דבר מלכות י"ב (קונטרס)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף ט"ו אייר תנש"א)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרבי בעת יציאתו מבית הכנסת, לאחר חלוקת הקונטרס, ט"ו באייר ה'תנש"א

הקונטרס דבר מלכות (י"ב) הוא מהדורה מיוחדת של הקובץ דבר מלכות, שהכילו את שיחותיו של הרבי ויצאו לאור החל מחודש טבת תנש"א. הקונטרס יצא לאור בחודש אייר תנש"א, והכיל שיחות בעניני גאולה ומשיח מסדרת לקוטי שיחות (בשונה מהמהדורה הרגילה, שהכילה את השיחה האחרונה שהוציא הרבי באותו שבוע). הקונטרס יצא לאור בעקבות הוראתו של הרבי להוסיף בלימוד עניני גאולה ומשיח כדי לזרז את הגאולה, וחולק על ידי הרבי בט"ו אייר תנש"א.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערכים מורחבים – דבר מלכות, הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח

בחודש טבת תנש"א החל הרב טוביה פלס להוציא לאור בארץ הקודש חוברת בשם דבר מלכות, שהכילה את השיחה שאמר הרבי לאחרונה ויצאה לאור מוגהת על ידו, עם הוספת מאמרים, אגרות קודש ועוד. החוברת יצאה לאור בעקבות השיחות הייחודיות שאמר אז הרבי אודות מעלתן של ישראל, אך לאחר מכן המשיך הרב פלס להוציא את החוברת באופן תמידי. לקראת י"א בניסן, החלה הפצת החוברות גם בארצות הברית.

לאחר אמירת השיחה הידועה בכ"ח בניסן באותה שנה, החל שטורעם מיוחד בלימוד עניני גאולה ומשיח - בתחילה כיוזמה פרטית של כמה בחורים ב-770, שהוציאו לאור "מפתח" לשיחות הרבי בעניני הגאולה, ולאחר מכן כהוראה מפורשת מהרבי בהתוועדות שבת פרשת תזריע מצורע. בהתוועדות זו הורה הרבי שעל כל אחד ואחד מבני ישראל להוסיף בלימוד התורה במיוחד בנושא הגאולה, והוסיף "ובפרט בתורתו (מאמרים ולקוטי שיחות) של נשיא דורנו"[1].

בעקבות זאת[2], הדפיסו הועד להפצת שיחות בניו יורק חוברת ראשונית בשם 'לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח', בה נכללו שיחות בעניני גאולה ומשיח מתוך סדרת לקוטי שיחות. הרב טוביה פלס הדפיס בארץ הקודש גם הוא את אותן שיחות, בהוצאה מיוחדת של הקובץ הי"ב בסדרת ה'דבר מלכות', תחת הכותרת חידושים וביאורים בהל' מלכים.

תוכנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקונטרס זה ארבעה שיחות יסודיות בנושא הגאולה, העוסקות בביאורי הרמב"ם בהלכות מלך המשיח בפרקים י"א-י"ב של הלכות מלכים. בסיומו הודפס צילום מפרקים אלו. השיחות הן:

  • סימן א - ביאור ענינו וגדרו של משיח על פי ההלכה: החזרת מלכות בית דוד ושלימות קיום התורה והמצוות, ועל פי זה ביאור סדר ההלכות בתחילת פרק י"א בהלכות מלכים, ופרטי הראיות שמביא הרמב"ם מפסוקי התורה אודות ביאת משיח (מלקוטי שיחות חלק יח, שיחת בלק ב).
  • סימן ב - החידוש בכל אחת מהראיות מפסוקי התורה שמביא הרמב"ם, כהוכחה לנצחיות הבטחת ה' אודות הגאולה שאינה יכולה להתבטל (מלקוטי שיחות חלק לד, שיחת שופטים ג).
  • סימן ג - ביאור מחלוקת הרמב"ם והראב"ד האם יהיו אותות ומופתים בימות המשיח, והחידוש שגם לדעת הרמב"ם יהיו שתי תקופות, שבתקופה השניה יהיו אותות ומופתים (מלקוטי שיחות חלק כז שיחת בחוקותי א).
  • סימן ד - ביאור המחלוקות אודות זמן ביאת אליהו הנביא ופעולותיו, שאינן מחלוקות במציאות מה יעשה אליהו הנביא אלא מחלוקת מהי ההגדרה העיקרית של תפקידו (מהדרן על הרמב"ם, שיחת יו"ד שבט תשמ"ז).

חלוקתו על ידי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בט"ו באייר תנש"א, כשיצא הרבי לתפילת מנחה, מסר את הקונטרס 'דבר מלכות י"ב' למזכיר הרב יהודה לייב גרונר, והורה לו: "מ'זאָל אָפּדרוקן כמו שהוא, מיט די הקדשה, אויף צו טיילן היינט באַנאַכט נאָך מעריב" [= שידפיסו כמו שהוא, עם ההקדשה[3], כדי לחלק היום בלילה לאחר מעריב]. המזכיר מסר את הקובץ לועד להפצת שיחות שידפיסו אותו באלפי עותקים, דוקא במהדורת ה'דבר מלכות' כמו שנדפסה בארץ.

לאחר תפילת מנחה אמר הרבי שיחה, ובין הדברים אמר שלאחר מעריב יחלקו "מאמר חסידות". לאחר אמירת השיחה הכריזו על תפילת ערבית בשעה 8:30, והרבי יצא מהתפילה תוך כדי עידוד שירת החסידים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".

בשעה 8:35 נכנס הרבי לתפילת ערבית שהייתה מלאה בקהל חסידים שהגיעו מכל ערי הסביבה לקראת חלוקת הקונטרס. לאחר התפילה הכריז הגבאי הרב זאב יחזקאל כ"ץ שהקונטרסים עדיין לא הגיעו, ולכן תהיה הפסקה והחלוקה תתחיל בשעה 9:00. הרבי יצא ושוב עודד את שירת 'יחי אדוננו'.

בשעה 9:27 נכנס הרבי לבית הכנסת לחלוקה, כשהוא מעודד את שירת 'שישו ושמחו בשמחת הגאולה', ומיד החלו להעביר מעזרת הנשים ארגזים בהם הקונטרס ושטר של דולר לצדקה. החלוקה ארכה 3 שעות ו-5 דקות - מהשעה 9:27 עד 12:32, ובמהלכה חילק הרבי 6,500 קונטרסים. לפני שיצא הביט לראות שכולם קיבלו, נגע בפרוכת והביט שוב אם יש כאלו שלא קיבלו, ויצא כשהוא מעודד את שירת 'שישו ושמחו בשמחת הגאולה'. ליד המעלית חילק לכמה שלא קיבלו, ונכנס לחדרו. באותו לילה ישבו החסידים ולמדו בקונטרס החדש.

חלוקה זו הייתה החלוקה היחידה לאורך השנים שהרבי חילק קונטרס שלא בקשר עם תאריך חסידי וכיוצא בזה.

מהדורות נוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשע"א, במלאת עשרים שנה להוצאתו וחלוקתו על ידי הרבי, הוציא לאור ארגון את"ה המרכזי 770 את הקונטרס בהוצאה דומה למהדורת תנש"א, יחד עם קובץ סיכומים וביאורים על השיחות בקונטרס, במסגרת מבצע דור דעה לתלמידי ישיבות תומכי תמימים.

בשנים הבאות יצא הקונטרס שוב במהדורות נוספות, וכן בתרגום לאנגלית.

בשנת תשע"ו, במסגרת מבצע "ומלאה הארץ דעה" של את"ה המרכזי 770 כהכנה ליום הולדתו של הרבי, למדו תלמידי חוץ לארץ את הקונטרס מתוך חוברת מיוחדת שי"ל במיוחד עבור המבצע, עם תרגום השיחות וסיכומים באנגלית.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. דבר מלכות שיחת ש"פ תזריע מצורע תנש"א, סעיפים י"ב-י"ג.
  2. בפתח דבר של הקונטרס נכתב (על ידי הרבי) התאריך ב' אייר, אך באותו פתח דבר מצוטטת שיחת הרבי אודות ההוספה בעניני גאולה ומשיח משבת פרשת תזריע מצורע, ו' אייר.
  3. הקובץ הוקדש לעילוי נשמת הרב ישראל אריה לייב שניאורסון, אחיו של הרבי.