צרפתית

השפה הצרפתית (בשפת המקור: Français, פְרָאנְסֶה) היא שפה לטינית-רומאנית המשמשת כשפת אם בפי כ-80 מיליון בני אדם, לצד כ-140 מליון איש נוספים הדוברים את השפה, ובסך הכל משתמשים בה כ-220 מיליון בני אדם.

השפה הצרפתית משמשת כשפה רשמית במבחר קהילות וארגונים דוגמת האיחוד האירופי, הוועד האולימפי הבינלאומי, האו"ם ואיגוד הדואר העולמי, ובעבר נחשבה לשפה בינלאומית וידיעתה הקנתה שייכות למעמד הגבוה, ובשל כך הייתה אחת השפות הנלמדות כשפה שנייה במדינות רבות בעולם, אך החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 הלך מקומה ונדחק על ידי השפה האנגלית.

היסטוריה

השפה החלה להתפתח מתוך השפה הרומאית, בינשויי ניב ובהפשטה של השפה הלטינית.

התיעוד הכתוב הראשון של השפה הצרפתית הוא משנת ד'תר"ב, ובשנת ה'רצ"ט הוכרזה כשפת החוק והמינהל הרשמית על ידי המלך פרנסואה הראשון.

במהלך השנים הבאות הלכה השפה הצרפתית והתפשטה והחליפה את מקומה של הלטינית במוסדות האקדמיה, ובחוגי המדע וההגות.

עם התפשטות האימפריה הצרפתית החל מהמאה ה-17, התפשטה השפה הצרפתית אל חבלי עולם נוספים מחוץ לאירופה, בעיקר באפריקה ובאסיה.

החל משנת ה'תר"מ ואילך, בעקבות חוק חינוך חובה שנחקק בצרפת, התפשטה הצרפתית בכל רחבי צרפת גם כשפת דיבור שימושית במהלך חיי היום יום.

עד למלחמת העולם הראשונה מעל 50% מתושבי צרפת לא דברו צרפתית אלא שפות אחרות המהוות חלק מהנוף הלשוני של המדינה: שפות רומאניות כמו האוקסיטנית או פרובנסלית, על גרסאותיה, ביארנית, אוברנית, גסקונית וכו', ושפות שאינן רומאניות כמו ברטונית, פלמית, גרמנית אלזסית, בסקית, איטלקית, קורסיקאית וכו', דבר שהוביל לכך שבשנה שפרצה המלחמה, תרע"ד, מחצית מהחיילים עדיין לא הבינו היטב את פקודות הקצינים. הצבא היווה במידה רבה כור היתוך לשוני בקרב האוכלוסייה הגברית. בהמשך גם מערכת החינוך והמדיה - הרדיו והטלוויזיה תרמו להפצתה בקרב העם.

מלבד התפשטות השפה בצרפת עצמה, התפשטה השפה במדינות אליה היגרו תושבי צרפת, כגון בלגיה, שווייץ, פרובינציית קוויבק בקנדה, ומדינת שונות בארצות הברית כגון לואיזיאנה, מיין, וניו המפשייר.

הצרפתית השפיעה במידה רבה על השפה האנגלית, ומספר גדול של פעלים, שמות עצם, שמות תואר ושורשים בשפה האנגלית - מקורם בצרפתית עתיקה, או בלטינית, שהגיעו לאוצר המילים האנגלי דרך "תיווך" של הצרפתית.

בלע"ז - השפה הצרפתית

בכמה מקומות בפירושו מביא רש"י תרגומה של מלה מסויימת בתורה "בלע"ז". כאשר משתמש רש"י בביטוי "בלע"ז" כוונתו היא לשפה הצרפתית, שהיא שפת המדינה בה חי ופעל רש"י ולימד את תלמידיו, אותה מבין "בן חמש למקרא" שבזמנו ומקומו של רש"י כיון שזוהי שפת מדינתו.

הפירוש המקובל והרווח הוא שהמלה "בלע"ז" מורכבת מראשי התיבות: 'בלשון עם זו' או 'בלשון עם זר' (העם הצרפתי), אולם יש אומרים שהיא מלשון "לועזין", כלומר, תרגום לשפה אחרת שאינה לשון הקודש".

התייחסויות מהרבי

חלק מכמה מהכתבים הראשונים באגרות קודש של הרבי, כתבם הרבי בעצמו בצרפתית. הרבי כותב באחת מרשימותיו שעל השפה הצרפתית אמר אדמו"ר הזקן שאפילו על האותיות של השפה אינו רוצה להסתכל.

הרבי מעיד שכמה מרבותינו נשיאינו דיברו בשפה הצרפתית, ובאחת ההזדמנויות שאדמו"ר הרש"ב ביקר בצרפת עם אדמו"ר הריי"צ, דיבר במשך ארבע שעות רצופות בשפה הצרפתית, וקישר זאת לכך שרבותינו נשיאינו התלבשו בלבושי המתברר של צרפת כדי לזכך ולברר אותה ולהעלות אותה לקדושה.

בתקופת אדמו"ר הריי"צ, כאשר ר' הלל זלטפולסקי רצה לתרגם להפיץ דברי חסידות בשפה הצרפתית, הסתייג מכך אדמו"ר הריי"צ, ובהזדמנות יחידה העניק הוראה פרטית לר' דוד ברוומן ללמוד צרפתית.

בתקופה בה שהה הרבי בפריז, מסר שיעורים בבית הכנסת 17 ברחוב רוזיע, ולכאורה מסר אותם בצרפתית. וכן באותה תקופה למד באוניברסיטה בצרפתית.

במכתב מיום י"ג טבת תרצ"ט מבקש אדמו"ר הריי"ץ מהרבי : "אפשר ישנו בלשון צרפת שו"ע או קיצור שו"ע", הרבי אכן מצא וקנה שולחן ערוך בצרפתית שיצא לאור בסדרה של 7 חוברות, ובמכתב של יום כ"ו טבת תרצ"ט כותב אדמו"ר הריי"ץ: "השו"ע - או"ח - בל׳ צרפת, ז׳ חוברות, בבקשה לשלוח ע"י פאסט למר סעקונדא שי׳ לריגא עפ"י האדרעס המוסג"פ", ובהמשך מודיע על קבלתו.

הרבי עצמו, שידע שפות רבות, התייחס במספר שיחות ובמכתבים לציבור דובר צרפתית. לעיתים קיבל קבוצות של תלמידים ושלוחים מצרפת, ודיבר איתם על החשיבות בהפצת היהדות במדינה. במכתבים לצרפתים או לאנשים ממוצא צרפתי, הרבי הדגיש את התפקיד המיוחד שלהם בהשפעה רוחנית על סביבותיהם.

הרבי כתב פעמים רבות לאנשים דוברי צרפתית, שעל אף שהמזכירים אינם מבינים שפה זו, הרבי עצמו כן מבין אותה, ולכן יכולים להמשיך לכתוב לו בצרפתית, למרות שהמענה שיקבלו (שיוקלד ע"י המזכירים) יהיה בלשון הקודש , והם יכולים להמשיך לכתוב אליו בצרפתית, אף שהמענה על המכתבים מגיע בשפות אחרות.

בהתוועדות שבת פרשת חוקת-בלק תשמ"ט נכחה קבוצת אורחים מצרפת, ובמהלך ההתוועדות ייחד הרבי שיחה קצרה אליהם באופן נדיר, בשפה הצרפתית, וכך היה גם בשיחת שבת פרשת וישב תשנ"ב, ושם הרבי מסביר איך שעל ידי ההפצת המעיינות גם בשפה צרפתית (חוצה) מקרבים את הגאולה.

מלבד זאת, אירע מספר פעמים ביחידות כללית לאורחים צרפת שהרבי דיבר בפניהם בצרפתית, ויש מכך אף תיעוד, זאת בנוסף לעשרות ומאות אנשים ששוחחו עם הרבי בשפה זו ביחידויות ובחלוקות דולרים.

תרגום והוצאה לאור בצרפתית

בהוראת הרבי לכמה שלוחים, תורגמו מאות ספרים, חוברות, מכתבים ושיחות, בשפה הצרפתית, להלן רשימה מחלק מהם :

ספרי הרבי

• ספר המאמרים מלוקט.
• אגרות קודש.
• ליקוטי שיחות.
• היום יום.
• הגדה של פסח.
• רשימות.
• ליקוט מענות קודש.

ספרי אדמו"ר הריי"צ

• ספר השיחות.
• ספרי המאמרים.
• ספר הזכרונות.
• לקוטי דיבורים.

ספרי חסידות

• ספר התניא.
• שיעורים בספר התניא.
• קונטרסי אדמו"ר הרש"ב.
• זכרונות הרבנית חנה.
• שיחות לנוער.

ספרי קודש

• סדור תהילת ה'.
• מחזור לראש השנה וליום הכיפורים.
• פרקי אבות.
• כל הספר משנה תורה להרמב"ם (כולל ספר המצוות שלו).
• קיצור דיני טהרה.
• קיצור דיני נש"ק.
• ההפטרות השבוע והחגים.

ועוד המון ספרי סיפורים על הרבי, על החסידים, ועל החסידות חב"ד בכלל.

במכתב מיום כ"ה אלול תשי"ח כותב הרבי לר' יוסף קיוומאן: במש"כ ע"ד תרגום משניות לצרפתית עבור תלמידים וכנראה כוונתו לתרגום כפשוטו (ולא פי' המשנה לתלמידים בעת לימודו אתם) ולדעתי באם יש הכרח יש לתרגם רק אותם הפרקים שהם הלכות ונוהגות גם עתה (ברכות, שבת וכיו"ב), והרי גם הן תספיקנה דרישות ההכרח, עכ"פ לעת עתה.

ספרי הרבי שתורגמו לשפה הצרפתית, רובם יצאו לאור בהוצאת בית ליובאוויטש פריז ותורגמו על ידי ר' חיים מלול.

כיום מרת פייגא לובצקי מתרגמת המון ספרי קודש ותוכן יהודי לשפה הצרפתית.

שפות
יידיש • אנגלית • ארמית • רוסית • לשון הקודש • עברית • צרפתית • (תרגום)