חסידות חב"ד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-e
+==ייסוד חסידות חב"ד==
+מייסד שיטת חב"ד רבי שניאור זלמן מליאדי, נולד ב[[ח"י אלול קה"ת]] (1745) בעיירה [[ליאזנא]] שב[[רוסיה]] הלבנה לאביו [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|רבי ברוך]], שהשתייך ל"[[מחנה הנסתרים]]" והיה מחסידיו של [[הבעל שם טוב]].
+אל עולם החסידות הגיע בהיותו בן 20-18, הוא נסע אז לעיירה [[מזריטש]] בה הנהיג את החסידות תלמידו של הבעש"ט וממלא מקומו - רבי דוב בער, המכונה "[[המגיד ממזריטש]]", והפך במהרה לאחד מתלמידיו.
+לאחר פטירת המגיד ממזריטש, בשנת [[תקל"ג]] (1773), נתמנה רבי שניאור זלמן לאחראי על צורת עבודתם ורשת פעולותיהם של החסידים. כעבור שלוש שנים נוספות, באסיפה הכללית של תלמידי המגיד ממזריטש, הוחלט למנות את רבי שניאור-זלמן לנשיא החסידות במדינת ליטא, היות שה[[התנגדות לחסידות]] שם הייתה חזקה מבכל מקום אחר, ותלמידי המגיד ראו בו כמתאים ביותר, וגם בשל שיטתו השכלתנית - שהתאימה לאופיה הלמדני של ליטא. רבי שניאור זלמן אכן הצליח מאוד בעבודתו, ורבים מגדולי התורה באזור הצטרפו לתנועת החסידות.
+שנה זו - [[תקל"ו]] (1776) - היא גם, כפי הנראה, השנה שבה החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל יותר ויותר את הגוון החב"די. במשך השנים הבאות נתגלה כיוון זה כמיוחד במינו, ולא עבר זמן רב והתפרסם כי בשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם החב"די.
+חסידות חב"ד הפכה מעתה למטרה העיקרית שאליה כוונו התקפותיהם של ה[[התנגדות לחסידות|מתנגדים]], ובהמשך - של ה[[משכילים]]. רבי שניאור זלמן סבל רבות בשל כך, ובשנת [[תקנ"ט]] (1799) אף [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|נאסר]] על ידי השלטון הצארי, בעקבות הלשנה של ה[[מתנגדים]] והמשכילים. הוא ישב 53 יום במאסר, כאשר עונש מוות - המיועד למורדים במלכות - מרחף מעליו. אולם בסופו של דבר הצליח להוכיח את חפותו ויצא בכבוד ובניצחון גדול. יום צאתו לחירות, [[י"ט כסלו תקנ"ט | י"ט בכסלו]], הפך מאז לחג-הגאולה בקרב חסידי חב"ד והקרובים אליהם.
 ==מהות שיטת חב"ד==
@@ שורה 58: / שורה 67: @@
 רבי שניאור זלמן בורוכוביץ{{הערה|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מ[[ליאדי]] - ה[[אדמו"ר]] הזקן (במקור ב[[אידיש]]: '''דער אלטער רבי'''). מכונה גם הרב{{הערה|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על [[אדמו"ר הזקן]] "הגאון הליטאי"}} או בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]{{הערה|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) הוא מייסד שיטת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון משבעת [[אדמו"רי חב"ד]]. מחבר הספרים; תניא ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. נולד ביום [[ח"י אלול קה"ת]] ב[[עיירה]] [[ליאזנא]] שב[[פלך מוהילוב]] ב[[בלארוס]], לר' [[ברוך (אב אדמו"ר הזקן)|ברוך]] (מצאצאי [[המהר"ל מפראג]]{{הערה|ראה ב[[שלשלת היחס]]}}) ולמרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]]. מקום מושבו היה תחילה בעיר ליאזנא ולאחר מכן בעיר [[ליאדי]]. [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות [[כ"ד טבת תקע"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר [[האדיטש]].
-e
+===אדמו"ר האמצעי===
+{{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר האמצעי]]}}
+[[רבי]] דובער שניאורי - ה[[אדמו"ר]] האמצעי{{הערה|הכינוי "אדמו"ר האמצעי" דבק בו לאחר [[הסתלקות]]ו ועלותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לממשיך דרכו. כהונתו הקצרה יחסית של רבי דובער יצרה מצב שחסידים רבים הכירו את שלושת האדמו"רים ([[אדמו"ר הזקן]], רבי דובער ואדמו"ר הצמח צדק) ורבי דובער שהיה האמצעי, כונה בשם "אדמו"ר האמצעי"}} (ובאידיש מכונה '''דער מיטלער רבי''') הוא האדמו"ר השני בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] וממשיך דרכו של אביו, [[אדמו"ר הזקן]]. נולד ב[[ט' כסלו תקל"ד]] לאדמו"ר הזקן ול[[סטערנא]]. קבע את מקום משכן החסידות בעיירה [[ליובאויטש]], ו[[הסתלקות|הסתלק]] ביום [[ט' כסלו תקפ"ח]] ו{{מונחון|מנוחתו כבוד|קברו}} ב[[אוהל אדמו"ר האמצעי]] שבעיר ניעז'ין.
+אדמו"ר האמצעי ייסד קהילה חב"דית ב[[חברון]] בשנת ה'[[תר"ה]] (1845) בראשות חתנו ר' [[יעקב כולי סלונים (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב סלונים]] ובתו [[מנוחה רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי)|מנוחה רחל]], שנתמכה מתרומות החסידים ברוסיה.
 ===אדמו"ר הצמח צדק===