יחי המלך (גיליון)
הקונטרס 'יחי המלך' הינו קובץ בענייני משיח וגאולה המודפס באלפי עותקים ומחולק בכל רחבי העולם. הקונטרס החל לצאת לאור לאחר ג' תמוז תשנ"ד. את הקונטרס עורך הרב מנחם מענדל בליניצקי.
הרעיון שמאחורי הקונטרס[עריכה | עריכת קוד מקור]
מספר ימים לאחר ג' תמוז תשנ"ד, נערכה אסיפה של מספר שלוחים וומשפיעים (בהם המשפיע הרב יקותיאל מנחם ראפ והרב שלמה זלמן מאייעסקי) במשרד ניידות חב"ד, ודנו כיצד להתמודד עם ההעלם והסתר הנורא, ובאיזו תגובה יש לנקוט. במהלך הדיון ציין הרב מאייעסקי למספר שיחות של הרבי בענייני גאולה ומשיח, וביניהן כאלו שיש להן זיקה ישירה למצב הנוכחי, והנוכחים נדהמו עד כמה הדברים לא מפורסמים.
הוחלט כי הצעד הראשון יהיה פרסום אותן שיחות באופן קבוע, לאנ"ש ברחבי העולם. את המשימה נטל על העצמו האברך ר' דוד כהנוב.
הקונטרס הראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקונטרס הראשון הונח על השולחנות ב-770 כבר בערב שבת פרשת חוקת, ט' תמוז. בעיצוב פשוט, על נייר רגיל. תוכן הקונטרס היה כמה קטעי שיחות מהשנים תנש"א ותשנ"ב, כמה קטעים מהשנים תש"י תשי"א, והגהות הרבי על שיחת ב' ניסן תשמ"ח.
ההפצה הראשונית גם היא הייתה מזערית: מרכז חב"ד העולמי 770, ובכמה מישיבות חב"ד. עסקו בכך מספר בחורים נמרצים, ששום מנגנון או מוסד לא עמד מאחריהם.
רק לאחר שנה, במהלכה עבר הקונטרס שינויים רבים במבנהו, התחיל לנהל את הקובץ הרב מנחם מענדל בליניצקי. מאז התחיל הקונטרס להתמסד מבחינת גודלו ותפוצתו, אך נשאר במהותו כענין של הפצה לשמה, ללא כל רווחים צדדיים.
באותה תקופה נרתם לענין הנגיד החסידי, הרב רמי (רחמים) אנטיאן, כשלמעשה בקושי הכיר את הצוות שעסק בהוצאה לאור ובהפצה, והכיר רק את הקונטרס עצמו, מקריאה קבועה ונלהבת מדי שבת.
הרב אנטיאן החל להזרים למערכת הקונטרס כספים רבים, ותוך זמן קצר זינק הקונטרס מתפוצה מקומית של כמה מאות עותקים, לתפוצה עולמית של למעלה מ-5000 עותקים בעולם כולו, כולל משלוח באמצעות הדואר לכאלף שלוחים בארצות הברית וכמאה שלוחים באה"ק.
עקרונות מערכת הקונטרס[עריכה | עריכת קוד מקור]
הראשון - לתת את האפשרות לכל אחד להשיג את הקונטרס ללא הוצאות מיותרות. כל המעוניין להיות מנוי, יכול לעשות זאת ללא כל תשלום, מלבד הוצאות הדואר או המשלוח. הקונטרס יגיע לביתו בקביעות (ואפשר לקחת עוד כמה בשביל לחלק). ה"הקדשות" והתרומות הולכות איפוא לכיסוי ההוצאות, ולא לאחזקת מערכת מסורבלת ויקרה.
השני - הקפדה על דיוק מירבי בתרגום ועריכת השיחות לדפוס, בהתאם להוראות הרבי בנידון. המערכת נעזרת לשם כך בשני מומחים בעלי נסיון רב-שנים בתחום - הרב חיים שלום דובער ליפסקר, חבר ה"ועד להפצת שיחות", והרב שמריהו מטוסוב, שעסק גם הוא בעריכת ההנחות במסגרת הועדים השונים.
על מלאכת ההדפסה הופקד ר' זאב קדנר - תושב שכונת קראון הייטס.
תוכן הקונטרס[עריכה | עריכת קוד מקור]
על מנת ליצור התעניינות מיוחדת בתוכן, מופיע בקונטרס חומר רב בפירסום ראשון.
במשך השנים גילה הקונטרס בפנינו אוצר בלום של מאמרים, שיחות ואגרות קודש אשר לא ראו מעולם את מכבש הדפוס.
בנוסף לכך, עשרות רבות של שיחות תורגמו מתוך כרכי ה"שיחות קודש" ופורסמו לראשונה בלשון הקודש בקונטרס. גם שיחות שכבר פורסמו בלה"ק, זוכות לעריכה מחודשת. במקביל מתפרסמות שוב ושוב השיחות שכביכול ידועות - כגון קטעים מהדבר מלכות של השנים תנש"א-ב. לקראת תאריכים מיוחדים מופיעה מהדורה מורחבת, הכוללת ליקוט של שיחות בנושא מסויים. בשנים האחרונות אף פורסמו מספר יומנים מבית חיינו, בפרסום ראשון.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שלום בער קרומבי, סקירה על הוצאתו לאור של העלון לרגל גליון האלף, שבועון בית משיח גליון 891 עמוד 40.
