סמל חבדפדיה.png

הידעת? אנשי חינוך, עיתונאים וסופרים נעזרים במידע שבחב"דפדיה ומעבירים אותו לרבבות
לחצו כאן לתרומה ועזרו לנו להפיץ את מעיינות החסידות בצורה הטובה ביותר

עשר גלויות גלתה ליובאוויטש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"ואני בתוך הגולה על נהר דאן". בית אדמו"ר הרש"ב ברחוב בראטסקי 44 ברוסטוב נרכש בשנת תרע"ח

"עשר גלויות גלתה ליובאוויטש" הוא פתגם של אדמו"ר הריי"צ אודות עשרה מעברים של מרכז חסידות חב"ד ובראשה הרבי, מהעיירה ליובאוויטש, עד לארצות הברית - חצי כדור התחתון בבית 770 מרכז חב"ד העולמי.

אדמו"ר הריי"צ תיאר מעברים אלו מהמצב הנעלה בליובאוויטש, בה היה גילוי פנימיות התורה כפי שנתבארה באופן של הבנה והשגה על ידי תורת חסידות חב"ד במשך כמה דורות, כ"גלויות", ובעיקר את הירידה לארצות הברית במצבה הרוחני הירוד דאז כ"גלות אמריקה".

כשתכלית גלויות אלו היא שדווקא מהמקום הנמוך ביותר יבוא הגילוי הגדול ביותר, שעל ידי זה היתוסף בהפצת המעיינות חוצה באופן שבאין ערוך לגמרי[1].

רקע[עריכה]

במשך מאה ושתיים שנים היתה העיירה ליובאוויטש מרכזה של חסידות חב"ד.

החל מתקופת אדמו"ר האמצעי שקבע בה את מושבו בח"י באלול תקע"ג (1813).

בהמשך, אדמו"ר הצמח צדק התגורר בעיירה עד להסתלקותו - בי"ג ניסן תרכ"ו (1866), וכן בנו אדמו"ר המהר"ש גר כל ימיו וגם הסתלק בליובאוויטש בי"ג תשרי תרמ"ג (1882) ושם מנוחתם כבוד.

בקיץ תרנ"ז (1897) ייסד אדמו"ר הרש"ב בליובאוויטש את ישיבת תומכי תמימים. הישיבה התקיימה במקום במשך יותר מעשרים שנה, משלהי שנת תרנ"ז (1897) עד שנת תרע"ח (1918).

בימי מלחמת העולם הראשונה, בט"ז חשוון תרע"ו (1915), עקב התקרבות הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, אדמו"ר הרש"ב ומשפחתו עזבו את העיירה והטלטלו בדרכים במשך כמה שבועות. את יום הולדתו בכ' בחשוון חגג אדמו"ר הרש"ב בעיר אוראל, עד הגעתם בכ"ח חשוון לרוסטוב.

עזיבת העיירה ליובאוויטש והעברת המרכז החב"די לרוסטוב, מתוארת כגלות ראשונה מבין עשר הגלויות שגלתה ליובאוויטש. "ואני בתוך הגולה על נהר דאן" - כתב אדמו"ר הרש"ב באחד ממכתביו[2].

המעבר מהעיירה השקטה אל הכרך הגדול, רוסטוב, עם שלל הוויות העולם שבו, היווה שינוי חד, כפי שביאר הרבי אודות כך שעד לעזיבתה של ליובאוויטש, מקום מגורים של נשיאי חב"ד היה בעיירות קטנות, כמו ליאזנא, ליאדי, וליובאוויטש (אמנם פעמים רבות ביקרו בערים גדולות, והרבה פעמים גם בחוץ לארץ, עבור טובת הכלל והפרט, אבל היה זה באופן זמני, אבל בקביעות היתה דירתם בעיר קטנה) אפילו מאוחר יותר כשאדמו"ר הרש"ב עבר מליובאוויטש לרוסטוב, היתה גם עיר גדולה זו מנותקת מן העולם, וגם ברוסטוב עצמה היו מבודדים מן העיר. אבל אצל אדמו"ר הריי"צ - מתחילת נשיאותו היה, תחילה בנסיעות ולאחר מכן קבע מקורו בערים גדולות: מוסקבה פטרבורג (לנינגרד) ואחר כך בריגא וורשה וכיוצא בזה - כמו שאמר פעם הרבי עשר גלויות גלתה ליובאוויטש, ומנהל כל העשרה גלויות - עד שהתיישבו בניו יורק. ובכל הערים הגדולות התמסר להפצת החסידות יחד עם הפצת היהדות בכלל. הרבי משווה זאת לעבודתו של יוסף הצדיק במצרים שהיה מאוחד עם אלוקות ויחד עם זאת היה מושל ועסק בתיקונים בארץ מצרים[3].

לאחר כל הנידודים שעברו על משפחת בית הרב הגיעו לארצות הברית ונכנסו להתגורר בבית 770 איסטרן פארקווי המפורסם. בהתוועדות פורים תש"ג התייחס אדמו"ר הריי"צ לבואו לארצות הברית שלוש שנים קודם לכן ואמר[4] "ביום שלישי ט' אדר שני מלאו שלוש שנים מאז שההשגחה העליונה הביאה אותי לכאן לאמריקה. לא כעת הוא הזמן ולא כאן המקום לשוחח הארוכה על כל חוויותיי, שמצד הרגש הנפש זהו הגלות העשירית אצלי".

עשרת הגלויות[עריכה]

בקונטרס בית רבינו שבבבל מונה הרבי את הגלויות כך:

ובהקדים פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר ש"עשר גליות גלתה ליובאוויטש", מליובאוויטש [שבה הי' גילוי פנימיות התורה כפי שנתבארה באופן של הבנה והשגה ("יתפרנסון") ע"י תורת חסידות חב"ד במשך כמה דורות] [ובהערה 66: מח"י אלול תקע"ג (שאז קבע אדהאמ"צ דירתו בליובאוויטש) עד י"ז מרחשון תרע"ו (שאז העתיק אדמו"ר מהורש"ב מושבו לרסטוב) – ק"ג שנים ("שלשלת היחס וראשי פרקים מתולדות בית רבינו" בהקדמת "היום יום")] לרסטוב, מרסטוב לפּטרבורג [ובהערה 67: משנת תרפ"ד עד לאחרי המאסר והגאולה בשנת פרז"ת, שאז העתיק מושבו מפטרבורג* למושבה מאלאחאווקא – סמוכה למאסקווא (שם)], ומפּטרבורג גלתה מחוץ למדינה ההיא, ללטביא [ובהערה 68: באסרו חג הסוכות תרפ"ח נסע מרוסיא והתיישב בריגא, לטביא] ואח"כ לפולין [ובהערה 69: בשנת תרצ"ד העתיק מושבו לווארשא, פולין, ובשנת תרצ"ו העתיק מושבו לאטוואצק עד אלול תרצ"ט, עד שהגיע לריגא בה' טבת ה'ש"ת (ראה מבוא לאגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ה)], ועד לגלות אמריקא [ובהערה 70: בט' אדר שני ה'ש"ת], ובאמריקא גופא בכמה מקומות, עד להמקום הקבוע ד"בית רבינו", בית הכנסת ובית המדרש שלו, המרכז של ליובאוויטש במשך עשר שנים (תקופה שלימה) האחרונות ("הכל הולך אחר החיתום") דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בחיים חיותו בעלמא דין, וגם לאחרי הסתלקותו קדושה לא זזה ממקומה, ואדרבה, באופן ד"מעלין בקודש", "מוסיף והולך", עד ביאת גואל צדק.

דיון במיקומם המדוייק של עשרת הגלויות התפרסם בשבועון בית משיח[5], ושם כתב הרב שמואל קראוס שיש לערוך את הרשימה כך:

  • א) רוסטוב.
  • ב) פטרבורג.
  • ג) מלכובקה.
  • ד) ריגה.
  • ה) וורשה.
  • ו) אוטבוצק.
  • ז-ט) ה"כמה מקומות" באמריקה[6].
  • י) "עד להמקום הקבוע", 770[7].

בבימות נוספות הציעו אופנים אחרים כיצד למנות את מיקומם המדוייק של עשרת הגלויות[8].

הרבי ציין[9] בנוגע למשמעות הביטוי של "עשר גלויות" שהוא עד דרך שמצינו בסנהדרין – ש"לעשרה מקומות גלו" ו"בטבריא (המקום האחרון שבו היתה הסנהדרין בזמן הגלות) עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש"[10].

לרב צבי מאיר שטיינמץ שכתב לרבי בקשר עם כ"ח סיון ועשר גלויות של חב"ד שיש לקשר זאת עם מסעי הנידודים של התורה ממדינה למדינה על פי דברי החיד"א במערכת ספרים שלו ערך התלמוד ואסיפת הניצוצות (דברים נפלאים) ענה הרבי: "ות"ח על העלתו הערתו והארתו הזו"[11].


הערות שוליים

  1. משיחת ש"פ שלח תשמ"ו. התוועדויות תשמ"ו ח"ג עמ' 640.
  2. אגרות קודש ח"ב עמ' תתכא. וראה לשמע אוזן עמ' קח. וכך כתב אדמו"ר הריי"צ בחנוך לנער ועוד.
  3. לקוטי שיחות חלק ג' עמ' 836.
  4. ספר השיחות תש"ג בתרגום ללה"ק.
  5. שמואל קראוס, עשר גלויות גלתה ליובאוויטש בית משיח גיליון 270 עמ' 28 ואילך.
  6. ומיעוט "כמה" שלושה: ז) מנהטן ניו יורק, במלון גרייסטאון, רחוב ברודוויי 91 חדרים 608-9. מיום ט' אד"ש עד ח' ניסן. ח) לייקווד, מיום ח' ניסן עד ז' אייר. ט) שוב במלון גרייסטאון בחדרים 608-9, מז' אייר עד י"ט אלול.
  7. בי"ט אלול ה'ת"ש. ראה ערך רכישה וחנוכת הבית של 770.
  8. ראה לדוגמא קובץ הערות וביאורים (אהלי מ"מ טורונטו) י"ח-כ"ג עמ' 9 ואילך.
  9. בקונטרס בית רבינו שבבבל
  10. רמב"ם הלכות סנהדרין ספי"ד.
  11. קובץ כ"ח סיון שמונים שנה.