ספר התניא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(8 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 33: שורה 33:


{{ש}}{{עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי}}}}
{{ש}}{{עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי}}}}
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל של שער היחוד והאמונה
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/שער היחוד והאמונה}}}}
[[קובץ:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת הקודש הראשונה]]
[[קובץ:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת הקודש הראשונה]]
ספר התניא מחולק לחמישה חלקים, [[הרבי הריי"צ]] השווה בין ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]], לארבעת חלקיו{{הערה|[[ספר השיחות]] [[ה'תש"א]] עמוד 142:}}:
ספר התניא מחולק לחמישה חלקים, [[הרבי הריי"צ]] השווה בין ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]], לארבעת חלקיו{{הערה|[[ספר השיחות]] [[ה'תש"א]] עמוד 142:}}:
שורה 48: שורה 56:


===שער היחוד והאמונה===
===שער היחוד והאמונה===
{{ערך מורחב|ערך=[[שער היחוד והאמונה]]}}
בחלק זה מבאר [[אדמו"ר הזקן]] בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה ב[[אחדות ה']] אין פירושה רק שלילת אלוקה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא ש[[הקדוש ברוך הוא]] הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערה|מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים ל[[אין ואפס]] כמו לפני הבריאה.
בחלק זה מבאר [[אדמו"ר הזקן]] בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה ב[[אחדות ה']] אין פירושה רק שלילת אלוקה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא ש[[הקדוש ברוך הוא]] הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערה|מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים ל[[אין ואפס]] כמו לפני הבריאה.


שורה 110: שורה 119:
בשנת תקנ"ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו"ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ"ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.
בשנת תקנ"ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו"ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ"ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.


בשנת תר"ס (1900) נדפסה [[דפוס האלמנה והאחים ראם|בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם]] ב[[ווילנא]] המהדורה השלושים ושש{{הערה|1=ראה בארוכה במאמרו של הר"י מונדשיין:[http://shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=40&lang=hebrew מאה שנה להדפסת "התניא דתומכי תמימים":]}}. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו"ר הרש"ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה<ref>ראה אגרות כ"ק אדמו"ר שליט"א אגרת א'תצה </ref> זו{{הערה|1=[www.kramim.info/article/%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/60433413 מאה שנה להדפסת 'התניא דתומכי תמימים']}}.
בשנת תר"ס (1900) נדפסה [[דפוס האלמנה והאחים ראם|בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם]] ב[[ווילנא]] המהדורה השלושים ושש{{הערה|1=ראה בארוכה במאמרו של הר"י מונדשיין:[http://shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=40&lang=hebrew מאה שנה להדפסת "התניא דתומכי תמימים":]}}. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו"ר הרש"ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה{{הערה|ראה אגרות כ"ק אדמו"ר שליט"א אגרת א'תצה }} זו{{הערה|1=[www.kramim.info/article/%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/60433413 מאה שנה להדפסת 'התניא דתומכי תמימים']}}.


בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של [[חסידות חב"ד]] בשם [[קה"ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.
בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של [[חסידות חב"ד]] בשם [[קה"ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.
שורה 206: שורה 215:
* '''מסילות בספר התניא''' - מאת הרב פנחס פרידמן, ביאורים מובאות ועיונים בספר התניא, יצא לאור על ידי מכון אור הצפון של חסידי בעלז, [[כסלו]] [[תשפ"א]]{{הערה|1='''[http://chabadpedia.co.il/images/f/ff/גליון_המבשר_תורני_-_חג_סוכות.pdf סקירה על הספר]''', בתוך המוסף התורני של בטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ"ב, עמוד יח. [https://col.org.il/news/134865 במוסף התורני ב'המודיע': שיח עם עורכי 'מסילות בספר התניא'], י"ז כסלו ה'תשפ"ב 21.11.2021.}}.
* '''מסילות בספר התניא''' - מאת הרב פנחס פרידמן, ביאורים מובאות ועיונים בספר התניא, יצא לאור על ידי מכון אור הצפון של חסידי בעלז, [[כסלו]] [[תשפ"א]]{{הערה|1='''[http://chabadpedia.co.il/images/f/ff/גליון_המבשר_תורני_-_חג_סוכות.pdf סקירה על הספר]''', בתוך המוסף התורני של בטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ"ב, עמוד יח. [https://col.org.il/news/134865 במוסף התורני ב'המודיע': שיח עם עורכי 'מסילות בספר התניא'], י"ז כסלו ה'תשפ"ב 21.11.2021.}}.
*'''שלהבות התניא''' - הרב [[גדליהו אקסלרוד]], בהוצאת [[התאחדות החסידים]].
*'''שלהבות התניא''' - הרב [[גדליהו אקסלרוד]], בהוצאת [[התאחדות החסידים]].
*'''ביאורי ר' [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]''' - סיכומי שיעורים{{הערה|מתוך הקלטות משיעוריו בחברותא עם ר' [[טוביה ליצמן]] שהתפרסמו במערכת [[נחייג ונשמע]].}} בקבצי [[הערות התמימים ואנ"ש 770]]{{הערה|החל מגליונות חג השבועות וגליון לשבת פרשת קורח בהם התפרסמו גם כללי ודרכי העריכה.}} תשפ"ג.
*'''ביאורי ר' [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]''' - ערוכים עם מראי מקומות והשוואות (לעת עתה יצא לאור עד פרק כ"א){{הערה|השיעורים מתוך הקלטות משיעוריו בחברותא עם ר' [[טוביה ליצמן]] שהתפרסמו במערכת [[נחייג ונשמע]].}} - בקבצי [[הערות התמימים ואנ"ש 770]] במשך קיץ תשפ"ג{{הערה|החל מגליונות חג השבועות וגליון לשבת פרשת קורח בהם התפרסמו גם כללי ודרכי העריכה.}}.


====קיצורים וסיכומים====
====קיצורים וסיכומים====
שורה 269: שורה 278:


;שיעורים
;שיעורים
* אתר 'התניא שלי' לשמיעת וקריאת שיעורים בתניא (אתר מותאם לטלפון הנייד), זמין גם כאפליקציה לאנדרואיד ולאייפון
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א]. אתר ישיבה
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א]. אתר ישיבה
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=372 שיעורי תניא לילדים] מאת הרב דובער ליפש - אתר '[[ניצוצות של קדושה|ניצוצות]]' {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=372 שיעורי תניא לילדים] מאת הרב דובער ליפש - אתר '[[ניצוצות של קדושה|ניצוצות]]' {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
שורה 286: שורה 298:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]
[[קטגוריה:ספר התניא]]
[[קטגוריה:ספר התניא]]

גרסה אחרונה מ־06:19, 18 בנובמבר 2024

ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'
כריכת ספר התניא

ספר התניא (נקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים) הוא ספר היסוד של תורת חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של החסידות הכללית. הספר סוקר את נפש האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו לעבודת השם, תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים. הספר הודפס לראשונה בשנת תקנ"ז (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תקל"ב (1772) ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדורשת עבודת השם בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ביחידות על מנת שיפתור להם את בעייתם. לאחר היחידות היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של אדמו"ר הזקן בעבודת השם. עצות אלו נלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים בכל מקומות מושבותיהם[1]. קונטרסים אלו פורסמו בשנת תשד"מ כספר "תניא מהדורא קמא"[2].

כשרבו הפניות, החליט אדמו"ר הזקן לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם[3] בצורה מסודרת.

בשנת תקל"ה (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אות ואות בחסר וביתיר. המאמרים שאמר אדמו"ר הזקן מראש השנה תק"נ עד י' כסלו תקנ"ד - הם היסוד והבסיס לכתיבת הפרקים על ידו (אשר בהם נכללו לקוטי עצות משנים הקודמות)[4], שהסתיימה בשנת תקנ"ה (1795) ואז אישר להעתיק את הספר.

הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה. המתנגדים חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני הגאון מווילנה שהורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו"ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל שגיאה וחוסר דיוק.

בשנת תקנ"ו (1796) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי המגיד ממזריטש: ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן. ההדפסה הסתיימה בכ' בכסלו תקנ"ז. ביום כ"ו בכסלו הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן.

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף אצל חלק מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת חסידות חב"ד היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.

שמות וכינויים של התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

לספר התניא מספר כינויים:

  • לקוטי אמרים - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, בהיותו רק "מלקט" את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.
  • ספר של בינונים - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת בינוני. שם זה נפוץ בתורת חב"ד, פעמים בראשי תיבות - "סש"ב".
  • תניא - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעיתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא"[5] (התניא הקדוש).
  • תורה שבכתב של תורת החסידות - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי אדמו"ר הזקן באופן אישי[6], בשונה משאר ספריו ומאמריו[7] שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של נגלה[8]. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה אדמו"ר הצמח צדק לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.

(בדומה לכך, שלל הרבי על הסף הדפסת ספר התניא לילדים שיצורפו אליו ציורים[9].

חלקי התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

תרשים כולל - תניא, ליקוטי אמרים
לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בספר התניא בצורת תרשים זרימה.
בשורה האחרונה של התרשים, מופיעים קישורים לתרשים מפורט יותר לפי קבוצות פרקים העוסקים באותו נושא.


 
 
 
 
 
 
 
 
 
כי קרוב אליך הדבר מאוד
בפיך ובלבבך - לעשותו
(דברים ל', י"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת הלב
"כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך"
(פרקים א' - ל"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת המעשה
קיום המצוות מתוך אהבה ויראה
(פרקים ל"ה - נ"ג)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הבינוני
פרקים א' - י"ב
 
עבודת הבינוני
פרקים י"ג - כ"ה
 
עצות בעבודת השם
פרקים כ"ו - ל"ד
 
דירה בתחתונים
פרקים ל"ה - מ'
 
אהבת השם
פרקים מ"א - נ'
 
מעלת העשיה בגשמיות
פרקים נ"א - נ"ג
תרשים כולל של שער היחוד והאמונה
לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בשער היחוד והאמונה שבספר התניא בצורת תרשים זרימה.

לחיצה על הקישור שבכל תיבה בעץ, מוביל לסיכום מפורט יותר על התוכן שבפרקים אלו.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שער היחוד והאמונה
היסוד לעבודת השם - האמונה באחדות ה'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אחדות השם ביחס לעולמות
פרקים א' - ז'
 
 
 
 
 
 
 
אחדות השם (בעצמותו, שאינו מורכב חס ושלום)
פרקים ח' - י"ב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מהות היחוד
פרקים א' - ו'
 
 
 
יחודא עילאה ויחודא תתאה
פרק ז'
 
 
הספירות
פרקים ח'-י'
 
 
המאמרות
פרקים י"א-י"ב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שיטת הבעל שם טוב
פרקים א' - ג'
 
 
תירוץ הקושיות על שיטת הבעש"ט
פרקים ד' - ו'
 
 
אחדותו של הקב"ה 'פשוטה'
פרק ח'
 
יחוד הספירות באלוקות
פרק ט'
 
ביטול האור במאור - המשל והנמשל
פרק י'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ביטול הנבראים
פרק א'
 
הראיה השכלית
פרק ב'
 
המשל מאור השמש
פרק ג'
 
הסיבה להרגשת הנבראים
פרק ד'
 
תירוץ הקושיות
פרק ה'
 
האחדות האלוקית: בשורשה ולמטה
פרק ו'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
המאמרות והאותיות
פרק י"א
 
היחוד מצד ההתהוות בפועל
פרק י"ב
אגרת הקודש הראשונה

ספר התניא מחולק לחמישה חלקים, הרבי הריי"צ השווה בין ארבעת חלקי השולחן ערוך, לארבעת חלקיו[10]:

  1. ספר של בינונים - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת הבינוני. מכיל הקדמה ונ"ג פרקים[11].
  2. שער היחוד והאמונה (או לקוטי אמרים חלק שני) - הסבר שכלי בחידוש הבעש"ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.
  3. אגרת התשובה - ביאור מהותה של תשובה על פי תורת חסידות. מכיל י"ב פרקים. במהדורה קמא (זאלקווי תקנ"ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ובמהדורה בתרא (שקלוב תקס"ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו"ר הזקן.
  4. אגרת הקודש - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב אדמו"ר הזקן "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון"[12]. התווסף לספר התניא רק לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה בשקלוב שנת תקע"ד. בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.
  5. קונטרס אחרון - ביאורי אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך העצות בעבודת ה'. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע"ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו ממלאי מקומו לאחר הסתלקותו. גם בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.

ספר של בינונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש אהבה ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת החסידות הכללית סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת חסידות חב"ד, נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך באהבה ויראה מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות התבוננות מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).

בליקוטי אמרים פורש אדמו"ר הזקן את שיטת חב"ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב, ומידותיו של האדם מופיעים לאחר מכן כתוצאה מתובנות המוח והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.

שער היחוד והאמונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שער היחוד והאמונה

בחלק זה מבאר אדמו"ר הזקן בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוקה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא שהקדוש ברוך הוא הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע[13] ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים לאין ואפס כמו לפני הבריאה.

אגרת התשובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אגרת התשובה

חלק זה עוסק באופן עבודת התשובה על פי דרך חסידות חב"ד. האגרת מכונה גם בשם תניא קטן. כוללת שנים עשר פרקים: שלושת הפרקים הראשונים מבארים את פרטי מצוות התשובה על פי נגלה, חמשת הפרקים ד'-ח' מבארים את התשובה על פי חסידות, וארבעת הפרקים האחרונים – מחברים ומשלבים את שניהם[14].

על לימוד אגרת זו התבטא הרבי, שהיות והקב"ה עשה בדורנו שיהודים לא יוכלו להתענות כחלק מתיקוני התשובה, "על ידי לימוד תורה בענינים אלו – באופן של "עסק", ואפילו באופן של "קריאה" – נחשב הדבר כאילו האדם התענה את כל מספרי הצומות המפורשים בתיקוני התשובה מהאריז"ל, ועל ידי לימוד אגרת התשובה הרי זה כאילו עסקו בעבודת התשובה בכל המדרגות המבוארות באגרת התשובה"[15].

אגרת הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אגרת הקודש

התניא הודפס לראשונה בשנת תקנ"ז (1976), אך ללא שני החלקים האחרונים "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון" - רק בשנה שאחרי הסתלקות רבינו הזקן הדפיסו בניו[16] את התניא פעם נוספת[17], והוסיפו לו את שני החלקים האחרונים.

בשנים הבאות נמשכו השינויים מדפוס לדפוס[18], ורק בשנת תר"ס (103 שנים לאחר הדפוס הראשון) - כשהדפיס הרבי הרש"ב את התניא לטובת הישיבה - "נחתם" ונתקדש התניא בצורתו הסופית המוכרת לנו.

אחד השינויים המשמעותיים ביותר בדפוס תר"ס היה הוספת 2 אגרות קודש (שלא "זכו" לסימן משלהן אלא צורפו לאגרות שכבר היו): האותיות הנגלות לנו התווספה לסימן י"ט, ומגודל טרדותי צורפה לסימן כ"ב.

עד היום הגיעו לידינו קרוב ל200 אגרות שכתב רבינו הזקן[19] (רובן המכריע "מכתבים כלליים"[20]), אך רק 32 מתוכן נבחרו ע"י בני הגאון המחבר להכנס לתניא[21] עןד ראוי לציין, כי כמחצית מהאגרות (15 מתוך 32) עוסקות בצדקה, ובכל אגרת מוסברת מעלה אחרת.

קונטרס אחרון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר התניא מתורגם לטורקית
ערך מורחב – קונטרס אחרון - ספר התניא

כמו אגרת הקודש, גם קונטרס אחרון צורף לתניא לראשונה בשנת תקע"ד (ראה בפסקה אגרת הקודש לעיל). ה"קונטרס" כולל תשעה סימנים:

  • חמשת הסימנים הראשונים שבקונטרס אחרון הם "פלפול ועיון עמוק על מאמרי זהר וכתבי האר"י, שנראים כסותרים זה את זה וברוח מבינתו מישבם": שלושת הראשונים מיישבים סתירות (לכאורה) בין פרקים ל"ט עד מ"א שבתניא לדברי הזוהר, ושני האחרונים ביאורים בפרע"ח.
  • ארבעת הסימנים האחרונים הן אגרות קודש רגילות. אין בידינו הסבר מדוע ארבע האגרות שבסוף הקונטרס הופרדו משאר אגרות הקודש (ובפרט שבמשך השנים[22] נעשו תיקונים רבים הן באגרות עצמן והן בסדרן).

על התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשסיים אדמו"ר הזקן את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' זושא מאניפולי: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ר' יהודה ליב הכהן אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' לוי יצחק מברדיטשוב אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן". ר' ברוך ממז'יבוז אמר על התניא כי הוא "ספר השכל"[23]. חתנו של רבי עקיבא איגר העיד, כי ספר התניא היה בין ספרי חמיו[24]. וה'אוהב ישראל' מאפטה אמר ש"גם אבותינו הקדושים - אברהם יצחק ויעקב הלכו בדרך העבודה הכתוב בלקוטי אמרים"[25].

סגולותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; אמונה בה' ומניעת מחשבות זרות והרהורי כפירה[26], אהבת ה' ויראתו[דרוש מקור], קטורת לכל המגפות הרוחניות[27], שפע ברכה והצלחה[28], ואף הצלה וישועה - אפילו יותר מאשר אמירת תהילים[29].

אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן[דרוש מקור]. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה[30]. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהלים ופרקי משניות[31].

השפעתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של הקב"ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי הגר"א. אחד מהם, ר' חיים מוולוז'ין, הושפע מדעתו של אדמו"ר הזקן ולא סבר כרבו בעניין ה"השגחה פרטית"[32].

כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב"ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.

לימודו[עריכה | עריכת קוד מקור]

תקנות הרבי
תקנות לימוד
לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
סמיכה לרבנות · כינוס תורה · ספריות ציבוריות · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · פלעדז' · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול
ערך מורחב – מורה שיעור

אדמו"ר הריי"צ תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מי"ט כסלו לי"ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק אדמו"ר הריי"צ את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים: מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות החדשות - בשולי העמוד.

הרבי עורר על מנהג החסידים ללמוד פרק תניא בכל יום קודם תפילת שחרית (לפני אמירת "הריני מקבל")[33].

הסדר המומלץ ללימוד: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'[דרוש מקור]. סדר זה תלוי בתכונות הנפש של הלומד ועשוי להשתנות בהתאם לכך.

אדמו"ר הרש"ב כתב מכתב כללי לחסידים בו מזהיר שלא לפרש פירושים אישיים בתניא, אלא רק בעניני עבודת השם שבהם יכולים להרחיב אף כשאין זו הכוונה האמיתית בדברי התניא. ומוסיף שמכל פרק יש לקחת את התוכן הכללי של הענין[34].

שיעורי תניא מתקיימים ברחבי הארץ ובעולם כולו.

תניא בעל פה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שינון תניא בעל פה

חסידים נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה, כשהדגש הוא על ה'הקדמה' ושנים עשר פרקיו הראשונים לכל הפחות[35], וחוזרים עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב.

הרבי עורר על לימוד פרק מ"א עד המילים "כעומד לפני המלך" וחזרתו בעל פה בהזדמנויות שונות[36].

מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב, וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה.

דפוסיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

דף השער מההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת תקנ"ו

בשנת תקנ"ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו"ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ"ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.

בשנת תר"ס (1900) נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא המהדורה השלושים ושש[37]. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת לאדמו"ר הרש"ב, לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה[38] זו[39].

בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד בשם קה"ת וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.

מבצע הדפסת התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הדפסת התניא

בשנת תשל"ח (1978) הורה הרבי להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם - ספר התניא - לכל מקום ובכך להביא ל"יפוצו מעיינותיך חוצה". מאז מדפיסים חסידי חב"ד את התניא בכל מקום וכיום (תשפ"ג, בעידן מכונות דפוס הניידות) הודפס התניא בלמעלה משמונת אלפים מהדורות[40]. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.

התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא על ידי חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאיראן וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר במסירות נפש באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.

הספר הודפס בכמעט הכי הרבה מהדורות (חוץ מהתנ"ך) והודפס בהכי הרבה מקומות בעולם[41].

כיום (נכון לשנת תש"פ), הודפס ספר התניא בלמעלה מ-7,400 מהדורות במקומות שונים בעולם. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה.

ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מקראון הייטס, ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל מתאמים הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מרחובות.

תרגומי התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תרגומי התניא

ספר התניא תורגם לשפות רבות, כאשר כל תרגום נערך ומבוקר על ידי צוותים מיוחדים שביניהם; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים.

עד כה תורגם התניא לאחת עשרה שפות: אנגלית, צרפתית, רוסית, יידיש, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גרמנית, ערבית[42], הונגרית[43] וגיאורגית[44] כן הופיע גם בכתב ברייל בעברית ובאנגלית[45].

הוצאת התניא השלימה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפתח דבר למפתחות לספר התניא שנכתב בשנת תשי"ד[46] מספר הרבי על הכנה לדפוס של "הוצאת התניא השלימה", ובה: "התניא - באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת"י שלהם המפרשים דברי התניא וכו'".

הוצאה זו לא יצאה אז לפועל, אך במשך השנים יצאו לאור ספרים רבים המתמקדים באחד או כמה מפרטים אלו[47]. בג' תמוז תשפ"ג הודיעה הוצאת ספרים קה"ת על הוצאת תניא שתודפס בקרוב בסגנון דומה להוצאת התניא השלימה עליה כתב הרבי.

חלוקתו על ידי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חלוקת תניא

בסך הכול עד עתה חילק הרבי שבע פעמים את ספר התניא לקהל הרחב: בט"ז סיון תשל"ה, בכ"ה תשרי תשל"ט, י"א ניסן תשמ"ב, בי"א ניסן תשד"מ, ביו"ד שבט תש"נ, בי"ט כסלו תנש"א, וכן בימי הספירה תשל"ב.

תניא - מהדורה קמא[עריכה | עריכת קוד מקור]

כריכת ספר התניא - מהדורא קמא
ערך מורחב – תניא מהדורא קמא

תניא מהדורא קמא הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן אדמו"ר הזקן בעבודת השם לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו"ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. בחודש חשוון שנת תשל"ח הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מפולין שהכילו נושאים בתורת החסידות שטרם הודפסו מאדמו"רי חב"ד. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו"ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב"ועד להפצת שיחות" בראשם הרבנים; נחמן שפירא, יעקב לייב אולטיין, שלום דובער ליפסקר ומשה אולידורט.

בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה"ועד להפצת שיחות" ששכן בבנין המשרדים ב-770 וביום שישי ט"ז כסלו תשמ"ב, נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את התוועדות בשבת הסמוכה, פרשת וישלח, הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא[48]. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של אדמו"ר הזקן שספר התניא יודפס לפני י"ט בכסלו, שלא הושגה[49]. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק ובזאת חנוכה הוא הודפס שוב.

ביום י"ח בכסלו, ביקש הרבי שבערב י"ט בכסלו יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום ד' בטבת דיווחו חברי המערכת שההוצאה שנייה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה "ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה".

ביאורים על התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

כריכת הספר 'שיעורים בספר התניא'

במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי[50].

ביאורי אדמו"רי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספרים שחוברו על סדר התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • קיצורים והערות - אוסף מכתביו של אדמו"ר הצמח צדק על ספר התניא, והערות מאדמו"ר הרש"ב שנמצאו בספריית אגודת חסידי חב"ד. הספר נערך על ידי הרבי (כולל הפתח דבר) ויצא לאור בשנת תש"ח.
  • מפתחות לספר התניא, לוח התיקון, הערות ותיקונים וכו' - קובץ שנערך על ידי הרבי ונדפס בשנת תשי"ד (כקובץ בפ"ע), ומאז נכרך ונדפס יחד עם ספר התניא (יחד עם המורה שיעור מהרבי הריי"צ). המפתחות כוללים: מפתח עניינים, ומפתח שמות ספרים ואנשים. לפני המפתחות ישנו "פתח דבר" מהרבי.
  • מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים - נכתב ע"י הרבי בסביבות שנות בואו לארצות הברית. הספר כולל: מראי מקומות לפסוקים מאמרי חז"ל זהר וספרי קבלה, פירוש קצר ותמציתי בכל מקום שדורש ביאור, דיוקי נוסח, הפניות למקורות נוספים בתורה ובמיוחד בתורת חב"ד, וסיפורים הנוגעים ללימוד התניא.
  • נוסף לכל זה, הרבי כתב הערות וביאורים בתניא במיוחד לספרים: ליקוטי ביאורים בספר התניא[דרוש מקור]; תניא בצירוף מ"מ, ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות[דרוש מקור]; ושיעורים בספר התניא[51].

ספרי ליקוטים מתורת רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ליקוטי ביאורים בספר התניא הליקוט הראשון מתורת רבותינו נשיאינו על התניא - נערך ע"י הרב יהושע קארף ונדפס בשנת תשכ"ה. הספר מלקט ביאורים מרבותינו נשיאינו ומחסידים.
  • תניא בצירוף מ"מ, ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות הוא הליקוט השני שיצא לאור. החוברת הראשונה יצאה בשלהי תשל"ג והעבודה כולה נשלמה בשנת תשס"ג. נערך ע"י הרב אהרון חיטריק. הספר יצא לאור בהנחיות מפורטות ועידוד עצום מהרבי, קרוב לחצי מהספר מוקדש לליקוט ביאורי רבותינו נשיאינו על התניא.
  • תניא עם ליקוט פירושים מספרי וכתבי רבותינו נשיאינו יצא לאור בחוברות ע"י קה"ת החל מח"י אלול תשע"ד, כשבג' תמוז תשפ"ג הודיעה קה"ת על סיום העבודה על כל ליקוטי אמרים והוצאת הספר בקרוב.
  • ביאורים באגרת התשובה - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת תשכ"ט, וצורף לאחר מכן ללקוטי שיחות חלק ל"ט (בהוספות).
  • "ליקוטי אגרות"[דרושה הבהרה] - מכתבי רבותינו נשיאינו על ספר התניא (על סדר הפרקים א-נג). תורה אור, תשע"ד.

ביאורי חסידים[52][עריכה | עריכת קוד מקור]

עד דור אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

תלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]

דור השישי ודור השביעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

קיצורים וסיכומים[עריכה | עריכת קוד מקור]

עיבודים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מודעות יהודית - רעיונות מרכזיים בספר התניא, בשפה בהירה ופשוטה. מאת הרב נדב כהן (תורגם לאנגלית ולרוסית).
  • תניא לעם - הרב שלמה יצחק פרנק.
  • תניא לאנשים כמוך וכמוני - מהדורה המנגישה רעיונות מרכזיים מספר התניא בשפה עכשווית לציבור הכללי, הרב אליעזר שמטוב והרב דובי ליברמן, אייר תשע"ו.
  • דרך ארוכה-קצרה - ספר קומיקס לילדים (חלק א' יצא לאור בחודש אלול תשע"ה, וחלק ב' בכסלו תשע"ז).
  • תניא מבואר - למבקשי ה' - בהוצאת מכון 'יפוצו' בעבודת אברכי כולל 'לעבדיך באמת'. ביאור קליל קצר ופשטני עם ביאורי מושגים וביאור עיוני הכתוב כסוגיה ברורה ונפרדת. חמישה חלקים. יצא לאור בשנת תשפ"ב.
  • פאר מקדושים - בהוצאת מכון פאר מקדושים, ספר בהיר עיניים.

הוצאות הקשורות לתניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

רחובות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכפר חב"ד ובתל אביב - יפו מצויים רחובות הקרויים על שם הספר[60].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספרים אודות התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר התניא לקריאה
קישורי תוכן
הוצאה לאור
שיעורים
  • אתר 'התניא שלי' לשמיעת וקריאת שיעורים בתניא (אתר מותאם לטלפון הנייד), זמין גם כאפליקציה לאנדרואיד ולאייפון
מדיה


במחיצת הרבי
חלוקות מיד הרבי
כלליות חלוקת דולרים · חלוקת דולרים לטנקיסטים · כוס של ברכה · חלוקת לעקאח · חלוקת משקה · חלוקת מטבעות · חלוקת ארבעת המינים · סידור לחתנים · דמי חנוכה · חלוקת קונטרסים · חלוקת תניא · חלוקת מצות · חלוקת לקוטי שיחות
פרטיות החלצו תרנ"ט · ושבתי בשלום תשל"ח · כי ישאלך בנך תשל"ח · מאמר 'ושאבתם מים בששון' · קונטרס אהבת ישראל · קונטרס י"ב-י"ג תמוז תרפ"ח · קונטרס עץ החיים · קונטרס אנכי מגן לך תרע"ח · קונטרס ברוך שעשה ניסים תרס"ד · קונטרס דבר מלכות י"ב · קובץ כ"ח סיון - יובל שנים · קונטרס כ"ף מרחשוון תשנ"ב · קונטרס סיום והכנסת ספר תורה · קונטרס דרושי חתונה · קונטרס מאמרים תרפ"ב · קובץ כ"ב שבט · קונטרס פורים קטן - תשנ"ב · מכתבים כלליים לחג הפסח · קיצורים והערות לתניא · סידור תהילת ה'
אירועים ראלי · פאראד · סאטלייט · התוועדות · אמירת שיחה · אמירת מאמר · צאתכם לשלום
מעמדים נוספים יחידות · יחידות לגבירים · יחידות כללית · ברכת התמימים · ברכה לאורחים בחג הסוכות · ברכה על ארבעת המינים של הרבי · התוועדויות שמחת בית השואבה · שאיבת מים שלנו · ביקור בסדרים ציבוריים · דברי כיבושין · סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ · הגרלות על ספרים שהרבי השתמש בהם

הערות שוליים

  1. ↑ הקונטרסים היו העתקות מכתבי אדמו"ר הזקן שהוא כתב בעצמו משהתרבו הפניות, ורק לאחר זמן רב החליט לפרסמו בדפוס כאמור להלן
  2. ↑ בהוראת הרבי
  3. ↑ אדמו"ר הזקן בהקדמה לספר התניא
  4. ↑ 'היום יום' ט' כסלו
  5. ↑ כינוי זה ניתן על ידי
  6. ↑ שיחת שבת פרשת נח תשכ"א
  7. ↑ להוציא מאמרים ספורים, כמו מאמר דיבור המתחיל "להבין ענין הדגלים" שנכתב על ידו באופן אישי. שיחת שבת פרשת במדבר תשט"ו
  8. ↑ כינוי זה ניתן על ידי אדמו"ר הריי"צ - רשימת כ"ק אדמו"ר הריי"צ שנדפסה בקיצורים והערות לתניא עמוד קיח
  9. ↑ מענות קודש תש"נ מענה שעז.
  10. ↑ ספר השיחות ה'תש"א עמוד 142:
  11. ↑ מקביל למספר הימים ששהה אדמו"ר הזקן בבית הכלא בפטרבורג, וכנגד חמישים ושלוש.
  12. ↑ מתוך הסכמת בני המחבר
  13. ↑ מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"
  14. ↑ שיחת שבת פרשת וישלח תשכ"ט.
  15. ↑ התוועדות יום ב' דחג הסוכות תשכ"ט, תורת מנחם חלק נ"ד עמוד 113. וראו גם 'היכל מנחם' חלק א' עמוד רכד, ביחידות לרב עזריאל זליג סלונים: "הנך נראה לא טוב, כמו אחרי תעניות וצומות, כאילו נמצאים בזמן שלפני הדפסת אגרת התשובה".
  16. ↑ רבינו האמצעי, ר' חיים אברהם ור' משה.
  17. ↑ הייתה זו ההוצאה לאור השמינית, 17 שנים לאחר הדפוס הראשון.
  18. ↑ כפי שניתן ללמוד מרשימת הדפוסים הנמצאת בסוף התניא.
  19. ↑ רובן ככולן נאספו בספר אגרות קודש של רבינו הזקן.
  20. ↑ לא לאנשים פרטיים.
  21. ↑ ו5 נוספו בשנים מאוחרות יותר: שני מכתבים הוכנסו בחלק אגרת הקודש, ו3 בקונטרס אחרון.
  22. ↑ 86 שנים עברו מאז צירוף קונטרס אחרון לתניא בשנת תקע"ד ועד חתימת התניא בתר"ס
  23. ↑ בית רבי פרק כ"א הארה ד'.
  24. ↑ ראה גם באגרות סופרים עמ' 56 שם מעיד חתנו הנ"ל שבין ספריו היה גם ספר התניא.
  25. ↑ עשרה מאמרות - הקדמת ה'חקל יצחק' על הספר "אמרי יוסף" (מאמר ז' אות י').
  26. ↑ אגרות קודש חלק ו' ע' קכג.
  27. ↑ קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים ע' קכה.
  28. ↑ קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים ע' קכח.
  29. ↑ הרב שמואל נודל שמע מאחיו. ראה "לקוטי ספורים" פרלוב הוצאה ראשונה ע' קסא.
  30. ↑ עיין לדוגמא אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'תרמט (במכונית, ביחד עם סידור ותהילים). אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'רסח (עם תהילים, ושיהיה לכל אחד הנוסעים, וגם ללמוד מתוכם). מענה משבט [תשנ"ב]] ליקוט מענות תשנ"ב מענה שלא (חת"ת).
  31. ↑ מופיע בספר 'לשמע אוזן'. שם גם מציין שאות י' נמצאת באחד הפרקים שמתחיל באמת במילה "ויש" ולא רצה אדה"ז להתחיל פרק במילה "יש" ולכן התחיל וכתב "ויש".
  32. ↑ ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין צמצום לא כפשוטו - ראה אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק א' אגרת י"א. היכל הבעש"ט גליון ה'.
  33. ↑ שבת פרשת אחרי תשמ"ט.
  34. ↑ אגרות קודש שלו כרך ב ע' תשכ.
  35. ↑ המשפיע ר' מנחם מענדל פוטרפס היה מתנה את נסיעת הבחורים לרבי, בשינון י"ב פרקי תניא.
  36. ↑ אגרות קודש רבות, ראה למשל: א'קנג, ג'קעג, ג'רמח, ד'תרצט.
  37. ↑ ראה בארוכה במאמרו של הר"י מונדשיין:מאה שנה להדפסת "התניא דתומכי תמימים":
  38. ↑ ראה אגרות כ"ק אדמו"ר שליט"א אגרת א'תצה
  39. ↑ [www.kramim.info/article/%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/60433413 מאה שנה להדפסת 'התניא דתומכי תמימים']
  40. ↑ כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים
  41. ↑ פרטים נוספים על התביעה באוקריינה נגד התניא, באתר חב"ד אף אם
  42. ↑ מנחם מענדל ערד, אור חדש בערבית תאיר - על תרגום התניא לערבית, בית משיח, י"ח כסלו התשע"ג
  43. ↑ תרגם נפתלי קראוס, תל אביב, ה'תשס"א, חמש עשרה פרקים ראשונים מספר לקוטי אמרים.
  44. ↑ אוצר החסידים, תשע"א.
  45. ↑ רבי לילדים: תַּנְיָא בִּכְתַב בְּרַיְל
  46. ↑ נדפס בהוצאות התניא הנפוצות אחר המורה שיעור
  47. ↑ כגון: שיעורים בספר התניא בתור "פירוש קצר", ו"תניא בצירוף מראי מקומות, ליקוטי פירושים וש"נ" בתור מראי מקומות וליקוט מרבותינו נשיאינו המפרשים דברי התניא.
  48. ↑ ההתועדות במלואה מופיעה בספר תורת מנחם - התוועדויות שנת תשמ"ב חלק א'.
  49. ↑ לשון הרבי: "בזה תוקן מה שאדמו"ר הזקן רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני י"ט בכסלו שאז לא יצא הדבר לפועל."
  50. ↑ ההוראה ניתנה עבור הספר "לקוטי פירושים" על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.
  51. ↑ כפי שציין לאורך כל ספריו - כל הערה במקומה.
  52. ↑ רשימות ביאורי חסידים הופיעו ב: ספר התניא - בילוגרפי' (תשמ"א) ע' 182 ואילך - כל הנדפס עד שנת כתיבת הספר. תניא עם פירוש חסידות מבוארת בסיום כל כרך, עם תיאור קצר. אוצר פירושים על התניא של הרב אליהו מטוסוב ע' תקנה - רשימה של 76 ספרי ביאורים.
  53. ↑ הערות אלו הוסברו על ידי הרבי בהתוועדויותיו ונדפסו בספר תורת מנחם - תפארת לוי יצחק וליקוטי שיחות חלק י"ט ול"ט.
  54. ↑ קישור לספר
  55. ↑ כך מאויית כינוייו (ע"ש העיר ממנה בא) באגרות קודש כרך ב' אגרת שכא. כרך ג' אגרת תקז (ושם נק' ג"כ בר"ת: "מהרי"ק"). כרך ח' אגרת ב'תע. ובהוצאת קה"ת אייתו (בשפה העברית) "מקיידאן".
  56. ↑ סקירה על הספר, בתוך המוסף התורני של בטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ"ב, עמוד יח. במוסף התורני ב'המודיע': שיח עם עורכי 'מסילות בספר התניא', י"ז כסלו ה'תשפ"ב 21.11.2021.
  57. ↑ השיעורים מתוך הקלטות משיעוריו בחברותא עם ר' טוביה ליצמן שהתפרסמו במערכת נחייג ונשמע.
  58. ↑ החל מגליונות חג השבועות וגליון לשבת פרשת קורח בהם התפרסמו גם כללי ודרכי העריכה.
  59. ↑ הוספות לספר מספרים תניא קובץ PDF
  60. ↑ בין ז'בוטינסקי לארלוזורוב: כך מספרים בתל אביב על 'התניא'.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=ספר_התניא&oldid=721598"