משה טלישבסקי

הרב טלישבסקי נואם בהתוועדות חסידים ב-770

הרב משה טלישבסקי (תרפ"ז - ט"ז תשרי תשע"ג) היה 'החזן של הרבי' שזכה לקירובים מיוחדים מהרבי והתבקש לעיתים קרובות להנעים בקולו בהתוועדויותיו של הרבי. בנוסף, כיהן כחזן רישמי בקהילה מכובדת בפלטבוש, ובמשך עשרות שנים התפלל בקביעות לפני העמוד במנין של הרבי בשבת בראשית, והדליק את החנוכיה בבית המדרש הגדול ב-770 בימי החנוכה.

תולדות חיים

נולד במוסקבה בשנת תרפ"ז לאביו החזן החסידי ר' מרדכי דב טלישבסקי. עוד בילדותו כאשר התחנך אצל המלמד החסידי ר' קדיש רומנוב זכה להיכנס יחד עם בני כיתתו לחדרו של אדמו"ר הריי"צ, ולהתברך מפיו.

בגיל 9 זכה להיכנס פעם נוספת ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ בריגא שבלבטיה יחד עם סבו ר' מנחם מענדל טלישבסקי, ובאותה יחידות הורה לו הרבי שהיות ואין באפשרותו ללמוד מאימת המשטרה החשאית, שיסתובב בבתי כנסיות ויענה 'אמן יהא שמיה רבא'.

בהמשך, כאשר נפתח תלמוד תורה 'תורה ודרך ארץ' בניהולו של הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב, נשלח ללמוד במוסד יחד עם אחותו, כאשר הוריו נסעו בשליחות אדמו"ר הריי"צ להלסינקי שבמדינת פינלנד לחזק את היהדות המקומית.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצליח ברגע האחרון לעזוב את אדמת ריגא לפני שנחסמו נתיבי המסע, והתאחד יחד עם משפחתו.

בשנת תש"ו היגרה משפחתו לארצות הברית וקבעה את מגוריה בשכונת קראון הייטס בסמיכות לחצר הרבי, שם נכנס ללמוד כתלמיד מן המניין בישיבת תומכי תמימים המרכזית שב-770.

קריירת חזנות

במקביל ללימודיו בישיבה, קיבל את אישורו וברכתו של אדמו"ר הריי"צ להמשיך את מסורת המשפחה, ולהתעסק בלימודי החזנות במשך שלוש שעות ביום. לצורך כך היה נוסע מידי יום למנהטן, ובשבתות וימים טובים היה עובר לפני התיבה בתשלום בבתי כנסיות שונים, ומחצית מהרווח הפריש לטובת אחזקת ישיבת תומכי תמימים בה למד.

לאחר נישואיו קבע את מגוריו בפיטסבורג והתפרנס ממשרת חזנות פשוטה עם משכורת ממוצעת, ורעייתו עבדה כמורה בבית הספר היהודי המקומי.

מספר שנים לאחר מכן, במהלך ביקור של ר' משה בחצר הרבי ב-770, נכנס ליחידות ביום חמישי לאחר חצות הלילה, במהלכה הורה לו הרבי באופן חד משמעי לעזוב את הבית בפיטסבורג, ולעבור להתגורר בקראון הייטס עוד לפני שבת, מבלי לומר את הטעם לכך.

ר' משה ציית להוראת הרבי, ולאחר שההשתכן בקראון הייטס החל לחפש משרת חזנות קבועה, וכאשר הוצעה לו עבודה בבית כנסת מכובד בשכונת פלטבוש הסמוכה לקראון הייטס, שאל את הרבי האם לקבל את ההצעה, והרבי התנה זאת בכך שתוגבה המחיצה המפרידה בין עזרת גברים לעזרת נשים.

ברכת הרבי התקיימה, ור' משה החזיק במשרה זו עד הגיעו לגיל שיבה מבלי שיצטרך לנדוד כמנהג החזנים בבתי כנסיות ברחבי העולם כדי למצוא פרנסה.

כבעל מנגן

לאחר פטירתו של ר' שמואל זלמנוב שניהל את הוצאת התקליטים של ניחו"ח, התבקש מהרב חודוקוב למלא את מקומו, ולהמשיך את ההוצאה לאור עם כל הכרוך בכך. הרב טלישבסקי ניהל את מערכת ההפקה במשך שבע שנים במהלכם הוציא לאור שבעה תקליטים בהם זכה לקבל הדרכה מפורטת מהרבי על כל צעד ושעל, כולל סוגי כלי הנגינה שיש לערב בכל שיר, ופרטים נוספים מסוג זה. תקופה זו הסתיימה בשנת תשל"ז כאשר הארגון נסגר בעקבות מחסור בתקציב, ובעקבותיו פסקה הוצאתם לאור של התקליטים.

בחצר הרבי

במהלך הראלי לילדים שנערך בל"ג בעומר תשמ"ב, ביקש הרבי שינגנו את הניגון 'שיבנה בית המקדש', והחסידים הזדרזו לקרוא לר' משה שישיר את הפתיח המקדים של הניגון, והרבי היה מאוד שבע רצון מכך, ומאז ואילך החל הרבי לבקש מר' משה לעיתים קרובות לנגן 'יהי רצון'.

בנוסף לכך, במשך עשרות שנים התפלל לפני בקביעות לפני העמוד במנין של הרבי בשבת בראשית ובלילה השני של חג הפסח, ואף הדליק את החנוכיה בבית המדרש הגדול ב-770.

שנותיו האחרונות

בשנים הראשונות להתייסדות שבועון בית משיח נמנה על צוות הכתבים, ופרסם מידי שבוע מדור מיוחד בשם 'מאי טעמא', בו ליקט מספרי חסידות פנינים על פרשת השבוע. עם סגירת המדור, עבר לפרסם טור דומה בעיתון 'אלגעמיינער זשורנאל'.

השתתף בכינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה שאורגנו בשנת תשנ"ה לקבלת פני הרבי שליט"א משיח צדקנו, בכינוס שנערך בלינקולן באלול תשנ"ה, קרא את פרקו של הרבי וסיים בהכרזת יחי.

נפטר בשיבה טובה ביום טוב ראשון של חג הסוכות תשע"ג, ובהלווייתו השתתף קהל רב מתושבי השכונה ומהאורחים שהגיעו לרבי לרגל חודש החגים.

משפחתו

• בנו, הרב ישראל טלישבסקי - מלבורן, אוסטרליה
• בתו, מרת רוחי ברבר - מלבורן, אוסטרליה
• בתו, מרת חנה גולדה נפרסטק - קראון הייטס

קישורים חיצוניים

• מנחם זיגלבוים, החזן של הרבי, שבועון בית משיח גליון 852 עמוד 50.
• הרב טלישבסקי מנגן 'שיבנה בית המקדש' יחד עם אביו בהתוועדות של הרבי
• החזן של הרבי מבצע "המבדיל" של רוזנבלט