יואל כהן – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
לוח אור זרוע (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
[[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב כהן במלאכת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים [[הנחה|המניח]] הרב [[דוד פלדמן]] שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה]] | [[קובץ:חזרה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב כהן במלאכת החזרה ב[[זאל הגדול]], כשמסביבו נראים [[הנחה|המניח]] הרב [[דוד פלדמן]] שמעלה את השיחה על הכתב, וחסידים נוספים המאזינים לחזרה]] | ||
מיד עם הגיעו ל[[770]] ניכרו בו כשרונותיו המעולים, והתחיל לכתוב '[[הנחה|הנחות]]' משיחותיו של [[הרבי]], [[זקני החסידים]] שהיו עוד חוזרים אצל [[הרבי הרש"ב]] התפעלו מכוחו המיוחד הן בהבנה והן בזכרון מדהים. הרבי הורה לו להיות חוזרו הראשי{{מקור}} ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההנחות וההוצאה לאור של תורתו. | מיד עם הגיעו ל[[770]] ניכרו בו כשרונותיו המעולים, והתחיל לכתוב '[[הנחה|הנחות]]' משיחותיו של [[הרבי]]<ref>בתחלה גם הי' כותב הנחות משיחותיו של הרש"ג. ולאחר זמן הפסיק, והי' כותב הנחות רק משיחות הרבי.</ref>, [[זקני החסידים]] שהיו עוד חוזרים אצל [[הרבי הרש"ב]] התפעלו מכוחו המיוחד הן בהבנה והן בזכרון מדהים. הרבי הורה לו להיות חוזרו הראשי{{מקור}} ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההנחות וההוצאה לאור של תורתו. | ||
ר' יואל שימש כ[[חוזר]] תורתו של הרבי מראשית תחילת הנשיאות. ימים ספורים לאחר [[קבלת הנשיאות]] של הרבי, ב[[התוועדות]] [[י"א שבט]] [[תשי"א]] פנה אליו הרבי וביקשו להכין "[[הנחה]]" מ[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" שנאמר בהתוועדות. ידוע גם כי ב[[חג השבועות]] [[תשי"ב]] לפנות בוקר, הרבי התוועד והמתין עם אמירת המאמר עד לשובו של ר' יואל מה[[מקווה]]. בשנת [[תשכ"ה]] בעקבות ההתעסקות בכתיבת [[ספר הערכים]] ומצב רוחו הירוד, רצה ר' יואל להפסיק את החזרות. [[הרבי]] דיבר על כך בפומבי, והורה לו להמשיך בתפקידו למרות מצבו{{הערה|ש"פ תבא תשכ"ה.}}, בהמשך כשנה לאחר מכן בשנת [[תשכ"ו]] לערך הוסיף על ידי ר' [[יהושע דובראווסקי]] חברים חדשים ב[[וועד להפצת שיחות]], והרבי אמר בהתוועדות שהם ממונים להיות עוזרים לר' יואל{{הערה|ש"פ ט"ו בשבט תשכ"ו.}}. | ר' יואל שימש כ[[חוזר]] תורתו של הרבי מראשית תחילת הנשיאות. ימים ספורים לאחר [[קבלת הנשיאות]] של הרבי, ב[[התוועדות]] [[י"א שבט]] [[תשי"א]] פנה אליו הרבי וביקשו להכין "[[הנחה]]" מ[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" שנאמר בהתוועדות. ידוע גם כי ב[[חג השבועות]] [[תשי"ב]] לפנות בוקר, הרבי התוועד והמתין עם אמירת המאמר עד לשובו של ר' יואל מה[[מקווה]]. בשנת [[תשכ"ה]] בעקבות ההתעסקות בכתיבת [[ספר הערכים]] ומצב רוחו הירוד, רצה ר' יואל להפסיק את החזרות. [[הרבי]] דיבר על כך בפומבי, והורה לו להמשיך בתפקידו למרות מצבו{{הערה|ש"פ תבא תשכ"ה.}}, בהמשך כשנה לאחר מכן בשנת [[תשכ"ו]] לערך הוסיף על ידי ר' [[יהושע דובראווסקי]] חברים חדשים ב[[וועד להפצת שיחות]], והרבי אמר בהתוועדות שהם ממונים להיות עוזרים לר' יואל{{הערה|ש"פ ט"ו בשבט תשכ"ו.}}. | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת [[חסידות חב"ד]]. את הכתיבה התחיל יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] שבהמשך פרש מהעבודה. במענה להערת הרב [[שלמה יוסף זוין]] על האריכות רבה יותר מדי כשכל ענין מתחלק לפרטים, פרטי פרטים, ופרטי פרטי פרטים עד שהמעיין מאבד את החוט המקשר ולפעמים נדמה שהרי זה כמו מבוך, הגיב הרבי: "כמובן, צודק בהערתו ע"ד הפרטיות וכו' שבספר הערכים דחב"ד, וכמה פעמים עוררתי על דבר זה את העורכים שי' (ועוד ידי נטויה) – ולעת עתה פעלה במקצת. וקשה אפהאלטן פון קאכן זיך אין חסידות [=לעצור את ההתלהבות בחסידות], קשה "גם" להמגביל"{{הערה|[https://col.org.il/news/94004 מכתבו של הרב זוין ומענה הרבי]}}. | בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת [[חסידות חב"ד]]. את הכתיבה התחיל יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] שבהמשך פרש מהעבודה. במענה להערת הרב [[שלמה יוסף זוין]] על האריכות רבה יותר מדי כשכל ענין מתחלק לפרטים, פרטי פרטים, ופרטי פרטי פרטים עד שהמעיין מאבד את החוט המקשר ולפעמים נדמה שהרי זה כמו מבוך, הגיב הרבי: "כמובן, צודק בהערתו ע"ד הפרטיות וכו' שבספר הערכים דחב"ד, וכמה פעמים עוררתי על דבר זה את העורכים שי' (ועוד ידי נטויה) – ולעת עתה פעלה במקצת. וקשה אפהאלטן פון קאכן זיך אין חסידות [=לעצור את ההתלהבות בחסידות], קשה "גם" להמגביל"{{הערה|[https://col.org.il/news/94004 מכתבו של הרב זוין ומענה הרבי]}}. | ||
בין השנים [[תשמ"ג]]–[[תשמ"ה]], דיבר הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת [[פרשת לך לך]] על כך שר' יואל (בלי לנקוב בשמו) לא מתמקד בכתיבת ספר הערכים{{הערה|ראה ש"פ לך לך תשמ"ג, מ"ד ומ"ה.}}. כשהיו מי שניסו להתלות בדברים אלו להזמינו לדין תורה ופרסמו את האשמה זו לרעתו{{הערה|כדי להחליש בעיני הציבור החב"די את מעמדו על רקע התערבותו לחיזוק מעמד [[בד"צ קראון הייטס]] כרצון קודשו של הרבי}} כתב הרבי מענה מיוחד בו פירט את שבחו מחד ומאידך דוחה את הנימוקים שצויינו לתביעה: | בין השנים [[תשמ"ג]]–[[תשמ"ה]], דיבר הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת [[פרשת לך לך]] על כך שר' יואל (בלי לנקוב בשמו) לא מתמקד בכתיבת ספר הערכים{{הערה|ראה ש"פ לך לך תשמ"ג, מ"ד ומ"ה.}}. כשהיו מי שניסו להתלות בדברים אלו להזמינו לדין תורה ופרסמו את האשמה זו לרעתו{{הערה|כדי להחליש בעיני הציבור החב"די את מעמדו על רקע התערבותו לחיזוק מעמד [[בד"צ קראון הייטס]] כרצון קודשו של הרבי.}} כתב הרבי מענה מיוחד<ref>ליקוט מענות קודש תשמ"ז מענה קב.</ref> בו פירט את שבחו מחד ומאידך דוחה את הנימוקים שצויינו לתביעה: | ||
{{ציטוטון|בתמהון הכי גדול קראתי הנ"ל והמצו"ב והסיום "ושלום על ישראל" - שלאחרי שקלא וטריא '''דזמן רב''' וחקירה ודרישה (לכאורה על כל פנים) '''העיקר חסר'''. ומכריחים אותי (וגם - להעלות על הכתב) ביטוין שאיני רגיל בהם כלל. ועל כל פנים אקצר כפי האפשרי, ובהקדמה אף '''שפשוטה היא''': אין המדובר [ב]"יושבי קרנות" כי אם '''בהפכו ממש''': תביעה לבית דין ובנוגע לאיש '''מסוים''', והאיש מחנך '''בדברי אלוקים חיים''' מאות אנשים (ומהם בתומכי תמימים) במשך עשיריות בשנים וכו'. ותוכן בקיצור דהתביעה: ציויתי להנ"ל בהתועדות '''ברבים''': 1) שלא יתעסק בשום דבר אחר כו', 2) שענינו רק דבר אחד כו' 3) והנ"ל ברבים עשה בהיפך ממש ובבית המדרש - מתפלל וכו' - ולכן תוארו (ובמילא דינו) כך וכך. כיון '''שמעולם''' לא ציוויתיו (וגם לא בקשתיו כיצא בזה) הנ"ל ברבים (וגם לא ביחיד), '''מפורסם''' '''שבעידודי''' עוסק '''בכמה וכמה דברים''' ועשיריות בשנים (ובודאי גם חברי הבית דין יודעים מזה), התביעה להבית דין והאשמות דהנ"ל - פורסמו להרבה יותר מג' אנשים. והמענה שלהם על כל זה (בצירוף תוכן המצורף בזה) הוא כנ"ל! ולהעיר - גם לאחרים לא ציוויתי כנ"ל (וגם לא בקשתי) - כי זהו '''היפך הטבע''' בו נברא האדם (להתעסק רק בדבר אחד) - ועל פי המבואר בדא"ח היפך מעלתו ([[לקוטי תורה]] אמור - לז, ב. ובכמה מקומות). עוד ענין - תביעה עיקרית אשר הפונה להבית דין והמאשים וכו' - בעצמו לא שמע '''אף מילה אחת''' מכל זה שכותב בשמי. אלא ששמע אותיות פורחות ואחר כך חיפש ברשימות וכו'. ולכאורה שאלה הראשונה דהבית דין אצלו הייתה צריכה להיות: מה שמע וכו' - וה"ז עיקר גורם לכל הנ"ל. ובאם התביעה אמתית - למה העלים ענין עיקרי כזה וכו'}}. | {{ציטוטון|בתמהון הכי גדול קראתי הנ"ל והמצו"ב והסיום "ושלום על ישראל" - שלאחרי שקלא וטריא '''דזמן רב''' וחקירה ודרישה (לכאורה על כל פנים) '''העיקר חסר'''. ומכריחים אותי (וגם - להעלות על הכתב) ביטוין שאיני רגיל בהם כלל. ועל כל פנים אקצר כפי האפשרי, ובהקדמה אף '''שפשוטה היא''': אין המדובר [ב]"יושבי קרנות" כי אם '''בהפכו ממש''': תביעה לבית דין ובנוגע לאיש '''מסוים''', והאיש מחנך '''בדברי אלוקים חיים''' מאות אנשים (ומהם בתומכי תמימים) במשך עשיריות בשנים וכו'. ותוכן בקיצור דהתביעה: ציויתי להנ"ל בהתועדות '''ברבים''': 1) שלא יתעסק בשום דבר אחר כו', 2) שענינו רק דבר אחד כו' 3) והנ"ל ברבים עשה בהיפך ממש ובבית המדרש - מתפלל וכו' - ולכן תוארו (ובמילא דינו) כך וכך. כיון '''שמעולם''' לא ציוויתיו (וגם לא בקשתיו כיצא בזה) הנ"ל ברבים (וגם לא ביחיד), '''מפורסם''' '''שבעידודי''' עוסק '''בכמה וכמה דברים''' ועשיריות בשנים (ובודאי גם חברי הבית דין יודעים מזה), התביעה להבית דין והאשמות דהנ"ל - פורסמו להרבה יותר מג' אנשים. והמענה שלהם על כל זה (בצירוף תוכן המצורף בזה) הוא כנ"ל! ולהעיר - גם לאחרים לא ציוויתי כנ"ל (וגם לא בקשתי) - כי זהו '''היפך הטבע''' בו נברא האדם (להתעסק רק בדבר אחד) - ועל פי המבואר בדא"ח היפך מעלתו ([[לקוטי תורה]] אמור - לז, ב. ובכמה מקומות). עוד ענין - תביעה עיקרית אשר הפונה להבית דין והמאשים וכו' - בעצמו לא שמע '''אף מילה אחת''' מכל זה שכותב בשמי. אלא ששמע אותיות פורחות ואחר כך חיפש ברשימות וכו'. ולכאורה שאלה הראשונה דהבית דין אצלו הייתה צריכה להיות: מה שמע וכו' - וה"ז עיקר גורם לכל הנ"ל. ובאם התביעה אמתית - למה העלים ענין עיקרי כזה וכו'}}. | ||
| שורה 104: | שורה 104: | ||
וכן יצא לאור בדרכי החסידים - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]. | וכן יצא לאור בדרכי החסידים - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]]. | ||
הרב [[יוסף חנינא ביינדמן]], ערך ספר [הדפיסו בכריכה רכה, כתשורה מחתונתו, בשם ,,שלחן השבת של ר' יואל"] עם סיפורים ששמע מר' יואל בסעודות השבת כשאכל בביתו בשנת הקבוצה. ר' יואל מאד התרגז, כי כבר היתה ידועה למחבר מלפני זה דעתו על כך, כי אינו מסכים בשום פנים ואופן שידפיסו דברים בשמו מבלי שיעברו את הגהתו, יהי' תכנם אשר יהי', ואפילו תומללו מסרט ההקלטה<ref>ספר זה הוא הספר כנגדו יצאו [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש|בית דין רבני חב"ד]] לאחר פטירת ר' יואל שאסור לקנותו, ולא הספר האמנתי כי אדבר [אם כי סביר שגם אם הי' האמנתי כי אדבר נדפס בלא שהי' ביינדמן מדפיס את משלחנו של ר' יואל, היו רבני חב"ד יוצאים באותה הקריאה].</ref>. ביינדמן הדפיס לאחר מכן את הספר במהדורה נוספת, בהוצאת [[חזק הוצאה לאור|חזק]]. | |||
===דעותיו בעניין משיח=== | ===דעותיו בעניין משיח=== | ||
| שורה 119: | שורה 121: | ||
== ספריו == | == ספריו == | ||
* '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''' (עורך ראשי) - אנציקלופדיה ל[[תורת החסידות]] 9 כרכים (כרכים נוספים נותרו | * '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''' (עורך ראשי) - אנציקלופדיה ל[[תורת החסידות]] 9 [הסדרה אוחזת בכרך ט', אך כרך וא"ו לא הודפס עדיין] כרכים (כרכים רבים נוספים נותרו בשלבי ההכנה, או על כל פנים ערכים רבים מתוכם) בהוצאת [[קה"ת]] | ||
* קונטרס '''גדרן של מצוות חוקים ומשפטים''' במשנתו של [[הרבי]] (עורך שותף יחד עם הרב [[דוד משה אולידורט|דוד אולידורט]]), [[תשנ"ד]]{{הערה|נדפס שוב בתוך "מחשבת החסידות" מהדורת [[מעיינותיך]], [[תשפ"ב]].}} | * קונטרס '''גדרן של מצוות חוקים ומשפטים''' במשנתו של [[הרבי]] (עורך שותף יחד עם הרב [[דוד משה אולידורט|דוד אולידורט]]), [[תשנ"ד]]{{הערה|נדפס שוב בתוך "מחשבת החסידות" מהדורת [[מעיינותיך]], [[תשפ"ב]].}} | ||
* '''מהותם של ישראל''' - לאור תורת החסידות | * '''מהותם של ישראל''' - לאור תורת החסידות | ||