חסידות חב"ד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-== רשכבה"ג רבי אלעזר מנחם מן שך זצוק"ל נגד חסידות חב"ד ==
-'''הרב שך יצא נגד רבים מחידושיו ותקנותיו של  [[רבי מנחם מנדל שניאורסון]], הרבי מ[[חסידות חב"ד|לובביץ']], בהם: תקנתו שכל אישה ובת ידליקו נרות שבת בברכה, [[מבצע תפילין|הנחת תפילין בחוצות קריה]], [[ל"ג בעומר#תהלוכות חב"ד לילדים|תהלוכות ל"ג בעומר]], פעילות בעניין [[שבע מצוות בני נח]] לגויים, מסלול לימוד [[הרמב"ם היומי]]. הוא הביע זלזול בחגיגות י"ט בכסלו — "חג הגאולה" החב"די לציון יום שחרורו של רבי שניאור זלמן מלאדי מן הכלא הרוסי ב–1798   ועוד.'''
-'''מאבק מהותי נוסף היה על תיקון חוק [[מיהו יהודי]]. הרבי מלובביץ<nowiki>'  ניהל מאבק לתיקון נוסח החוק כך שיוגדר שהגיור המוכר ע''</nowiki>פ חוק הוא דווקא גיור כהלכה. הרב שך לעומת זאת התנגד למהלך מתוך טענה שהתועלת בתיקון אינה ברורה,  ולעומת זאת יש חשש כי ההתעסקות היתרה בנושא תזיק להסכמות בנושא שירות לאומי לבנות. המאבק בנושא זה נמשך למשך שנים רבות, בעיקר בשנות השבעים.'''
-'''נושא נוסף היה התנגדותו של הרבי מליובאוויטש למסירת שטחים מטעמי פיקוח נפש. כאשר הרבי מליובאוויטש טען שאסור לממשלת ישראל להכנע ללחצים המופעלים עליה בנושא, טען הרב שך כי מדובר במרידה והתגרות באומות. בהמשך אותם שנים טען הרב שך כי <nowiki>''אלפיים שנה חיינו בלא רמת הגולן ואלפיים שנה נחייה ללא רמת הגולן''. הרבי מליובאוויטש טען לעומתו בנאום ארוך שנשא, כי משפט זה עומד בסתירה לערך הציפייה למשיח המוגדרת בתפילה ''את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח... כי לישועתך קיווינו כל היום''. בנוסף טען הרבי מלובביץ כי דברים אלו מחזקים את עמדת אוייבי ישראל. הרב שך הגיב לדברים אלו בטענה לפיה הציפייה האמיתית לביאת משיח איננה ציפייה לביאה עכשווית, שכן אדרבה ציפייה מסוג זה סותרת את דברי הנביא חבקוק ''אם יתמהמה חכה לו כי בא יבוא''</nowiki>. במהלך השנים הרב שך התבטא רבות נגד דעת הרבי מלובביץ בנושא מסירת שטחים במכתבים ובכנסים פומביים שונים.'''
-'''המאבק פרץ לכותרות בעיקר ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]], כאשר הרב שך גינה את [[מלחמת שלום הגליל]], והרבי מלובביץ' ביקר אותו בטענה שהפסקת המלחמה כרוכה בפיקוח נפש. אז פרסם הרב שך את דעתו כי ביטול השינה ב[[סוכה]] אצל חסידי חב"ד הוא מנהג פסול.'''
-'''כאשר פתחה [[חסידות חב"ד]] בקמפיין המשיחי שלה, ראה בכך הרב שך כפירה ב[[ימות המשיח#ביאת המשיח כ"עיקר אמונה"|אמונה בביאת המשיח]] ונזעק נגדה. התנגדותו הייתה כפולה: הוא טען כי הרבי מלובביץ' הוא [[משיח שקר]] וכי הדגש שנותנת חב"ד על הצורך והביטחון בביאת המשיח עתה עומדים בסתירה לדברי הנביא [[חבקוק]] "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבוא".'''
-'''הרב שך התבטא פעמים רבות נגד הרבי מלובביץ' וחסידיו. הוא קרא לחסידי חב"ד "הכת הידוע" ודרש לא להתחשב בהם. הרבי מלובביץ', מצדו, הורה לחסידיו שלא לצאת למתקפת נגד כלפי ראש ישיבת פוניבז' - והתבסס על התקדים של רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסדה של חסידות חב"ד, שנהג כך כלפי המתנגדים בפולמוס החסידים והמתנגדים של המאה השמונה עשרה; יחד עם זאת, הרב שך הותקף על ידי חלק מהכותבים בשבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]. [[חסידות גור|האדמו"ר מגור]] הרב [[שמחה בונים אלתר]] ניסה לתווך בין הצדדים. מנגד הדגיש הרב שך כי המאבק ברבי מלובביץ' אינו אישי-פרסונלי (אף שבכנס בהיכל התרבות כינה אותו "כופר", ואת חב"ד "כפירה ומינות") ואף התפלל לרפואתו בימי מחלתו. את פעולתו האחרונה נימק בכך ש"מלחמתי היא נגד השיטה הפסולה, אבל לא נגד האנשים באופן אישי". במכתב המופנה לראשי הישיבות הליטאיות בשנת [[1983]] כתב "כאשר כת הידוע אשר מלפנים הייתה נחשבת לאחת משיטות החסידות עם גדולי תורה ויראה והליכתם הייתה על פי דרכם כפי שקיבלו מרבותיהם.. אולם לדאבוננו הרב סטתה כת זו מדרך הישרה והרבו לדבר גבוה גבוה, דברים אשר אין לשמוע ואסור לשמוע, ועקרו את ה-"[[עיקרי האמונה היהודית|אני מאמין]]" המקודש לנו, בתבנית אדם בן תמותה".'''
-'''המאבק בחב"ד הוסיף שמן ליחסים העכורים בין החסידים והליטאים ב[[שנות השמונים]], בין היתר בשל חילוקי דיעות בין הרב שך לאדמו"ר מגור, רבי שמחה בונם אלתר וחסידיו. חסידי חב"ד טענו כי מאבקו של הרב שך איננו מיוחד נגד חב"ד אלא נגד החסידות כולה. הרב שך הכחיש זאת נמרצות ואמר: "אני מרים את ידי לשמיים, שאף פעם לא עלתה על דעתי, ולא על דעת אף אחד, לעורר ה[[ההתנגדות לחסידות|מחלוקת של חסידים ומתנגדים]]". כמו כן, הדגיש את משרתו ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] בישיבת קרלין ואת יחסו החם לתלמידים חסידיים שלמדו בישיבותיו. הוא צירף ל[[מועצת גדולי התורה]] של דגל התורה את [[הרב ישכר דב רוקח (השני)|האדמו"ר מבעלז]].'''
-'''בפברואר [[1986]] החריף העימות, לאחר פטירתו של [[הרב יעקב לנדא]], רב העיר [[בני ברק]]. הרב לנדא היה מחסידי חב"ד אך נמנע מלהתייחס בגלוי לסוגיית המשיחיות והיה בעל תדמית ציבורית נייטרלית. ב[[צוואה|צוואתו]] ביקש הרב לנדא למנות את בנו, הרב [[משה יהודא ליב לנדא]], כיורשו. הרב לנדא הבן היה חסיד חב"ד מוצהר ור"מ ב[[ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד]]. ראש העיר [[משה אירנשטיין]] הכריז על מינויו של הרב לנדא הבן לרב העיר במהלך [[הלוויה|לוייתו]] של האב, למרות התנגדות הליטאים בראשות הרב שך, שדרשו לקיים [[בחירות]] לרבנות העיר. הרב שך התייחס לנושא (תוך אזכור המקווה שבנה הרב לנדא בשיטת [[בור על גבי בור]]) בעצרת במהלך הבחירות לראשות [[עיריית בני ברק]], שבהן הציגה דגל התורה לראשונה מועמד משלה לתפקיד, והכריז כי הליטאים אינם מכירים בסמכותו של הרב החדש שאף לא מונה רשמית בסופו של דבר. במקביל, הורה לרב [[חיים שאול קרליץ]], להקים מערכת קהילתית נפרדת, שתכלול [[בית דין (הלכה)|בית דין]], מינוי רבני שכונות, מערכת [[כשרות]], רישום [[נישואין]] ועוד. מערכת זו, "[[בד"ץ שארית ישראל|שארית ישראל]]", קיימת עד היום.'''
-'''ההתנגדות לחב"ד היה אחד הגורמים לפרישת הליטאים מ"אגודת ישראל", לאחר שהעיתון "[[המודיע]]" השייך למפלגה סירב להימנע מלפרסם את פעילות חסידי חב"ד, כפי שדרש הרב שך.'''
 ==ייסוד חסידות חב"ד==
 מייסד שיטת חב"ד רבי שניאור זלמן מליאדי, נולד ב[[ח"י אלול קה"ת]] (1745) בעיירה [[ליאזנא]] שב[[רוסיה]] הלבנה לאביו [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|רבי ברוך]], שהשתייך ל"[[מחנה הנסתרים]]" והיה מחסידיו של [[הבעל שם טוב]].