חסידות חב"ד – הבדלי גרסאות
בוט תיקוני ניקוד והגהה - אישור משתמש |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
'''חסידות חב"ד ליובאוויטש''' ([[ראשי תיבות]] "חכמה, בינה ודעת") היא חצר חסידית שנוסדה לפני כמאתיים חמישים שנים בידי רבי [[שניאור זלמן מליאדי]] בשנת ה'[[תקל"ב]] (1771){{הערה|על פי [[שלשלת היחס]]}}. בשנת ה'[[תקע"ג]] (1812) העתיק בנו של רבי שניאור זלמן, רבי [[דובער שניאורי]] את מגוריו לעיירה [[ליובאוויטש]] (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'), בה המשיכו מגורי ארבעה ממנהיגי החסידות במשך כמאה ועשר שנים, ועל שמה ממשיכה להיקרא החסידות עד היום. חסידות חב"ד מובדלת בדרכה ושיטתה הרעיונית משאר החצרות החסידיות, בכך שהיא מבססת את [[אמונה|אמונתו]] של היהודי בבורא ואת הרצון [[עבודת השם|לעובדו]] על ההכרה השכלית בגדולתו ורוממותו. מכאן גם נגזר שמה - ראשי תיבות של המילים [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]], שעל פי הקבלה והחסידות הם שלושת המרכיבים של השכל האנושי. | '''חסידות חב"ד ליובאוויטש''' ([[ראשי תיבות]] "חכמה, בינה ודעת") היא חצר חסידית שנוסדה לפני כמאתיים חמישים שנים בידי רבי [[שניאור זלמן מליאדי]] בשנת ה'[[תקל"ב]] (1771){{הערה|על פי [[שלשלת היחס]]}}. בשנת ה'[[תקע"ג]] (1812) העתיק בנו של רבי שניאור זלמן, רבי [[דובער שניאורי]] את מגוריו לעיירה [[ליובאוויטש]] (בכתיב עברי מודרני: לובביץ'), בה המשיכו מגורי ארבעה ממנהיגי החסידות במשך כמאה ועשר שנים, ועל שמה ממשיכה להיקרא החסידות עד היום. חסידות חב"ד מובדלת בדרכה ושיטתה הרעיונית משאר החצרות החסידיות, בכך שהיא מבססת את [[אמונה|אמונתו]] של היהודי בבורא ואת הרצון [[עבודת השם|לעובדו]] על ההכרה השכלית בגדולתו ורוממותו. מכאן גם נגזר שמה - ראשי תיבות של המילים [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]], שעל פי הקבלה והחסידות הם שלושת המרכיבים של השכל האנושי. | ||
חסידות חב"ד מונה רבבות חסידים שרובם מרוכזים בעשרות קהילות בארץ ובעולם ולמעלה מחמשת אלפים [[שליחות|שלוחי הרבי]] הפועלים ברחבי העולם. | חסידות חב"ד מונה רבבות חסידים שרובם מרוכזים בעשרות קהילות בארץ ובעולם ולמעלה מחמשת אלפים [[שליחות|שלוחי הרבי]] הפועלים ברחבי העולם. | ||
מנהיגה הנוכחי של החסידות הוא [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|רבי מנחם מענדל שניאורסון]], השביעי בשולשלת נשיאי חב"ד. | מנהיגה הנוכחי של החסידות הוא [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|רבי מנחם מענדל שניאורסון]], השביעי בשולשלת נשיאי חב"ד. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
מייסד שיטת חב"ד רבי שניאור זלמן מליאדי, נולד ב[[ח"י אלול קה"ת]] (1745) בעיירה [[ליאזנא]] שב[[רוסיה]] הלבנה לאביו [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|רבי ברוך]], שהשתייך ל"[[מחנה הנסתרים]]" והיה מחסידיו של [[הבעל שם טוב]]. | מייסד שיטת חב"ד רבי שניאור זלמן מליאדי, נולד ב[[ח"י אלול קה"ת]] (1745) בעיירה [[ליאזנא]] שב[[רוסיה]] הלבנה לאביו [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|רבי ברוך]], שהשתייך ל"[[מחנה הנסתרים]]" והיה מחסידיו של [[הבעל שם טוב]]. | ||
אל עולם החסידות הגיע בהיותו בן 20-18, הוא נסע אז לעיירה [[מזריטש]] בה הנהיג את החסידות תלמידו של הבעש"ט וממלא מקומו - רבי דוב בער, המכונה "[[המגיד ממזריטש]]", והפך במהרה לאחד מתלמידיו. | אל עולם החסידות הגיע בהיותו בן 20 - 18, הוא נסע אז לעיירה [[מזריטש]] בה הנהיג את החסידות תלמידו של הבעש"ט וממלא מקומו - רבי דוב בער, המכונה "[[המגיד ממזריטש]]", והפך במהרה לאחד מתלמידיו. | ||
לאחר פטירת המגיד ממזריטש, בשנת [[תקל"ג]] (1773), נתמנה רבי שניאור זלמן לאחראי על צורת עבודתם ורשת פעולותיהם של החסידים. כעבור שלוש שנים נוספות, באסיפה הכללית של תלמידי המגיד ממזריטש, הוחלט למנות את רבי שניאור-זלמן לנשיא החסידות במדינת ליטא, היות שה[[התנגדות לחסידות]] שם הייתה חזקה מבכל מקום אחר, ותלמידי המגיד ראו בו כמתאים ביותר, וגם בשל שיטתו השכלתנית - שהתאימה לאופיה הלמדני של ליטא. רבי שניאור זלמן אכן הצליח מאוד בעבודתו, ורבים מגדולי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידות. | לאחר פטירת המגיד ממזריטש, בשנת [[תקל"ג]] (1773), נתמנה רבי שניאור זלמן לאחראי על צורת עבודתם ורשת פעולותיהם של החסידים. כעבור שלוש שנים נוספות, באסיפה הכללית של תלמידי המגיד ממזריטש, הוחלט למנות את רבי שניאור - זלמן לנשיא החסידות במדינת ליטא, היות שה[[התנגדות לחסידות]] שם הייתה חזקה מבכל מקום אחר, ותלמידי המגיד ראו בו כמתאים ביותר, וגם בשל שיטתו השכלתנית - שהתאימה לאופיה הלמדני של ליטא. רבי שניאור זלמן אכן הצליח מאוד בעבודתו, ורבים מגדולי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידות. | ||
שנה זו - [[תקל"ו]] (1776) - היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב"די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והתפרסם כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם החב"די. | שנה זו - [[תקל"ו]] (1776) - היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב"די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והתפרסם כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם החב"די. | ||
חסידות חב"ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]], ובהמשך - של ה[[משכילים]]. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ"ט]] (1799) אף [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|נאסר]] על ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של ה[[מתנגדים]] והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות - המיועד למורדים במלכות - מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירות, [[י"ט כסלו תקנ"ט | י"ט בכסלו]], הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב"ד והקרובים אליהם. | חסידות חב"ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]], ובהמשך - של ה[[משכילים]]. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ"ט]] (1799) אף [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|נאסר]] על ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של ה[[מתנגדים]] והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות - המיועד למורדים במלכות - מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירות, [[י"ט כסלו תקנ"ט | י"ט בכסלו]], הפך מאז לחג - הגאולה בקרב חסידי חב"ד והקרובים אליהם. | ||
==מהות שיטת חב"ד== | ==מהות שיטת חב"ד== | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
===מקום הרבי בחסידות=== | ===מקום הרבי בחסידות=== | ||
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[רבי]], [[נשיא הדור]]}} | {{ערכים מורחבים|ערכים=[[רבי]], [[נשיא הדור]]}} | ||
בשונה מרוב החצרות החסידיות באותם ימים, תנועת חב"ד לא קיבלה את התפיסה כי עיקר העבודה בעבודת השם מוטלת על ה[[אדמו"ר]] או ה[[צדיק]], ואילו על החסידים מוטל רק להידבק בו ו[[התקשרות|להתקשר]] אליו{{הערה|1={{ציטוטון|כעת הקשיבו יהודים! בכלל בחב"ד הייתה התביעה שתהיה עבודתו של כאו"א בעצמו, ולא להסתמך על הרביים. זהו ההפרש בין שיטת פולין לשיטת חב"ד, ששיטת פולין היא "וצדיק באמונתו יחיה", אל תקרי יִחְיה (החי"ת בשבא) אלא יְחַיֶ' (החי"ת בפתח), אבל אנו, חב"ד, צריכים לעבוד כולנו בעצמנו, ברמ"ח אברים ושס"ה גידים של הגוף, וברמ"ח אברים ושס"ה גידים של הנשמה. "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". אינני מסלק את עצמי ("איך זאָג זיך ניט אָפּ") ח"ו מלסייע, לסייע כפי היכולת, אבל, כיון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הרי, אם לא תהיה העבודה לבד, מה יועיל זה שנותנים "כתבים", מנגנים ניגונים ואומרים לחיים... צריכים לבד להפוך את השטות דלעומת זה והרתיחה ("דער [[קאך|קאָך]]") של הנפש הבהמית – לקדושה"}}, משיחת הרבי מיד לאחר שנשא את [[מאמר|מאמר החסידות]] הראשון שלו - [[באתי לגני]] תשי"א, באמירתו [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל עליו רשמית את נשיאות חב"ד]]. [[תורת מנחם]] תשי"א, [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/26/index.htm#_ftnref_1196 עמוד 212 שיחה י"ב].}}{{הערה|1=[[לקוטי דיבורים]] חלק א' קמא, ב. [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ד עמוד 133, ועוד.}}. צעד זה עורר בהתחלה מחלוקת מצד שאר תלמידי [[המגיד ממזריטש]], שטענו שיש בכך סטייה מדרך החסידות שהתוו המגיד ו[[הבעל שם טוב]] כשבראשם רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] שיצא כנגד שיטה זו בחריפות, אך רבי שניאור זלמן השיב כי דרכו משלב את שיטת הבעל שם טוב והמגיד עם החובה המוטלת על האדם לעבוד את השם בעצמו{{הערה|1=וראה גם במאמרו של הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/zevin-1.htm דמות הפלאים של בעל ה"תניא"], באתר "דעת" – מתוך שנה בשנה תשכ"ד}}{{הערה|1=[[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&pgnum=51 עמוד כ"ד] {{הב}}}}. גם מסופר כי רבי [[שלמה מקרלין]] ביקש מאדמו"ר הזקן רשות להתיישב בתחום פעילותו של אדמו"ר הזקן{{הערה|שניתן לו על ידי שאר תלמדי המגיד ממזריטש כשבראשם רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]]{{מקור}}}}, ורבי שניאור זלמן הסכים לכך בשלושה תנאים. רבי שלמה מקרלין הסכים לקבל את שני התנאים הראשונים, אך להתנאי השלישי, "שלא יאמר שהצדיק צריך לשאת את הצאן" - לא הסכים{{הערה|[[בית רבי]] חלק א' פרק כ"ה עמוד 128. וראו איגרת של רבי שניאור זלמן מלאדי לרבי אברהם מקאליסק בנושא הזה ב[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] איגרת נ"ה}}. | בשונה מרוב החצרות החסידיות באותם ימים, תנועת חב"ד לא קיבלה את התפיסה כי עיקר העבודה בעבודת השם מוטלת על ה[[אדמו"ר]] או ה[[צדיק]], ואילו על החסידים מוטל רק להידבק בו ו[[התקשרות|להתקשר]] אליו{{הערה|1={{ציטוטון|כעת הקשיבו יהודים! בכלל בחב"ד הייתה התביעה שתהיה עבודתו של כאו"א בעצמו, ולא להסתמך על הרביים. זהו ההפרש בין שיטת פולין לשיטת חב"ד, ששיטת פולין היא "וצדיק באמונתו יחיה", אל תקרי יִחְיה (החי"ת בשבא) אלא יְחַיֶ' (החי"ת בפתח), אבל אנו, חב"ד, צריכים לעבוד כולנו בעצמנו, ברמ"ח אברים ושס"ה גידים של הגוף, וברמ"ח אברים ושס"ה גידים של הנשמה. "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". אינני מסלק את עצמי ("איך זאָג זיך ניט אָפּ") ח"ו מלסייע, לסייע כפי היכולת, אבל, כיון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הרי, אם לא תהיה העבודה לבד, מה יועיל זה שנותנים "כתבים", מנגנים ניגונים ואומרים לחיים... צריכים לבד להפוך את השטות דלעומת זה והרתיחה ("דער [[קאך|קאָך]]") של הנפש הבהמית – לקדושה"}}, משיחת הרבי מיד לאחר שנשא את [[מאמר|מאמר החסידות]] הראשון שלו - [[באתי לגני]] תשי"א, באמירתו [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל עליו רשמית את נשיאות חב"ד]]. [[תורת מנחם]] תשי"א, [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/26/index.htm#_ftnref_1196 עמוד 212 שיחה י"ב].}}{{הערה|1=[[לקוטי דיבורים]] חלק א' קמא, ב. [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"ד עמוד 133, ועוד.}}. צעד זה עורר בהתחלה מחלוקת מצד שאר תלמידי [[המגיד ממזריטש]], שטענו שיש בכך סטייה מדרך החסידות שהתוו המגיד ו[[הבעל שם טוב]] כשבראשם רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] שיצא כנגד שיטה זו בחריפות, אך רבי שניאור זלמן השיב כי דרכו משלב את שיטת הבעל שם טוב והמגיד עם החובה המוטלת על האדם לעבוד את השם בעצמו{{הערה|1=וראה גם במאמרו של הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/zevin - 1.htm דמות הפלאים של בעל ה"תניא"], באתר "דעת" – מתוך שנה בשנה תשכ"ד}}{{הערה|1=[[שלום דובער לוין]], [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&pgnum=51 עמוד כ"ד] {{הב}}}}. גם מסופר כי רבי [[שלמה מקרלין]] ביקש מאדמו"ר הזקן רשות להתיישב בתחום פעילותו של אדמו"ר הזקן{{הערה|שניתן לו על ידי שאר תלמדי המגיד ממזריטש כשבראשם רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]]{{מקור}}}}, ורבי שניאור זלמן הסכים לכך בשלושה תנאים. רבי שלמה מקרלין הסכים לקבל את שני התנאים הראשונים, אך להתנאי השלישי, "שלא יאמר שהצדיק צריך לשאת את הצאן" - לא הסכים{{הערה|[[בית רבי]] חלק א' פרק כ"ה עמוד 128. וראו איגרת של רבי שניאור זלמן מלאדי לרבי אברהם מקאליסק בנושא הזה ב[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]] איגרת נ"ה}}. | ||
חילוקי דעות אלו לרוב לא גרמו לפילוג בין חסידות חב"ד לשאר החסידויות, ולכן גם צדיקים שדרכם בחסידות הייתה שונה מאוד מדרך חב"ד, כמו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ורבי [[מרדכי מטשרנוביל]] (שאף הביע את דעתו השונה מדרכם של נשיאי חב"ד) השתדכו עם נשיאי חב"ד. | חילוקי דעות אלו לרוב לא גרמו לפילוג בין חסידות חב"ד לשאר החסידויות, ולכן גם צדיקים שדרכם בחסידות הייתה שונה מאוד מדרך חב"ד, כמו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] ורבי [[מרדכי מטשרנוביל]] (שאף הביע את דעתו השונה מדרכם של נשיאי חב"ד) השתדכו עם נשיאי חב"ד. | ||
| שורה 131: | שורה 131: | ||
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[שליחות]], [[בית חב"ד]]}} | {{ערכים מורחבים|ערכים=[[שליחות]], [[בית חב"ד]]}} | ||
[[קובץ:כינוס השלוחים תשפה.jpg|ממוזער|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית ([[תשפ"ה]] / 2024)]] | [[קובץ:כינוס השלוחים תשפה.jpg|ממוזער|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית ([[תשפ"ה]] / 2024)]] | ||
ב[[דור השביעי]], בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של [[הרבי]] - מ[[חסידי חב"ד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל - לעזוב את מקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה|החסידות]] במקומות רחוקים הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[בתי חב"ד]] ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי בהפעל בתי ספר המעניקים חינוך יהודי, בתי כנסת, שיעורי תורה וחסידות, מקוואות ושאר שירותי קהילה גשמיים ורוחניים. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה כ-6000 שלוחים. | ב[[דור השביעי]], בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של [[הרבי]] - מ[[חסידי חב"ד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל - לעזוב את מקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה|החסידות]] במקומות רחוקים הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[בתי חב"ד]] ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי בהפעל בתי ספר המעניקים חינוך יהודי, בתי כנסת, שיעורי תורה וחסידות, מקוואות ושאר שירותי קהילה גשמיים ורוחניים. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה כ - 6000 שלוחים. | ||
===מרכז התנועה=== | ===מרכז התנועה=== | ||
| שורה 140: | שורה 140: | ||
בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת [[תרע"ו]] (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב לעזוב את ליובאוויטש, כשסך השנים בהם הייתה ליובאוייטש בירת התנועה הוא 102 שנים. | בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת [[תרע"ו]] (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש"ב לעזוב את ליובאוויטש, כשסך השנים בהם הייתה ליובאוייטש בירת התנועה הוא 102 שנים. | ||
כיום מרכזה של חסידות חב"ד הוא 770 (סעוון סעוונטי) - מרכז חב"ד העולמי (המוכר יותר כ-"[[770]]") בית מדרשו של הרבי. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי 770 בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. | כיום מרכזה של חסידות חב"ד הוא 770 (סעוון סעוונטי) - מרכז חב"ד העולמי (המוכר יותר כ - "[[770]]") בית מדרשו של הרבי. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי 770 בשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. | ||
===מוסדות החסידות=== | ===מוסדות החסידות=== | ||
| שורה 153: | שורה 153: | ||
התאולוגיה האמורה באה לידי ביטוי אצל נשיאי החסידות, אשר הכמיהה לגאולה חדרה בכל עצמותם ובלטה בהנהגתם; אך במיוחד בדורות האחרונים - החל מ[[אדמו"ר הרש"ב]] שהקים את ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ועורר בשיחותיו שתלמידי הישיבה הם "[[חיילי בית דוד]]" הלוחמים כנגד המחרפים את [[עקבתא דמשיחא|עקבות המשיח]]. התעוררות זו התחזקה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], במיוחד בתקופת השואה שהיוותה – לפי דבריו – "חבלי משיח". [[הרבי]] נשיא דורנו, השביעי לשושלת נשיאי חב"ד, הודיע עם [[קבלת הנשיאות של הרבי|קבלת נשיאותו]] כי דורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, והסיק מכך שהגאולה אינה ענין נוסף על מציאות הדור והנהגתו אלא שזורה כחוט השני בכל פרט מהם. | התאולוגיה האמורה באה לידי ביטוי אצל נשיאי החסידות, אשר הכמיהה לגאולה חדרה בכל עצמותם ובלטה בהנהגתם; אך במיוחד בדורות האחרונים - החל מ[[אדמו"ר הרש"ב]] שהקים את ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ועורר בשיחותיו שתלמידי הישיבה הם "[[חיילי בית דוד]]" הלוחמים כנגד המחרפים את [[עקבתא דמשיחא|עקבות המשיח]]. התעוררות זו התחזקה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], במיוחד בתקופת השואה שהיוותה – לפי דבריו – "חבלי משיח". [[הרבי]] נשיא דורנו, השביעי לשושלת נשיאי חב"ד, הודיע עם [[קבלת הנשיאות של הרבי|קבלת נשיאותו]] כי דורנו הוא הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה, והסיק מכך שהגאולה אינה ענין נוסף על מציאות הדור והנהגתו אלא שזורה כחוט השני בכל פרט מהם. | ||
בשנים האחרונות דיבר בנושא זה ללא הרף, והודיע כי [[סיום עבודת הגלות|עבודת הגלות הסתיימה]], ונשאר רק [[קבלת פני משיח|לקבל פני משיח]] בפועל ממש. | בשנים האחרונות דיבר בנושא זה ללא הרף, והודיע כי [[סיום עבודת הגלות|עבודת הגלות הסתיימה]], ונשאר רק [[קבלת פני משיח|לקבל פני משיח]] בפועל ממש. כמו כן עודד הרבי מאות פעמים את הכרזת ושירת החסידים [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]], אשר תוכנה של הכרזה זו היא התגלות מציאותו של מלך המשיח. | ||
===מאמר חסידות=== | ===מאמר חסידות=== | ||
| שורה 168: | שורה 168: | ||
בחסידות חב"ד בכל הדורות תפסו מקום של כבוד דמויותיהם של [[חסידים]] גדולים בתורה ובעבודת ה', שמותיהם שגורים בפי חסידי הדורות הבאים, וסיפורים מתהלכים סביבם מדור לדור. גם אמרות שנאמרו בפקחות חסידית, ואף ניגונים שחברו חסידים [[בעל מנגן|בעלי מנגנים]], מושרים ב[[התוועדויות]] חסידיים ומעוררים לעבודת ה'. | בחסידות חב"ד בכל הדורות תפסו מקום של כבוד דמויותיהם של [[חסידים]] גדולים בתורה ובעבודת ה', שמותיהם שגורים בפי חסידי הדורות הבאים, וסיפורים מתהלכים סביבם מדור לדור. גם אמרות שנאמרו בפקחות חסידית, ואף ניגונים שחברו חסידים [[בעל מנגן|בעלי מנגנים]], מושרים ב[[התוועדויות]] חסידיים ומעוררים לעבודת ה'. | ||
תשומת-לב רבה נתונה לסיפורי החסידים, על גדולתם בתורה וביראת ה', על הדרך בה התקרבו לחסידות חב"ד, על היחס שקיבלו מהרבי ועל דרכם בעבודת ה' על-פי דרך החסידות. | תשומת - לב רבה נתונה לסיפורי החסידים, על גדולתם בתורה וביראת ה', על הדרך בה התקרבו לחסידות חב"ד, על היחס שקיבלו מהרבי ועל דרכם בעבודת ה' על - פי דרך החסידות. | ||
===ניגוני חב"ד=== | ===ניגוני חב"ד=== | ||
| שורה 177: | שורה 177: | ||
===תקנות ושיעורי לימוד=== | ===תקנות ושיעורי לימוד=== | ||
{| class="infobox" style="width:25%; border: 1px solid #339999; background-color: #cceeee; margin-bottom: 0.5em; margin-right: 1em; padding: 0.2em; color: black; float: left; text-align: center; font-size: 85%; clear:right;" | {| class="infobox" style="width:25%; border: 1px solid #339999; background - color: #cceeee; margin - bottom: 0.5em; margin - right: 1em; padding: 0.2em; color: black; float: left; text - align: center; font - size: 85%; clear:right; " | ||
|- style="background:lightblue;" | |- style="background:lightblue; " | ||
! style="background-color: #339999;" | <font size=4>[[תקנות הרבי]]</font> | ! style="background - color: #339999; " | <font size=4>[[תקנות הרבי]]</font> | ||
|- | |- | ||
|- style="background:lightblue;" | |- style="background:lightblue; " | ||
! style="background-color: #33cccc;" | <font size=2>תקנות לימוד</font> | ! style="background - color: #33cccc; " | <font size=2>תקנות לימוד</font> | ||
|- | |- | ||
| [[תקנת לימוד הרמב"ם|לימוד הרמב"ם]] · [[ספר התניא#לימודו|לימוד פרק תניא לפני התפילה]] · [[לימוד עניני בית הבחירה|לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים]] · [[לימוד עניני גאולה ומשיח]] · [[לקוטי תורה#לימוד הספר|לימוד הפרשה החסידית]] · [[לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו]] · [[סיומי מסכת בתשעת הימים]] · [[כתיבת חידושי תורה]] · [[תהלוכה]] | | [[תקנת לימוד הרמב"ם|לימוד הרמב"ם]] · [[ספר התניא#לימודו|לימוד פרק תניא לפני התפילה]] · [[לימוד עניני בית הבחירה|לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים]] · [[לימוד עניני גאולה ומשיח]] · [[לקוטי תורה#לימוד הספר|לימוד הפרשה החסידית]] · [[לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו]] · [[סיומי מסכת בתשעת הימים]] · [[כתיבת חידושי תורה]] · [[תהלוכה]] | ||
| שורה 200: | שורה 200: | ||
* חסידות חב"ד שמה דגש על תפילה באריכות, תוך [[התבוננות]] מעמיקה בגדלותו האינסופית של הבורא, וקטנות האדם. התפילה מלווה לעיתים בנגינה חרישית של [[ניגון חב"די]], כדי לעורר את הלב. עם זאת, בשונה מפלגים אחרים בחסידות, הם מקפידים שלא להבליט זאת בתנועות חיצוניות, ומרחיקים זאת מאוד{{הערה|ראו בערך "חסידות סטרשלה" פיסקה "[[חסידות סטרשלה|שיטה]]".}}. תפילה באריכות נקראת בעגה החב"דית "תפילה בעבודה", וחסיד הידוע בכך מכונה "[[עובד]]", מאחר וזהו הפן המעשי יותר בתורת חב"ד. עיסוק בהשכלת חב"ד לבד ללא שימת דגש על "עבודה" נחשב לעוון. | * חסידות חב"ד שמה דגש על תפילה באריכות, תוך [[התבוננות]] מעמיקה בגדלותו האינסופית של הבורא, וקטנות האדם. התפילה מלווה לעיתים בנגינה חרישית של [[ניגון חב"די]], כדי לעורר את הלב. עם זאת, בשונה מפלגים אחרים בחסידות, הם מקפידים שלא להבליט זאת בתנועות חיצוניות, ומרחיקים זאת מאוד{{הערה|ראו בערך "חסידות סטרשלה" פיסקה "[[חסידות סטרשלה|שיטה]]".}}. תפילה באריכות נקראת בעגה החב"דית "תפילה בעבודה", וחסיד הידוע בכך מכונה "[[עובד]]", מאחר וזהו הפן המעשי יותר בתורת חב"ד. עיסוק בהשכלת חב"ד לבד ללא שימת דגש על "עבודה" נחשב לעוון. | ||
* חסידי חב"ד אינם נוהגים [[שינה בסוכה|לישון בסוכה]] במהלך חג הסוכות. | * חסידי חב"ד אינם נוהגים [[שינה בסוכה|לישון בסוכה]] במהלך חג הסוכות. | ||
* חסידי חב"ד בדרך כלל סועדים [[סעודה שלישית]] ב[[שבת]] ללא לחם. זמן זה, לקראת סוף השבת, מכונה "[[רעווא דרעווין (בשבת)|רעווא דרעווין]]". בזמן זה נהוג לנגן [[ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], ואף לחזור "[[מאמר חסידות]]" ברבים (מקובל לחזור בעל-פה דווקא). | * חסידי חב"ד בדרך כלל סועדים [[סעודה שלישית]] ב[[שבת]] ללא לחם. זמן זה, לקראת סוף השבת, מכונה "[[רעווא דרעווין (בשבת)|רעווא דרעווין]]". בזמן זה נהוג לנגן [[ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], ואף לחזור "[[מאמר חסידות]]" ברבים (מקובל לחזור בעל - פה דווקא). | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 209: | שורה 209: | ||
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]], חלק ב'. | *הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו]], חלק ב'. | ||
* הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''', סדרת ספרים על [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], ועל שבעת נשיאי חב"ד | * הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''', סדרת ספרים על [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], ועל שבעת נשיאי חב"ד | ||
;תולדות חב"ד | ; תולדות חב"ד | ||
* הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/30476 תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית] {{PDF}}}}, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., 1988 | * הרב [[שלום דובער לוין]], "[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/30476 תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית] {{PDF}}}}, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., 1988 | ||
* הרב שלום דובער לוין, "[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/30493 תולדות חב"ד בארץ הקודש] {{PDF}}}}, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., 1988 | * הרב שלום דובער לוין, "[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/30493 תולדות חב"ד בארץ הקודש] {{PDF}}}}, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י., 1988 | ||
| שורה 217: | שורה 217: | ||
* הרב [[רפאל נחמן הכהן]], '''[[ליובאוויטש וחייליה]]''' - על העיר ליובאוויטש, ישיבת תומכי תמימים ותלמידיה, כפר חב"ד, תשמ"ב | * הרב [[רפאל נחמן הכהן]], '''[[ליובאוויטש וחייליה]]''' - על העיר ליובאוויטש, ישיבת תומכי תמימים ותלמידיה, כפר חב"ד, תשמ"ב | ||
* הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]], "'''[[קיצור תולדות חב"ד]]'''", כפר חב"ד, תשס"ד | * הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]], "'''[[קיצור תולדות חב"ד]]'''", כפר חב"ד, תשס"ד | ||
* הרב יצחק קפלן, '''מי ממשיך את דרך הבעל שם טוב?''', ביאור הקשר וההמשכיות של חסידות חב"ד ביחס לתורת הבעל שם טוב על אף ההבדלים ביניהם, קובץ 'בני היכלא' גליון ב' כסלו-טבת תשפ"ה, עמוד 48 | * הרב יצחק קפלן, '''מי ממשיך את דרך הבעל שם טוב?''', ביאור הקשר וההמשכיות של חסידות חב"ד ביחס לתורת הבעל שם טוב על אף ההבדלים ביניהם, קובץ 'בני היכלא' גליון ב' כסלו - טבת תשפ"ה, עמוד 48 | ||
;תורת חסידות חב"ד: | ; תורת חסידות חב"ד: | ||
* הרב [[יואל כהן]], '''מחשבת החסידות''' - נושאים בתורת החסידות, ספריית אשל, כפר חב"ד, כרך א'{{הערה|[http://chabadlibrarybooks.com/31639 מחשבת החסידות] {{PDF}}.}} 2001, כרך ב' 2004 | * הרב [[יואל כהן]], '''מחשבת החסידות''' - נושאים בתורת החסידות, ספריית אשל, כפר חב"ד, כרך א'{{הערה|[http://chabadlibrarybooks.com/31639 מחשבת החסידות] {{PDF}}.}} 2001, כרך ב' 2004 | ||
* הרב יואל כהן, '''שיעורים בתורת חב"ד''', כרכים א-ב, תורת חב"ד לבני הישיבות, כפר חב"ד: תשס"ח | * הרב יואל כהן, '''שיעורים בתורת חב"ד''', כרכים א - ב, תורת חב"ד לבני הישיבות, כפר חב"ד: תשס"ח | ||
===סדרת אדמו"רי חב"ד ויהדות העולם=== | ===סדרת אדמו"רי חב"ד ויהדות העולם=== | ||
| שורה 228: | שורה 228: | ||
*הנ"ל '''אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה''', מרכז חב"ד ליובאוויטש אוסטריה, תשע"ד | *הנ"ל '''אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה''', מרכז חב"ד ליובאוויטש אוסטריה, תשע"ד | ||
*הנ"ל, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות צרפת''', בית ליובאוויטש פריז, תשע"ו | *הנ"ל, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות צרפת''', בית ליובאוויטש פריז, תשע"ו | ||
*הנ"ל, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות גאורגיה''', [[מכון הספר]]-תפארת רפאל, תשע"ו | *הנ"ל, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות גאורגיה''', [[מכון הספר]] - תפארת רפאל, תשע"ו | ||
*הנ"ל, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה''', הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה, תשע"ו | *הנ"ל, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה''', הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה, תשע"ו | ||
* '''[[האוכלוסיה החב"דית ]]''' | * '''[[האוכלוסיה החב"דית ]]''' | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://anash.org/yiddish-magazine-supplement-on-chabad-makes-waves/ נוסח חב"ד]''', סקירה מקיפה על חסידות חב"ד מאפייניה, ההיסטוריה שלה, רבותינו נשיאינו, דמויות ומושגים, בעיתון האידישאי 'מומנט' {{PDF}}{{אנש}} | *'''[https://anash.org/yiddish - magazine - supplement - on - chabad - makes - waves/ נוסח חב"ד]''', סקירה מקיפה על חסידות חב"ד מאפייניה, ההיסטוריה שלה, רבותינו נשיאינו, דמויות ומושגים, בעיתון האידישאי 'מומנט' {{PDF}}{{אנש}} | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/11/blog-post_43.html הרבי הרש"ב בהתוועדות מאלפת על מטרת חסידות חב"ד]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | *'''[https://77012.blogspot.com/2023/11/blog - post_43.html הרבי הרש"ב בהתוועדות מאלפת על מטרת חסידות חב"ד]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | ||
{{ימי חב"ד לפי תקופות}} | {{ימי חב"ד לפי תקופות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||