הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח: הבדלים בין גרסאות בדף
(הסרת כל התוכן מהדף) |
מ (החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה ") |
||
| (294 גרסאות ביניים של 38 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|הרבי מלך המשיח|תולדות חייו של הרבי|הרבי מליובאוויטש}} | |||
[[קובץ:דבר מלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מחזיק בידו חוברת "[[דבר מלכות (קונטרס)|דבר מלכות]]" ובה שיחותיו]] | |||
'''[[הרבי מליובאוויטש]]''' מוגדר '''כ[[מלך המשיח]]''' העתיד [[הגאולה|לגאול]] את [[עם ישראל]]. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים ב[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] [[הלכה|הלכתי]] המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא. | |||
החל מהשנים [[תנש"א]], [[תשנ"ב]] ו[[תשנ"ג]], כאשר החלה התקופה המוגדרת על ידי הרבי כ"התגלות המשיח" והתחלת [[פעולות משיח בזמן הגלות|פעולתו בעולם]], החלה האמונה לקבל ביטוי פומבי בשירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]" אל מול הרבי ובדרכים נוספות. | |||
האמונה שהרבי משיח הפכה לפופולרית בעקבות קמפיינים פרסומיים באמצעים שונים, שהתפרסמו (וממשיכים להתפרסם) בעידוד הרבי. | |||
==זיהוי אדם כמשיח בהיסטוריה== | |||
{{ערך מורחב|משיח שבכל דור}} | |||
[[קובץ:חן כותב לרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החסיד ר' [[בערקע חן]] כותב לרבי בתואר 'מלך משיח'. [[ז' תמוז]] [[תשמ"ב]]]] | |||
בכל דור ישנו אדם הראוי להיות משיח ובאם הדור זכאי, יגאל הוא את עם ישראל מה[[גלות]]. הדבר נובע מהאמונה בביאת [[מלך המשיח]], איש בשר ודם שיגאל את ישראל, ומהציפייה שיבוא בכל יום - דבר האפשרי על ידי כך שכבר נולד וגדל קודם לכן{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1djtsIaxkwVQ1KRFsTmZU7pWRimNlrVYV/view לקוטי שיחות חלק כ"ט שיחה לפרשת דברים - שבת חזון] ס"ז, [https://chabad.info/beis-medrash/593726/ אגרת קודש של הרבי מכ"ח ניסן תשכ"ה]}}. | |||
וכך כותב ה[[חתם סופר]]{{הערה|שו"ת [[חתם סופר]] חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: {{ציטוטון|מיום שחרב בית המקדש, מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו ה' יתברך וישלחו... ובעוונותינו כי רבו כבר כמה וכמה מתו ולא זכינו שיערה עליהם רוחו של משיח גם כי הם ראוים לכך, אבל הדור לא היה ראוי, אולם כשיגיע אם ירצה ה' יגלה אליו ה' כמו למשה בסנה וישלחהו}}. דברים דומים כותב ה[[שדי חמד]]{{הערה|שם=שדי חמד|פאת השדה מע' האל"ף כלל ע'}}: {{ציטוטון|וכן הוא בכל דור ודור צריך להיות אחד מוכשר שמא יזכו}}, ועוד. | |||
על בסיס זה, בכל דור חיפשו מיהו המשיח שבדור. אין בזיהוי זה להבטיח שהוא יהיה המשיח אשר יגאל את ישראל בפועל, אלא רק לומר שבאותו זמן הוא המתאים ביותר לגאול את ישראל באם אכן יזכו{{הערה|וכפי שדייקו רב ורב נחמן בלשונם ואמרו (סנהדרין צח, ב.) "אי מן חייא הוא", ופירש [[רש"י]] "אם משיח מאותן שחיין עכשיו", כדבר המוטל בספק. כיון שביאת הגאולה תלויה בזכותם של ישראל, ואם חלילה לא יזכו ותתעכב הגאולה, לא יהיה משיח מאותן שחיין עכשיו, אלא מהדורות הבאים לאחר מכן}}. הגמרא ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|צח, ב.}} מספרת על כך שתלמידי ה[[אמוראים]] מצאו רמזים לכך שרבם הוא המשיח: {{ציטוטון|מה שמו? דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר עד כי יבא שילה. דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו, שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה, ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר כי רחק ממני מנחם משיב נפשי... אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא, שנאמר והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא. אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש}}. | |||
על דברי הגמרא הללו כותב [[רש"י]]: "כל אחד היה דורש אחר שמו". הרבי מדייק מכך כי לא שהתלמידים דייקו כך, אלא שרבם דייק זאת לפניהם, באומרו אשר שמו של המשיח צריך להיות כך, וכך הוא שמו{{הערה|לדוגמא; ר' ינאי אמר לתלמידיו כי משיח שמו 'ינאי' כי זה דומה ל'ינון'}}{{הערה|שולי הגליון הא' להערה 67 בשיחת שבת פרשת תזו"מ תנש"א.}}. | |||
על דרך זה לאורך הדורות ישנם ביטויים רבים בקשר לגדולי ישראל, שתלמידיהם ציפו לגאולה השלימה בימיהם ולהתגלותו של רבם כמלך המשיח{{הערה|דבריהם נלקטו בקונטרס '[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?141550& משיח שבכל דור]' ([[קראון הייטס]] תנש"א). וראה בספר 'מאוצר המלך' חלק א' עמ' 185 בנוגע לרמב"ם בדורו.}} ובלשון ה[[שדי חמד]]{{הערה|שם=שדי חמד}}: {{ציטוטון|בדרך הזה היה משוער אצלם בכל דור מיהו}}. כן יש ביטויים של גדולי ישראל על עצמם, כי שמם הוא כשמו של משיח ושהם הראויים להיות משיח בדורם{{הערה|לדוגמא: ר' שכנא רבו של הרמ"א כתב על גליון הגמרא בסוגיא זו - משיח שכנא שמו שנאמר לשכנו תדרשו. וכן האור החיים כתב שמשיח 'חיים' שמו (הובא בקונטרס הנ"ל).}}. | |||
עם התגלות החסידות באה אמונה{{הערה|"כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - בדוגמת נשיא דורנו - הוא הוא המשיח" (משיחת הרבי בליל ה' דחג הסוכות תשמ"ז)}} זאת בביטוי על [[נשיאי חב"ד]]. גם את אדמו"ר הצמח צדק רבי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל שניאורסון]]{{הערה|ראו לדוגמה בסוף ההקדמה להוצאה הראשונה בספר טעמי המצות ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] הנקרא בשם '[[דרך מצותיך]]'}} והאדמו"ר הקודם בחב"ד, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]]{{הערה|1=[[נחום שמריהו ששונקין]], בספרו 'זכרונותי' פרק ל"א 'מלכות בית דוד'. נדפס גם בספר 'אוצר החסידים' - [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=69608 כך קבע רבינו הזקן את זהותו של משיח], והתבטאות מפיו של הרב [[ניסן נמנוב]] (נדפסה בסוף הספר 'ביאורי הרב ניסן על התניא').}}, ראו ככאלה הראויים להיות משיח וכך גם העיד הרבי על חותנו{{הערה|ראה כדוגמה שיחת שבת פרשת נשא תש"כ}}. | |||
בשונה מדורות קודמים, בהם האדם המזוהה כראוי להיות משיח, היה בספק האם דורו יהיה זכאי לכך, בדורנו, עם קבלת הנשיאות של הרבי ב[[י' שבט תשי"א]] נשא הרבי [[מאמר]] בו הודיע{{הערה|מאמר "באתי לגני" תשי"א}} כי בדורו תבוא הגאולה וזהו תפקיד הדור. במשך השנים חזר על כך פעמים רבות, תוך הדגשה: {{ציטוטון|דבר ברור הוא שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, ודור הראשון של הגאולה}}{{הערה|שיחות שבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנ"א ה'תשמ"ח}}. הרבי הגדיר את דבריו על בוא הגאולה בדורנו כ[[נבואה]] על פי ה[[הלכה]] שיש לפרסמה לכל אנשי הדור{{הערה|שיחת שבת פרשת [[שופטים]] תנש"א}}. מכך עולה שהמשיח של דורנו הוא וודאי זה שיגאל את ישראל ואין בכך ספק כבדורות קודמים. | |||
בשנת [[תשנ"ב]], בשיחה ל[[שלוחים]] הסביר הרבי כי ה' כבר הורה לאותו משיח שבדור לצאת ולגאול את ישראל: {{ציטוטון|על פי הידוע ש"בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל", "אחד הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השם יתברך וישלחו כו'", ועל פי הודעת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו, השליח היחיד שבדורנו, המשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל העבודה - הרי מובן, ש'''מתחיל להתקיים ה"שלח נא ביד תשלח'''{{הערה|1=ביטוי אותו אמר משה אל ה' כאשר ציווה אותו לצאת ולגאול את ישראל ממצרים}}", השליחות של [[הרבי הריי"צ|מורי וחמי אדמו"ר]]}}{{הערה|שיחת [[פרשת חיי שרה]] תשנ"ב, סעיף י"ג}}. | |||
==גדרו ההלכתי== | |||
===סימני הרמב"ם=== | |||
{{ערך מורחב|בחזקת משיח}} | |||
[[קובץ:ספר תורה של משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מליובאוויטש - מלך מבית דוד]] | |||
[[הרמב"ם]] הוא הפוסק היחיד שהגדיר [[הלכה|הלכתית]] את תהליך ה[[גאולה]] והתגלות ה[[משיח]]. הרמב"ם קבע כי [[מלך המשיח]] הוא בהכרח אדם בשר ודם, ילוד אישה{{הערה|כך כותב גם [[האריז"ל]], שער הגלגולים פרק י"ג: "בוודאי משיח יהיה אדם [[צדיק]] נולד מאיש ואשה ויגדל בצדקתו עד קץ הימין"}}, הצאצא ל[[דוד]] המלך{{הערה|כפי הנאמר במפורש בדברי הנביאים: "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה", ישעיהו י"א א}}. | |||
לשון הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים י"א א'}}: {{ציטוטון|ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי [[תורה שבכתב]] ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד}}. | |||
בשונה מ[[משיח שבכל דור]], שהוא רק ראוי להיות משיח, הגדר של 'בחזקת משיח' הוא שיש לו כבר דין משיח וכך צריכים להתייחס אליו. כאשר המשיח פועל להבאת הגאולה עוד בזמן הגלות, טרם שהצליח בפעולותיו וטרם שנצח במלחמותיו, הוא מוגדר עדיין כ"חזקת שהוא משיח". רק כאשר המשיח הצליח בפעולותיו וניצח במלחמותיו עד שהביא למצב של גאולה בפועל ובשלימות על ידי שבנה את [[בית המקדש]] וקיבץ נדחי ישראל, רק אז "הרי זה משיח בוודאי". | |||
סימניו של 'בחזקת משיח' נועדו, על מנת שעוד בזמן הגלות יוכל עם ישראל לזהות את מלך המשיח. הרבי על פי סימנים אלו, מגלם בדמותו, באישיותו ובפעולותיו את דמותו של המשיח המתואר ברמב"ם{{הערה|1=ד"ר יעקב גוטליב, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46303 הרבי מממש את דגם המשיח על-פי הרמב"ם], ראיון בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]}}. | |||
כך גם אמר הרבי{{הערה|שיחת פרשת שמות תשנ"ב: "ישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו.. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמת ה'" - שאז "בחזקת שהוא משיח""}}, שבדורנו כבר ישנו אדם שהוא ב'חזקת משיח'. | |||
====• יעמוד מלך מבית דוד==== | |||
{{ערך מורחב|מלך מבית דוד}} | |||
התואר מלך אינו במשמעות המלאה של המושג. מלך המשיח אינו מלך פוליטי{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], תומת ישרים תנחם עמ' 86}} או מדיני{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], יחי המלך המשיח עמ' קמו}}. וכן אינו מלך משוח, שהרי בזמן הגלות אין סנהדרין שתמנה מלך{{הערה|הרבי, לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361: על כרחך צריך לומר שאין הכוונה על פי בית דין של ע' ונביא, ועל דרך ראיית [[הרמב"ם]] "אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא אמר על בן כוזיבא המלך שהוא המלך המשיח" (ולא היה שם נביא וכו') - כי אם על דרך שכותב על בן כוזיבא המלך". וראה גם שיחת פרשת מסעי [[תשכ"ז]], שלבר-כוכבא היו את סימני המשיח, אף על פי שלא היה מלך בהגדרתו ההלכתית.}} אלא, הכוונה למנהיג היהודים הנוהג בפועל במנהגי המלך המנהיג את בני ישראל{{הערה|על דרך [[בן כוזיבא]], שרבי עקיבא ראהו כמלך המשיח על אף שלא מלך על ידי סנהדרין ונביא, כן אינו חייב למלוך על כל העם שהרי הוא מלך רק בארץ ישראל, בעוד שרוב העם כבר היה באותה העת מפוזר בין העמים בבבל ורומי וכו'. אך הוא מצדו נטל על עצמו את האחריות לכלל האומה ויצא למשימה כלל ישראלית לגרש את האויבים מארץ ישראל ולבנות בחזרה את המקדש}}. מלכותו זו היא המשך להיותו [[משיח שבכל דור|נשיא הדור]]{{הערה|כפי שמובן גם מדברי הגמרא שהדוגמאות למשיח שבדור הם [[רבינו הקדוש]], רבי יהודה מסדר ה[[משנה]], שהיה נשיא ה[[סנהדרין]], ורב נחמן שהיה מבית [[ראש הגולה]], וראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] תשנ"ב: "מסתבר לומר שהוא הנשיא שבדור, כמו רבי יהודה הנשיא" (וראה [[דבר מלכות]] תולדות הערה 94)}}. | |||
על מלך זה להיות מזרעו של דוד{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק א': "כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם, שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם"}}, מכיון שמלכות דוד לא בטלה אפילו בזמן הגלות כפי שאומר [[הרמב"ם]] "לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם{{הערה|משנה תורה, הלכות מלכים פרק א'}}{{הערה|וכהבטחת התורה (ויחי מט, ו) שלעולם לא תפסק המלכות מזרע יהודה: "לא יסור שבט מיהודה.. עד כי יבוא שילה", "מלך המשיח שהמלוכה שלו". ודרשו חז"ל לשאלה במה מתבטאת מלכותו הנצחית של דוד בזמן הזה בה אין מלך בישראל, וביארו "אלו ראשי גליות שבבבל (ראה רמב"ם הלכות סנהדרין, "ראשי גולה שבבבל במקום מלך הם עומדין") ונשיא שבארץ ישראל" הממשיכים את מלכות דוד גם בזמן הגלות. | |||
וכך ביאר ה[[של"ה]] (פרשת ויחי) ש"בכל דור ודור לא ימנע אנשים חשובים מיהודה ואם אינם במלכות זה הם במלכות אחר... וכלל העניין שלא תפסוק מיהודה ממשלה, יהיה ממשלה גדולה או קטנה, ודבר זה יהיה נוהג עד שיבא משיח, ואז עליו יקהתו כל העמים וימלוך בכיפה עולמי עד"}}". | |||
סימן זה אינו רק יחוסו של משיח אלא מהותו העיקרית "להחזיר מלכות בית דוד"{{הערה|"מפשטות לשון [[הרמב"ם]] משמע שענין זה ("מלך מבית דוד") הוא (לא רק מצד ההבטחה ש"לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם", אלא) הגדר דמשיח" (הדרן על הרמב"ם תשמ"ו)}}{{הערה|1=ראה בהרחבה:[http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] {{PDF}} עמ' 74}}. | |||
[[הרבי הרש"ב]] העיד על שלשלת נשיאי חב"ד שהם ממשיכי מלכות דוד{{הערה|שיחת [[י"ט כסלו]] תרע"ג}}: "חסידות תהי' עד משיח.. עלינו נאמר שלא יכבה נרו לעולם ועד". | |||
הרבי מיוחס לדוד המלך בן אחר בן וגם בן אחר בת{{הערה|1=הרב שלום דובער וולפא, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63386 הרבי מיוחס לדוד המלך: גם בן אחר בן וגם בן אחר בת]}}. כפי שהעיד הרבי בעצמו{{הערה|שיחת שבת פרשת שמות [[תשנ"ב]] סעיף י"ג}}: {{ציטוטון|[[רבותינו נשיאנו]], שהינם מיוחסים לבית דוד משבט יהודה}}. או בשיחה אחרת (בתרגום מאידיש){{הערה|סה"ש תשמ"ט עמ' 650}}: {{ציטוטון|הייחוס של בעל ההילולא}} [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|(הרה"ק לוי יצחק]] - אביו של הרבי) {{ציטוטון|הוא מזרע דוד. כידוע שהוא דור השביעי מאדמו"ר הזקן, שהוא דור השביעי מהמהר"ל מפראג, והמהר"ל מיוחס לזרע דוד.}} | |||
{{שלשלת יחוס המשיח}} | |||
====• הוגה בתורה==== | |||
מעלתו הראשונה של משיח היא 'הוגה בתורה', שכן המשיח הינו בעל דמות תורנית ובכוח זה גואל את ישראל{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"א עמ' 8}}, בכח התורה גם מבטל את ידי עשו{{הערה|פרקי דרבי אליעזר סוף פרק ל"ב}}, חז"ל אומרים שדרגת ההוגה בתורה הנדרשת ממשיח הינה, שמחדש חידושים לאחר ש"גרסת התלמוד ופרושו שגורה לו בפיו{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה יט, א}}. | |||
כשהוכנס הספר [[היום יום]] להגהה אצל הרבי, הוסיף הרבי ברשימת הביוגרפיה שלו ביחס לילדותו: "לומד בשקידה עצומה ומצליח{{הערה|1=[[שלשלת היחס]], [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?27247& נדפס בספר היום יום, עמ' 21]}}". | |||
הרבי הוא אחד המורים והוגי הדעות הפוריים והמעמיקים ביותר בתולדות העם היהודי. באלפי [[מאמר]]יו וברבבות [[שיחה|שיחותיו]] ו[[אגרות קודש|אגרותיו]] הוא מאיר את כל הנושאים הקשורים בעולמה של היהדות. | |||
היקף תורתו של הרבי חסר תקדים בספרות התורנית. משנתו משתרעת על כ-[[ספרי הרבי מליובאוויטש|300 ספרים]] שיצאו עד היום, המכילים: עיון ומחקר בכל תחומי הידע התורניים ב[[הלכה]], ב[[קבלה]], ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]], פרקי הגות ו[[מחשבה]] ותשובות ועצות לשואלים וזאת בשילוב של כל חלקי התורה:[[פרד"ס|פשט, רמז, דרוש וסוד]]. [[התוועדות עם הרבי|התוועדויותיו של הרבי]] לפני קהל חסידיו נמשכות לעיתים עד שבע ושמונה שעות. כל אותו הזמן שופע הרבי דברי תורה, הגות והדרכה, שכוללים מאות ציטוטים מן המקורות. | |||
ספריו של הרבי נמצאים בריבוי בתים יהודים. צוותים של תלמידי חכמים במכונים שונים ברחבי תבל עוסקים בריכוז חידושיו של הרבי, וכך יוצאים-לאור עשרות ספרים שמגישים את תפיסתו של הרבי בנושאים שונים ומגוונים. | |||
====• עוסק במצוות כדוד אביו==== | |||
הדגש בסימן זה הוא על כך שמשיח אינו רק מקיים את מצוות התורה בשלימות ובהידור, אלא אף עוסק בהם{{הערה|ר"ן, מסכת סוכה כה, א}}, בטרחה והשקעה. וזאת כפי [[דוד המלך]], שהקדים [[תשובה]] ומעשים טובים{{הערה|שם=לקוטי361|לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361}}. | |||
====• יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה==== | |||
[[קובץ:כינוס השלוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"יכוף כל ישראל באמצעות שלוחיו", תמונה קבוצתית של [[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ומנהלי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ברחבי העולם במהלך [[כינוס השלוחים העולמי]]]] | |||
סימנו הנוסף של משיח, הוא בכך שיכפה את העם בקיום התורה והמצוות, כפייה זו אינה בכוח כי אם בדברים{{הערה|שגם נחשבת ככפייה. כתובות נג, א}}, בדרכי נועם{{הערה|הלכות ממרים ג: "בני אותן הטועים ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות וגדלו אותן עליו, הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגוים וגדלוהו הגוים על דתם שהוא אנוס.. לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשוך אותם בדרכי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה, ולא ימהר אדם להרגן"}}, בהשפעה פנימית ויראה להם דרך האמת{{הערה|שיחת [[אחרון של פסח]] תשח"י: "הפירוש במה שכתב [[הרמב"ם]] "ויכוף כל ישראל כו'" הוא שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות ויש צורך בדמוקרטיה, ואילו הוא דיקטטור וכו'. כיון שישנה רק אמת אחת האמת דאלקות, שנמסרה לנו על ידי תומ"צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר" כביכול - אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר"}}. כן, אינו יעשה זאת בעצמו, כי אם על ידי שלוחיו{{הערה|נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' [[מנחם אב]] [[תשכ"ז]] - [[צדי"ק למלך]] ח"ו עמ' 176, [[קונטרס יחי המלך]] גליון 300 - לרב [[שניאור חיים גוטניק]]}}. | |||
כפיית כל ישראל היא גם תיקון ל[[חורבן בית המקדש]]{{הערה|שם=לקוטי361}}, מכיון שאחת מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים{{הערה|[[מסכת שבת]] קיט, ב}}. | |||
מלשון הרמב"ם, מבאר הרבי{{הערה|שם=לקוטי361}} שהשפעת המשיח היא אף על הצדיקים{{הערה|"לילך בה" - היא על צדיקים שלא חטאו, ו"לחזק בדקה" - ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שעברו ופרצו}}. | |||
גם את סימן זה מגלם הרבי. מעולם לא נעמד מנהיג לישראל, אשר נעמד מול מצב של ירידה וחלישות ביהדות בעקבות ה[[שואה]], וביומו הראשון על כס הנשיאות הצהיר שמשימתו היא להפיץ יהדות בכל מקום ומקום, ומשימה זו היא הקו המרכזי של הנהגתו לאורך כל השנים, ונטל על עצמו את האחריות לדאוג לכל יהודי בכל קצוי תבל, באמצעות שלוחיו הקים את מפעל היהדות הגדול בעולם והגיע גם ליהודים הנידחים ועוררם לקיום תורה ומצוות, על ידי [[מבצעי המצוות]] אותם יזם. נוסף לכך, קיים הרבי את 'חיזוק בדקה', כאשר עורר והתריע רבות על עניינים הדורשים תיקון, כגון על שמירת [[שלימות העם]] במאבקו למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]], [[שלימות הארץ]] ו[[שלושת השלמויות#התורה|שלימות התורה]]. | |||
====• [[ילחם מלחמות ה']]==== | |||
[[קובץ:אובמה מצמצם את הנשק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דמיטרי מדבדב, נשיא רוסיה וברק אובמה נשיא ארצות הברית (8 באפריל 2010) מחדשים את ההסכם 'סטארט' לצמצום הנשק גרעיני שנחתם ב1992, זאת בעקבות התחלת פעולת משיח בעולם]] | |||
הסימן האחרון אותו מביא הרמב"ם, הוא ה[[מלחמה|מלחמות]] אותם יערוך המשיח עוד בתקופת הגלות{{הערה|כמוכח מכך שעדיין יש מנגדים שאיתם צריך להילחם (שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב)}}. | |||
מטרת המלחמות הם "להרים את דת האמת ולמלאות העולם צדק{{הערה|רמב"ם, הלכות מלכים פרק ד' הלכה ד'}}{{הערה|מטרות אלו יושגו עוד בתקופת הגלות ואילו המטרה הנוספת "לשבור זרוע הרשעים" תעשה בגאולה (לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 263)}}". אין הכרח שמלחמות אלו יערכו דווקא בזרוע. בדברי הנביאים וב[[מדרש]]ים אנו מוצאים תיאורים על עריכת המלחמות בשלום, באמצעות דיבור{{הערה|ישעיה י"א, ד: "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע". ראה בפירוש מהר"י קרא לפסוק: "אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! - אומר: יבוא גובאי ויאכלנה" (יעב"ץ, הובא בילקוט מעם לועז תהילים ח"ג עמ' שס"ז)}} וברוחניות{{הערה|כחזקיהו שניצח במלחמה על ידי תפילתו, מבלי שיצא למלחמה גשמית. מלכים-ב', יט, טו}}{{הערה|1=ההיסטוריון אריה מורגנשטרן [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54973 מספר על שליחות שהטיל עליו הרבי, בו הוא רואה את אופן מלחמות ה' שמנהל הרבי] {{אינפו}}}}. | |||
על דורנו העיד הרבי{{הערה|[[דבר מלכות]] פרשת [[חיי שרה]] אות י"ג}}, {{ציטוטון|ורואים בפועל איך שנפעל ה"וילחום מלחמת ה'" וינצח בכמה וכמה ענינים, ודוקא מתוך מלחמה של שלום}}. כוונת הרבי הייתה להתפרקות הקומוניזם, באותה תקופה{{הערה|עוד קודם לכן, בפורים [[תשי"ג]] הרג הרבי את סטלין במהלך התוועדות, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/529103 הסיפור המלא]}}, שנעשתה בלי מלחמה ושפיכות דמים, ומאז כל בני ישראל כמעט בכל מקום בעולם חפשיים לקיים תורה ומצוות כרצונם{{הערה|שיחת פרשת ויגש תשנ"ב}}. | |||
בשנת [[תשנ"ב]] חתמו רוסיה ו[[ארצות הברית]] על הסכם לצמצום הנשק הגרעיני והעברת הכספים למטרות חינוך וצדקה, את אירוע זה ייחס הרבי להתחלת פעולתו של משיח (הדר ב[[ניו יורק]]){{הערה|שיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב}}. | |||
===פסק דין=== | |||
{{ערך מורחב|פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח}} | |||
[[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|200px|פסק הדין שנחתם בשנת תשנ"ח, חתום על ידי מאות רבנים]] | |||
בעקבות [[השיחה הידועה]] שאמר הרבי ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]] , בה הטיל את האחריות ל[[הבאת הגאולה]] על החסידים, התקיימה אסיפה דחופה לחסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]] ב[[מוצאי שבת]], [[ל' בניסן]], א' דראש חודש אייר. באסיפה זו הציע הרב [[שמואל פרומר]] לערוך פסק דין של רבנים על כך שהרבי הוא המשיח (בעקבות פסקים דומים שיזם הרבי פסקי דין של רבנים על כך שהגיע זמן הגאולה{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה]}}). ההצעה התקבלה, ובאותו מעמד הכריז מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[דוד חנזין]], בשם הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח. | |||
באותו ערב רבה של [[כפר חב"ד]], הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב נוסח מלא של פסק הדין, ובימים הבאים הצטרפו רבנים נוספים שחתמו עליו: הרב [[יוסף אברהם הלר]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] והרב [[גדליה אקסלרוד]]. הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] נסעו במיוחד לחצר הרבי על מנת להגיש לו את הפסק, וביום שלישי [[ב' באייר]] הגישו לרבי את הפסק בצאתו מה[[מקווה]]. כשקיבל הרבי את הפסק, הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. | |||
בינתיים הצטרפו רבנים נוספים לפסק הדין, ונכתב נוסח נוסף, על ידי הרבנים שהגיעו אל הרבי ל[[חג השבועות]] באותה שנה. לאחר החג נשלחו ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב למדינות חבר העמים על מנת להקריא את פסק הדין ב[[אוהל (קבר הצדיק)|אהלי]] רבותינו נשיאנו: {{קח|אוהל|אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש}} ב[[ליובאוויטש]], {{קח|אוהל|אדמו"ר האמצעי}} ב[[ניעז'ין]], [[הבעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], {{קח|אוהל|אדמו"ר הזקן}} ב[[האדיטש]], {{קח|אוהל|אדמו"ר הרש"ב}} ב[[רוסטוב]] ואוהל [[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]] ב[[אלמא אטא]]{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}, לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ [http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf העובדות שמאחורי הפסק] {{PDF}}}}. על נסיעה זו זכו לעידודים מהרבי. | |||
ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]] נחתם פסק שלישי על ידי עשרות רבנים, בו נפסק שכמלך המשיח חלה על הרבי שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]]. | |||
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] נחתם נוסח רביעי של הפסק, המבוסס בעיקר על שיחות הרבי אודות זהותו של משיח ו[[נבואת הגאולה]] שלו. לנוסח זה הצטרפו במשך השנים מאות רבנים, ורבנים חדשים מצטרפים אליו כל העת. | |||
==התייחסות הרבי== | |||
[[קובץ:חן כותב לרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|200px|החסיד ר' [[בערקע חן]] כותב לרבי בתואר 'מלך משיח'. [[ז' תמוז]] [[תשמ"ב]]]] | |||
הרבי לא הכריז על עצמו כמשיח באופן הצהרתי אך רימז על כך ברורות. בשנים הראשונות הרבי שלל דיבורים בנושא הפרסום בחריפות{{הערה|כך לדוגמה כאשר ב[[י' שבט]] [[תשכ"ג]] הרב [[חיים נחמן קובלסקי]] הכריז שהמשיח "זה הרבי... הרבי הוא ממלכי בית דוד", השיב לו הרבי שאם הוא לא יפסיק הוא יצא מבית מדרש.}}, וישנם אף הסוברים שהרבי הכחיש זאת באופן זמני{{הערה|ראה דבריו של [[הרבי]] לרב [[חיים גוטניק]] ב[[יחידות]] משנת [[תשכ"ז]] ב"[[צדי"ק למלך]]", חלק ב', עמ' א'ר"ד.}}. עם זאת בשנים המאוחרות יותר הרבי לא שלל זאת ואף הביע הסכמה, כך לדוגמה רבים מהחסידים נהגו לפנות אל הרבי במכתביהם בתואר "מלך המשיח"{{הערה|1=כך לדוגמה כתב הרב [[שלום בער קסלמן]] (פירוט נרחב בנספח לספר על אביו ר' [[שלמה חיים קסלמן]] שיצא לאור בשנת [[תשע"ג]]), [[אברהם פריז]] (בספר שנדפס עליו נתפרסמו חלק ממכתביו לרבי הנושאים תוארים אלו, קטעי מכתבים נתפרסמו גם ב[http://www.beismoshiach.org/pdf/349/Mas349_B_1.pdf בית משיח גליון 349 עמוד 39]), ועוד.}}, הרבי קיבל מכתבים והשיב עליהם כשלעיתים אף נכתבה התשובה על גבי המכתב עצמו בו הוזכר תואר זה{{הערה|דוגמה מהשנים המוקדמות (יחסית): הרב [[שלום יעקב חזן]] מספר שבמהלך עבודתו בעריכת סדרת ה[[אגרות קודש]] כשקיבל מהמזכיר [[הרב שלום מענדל סימפסון]] את האגרות שכתב הרבי בשנים תש"ל-תשל"א וביניהם נמצא מכתב של הרב [[בערקע חן]] לרבי ובו כמה שאלות בקשר לעבודתו בקודש בגביית כספים לענייני הרבי וכל פעם שהרבי הוזכר במכתב הוא כתב באותיות גדולות "כ"ק אדמו"ר מלך המשיח", לפחות 6–7 פעמים (!), והרבי כתב את המענה על השאלות על גבי המכתב. דוגמה מהשנים המאוחרות (בהם כבר כתבו הרבה חסידים לרבי עם התואר 'מלך המשיח') ניתן למצוא בצילום מכתביו של ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] מחורף [[תשנ"ב]] ומענות הרבי על גביהם בכתב יד קודשו שפורסמו ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Gutnick%20120%20online.pdf תשורה מחגיגת יום הולדתו השבעים]}}. לאורך השנים חסידים רבים שאמרו את הדברים בפני הרבי פנים אל פנים כשהרבי לא שלל את דבריהם{{הערה|לדוגמא, הרב [[שלום העכט]] שאמר לפני הרבי בי"ט כסלו תשל"ח "כולם מכירים שכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א הוא משיח", והרבי השיב לו: "משיח קומט באלד" [= משיח מגיע מיד] (יומן המזכיר [[הריל"ג]] [[שבועון בית משיח]] גל' 1241 עמוד 33).}}. | |||
בקיץ [[תנש"א]] קיבל הרבי בברכה פסקי דין של רבני חב"ד הקובעים כי הוא מלך המשיח ונתקיימו בו סימני [[בחזקת משיח]] שב[[רמב"ם]]{{הערה|ראה לעיל בפיסקה 'פסק דין'}}{{הערה|ב[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/26-01-2021-22-06-16-והוא-יגאלנו-1.pdf קובץ 'והוא יגאלנו' מבית ועד חיילי בית דוד י' שבט תשפ"א]}}. | |||
פעמים רבות כשהתבטא הרבי בנושאים אלו, היה אומר זאת בקשר ל[[יוסף יצחק שניאורסון|חותנו]] הרבי הקודם, כשהדבר פורש על ידי החסידים שכוונתו לומר זאת גם על עצמו{{הערה|1="כך נהג הרבי (=הקודם), כשהיה רוצה לספר משהו על עצמו היה מספר זאת על אביו" (שיחות קודש [[תשי"ב]] עמ' 137). ראה גם [[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ה' (ובהערה שם) שמביא הרבי שכאשר [[רב]] אמר על רבו - [[רבי יהודה הנשיא]], שהוא משיח העיד גם בנוגע לעצמו. להרחבה ראה [https://www.merkazato.co.il/משיח-וגאולה-24/ כאן].}}. | |||
אולם בשיחותיו במשך השנים הביא לכך רמזים ברורים{{הערה|ד"ר יעקב גוטליב בספרו 'שכלתנות בלבוש חסידי' עמ' 174: "ואולם האמת צריכה להיאמר: העיון בכתבי רמ"מ מוביל למסקנה כי רמ"מ ראה עצמו כמי שעליו הטילה ההשגחה העליונה להביא את הגאולה... התבטאויותיו ורמיזותיו הברורות בשנותיו האחרונות, הן בבחינת "סופו מעיד על תחילתו".}}: | |||
*דוגמה אחת היא הערה בסוף [[שיחה]] שהוגהה על הרבי טרם פרסומה, ובה מופיעים [[ראשי תיבות]] של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו"רי חב"ד הקודמים: {{ציטוטון|לפי סדר הקירבה אלינו [[מלך המשיח|'''מ'''שיח]] ('''מ'''נחם שמו) [[יוסף יצחק שניאורסון|'''י'''וסף '''י'''צחק]] ו[[שלום דובער שניאורסון|'''ד'''ובער]]}}{{הערה|1=הערה לשיחת פרשת משפטים תשנ"ב, תורת מנחם - התוועדויות, [[תשנ"ב]] חלק ב, [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=306&hilite= עמוד 282 הערה מספר 148].}}. | |||
*הרבי אמר שנשיא הדור הוא המשיח שבדור{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/12LZQVNIsTMlzAItot-Fn4cyl3zIiKrJG/view הנחה מההתוועדות] והדברים נדפסה ב[[התוועדויות]] תשמ"ו ח"א ע' 342. כן הוא גם ב[[דבר מלכות משפטים]] וב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}{{הערה|לרגל כינוס השלוחים של שלוחי הרבי ב[[ארצות הברית]] וקנדה שהתקיים באותה השנה הגיה הרבי את השיחה ואמר שבטח יעיינו בה ה[[שלוחים]].}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1MHt-wgBGCzrA0UzCxEfHiDnV8GS12K6e/view השיחה המוגהת] נדפסה ב[[לקוטי שיחות]] חכ"ט ע' 358}}. בהזדמנות נוספת אמר הרבי שכל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו – בדוגמת נשיא דורנו – הוא המשיח{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1tU3kzWdfjcIVmGMQbYX0EaHkxoevcRiB/view הנחה מהשיחה] נדפסה ב[[התוועדויות]] תשמ"ז ח"א ע' 257.}}. | |||
*בשיחות אחרות מתעכב הרבי על דברי חז"ל{{הערה|סנהדרין צח, ב: "יש אומרים מנחם בן חזקיה שמו".}} שמשיח "מנחם שמו" (שמו הפרטי של הרבי הוא מנחם מענדל). ובכמה מקומות{{הערה|שיחת שבת פרשת תרומה תש"נ. וראה גם שיחת שבת פרשת האזינו תנש"א: "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם".}} מוסיף גם בנוגע לשמו השני מענדל, שהוא בגימטריא "צדק", ש"צדק" הוא שמו של משיח{{הערה|על פי הפסוק (ישעי' יא, ה) "והיה צדק אזור מתניו".}}. | |||
*הרבי גם רמז בכך שאמר שמספר הבית של הרבי, [[770]], הוא בגמטריא "בית משיח"{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] סעיף ז' הערה 92}} וכן אמר שההכרזה של משיח תבוא מחוץ לארץ ישראל{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה סעיף י"ב הערה 108}}, זאת על פי דברי חז"ל{{הערה|הגמרא (סנהדרין צח) מספרת שמשיח נמצא ברומי, ובדורנו "פתחה של רומי", דהיינו המדינה הגדולה בעולם (גבורות ה' פרק י"ח), הוא באמריקה, שם יושב המלך המשיח ומצפה לגאולה. וכן מובא בשם המלבי"ם (רב"ב מקמניץ, קכ"ד) "שמשיח בהכרח שיבוא מאמריקה", וכן אמר בעל ה"דברי חיים" מצאנז (ספר ארצות החיים מכתב ו'): "משיח יתגלה באמריקה".}}. | |||
==פרסום זהותו של הרבי כמשיח== | |||
[[קובץ:מנשר - הרבי מלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנשר שהרב פריז פרסם]] | |||
בנוסף ל[[נבואת הגאולה]] אותה ביקש הרבי לפרסם בצורה מפורשת{{הערה|שיחת פרשת שופטים תנש"א: {{ציטוטון|ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)", עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא"}}.}}, רואים חסידי חב"ד חשיבות רבה בפרסום זהותו של המשיח. למרות שהרבי לא הורה על כך בצורה מפורשת, החסידים רואים בכך כמין הוראה סמויה{{הערה|1=הרב יחזקאל סופר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47066 מכתב לידיד ש"החמיץ"]: "האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש"המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה... צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם" (ש"פ משפטים נ"א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם, את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל? התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!"}} או כיוזמה ופעולה שהגיעה מהחסידים והרבי קיבלה ועודדה. חשיבות הפרסום נובעת גם מהצורך בכך שכל העם [[#קבלת מלכותו של מלך המשיח|יקבל את מלכותו של המשיח]]{{הערה|ראה בשיחת שבת פרשת משפטים [[תנש"א]]: {{ציטוטון|המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", '''צריכה רק להיות קבלת מלכותו''' על ידי העם, וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי - בגאולה האמיתית והשלימה}}.}}, | |||
===במשך השנים=== | |||
בשנים הראשונות לנשיאותו, התנגד הרבי בדרך כלל לפרסום זהותו כמשיח. יוזמת הפרסום הגדולה הראשונה הייתה בשנת [[תשכ"ה]], אז הפיץ הרב [[אברהם פריז]] כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי ונענה בתשובה שהמכתב נתקבל. הרב פריז שלח לרבי מכתב לאחר הדפסת הכרוז בצירוף דוגמה, וכתב שוב לאחר הפרסום ולא נענה בתגובה שלילית. לאחר פרסום הכרוז, היה מי שהתלונן על כך, הרבי ציווה מיד על המזכירות להבריק מברק בהול לר' אברהם להפסיק לאלתר את הפצת הכרוז{{הערה|{{ציטוטון|נבהלנו ממכתבו, ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז, ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד. ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות}} (הרב [[משה סלונים]], בכתבתו "[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29506 פרקי הסטוריה]" (שנדפסה בספר [[והוא יגאלנו (ספר)|והוא יגאלנו]] עמ' 114). "אחד היה אברהם" עמ' 98.)}}. | |||
בשנת [[תשמ"ג]], פרסם ר' [[משה סלונים]] קובץ חידושי תורה בענייני משיח וגאולה (במימונו של ר' [[זושא ריבקין]]), מרכז הקובץ היה הסברה אודות קבלת מלכותו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]] והופיעו בו חידושי תורה מרבנים שונים מחב"ד בכיוון זה. בהמשך הוציא הרב סלונים חוברת נוספת בענייני חינוך כשגם בה נכתב על הרבי התואר 'מלך המשיח'. לאחר פניית מספר חסידים לרבי בטענה שפרסום הדברים יעשה חילול ה', הרבי אמר לשאול את הרבנים האם אפשר להפיץ את הקונטרס, לאחר שהרבנים פסקו שאין לפרסם את החוברות ברבים, דרש להפסיק את פרסום החוברות בהסבר שהם גורמים מחלוקת עם יהודים רבים והדרך להבאת הגאולה היא דווקא באהבת ישראל{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/08/10-08-2020-14-18-47-ליקוט-מענות-קודש-תשמג.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג] מענה כה, תוכן המענה כפי שהועבר בטלפון ע"י הרב חדקוב נדפס ב[[ימי תמימים]] חלק ו'}}. | |||
בשנת [[תשד"מ]] הכין הרב [[שלום דובער וולפא]] לדפוס את ספרו "[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]"{{הערה|אז עדיין לא נקרא בשם זה}} שכלל ביאור בסימני מלך המשיח על פי הרמב"ם תוך רמזים על זהותו של הרבי כמשיח. כאשר שלח את חיבורו לרבי לא קיבל מענה. לאחר מכן קיבל את הסכמתם של הרבנים [[משה פיינשטיין]] ו[[זלמן שמעון דבורקין]] וכתב לרבי שמתכנן לקבל גם את הסכמתם של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. לאחר כמה שבועות קיבל טלפון מ[[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודקוב]], שהעביר לו את מענה הרבי, בו שלל ממנו להדפיס, לדבר או לכתוב בכל ענייני משיח{{הערה|{{ציטוטון|לטלפנו בשמי: כנראה עושה עצמו אינו מבין, מה שעניתי מאז, שאפשר להזיק כמה רחמנא ליצלן, לחב"ד ולהפצת המעיינות על ידי כתיבה בענין כו' – שכוונתי היתה בעיקר אליו וד"ל. והנני מזהירו, שיפסיק לדבר, או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בעניני משיח – הן בשמו, והן בשם אחר, ע"י שליח וכיו"ב – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם חס ושלום יעשה משהו בזה, ידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל. פשוט שהנ"ל כולל פירוש על עניני משיח שברמב"ם, או ספרים אחרים ומאמרי דא"ח, וכל כיוצא בזה}} ([https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/07/06-07-2020-15-03-39-ליקוט-מענות-קודש-תשדמ.pdf ליקוט מענות קודש תשד"מ] מענות קעא ורמד)}}. לאחר מכן כששאל הרב וולפא את הרב [[בנימין קליין]] מדוע כאשר שלח לרבי את חיבורו לא ענה הרבי כלום ולאחר כמה חודשים נענה בתשובה כה חריפה, נענה, שבאותו יום בו קיבל את התשובה, הגיע מכתב מאחד הרבנים בירושלים בו כתב לרבי, ששמע שהרב וולפא עומד להוציא ספר שיגרום לחילול ה'. בהמשך לכך שלל הרבי את הפרסום גם בשיחות פומביות: בליל יו"ט הראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ה]] רמז הרבי קצרות לשלילת העיסוק בקבלת המלכות של מלך המשיח על ידי העם באומרו שהעבודה המוטלת היא להראות [[דוגמה חיה]] של חסיד ואילו בעניין זה יש לסמוך על הקב"ה. לאחר מכן, בשיחת שבת פרשת [[בראשית]] דיבר הרבי בחריפות על כך שכתוצאה מפרסום זה הרחיקו ומרחיקים מ[[לימוד החסידות]] ועל ידי זה מעכבים את ביאת המשיח ולוחמים ברבותינו נשיאנו ובמלך המשיח{{הערה|ב[https://drive.google.com/file/d/1eozguxwmeXHxEfrGrUB86s0ycGLpU36A/view הנחה מההתוועדות] שנדפסה ב[[התוועדויות]] תשמ"ה ח"א ע' 465 ואילך נדפסו חלק מהדברים שנאמרו בהתוועדות וחלקם האחר לא בא בדפוס לרוב חריפותו}}. | |||
במהלך התוועדות חסידים במונטריאול ב[[חג הפורים]] תשמ"ח{{הערה|התוועדות שהתקיימה לאור אי עריכת ההתוועדות הקבועה בפורים שלא התקיימה בעקבות הסתלקות הרבנית והפסקת התוועדויות הרבי בימי חול}} הועלתה יוזמה, לאור דברי הרבי ב[[שיחת קודש]] אודות "כל הפושט יד נותנים לו", לחתום יחדיו על מכתב לרבי ובו בקשה על התגלותו המיידית בתור מלך המשיח. בין החותמים נמנה רב הקהילה הרב [[יצחק הנדל]] שלצד חתימתו הוסיף הערה ש"הרבי ימהר את הגאולה האמיתית והשלימה". הנוכחים החליטו שעל המכתב להישאר חשאי ושלא יתפרסם ותהיה ממנו "יניקה לחיצונים" ושניים מחברי הקהילה{{הערה|ר' יחיאל יוסף צייטלין וגיסו}} נסעו בשליחות החותמים מיד למסור זאת לרבי בידיהם אך לפועל הדבר לא הסתייע והם מסרו זאת לידי [[וועד המסדר]] שיעבירוהו לרבי. לפועל, בניגוד למה שסוכם בעת החתימה, הוסיף אחד החסידים בראש המכתב את המילים: "לאנ"ש די בכל אתר ואתר" וצילום המכתב התגלגל גם למקומות נוספים. שבועיים אחר כך צלצל המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] לרב הענדל בטלפון ומסר לו את שאלות הרבי בתגובה על המכתב: {{ציטוטון|1) מהיכן דנתוני? 2) האם כל הפס"ד שלו הם בערך הנ"ל?}}{{הערה|יתבררו ויתלבנו ע' 106, שליחות כהלכתה}}, ועוד שאל האם הוא חשב האם זה יעזור להפצת המעיינות והוסיף: הרי זה יעורר מלחמה נמרצה. על השאלה "מהיכן דנתוני?" ענה הרב הנדל שיש מקור לדברים ב'הלכות מלך המשיח' ב[[רמב"ם]] שהכתוב שם מתאים לרבי בדיוק, ובקשר למיעוט בהפצת המעיינות ענה שעל פי המוסכם בעת החתימה המכתב לא יועד לפרסום והוא אף נשלח לרבי ישירות בגלל סיבה הזו. על כך ענה הרבי: "מהו הלשון "די בכל אתר ואתר""? והרב הנדל שלא ידע מההוספה המאוחרת השיב שלא יודע על כזו לשון בהקשר למכתב, ועל כך ענה הרבי: "חתימת ידו מגיד מה שהוא יודע"{{הערה|אחר כך נודע דבר ההוספה והאחראי הודיע לרבי שהיה זה בלא ידיעתו של הרב הנדל וביקש תיקון. כעבור תקופה קצרה, ב[[י"א ניסן]] תשמ"ח, התייחס הרבי בצורה מיוחדת לברכת כהנים שבירכו הרב הענדל כשאומר (בתרגום מאישי): "'''בתחיית המתים, כאשר "משה ואהרן עמהם" ישמע כל אחד ואחד מישראל את כל הענינים הללו מפי אהרן הכהן, בבית המקדש השלישי, בית גדול וברכה גדולה, כחלק מהעצם של "קהל גדול"'''" ו'חסידים יודעי חן' אמרו לרב הענדל שזה מעין פיוס בשבילו}}. הרבי גם התבטא שאלו שחתמו על המכתב (תוכן): "אינם מן הישוב"{{הערה|פרטי המעשה על פי דברי הרב הנדל בראיון ל[[שבועון בית משיח]] [https://drive.google.com/drive/folders/1VD8PPJ1YjzuXSw0MJLrvaVdL2yd9uxqm גל' 376] ע'27, קובץ 'בשמן קדשי משחתיו' (י"א ניסן תשפ"א, [[ועד חיילי בית דוד]]) ובהשלמת פרטים מפי ר' יוסי פריז ור' יחיאל יוסף צייטלין}}. | |||
ב[[פורים]] [[תשמ"ט]] ניגש הרב [[יהודה לייב גרונר]] לר' [[טוביה פלס]], ומסר לו שהרבי ביקש שייכנס אליו אחרי [[תפילת מנחה]]. במהלך אותה יחידות, דיבר הרבי בכאב רב ובסגנון חריף מאוד על פעילות שעשה מישהו מאנ"ש באותה תקופה בענין [[פרסום זהותו של משיח]] באופן שגרם לרבי עוגמת נפש, והרבי נתן לו שליחות מיוחדת למסור לאותו אחד{{הערה|מובא ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/07/5efda9721ef2f_1593682290.pdf תשורה מנישואי בנו]. בהמשך מסופר שם, כי בערב [[שבת]] [[פרשת תצווה]] [[תשנ"ב]], ר' טוביה פנה אל הרבי לאחר שנזכר באירוע, ושאל את הרבי האם יש לפרסם את דברים אלו, בכדי שיחדלו לעסוק בדברים שאינם גורמים נחת לרבי, אך תשובה לא הגיעה.}}. | |||
===בשנים תנש"א - תשנ"ב=== | |||
החל מ[[תנש"א]] (1991) הבחינו חסידים בכך שהחלה "תקופה חדשה" ביחס הרבי לפרסום זהות משיח{{הערה|1= היו שראו בזאת חלק מהשינוי הברור ביחסו של הרבי לענייני משיח ופרסומם בכלל - שינוי שהתבטא בצורה ברורה באישורו של הרבי לרב [[יונה אבצן]] מ[[ועד שיחות אין אינגליש]] להדפסת הספר [[מגולה לגאולה]], אותו שלל הרבי לפני כן (ראה [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=11267 אינפו]).}}. את האישור הראשון בתקופה זו קיבל הרב [[זמרוני ציק]], מנהל בית חב"ד בבת ים. בסיום חודש [[מרחשון]] תנש"א כתב הרב ציק לרבי שמבקש אישור לפרסם שהרבי הוא המשיח, זאת לאור דברי הרבי בשיחות אודות "[[שנה שמלך המשיח נגלה בו]]" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח אותה מכריז כעת מ[[חוץ לארץ]]. על כך ענה לו הרבי: {{ציטוטון|כמדובר ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בארוכה לפי ערך, אזכיר על [[האוהל|הציון]]}}{{הערה|נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40}}. בהתוועדות שקדמה למענה, התוועדות שבת פרשת [[תולדות]], דיבר הרבי אודות הפרסום על משיח בדברים היוצאים מן הלב{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1BK6ZFdC7JgcKw40N0wz0P3fMPRysfBF_/view שיחת שבת פרשת תולדות תנש"א] בסיומה.}} ושמשיח כבר בא וצריך רק לומר את שמו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1FwiIHxums6OkCOqAy-Aqm0HXDplLbBMu/view?usp=sharing יומן אברהם שמואל מאן]}}. | |||
בקיץ תנש"א שאל [[שלום דובער וולפא|הרב שלום דובער וולפא]] את הרבי האם כעת אפשר להדפיס את ספרו. הפעם כתב הרבי שאם ישמיט מהספר - לדעת ידידים מבינים - קטעים העלולים להרחיק יהודים אחדים מלימוד חסידות, כדאי להדפיסו. לאחר שהספר עבר את הגהתם של שלושה מאנ"ש{{הערה|הרבנים [[מענדל ווכטר]], [[יצחק גולדברג]] ו[[מנחם ברוד]].}} כשמחד הושמטו קטעים ממנו ותוקנו בו תיקונים ומאידך תוכנו הכללי, הצורך בקבלת המלכות של מלך המשיח וההכרה בו על ידי העם עוד בזמן הגלות ושעל ידי זה זוכים הגאולה, נותר על כנו כשלספר נקבע השם 'יחי המלך'. בתאריך [[י"ט חשון]] [[תשנ"ב]] אישר הרבי את קבלתו של הספר בתשואות חן וביקש שכשהספר ייכרך יוכנס שנית כשמודה על כך מראש. על מה שכתב הרב וולפא שאם יקבל את ברכת הרבי ירגיש שיש בזה אולי תיקון על העגמת נפש שהספר גרם בעבר לפני למעלה מ-7 שנים, הקיף הרבי את הדברים ובירך שיהא בהצלחה ולבשורות טובות וכתב אודות כך [[אזכיר על הציון]]{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-18-24-34-ליקוט-מענות-קודש-תשנ_ב.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ב] מענה צ', [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/26-01-2021-22-06-16-והוא-יגאלנו-1.pdf קובץ 'והוא יגאלנו' מבית ועד חיילי בית דוד י' שבט תשפ"א] ע' 29}}. | |||
בשלהי חודש כסלו תשנ"ב השיב הרבי על מכתבו של הרב דוד נחשון על בו דיווח על חגיגת ה[[בר מצוה]] של בנו, בה נכחו גם רבים שלא מ[[אנ"ש]] במהלכה נשא דברים בענין קבלת המלכות של הרבי כמלך המשיח ושהוכיח זאת מכך שהרמב"ם הביא בספר 'הלכות' את הנהגתו של רבי עקיבא שאמר על בר– כוכבא: "דין הוא מלכא משיחא", ולדו"ח צירף חתימות על קבלת המלכות של חלק מהמשתתפים באירוע יחד כולל חבר הכנסת צחי הנגבי וכן חתימות שנאספו במעמד [[קידוש לבנה]] ב[[נצרת עלית]]: {{ציטוטון|ויקויים בהם מי שיש לו מאתיים רוצה ת' וכו'. אזכיר עה"צ}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/26-01-2021-22-06-16-והוא-יגאלנו-1.pdf קובץ 'והוא יגאלנו' מבית ועד חיילי בית דוד י' שבט תשפ"א] ע' 33, [https://chabad.info/video/documentary/ואביטה-נפלאות/883680/ ח"כ צחי הנגבי חותם על קבלת המלכות • מה הגיב הרבי?] {{אינפו}}}}. | |||
בי"ד שבט תשנ"ב ענה הרבי לרב [[נחמן מאיר ברנהארד]] שכתב{{הערה|חלק בתרגום מאנגלית}}: "אני משתדל לפעול ששלוחי "ליובאוויטש פאונדיישאן דרום אפריקא" יצטרפו דרום אפריקא בולטת בהיעדרותה בנושא. בהמשך להפצרותיי, ר' מענדל ליפסקר אירגן אסיפה ארוכה עם השלוחים לפני כמה ימים. וכולם מסכימים מאה אחוז להנ"ל – אלא שמהססים מפני שלא בטוחים אם כך רוצה הרבי שליט"א (בניגוד לעבר, שהרבי שליט"א התבטא ברור כנגד דברים כאלה מפני שזה מרחיק יהודים מלימוד פנימיות התורה – אבל אומרים שעכשיו יש כמה וכמה סימנים שהמצב השתנה, ושזה כן רצוי). ובכן, אעיז לשאול – האם אכשרא שעתא וזה כן רצוי כמילוי "וביקשו . . ואת דוד מלכם"?": {{ציטוטון|תלוי בתנאי המקום בזה על חב"ד שעל אתר לברר}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/26-01-2021-22-06-16-והוא-יגאלנו-1.pdf קובץ 'והוא יגאלנו' מבית ועד חיילי בית דוד י' שבט תשפ"א] ע' 37-38}}. | |||
השליח הרב [[יצחק וולף]] כתב בשלהי [[חודש שבט]] [[תשנ"ב]] שתלמידי ותלמידות בתי ספר חב"ד ב[[שיקגו]] חיים בענין של משיח ובעיר מדברים שב[[ליובאוויטש]] חיים משיח ושהרבי הוא המשיח ורואים במוחש שכשמדברים בנעימות והדברים יוצאים מן הלב הרי הם מתקבלים. על כך ענה הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן ימשיך בבשורות טובות. אזכיר על הציון}}. | |||
ב[[ט"ז אדר א']] תשנ"ב ענה הרבי ל[[אנ"ש]] ב[[לוד]] שכתבו בקשר לשיעור בעניני משיח העתיד להתקיים אצלם, שהיו שרצו להביא את הרב וולפא לדבר על כך שהרבי הוא מלך המשיח, והיו שערערו על כך ובמכתב נכתב שרב הקהילה, הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']], אמר שבפני אלו המעוניינים לשמוע – שהרי מגיעים לשם כך לשיעור – אין בעיה לדבר בנושא, אמנם היו רבנים אחרים{{הערה|כאלו שחשבו שיש להם תוקף של "רבנים כלליים"}} שחפצו לבטל את השיעור: {{ציטוטון|אין לדיין ('''רב שעל אתר''') אלא מה שעיניו רואות}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/26-01-2021-22-06-16-והוא-יגאלנו-1.pdf קובץ 'והוא יגאלנו' מבית ועד חיילי בית דוד] (ע' 41) {{אינפו}}}}. | |||
עם זאת גם בתקופה זו הביע הרבי הסתייגויות שונות בענין: | |||
הרב [[דוד נחשון]] שכתב לרבי ב[[חול המועד פסח]] [[תנש"א]] על הצעה עליה עוררו אותו ידידים שלאור שיחת שבת [[פרשת משפטים]] תנש"א בה נאמר שצריכה להיות קבלת מלכותו של מלך המשיח על ידי העם שיפרסם ברבים שהרבי הוא מלך המשיח. על כך כתב הרבי: "מופרך לגמרי כפשוט"{{הערה|על פי [https://chabad.info/tag/כח-ניסן/page/2/ נאומו של הרב נחשון] בכנס היסוד של [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ד' אייר תנש"א {{אינפו}}, ליקוט מענות קודש תנש"א מענה שג.}}. | |||
למערכת [[שבועון כפר חב"ד]] שביקשו את הסכמתו של הרבי לפרסם מאמר של הרב [[יואל כהן]] שבו הסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא ה[[מלך המשיח]], ענה הרבי ב[[ט"ז אייר]] [[תנש"א]] לשלילה{{הערה|אמנם בחודש [[שבט]] [[תשנ"ב]] פורסם מאמר בתוכן כזה של הרב כהן בשבועון כפר חב"ד, ושבועיים לאחר מכן אף פורסם ראיון ארוך עמו בנושאים הללו כשיש המעידים שהדבר נעשה לאור אישור מפורש של הרבי - [https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח]}}. | |||
בתחילת חודש [[שבט]] [[תשנ"ב]] כתב הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] דו"ח שבועי לרבי מפעילות הארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי אגודת חסידי חב"ד]] ובו נכלל דיווח על פנייה לדובר הארגון הרב [[מנחם ברוד]] מהעיתונות וה[[טלוויזיה]] אודות ההחתמות של [[קבלת המלכות]] של הרבי בתור "מלך המשיח"{{הערה|הפניה נעשתה בהמשך ובהקשר לידיעה זדונית בשבועון 'המחנה החרדי'{{הערה|שופרה של חסידות שהצטרפה אז ללוחמי ומנגדי הרבי מבני ברק}} שעל 'תדהמה בקרב חסידי חב"ד' מהחתימות על קבלת המלכות של הרבי כ'מלך המשיח' תוך שימוש בתארי גנאי חריפים על הפעילים בעניין כשנטען שאף דוברי חב"ד וראשיה השתמשו בביטויים כאלו כלפי מפיצי היוזמה.}} במכתב צויין שלראשונה פנו בעניין מסוכנות עתי"ם והרב ברוד ענה לכתב שאין ברצונו להתייחס לדבר אך כמה שעות אח"כ כשפנו אליו מהטלוויזיה וביקשו שיבוא להתראיין בענין החליט ללכת לטלוויזיה ולהסביר את ענין החתימות באופן עדין, ובמכתב פורטו הנקודות אותם תוכנן להסביר ובוקשה ברכת הרבי להצלחה. בתשובתו ענה הרבי על הסברא שהייתה בתחילה שלא להגיב: {{ציטוטון|וכן ימשיך גם לעתיד לבוא}}, ולצד מה שנכתב שהרב ברוד עומד להסביר את הענין בעדינות בטלוויזיה ופורט ההסבר, כתב הרבי: {{ציטוטון|האומנם אינו מבין שכשיתחיל לדבר ימשיכוהו עוד יותר}}{{הערה|עיתון המחנה החרדי ד' שבט תשנ"ב, עיתון דבר ה' שבט תשנ"ב, [https://col.org.il/news/29989 עדות הרב ברוד], [https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-18-24-34-ליקוט-מענות-קודש-תשנ_ב.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ב] מענה שמח}}. | |||
לאחר הוצאת הספר [[יחי המלך (ספר)]] בחורף תשנ"ב כתב הרב וולפא קונטרס על סדר ההתגלות של מלך המשיח על פי הרמב"ם, תמצית מתוך הספר, ובו רמזים על זהותו של הרבי כמשיח. נשי חב"ד הכניסו קונטרס זה לרבי וביקשו את הסכמתו על הדפסתו והפצתו והרבי השיב במענה מ[[י"ג אדר א']] [[תשנ"ב]]: {{ציטוטון|מכבר עניתי לו שמאמרים כאלה מרחיקים כו"כ מלימוד דא"ח - היפך הפצת המעיינות חוצה}}{{הערה|חשבונו של עולם, עמ' 143.}}. | |||
באותה תקופה כתבו נשי חב"ד ב[[קראון הייטס]] לרבי על תוכניתם לפרסם זהות משיח בקנה עולמי, הרבי ענה להם שכל הנהלה צריכה להחליט על פי שכלה ולא צריך לשאול אותו אלא מספיק להודיע{{הערה|{{ציטוטון|תפקיד כל הנהלה והנ"ל בכללם לנהל לפי שכלם, ולא לשאלני ואני אתבונן, שפירושו שאני מנהל, ודי בהודעה כפשוט, אזכיר על הציון}}.}}. | |||
===בשנים תשנ"ג - תשנ"ד=== | |||
[[קובץ:ברוך הבא מלך המשיח3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלט "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" שנתלה ב[[770]] מול הרבי]] | |||
[[קובץ:ברוך הבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סטיקר הקמפיין ברוך הבא מלך המשיח]] | |||
החל מ[[שמחת תורה]] [[תשנ"ג]] החל הרבי לעודד באופן קבוע ופומבי, גם לעיני מצלמות התקשורת, את שירת החסידים [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] ביציאתו לקהל בתום התפילה. מני אז עודד ואישר הרבי פרסומים רבים אודות כך שהוא המלך המשיח. | |||
בחשוון [[תשנ"ג]] (1993) הוציא הרב וולפא את ספרו "[[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]]", כהמשך לספרו הקודם. בספר זה מוסבר כיצד סימני המשיח מתקיימים ברבי. הספר קיבל הסכמות מרבנים רבים, אף מחוץ לחב"ד, כגון: הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]] והרב [[מאיר מאזוז]]. בחודש כסלו תשנ"ג אישר הרבי לשליח הרב [[יהורם אולמן]] מ[[אוסטרליה]] ללמוד מהספר עם מקורביו אודות מיהו המשיח ובירך שיהיה הלימוד בהצלחה{{הערה|יומן כסלו תשנ"ג.}}. להרב [[צבי גרינבלאט]] אישר הרבי לתרגם מספר פרקים מהספר לספרדית{{הערה|שם=יומן 770 בית משיח|יומן 770 בית משיח}}. | |||
לקראת [[חנוכה]] תשנ"ג, יצאו [[ניידות חב"ד]] בקמפיין תחת הסלוגן "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" המלווה בתמונתו של הרבי. הקמפיין זכה לברכתו של [[הרבי]]{{הערה|1=ראה מכתב וועד רבני אנ"ש בה מאשרים את הקמפיין לאור ברכת הרבי. [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79175 הרבנים, העסקנים והשלוחים כותבים על שיירת הטנקים]{{תמונה}}}} וכיוון שכך, גם לעידודם של רבני חב"ד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/update/397.pdf מכתב הרב אשכנזי התומך בשיירה] {{PDF}} עמ' 15}} וקיבל הד תקשורתי נרחב{{הערה|'''[https://chabad.info/beis-medrash/741777/ ברוך הבא! - שיירת הטנקים לקבלת פני משיח - סיקור מיוחד]''', מתוך תכנית "ואביטה נפלאות" של [[את"ה העולמי]]{{וידפו}}.}}. לאחר השיירה הוכנס לרבי הפוליגל והרבי הגיב בחיוך רחב באופן מיוחד{{הערה|כך סיפר הרב מ"מ גרונר לר' דוד נחשון}}. מדבקה כזו עם הכיתוב 'ברוך הבא מלך המשיח', אף נתלתה ב-[[770]] בשנת תשנ"ג, והייתה למראה עיני [[הרבי]]{{הערה|לאחר זמן הורדה תמונת הרבי מהמדבקה כפי המתאים להלכה האוסרת תליית תמונות בבית הכנסת - טושו"ע או"ח סימן צ סכ"ג.}}.כמו כן נתלה שלט עם כיתוב זה מול מקום המרפסת בה ישב הרבי בחג הפורים והרבי הביט בו. | |||
בכ"ו טבת [[תשנ"ג]] שאל המזכיר ר' [[חיים יהודה קרינסקי]] שהיות והשלוחים מתעסקים בלהט בפרסום הבשורה של "הגיע זמן גאולתכם" וכו' - וכל הזמן נענע הרבי בראשו הקדוש לחיוב - וכעת יש שרוצים לחדש את עניין פרסום זהות המשיח, שיש חיוב שצריך לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח - כאן הפסיק הרבי להורות בחיוב בראשו. המזכיר שאל: האם פירוש הדבר שהרבי אינו מרוצה מהעניין? והרבי נענע בראשו לשלילה. המזכיר המשיך ושאל: האם הפירוש הוא שהרבי לא רוצה לענות על כך? והרבי נענע בראשו לחיוב, הוא שב שאל: האם הרבי רוצה לענות על השאלה בהזדמנות אחרת? והרבי נענע בראשו לשלילה, ושוב שאל הלה: האם הרבי אינו מעונין לענות על כך? והרבי השיב בחיוב. לאחר מספר דקות שוב שאל המזכיר והרבי לא הגיב לדבריו. הוא שאל: האם יש למסור משהו לשלוחים בנושא? והרבי השיב לשלילה{{הערה|שם=יומן 770 בית משיח}}. באותה תקופה אישר הרבי לאנשים רבים לפרסם את זהותו כמשיח במקומם{{הערה|יומנים משנת תשנ"ג.}}. | |||
באותה שנה לקראת חודש [[מנחם אב]] אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר [[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולה]] שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, [[קה"ת]]{{הערה|1=[http://www.hageula.com/tishrey/video/8887.html הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר "מלך המשיח"]{{וידאו}} - עורך הספר הרב [[שלמה חיים בלומינג]] מספר את השתלשלות הסיפור.}}. | |||
את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום לאחר מכן, הסביר [[חוזר]]ו של הרבי, הרב [[יואל כהן]]: {{ציטוטון|הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת [[הקב"ה]] להתגלות כמלך המשיח, לבנות [[בית המקדש]] ולקבץ נדחי ישראל - בוודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28818&lang=he ראיון] ב[[שבועון כפר חב"ד]], שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..."}}{{הערה|1=[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח], עדות מקורבו של הרב יואל כהן, אודות מאמר שנאסר על ידי הרבי בפרסום, והתפרסם בסופו של דבר באישורו של הרבי בכפר חב"ד כ"ה שבט תשנ"ב.}}. | |||
====פרסום בעיתונים==== | |||
בחודש [[טבת]] [[תשנ"ג]] יצא הרב [[יצחק שפרינגר]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75455 הרב שפרינגר: הרבי אישר לי לפרסם זהות הגואל].}}, במבצע פרסום זהותו של משיח, בקנה מידה עולמי. במסגרת המבצע, פרסם בעיתון ה"ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים{{הערה|ישראל שלנו, אגלמיינער זשורנאל ועוד}}} סידרת מודעות בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, וכדי לקבל את פניו עליהם לקבל את מלכותו ולהוסיף במעשים טובים. המודעות התפרסמו בשפות [[אנגלית]], [[יידיש]] ו[[לשון הקודש]]. | |||
מספר עסקנים טענו כי פרסום בקנה מידה עולמי על ה[[אמונה]] כי הרבי הוא המשיח, עלול לגרום נזק לתדמית של [[חב"ד]], ולאור כך ביקשו מהרב שפרינגר לקבל אישור מפורש מהרבי לפרסום בעיתונות הכללית. אותם עסקנים טענו גם שפרסום עולמי חודר לתחומי פעילות של [[שלוחים]] אחרים שלאו דווקא חפצים בכך. | |||
לאחר שהמודעות היו מוכנות, הכניס אותם לרבי, כל מודעה בנפרד, והמזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]] הקריא לפני הרבי את המודעות והראה אותם לרבי, והרבי נתן את הסכמתו לפירסום כל מודעה בנפרד. | |||
לשם הבהרת דעתו החיובית של הרבי על פרסום המודעות, ביקש ר' [[שניאור זלמן גוראריה]] חבר [[אגודת חסידי חב"ד]] ו[[וועד רבני ליובאוויטש]] הכללי, שהרב גרונר יכתוב תיאור מדוייק מהסכמתו של הרבי. הרב גרונר אכן כתב תיאור על אישור הפרסום שעורר הדים בקרב חסידי חב"ד{{הערה|1=ראה בכתבה "'''משיח אין גאזעטן'''", בתוך קובץ [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/04-10-2018-13-33-58-גליון-ה-ושאבתם-בששון.pdf ושאבתם בששון], ע' 50.}}. | |||
{| align=center | |||
|<gallery widths="150px" heights="200px" perrow="4"> | |||
תמונה:Shpringer.jpg|המודעה שהדפיס הרב שפרינגר בעיתונות הישראלית באישור [[הרבי]] | |||
תמונה:Maane_springer.jpeg|תגובתו החיובית של הרבי לפרסומים, בפתק שכתב המזכיר הרב [[לייבל גרונר|גרונר]] | |||
</gallery> | |||
|} | |||
==קבלת המלכות== | |||
[[קובץ:קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב קבלת המלכות שהוגש לרבי, עליו חתמו 250 איש, ד' אייר תנש"א]] | |||
[[קובץ:קבלת המלכות - מענה הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מענה הרבי שנכתב על ידי המזכיר הרב גרונר]] | |||
[[קובץ:דוכן קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן לקבלת המלכות, מירון, תשס"ט]] | |||
===הרקע=== | |||
בסוף זמן הגלות, כשעומדים על [[סף הגאולה]], ישנו מצב של [[שינה]] במלך המשיח{{הערה|פירוש המהרש"א לסנהדרין, דף לח,א. ד"ה "אין בן דוד".}}, ועל ידי שהעם מקבלים עליהם את מלכותו של מלך המשיח הם מעוררים את התחדשות המלוכה שלו{{הערה|אור התורה לנ"ך חלק א' עמ' תעא-ב}}. העם לא בוחר את המלך{{הערה|כיון שהמינוי הוא מאת ה', כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו"}}, אך על העם לזהות את מלך המשיח עוד קודם הגאולה כבר בסוף זמן ה[[גלות]] ולקבל את מלכותו כמלך המשיח. הכוונה במצות מינוי מלך היא שעל ידי שהעם בטלים למלך, שהוא בטל בתכלית ל[[אלקות]], מתחזק בבני ישראל הביטול למלכות שמים{{הערה|[[דרך מצוותיך]], מצות מינוי מלך}}. | |||
בשנת [[תשל"ב]], בעקבות בקשת הרבי להקים 71 מוסדות חדשים, יזם הרב [[בן ציון שם טוב]] הצעה לפיה ילמדו חסידי חב"ד את מצוות מינוי מלך מתוך הספר [[דרך מצותיך]], בתקווה ש"אולי ירחמו עלינו מן השמים כאשר יראו חפצינו ורצוננו לקיים מצוות מינוי מלך. ונזכה להמליך בקרוב את כ"ק אדמו"ר שליט"א כמלך המשיח. ואולי יהי' לה' מזה נחת רוח ובאתרועתא דלתתא אתערותא דלעילא לגאלנו בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. וכפי שהזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א בי"ט כסלו "כי מציון תצא תורה" וכו'". הרבי הגיב בחריפות להצעה: {{ציטוטון|'''פשוט''' שאין הזמן גרמא '''כלל וכלל''' לזה. ויבטלו '''כליל''' הצעת ההדפסה [וינזפו בתוקף בזה שהציע את הנ"ל{{הערה|בתחילה כתב הרבי את משפט זה אך אח"כ העביר עליו קולמוס לאות מחיקה}}] '''ויטלפנו''' לכאן על דבר '''הביטול''' ועל דבר '''הפסק''' הדיבור על דבר הקא סלקא דעתך אפילו. '''וק"ל. וד"ל'''}}. כשראה הרב שם טוב את התשובה דייק מהמילים "אין הזמן גרמא כלל וכלל לזה" שבעתיד אכן תבוא העת שזה כן יהיה ענין שהזמן גרמא, ושמח מכך בהסבירו שמובן הדבר שהרבי לא יבוא לומר תודה ויישר-כח על דבר שכזה, שהרי מבואר בחסידות שמינוי מלך הוא דוקא כשהעם מבקשים ומתחננים והוא אינו רוצה, וצריך לבקש ולחזור ולבקש שוב ושוב, עד שהדבר יתקבל{{הערה|וכשסיפר זאת הרב מענדל פוטרפעס שהיה מעורב בדברים, אמר עוד: אכן, מצינו שישנם דברים מסויימים אצל רבותינו נשיאינו שצריכים לבוא דוקא מלמטה, ואילו מצידם, "מלמעלה", אין הם מסכימים כלל בתחילה, ורק אחר כך אולי נותנים איזה שהוא רמז בלבד, ו"חסידים זיינען דאך קלוג" (=הרי הינם פקחים), ואם כן צריכים "לחטוף" כל שביב של גילוי כזה בשתי ידיים, ולנסות שוב ושוב עד שהדבר יתקבל - עפ"י [https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_76.html סיפור הדברים מאת הרב חיים לוי יצחק גינזבורג]}}. | |||
ב[[ב' ניסן]] [[תשמ"ח]] נשא הרבי שיחה בה הסביר, אשר קבלת מלכותו של מלך המשיח מתבטאת בהכרזה "יחי המלך", שתוכנה היא ענין ההכתרה{{הערה|שיחת ב' ניסן [[תשמ"ח]] סעיפים ד'-ה'. תחילת שיחת יום ב' דראש השנה תשל"ז}}. הכרזה זו הייתה במלכי בית דוד בעת הכתרתם{{הערה|מלכים א', א' לד-לט}} והוסיף הרבי{{הערה|שיחה הנ"ל סעיף יב. וראה הושע ב, ב שלאחרי שבני ישראל יתקבצו וימנו עליהם את מלך המשיח - אז יעלו מארצות הגולה.}} שכשנסיים את הכרזה זו {{ציטוטון|בזריזות הכי גדולה הקשורה עם שמחה וחיות נזכה לזריזות אצל הקב"ה... לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה תיכף ומיד ממש}}. | |||
הקשר בין המלך לעם, נוסף על כך שהם מקבלים את חיותם מהמלך, מציאותו של המלך תלויה בעם: "[[אין מלך בלא עם]]"{{הערה|1=רבינו בחיי, פרשת וישב, לח, ל. שם ר"פ בלק. וראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25048&hilite=a74fe300-d5e1-4371-b8ad-d6906161185a&st=אין+מלך+בלא+עם תורת מנחם.]}} ולכך ביטול זה של העם המתבטא בהכרזה זו, לא רק פועלת את התגלות המלוכה, אלא מוסיפה חיים בחיי המלך כפשוטו{{הערה|שיחת ב' ניסן [[תשמ"ח]] סעיפים ד'-ה'.}}. | |||
בשיחת שבת [[פרשת תולדות]] תשנ"ב, הסביר הרבי, שלאחר שה[[מציאות של משיח]] כבר ישנה, הכרזת "יחי המלך" מביאה לכך שיתגלה בפועל{{הערה|[http://www.chabad.info/images/notimage/57443_he_6.pdf השליחות היחידה] {{PDF}} עמ' 30}}: {{ציטוטון|ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם".. שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועל ידי זה ולאחרי זה באה התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו כו'}}. | |||
האופן העיקרי של קבלת המלכות הוא דווקא בדיבור, כפי שמסביר הרבי{{הערה|שיחת יום ב' דר"ה תשל"ז}}: {{ציטוטון|מלכויות הוא ענין הדיבור, כיון שבנוגע לההכתרה לא נוגע הרי המחשבה, אלא העיקר הוא ענין הביטול, שזה מתבטא בענין הדיבור דוקא, שאומרים 'יחי המלך' וכיוצא בזה}}. | |||
===הכרזת ושירת 'יחי אדוננו' בפני הרבי=== | |||
{{ערך מורחב|יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד}} | |||
[[קובץ:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כסלו תשנ"ד. שלוחי הרבי בחזית 770 עם שלט ה'יחי']] | |||
המשפט [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]], הפך לסיסמת הדגל בחסידות חב"ד. הכרזה זאת מבטאת את קבלת מלכותו של הרבי על ידי מי שאומרה. ההכרזה נאמרה והושרה בפני הרבי פעמים רבות ואף קיבלה את עידודו. | |||
הפעם הראשונה בה הוכרזה בפני הרבי בנוסח המלא{{הערה|עד אז היו מכריזים בפני הרבי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" בלבד}}, היה ב[[שבת]] פרשת [[תזריע-מצורע]], [[ו' אייר תנש"א]]. לפני השבת הכניס הרב נחשון בקבוק [[משקה]] למזכירות הרבי, על מנת לקבלו מיד הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בשבת עצמה. במהלך ההתוועדות בשבת, קרא הרבי להרב נחשון לקבל את הבקבוק. הרב נחשון קיבל מהרבי את הבקבוק והכריז: כיוון שלאחרונה היו פסקי דינים על ידי רבנים ובתי דין בישראל שהגיע עת הגאולה, ולאחרונה ממש ישנם פסקי דינים שהרבי הוא מלך המשיח והוא צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל, לכן אנחנו מקבלים עלינו בזאת את מלכותו של הרבי מלך המשיח, לעשות כל מה שיבקש מאיתנו במסירות נפש, ואנחנו כולנו מכריזים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! הקהל היה בהתרגשות עצומה מהמעמד ההיסטורי וענה אחריו: יחי, יחי, יחי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf יומן מהשבת] {{PDF}} עמ' 16}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57766 העדכון לשלוחים] הרב גדליה שמטוב מעדכן את השלוחים בעולם על אירועי השבת}}. | |||
ב[[מוצאי שבת]] לפני תפילת ערבית, הכריזו זאת שוב בפני הרבי, כשהפעם הוצמד למילים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|הלחן שהושר עד אז עם המילים: 'זאל שיין זיין די גאולה']], הרבי עודד את השירה. | |||
ביום שני ט"ו אייר [[תנש"א]] אחרי תפילת מנחה, הרבי חילק את הקונטרס [[דבר מלכות (קונטרס)|דבר מלכות]], בסיום החלוקה החלו לשיר "יחי אדוננו" והרבי עודד בידו את השירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2905 ט"ו אייר תנש"א, הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] - {{וידאו}}}}. גם אחרי [[תפילת ערבית]] באותו יום, כשיצא הרבי עודד את השיר הנ"ל בחוזק רב. | |||
בשנת תשנ"ג, יצא הרבי לעיתים להתראות עם חסידים דרך [[המרפסת]], בימים אלו שרו מאות פעמים את השיר "יחי אדוננו" בפני הרבי ובכל פעם הרבי עודד את השירה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/cat.php?id=%F0%E6%EB%F8%E9%ED%20%E5%F0%F2%F9%E9%ED הרבי מעודד את שירת "יחי אדוננו בתשנ"ג]{{וידאו}} - עשרות סרטי וידאו של עידוד השירה בשנת תשנ"ג}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72586 יומן] ו[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 וידאו] מכינוס השלוחים [[תשנ"ג]] בו יצא הרבי לבאנקעט סיום הכינוס ועודד את שירת היחי}}. | |||
===התייחסות הרבי להחתמות=== | |||
ב[[חודש אייר]] תנש"א, בעקבות [[השיחה הידועה]] הוקם ב[[קראון הייטס]] [[המטה העולמי להבאת המשיח]], עם יסודו של ארגון התקיימה אסיפה ב[[770]], במהלכה חתמו 250 מחסידי חב"ד על טופס בו הם מקבלים את מלכותו של הרבי: | |||
{{ציטוט|תוכן=אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, הננו החתומים מטה מקבלים עלינו את עול מלכותו, של הרבי מלך המשיח ולעשות כל מה שירצה מאיתנו בכל מה שיבקש מאיתנו ובכל הענינים, ולעשות את כל זה במסירות נפש|מרכאות=כן}} | |||
למחרת האסיפה, [[ערב שבת]] פרשת תזריע מצורע, ו' אייר, הגיש הרב דוד נחשון את החתימות למזכיר הרב גרונר על מנת שיכניס אותם לרבי, לאחר זמן קצר יצאה התשובה: | |||
{{ציטוט|תוכן=נתקבל ותשואות חן, ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא, כנתינת כח דחכמינו זכרונם לברכה וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו ד[[הקב"ה]] שתוספתו מרובה כו'. | |||
והזמן גרמא שבאים מ[[חודש ניסן]] והשפעתו ונכנסים ל[[חודש אייר]] (ר"ת [[האבות]] ורחל- רגל הד') כמפורש בכמה מקומות. | |||
בשנת ה(י') ת(הא) ש(נת) א(ראנו) נ(פלאות). אזכיר על ה[[האוהל|ציון]]".|מרכאות=כן}} | |||
* בח' אייר תנש"א כתב הרב דוד נחשון עם עוד כמה מחסידי חב"ד, שבאסיפה של למעלה מעשרה עסקנים ומשפיעים הוחלט להמשיך את החתמות 'קבלת המלכות'. על מכתב זה - שצורפו אליו עוד חתימות - השיב הרבי: "אזכיר על הציון ויבשר טוב". | |||
* בחודש כסלו תשנ"ב, השיב הרבי לרב דוד נחשון, על דו"ח מהחתמת אנשים על טופסי 'קבלת המלכות' ועל הרצאה שמסר בנושא "הרבי כמשיח" בערב מיוחד בו נכחו גם אישי ציבור: "ויקויים בהם מי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות וכו'. אזכיר על הציון". | |||
בשנים [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ד]] אישר ועודד הרבי פעמים רבות את ההחתמות, כאשר פעמים קישר זאת להסכמתם שליח חב"ד המקומי{{הערה|מענה כזה קיבל הרב [[נחמן ברנרד]] מדרום אפריקה והדבר פורסם והותיר רושם עז בין החסידים{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/759143/ 770 רעש וגעש: הצצה נדירה לאסיפת החסידים המרגשת]}} {{אינפו}}.}}, והרבה פעמים אישר באופן כללי. לשלוחים שדיווחו כי עסקו בהחתמות על [[קבלת המלכות|קבלת מלכותו]] של הרבי, ענה הרבי בעידוד והביע שביעות רצון. גם בתקופה זו היו מענות ותגובות של הסתייגות הרבי מההתייחסות אליו כמשיח. | |||
===פעילות הנשים=== | |||
[[קובץ:נשים מגישות קבלת המלכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בג' כסלו תשנ"ב, נשי חב"ד מגישות לרבי קופסה ובה חתימות של נשים המקבלות את מלכותו של הרבי]] | |||
[[קובץ:תוף יחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px| אשה מגישה לרבי תוף עליו הכיתוב "יחי אדוננו מורנו ורבנו המלך המשיח לעולם ועד"]] | |||
בשנת [[תשנ"ב]] בחלוקת ה[[לעקאח]] ב[[הושענא רבה]], עברה לפני הרבי קבוצה של עשר נשים מנשות חב"ד, שהגישו לרבי מעטפה המכילה חתימות של נשים המקבלות עליהן את מלכותו של הרבי. דוברת המשלחת אמרה: "אנחנו כאן, מניין נשים "עם [[קשה עורף]]" מבקשות מהרבי שיתגלה לעין כל כמלך המשיח ויוציאנו מהגלות מיד". בתגובה, נתן הרבי דולר ואמר: {{ציטוטון|אמן, הצלחה רבה, בשורות טובות. בשביל המכתב, בשביל הפ"נ ובשביל השמות}}. בהמשך לכך, נערך בראש חודש [[מר חשוון]] כינוס מיוחד שמטרתו המוצהרת היא: לעורר את העם לקבלת מלכותו של הרבי, בפרט על ידי החתמות על ההצהרה לקבלת מלכותו. ההזמנה לאירוע, נשלחה לרבי שנתן את עידודו לכך{{הערה|על ההזמנה ענה הרבי: {{ציטוטון|אביא את המצורף בזה בעזרת השם על הציון. והזמן גרמא}} במכתב נוסף ששלחו, כתבו הנשים שהכינוס מתקיים בזכות ובעקבות העידוד שניתן מהרבי לכך בהושענא רבה. על מכתב זה, השיב הרבי: {{ציטוטון|ויהא בהצלחה רבה, והזמן גרמא והענינים, אזכיר על הציון}}}}. | |||
לאחר הכינוס, הכינו הנשים דו"ח מפורט, בו נכתבו הנושאים המרכזיים שנידונו במהלכו, ביניהם: הצורך לעורר את מידת המלכות של המלך על ידי קבלת המלכות, הכח המיוחד והחובה של נשי ישראל בהבאת הגאולה והחשיבות המיוחדת של המכתב והחתימות. על דו"ח זה השיב הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון עוד הפעם להמשך הצלחה רבה ונפלאה בכל מכל וכו'}}. למחרת הכינוס, ב[[חלוקת דולרים]], ניגשו קבוצת נשים והביאו לרבי קופסה ובתוכה טפסי חתימות קבלת המלכות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 נשות חב"ד מגישות טפסי קבלת המלכות לרבי]{{וידאו}}}}. דוברת הנציגות אמרה: "ברוך השם יש פעילות נפלאה במבצע 'ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם' - ומצאו, ומתפשט תחת נשי חב"ד, ובכל העולם כולו ולכל השלוחות, אנו מקבלות בזה, נשי ובנות חב"ד את פני משיח צדקנו, הרבי, ויוליכנו קוממיות לארצנו" הרבי השיב: {{ציטוטון|אמן}} (התבונן בקופסה, ואמר:) {{ציטוטון|זה בשבילי? בשורות טובות}}, (שוב התבונן בקופסה ובחתימות, והוסיף:) {{ציטוטון|בשביל כל הענינים צריך לשלם ל[[צדקה]] ותהיה הצלחה רבה, וללכת מחיל אל חיל עד שתלכו אל אלקים בציון בגאולה האמיתית והשלימה. ברכה והצלחה, הצלחה רבה}}. | |||
לקראת חודש [[טבת]], התקבלה ההחלטה בארגון [[נשי חב"ד]] ב[[קראון הייטס]] על עריכת כינוס לנשות השכונה והאיזור שיתקיים ב[[770]], תחת הכותרת "סעודת קבלת פנים למשיח צדקנו", עם שלבי התכנון, דיווחו בארגון על כך לרבי, שהשיב: {{ציטוטון|אזכיר על הציון והזמן גרמא והענינים ויהא בהצלחה רבה וכו'}}. | |||
מאוחר יותר התקבלה החלטה שלא להשאיר את האירוע במסגרת פנימית, אלא לפרסם אודותיו בעולם כולו. בעקבות כך הוחל בפרסום על כך הגיע מענה נוסף וברכה מיוחדת: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן ותהא פעולה נמשכת ובהוספה}}. | |||
בעיצומו של הערב, פנו נציגות הנשים במכתב לרבי, בשם כל המשתתפות בכינוס ב-770 וכל המשתתפות באמצעות השידור - בכל רחבי העולם ובשם כל בית ישראל שמוכן ומצפה ברגע זה להתגלות המלך. בין השאר, נכתב שם: "הוד מלכותו כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, נשי ישראל בכלל ונשי חב"ד בפרט, מוכנות לקבל את פני משיח צדקנו ולשמוע את דברי כבוד קדושתו באופן של "תורה חדשה מאתי תצא" בסעודה שערכו לכבודו, ומתפללות שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה עם ענני שמיא וכו' תיכף ומיד ממ"ש" על מכתב זה השיב הרבי: {{ציטוטון|וכל המברך מתברך בברכתו של [[הקב"ה]] שתוספתו מרובה על העיקר, ובמיוחד ברכה מיוחדת בזמן מיוחד. אזכיר על הציון}}. | |||
במהלך הערב נעמדה הרבנית סימה אשכנזי מ[[כפר חב"ד]], והכריזה "{{יחי}}"{{הערה|לימים סיפרה שחששה שמא עשתה דבר שאינו לרצונו של הרבי. אך למחרת, כשעברה בחלוקת הדולרים וכן במענות שנתקבלו בימים שלאחרי, הסתבר שמעשה אמיץ זה, היה לרצון הרבי וסלל את הדרך לקבלת המלכות בשלימות}}. | |||
הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]] מ[[מרכז שידורי חב"ד]] הכניס לרבי דו"ח על 129 נקודות בערים ומדינות ברחבי העולם, שהשתתפו בשידור חי בסעודת ה'[[מלוה מלכה]]', על כך השיב הרבי: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן על הנחת רוח שגרם וגורם, אזכיר על הציון}}{{הערה|1=צילום הדו"ח ומענה הרבי [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66313&search=סימה+אשכנזי&page=1 20 שנה: העובדות והמענות של כנס קבלת המלכות] {{אינפו}}}}. | |||
לאחר זמן, נשי חב"ד בלונדון, שלחו דו"ח לרבי ובו פירוט מפעולותיהן בלימוד ענייני משיח, בתשובה הורה הרבי לפעול בקשר ובתיאום עם נשי חב"ד שב[[קראון הייטס]] כשהרבי מדגיש במיוחד על הפעולה האחרונה: {{ציטוטון|נתקבל והמצורף בזה, ותשואות חן, ויהא בהצלחה רבה. ובטח עומדות בקשר עם נשי חב"ד תחיינה דכאן, לדעת על דבר חגיגתן כאן לאחרונה. אזכיר על הציון}}{{הערה|1=ראה בהרחבה את כל השתלשלות האירועים בקובץ [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]]}}. | |||
===מעמד קבלת המלכות העולמי=== | |||
{{ערך מורחב|מעמד הסאטלייט}} | |||
[[קובץ:י' שבט תשנ"ג.jpg|200px|ממוזער|שמאל|קריאת רבני חב"ד להשתתף במעמד ה'[[סאטלייט]]' (י' שב"ט תשנ"ג)]] | |||
[[קובץ:תשנג.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרבי במעמד]] | |||
לקראת [[י' שבט]] [[תשנ"ג]] התאספו כמה פעילים מ[[המטה העולמי להבאת המשיח]] ביניהם: הרב [[שמואל בוטמן]], הרב [[מנחם גרליצקי]], הרב [[יעקב שפריצער]], הרב [[משה רובשקין]], הרב [[יוסף יצחק פריז]] והרב [[זושא זילברשטיין]] והחלו בארגון המעמד שבמרכזו קבלת מלכותו של הרבי על ידי הכרזת 'יחי'. יחד עם הכינוס תוכנן לשלב גם את חגיגת סיום ציור, על ימות המשיח, שעורך הצייר מר [[מיכאל שוורץ]]. הציור שצויר, על פי בקשת הרבי מהצייר בעבר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1760 סיפורו של הציור]{{וידאו}}}}, הסתיים כבר בי"א ניסן בשנה הקודמת (תשנ"ב) אך עקב המאורעות נדחה, לקראת הכינוס ביקש מר שוורץ מהרבי לסיים זאת בי' שבט, והרבי השיב בחיוב. במשך השבוע הקודם לאירוע, הכניסו המארגנים את תוכנית הכינוס ובקשת ברכה, והרבי נענה בראשו לאות חיוב. | |||
בעקבות הפרסום, גורמים שונים בחב"ד החלו להצר את צעדי המארגנים{{הערה|1= הרב [[שמואל בוטמן]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21382 מאחרי הקלעים של קבלת המלכות] בראיון ל[[שבועון בית משיח]]}}, הרבנים שחששו מכך פרסמו אזהרה שלא לפרסם את האירוע בתקשורת, ביום חמישי ו' שבט, שלושה ימים לפני הכינוס שתוכנן ליום ראשון, הכניסו המארגנים, אל הרבי, את כל פרטי התוכנית, ביניהם: שידור ישיר מהמעמד לכל העולם באמצעות ה'לוין'. הרבי השיב ב'הסכמה וברכה' לתוכנית. בעקבות הסכמת הרבי לשידור המעמד, התכנסו הרבנים על מנת לבטל את הודעתם הקודמת, וכך כתבו: {{ציטוטון|הבהרה - לאור הסכמה וברכה מפורשת מאדמו"ר מלך המשיח שליט"א (ושנמסר על ידי המשב"ק הרב לייבל שי' גרונר) לעשות סאטעלייט (הוק-אפ) ביום ראשון ט' שבט בשעה 5:00 אחה"צ, הננו להודיע שאין לאחר דברי המלך כלום, (ובמילא הפתק שנמסר בשם ה[[בד"צ]] בנוגע להנ"ל בטל ומבוטל)}}. על החתום בשם בית הדין: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. | |||
הכינוס עצמו נפתח בשעה 5:00. לאחר קריאת פרקו של הרבי בתהלים על ידי הרב [[משה טלישבסקי]], פתח המנחה, הרב שמואל בוטמן בהסבר על המעמד. נאמו בערב: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], כנציג בית בהדין של [[קראון הייטס]]. הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], כנציג [[ועד רבני ליובאוויטש]] ו[[אגודת חסידי חב"ד]], אשר הסביר את טיבו של מעמד זה שאינו הכתרה, מכיון שההכתרה למלך המשיח נעשית על ידי ה', אלא קבלת המלכות מצד העם. בנוסף דיברו: הרב [[יצחק הנדל]], אשר הקריא את [[פסק דין]] שהרבי הוא [[מלך המשיח]], והרב [[יואל כהן]]. | |||
תוך כדי המעמד יצא הרבי לבית הכנסת, שם נערך הכינוס, לתפילת ערבית, בסיום התפילה נכנס הרבי אל ה[[מרפסת]] ומשם צפה בסיום הציור של הצייר מר שוורץ. הרב גוראריה בירך את הרבי ואמר: "בזמן זה שבו הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות... אנו מברכים את הרבי בברכה של 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', כל הקהל הכריז יחד עמו שלוש פעמים 'יחי', ומיד החלו לנגן בשירת 'יחי'. הרבי הסתכל באותה עת לעבר הקהל ממול וכן סקר את בימת הצלמים. הניגון נמשך למעלה מ-8 דק' כשבסיומו סימן הרבי לסגירת הוילון{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=34944 "מאות אלפים ראו ומליונים שמעו" ● יומן] {{אינפו}}}}. | |||
התקשורת בישראל ובעולם סיקרו את האירוע ועסקו בכך בימים שאחרי. בעת האירוע עצמו נכחו ב-770 למעלה מעשרים נציגים מרשתות הטלוויזיה הגדולות בעולם. ששידרו את האירוע בשידור חי וישיר. באותו ערב משחק ה"סופר-בול" השנתי נדחה בכמה שעות. ובינתיים שודר המעמד מ-770. כמות הצופים הגיעה לעשרות מליונים. | |||
{{גלריה משיח}} | |||
==האמונה לאחר ג' בתמוז== | |||
ביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] התכסה הרבי מעינינו; עם זאת, על פי דבריו, מאמינים החסידים שהוא [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]]. בקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה ומצפים לכך שהרבי יתגלה כמלך המשיח, וכן שהרבי ממשיך להנהיג את דורנו{{הערה|וראה ליקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 7 "מוכרח להיות נשיא הדור חי בגוף גשמי}}. בהקשר לכך מזכירים החסידים את דברי חז"ל{{הערה|רש"י, דניאל י"ב, י"ב}} ש"עתיד משיחנו [[נכסה וחוזר ונגלה|להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה]]". | |||
ביום [[ו' תמוז]] [[תשנ"ד]] נערכה אסיפה דחופה של כל רבני חב"ד בישראל, בה הוחלט להמשיך עם פירסום זהותו של משיח, וכן הורו ל[[עיתון כפר חב"ד]] להמשיך ולפרסם בשער העיתון את הכרזת 'יחי' (העיתון התעלם מהוראה זו ובעקבות כך נפתח [[עיתון בית משיח]]){{הערה|1=[http://geula.ru/pic/4_58_30951.jpg צילום מכתב הרב ירוסלבסקי לאהרון דב הלפרין, עורך העיתון]}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2975 הרב יורקוביץ' מספר על אסיפת הרבנים אחרי ג' תמוז]{{וידאו}}}}{{הערה|הסיפור המלא נדפס בספר [[תומת ישרים תנחם]], של הרב [[שלום בער וולפא]].}}. | |||
הרב [[אהרן סולובייצ'יק]] פרסם לאחר ג' בתמוז מודעה בעיתון ג'ואיש פרס: "בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב"ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז"ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי"{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46089 צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס] {{אינפו}}}} | |||
מאז ועד היום ממשיכים חסידי חב"ד לפרסם את [[בשורת הגאולה]] עם דגש על זהותו של הגואל. בין היתר נוסדו הארגונים [[האגודה למען הגאולה]], [[מטה משיח]], [[ממ"ש]] ואחרים המתעסקים בהפצת הבשורה באמצעות קמפיינים, עלונים וכינוסים. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*הרב [[שלום דובער וולפא]], '''יחי המלך המשיח''', הוצאת המחבר, [[תשנ"ג]] (1992) | |||
*הרב [[חיים ששון]], '''עתה ידעתי''', הוצאת המחבר, תש"ס (2000) | |||
*הרב [[יוסף יצחק מייזליש]], '''[[התקופה והגאולה (ספר)|התקופה והגאולה]]''' - במשנתו של הרבי מילובאוויטש, בהוצאת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], [[תשס"ה]] (2005). | |||
*משיח פרידמן, '''[[ימי בשורה]]''' - תיעוד אירועי התגלות מלך המשיח ובשורת הגאולה, [[אלול]] [[תשע"ג]] (09.2013) ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77955 העמודים הראשונים של הספר] {{תמונה}}) | |||
* [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]], '''[[ענינו של משיח (ספר)|ענינו של משיח]]''' - ספר המסביר את 'ענינו של משיח' בכלל, ואת תהליך הגאולה והתגלות משיח בדורנו בפרט, באופן מקיף ויסודי. | |||
*'''גאולה''', שבע תחנות בנשיאותו של הרבי המובילות לגאולה, שבועון בית משיח גליון כ"ז סיון תש"פ עמוד 34 | |||
*'''10 עובדות חב"דיות על קבלת המלכות''', שבועון בית משיח גליון 1200 עמוד 41 | |||
*'''ויילחם מלחמות השם''', מוסף כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב | |||
*'''הרבי הוא הגואל הרבי יביא את המשיח''', נחשון פרץ, גיליון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1293 ע' 50–55. | |||
{{בית|מנדי דיקשטיין|"אם היינו ממשיכים בקו של פרסום זהותו של הרבי כמלך המשיח בלי היסוס, הרי שהיינו זוכים כבר לגאולה"|1191|14 ואילך|תש"פ}} | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
{{טורים|תוכן= | |||
*[http://www.chabad.info/images/notimage/44706_he_1.pdf סוגיות בגאולה - מלך המשיח]. | |||
===גדרו ההלכתי=== | |||
'''סימני הרמב"ם''' | |||
*[http://www.hageula.com/moshiach/person/3808.html סימני הרמב"ם על מלך המשיח]{{וידאו}} סרט וידאו המציג כיצד כל הסימנים הללו נתקיימו ברבי - אתר הגאולה. | |||
*[https://www.chabad.fm/429/ ביאור פסק הדין "בחזקת שהוא משיח"] - אתר חב"ד אף אם. | |||
*הרב שלום דובער וולף, [http://www.chabad.info/images/notimage/51851_he_3.pdf כתר מלכות] - סיכום וביאור שיטת הרבי בענין מלכות בית דוד והגאולה העתידה. | |||
'''פסק דין''' | |||
*[http://chabad.info/files/pdf/psak.pdf פסק הדין] | |||
*[http://psakdin.net 'אתר פסק דין'] | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/45333_he_1.pdf 'העובדות שמאחורי הפסק'] - קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח. | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות ניסן תשנ"ד] ה[[משפיע]] הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח {{אינפו}} {{וידאו}} | |||
===פרסום האמונה=== | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=21467&search=פירסום+זהותו+של+משיח+-+אסור,+מותר,+או+מצווה%3F&page=1 פירסום זהותו של משיח - אסור, מותר, או מצווה] - רב שיח עם רבנים ומשפיעים {{אינפו}} | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2976 הרב חנזין: בשורת הגאולה והגואל לציבור]{{וידאו}} | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1471 הרבי מעודד לפרסם משיח בעיתונים]{{וידאו}} | |||
*[https://chabad.info/moshiach/830597/ להורדה: עלון מושקע על האמונה ברבי כמלך המשיח] {{PDF}}{{אינפו}} | |||
===קבלת המלכות=== | |||
*'''[https://chabad.info/seven-seventy/649616/ הנאום המעורר של הרב נחשון: "פשוט לחתום על קבלת המלכות"]''', י' שבט תשפ"א {{וידפו}} | |||
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/26-01-2021-22-06-16-והוא-יגאלנו-1.pdf והוא יגאלנו]''', תשובות הוראות ועידודים מהרבי אודות האמונה שנשיא הדור הוא מלך המשיח, פרסומה, וקבלת המלכות, תשורה מהתוועדות י"א שבט תשפ"א ב-770 {{PDF}}{{אינפו}} | |||
'''שיחות הרבי''' | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1430 שיחת] [[ב' ניסן תשמ"ח]] - בה מבואר תוכן ההכרזה "יחי המלך". {{וידאו}} {{אינפו}} | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37253 צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה] {{תמונה}} {{אינפו}} | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37264 שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ"ח] מפי הרב [[שלמה מאיעסקי]] {{שמע}} {{אינפו}} | |||
*[http://www.chabad.info/images/notimage/67977_he_5.pdf 'יחי המלך'] קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] הסוקר את מהות ההכרזה | |||
* [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-52-39-ליל-שישי-בא-.14.pdf קובץ לימוד בענין 'קבלת המלכות'] בעריכת הרב [[שמריהו מטוסוב]] {{PDF}} {{אינפו}} י' שבט תשע"ז | |||
'''יחי אדוננו בעידודו של הרבי''' | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67796 הכרזת "יחי המלך" בפני הרבי]{{וידאו}} - [[ד' בניסן]] [[תשמ"ח]] - {{אינפו}} | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1383 הרבי מעודד את שירת ה"יחי"] [[ט"ו אייר תנש"א]] - השירה הראשונה המתועדת {{אינפו}} {{וידאו}} | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2104 כינוס השלוחים תשנ"ג] - ה[[שלוחים]] שרים [[הרבי]] מעודד {{אינפו}} {{וידאו}} | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2111 כינוס השלוחים תשנ"ג] - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו' {{אינפו}} {{וידאו}} | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3121 ונענע לנו בראשו - 20 שנה לקבלת המלכות] {{וידאו}} | |||
'''פעולות הנשים''' | |||
* [[ועד חיילי בית דוד - 770]], [http://www.chabad.info/images/notimage/72071_he_1.pdf קובץ העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}}, תיעוד מלא ומקיף על פעילותן של נשי חב"ד לקבלת המלכות - {{אינפו}} | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1436 מגישים לרבי חתימות 'קבלת המלכות'] ב' מר חשון תשנ"ב{{וידאו}} - {{אינפו}} | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1439 מגישים לרבי תוף עם הכיתוב "יחי אדוננו"] י"ב אדר ראשון תשנ"ב {{וידאו}} - {{אינפו}} | |||
'''מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג''' | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=17588 לקריאת יומן השידור משנת תשנ"ג] - {{אינפו}} | |||
* [https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMDI3NjU1ODcxMjk0NDg4NzE3NDABc05abkg4ZnVqa3dKATQBAXYy העובדות שמאחורי הכינוס] {{PDF}} - הסיפור המלא. בהוצאת "[[ועד חיילי בית דוד]]". | |||
* [https://chabad.info/beis-medrash/649176/ הסאטלייט מי' שבט תשנ"ג • הוידאו המלא]{{וידפו}} | |||
'''שונות''' | |||
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?27712 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד] {{PDF}}- ליקוט מעניינם בתורה המבארים את תוכן הענין של קבלת מלכותו של מלך המשיח המתבטא בהכרזה "יחי המלך". | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75094 "פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!" ● סקירה] {{אינפו}} | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61251 המסמכים מוכיחים: הרבי אישר ועודד את "קבלת המלכות"]{{תמונה}} - {{אינפו}} | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2338 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] [[חודש ניסן]] תשנ"ד{{וידאו}} - {{אינפו}} | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=60913 סגן רה"ע שיקגו: מקבל את מלכותו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}} | |||
* [http://hageula.com/news/moshiach/18371.htm ראש העיר צפת מקבל את מלכותו של הרבי] {{תמונה}} - {{הגאולה}} | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1965 כנס התעוררות] [[ניסן]] [[תשנ"ד]] ר' [[מענדל פוטרפס]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}} | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1599 כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל] [[תשנ"ה]] הרב [[יונה מצגר]] מכריז "יחי" {{אינפו}} {{וידאו}} | |||
* '''[https://77012.blogspot.com/2020/03/blog-post_17.html קבלת המלכות - איך והיכן]''' - סרטון הסברה {{וידאו}} | |||
*[[משיח פרידמן]], [https://chabad.info/blogs/217395/ ושמך הגדול והקדוש (משיח) עלינו (משיחיסטים) קראת] {{אינפו}} | |||
===האמונה לאחר ג' תמוז=== | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55295 בשורת הגאולה לאחר ג' תמוז] - ראיון עם הרב שימי גולדשטיין | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46509 הרב וולפא עונה לרב מנשה הקטן] | |||
* [https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46091 הרב הירשפרונג מוחה על ניסיון לערער האמונה] {{אינפו}} | |||
}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|*]] | |||
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:התגלות מלך המשיח]] | |||
[[קטגוריה:נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:00, 11 בדצמבר 2024
המונח "הרבי מלך המשיח" מפנה לכאן. לערך העוסק בתולדות חייו של הרבי, ראו הרבי מליובאוויטש.
הרבי מליובאוויטש מוגדר כמלך המשיח העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא.
החל מהשנים תנש"א, תשנ"ב ותשנ"ג, כאשר החלה התקופה המוגדרת על ידי הרבי כ"התגלות המשיח" והתחלת פעולתו בעולם, החלה האמונה לקבל ביטוי פומבי בשירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" אל מול הרבי ובדרכים נוספות.
האמונה שהרבי משיח הפכה לפופולרית בעקבות קמפיינים פרסומיים באמצעים שונים, שהתפרסמו (וממשיכים להתפרסם) בעידוד הרבי.
זיהוי אדם כמשיח בהיסטוריה
| ערך מורחב – משיח שבכל דור |
בכל דור ישנו אדם הראוי להיות משיח ובאם הדור זכאי, יגאל הוא את עם ישראל מהגלות. הדבר נובע מהאמונה בביאת מלך המשיח, איש בשר ודם שיגאל את ישראל, ומהציפייה שיבוא בכל יום - דבר האפשרי על ידי כך שכבר נולד וגדל קודם לכן[1].
וכך כותב החתם סופר[2]: "מיום שחרב בית המקדש, מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו ה' יתברך וישלחו... ובעוונותינו כי רבו כבר כמה וכמה מתו ולא זכינו שיערה עליהם רוחו של משיח גם כי הם ראוים לכך, אבל הדור לא היה ראוי, אולם כשיגיע אם ירצה ה' יגלה אליו ה' כמו למשה בסנה וישלחהו". דברים דומים כותב השדי חמד[3]: "וכן הוא בכל דור ודור צריך להיות אחד מוכשר שמא יזכו", ועוד.
על בסיס זה, בכל דור חיפשו מיהו המשיח שבדור. אין בזיהוי זה להבטיח שהוא יהיה המשיח אשר יגאל את ישראל בפועל, אלא רק לומר שבאותו זמן הוא המתאים ביותר לגאול את ישראל באם אכן יזכו[4]. הגמרא במסכת סנהדרין[5] מספרת על כך שתלמידי האמוראים מצאו רמזים לכך שרבם הוא המשיח: "מה שמו? דבי רבי שילא אמרי שילה שמו, שנאמר עד כי יבא שילה. דבי רבי ינאי אמרי ינון שמו, שנאמר יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו. דבי רבי חנינה אמר חנינה שמו, שנאמר אשר לא אתן לכם חנינה, ויש אומרים מנחם בן חזקיה שמו, שנאמר כי רחק ממני מנחם משיב נפשי... אמר רב נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא, שנאמר והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא. אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש".
על דברי הגמרא הללו כותב רש"י: "כל אחד היה דורש אחר שמו". הרבי מדייק מכך כי לא שהתלמידים דייקו כך, אלא שרבם דייק זאת לפניהם, באומרו אשר שמו של המשיח צריך להיות כך, וכך הוא שמו[6][7].
על דרך זה לאורך הדורות ישנם ביטויים רבים בקשר לגדולי ישראל, שתלמידיהם ציפו לגאולה השלימה בימיהם ולהתגלותו של רבם כמלך המשיח[8] ובלשון השדי חמד[3]: "בדרך הזה היה משוער אצלם בכל דור מיהו". כן יש ביטויים של גדולי ישראל על עצמם, כי שמם הוא כשמו של משיח ושהם הראויים להיות משיח בדורם[9].
עם התגלות החסידות באה אמונה[10] זאת בביטוי על נשיאי חב"ד. גם את אדמו"ר הצמח צדק רבי מנחם מענדל שניאורסון[11] והאדמו"ר הקודם בחב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון[12], ראו ככאלה הראויים להיות משיח וכך גם העיד הרבי על חותנו[13].
בשונה מדורות קודמים, בהם האדם המזוהה כראוי להיות משיח, היה בספק האם דורו יהיה זכאי לכך, בדורנו, עם קבלת הנשיאות של הרבי בי' שבט תשי"א נשא הרבי מאמר בו הודיע[14] כי בדורו תבוא הגאולה וזהו תפקיד הדור. במשך השנים חזר על כך פעמים רבות, תוך הדגשה: "דבר ברור הוא שדורנו זה הוא דור האחרון של הגלות, ודור הראשון של הגאולה"[15]. הרבי הגדיר את דבריו על בוא הגאולה בדורנו כנבואה על פי ההלכה שיש לפרסמה לכל אנשי הדור[16]. מכך עולה שהמשיח של דורנו הוא וודאי זה שיגאל את ישראל ואין בכך ספק כבדורות קודמים.
בשנת תשנ"ב, בשיחה לשלוחים הסביר הרבי כי ה' כבר הורה לאותו משיח שבדור לצאת ולגאול את ישראל: "על פי הידוע ש"בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל", "אחד הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השם יתברך וישלחו כו'", ועל פי הודעת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו, השליח היחיד שבדורנו, המשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל העבודה - הרי מובן, שמתחיל להתקיים ה"שלח נא ביד תשלח[17]", השליחות של מורי וחמי אדמו"ר"[18].
גדרו ההלכתי
סימני הרמב"ם
|
| ערך מורחב – בחזקת משיח |
הרמב"ם הוא הפוסק היחיד שהגדיר הלכתית את תהליך הגאולה והתגלות המשיח. הרמב"ם קבע כי מלך המשיח הוא בהכרח אדם בשר ודם, ילוד אישה[19], הצאצא לדוד המלך[20].
לשון הרמב"ם[21]: "ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד".
בשונה ממשיח שבכל דור, שהוא רק ראוי להיות משיח, הגדר של 'בחזקת משיח' הוא שיש לו כבר דין משיח וכך צריכים להתייחס אליו. כאשר המשיח פועל להבאת הגאולה עוד בזמן הגלות, טרם שהצליח בפעולותיו וטרם שנצח במלחמותיו, הוא מוגדר עדיין כ"חזקת שהוא משיח". רק כאשר המשיח הצליח בפעולותיו וניצח במלחמותיו עד שהביא למצב של גאולה בפועל ובשלימות על ידי שבנה את בית המקדש וקיבץ נדחי ישראל, רק אז "הרי זה משיח בוודאי".
סימניו של 'בחזקת משיח' נועדו, על מנת שעוד בזמן הגלות יוכל עם ישראל לזהות את מלך המשיח. הרבי על פי סימנים אלו, מגלם בדמותו, באישיותו ובפעולותיו את דמותו של המשיח המתואר ברמב"ם[22].
כך גם אמר הרבי[23], שבדורנו כבר ישנו אדם שהוא ב'חזקת משיח'.
• יעמוד מלך מבית דוד
|
| ערך מורחב – מלך מבית דוד |
התואר מלך אינו במשמעות המלאה של המושג. מלך המשיח אינו מלך פוליטי[24] או מדיני[25]. וכן אינו מלך משוח, שהרי בזמן הגלות אין סנהדרין שתמנה מלך[26] אלא, הכוונה למנהיג היהודים הנוהג בפועל במנהגי המלך המנהיג את בני ישראל[27]. מלכותו זו היא המשך להיותו נשיא הדור[28].
על מלך זה להיות מזרעו של דוד[29], מכיון שמלכות דוד לא בטלה אפילו בזמן הגלות כפי שאומר הרמב"ם "לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם[30][31]".
סימן זה אינו רק יחוסו של משיח אלא מהותו העיקרית "להחזיר מלכות בית דוד"[32][33].
הרבי הרש"ב העיד על שלשלת נשיאי חב"ד שהם ממשיכי מלכות דוד[34]: "חסידות תהי' עד משיח.. עלינו נאמר שלא יכבה נרו לעולם ועד".
הרבי מיוחס לדוד המלך בן אחר בן וגם בן אחר בת[35]. כפי שהעיד הרבי בעצמו[36]: "רבותינו נשיאנו, שהינם מיוחסים לבית דוד משבט יהודה". או בשיחה אחרת (בתרגום מאידיש)[37]: "הייחוס של בעל ההילולא" (הרה"ק לוי יצחק - אביו של הרבי) "הוא מזרע דוד. כידוע שהוא דור השביעי מאדמו"ר הזקן, שהוא דור השביעי מהמהר"ל מפראג, והמהר"ל מיוחס לזרע דוד."
| יחוס הרבי מליובאוויטש עד לדוד המלך | ||
|---|---|---|
| תקופת מלכי בית דוד בבית ראשון | א. דוד המלך. ב. שלמה המלך. ג. רחבעם המלך. ד. אביהו המלך. ה. אסא המלך. ו. יהושפט המלך. ז. יהורם המלך. ח. אחזיהו המלך. ט. יהואש המלך י. אמציהו המלך. יא. עוזיהו המלך. יב. יותם המלך. יג. אחז המלך. יד. חזקיהו המלך. טו. מנשה המלך. טז. אמון המלך יז. יאשיהו המלך. יח. יהויקים המלך. יט. יכניהו המלך. כ. השר שאלתיאל. | |
| תקופת בית המקדש השני | כא. פדיה. כב. זרובבל. כג. משולם. כד. חנניה. כה. ברכיה. כו. חסדיה. כז. ישעיה. כח. עובדיה. כט. שכניה. ל. שמעיה. לא. נעריה. | |
| תקופת ריש גלותא (תקופת תנאים ואמוראים) | לב. חזקיה ריש גלותא. לג. התנא עוקבן בר נחמיה - נתן דצוציתא ריש גלותא. לד. ר' הונא ריש גלותא. לה. ר' עקוב ריש גלותא. לו. ר' נחום ריש גלותא. לז. ר' יוחנן ריש גלותא. לח. ר' שפט ריש גלותא. לט. ר' ענן ריש גלותא. מ. ר' הונא ריש גלותא. מא. ר' נתן ריש גלותא. מב. ר' נחמיה ריש גלותא. מג. ר' עוקבן דצוציתא ריש גלותא. מד. ר' אבא ריש גלותא. מה. ר' ספרא ריש גלותא. מו. מר זוטרא ריש גלותא. מז. רב כהנא ריש גלותא. מח. רב גוריא ריש גלותא. מט. מר בוסתנאי ריש גלותא. נ. רב יעקב ריש גלותא. נא. רב מגיס ריש גלותא. נב. רב נחמיה ריש גלותא. נג. רב אבדימא ריש גלותא. נד. רב פינחס ריש גלותא. נה. רב חצוב ריש גלותא. | |
| תקופת הגאונים | נו. רב שמואל גאון. נז. רב יהודה גאון. נח. רב חנניה גאון. נט. רב שרירא גאון. ס. רב האי גאון. | |
| תקופת ראשונים ואחרונים | סא. הרה"ג ר' יוסף מרומי. סב. הרה"ג ר' יחיאל. סג. הרה"ג ר' אברהם. סד. הרה"ג ר' עזריהו. סה. הרה"ג ר' יחזקאל. סו. הרה"ג ר' לעמיל. סז. הרה"ג ר' עזריהו. סח. הרה"ג ר' אליהו. סט. הרה"ג ר' יוסף. ע. הרה"ג ר' נחמן. עא. הרה"ג ר' קלמן קלונימוס. עב. הרה"ג ר' לייביש. עג. הרה"ג ר' אלעזר. עד. הרה"ג ר' ירחמיאל. עה. הרה"ג ר' אריה זאב. עו. הרה"ג ר' יעקב. עז. הרה"ג ר' בצלאל. עח. הרה"ג ר' יהודה ליוואי – המהר"ל הזקן. עט. הרה"ג ר' בצלאל. פ. הרה"ג ר' חיים מוורמייזא. פא. הרה"ג ר' בצלאל. | |
| מהמהר"ל לאבי אדמו"ר הזקן | פב. הרה"ג מרנא ורבנא יהודה ליוואי – המהר"ל מפראג. פג. הרה"ג ר' בצלאל חריף. פד. הרה"ג ר' שמואל. פה.הרה"ג ר' יהודה לייב. פו. הרה"ג ר' משה מפוזנא. פז. הרה"ג ר' שניאור זלמן. פח. הרה"ג ר' ברוך. | |
| תקופת נשיאי חב"ד | פט. כ"ק אדמו"ר הזקן. צ. הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן). צא. כ"ק אדמו"ר הצמח צדק. צב. רבי ברוך שלום שניאורסון (בן הצמח צדק). צג. רבי לוי יצחק שניאורסון (נכד הצמח צדק). צד. רבי ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א). צה. הרב המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א). צו. המלך המשיח – כ"ק אדמו"ר שליט"א. | |
• הוגה בתורה
מעלתו הראשונה של משיח היא 'הוגה בתורה', שכן המשיח הינו בעל דמות תורנית ובכוח זה גואל את ישראל[38], בכח התורה גם מבטל את ידי עשו[39], חז"ל אומרים שדרגת ההוגה בתורה הנדרשת ממשיח הינה, שמחדש חידושים לאחר ש"גרסת התלמוד ופרושו שגורה לו בפיו[40].
כשהוכנס הספר היום יום להגהה אצל הרבי, הוסיף הרבי ברשימת הביוגרפיה שלו ביחס לילדותו: "לומד בשקידה עצומה ומצליח[41]".
הרבי הוא אחד המורים והוגי הדעות הפוריים והמעמיקים ביותר בתולדות העם היהודי. באלפי מאמריו וברבבות שיחותיו ואגרותיו הוא מאיר את כל הנושאים הקשורים בעולמה של היהדות.
היקף תורתו של הרבי חסר תקדים בספרות התורנית. משנתו משתרעת על כ-300 ספרים שיצאו עד היום, המכילים: עיון ומחקר בכל תחומי הידע התורניים בהלכה, בקבלה, בתורת הנגלה ובתורת החסידות, פרקי הגות ומחשבה ותשובות ועצות לשואלים וזאת בשילוב של כל חלקי התורה:פשט, רמז, דרוש וסוד. התוועדויותיו של הרבי לפני קהל חסידיו נמשכות לעיתים עד שבע ושמונה שעות. כל אותו הזמן שופע הרבי דברי תורה, הגות והדרכה, שכוללים מאות ציטוטים מן המקורות.
ספריו של הרבי נמצאים בריבוי בתים יהודים. צוותים של תלמידי חכמים במכונים שונים ברחבי תבל עוסקים בריכוז חידושיו של הרבי, וכך יוצאים-לאור עשרות ספרים שמגישים את תפיסתו של הרבי בנושאים שונים ומגוונים.
• עוסק במצוות כדוד אביו
הדגש בסימן זה הוא על כך שמשיח אינו רק מקיים את מצוות התורה בשלימות ובהידור, אלא אף עוסק בהם[42], בטרחה והשקעה. וזאת כפי דוד המלך, שהקדים תשובה ומעשים טובים[43].
• יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה
סימנו הנוסף של משיח, הוא בכך שיכפה את העם בקיום התורה והמצוות, כפייה זו אינה בכוח כי אם בדברים[44], בדרכי נועם[45], בהשפעה פנימית ויראה להם דרך האמת[46]. כן, אינו יעשה זאת בעצמו, כי אם על ידי שלוחיו[47].
כפיית כל ישראל היא גם תיקון לחורבן בית המקדש[43], מכיון שאחת מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים[48].
מלשון הרמב"ם, מבאר הרבי[43] שהשפעת המשיח היא אף על הצדיקים[49].
גם את סימן זה מגלם הרבי. מעולם לא נעמד מנהיג לישראל, אשר נעמד מול מצב של ירידה וחלישות ביהדות בעקבות השואה, וביומו הראשון על כס הנשיאות הצהיר שמשימתו היא להפיץ יהדות בכל מקום ומקום, ומשימה זו היא הקו המרכזי של הנהגתו לאורך כל השנים, ונטל על עצמו את האחריות לדאוג לכל יהודי בכל קצוי תבל, באמצעות שלוחיו הקים את מפעל היהדות הגדול בעולם והגיע גם ליהודים הנידחים ועוררם לקיום תורה ומצוות, על ידי מבצעי המצוות אותם יזם. נוסף לכך, קיים הרבי את 'חיזוק בדקה', כאשר עורר והתריע רבות על עניינים הדורשים תיקון, כגון על שמירת שלימות העם במאבקו למען תיקון חוק מיהו יהודי, שלימות הארץ ושלימות התורה.
• ילחם מלחמות ה'
הסימן האחרון אותו מביא הרמב"ם, הוא המלחמות אותם יערוך המשיח עוד בתקופת הגלות[50].
מטרת המלחמות הם "להרים את דת האמת ולמלאות העולם צדק[51][52]". אין הכרח שמלחמות אלו יערכו דווקא בזרוע. בדברי הנביאים ובמדרשים אנו מוצאים תיאורים על עריכת המלחמות בשלום, באמצעות דיבור[53] וברוחניות[54][55].
על דורנו העיד הרבי[56], "ורואים בפועל איך שנפעל ה"וילחום מלחמת ה'" וינצח בכמה וכמה ענינים, ודוקא מתוך מלחמה של שלום". כוונת הרבי הייתה להתפרקות הקומוניזם, באותה תקופה[57], שנעשתה בלי מלחמה ושפיכות דמים, ומאז כל בני ישראל כמעט בכל מקום בעולם חפשיים לקיים תורה ומצוות כרצונם[58].
בשנת תשנ"ב חתמו רוסיה וארצות הברית על הסכם לצמצום הנשק הגרעיני והעברת הכספים למטרות חינוך וצדקה, את אירוע זה ייחס הרבי להתחלת פעולתו של משיח (הדר בניו יורק)[59].
פסק דין
|
| ערך מורחב – פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח |
בעקבות השיחה הידועה שאמר הרבי בכ"ח ניסן תנש"א , בה הטיל את האחריות להבאת הגאולה על החסידים, התקיימה אסיפה דחופה לחסידי חב"ד בכפר חב"ד במוצאי שבת, ל' בניסן, א' דראש חודש אייר. באסיפה זו הציע הרב שמואל פרומר לערוך פסק דין של רבנים על כך שהרבי הוא המשיח (בעקבות פסקים דומים שיזם הרבי פסקי דין של רבנים על כך שהגיע זמן הגאולה[60]). ההצעה התקבלה, ובאותו מעמד הכריז מזכיר בית דין רבני חב"ד הרב דוד חנזין, בשם הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח.
באותו ערב רבה של כפר חב"ד, הרב מרדכי אשכנזי, כתב נוסח מלא של פסק הדין, ובימים הבאים הצטרפו רבנים נוספים שחתמו עליו: הרב יוסף אברהם הלר, הרב גרשון מענדל גרליק, הרב לוי ביסטריצקי והרב גדליה אקסלרוד. הרב דוד נחשון ור' אבי טאוב נסעו במיוחד לחצר הרבי על מנת להגיש לו את הפסק, וביום שלישי ב' באייר הגישו לרבי את הפסק בצאתו מהמקווה. כשקיבל הרבי את הפסק, הסתכל ואמר בחיוך: "ישר כח, ישר כח!" והכניס את המעטפות לכיס הסירטוק. לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין בקברו של הרבי הקודם ובקברה של אשתו של הרבי, הרבנית חיה מושקא.
בינתיים הצטרפו רבנים נוספים לפסק הדין, ונכתב נוסח נוסף, על ידי הרבנים שהגיעו אל הרבי לחג השבועות באותה שנה. לאחר החג נשלחו ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב למדינות חבר העמים על מנת להקריא את פסק הדין באהלי רבותינו נשיאנו: אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש בליובאוויטש, אדמו"ר האמצעי בניעז'ין, הבעל שם טוב במז'יבוז', המגיד ממעזריטש באניפולי, אדמו"ר הזקן בהאדיטש, אדמו"ר הרש"ב ברוסטוב ואוהל אביו של הרבי באלמא אטא[61]. על נסיעה זו זכו לעידודים מהרבי.
בי"א ניסן תשנ"ב נחתם פסק שלישי על ידי עשרות רבנים, בו נפסק שכמלך המשיח חלה על הרבי שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה בחיים נצחיים.
בחודש תשרי תשנ"ח נחתם נוסח רביעי של הפסק, המבוסס בעיקר על שיחות הרבי אודות זהותו של משיח ונבואת הגאולה שלו. לנוסח זה הצטרפו במשך השנים מאות רבנים, ורבנים חדשים מצטרפים אליו כל העת.
התייחסות הרבי
הרבי לא הכריז על עצמו כמשיח באופן הצהרתי אך רימז על כך ברורות. בשנים הראשונות הרבי שלל דיבורים בנושא הפרסום בחריפות[62], וישנם אף הסוברים שהרבי הכחיש זאת באופן זמני[63]. עם זאת בשנים המאוחרות יותר הרבי לא שלל זאת ואף הביע הסכמה, כך לדוגמה רבים מהחסידים נהגו לפנות אל הרבי במכתביהם בתואר "מלך המשיח"[64], הרבי קיבל מכתבים והשיב עליהם כשלעיתים אף נכתבה התשובה על גבי המכתב עצמו בו הוזכר תואר זה[65]. לאורך השנים חסידים רבים שאמרו את הדברים בפני הרבי פנים אל פנים כשהרבי לא שלל את דבריהם[66].
בקיץ תנש"א קיבל הרבי בברכה פסקי דין של רבני חב"ד הקובעים כי הוא מלך המשיח ונתקיימו בו סימני בחזקת משיח שברמב"ם[67][68].
פעמים רבות כשהתבטא הרבי בנושאים אלו, היה אומר זאת בקשר לחותנו הרבי הקודם, כשהדבר פורש על ידי החסידים שכוונתו לומר זאת גם על עצמו[69].
אולם בשיחותיו במשך השנים הביא לכך רמזים ברורים[70]:
- דוגמה אחת היא הערה בסוף שיחה שהוגהה על הרבי טרם פרסומה, ובה מופיעים ראשי תיבות של המילה 'מיד' תוך אזכור שמו כמשיח בהמשך לשמות אדמו"רי חב"ד הקודמים: "לפי סדר הקירבה אלינו משיח (מנחם שמו) יוסף יצחק ודובער"[71].
- הרבי אמר שנשיא הדור הוא המשיח שבדור[72][73][74]. בהזדמנות נוספת אמר הרבי שכל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו – בדוגמת נשיא דורנו – הוא המשיח[75].
- בשיחות אחרות מתעכב הרבי על דברי חז"ל[76] שמשיח "מנחם שמו" (שמו הפרטי של הרבי הוא מנחם מענדל). ובכמה מקומות[77] מוסיף גם בנוגע לשמו השני מענדל, שהוא בגימטריא "צדק", ש"צדק" הוא שמו של משיח[78].
- הרבי גם רמז בכך שאמר שמספר הבית של הרבי, 770, הוא בגמטריא "בית משיח"[79] וכן אמר שההכרזה של משיח תבוא מחוץ לארץ ישראל[80], זאת על פי דברי חז"ל[81].
פרסום זהותו של הרבי כמשיח
בנוסף לנבואת הגאולה אותה ביקש הרבי לפרסם בצורה מפורשת[82], רואים חסידי חב"ד חשיבות רבה בפרסום זהותו של המשיח. למרות שהרבי לא הורה על כך בצורה מפורשת, החסידים רואים בכך כמין הוראה סמויה[83] או כיוזמה ופעולה שהגיעה מהחסידים והרבי קיבלה ועודדה. חשיבות הפרסום נובעת גם מהצורך בכך שכל העם יקבל את מלכותו של המשיח[84],
במשך השנים
בשנים הראשונות לנשיאותו, התנגד הרבי בדרך כלל לפרסום זהותו כמשיח. יוזמת הפרסום הגדולה הראשונה הייתה בשנת תשכ"ה, אז הפיץ הרב אברהם פריז כרוזים בהם נכתב: "בשמחה רבה יכולים אנו לבשר לכם כי הנה המלך המשיח... כבר נמצא עתה כאן איתנו, הנה הוא הרבי הקדוש מליובאוויטש". עוד לפני פרסום הכרוז דיווח על כך הרב פריז לרבי ונענה בתשובה שהמכתב נתקבל. הרב פריז שלח לרבי מכתב לאחר הדפסת הכרוז בצירוף דוגמה, וכתב שוב לאחר הפרסום ולא נענה בתגובה שלילית. לאחר פרסום הכרוז, היה מי שהתלונן על כך, הרבי ציווה מיד על המזכירות להבריק מברק בהול לר' אברהם להפסיק לאלתר את הפצת הכרוז[85].
בשנת תשמ"ג, פרסם ר' משה סלונים קובץ חידושי תורה בענייני משיח וגאולה (במימונו של ר' זושא ריבקין), מרכז הקובץ היה הסברה אודות קבלת מלכותו של הרבי כמלך המשיח והופיעו בו חידושי תורה מרבנים שונים מחב"ד בכיוון זה. בהמשך הוציא הרב סלונים חוברת נוספת בענייני חינוך כשגם בה נכתב על הרבי התואר 'מלך המשיח'. לאחר פניית מספר חסידים לרבי בטענה שפרסום הדברים יעשה חילול ה', הרבי אמר לשאול את הרבנים האם אפשר להפיץ את הקונטרס, לאחר שהרבנים פסקו שאין לפרסם את החוברות ברבים, דרש להפסיק את פרסום החוברות בהסבר שהם גורמים מחלוקת עם יהודים רבים והדרך להבאת הגאולה היא דווקא באהבת ישראל[86].
בשנת תשד"מ הכין הרב שלום דובער וולפא לדפוס את ספרו "יחי המלך"[87] שכלל ביאור בסימני מלך המשיח על פי הרמב"ם תוך רמזים על זהותו של הרבי כמשיח. כאשר שלח את חיבורו לרבי לא קיבל מענה. לאחר מכן קיבל את הסכמתם של הרבנים משה פיינשטיין וזלמן שמעון דבורקין וכתב לרבי שמתכנן לקבל גם את הסכמתם של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש. לאחר כמה שבועות קיבל טלפון מהרב חודקוב, שהעביר לו את מענה הרבי, בו שלל ממנו להדפיס, לדבר או לכתוב בכל ענייני משיח[88]. לאחר מכן כששאל הרב וולפא את הרב בנימין קליין מדוע כאשר שלח לרבי את חיבורו לא ענה הרבי כלום ולאחר כמה חודשים נענה בתשובה כה חריפה, נענה, שבאותו יום בו קיבל את התשובה, הגיע מכתב מאחד הרבנים בירושלים בו כתב לרבי, ששמע שהרב וולפא עומד להוציא ספר שיגרום לחילול ה'. בהמשך לכך שלל הרבי את הפרסום גם בשיחות פומביות: בליל יו"ט הראשון של חג הסוכות תשמ"ה רמז הרבי קצרות לשלילת העיסוק בקבלת המלכות של מלך המשיח על ידי העם באומרו שהעבודה המוטלת היא להראות דוגמה חיה של חסיד ואילו בעניין זה יש לסמוך על הקב"ה. לאחר מכן, בשיחת שבת פרשת בראשית דיבר הרבי בחריפות על כך שכתוצאה מפרסום זה הרחיקו ומרחיקים מלימוד החסידות ועל ידי זה מעכבים את ביאת המשיח ולוחמים ברבותינו נשיאנו ובמלך המשיח[89].
במהלך התוועדות חסידים במונטריאול בחג הפורים תשמ"ח[90] הועלתה יוזמה, לאור דברי הרבי בשיחת קודש אודות "כל הפושט יד נותנים לו", לחתום יחדיו על מכתב לרבי ובו בקשה על התגלותו המיידית בתור מלך המשיח. בין החותמים נמנה רב הקהילה הרב יצחק הנדל שלצד חתימתו הוסיף הערה ש"הרבי ימהר את הגאולה האמיתית והשלימה". הנוכחים החליטו שעל המכתב להישאר חשאי ושלא יתפרסם ותהיה ממנו "יניקה לחיצונים" ושניים מחברי הקהילה[91] נסעו בשליחות החותמים מיד למסור זאת לרבי בידיהם אך לפועל הדבר לא הסתייע והם מסרו זאת לידי וועד המסדר שיעבירוהו לרבי. לפועל, בניגוד למה שסוכם בעת החתימה, הוסיף אחד החסידים בראש המכתב את המילים: "לאנ"ש די בכל אתר ואתר" וצילום המכתב התגלגל גם למקומות נוספים. שבועיים אחר כך צלצל המזכיר הרב יהודה לייב גרונר לרב הענדל בטלפון ומסר לו את שאלות הרבי בתגובה על המכתב: "1) מהיכן דנתוני? 2) האם כל הפס"ד שלו הם בערך הנ"ל?"[92], ועוד שאל האם הוא חשב האם זה יעזור להפצת המעיינות והוסיף: הרי זה יעורר מלחמה נמרצה. על השאלה "מהיכן דנתוני?" ענה הרב הנדל שיש מקור לדברים ב'הלכות מלך המשיח' ברמב"ם שהכתוב שם מתאים לרבי בדיוק, ובקשר למיעוט בהפצת המעיינות ענה שעל פי המוסכם בעת החתימה המכתב לא יועד לפרסום והוא אף נשלח לרבי ישירות בגלל סיבה הזו. על כך ענה הרבי: "מהו הלשון "די בכל אתר ואתר""? והרב הנדל שלא ידע מההוספה המאוחרת השיב שלא יודע על כזו לשון בהקשר למכתב, ועל כך ענה הרבי: "חתימת ידו מגיד מה שהוא יודע"[93]. הרבי גם התבטא שאלו שחתמו על המכתב (תוכן): "אינם מן הישוב"[94].
בפורים תשמ"ט ניגש הרב יהודה לייב גרונר לר' טוביה פלס, ומסר לו שהרבי ביקש שייכנס אליו אחרי תפילת מנחה. במהלך אותה יחידות, דיבר הרבי בכאב רב ובסגנון חריף מאוד על פעילות שעשה מישהו מאנ"ש באותה תקופה בענין פרסום זהותו של משיח באופן שגרם לרבי עוגמת נפש, והרבי נתן לו שליחות מיוחדת למסור לאותו אחד[95].
בשנים תנש"א - תשנ"ב
החל מתנש"א (1991) הבחינו חסידים בכך שהחלה "תקופה חדשה" ביחס הרבי לפרסום זהות משיח[96]. את האישור הראשון בתקופה זו קיבל הרב זמרוני ציק, מנהל בית חב"ד בבת ים. בסיום חודש מרחשון תנש"א כתב הרב ציק לרבי שמבקש אישור לפרסם שהרבי הוא המשיח, זאת לאור דברי הרבי בשיחות אודות "שנה שמלך המשיח נגלה בו" ו"ענוים הגיע זמן גאולתכם", שזו הכרזתו של מלך המשיח אותה מכריז כעת מחוץ לארץ. על כך ענה לו הרבי: "כמדובר בהתוועדות בארוכה לפי ערך, אזכיר על הציון"[97]. בהתוועדות שקדמה למענה, התוועדות שבת פרשת תולדות, דיבר הרבי אודות הפרסום על משיח בדברים היוצאים מן הלב[98] ושמשיח כבר בא וצריך רק לומר את שמו[99].
בקיץ תנש"א שאל הרב שלום דובער וולפא את הרבי האם כעת אפשר להדפיס את ספרו. הפעם כתב הרבי שאם ישמיט מהספר - לדעת ידידים מבינים - קטעים העלולים להרחיק יהודים אחדים מלימוד חסידות, כדאי להדפיסו. לאחר שהספר עבר את הגהתם של שלושה מאנ"ש[100] כשמחד הושמטו קטעים ממנו ותוקנו בו תיקונים ומאידך תוכנו הכללי, הצורך בקבלת המלכות של מלך המשיח וההכרה בו על ידי העם עוד בזמן הגלות ושעל ידי זה זוכים הגאולה, נותר על כנו כשלספר נקבע השם 'יחי המלך'. בתאריך י"ט חשון תשנ"ב אישר הרבי את קבלתו של הספר בתשואות חן וביקש שכשהספר ייכרך יוכנס שנית כשמודה על כך מראש. על מה שכתב הרב וולפא שאם יקבל את ברכת הרבי ירגיש שיש בזה אולי תיקון על העגמת נפש שהספר גרם בעבר לפני למעלה מ-7 שנים, הקיף הרבי את הדברים ובירך שיהא בהצלחה ולבשורות טובות וכתב אודות כך אזכיר על הציון[101].
בשלהי חודש כסלו תשנ"ב השיב הרבי על מכתבו של הרב דוד נחשון על בו דיווח על חגיגת הבר מצוה של בנו, בה נכחו גם רבים שלא מאנ"ש במהלכה נשא דברים בענין קבלת המלכות של הרבי כמלך המשיח ושהוכיח זאת מכך שהרמב"ם הביא בספר 'הלכות' את הנהגתו של רבי עקיבא שאמר על בר– כוכבא: "דין הוא מלכא משיחא", ולדו"ח צירף חתימות על קבלת המלכות של חלק מהמשתתפים באירוע יחד כולל חבר הכנסת צחי הנגבי וכן חתימות שנאספו במעמד קידוש לבנה בנצרת עלית: "ויקויים בהם מי שיש לו מאתיים רוצה ת' וכו'. אזכיר עה"צ"[102].
בי"ד שבט תשנ"ב ענה הרבי לרב נחמן מאיר ברנהארד שכתב[103]: "אני משתדל לפעול ששלוחי "ליובאוויטש פאונדיישאן דרום אפריקא" יצטרפו דרום אפריקא בולטת בהיעדרותה בנושא. בהמשך להפצרותיי, ר' מענדל ליפסקר אירגן אסיפה ארוכה עם השלוחים לפני כמה ימים. וכולם מסכימים מאה אחוז להנ"ל – אלא שמהססים מפני שלא בטוחים אם כך רוצה הרבי שליט"א (בניגוד לעבר, שהרבי שליט"א התבטא ברור כנגד דברים כאלה מפני שזה מרחיק יהודים מלימוד פנימיות התורה – אבל אומרים שעכשיו יש כמה וכמה סימנים שהמצב השתנה, ושזה כן רצוי). ובכן, אעיז לשאול – האם אכשרא שעתא וזה כן רצוי כמילוי "וביקשו . . ואת דוד מלכם"?": "תלוי בתנאי המקום בזה על חב"ד שעל אתר לברר"[104].
השליח הרב יצחק וולף כתב בשלהי חודש שבט תשנ"ב שתלמידי ותלמידות בתי ספר חב"ד בשיקגו חיים בענין של משיח ובעיר מדברים שבליובאוויטש חיים משיח ושהרבי הוא המשיח ורואים במוחש שכשמדברים בנעימות והדברים יוצאים מן הלב הרי הם מתקבלים. על כך ענה הרבי: "נתקבל ותשואות חן ימשיך בבשורות טובות. אזכיר על הציון".
בט"ז אדר א' תשנ"ב ענה הרבי לאנ"ש בלוד שכתבו בקשר לשיעור בעניני משיח העתיד להתקיים אצלם, שהיו שרצו להביא את הרב וולפא לדבר על כך שהרבי הוא מלך המשיח, והיו שערערו על כך ובמכתב נכתב שרב הקהילה, הרב ברוך בועז יורקוביץ', אמר שבפני אלו המעוניינים לשמוע – שהרי מגיעים לשם כך לשיעור – אין בעיה לדבר בנושא, אמנם היו רבנים אחרים[105] שחפצו לבטל את השיעור: "אין לדיין (רב שעל אתר) אלא מה שעיניו רואות"[106].
עם זאת גם בתקופה זו הביע הרבי הסתייגויות שונות בענין:
הרב דוד נחשון שכתב לרבי בחול המועד פסח תנש"א על הצעה עליה עוררו אותו ידידים שלאור שיחת שבת פרשת משפטים תנש"א בה נאמר שצריכה להיות קבלת מלכותו של מלך המשיח על ידי העם שיפרסם ברבים שהרבי הוא מלך המשיח. על כך כתב הרבי: "מופרך לגמרי כפשוט"[107].
למערכת שבועון כפר חב"ד שביקשו את הסכמתו של הרבי לפרסם מאמר של הרב יואל כהן שבו הסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא המלך המשיח, ענה הרבי בט"ז אייר תנש"א לשלילה[108].
בתחילת חודש שבט תשנ"ב כתב הרב יוסף יצחק אהרונוב דו"ח שבועי לרבי מפעילות הארגון צעירי אגודת חסידי חב"ד ובו נכלל דיווח על פנייה לדובר הארגון הרב מנחם ברוד מהעיתונות והטלוויזיה אודות ההחתמות של קבלת המלכות של הרבי בתור "מלך המשיח"[110] במכתב צויין שלראשונה פנו בעניין מסוכנות עתי"ם והרב ברוד ענה לכתב שאין ברצונו להתייחס לדבר אך כמה שעות אח"כ כשפנו אליו מהטלוויזיה וביקשו שיבוא להתראיין בענין החליט ללכת לטלוויזיה ולהסביר את ענין החתימות באופן עדין, ובמכתב פורטו הנקודות אותם תוכנן להסביר ובוקשה ברכת הרבי להצלחה. בתשובתו ענה הרבי על הסברא שהייתה בתחילה שלא להגיב: "וכן ימשיך גם לעתיד לבוא", ולצד מה שנכתב שהרב ברוד עומד להסביר את הענין בעדינות בטלוויזיה ופורט ההסבר, כתב הרבי: "האומנם אינו מבין שכשיתחיל לדבר ימשיכוהו עוד יותר"[111].
לאחר הוצאת הספר יחי המלך (ספר) בחורף תשנ"ב כתב הרב וולפא קונטרס על סדר ההתגלות של מלך המשיח על פי הרמב"ם, תמצית מתוך הספר, ובו רמזים על זהותו של הרבי כמשיח. נשי חב"ד הכניסו קונטרס זה לרבי וביקשו את הסכמתו על הדפסתו והפצתו והרבי השיב במענה מי"ג אדר א' תשנ"ב: "מכבר עניתי לו שמאמרים כאלה מרחיקים כו"כ מלימוד דא"ח - היפך הפצת המעיינות חוצה"[112].
באותה תקופה כתבו נשי חב"ד בקראון הייטס לרבי על תוכניתם לפרסם זהות משיח בקנה עולמי, הרבי ענה להם שכל הנהלה צריכה להחליט על פי שכלה ולא צריך לשאול אותו אלא מספיק להודיע[113].
בשנים תשנ"ג - תשנ"ד
החל משמחת תורה תשנ"ג החל הרבי לעודד באופן קבוע ופומבי, גם לעיני מצלמות התקשורת, את שירת החסידים יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ביציאתו לקהל בתום התפילה. מני אז עודד ואישר הרבי פרסומים רבים אודות כך שהוא המלך המשיח.
בחשוון תשנ"ג (1993) הוציא הרב וולפא את ספרו "יחי המלך המשיח", כהמשך לספרו הקודם. בספר זה מוסבר כיצד סימני המשיח מתקיימים ברבי. הספר קיבל הסכמות מרבנים רבים, אף מחוץ לחב"ד, כגון: הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה יוסף והרב מאיר מאזוז. בחודש כסלו תשנ"ג אישר הרבי לשליח הרב יהורם אולמן מאוסטרליה ללמוד מהספר עם מקורביו אודות מיהו המשיח ובירך שיהיה הלימוד בהצלחה[114]. להרב צבי גרינבלאט אישר הרבי לתרגם מספר פרקים מהספר לספרדית[115].
לקראת חנוכה תשנ"ג, יצאו ניידות חב"ד בקמפיין תחת הסלוגן "ברוך הבא מלך המשיח" המלווה בתמונתו של הרבי. הקמפיין זכה לברכתו של הרבי[116] וכיוון שכך, גם לעידודם של רבני חב"ד[117] וקיבל הד תקשורתי נרחב[118]. לאחר השיירה הוכנס לרבי הפוליגל והרבי הגיב בחיוך רחב באופן מיוחד[119]. מדבקה כזו עם הכיתוב 'ברוך הבא מלך המשיח', אף נתלתה ב-770 בשנת תשנ"ג, והייתה למראה עיני הרבי[120].כמו כן נתלה שלט עם כיתוב זה מול מקום המרפסת בה ישב הרבי בחג הפורים והרבי הביט בו.
בכ"ו טבת תשנ"ג שאל המזכיר ר' חיים יהודה קרינסקי שהיות והשלוחים מתעסקים בלהט בפרסום הבשורה של "הגיע זמן גאולתכם" וכו' - וכל הזמן נענע הרבי בראשו הקדוש לחיוב - וכעת יש שרוצים לחדש את עניין פרסום זהות המשיח, שיש חיוב שצריך לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח - כאן הפסיק הרבי להורות בחיוב בראשו. המזכיר שאל: האם פירוש הדבר שהרבי אינו מרוצה מהעניין? והרבי נענע בראשו לשלילה. המזכיר המשיך ושאל: האם הפירוש הוא שהרבי לא רוצה לענות על כך? והרבי נענע בראשו לחיוב, הוא שב שאל: האם הרבי רוצה לענות על השאלה בהזדמנות אחרת? והרבי נענע בראשו לשלילה, ושוב שאל הלה: האם הרבי אינו מעונין לענות על כך? והרבי השיב בחיוב. לאחר מספר דקות שוב שאל המזכיר והרבי לא הגיב לדבריו. הוא שאל: האם יש למסור משהו לשלוחים בנושא? והרבי השיב לשלילה[115]. באותה תקופה אישר הרבי לאנשים רבים לפרסם את זהותו כמשיח במקומם[121].
באותה שנה לקראת חודש מנחם אב אישר הרבי לראשונה, להוסיף את התואר 'מלך המשיח' לשמו בתוך הספר בשורת הגאולה שיצא בהוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, קה"ת[122].
את התנגדותו הנחרצת של הרבי בעבר, אל מול אישור הפרסום לאחר מכן, הסביר חוזרו של הרבי, הרב יואל כהן: "הציווי לא לומר על הרבי שליט"א שהוא זה שבקרוב יתגלה כמלך המשיח, נאמר מלכתחילה על מנת להשתנות. הרי הכל מודים שבקרוב ממש כאשר הרבי שליט"א יקבל הוראה ונתינת כח מאת הקב"ה להתגלות כמלך המשיח, לבנות בית המקדש ולקבץ נדחי ישראל - בוודאי שאפשר יהיה לומר בפה מלא שהוא מלך המשיח, ומזה מובן שמלכתחילה הציווי הזה היה עתיד להשתנות"[123][124].
פרסום בעיתונים
בחודש טבת תשנ"ג יצא הרב יצחק שפרינגר[125], במבצע פרסום זהותו של משיח, בקנה מידה עולמי. במסגרת המבצע, פרסם בעיתון ה"ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים[126]} סידרת מודעות בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח, וכדי לקבל את פניו עליהם לקבל את מלכותו ולהוסיף במעשים טובים. המודעות התפרסמו בשפות אנגלית, יידיש ולשון הקודש.
מספר עסקנים טענו כי פרסום בקנה מידה עולמי על האמונה כי הרבי הוא המשיח, עלול לגרום נזק לתדמית של חב"ד, ולאור כך ביקשו מהרב שפרינגר לקבל אישור מפורש מהרבי לפרסום בעיתונות הכללית. אותם עסקנים טענו גם שפרסום עולמי חודר לתחומי פעילות של שלוחים אחרים שלאו דווקא חפצים בכך.
לאחר שהמודעות היו מוכנות, הכניס אותם לרבי, כל מודעה בנפרד, והמזכיר ר' יהודה לייב גרונר הקריא לפני הרבי את המודעות והראה אותם לרבי, והרבי נתן את הסכמתו לפירסום כל מודעה בנפרד.
לשם הבהרת דעתו החיובית של הרבי על פרסום המודעות, ביקש ר' שניאור זלמן גוראריה חבר אגודת חסידי חב"ד ווועד רבני ליובאוויטש הכללי, שהרב גרונר יכתוב תיאור מדוייק מהסכמתו של הרבי. הרב גרונר אכן כתב תיאור על אישור הפרסום שעורר הדים בקרב חסידי חב"ד[127].
קבלת המלכות
הרקע
בסוף זמן הגלות, כשעומדים על סף הגאולה, ישנו מצב של שינה במלך המשיח[128], ועל ידי שהעם מקבלים עליהם את מלכותו של מלך המשיח הם מעוררים את התחדשות המלוכה שלו[129]. העם לא בוחר את המלך[130], אך על העם לזהות את מלך המשיח עוד קודם הגאולה כבר בסוף זמן הגלות ולקבל את מלכותו כמלך המשיח. הכוונה במצות מינוי מלך היא שעל ידי שהעם בטלים למלך, שהוא בטל בתכלית לאלקות, מתחזק בבני ישראל הביטול למלכות שמים[131].
בשנת תשל"ב, בעקבות בקשת הרבי להקים 71 מוסדות חדשים, יזם הרב בן ציון שם טוב הצעה לפיה ילמדו חסידי חב"ד את מצוות מינוי מלך מתוך הספר דרך מצותיך, בתקווה ש"אולי ירחמו עלינו מן השמים כאשר יראו חפצינו ורצוננו לקיים מצוות מינוי מלך. ונזכה להמליך בקרוב את כ"ק אדמו"ר שליט"א כמלך המשיח. ואולי יהי' לה' מזה נחת רוח ובאתרועתא דלתתא אתערותא דלעילא לגאלנו בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. וכפי שהזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א בי"ט כסלו "כי מציון תצא תורה" וכו'". הרבי הגיב בחריפות להצעה: "פשוט שאין הזמן גרמא כלל וכלל לזה. ויבטלו כליל הצעת ההדפסה [וינזפו בתוקף בזה שהציע את הנ"ל[132]] ויטלפנו לכאן על דבר הביטול ועל דבר הפסק הדיבור על דבר הקא סלקא דעתך אפילו. וק"ל. וד"ל". כשראה הרב שם טוב את התשובה דייק מהמילים "אין הזמן גרמא כלל וכלל לזה" שבעתיד אכן תבוא העת שזה כן יהיה ענין שהזמן גרמא, ושמח מכך בהסבירו שמובן הדבר שהרבי לא יבוא לומר תודה ויישר-כח על דבר שכזה, שהרי מבואר בחסידות שמינוי מלך הוא דוקא כשהעם מבקשים ומתחננים והוא אינו רוצה, וצריך לבקש ולחזור ולבקש שוב ושוב, עד שהדבר יתקבל[133].
בב' ניסן תשמ"ח נשא הרבי שיחה בה הסביר, אשר קבלת מלכותו של מלך המשיח מתבטאת בהכרזה "יחי המלך", שתוכנה היא ענין ההכתרה[134]. הכרזה זו הייתה במלכי בית דוד בעת הכתרתם[135] והוסיף הרבי[136] שכשנסיים את הכרזה זו "בזריזות הכי גדולה הקשורה עם שמחה וחיות נזכה לזריזות אצל הקב"ה... לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה תיכף ומיד ממש".
הקשר בין המלך לעם, נוסף על כך שהם מקבלים את חיותם מהמלך, מציאותו של המלך תלויה בעם: "אין מלך בלא עם"[137] ולכך ביטול זה של העם המתבטא בהכרזה זו, לא רק פועלת את התגלות המלוכה, אלא מוסיפה חיים בחיי המלך כפשוטו[138].
בשיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב, הסביר הרבי, שלאחר שהמציאות של משיח כבר ישנה, הכרזת "יחי המלך" מביאה לכך שיתגלה בפועל[139]: "ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם".. שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח. ועל ידי זה ולאחרי זה באה התגלותו לעין כל על ידי פעולותיו כו'".
האופן העיקרי של קבלת המלכות הוא דווקא בדיבור, כפי שמסביר הרבי[140]: "מלכויות הוא ענין הדיבור, כיון שבנוגע לההכתרה לא נוגע הרי המחשבה, אלא העיקר הוא ענין הביטול, שזה מתבטא בענין הדיבור דוקא, שאומרים 'יחי המלך' וכיוצא בזה".
הכרזת ושירת 'יחי אדוננו' בפני הרבי
|
| ערך מורחב – יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד |
המשפט יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד, הפך לסיסמת הדגל בחסידות חב"ד. הכרזה זאת מבטאת את קבלת מלכותו של הרבי על ידי מי שאומרה. ההכרזה נאמרה והושרה בפני הרבי פעמים רבות ואף קיבלה את עידודו.
הפעם הראשונה בה הוכרזה בפני הרבי בנוסח המלא[141], היה בשבת פרשת תזריע-מצורע, ו' אייר תנש"א. לפני השבת הכניס הרב נחשון בקבוק משקה למזכירות הרבי, על מנת לקבלו מיד הרבי בהתוועדות בשבת עצמה. במהלך ההתוועדות בשבת, קרא הרבי להרב נחשון לקבל את הבקבוק. הרב נחשון קיבל מהרבי את הבקבוק והכריז: כיוון שלאחרונה היו פסקי דינים על ידי רבנים ובתי דין בישראל שהגיע עת הגאולה, ולאחרונה ממש ישנם פסקי דינים שהרבי הוא מלך המשיח והוא צריך להתגלות ולגאול את עם ישראל, לכן אנחנו מקבלים עלינו בזאת את מלכותו של הרבי מלך המשיח, לעשות כל מה שיבקש מאיתנו במסירות נפש, ואנחנו כולנו מכריזים: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! הקהל היה בהתרגשות עצומה מהמעמד ההיסטורי וענה אחריו: יחי, יחי, יחי[142][143].
במוצאי שבת לפני תפילת ערבית, הכריזו זאת שוב בפני הרבי, כשהפעם הוצמד למילים הלחן שהושר עד אז עם המילים: 'זאל שיין זיין די גאולה', הרבי עודד את השירה.
ביום שני ט"ו אייר תנש"א אחרי תפילת מנחה, הרבי חילק את הקונטרס דבר מלכות, בסיום החלוקה החלו לשיר "יחי אדוננו" והרבי עודד בידו את השירה[144]. גם אחרי תפילת ערבית באותו יום, כשיצא הרבי עודד את השיר הנ"ל בחוזק רב.
בשנת תשנ"ג, יצא הרבי לעיתים להתראות עם חסידים דרך המרפסת, בימים אלו שרו מאות פעמים את השיר "יחי אדוננו" בפני הרבי ובכל פעם הרבי עודד את השירה[145][146].
התייחסות הרבי להחתמות
בחודש אייר תנש"א, בעקבות השיחה הידועה הוקם בקראון הייטס המטה העולמי להבאת המשיח, עם יסודו של ארגון התקיימה אסיפה ב770, במהלכה חתמו 250 מחסידי חב"ד על טופס בו הם מקבלים את מלכותו של הרבי:
אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, הננו החתומים מטה מקבלים עלינו את עול מלכותו, של הרבי מלך המשיח ולעשות כל מה שירצה מאיתנו בכל מה שיבקש מאיתנו ובכל הענינים, ולעשות את כל זה במסירות נפש
למחרת האסיפה, ערב שבת פרשת תזריע מצורע, ו' אייר, הגיש הרב דוד נחשון את החתימות למזכיר הרב גרונר על מנת שיכניס אותם לרבי, לאחר זמן קצר יצאה התשובה:
נתקבל ותשואות חן, ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמן גרמא, כנתינת כח דחכמינו זכרונם לברכה וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו דהקב"ה שתוספתו מרובה כו'.
והזמן גרמא שבאים מחודש ניסן והשפעתו ונכנסים לחודש אייר (ר"ת האבות ורחל- רגל הד') כמפורש בכמה מקומות.
בשנת ה(י') ת(הא) ש(נת) א(ראנו) נ(פלאות). אזכיר על הציון".
- בח' אייר תנש"א כתב הרב דוד נחשון עם עוד כמה מחסידי חב"ד, שבאסיפה של למעלה מעשרה עסקנים ומשפיעים הוחלט להמשיך את החתמות 'קבלת המלכות'. על מכתב זה - שצורפו אליו עוד חתימות - השיב הרבי: "אזכיר על הציון ויבשר טוב".
- בחודש כסלו תשנ"ב, השיב הרבי לרב דוד נחשון, על דו"ח מהחתמת אנשים על טופסי 'קבלת המלכות' ועל הרצאה שמסר בנושא "הרבי כמשיח" בערב מיוחד בו נכחו גם אישי ציבור: "ויקויים בהם מי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות וכו'. אזכיר על הציון".
בשנים תשנ"ב - תשנ"ד אישר ועודד הרבי פעמים רבות את ההחתמות, כאשר פעמים קישר זאת להסכמתם שליח חב"ד המקומי[148], והרבה פעמים אישר באופן כללי. לשלוחים שדיווחו כי עסקו בהחתמות על קבלת מלכותו של הרבי, ענה הרבי בעידוד והביע שביעות רצון. גם בתקופה זו היו מענות ותגובות של הסתייגות הרבי מההתייחסות אליו כמשיח.
פעילות הנשים
בשנת תשנ"ב בחלוקת הלעקאח בהושענא רבה, עברה לפני הרבי קבוצה של עשר נשים מנשות חב"ד, שהגישו לרבי מעטפה המכילה חתימות של נשים המקבלות עליהן את מלכותו של הרבי. דוברת המשלחת אמרה: "אנחנו כאן, מניין נשים "עם קשה עורף" מבקשות מהרבי שיתגלה לעין כל כמלך המשיח ויוציאנו מהגלות מיד". בתגובה, נתן הרבי דולר ואמר: "אמן, הצלחה רבה, בשורות טובות. בשביל המכתב, בשביל הפ"נ ובשביל השמות". בהמשך לכך, נערך בראש חודש מר חשוון כינוס מיוחד שמטרתו המוצהרת היא: לעורר את העם לקבלת מלכותו של הרבי, בפרט על ידי החתמות על ההצהרה לקבלת מלכותו. ההזמנה לאירוע, נשלחה לרבי שנתן את עידודו לכך[149].
לאחר הכינוס, הכינו הנשים דו"ח מפורט, בו נכתבו הנושאים המרכזיים שנידונו במהלכו, ביניהם: הצורך לעורר את מידת המלכות של המלך על ידי קבלת המלכות, הכח המיוחד והחובה של נשי ישראל בהבאת הגאולה והחשיבות המיוחדת של המכתב והחתימות. על דו"ח זה השיב הרבי: "אזכיר על הציון עוד הפעם להמשך הצלחה רבה ונפלאה בכל מכל וכו'". למחרת הכינוס, בחלוקת דולרים, ניגשו קבוצת נשים והביאו לרבי קופסה ובתוכה טפסי חתימות קבלת המלכות[150]. דוברת הנציגות אמרה: "ברוך השם יש פעילות נפלאה במבצע 'ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם' - ומצאו, ומתפשט תחת נשי חב"ד, ובכל העולם כולו ולכל השלוחות, אנו מקבלות בזה, נשי ובנות חב"ד את פני משיח צדקנו, הרבי, ויוליכנו קוממיות לארצנו" הרבי השיב: "אמן" (התבונן בקופסה, ואמר:) "זה בשבילי? בשורות טובות", (שוב התבונן בקופסה ובחתימות, והוסיף:) "בשביל כל הענינים צריך לשלם לצדקה ותהיה הצלחה רבה, וללכת מחיל אל חיל עד שתלכו אל אלקים בציון בגאולה האמיתית והשלימה. ברכה והצלחה, הצלחה רבה".
לקראת חודש טבת, התקבלה ההחלטה בארגון נשי חב"ד בקראון הייטס על עריכת כינוס לנשות השכונה והאיזור שיתקיים ב770, תחת הכותרת "סעודת קבלת פנים למשיח צדקנו", עם שלבי התכנון, דיווחו בארגון על כך לרבי, שהשיב: "אזכיר על הציון והזמן גרמא והענינים ויהא בהצלחה רבה וכו'".
מאוחר יותר התקבלה החלטה שלא להשאיר את האירוע במסגרת פנימית, אלא לפרסם אודותיו בעולם כולו. בעקבות כך הוחל בפרסום על כך הגיע מענה נוסף וברכה מיוחדת: "נתקבל ותשואות חן ותהא פעולה נמשכת ובהוספה".
בעיצומו של הערב, פנו נציגות הנשים במכתב לרבי, בשם כל המשתתפות בכינוס ב-770 וכל המשתתפות באמצעות השידור - בכל רחבי העולם ובשם כל בית ישראל שמוכן ומצפה ברגע זה להתגלות המלך. בין השאר, נכתב שם: "הוד מלכותו כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, נשי ישראל בכלל ונשי חב"ד בפרט, מוכנות לקבל את פני משיח צדקנו ולשמוע את דברי כבוד קדושתו באופן של "תורה חדשה מאתי תצא" בסעודה שערכו לכבודו, ומתפללות שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה עם ענני שמיא וכו' תיכף ומיד ממ"ש" על מכתב זה השיב הרבי: "וכל המברך מתברך בברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר, ובמיוחד ברכה מיוחדת בזמן מיוחד. אזכיר על הציון".
במהלך הערב נעמדה הרבנית סימה אשכנזי מכפר חב"ד, והכריזה "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד"[151].
הרב חיים ברוך הלברשטאם ממרכז שידורי חב"ד הכניס לרבי דו"ח על 129 נקודות בערים ומדינות ברחבי העולם, שהשתתפו בשידור חי בסעודת ה'מלוה מלכה', על כך השיב הרבי: "נתקבל ותשואות חן על הנחת רוח שגרם וגורם, אזכיר על הציון"[152].
לאחר זמן, נשי חב"ד בלונדון, שלחו דו"ח לרבי ובו פירוט מפעולותיהן בלימוד ענייני משיח, בתשובה הורה הרבי לפעול בקשר ובתיאום עם נשי חב"ד שבקראון הייטס כשהרבי מדגיש במיוחד על הפעולה האחרונה: "נתקבל והמצורף בזה, ותשואות חן, ויהא בהצלחה רבה. ובטח עומדות בקשר עם נשי חב"ד תחיינה דכאן, לדעת על דבר חגיגתן כאן לאחרונה. אזכיר על הציון"[153].
מעמד קבלת המלכות העולמי
|
| ערך מורחב – מעמד הסאטלייט |
לקראת י' שבט תשנ"ג התאספו כמה פעילים מהמטה העולמי להבאת המשיח ביניהם: הרב שמואל בוטמן, הרב מנחם גרליצקי, הרב יעקב שפריצער, הרב משה רובשקין, הרב יוסף יצחק פריז והרב זושא זילברשטיין והחלו בארגון המעמד שבמרכזו קבלת מלכותו של הרבי על ידי הכרזת 'יחי'. יחד עם הכינוס תוכנן לשלב גם את חגיגת סיום ציור, על ימות המשיח, שעורך הצייר מר מיכאל שוורץ. הציור שצויר, על פי בקשת הרבי מהצייר בעבר[154], הסתיים כבר בי"א ניסן בשנה הקודמת (תשנ"ב) אך עקב המאורעות נדחה, לקראת הכינוס ביקש מר שוורץ מהרבי לסיים זאת בי' שבט, והרבי השיב בחיוב. במשך השבוע הקודם לאירוע, הכניסו המארגנים את תוכנית הכינוס ובקשת ברכה, והרבי נענה בראשו לאות חיוב.
בעקבות הפרסום, גורמים שונים בחב"ד החלו להצר את צעדי המארגנים[155], הרבנים שחששו מכך פרסמו אזהרה שלא לפרסם את האירוע בתקשורת, ביום חמישי ו' שבט, שלושה ימים לפני הכינוס שתוכנן ליום ראשון, הכניסו המארגנים, אל הרבי, את כל פרטי התוכנית, ביניהם: שידור ישיר מהמעמד לכל העולם באמצעות ה'לוין'. הרבי השיב ב'הסכמה וברכה' לתוכנית. בעקבות הסכמת הרבי לשידור המעמד, התכנסו הרבנים על מנת לבטל את הודעתם הקודמת, וכך כתבו: "הבהרה - לאור הסכמה וברכה מפורשת מאדמו"ר מלך המשיח שליט"א (ושנמסר על ידי המשב"ק הרב לייבל שי' גרונר) לעשות סאטעלייט (הוק-אפ) ביום ראשון ט' שבט בשעה 5:00 אחה"צ, הננו להודיע שאין לאחר דברי המלך כלום, (ובמילא הפתק שנמסר בשם הבד"צ בנוגע להנ"ל בטל ומבוטל)". על החתום בשם בית הדין: הרב יהודה קלמן מארלו, הרב יצחק הענדל והרב מרדכי שמואל אשכנזי.
הכינוס עצמו נפתח בשעה 5:00. לאחר קריאת פרקו של הרבי בתהלים על ידי הרב משה טלישבסקי, פתח המנחה, הרב שמואל בוטמן בהסבר על המעמד. נאמו בערב: הרב יהודה קלמן מארלו, כנציג בית בהדין של קראון הייטס. הרב שניאור זלמן גוראריה, כנציג ועד רבני ליובאוויטש ואגודת חסידי חב"ד, אשר הסביר את טיבו של מעמד זה שאינו הכתרה, מכיון שההכתרה למלך המשיח נעשית על ידי ה', אלא קבלת המלכות מצד העם. בנוסף דיברו: הרב יצחק הנדל, אשר הקריא את פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח, והרב יואל כהן.
תוך כדי המעמד יצא הרבי לבית הכנסת, שם נערך הכינוס, לתפילת ערבית, בסיום התפילה נכנס הרבי אל המרפסת ומשם צפה בסיום הציור של הצייר מר שוורץ. הרב גוראריה בירך את הרבי ואמר: "בזמן זה שבו הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות... אנו מברכים את הרבי בברכה של 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', כל הקהל הכריז יחד עמו שלוש פעמים 'יחי', ומיד החלו לנגן בשירת 'יחי'. הרבי הסתכל באותה עת לעבר הקהל ממול וכן סקר את בימת הצלמים. הניגון נמשך למעלה מ-8 דק' כשבסיומו סימן הרבי לסגירת הוילון[156].
התקשורת בישראל ובעולם סיקרו את האירוע ועסקו בכך בימים שאחרי. בעת האירוע עצמו נכחו ב-770 למעלה מעשרים נציגים מרשתות הטלוויזיה הגדולות בעולם. ששידרו את האירוע בשידור חי וישיר. באותו ערב משחק ה"סופר-בול" השנתי נדחה בכמה שעות. ובינתיים שודר המעמד מ-770. כמות הצופים הגיעה לעשרות מליונים.
 |
|---|
|
האמונה לאחר ג' בתמוז
ביום ג' בתמוז שנת תשנ"ד התכסה הרבי מעינינו; עם זאת, על פי דבריו, מאמינים החסידים שהוא ממשיך לחיות בחיים נצחיים. בקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה ומצפים לכך שהרבי יתגלה כמלך המשיח, וכן שהרבי ממשיך להנהיג את דורנו[157]. בהקשר לכך מזכירים החסידים את דברי חז"ל[158] ש"עתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה".
ביום ו' תמוז תשנ"ד נערכה אסיפה דחופה של כל רבני חב"ד בישראל, בה הוחלט להמשיך עם פירסום זהותו של משיח, וכן הורו לעיתון כפר חב"ד להמשיך ולפרסם בשער העיתון את הכרזת 'יחי' (העיתון התעלם מהוראה זו ובעקבות כך נפתח עיתון בית משיח)[159][160][161].
הרב אהרן סולובייצ'יק פרסם לאחר ג' בתמוז מודעה בעיתון ג'ואיש פרס: "בקשר לאמונה של רבים מחסידי חב"ד... שהרבי יכול עדיין להיות משיח - לאור הגמרא בסנהדרין, הזוהר, האברבנאל, כתבי האריז"ל, השדי חמד ועוד מקורות - אני לא יכול לומר שהאמונה הזאת היא דבר שמחוץ לזרם האורתודוקסי"[162]
מאז ועד היום ממשיכים חסידי חב"ד לפרסם את בשורת הגאולה עם דגש על זהותו של הגואל. בין היתר נוסדו הארגונים האגודה למען הגאולה, מטה משיח, ממ"ש ואחרים המתעסקים בהפצת הבשורה באמצעות קמפיינים, עלונים וכינוסים.
לקריאה נוספת
- הרב שלום דובער וולפא, יחי המלך המשיח, הוצאת המחבר, תשנ"ג (1992)
- הרב חיים ששון, עתה ידעתי, הוצאת המחבר, תש"ס (2000)
- הרב יוסף יצחק מייזליש, התקופה והגאולה - במשנתו של הרבי מילובאוויטש, בהוצאת אגודת חסידי חב"ד בישראל, תשס"ה (2005).
- משיח פרידמן, ימי בשורה - תיעוד אירועי התגלות מלך המשיח ובשורת הגאולה, אלול תשע"ג (09.2013) (העמודים הראשונים של הספר
) - שלום דובער וולף, ענינו של משיח - ספר המסביר את 'ענינו של משיח' בכלל, ואת תהליך הגאולה והתגלות משיח בדורנו בפרט, באופן מקיף ויסודי.
- גאולה, שבע תחנות בנשיאותו של הרבי המובילות לגאולה, שבועון בית משיח גליון כ"ז סיון תש"פ עמוד 34
- 10 עובדות חב"דיות על קבלת המלכות, שבועון בית משיח גליון 1200 עמוד 41
- ויילחם מלחמות השם, מוסף כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב
- הרבי הוא הגואל הרבי יביא את המשיח, נחשון פרץ, גיליון בית משיח מס' 1293 ע' 50–55.
- מנדי דיקשטיין, "אם היינו ממשיכים בקו של פרסום זהותו של הרבי כמלך המשיח בלי היסוס, הרי שהיינו זוכים כבר לגאולה", שבועון בית משיח, גיליון 1191 עמוד 14 ואילך (תש"פ)
קישורים חיצוניים
גדרו ההלכתי
סימני הרמב"ם
- סימני הרמב"ם על מלך המשיח
סרט וידאו המציג כיצד כל הסימנים הללו נתקיימו ברבי - אתר הגאולה. - ביאור פסק הדין "בחזקת שהוא משיח" - אתר חב"ד אף אם.
- הרב שלום דובער וולף, כתר מלכות - סיכום וביאור שיטת הרבי בענין מלכות בית דוד והגאולה העתידה.
פסק דין
- פסק הדין
- 'אתר פסק דין'
- 'העובדות שמאחורי הפסק' - קובץ המפרט את ההיסטוריה וההשתלשלות של פסקי הדין שנחתמו במהלך השנים, המגדירים את הרבי כמלך המשיח.
- כנס התעוררות ניסן תשנ"ד המשפיע הרב פנחס לייבוש הרצל מקריא את פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח
פרסום האמונה
- פירסום זהותו של משיח - אסור, מותר, או מצווה - רב שיח עם רבנים ומשפיעים
- הרב חנזין: בשורת הגאולה והגואל לציבור
- הרבי מעודד לפרסם משיח בעיתונים
- להורדה: עלון מושקע על האמונה ברבי כמלך המשיח
קבלת המלכות
- הנאום המעורר של הרב נחשון: "פשוט לחתום על קבלת המלכות", י' שבט תשפ"א
- והוא יגאלנו, תשובות הוראות ועידודים מהרבי אודות האמונה שנשיא הדור הוא מלך המשיח, פרסומה, וקבלת המלכות, תשורה מהתוועדות י"א שבט תשפ"א ב-770
שיחות הרבי
- שיחת ב' ניסן תשמ"ח - בה מבואר תוכן ההכרזה "יחי המלך".
- צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה
- שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ"ח מפי הרב שלמה מאיעסקי
- 'יחי המלך' קובץ בהוצאת ועד חיילי בית דוד הסוקר את מהות ההכרזה
- קובץ לימוד בענין 'קבלת המלכות' בעריכת הרב שמריהו מטוסוב י' שבט תשע"ז
יחי אדוננו בעידודו של הרבי
- הכרזת "יחי המלך" בפני הרבי - ד' בניסן תשמ"ח -
- הרבי מעודד את שירת ה"יחי" ט"ו אייר תנש"א - השירה הראשונה המתועדת
- כינוס השלוחים תשנ"ג - השלוחים שרים הרבי מעודד
- כינוס השלוחים תשנ"ג - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו'
- ונענע לנו בראשו - 20 שנה לקבלת המלכות
פעולות הנשים
- ועד חיילי בית דוד - 770, קובץ העובדות שמאחורי הכינוס , תיעוד מלא ומקיף על פעילותן של נשי חב"ד לקבלת המלכות -
- מגישים לרבי חתימות 'קבלת המלכות' ב' מר חשון תשנ"ב -
- מגישים לרבי תוף עם הכיתוב "יחי אדוננו" י"ב אדר ראשון תשנ"ב -
מעמד קבלת המלכות - י' שבט תשנ"ג
- לקריאת יומן השידור משנת תשנ"ג -
- העובדות שמאחורי הכינוס - הסיפור המלא. בהוצאת "ועד חיילי בית דוד".
- הסאטלייט מי' שבט תשנ"ג • הוידאו המלא
שונות
- יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד - ליקוט מעניינם בתורה המבארים את תוכן הענין של קבלת מלכותו של מלך המשיח המתבטא בהכרזה "יחי המלך".
- "פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!" ● סקירה
- המסמכים מוכיחים: הרבי אישר ועודד את "קבלת המלכות" -
- הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות חודש ניסן תשנ"ד -
- סגן רה"ע שיקגו: מקבל את מלכותו של הרבי -
- ראש העיר צפת מקבל את מלכותו של הרבי -
- כנס התעוררות ניסן תשנ"ד ר' מענדל פוטרפס מכריז "יחי"
- כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל תשנ"ה הרב יונה מצגר מכריז "יחי"
- קבלת המלכות - איך והיכן - סרטון הסברה
- משיח פרידמן, ושמך הגדול והקדוש (משיח) עלינו (משיחיסטים) קראת
האמונה לאחר ג' תמוז
- בשורת הגאולה לאחר ג' תמוז - ראיון עם הרב שימי גולדשטיין
- הרב וולפא עונה לרב מנשה הקטן
- הרב הירשפרונג מוחה על ניסיון לערער האמונה
הערות שוליים
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ט שיחה לפרשת דברים - שבת חזון ס"ז, אגרת קודש של הרבי מכ"ח ניסן תשכ"ה
- ↑ שו"ת חתם סופר חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.
- ↑ 3.0 3.1 פאת השדה מע' האל"ף כלל ע'
- ↑ וכפי שדייקו רב ורב נחמן בלשונם ואמרו (סנהדרין צח, ב.) "אי מן חייא הוא", ופירש רש"י "אם משיח מאותן שחיין עכשיו", כדבר המוטל בספק. כיון שביאת הגאולה תלויה בזכותם של ישראל, ואם חלילה לא יזכו ותתעכב הגאולה, לא יהיה משיח מאותן שחיין עכשיו, אלא מהדורות הבאים לאחר מכן
- ↑ צח, ב.
- ↑ לדוגמא; ר' ינאי אמר לתלמידיו כי משיח שמו 'ינאי' כי זה דומה ל'ינון'
- ↑ שולי הגליון הא' להערה 67 בשיחת שבת פרשת תזו"מ תנש"א.
- ↑ דבריהם נלקטו בקונטרס 'משיח שבכל דור' (קראון הייטס תנש"א). וראה בספר 'מאוצר המלך' חלק א' עמ' 185 בנוגע לרמב"ם בדורו.
- ↑ לדוגמא: ר' שכנא רבו של הרמ"א כתב על גליון הגמרא בסוגיא זו - משיח שכנא שמו שנאמר לשכנו תדרשו. וכן האור החיים כתב שמשיח 'חיים' שמו (הובא בקונטרס הנ"ל).
- ↑ "כל חסיד מאמין באמונה שלימה שהרבי שבדורו - בדוגמת נשיא דורנו - הוא הוא המשיח" (משיחת הרבי בליל ה' דחג הסוכות תשמ"ז)
- ↑ ראו לדוגמה בסוף ההקדמה להוצאה הראשונה בספר טעמי המצות לאדמו"ר הצמח צדק הנקרא בשם 'דרך מצותיך'
- ↑ נחום שמריהו ששונקין, בספרו 'זכרונותי' פרק ל"א 'מלכות בית דוד'. נדפס גם בספר 'אוצר החסידים' - כך קבע רבינו הזקן את זהותו של משיח, והתבטאות מפיו של הרב ניסן נמנוב (נדפסה בסוף הספר 'ביאורי הרב ניסן על התניא').
- ↑ ראה כדוגמה שיחת שבת פרשת נשא תש"כ
- ↑ מאמר "באתי לגני" תשי"א
- ↑ שיחות שבת פרשת ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנ"א ה'תשמ"ח
- ↑ שיחת שבת פרשת שופטים תנש"א
- ↑ ביטוי אותו אמר משה אל ה' כאשר ציווה אותו לצאת ולגאול את ישראל ממצרים
- ↑ שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף י"ג
- ↑ כך כותב גם האריז"ל, שער הגלגולים פרק י"ג: "בוודאי משיח יהיה אדם צדיק נולד מאיש ואשה ויגדל בצדקתו עד קץ הימין"
- ↑ כפי הנאמר במפורש בדברי הנביאים: "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה", ישעיהו י"א א
- ↑ הלכות מלכים י"א א'
- ↑ ד"ר יעקב גוטליב, הרבי מממש את דגם המשיח על-פי הרמב"ם, ראיון בשבועון בית משיח
- ↑ שיחת פרשת שמות תשנ"ב: "ישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו.. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמת ה'" - שאז "בחזקת שהוא משיח""
- ↑ הרב שלום דובער וולפא, תומת ישרים תנחם עמ' 86
- ↑ הרב שלום דובער וולפא, יחי המלך המשיח עמ' קמו
- ↑ הרבי, לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361: על כרחך צריך לומר שאין הכוונה על פי בית דין של ע' ונביא, ועל דרך ראיית הרמב"ם "אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא אמר על בן כוזיבא המלך שהוא המלך המשיח" (ולא היה שם נביא וכו') - כי אם על דרך שכותב על בן כוזיבא המלך". וראה גם שיחת פרשת מסעי תשכ"ז, שלבר-כוכבא היו את סימני המשיח, אף על פי שלא היה מלך בהגדרתו ההלכתית.
- ↑ על דרך בן כוזיבא, שרבי עקיבא ראהו כמלך המשיח על אף שלא מלך על ידי סנהדרין ונביא, כן אינו חייב למלוך על כל העם שהרי הוא מלך רק בארץ ישראל, בעוד שרוב העם כבר היה באותה העת מפוזר בין העמים בבבל ורומי וכו'. אך הוא מצדו נטל על עצמו את האחריות לכלל האומה ויצא למשימה כלל ישראלית לגרש את האויבים מארץ ישראל ולבנות בחזרה את המקדש
- ↑ כפי שמובן גם מדברי הגמרא שהדוגמאות למשיח שבדור הם רבינו הקדוש, רבי יהודה מסדר המשנה, שהיה נשיא הסנהדרין, ורב נחמן שהיה מבית ראש הגולה, וראה קונטרס בית רבינו שבבבל תשנ"ב: "מסתבר לומר שהוא הנשיא שבדור, כמו רבי יהודה הנשיא" (וראה דבר מלכות תולדות הערה 94)
- ↑ רמב"ם, הלכות מלכים פרק א': "כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות, והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם, שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם"
- ↑ משנה תורה, הלכות מלכים פרק א'
- ↑ וכהבטחת התורה (ויחי מט, ו) שלעולם לא תפסק המלכות מזרע יהודה: "לא יסור שבט מיהודה.. עד כי יבוא שילה", "מלך המשיח שהמלוכה שלו". ודרשו חז"ל לשאלה במה מתבטאת מלכותו הנצחית של דוד בזמן הזה בה אין מלך בישראל, וביארו "אלו ראשי גליות שבבבל (ראה רמב"ם הלכות סנהדרין, "ראשי גולה שבבבל במקום מלך הם עומדין") ונשיא שבארץ ישראל" הממשיכים את מלכות דוד גם בזמן הגלות. וכך ביאר השל"ה (פרשת ויחי) ש"בכל דור ודור לא ימנע אנשים חשובים מיהודה ואם אינם במלכות זה הם במלכות אחר... וכלל העניין שלא תפסוק מיהודה ממשלה, יהיה ממשלה גדולה או קטנה, ודבר זה יהיה נוהג עד שיבא משיח, ואז עליו יקהתו כל העמים וימלוך בכיפה עולמי עד"
- ↑ "מפשטות לשון הרמב"ם משמע שענין זה ("מלך מבית דוד") הוא (לא רק מצד ההבטחה ש"לא תכרת המלוכה מזרע דוד לעולם", אלא) הגדר דמשיח" (הדרן על הרמב"ם תשמ"ו)
- ↑ ראה בהרחבה:כתר מלכות עמ' 74
- ↑ שיחת י"ט כסלו תרע"ג
- ↑ הרב שלום דובער וולפא, הרבי מיוחס לדוד המלך: גם בן אחר בן וגם בן אחר בת
- ↑ שיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב סעיף י"ג
- ↑ סה"ש תשמ"ט עמ' 650
- ↑ לקוטי שיחות חלק י"א עמ' 8
- ↑ פרקי דרבי אליעזר סוף פרק ל"ב
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה יט, א
- ↑ שלשלת היחס, נדפס בספר היום יום, עמ' 21
- ↑ ר"ן, מסכת סוכה כה, א
- ↑ 43.0 43.1 43.2 לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 361
- ↑ שגם נחשבת ככפייה. כתובות נג, א
- ↑ הלכות ממרים ג: "בני אותן הטועים ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות וגדלו אותן עליו, הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגוים וגדלוהו הגוים על דתם שהוא אנוס.. לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשוך אותם בדרכי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה, ולא ימהר אדם להרגן"
- ↑ שיחת אחרון של פסח תשח"י: "הפירוש במה שכתב הרמב"ם "ויכוף כל ישראל כו'" הוא שמשיח לא יתפעל מאלו שיטענו שצריך לילך אחר רוב דעות ויש צורך בדמוקרטיה, ואילו הוא דיקטטור וכו'. כיון שישנה רק אמת אחת האמת דאלקות, שנמסרה לנו על ידי תומ"צ. וכל הטענות אודות "צדק ויושר" כביכול - אם הם נגד התורה, הרי הם נגד האמת, ונגד הצדק והיושר"
- ↑ נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' מנחם אב תשכ"ז - צדי"ק למלך ח"ו עמ' 176, קונטרס יחי המלך גליון 300 - לרב שניאור חיים גוטניק
- ↑ מסכת שבת קיט, ב
- ↑ "לילך בה" - היא על צדיקים שלא חטאו, ו"לחזק בדקה" - לבעלי תשובה שעברו ופרצו
- ↑ כמוכח מכך שעדיין יש מנגדים שאיתם צריך להילחם (שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב)
- ↑ רמב"ם, הלכות מלכים פרק ד' הלכה ד'
- ↑ מטרות אלו יושגו עוד בתקופת הגלות ואילו המטרה הנוספת "לשבור זרוע הרשעים" תעשה בגאולה (לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 263)
- ↑ ישעיה י"א, ד: "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע". ראה בפירוש מהר"י קרא לפסוק: "אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! - אומר: יבוא גובאי ויאכלנה" (יעב"ץ, הובא בילקוט מעם לועז תהילים ח"ג עמ' שס"ז)
- ↑ כחזקיהו שניצח במלחמה על ידי תפילתו, מבלי שיצא למלחמה גשמית. מלכים-ב', יט, טו
- ↑ ההיסטוריון אריה מורגנשטרן מספר על שליחות שהטיל עליו הרבי, בו הוא רואה את אופן מלחמות ה' שמנהל הרבי
- ↑ דבר מלכות פרשת חיי שרה אות י"ג
- ↑ עוד קודם לכן, בפורים תשי"ג הרג הרבי את סטלין במהלך התוועדות, הסיפור המלא
- ↑ שיחת פרשת ויגש תשנ"ב
- ↑ שיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב
- ↑ בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה
- ↑ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית , לקריאת יומן המסע והשתלשלות הדברים בקובץ העובדות שמאחורי הפסק
- ↑ כך לדוגמה כאשר בי' שבט תשכ"ג הרב חיים נחמן קובלסקי הכריז שהמשיח "זה הרבי... הרבי הוא ממלכי בית דוד", השיב לו הרבי שאם הוא לא יפסיק הוא יצא מבית מדרש.
- ↑ ראה דבריו של הרבי לרב חיים גוטניק ביחידות משנת תשכ"ז ב"צדי"ק למלך", חלק ב', עמ' א'ר"ד.
- ↑ כך לדוגמה כתב הרב שלום בער קסלמן (פירוט נרחב בנספח לספר על אביו ר' שלמה חיים קסלמן שיצא לאור בשנת תשע"ג), אברהם פריז (בספר שנדפס עליו נתפרסמו חלק ממכתביו לרבי הנושאים תוארים אלו, קטעי מכתבים נתפרסמו גם בבית משיח גליון 349 עמוד 39), ועוד.
- ↑ דוגמה מהשנים המוקדמות (יחסית): הרב שלום יעקב חזן מספר שבמהלך עבודתו בעריכת סדרת האגרות קודש כשקיבל מהמזכיר הרב שלום מענדל סימפסון את האגרות שכתב הרבי בשנים תש"ל-תשל"א וביניהם נמצא מכתב של הרב בערקע חן לרבי ובו כמה שאלות בקשר לעבודתו בקודש בגביית כספים לענייני הרבי וכל פעם שהרבי הוזכר במכתב הוא כתב באותיות גדולות "כ"ק אדמו"ר מלך המשיח", לפחות 6–7 פעמים (!), והרבי כתב את המענה על השאלות על גבי המכתב. דוגמה מהשנים המאוחרות (בהם כבר כתבו הרבה חסידים לרבי עם התואר 'מלך המשיח') ניתן למצוא בצילום מכתביו של ר' יוסף יצחק גוטניק מחורף תשנ"ב ומענות הרבי על גביהם בכתב יד קודשו שפורסמו בתשורה מחגיגת יום הולדתו השבעים
- ↑ לדוגמא, הרב שלום העכט שאמר לפני הרבי בי"ט כסלו תשל"ח "כולם מכירים שכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א הוא משיח", והרבי השיב לו: "משיח קומט באלד" [=משיח מגיע מיד] (יומן המזכיר הריל"ג שבועון בית משיח גל' 1241 עמוד 33).
- ↑ ראה לעיל בפיסקה 'פסק דין'
- ↑ בקובץ 'והוא יגאלנו' מבית ועד חיילי בית דוד י' שבט תשפ"א
- ↑ "כך נהג הרבי (=הקודם), כשהיה רוצה לספר משהו על עצמו היה מספר זאת על אביו" (שיחות קודש תשי"ב עמ' 137). ראה גם קונטרס בית רבינו שבבבל אות ה' (ובהערה שם) שמביא הרבי שכאשר רב אמר על רבו - רבי יהודה הנשיא, שהוא משיח העיד גם בנוגע לעצמו. להרחבה ראה כאן.
- ↑ ד"ר יעקב גוטליב בספרו 'שכלתנות בלבוש חסידי' עמ' 174: "ואולם האמת צריכה להיאמר: העיון בכתבי רמ"מ מוביל למסקנה כי רמ"מ ראה עצמו כמי שעליו הטילה ההשגחה העליונה להביא את הגאולה... התבטאויותיו ורמיזותיו הברורות בשנותיו האחרונות, הן בבחינת "סופו מעיד על תחילתו".
- ↑ הערה לשיחת פרשת משפטים תשנ"ב, תורת מנחם - התוועדויות, תשנ"ב חלק ב, עמוד 282 הערה מספר 148.
- ↑ הנחה מההתוועדות והדברים נדפסה בהתוועדויות תשמ"ו ח"א ע' 342. כן הוא גם בדבר מלכות משפטים ובקונטרס בית רבינו שבבבל.
- ↑ לרגל כינוס השלוחים של שלוחי הרבי בארצות הברית וקנדה שהתקיים באותה השנה הגיה הרבי את השיחה ואמר שבטח יעיינו בה השלוחים.
- ↑ השיחה המוגהת נדפסה בלקוטי שיחות חכ"ט ע' 358
- ↑ הנחה מהשיחה נדפסה בהתוועדויות תשמ"ז ח"א ע' 257.
- ↑ סנהדרין צח, ב: "יש אומרים מנחם בן חזקיה שמו".
- ↑ שיחת שבת פרשת תרומה תש"נ. וראה גם שיחת שבת פרשת האזינו תנש"א: "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם".
- ↑ על פי הפסוק (ישעי' יא, ה) "והיה צדק אזור מתניו".
- ↑ קונטרס בית רבינו שבבבל סעיף ז' הערה 92
- ↑ שיחת שבת פרשת חיי שרה סעיף י"ב הערה 108
- ↑ הגמרא (סנהדרין צח) מספרת שמשיח נמצא ברומי, ובדורנו "פתחה של רומי", דהיינו המדינה הגדולה בעולם (גבורות ה' פרק י"ח), הוא באמריקה, שם יושב המלך המשיח ומצפה לגאולה. וכן מובא בשם המלבי"ם (רב"ב מקמניץ, קכ"ד) "שמשיח בהכרח שיבוא מאמריקה", וכן אמר בעל ה"דברי חיים" מצאנז (ספר ארצות החיים מכתב ו'): "משיח יתגלה באמריקה".
- ↑ שיחת פרשת שופטים תנש"א: "ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגות היום-יום הרגילים, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)", עד - הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא"".
- ↑ הרב יחזקאל סופר, מכתב לידיד ש"החמיץ": "האם לא ברי לך, ידידי, שאחר הדברים האלה, לא יוכל מאן דהו להתנצל על העדר פעולתו בפרסום הכי גדול ש"המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה... צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם" (ש"פ משפטים נ"א) בטענה: לא קיבלנו הוראה מפורשת מהרבי לפרסם, את מי צריכים לקבל עליהם כמלך המשיח? ואולי התכוון שיקבלו עליהם את מלכות דוד בן ישי הידוע מספר שמואל? התתאר לך את מבט הנזיפה הכפול ומכופל ביום ההוא?!"
- ↑ ראה בשיחת שבת פרשת משפטים תנש"א: "המינוי דדוד מלכא משיחא הרי כבר היה כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", צריכה רק להיות קבלת מלכותו על ידי העם, וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי - בגאולה האמיתית והשלימה".
- ↑ "נבהלנו ממכתבו, ובבקשה תיכף להפסיק הפצת המכתב והכרוז, ולאסוף ולשלוח להמזכירות את כל הנשארים עד אחד. ומטובו לאשר תיכף מילוי ההוראה האמורה. מזכירות" (הרב משה סלונים, בכתבתו "פרקי הסטוריה" (שנדפסה בספר והוא יגאלנו עמ' 114). "אחד היה אברהם" עמ' 98.)
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ג מענה כה, תוכן המענה כפי שהועבר בטלפון ע"י הרב חדקוב נדפס בימי תמימים חלק ו'
- ↑ אז עדיין לא נקרא בשם זה
- ↑ "לטלפנו בשמי: כנראה עושה עצמו אינו מבין, מה שעניתי מאז, שאפשר להזיק כמה רחמנא ליצלן, לחב"ד ולהפצת המעיינות על ידי כתיבה בענין כו' – שכוונתי היתה בעיקר אליו וד"ל. והנני מזהירו, שיפסיק לדבר, או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בעניני משיח – הן בשמו, והן בשם אחר, ע"י שליח וכיו"ב – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם חס ושלום יעשה משהו בזה, ידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל. פשוט שהנ"ל כולל פירוש על עניני משיח שברמב"ם, או ספרים אחרים ומאמרי דא"ח, וכל כיוצא בזה" (ליקוט מענות קודש תשד"מ מענות קעא ורמד)
- ↑ בהנחה מההתוועדות שנדפסה בהתוועדויות תשמ"ה ח"א ע' 465 ואילך נדפסו חלק מהדברים שנאמרו בהתוועדות וחלקם האחר לא בא בדפוס לרוב חריפותו
- ↑ התוועדות שהתקיימה לאור אי עריכת ההתוועדות הקבועה בפורים שלא התקיימה בעקבות הסתלקות הרבנית והפסקת התוועדויות הרבי בימי חול
- ↑ ר' יחיאל יוסף צייטלין וגיסו
- ↑ יתבררו ויתלבנו ע' 106, שליחות כהלכתה
- ↑ אחר כך נודע דבר ההוספה והאחראי הודיע לרבי שהיה זה בלא ידיעתו של הרב הנדל וביקש תיקון. כעבור תקופה קצרה, בי"א ניסן תשמ"ח, התייחס הרבי בצורה מיוחדת לברכת כהנים שבירכו הרב הענדל כשאומר (בתרגום מאישי): "בתחיית המתים, כאשר "משה ואהרן עמהם" ישמע כל אחד ואחד מישראל את כל הענינים הללו מפי אהרן הכהן, בבית המקדש השלישי, בית גדול וברכה גדולה, כחלק מהעצם של "קהל גדול"" ו'חסידים יודעי חן' אמרו לרב הענדל שזה מעין פיוס בשבילו
- ↑ פרטי המעשה על פי דברי הרב הנדל בראיון לשבועון בית משיח גל' 376 ע'27, קובץ 'בשמן קדשי משחתיו' (י"א ניסן תשפ"א, ועד חיילי בית דוד) ובהשלמת פרטים מפי ר' יוסי פריז ור' יחיאל יוסף צייטלין
- ↑ מובא בתשורה מנישואי בנו. בהמשך מסופר שם, כי בערב שבת פרשת תצווה תשנ"ב, ר' טוביה פנה אל הרבי לאחר שנזכר באירוע, ושאל את הרבי האם יש לפרסם את דברים אלו, בכדי שיחדלו לעסוק בדברים שאינם גורמים נחת לרבי, אך תשובה לא הגיעה.
- ↑ היו שראו בזאת חלק מהשינוי הברור ביחסו של הרבי לענייני משיח ופרסומם בכלל - שינוי שהתבטא בצורה ברורה באישורו של הרבי לרב יונה אבצן מועד שיחות אין אינגליש להדפסת הספר מגולה לגאולה, אותו שלל הרבי לפני כן (ראה אינפו).
- ↑ נדפס בספר והוא יגאלנו עמ' 40
- ↑ שיחת שבת פרשת תולדות תנש"א בסיומה.
- ↑ יומן אברהם שמואל מאן
- ↑ הרבנים מענדל ווכטר, יצחק גולדברג ומנחם ברוד.
- ↑ ליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה צ', קובץ 'והוא יגאלנו' מבית ועד חיילי בית דוד י' שבט תשפ"א ע' 29
- ↑ קובץ 'והוא יגאלנו' מבית ועד חיילי בית דוד י' שבט תשפ"א ע' 33, ח"כ צחי הנגבי חותם על קבלת המלכות • מה הגיב הרבי?
- ↑ חלק בתרגום מאנגלית
- ↑ קובץ 'והוא יגאלנו' מבית ועד חיילי בית דוד י' שבט תשפ"א ע' 37-38
- ↑ כאלו שחשבו שיש להם תוקף של "רבנים כלליים"
- ↑ קובץ 'והוא יגאלנו' מבית ועד חיילי בית דוד (ע' 41)
- ↑ על פי נאומו של הרב נחשון בכנס היסוד של המטה העולמי להבאת המשיח ד' אייר תנש"א , ליקוט מענות קודש תנש"א מענה שג.
- ↑ אמנם בחודש שבט תשנ"ב פורסם מאמר בתוכן כזה של הרב כהן בשבועון כפר חב"ד, ושבועיים לאחר מכן אף פורסם ראיון ארוך עמו בנושאים הללו כשיש המעידים שהדבר נעשה לאור אישור מפורש של הרבי - אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח
- ↑ שופרה של חסידות שהצטרפה אז ללוחמי ומנגדי הרבי מבני ברק
- ↑ הפניה נעשתה בהמשך ובהקשר לידיעה זדונית בשבועון 'המחנה החרדי'[109] שעל 'תדהמה בקרב חסידי חב"ד' מהחתימות על קבלת המלכות של הרבי כ'מלך המשיח' תוך שימוש בתארי גנאי חריפים על הפעילים בעניין כשנטען שאף דוברי חב"ד וראשיה השתמשו בביטויים כאלו כלפי מפיצי היוזמה.
- ↑ עיתון המחנה החרדי ד' שבט תשנ"ב, עיתון דבר ה' שבט תשנ"ב, עדות הרב ברוד, ליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה שמח
- ↑ חשבונו של עולם, עמ' 143.
- ↑ "תפקיד כל הנהלה והנ"ל בכללם לנהל לפי שכלם, ולא לשאלני ואני אתבונן, שפירושו שאני מנהל, ודי בהודעה כפשוט, אזכיר על הציון".
- ↑ יומן כסלו תשנ"ג.
- ↑ 115.0 115.1 יומן 770 בית משיח
- ↑ ראה מכתב וועד רבני אנ"ש בה מאשרים את הקמפיין לאור ברכת הרבי. הרבנים, העסקנים והשלוחים כותבים על שיירת הטנקים
- ↑ מכתב הרב אשכנזי התומך בשיירה עמ' 15
- ↑ ברוך הבא! - שיירת הטנקים לקבלת פני משיח - סיקור מיוחד, מתוך תכנית "ואביטה נפלאות" של את"ה העולמי .
- ↑ כך סיפר הרב מ"מ גרונר לר' דוד נחשון
- ↑ לאחר זמן הורדה תמונת הרבי מהמדבקה כפי המתאים להלכה האוסרת תליית תמונות בבית הכנסת - טושו"ע או"ח סימן צ סכ"ג.
- ↑ יומנים משנת תשנ"ג.
- ↑ הרבי מליובאוויטש אמר לכתוב עליו את התואר "מלך המשיח" - עורך הספר הרב שלמה חיים בלומינג מספר את השתלשלות הסיפור.
- ↑ ראיון בשבועון כפר חב"ד, שבט תשנ"ג, גיליון 558, עמוד 15. וכן הוסיף: "אם הרבי היה מתכוין לשלול את עצם העניין, בוודאי היה אומר שהדבר עצמו לא נכון ולא היה נזקק להצביע על תוצאה בלתי רצויה שעלולה לצאת מזה..."
- ↑ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח, עדות מקורבו של הרב יואל כהן, אודות מאמר שנאסר על ידי הרבי בפרסום, והתפרסם בסופו של דבר באישורו של הרבי בכפר חב"ד כ"ה שבט תשנ"ב.
- ↑ הרב שפרינגר: הרבי אישר לי לפרסם זהות הגואל.
- ↑ ישראל שלנו, אגלמיינער זשורנאל ועוד
- ↑ ראה בכתבה "משיח אין גאזעטן", בתוך קובץ ושאבתם בששון, ע' 50.
- ↑ פירוש המהרש"א לסנהדרין, דף לח,א. ד"ה "אין בן דוד".
- ↑ אור התורה לנ"ך חלק א' עמ' תעא-ב
- ↑ כיון שהמינוי הוא מאת ה', כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו"
- ↑ דרך מצוותיך, מצות מינוי מלך
- ↑ בתחילה כתב הרבי את משפט זה אך אח"כ העביר עליו קולמוס לאות מחיקה
- ↑ וכשסיפר זאת הרב מענדל פוטרפעס שהיה מעורב בדברים, אמר עוד: אכן, מצינו שישנם דברים מסויימים אצל רבותינו נשיאינו שצריכים לבוא דוקא מלמטה, ואילו מצידם, "מלמעלה", אין הם מסכימים כלל בתחילה, ורק אחר כך אולי נותנים איזה שהוא רמז בלבד, ו"חסידים זיינען דאך קלוג" (=הרי הינם פקחים), ואם כן צריכים "לחטוף" כל שביב של גילוי כזה בשתי ידיים, ולנסות שוב ושוב עד שהדבר יתקבל - עפ"י סיפור הדברים מאת הרב חיים לוי יצחק גינזבורג
- ↑ שיחת ב' ניסן תשמ"ח סעיפים ד'-ה'. תחילת שיחת יום ב' דראש השנה תשל"ז
- ↑ מלכים א', א' לד-לט
- ↑ שיחה הנ"ל סעיף יב. וראה הושע ב, ב שלאחרי שבני ישראל יתקבצו וימנו עליהם את מלך המשיח - אז יעלו מארצות הגולה.
- ↑ רבינו בחיי, פרשת וישב, לח, ל. שם ר"פ בלק. וראו גם תורת מנחם.
- ↑ שיחת ב' ניסן תשמ"ח סעיפים ד'-ה'.
- ↑ השליחות היחידה עמ' 30
- ↑ שיחת יום ב' דר"ה תשל"ז
- ↑ עד אז היו מכריזים בפני הרבי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" בלבד
- ↑ יומן מהשבת עמ' 16
- ↑ העדכון לשלוחים הרב גדליה שמטוב מעדכן את השלוחים בעולם על אירועי השבת
- ↑ ט"ו אייר תנש"א, הרבי מעודד את שירת ה"יחי" -
- ↑ הרבי מעודד את שירת "יחי אדוננו בתשנ"ג - עשרות סרטי וידאו של עידוד השירה בשנת תשנ"ג
- ↑ יומן ווידאו מכינוס השלוחים תשנ"ג בו יצא הרבי לבאנקעט סיום הכינוס ועודד את שירת היחי
- ↑ 770 רעש וגעש: הצצה נדירה לאסיפת החסידים המרגשת
- ↑ מענה כזה קיבל הרב נחמן ברנרד מדרום אפריקה והדבר פורסם והותיר רושם עז בין החסידים[147] .
- ↑ על ההזמנה ענה הרבי: "אביא את המצורף בזה בעזרת השם על הציון. והזמן גרמא" במכתב נוסף ששלחו, כתבו הנשים שהכינוס מתקיים בזכות ובעקבות העידוד שניתן מהרבי לכך בהושענא רבה. על מכתב זה, השיב הרבי: "ויהא בהצלחה רבה, והזמן גרמא והענינים, אזכיר על הציון"
- ↑ נשות חב"ד מגישות טפסי קבלת המלכות לרבי
- ↑ לימים סיפרה שחששה שמא עשתה דבר שאינו לרצונו של הרבי. אך למחרת, כשעברה בחלוקת הדולרים וכן במענות שנתקבלו בימים שלאחרי, הסתבר שמעשה אמיץ זה, היה לרצון הרבי וסלל את הדרך לקבלת המלכות בשלימות
- ↑ צילום הדו"ח ומענה הרבי 20 שנה: העובדות והמענות של כנס קבלת המלכות
- ↑ ראה בהרחבה את כל השתלשלות האירועים בקובץ העובדות שמאחורי הכינוס בהוצאת ועד חיילי בית דוד
- ↑ סיפורו של הציור
- ↑ הרב שמואל בוטמן, מאחרי הקלעים של קבלת המלכות בראיון לשבועון בית משיח
- ↑ "מאות אלפים ראו ומליונים שמעו" ● יומן
- ↑ וראה ליקוטי שיחות חלק כ"ו עמוד 7 "מוכרח להיות נשיא הדור חי בגוף גשמי
- ↑ רש"י, דניאל י"ב, י"ב
- ↑ צילום מכתב הרב ירוסלבסקי לאהרון דב הלפרין, עורך העיתון
- ↑ הרב יורקוביץ' מספר על אסיפת הרבנים אחרי ג' תמוז
- ↑ הסיפור המלא נדפס בספר תומת ישרים תנחם, של הרב שלום בער וולפא.
- ↑ צילום ממכתב שפורסם בעיתון ג'ואיש פרס
