודירתו של הרש"ג, וה'זאל הקטן' - בית המדרש ובית הכנסת בשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי, שם גם התקיימו ההתוועדויות. אחרי פטירתה של הרבנית חיה מושקא לא יצא הרבי מהבניין לשום מטרה מלבד תפילה על ציון חותנו, הרבי הריי"צ.

הבניין נרכש בי"ב במנחם אב ת"ש עבור מעונו של הרבי הריי"צ לאחר שהגיע לארצות הברית בט' באדר. ביום י"ט באלול עבר הרבי הריי"צ להשתכן בבניין, ויומיים אחר כך, בכ"א אלול נערכה חגיגת "חנוכת הבית".

הבניין מחובר מימין לבית מספר לבית מספר 766 ובו ספריית אגודת חסידי חב"ד באמצעות גשר מהקומה השניה ובמעבר תת קרקעי, ובצד שמאל לבניין מספר 788 המגיע עד לרחוב קינגסטון.

בניין המשרדים

788[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – 788 איסטרן פארקווי

בצמוד ל-770 מצד שמאל, שוכן בניין ובו המשרדים המרכזיים של תנועת חב"ד, וממנו מתופעלת הפעילות החב"דית בעולם כולו. בין הארגונים הפועלים ממנו המרכז לענייני חינוך ומחנה ישראל.

בעבר, שכן במקום משרד עריכה ובית דפוס של הועד להפצת שיחות, שהיה אחראי על הדפסה מהירה של דברי הרבי בסמיכות לזמן אמירתם ושליחתם לכל העולם.

בבניין ארבע קומות, והוא שופץ באופן שיתאים לצרכים של אנשי המשרדים, ולהגיע לניצול מקסימלי של השטח.

במרתף הבניין, שוכן בית המדרש המרכזי של תנועת חב"ד שמכונה בפי החסידים 'הזאל הגדול'. בבית מדרש זה מתקיימות ההתוועדויות הגדולות של הרבי בחגים ובמועדי חב"ד, והוא משמש לתפילות עם הרבי, לכינוסים ויחידויות כלליות בהשתתפות הרבי.

בניין הספריה, מחובר ל-770

766[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ספריית אגודת חסידי חב"ד

בשנת תשכ"ז נרכש על ידי אגודת חסידי חב"ד הבניין הצמוד ל-770 מצד ימין, על מנת לאחסן במקום את אוסף הספרים של רבותינו נשיאינו, שהתרחב לממדים גדולים, על מנת לספק את הצורך לסדר את הספרים בצורה מקוטלגת יותר ולשמר אותם בתנאי אחסון טובים יותר.

מלבד שימושו של הבניין כמשרדי הספרייה וכמקום אחסון רחב, הוא שימש לאורך השנים כאולם אירוח לביקורים מיוחדים של אישים מכובדים שנפגשו עם הרבי (ביניהם, הפגישות של הרבי עם הרבנים הראשיים מרדכי אליהו ואברהם שפירא), וכן לחדר פרטי של הרבי והרבנית בו שהו בשבתות ובחגים בשנים האחרונות לחייה של הרבנית.

בניין מוזיאון צבאות השם

בשנת תשמ"ט נבנה גשר המחבר את הבניין עם 770, על מנת לאפשר מעבר ישיר מהספרייה אל אולם התערוכה ששופץ בדירתו של הרש"ג.

749[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – 749 איסטרן פארקווי

בבניין 749 שוכנת אחת הפנימיות של התלמידים הלומדים בישיבה ב-770. הפנימיה מיועדת עבור התלמידים הבוגרים יותר, אלו שכבר למדו שנה אחת או יותר במסגרת 'שנת הקבוצה'.

הבניין ישן, ותחזוקתו לקויה. מכבי האש עורכים בבניין ביקורות תכופות, ומספר פעמים אף סגרו את הבניין לשימוש למשך תקופה. בפעם הראשונה נאסרה הכניסה לבניין במשך יותר משנה.

בבניין שוכנים המשרדים של ועד חיילי בית דוד, מערכת הערות התמימים ואנ"ש של 770, מערכת שבועון יחי המלך ומערכת שיחת הגאולה בארצות הברית.

במרתף הבניין שוכן מקווה ישראל, מהמקוואות הגדולים בשכונה.

755[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – 755 איסטרן פארקווי

בבניין 755 הממוקם מול 770, בסמיכות ל749 שוכנת אחת מפנימיות הדירות של התלמידים הלומדים בישיבה ב-770, ורשומים באיגוד תלמידי הקבוצה.

הבניין נרכש בשנת תשפ"ב ועובר שיפוצים מעת לעת.

במרתף הבניין שוכנים המשרדים של איגוד תלמידי הקבוצה.

נכון לשנת תשפ"ג מתגוררות בבניין שתי משפחות שאינן יהודיות.

מוזיאון הילדים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מוזיאון צבאות השם

מול 770, בצדו השני של רחוב קינגסטון בבית מספר 792 נמצא מוזיאון צבאות השם. המוזיאון ייחודי בעולם, ומושך אליו מידי שנה אלפי מבקרים, ביניהם ילדים יהודים מכל הזרמים ואף גויים, אנשי ממשל ושררה. המוזיאון הוקם בשנת תשס"ד (2004), משתרע לגובה 6 קומות והושקעו בבנייתו מעל 40 מליון דולר.

את המוזיאון מפעיל ארגון צבאות השם הפועל בקראון הייטס, בתוכו אולם אירועים מפואר, בית כנסת פעיל, משרדי ארגון צבאות השם ומסעדה בשרית וחלבית. בעבר הייתה פעילה חנות למוצרי "צבאות השם".

בג' באייר תשס"ו (2006) זכה המוזיאון בפרס לאומנות ותרבות[2]

מוסדות ברחוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניין מוסדות אוהלי תורה

איסטרן פארקווי הוא הרחוב העמוס ביותר במוסדות וארגונים. בתוך שלושה בלאקים בלבד נמצאים בניינים ומשרדים של מעל עשרים מוסדות וארגונים.

מוסדות חינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תומכי תמימים המרכזית 770, אוהלי תורה, אוהלי מנחם, חובבי תורה, הדר התורה

ברחוב נמצאים יותר מוסדות חינוך מכל רחוב אחר בשכונה. המוסדות הגדולים והמרכזיים שבהם הם ישיבת תומכי תמימים המרכזית, אוהלי תורה והתלמוד תורה אוהלי מנחם, ישיבת חובבי תורה וישיבת הדר התורה. בשנים מסוימות שכן ברחוב גם מכון חנה.

ישיבת תומכי תמימים נמצאת ב-770, ומשרדיה נמצאים בבניין 756. אוהלי תורה ואוהלי מנחם ממוקמים בין רחובות ברוקלין וניו יורק, ויחד תופסים כמעט בלאק שלם. חובבי תורה ממוקם בפינת רחוב אולבני, והדר התורה בבלאק הסמוך ל-770.

ארגונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח, JLI, של"ה, כולל חב"ד, את"ה העולמי, ועד הנחות בלה"ק, מרכז דוברי עברית

ברחוב שוכנים משרדי מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח, ובו משרדי ההוצאה לאור של השבועון 'בית משיח', המהווים את ליבת הפעילות החב"דית בעניני גאולה ומשיח ברחבי העולם.

בבלאק בין הרחובות קינגסטון ואולבני, הבלאק הסמוך ביותר ל-770 נמצאים משרדי ארגונים רבים. ביניהם: המכון החב"די ללמודי יהדות ע"ש ראהר (JLI), של"ה, משרדי כולל חב"ד ומרכז שליחות.

משרדים של ארגונים נוספים נמצאים ברחוב, כגון משרד את"ה העולמי השוכן בקומת מרתף התחתון של בניין 770, ארגון ההוצאה לאור ועד הנחות בלה"ק שבבניין 788 הסמוך, ומרכז דוברי עברית בבניין 845.

בתי כנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאורך הרחוב פזורים ששה בתי כנסת מלבד 770. בבניין ישיבת חובבי תורה פועלים שני בתי כנסת מלבד זה של הישיבה. הגדול שבהם נמצא במרתף הבניין ונוסף נמצא באחת מכיתות הלימוד בקומת הכניסה. בתי כנסת נוספים נמצאים בבניין ישיבת אוהלי תורה (ר' מיכאל'ס מניין), במרכז דוברי עברית, ובמוזיאון צבאות השם. בית כנסת נוסף נמצא רחוק יותר, בסמיכות לרחוב טרוי.

מקוואות[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקווה המרכזי בשכונה, מקווה ישראל נמצא ברחוב מול 770 במרתף בניין 749. מקווה ישראל הוא המקווה הגדול ביותר בשכונה, וטובלים בו מרבית אנ"ש.

בעבר היה פעיל מקווה נוסף באוהלי תורה, ומקווה נשים בפינת רחוב ברוקלין.

בהיסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעבר, פעל בפינת טרוי בניין קהילת "יאנג יזרעאל" שם היו ניתנים תמיכה וסיעוד לנזקקים וקשישים, והמקום אף היווה מרכז תרבותי, שם התקיימו חגיגות ואירועים קטנים, והוא היה האולם הראשון בו התקיימו חתונות חב"דיות בשכונה.

בנוסף, מול המקום בו שוכן כיון בניין ישיבת אהלי תורה בבניין מספר 676 פעל בעבר המטבח וחדר האוכל של ישיבת תומכי תמימים המרכזית, והרבי ביקר במקום מספר פעמים בליל חג הפסח להשתתף במשך כמה דקות בשולחן ליל הסדר אותו ערכו הבחורים.

אירועים ברחוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

חלק מקהל אלפי חיילי צבאות השם

אירועים עונתיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך ימות השנה מתקיימים לאורך הרחוב אירועים המובילים לחסימת הכביש.

האירוע הגדול מכולם הוא הפאראד שנערך בשנים בהם ל"ג בעומר חל ביום ראשון. ביום הפאראד נחסם הכביש למשך יממה, והרחוב מתמלא בעשרות אלפי ילדים יהודיים מכל רחבי ניו יורק לכינוס ראלי לכבוד רבי שמעון בר יוחאי. זמנים נוספים בהם נחסם הכביש הראשי, בחג החנוכה ובי' בשבט כאשר שיירת הטנקים יוצאת לכיוון מנהטן, ולהבדיל ביום העבודה האמריקאי (ה'לייבור דיי', Labor Day) אז צועדים ברחוב מאות אלפי אפרו-אמריקאים.

תאונות מפורסמות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגלל המהירות הגבוהה בה נוסעים הרכבים בכביש, והצפיפות בנתיבים, קורות תאונות רבות, לעיתים קטלניות.

התאונה בתנש"א[עריכה | עריכת קוד מקור]

רכב הפוך כתוצאה מהמהומות
ערך מורחב – מהומות קראון הייטס

בשנת תנש"א חזר הרבי מציון חותנו לשכונה, כשהוא מלווה בשיירת רכבים שכללה ניידת משטרה וחסידים שהצטרפו לנסיעה. בצומת רחוב יוטיקה עברה השיירה בהכוונת הניידת באור אדום, כשברכב האחרון התנגש רכב והעיף אותו על המדרכה. הרכב פגע בילד שנהרג ובילדה שנפצעה קשה.

אמבולנס של ארגון 'הצלה קראון הייטס' טיפל בפצועים, אך בהוראת המשטרה לקח רק את הנהג הפצוע והסתלק מהמקום מחשש להתפרעויות השחורים. בעקבות התאונה פרצו מהומות קראון הייטס בהם התפרעו השחורים בתושבים היהודיים בשכונה במשך שלושה ימים, בהם נרצח חסיד חב"ד, נפצעו עשרות ונזק רב נגרם לרכוש.

האירועים חשפו מערכת יחסים עכורה בין גורמי ממשל שונים לבנים מול שחורים, הובילו את ארצות הברית לכלול את היהדות בחוק זכויות האזרח הפדרלי והשפיעו על הדחתו של ראש העירייה מר דייוויד דינקינס.

התאונה בראש השנה תשע"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

זירת התאונה בצומת מול 770 בראש השנה תשע"ד (צולם על ידי גוי)

ביום הראשון של ראש השנה בשנת תשע"ד אירעה תאונת דרכים קשה בצומת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון[3], בצומת שמול 770. בתאונה נפגעו שלושה חסידים מארץ ישראל שהגיעו לחודש תשרי לרבי, והמתינו ברמזור להולכי רגל במטרה להגיע להתפלל ב-770.

התאונה קרתה לאחר תפילת מנחה ביום הראשון של ראש השנה בזמן שמרבית החסידים עמדו לאמירת תשליך בסוכת 770. רכב שהגיע מכיוון מערב ניסה לפנות שמאלה אל תוך רחוב קינגסטון, בזמן שרכב אחר הגיע במהירות של 80 מייל מכיוון מזרח. הרכב שפנה שמאלה פגע בדופן הרכב, וזה עף על המדרכה שם פגע באנשים שעמדו במדרכה עד שנעצר בעמוד תאורה.

כתוצאה מהפגיעה נפצעו קשה מאוד שתי אורחות מהארץ, כאשר אחת נמחצה תחת הגלגלים ונפגעה פגיעות פנימיות קשות, בעוד שהשניה נמחצה בין הרכב לעמוד תאורה ואיבדה את רגלה. אברך נוסף עף מספר מטרים ונפגע באורח קל. נהג הרכב הפוגע נהרג, בעוד שהנהג השני כמעט ולא נפגע. שני אנשים נוספים לקו בחרדה.

שניות לאחר שקרתה התאונה כבר היו במקום אנשי הצלה רבים שיצאו מ-770 והעניקו לפצועים טיפול ראשוני. המשטרה חששה שמדובר בפיגוע דריסה וסגרה את האזור כולו לתנועה. הכביש עצמו נותר חסום למשך שעות ארוכות, עד לאמצע הלילה.

הפצועים פונו לבתי רפואה שנמצאים בתחתית רחוב קינגסטון, שם עברו מספר ניתוחים להצלת חייהם. פצועה ראשונה הוטסה לארץ לשיקום והמשך טיפול בחול המועד סוכות, כשהפצועה האחרת נותרה עוד שבועות ארוכים בלי יכולת לזוז. כשהתייצב מעט מצבה הגיעה לביקור ב-770 בליווי צוות רפואי[4].

בעקבות התאונה הותקן רמזור חדש לפונים שמאלה מרחוב איסטרן פארקווי[5].

גלריית תמונות מהתאונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תאונות בסרוויס[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלבד התאונות שקורות על הכביש המהיר, גם בסרוויס קורות תאונות רבות, בגלל הרכבים שחונים בצידי הכביש והראיה המוגבלת של הנהגים. פעמים רבות נדרסו אנשים שחצו את הכביש לכיוון השדרה.

קטע הסרוויס ביציאה ממקווה ישראל הוא המסוכן ביותר, בו נדרסו אנשים רבים כאשר יצאו מהמקווה ורצו לחצות לכיוון השדרה במרכז[6].

פעולות המשטרה למניעת תאונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגלל מיקום הפנימיה של הבחורים הבוגרים ומקווה ישראל בבית 749 מול 770, אנשים רבים מעדיפים לחצות את הכביש באמצעו במקום ללכת למעבר חציה. בחציית הכביש יש סכנה רבה, וברוב הפעמים זה כרוך בסיכון חמור. מספר פעמים נפגעו בחורים שחצו את הכביש באמצעו[7].

בשל כך, בחודשי תשרי וניסן כשמספר האורחים גודל, מציבה המשטרה גדרות לאורך הכביש כדי למנוע חצייה לא בטוחה. מידי פעם נמצאים במקום שוטרים סמויים, הנותנים קנסות בדמות המתנה של 10 דקות לאלו שחוצים בסיכון[8].

מספרים[9] שבאחת ההזדמנויות ראה אדמו"ר הריי"צ מחדרו את הרב שמואל לויטין חוצה את השדרה באמצעה, ולאחר שקרא לו אמר כי ראה אותו חוצה את הכביש בצורה מסוכנת ו"ליבי החסיר פעימה"[10]. כמו כן ביחידות להנהלת ישיבת ליובאוויטש המאוחדת אמר אדמו"ר הריי"צ שכשהוא יושב בחלון משרדו, משקיף אל הרחוב, הוא רואה את התמימים חוצים את איסטרן פארקווי באמצע הרחוב, "בכל פעם שאני רואה את זה, רעד יורד בעמוד השדרה שלי בעת הסכנה שבה הם מציבים את עצמם"[11].

בב' אלול תשע"ג צומצם הכביש בנתיב אחד לטובת שוליים רחבות יותר. השוליים מקנות רווחים גדולים יותר בין הרכבים השועטים על הכביש, ואפשרות בריחה במקרה של כמעט תאונה[12].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים