תבנית:תוכן נטען: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←תוצאה) |
||
שורה 77: | שורה 77: | ||
|-valign="top" | |-valign="top" | ||
| width="20%" | | | width="20%" | | ||
* {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור= | * {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור=הרבי|כותרת=משיח}} | ||
* {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור= | * {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור=בית המקדש|כותרת=המקדש|ברירת מחדל=כן}} | ||
* {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור= | * {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור=מח}} | ||
| width="80%" | {{תוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור ברירת מחדל=: | | width="80%" | {{תוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור ברירת מחדל=:770 - מרכז חב"ד העולמי}} | ||
|} | |} | ||
</pre> | </pre> | ||
שורה 89: | שורה 89: | ||
|-valign="top" | |-valign="top" | ||
| width="20%" | | | width="20%" | | ||
* {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור= | * {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור=הרבי|כותרת=משיח}} | ||
* {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור= | * {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור=בית המקדש|כותרת=המקדש|ברירת מחדל=כן}} | ||
* {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור= | * {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור=מח}} | ||
| width="80%" | {{תוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור ברירת מחדל=: | | width="80%" | {{תוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור ברירת מחדל=:770 - מרכז חב"ד העולמי}} | ||
|} | |} | ||
גרסה מ־23:51, 11 במאי 2016
תבנית זו, יחד עם התבנית {{קישור לתוכן נטען}}, משמשים ליצירת קישורים אשר לחיצה עליהם טוענת את קישור היעד בתוך תיבת תוכן. במילים אחרות, ניתן להיעזר בתבניות אלו כדי להציג תוכן דינמי מבלי לעזוב את הדף עצמו. התבנית מתבססת על סקריפט (מדיה ויקי:LoadingContent.js), ובעזרתו היא טוענת את התוכן ברקע ומציגה את התוכן בתיבה המתאימה.
תוכן עניינים: |
---|
1 הוראות שימוש |
הוראות שימוש
ניעזר בדוגמה.
יצירת טבלה
מומלץ להיעזר בטבלה עם עמודות ברוחב קבוע או אחוז קבוע, ולכן ניצור תחילה טבלה פשוטה, המחולקת לשתיים והמתפרסת על פני כל העמוד:
{| class="wikitable" width="100%" |-valign="top" | width="20%" | תא ראשון | width="80%" | תא שני |}
שתוצאתו:
תא ראשון | תא שני |
הוספת תיבת תוכן
את תיבת התוכן (שבו נטען היעד לאחר לחיצה על קישור) נוסיף בתא השני, ולכן נשנה את:
| width="80%" | תא שני
ל-
| width="80%" | {{תוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור ברירת מחדל=:כלב}}
לתבנית תוכן נטען שני פרמטרים, האחד הוא מיקום התוכן, שבו יש לבחור מילה ייחודית באנגלית, ללא רווחים, אשר תשמש לזיהוי התיבה. אם יש מספר תיבות בדף, יש לתת לכל תיבה שם ייחודי משלה. הפרמטר קישור ברירת מחדל משמש להגדרת התוכן המוצג כברירת מחדל, עם הפעלת הסקריפט. אם הקישור נמצא במרחב הראשי, יש להוסיף נקודתיים לתחילת המילה, כמו בדוגמה. לגבי קטגוריות, שימו לב שערך ברירת המחדל לא עולה באמצעות הסקריפט, אלא מוטמע בדף. מסיבה זו, הקטגוריות יוטמעו אף הן בדף (תוכן שנטען על ידי הסקריפט אינו מציג קטגוריות). כדי להסתיר קטגוריות של דף ברירת מחדל, יש להוסיף תגי noinclude מסביב לקטגוריות בדף המוטמע.
התבנית יכולה לכלול פרמטר נוסף, קישור אקראי=כן. אם נעשה שימוש בפרמטר זה, בתיבת התוכן יוצג קישור אקראי מבין רשימת הקישורים המפנים לתיבת התוכן. בכל מקרה יש לעשות שימוש בפרמטר קישור ברירת מחדל (למרות שברירת המחדל יוחלף בתוכן אקראי).
הוספת קישורים
בתא הראשון נוסיף שלושה קישורים, בתוך רשימה, ולכן נשנה את:
| width="20%" | תא ראשון
ל-
| width="20%" | * {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור=חתול|כותרת=טיגר}} * {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור=כלב|כותרת=לאסי|ברירת מחדל=כן}} * {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור=שפן}}
לתבנית קישור לתוכן נטען 4 פרמטרים, מתוכם שניים חובה:
- בפרמטר החובה מיקום התוכן יש לציין את השם הייחודי של תיבת התוכן.
- בפרמטר החובה קישור יש לציין את קישור היעד (אין צורך בנקודתיים). אם הקישור כולל גרשיים, יש להחליפו בקוד
& quot;
(בלי הרווח). - בפרמטר כותרת ניתן לתת לַקישור כותרת השונה משם הקישור. אם הכותרת כוללת גרשיים, יש להחליפה בקוד
& quot;
(בלי הרווח). - הפרמטר ברירת מחדל=כן משמש להגדרת הקישור כברירת מחדל - זהה לבחירה שנעשתה בתיבת התוכן. במקרה הנ"ל, הקישור לערך כלב מקבל גם פרמטר זה. אם נעשה שימוש בפרמטר קישור אקראי=כן בתבנית "תוכן נטען", אין להשתמש בפרמטר זה באף אחד מהקישורים.
תוצאה
הקוד הסופי הוא זה:
{| class="wikitable" width="100%" |-valign="top" | width="20%" | * {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור=הרבי|כותרת=משיח}} * {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור=בית המקדש|כותרת=המקדש|ברירת מחדל=כן}} * {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור=מח}} | width="80%" | {{תוכן נטען|מיקום התוכן=myanimalcontent|קישור ברירת מחדל=:770 - מרכז חב"ד העולמי}} |}
והתוצאה:
המונח "770" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 770 (פירושונים).
770 - מרכז חב"ד העולמי (שם רשמי: בית אגודת חסידי חב"ד העולמי - אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש. כינוי: סֶעוֶון סֶעוֶוענְטִי[1]) הוא בית המדרש של הרבי ומרכזה העולמי של חסידות חב"ד והשלוחים. 770 הוא מקום התפילה וההתוועדות של הרבי ובו הרבי אומר שיחות ומאמרים. כמו כן מקבל בו הרבי אנשים ליחידויות ומקיים בו את מעמד חלוקת הדולרים. הרבי מכנה את המקום "בית משולש", כלומר בית בו מגדלים את ג' הדברים שעליהם העולם עומד[2] "בית תורה" "בית עבודה" ו"בית גמילות חסדים". עם היכנסו של אדמו"ר מוהריי"צ לבניין יסד בו את ישיבת תומכי תמימים, את בית הכנסת ופתח קרן גמ"ח. ובעת חנוכת הבית אמר מאמר חסידות המתחיל במאמר חז"ל "על שלושה דברים העולם עומד". המקום מהווה מוקד עליה לחסידי חב"ד וליהודים מכל רחבי העולם בכל השנה, ובעיקר בחודש תשרי ובתאריכים בהם מתקיימים מאורעות חב"דיים. המקום משמש גם כמוקד משיכה תיירותי לכאלה שאינם יהודים. המבנה ממוקם בבנין מספר 770 שבשדרת 'אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי' בשכונת קראון הייטס בברוקלין שבעיר ניו יורק[3]. היסטוריה
הבנײן נבנה בשנת תרצ"ג, ע"י רופא בשם י. רוזנמן למטרת מגורים פרטית וקליניקה רפואית (בלתי חוקית). הבנייין נבנה בפאר, אריחי הקרמיקה בחדרים הפנימיים יובאו מאיטליה, החדרים העליונים חופו בעץ, וכן שני החדרים שבחזית הקומה העליונה רוהטו בפאר. במרתף היה חדר מרוהט ששימש כאולם אירועים לרוזנמן, בבניין היה מעלית - דבר חריג באותם ימים לדברי מבינים, והושקעו בו 200,000 דולר. רוזנמן נעצר בגלל הסתבכות עם מס ההכנסה, הבניין עוקל ע"י בנק נאס"ו סייווינג אנד לואן אסוסיאיישן שהציעו למכירה במחיר מוזל 30,000 דולר. [לאחר מכן התגאה רוזנמן שהבניין הפך למרכז ליובאווויטש] ביום שלישי ט' אדר ראשון ת"ש הגיע האדמו"ר הריי"ץ לארצות הברית לאחר שעזב את אירופה שנכבשה ע"י הנאצים בבואו לארה"ב השתכן במלון גרייסטון במנהטן והחסידים הקימו ועד לחיפוש מקום שיתאים לאגודת חסידי חב"ד כבית פרטי ובית מדרש לרבי שנקרא וועד למען בניין בית חיינו שע"י אגודת חסידי חב"ד. חברי הועד היו: הרב ניסן טלושקין יו"ר נכבד של אגו"ח. ר' חיים שניאור זלמן קרמר יו"ר אגו"ח. הרב שלמה אהרון קזרנובסקי יו"ר הוועד. ר' אברהם דובער קרמר גזבר. ר' דובער חסקינד מזכיר. וכן הרב שמואל לויטין, הרב משה דובער ריבקין, הרב אליהו סימפסון, הרב ישראל ג'ייקובסון, והרב מנחם מענדל קונין. בתחילה רצו הרבנים דז'ייקובסון וקונין שהרבי ישאר לגור בלייקווד מקום מגוריו בבואו, אבל הרבי ענה: בתוך עמי אנוכי יושב,כוונתו היתה שלייקווד היתה מקום תיירות בלבד לעומת נ.י. שהיתה מקום מגורים פעיל של רוב המהגרים מאירופה. אחר חיפושים נמצא בניין 770 בשדרת איסטרן פארקווי שבשכונת קראון הייטס והרבי בחר בו, אזור זה היה יוקרתי ומרכזי היותו של770 הבניין הכי חדש במרכז השכונה האופי והמבנה האדריכלי שלו עם עיטורים ואלמנטים שהפכו אותו למבנה בולט הפכו אותו למבנה בולט המתאים לשמש כביתו של הרבי בית מדרש ומרכז החסידות,[4] רוב התושבים בשכונה היו קונסרבטיביים והבניין שהיום משמש את ישיבת חובבי תורה היה מרכזם בכל ארה"ב. הרבי הריי"ץ התבטא באזני האדמו"ר מטומושפול תושב השכונה לפני הקניה, שיש פוטנציאל לעבוד עימו בשכונה. בשעת הליכי הקניה התארגנה התנגדות תושבים להתיישבות הרבי וחסידיו בשכונה שאופיה שונה מאוד מאופיים, ותוריד את ערך הדירות, העצומה נגד הקנייה התבטלה ע"י יהודי שקרע בכעס את העצומה. לשם הרכישה פנה הוועד לאנ"ש במכתב לבקשת השתתפות כספית בקניה, וביום ו' י"ב מנחם אב ת"ש נקנה הבניין. חלק גדול מהסכום ניתן ע"י בני ר' משה אליעזר קרמר יו"ר אגו"ח הראשון ומתומכי חב"ד העיקריים אז. באמצע חודש מנחם אב הגיע הרבי לביקור, הורה איך לסדר את ביהכנ"ס ואיך לקבוע המזוזות וביקש לראות המרתף, התפלל שם מנחה וערבית ואחר כך התיישב בחדר שלימים היה חדר חתנו הרבי ואמר מילות ברכה. לצורך יצירת אולם תפילה הרסו הקיר בין שני חדרים ויצרו את המקום שהיום נקרא הזאל הקטן. ביום י"ט מנחם אב עבר הרבי לגור ב770 ובכניסתו נכנס למקום שהיום נקרא הזאל הקטן ואמר מילות ברכה. ביום כ"א אלול היתה חנוכת הבית הרבי התוועד ואמר מאמר ד"ה על שלשה דברים. בתקופה זו גרו מעט מאוד חרדים בקראון הייטס אך בשנת תש"א הגיעו מאות יהודים לראות את הרבי בתפילתו. בלילה הראשון התפלל הרבי במקום שהיום נקרא הזאל הקטן ולמחרת במניין מצומצם למעלה. בתחילה התקיימו תפילות רק בשבתות וימים טובים, לאחר מכן מנהל משרד אגו"ח הרב דוד שיפרין הציע להעתיק את הישיבה לשם ומיד אחרי החגים עברה הישיבה ל770. באגרת מתאריך י"ט מרחשון לאימו כתב הרבי ששילמו 5000 דולר במזומן ועוד 25000 ד' בהלוואה לעשרים שנה בתשלומים של 1350 לשנה, השיפוצים עלו 2000 ד' ס"ה: 7000 ד' 5000 ד' גייסו החסידים ו2000 ד' לוו. בגלל המצב הקשה לא יכלו לעמוד בפירעון, ורק בשנת שי"ת הסתיים הפירעון ע"י נדיב בשם ר' יוסף רובינסון. מיום הכניסה ל770 עברה "חצר ליובאוויטש", כחלק מ"עשר הגלויות שגלתה ליובאוויטש למקומה הקבוע, שממנו תעבור לארץ הקודש, בביאת המשיח, כפי דברי הרבי[5]. גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית ואף לצרכיו הפרטיים של אדמו"ר הריי"צ. המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחנייה: הקומה הראשונה - בית מדרש עבור החסידים. הקומה השניה - בית מגורים לאדמו"ר הריי"צ ומשפחתו. הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו"ר הריי"צ, הרב שמריהו גוראריה ומשפחתו. מלבד בניית מרפסת לסוכה בדירת אדמו"ר הריי"צ, בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא נערכו שינויים במבנה. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף, ובהתאם לכך, נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים בחניה ובמרתף המבנה. מספר הבית
הרבי הסביר שמספר הבית 770, מראה בהשגחה פרטית על ענינו, מעלתו ומהותו של המקום, ואף ביאר רמזים שונים שניתן ללמוד מהמספר 770 בעבודת ה', ומהם ש-770 עולה בגימטריא "ופרצת". כלומר, שמבניין זה "פורצים" חסידי חב"ד לעולם כולו, להפיץ את אור היהדות. כמו כן ביאר הרבי את הרמז בכך שהמספר "770" הוא בגימטריא "בית משיח", ועוד. בנוסף התבטא הרבי שבגאולה האמיתית והשלימה, כאשר בית המקדש השלישי[6] יתגלה, יהיה זה תחילה ב"770" - "בית רבינו שבבבל", ומשם יועתקו שניהם למקום המקדש בירושלים[7]. קומת כניסה
קומת הכניסה של 770, נועדה להיות קומת המשרדים ובית הכנסת המרכזי של חסידות חב"ד [8]. כמו כן בקומה זו נמצא 'גן עדן התחתון', שהיה משמש כמסדרון כניסה לגן עדן העליון, חדרו של הרבי. חדרו של הרבי שימש בתחילה כחדרו של אדמו"ר הריי"צ. כשהרבי והרבנית הגיעו ל770, הפך החדר למקום מגוריהם של הרבי והרבנית, אחרי שעברו לגור בדירה ברחוב ברוקלין ואחר כך לבית ברחוב פרזידנט 1304 הפך החדר לחדרו האישי של הרבי בו קיבל אנשים ליחידות. בקומה הראשונה שוכן ה'זאל הקטן', ששימש לבית הכנסת עד לבנייתו של הזאל הגדול בקומת המרתף. בקומה זו נמצא גם חדר המזכירות, ששימש מרכז לפעילות מזכירות הרבי, ומשרדים של חסידים נוספים, ביניהם הרב שמואל לויטין, הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, חדר השידורים [9], ועוד. קומה שניה
הקומה השנייה נועדה משנת ת"ש, למגורי אדמו"ר הריי"צ בקומה זו, ובעקבות מצבו הבריאותי אף התפלל התוועד וקיבל שם אנשים ליחידות. עד שנת תשע"ז הגישה לשם היתה אפשרית לעובדי ספריית אגודת חסידי חב"ד ומדי פעם היו מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון בחודש תשרי ובי' שבט [10]. בקומה זו מקיימים עבודת תחזוקה בלבד, ללא שינויים בחדרים וקירות הבית, ודירת הרבי נשארה בצורתה המקורית, כפי שהיה קודם יו"ד שבט תש"י זמן הסתלקות הרבי הריי"צ. קומה שלישית
הקומה השלישית שימשה כדירת הרב שמריהו גוראריה, שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת תומכי תמימים שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות ספרית אגודת חסידי חב"ד שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה. בקומה זו קיים גם חדר עבור "מערכת אוצר החסידים", שמכינים את כתבי אדמו"רי חב"ד לדפוס. קומת בית הכנסת (האולם הגדול)
בסביבות שנת תשי"ד, בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"זאל הקטן" שבקומה הראשונה להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"שאלאש", שהיה גדול מה"זאל הקטן", להתוועדויות ולתפילות הימים הנוראים. ההתוועדויות הגדולות של י"ט בכסלו, י' בשבט וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור קראון הייטס. עם השנים התרבו המשתתפים וגבר הצורך להרחיב את המקום. בית הכנסת הורחב לכיוון הבנין הסמוך שבכתובת 784–788 איסטרן פארקווי, וכן לכיוון יוניון סט. ספרי תורה בבית הכנסת
בבית הכנסת של הרבי - 770, ישנם ספרי תורה רבים. חלקם ספרים שקשורים בהם מאורעות מעניינים או היסטוריה מיוחדת, ביניהם הספרים ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו וספר תורה של הרבי. ניהול בית הכנסת
בית הכנסת מנוהל על ידי גבאים נבחרים על ידי הציבור, הגבאים אחראים על החזקת המקום ועל ניהול התפילות, הגבאים כפופים לרבני השכונה. הרבי נתן כבוד מיוחד לגבאים, והזכיר פעמים רבות את תפקידם בניהול בית הכנסת בשינוי סדר בקשת רשותם, ומקשיב להכרזותיהם, אומר להם 'גוט שבת' בליל שבת, לשלם על העליות שנצרך ועוד ריבוי התייחסויות שהביע בהזדמנויות רבות את אחריותם לניהול בית הכנסת. התפילה ב-770
מעניניו העיקרים של 770 כמרכז חסידות חב"ד, היא התפילה ועבודת התפילה. מסופר, שכאשר נכנס הרבי הריי"צ לבנין 770, ראשית נכנס למקום שיועד לבית הכנסת ואמר שהוא מייחד את המקום למקום "תפילה מתוך פנימיות". התפילה ב770 נעשית במהירות המירבית כדי לא לבזבז את זמנו היקר של הרעבע חומת אנ"ש
'חומת אנ"ש' היה פרוייקט גיוס משאבים שפעל בשנת תשנ"ג מתוך מטרה להרחיב את 770, בהתאם להוראת הרבי בקונטרס בית רבינו שבבבל, במסגרתו התבקשה כל משפחה מאנ"ש לתרום סכום שווה של 770 דולר, כאשר על קיר מיוחד בבניין המשופץ יהיו חרותים שמותיהם של כל המשפחות שיצטרפו לסייע בהרחבת 770. התוכנית נעצרה בג' תמוז תשנ"ד. ועד סעודת שלמה
'ועד סעודת שלמה' הינו ארגון העוסק בהכנת מזון לבאי 770. חדר הנמצא מתחת לעזרת הנשים של איסטערן פארקווי, וממנו מסופקים לבאי 770 אוכל ושתיה בימות החול (קפה תה ומזונות) ובשבתות וימים טובים (חלות יין וצ'ולנט). וכן ארוחות במוצאי הצום, במסגרתו גם נערכות ההתוועדויות מסויימות בבית הכנסת. ההתוועדויות המרכזיות ב-770
רוב התוועדויותיו של הרבי נאמרו בבית הכנסת 770, בהתחלה בזאל הקטן ואחר כך בשלאש ובבית הכנסת הגדול.
ההתוועדויות המרכזיות ב-770 נערכות בימי מאורעות חב"דיים ובימים שבהם יש הוראה מיוחדת להתוועד כגון במוצאי חג. בדרך כלל מאורגנת על ידי גבאי בית הכנסת 770. תשרילקראת חודש תשרי, חסידי חב"ד ותלמידי התמימים מכל העולם נוהרים ל-770, ושוהים בו במהלך ימי חודש תשרי. סדרי התפילות הלימוד וההתוועדויות מותאמים לחגים, והגבאים יחד עם הנהלות הישיבות ואש"ל הכנסת אורחים מארגנים לאורחים סדרי לימוד כפי הוראת הרבי, התוועדויות עם משפיעים ואירועי קבלת פנים וצאתכם לשלום. תומכי תמימים המרכזית
ישיבת תומכי תמימים הראשונה בארצות הברית נוסדה בט' אדר שני ת"ש, היום בו הגיע כ"ק אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית. כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב"דיים שבברוקלין, ובחודש חשוון תש"א עברה הישיבה לבניין החדש - 770 איסטערן פארקווי, שם היא שוכנת עד עצם היום הזה. יחסו של הרבי ל-770קונטרס בית רבינו שבבבל
ביום כ' בחשוון שנת ה'תשנ"ב הוציא הרבי לאור קונטרס בשם "בית רבינו שבבבל", בקונטרס המיוחד מבואר בהרחבה מעלתו של 770 בהיותו "בית רבינו שבבבל" - מקומו של נשיא הדור, אשר במקום זה שוכנת השכינה בזמן הגלות. בנוסף בקונטרס מחדש הרבי שבית המקדש ירד מהשמיים תחילה ב-770 ורק אחר כך יסע עמו לירושלים עיר הקודש. פרסום הקונטרס עורר גלים רבים בתוך חסידות חב"ד, משום שבקונטרס נכתבו והוגהו על ידי הרבי ענינים שאיש לא שיער שהרבי עצמו יסכים לפרסם[11]. מאז הוצאת הקונטרס, החזיקו הרבי בתוך סידורו בצורה קבועה (דבר נדיר ביותר ביחס לקונטרסים אחרים). כינויו על ידי הרבי
בדק הבית
'בדק הבית' הוא כינוי של ארגון שהוקם על פי בקשת הרבנית חיה מושקא בשנת תשל"ט, ותפקידו לדאוג לתחזוקת בנין 770 היינו הבניין המקורי שנקנה בשנת ת"ש. העתקים
בט"ו תמוז תשמ"ה ביקש הרבי לבנות העתק מדויק של 770 בכפר חב"ד - בניה שהסתיימה בט"ו בתמוז תשמ"ו. בעקבות כך החלה מגמה של בניית העתקים מבניין 770 ברחבי העולם: עוד לפני כן היה העתק במילאנו. ארץ ישראל
מבנים בתהליכי בניה:
ברחבי העולם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
דוגמאות נוספות
- בדף פורטל:ערכים מומלצים יש שני שימושים, האחד כדי להציג מידע נוסף בראש הדף (כאשר קישור אחד מציג דף ריק בתור "הסתרה"), והאחר מציג את רשימת הערכים המומלצים בנושא שנבחר.
- בדף משתמש:Yonidebest/ארגז חול8
טיפים
- רצוי להסתיר תוכן עניינים בדף הכולל תבנית זו, משום שתוכן העניינים עשוי לכלול כותרות מתוך תוכן ברירת המחדל, אך תוכן העניינים אינו משתנה. ניתן ליצור תוכן עניינים בצורה ידנית, כפי שמוסבר בויקיפדיה:תוכן עניינים ידני.
טוענת מראש דף מסוים דרך תבנית קישור ייעודית.
פרמטר | תיאור | סוג | מצב | |||
---|---|---|---|---|---|---|
לא סופקו פרמטרים |