@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{תניא}}
+{{ספר
-[[קובץ:ספר התניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת ספר התניא]]
+| שם = תניא לקוטי אמרים - תניא
+| תמונה = [[קובץ:ספר התניא.jpg|200px]]
+| כיתוב = ספר התניא
+| מאת = [[שניאור זלמן מליאדי|אדמו"ר הזקן]]
+| סוגה = ספרות תורנית - [[חסידות]]
+| שפת המקור = [[עברית]] רבנית
+| הוצאה = [[דפוס סלאוויטא]]
+| תאריך הוצאה = [[1796]] - [[ה'תקנ"ז]]
+| מספר עמודים = 503
+| תורגם לשפות = [[אנגלית]], [[צרפתית]], [[רוסית]], [[יידיש]], [[ספרדית]], [[איטלקית]], [[פורטוגזית]], [[גאורגית]], [[גרמנית]], [[הולנדית]], [[מנדרינית]], [[פולנית]], [[אוקראינית]], [[ערבית]] ועוד.
+| מסת"ב = 0-8266-4600-X
+| היברובוקס = 49432
+}}
 '''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''') הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים. הספר הודפס לראשונה בשנת [[תקנ"ז]] (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - [[אדמו"ר הזקן]], מייסד חסידות חב"ד.
 == רקע ==
-בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד [[אדמו"ר הזקן]] את שיטת [[חסידות חב"ד]], הדורשת [[עבודת השם]] בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. לאחר היחידות היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של אדמו"ר הזקן בעבודת השם. עצות אלו נלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים בכל מקומות מושבותיהם{{הערה|הקונטרסים היו העתקות מכתבי אדמו"ר הזקן שהוא כתב בעצמו משהתרבו הפניות, ורק לאחר זמן רב החליט לפרסמו בדפוס כאמור להלן}}. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערה|בהוראת [[הרבי]]}}.
+בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד [[אדמו"ר הזקן]] את שיטת [[חסידות חב"ד]], הדורשת [[עבודת השם]] בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם.
 כשרבו הפניות, החליט [[אדמו"ר הזקן]] לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערה|[[אדמו"ר הזקן]] בהקדמה לספר התניא}} בצורה מסודרת.
-בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אות ואות בחסר וביתיר. המאמרים שאמר אדמו"ר הזקן מראש השנה [[תק"נ]] עד י' כסלו [[תקנ"ד]] - הם היסוד והבסיס לכתיבת הפרקים על ידו (אשר בהם נכללו לקוטי עצות משנים הקודמות){{הערה|[[תבנית:היום יום/ט' כסלו|'היום יום' ט' כסלו]]}}, שהסתיימה בשנת [[תקנ"ה]] (1795) ואז אישר להעתיק את הספר.
+בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אות ואות בחסר וביתיר. בראש השנה [[תק"נ]] החל אדמו"ר הזקן באמירת [[מאמר]]ים שעליהם נוסד "ספר של בינונים" (החלק הראשון בספר התניא), בט' כסלו [[תקנ"ד]] אמר את החלק הראשון מפרק נ"ג, האחרון בספר של בינונים, ולמחרת סיים. במאמרים נכללו ליקוטי עצות שאמר בשנים הקודמות{{הערה|[[תבנית:היום יום/ט' כסלו|'היום יום' ט' כסלו]]}}. את כתיבת הספר סיים בשנת [[תקנ"ה]] (1795) ואז אישר להעתיק את הספר. מהדורה זו התפרסמה כ"[[תניא מהדורא קמא]]", והודפסה בשנת תשמ"א בהוראת [[הרבי]].
 הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מווילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע ל[[אדמו"ר הזקן]] על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו"ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל [[שגיאה]] וחוסר דיוק.
@@ שורה 14: / שורה 26: @@
 בשנת [[תקנ"ו]] (1796) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית ה[[דפוס סלאוויטא|דפוס בסלאוויטא]] בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]: ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ"ז]]. ביום [[כ"ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן.
-בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף אצל חלק מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת [[חסידות חב"ד]] היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.
+בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף אצל חלק מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת [[חסידות חב"ד]] היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.
 ==שמות וכינויים של התניא==
 לספר התניא מספר כינויים:
-*'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן [[אדמו"ר הזקן]] לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, בהיותו רק "מלקט" את דברי ה[[קבלה]] והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.
+*'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן [[אדמו"ר הזקן]] לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, בהיותו רק "מלקט" את דברי ה[[קבלה]] והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים{{הערה|1=ראו הרחבה אודות טעם זה וטעמים נוספים [https://drive.google.com/file/d/1zFSqpHJ2CC948G5yOJQ3Rq6VAzNbbLtJ/view הערות וביאורים אהלי תורה א'רסו, פרשת תצוה ה'תשפ"ה עמוד 30].}}.
 *'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב"ד]], פעמים בראשי תיבות - "סש"ב".
 *'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעיתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא"{{הערה|כינוי זה ניתן על ידי}} (התניא הקדוש).
@@ שורה 33: / שורה 45: @@
 {{ש}}{{עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי}}}}
+{{ניווט
+ |כותרת=תרשים כולל של שער היחוד והאמונה
+ |הסתרה=כן
+ |מוסתר=כן
+ |תמונה=
+ |תוכן={{עץ תניא/שער היחוד והאמונה}}}}
 [[קובץ:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת הקודש הראשונה]]
-ספר התניא מחולק לחמישה חלקים, [[הרבי הריי"צ]] השווה בין ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]], לארבעת חלקיו{{הערה|[[ספר השיחות]] [[ה'תש"א]] עמוד 142:}}:
+ספר התניא מחולק לחמישה חלקים, [[הרבי הריי"צ]] השווה בין ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]], לארבעת חלקיו{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[ה'תש"א]] עמוד 142:}}:
 #'''ספר של בינונים''' - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת ה[[בינוני]]. מכיל הקדמה ונ"ג פרקים{{הערה|מקביל למספר הימים ששהה [[אדמו"ר הזקן]] בבית הכלא ב[[פטרבורג]], וכנגד חמישים ושלוש [[קטגוריה:פרשות השבוע]].}}.
@@ שורה 64: / שורה 84: @@
 אחד השינויים המשמעותיים ביותר [[אשר גרוסמן#הגהת והדפסת התניא|בדפוס תר"ס]] היה הוספת 2 אגרות קודש (שלא "זכו" לסימן משלהן אלא צורפו לאגרות שכבר היו): [[אגרת הקודש - סימן י"ט|האותיות הנגלות לנו]] התווספה לסימן י"ט, [[אגרת הקודש - סימן כ"ב|ומגודל טרדותי]] צורפה לסימן כ"ב.
-עד היום הגיעו לידינו קרוב ל200 אגרות שכתב רבינו הזקן{{הערה|רובן ככולן נאספו בספר [[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|אגרות קודש]] של רבינו הזקן.}} (רובן המכריע "מכתבים כלליים"{{הערה|לא לאנשים פרטיים.}}), אך רק 32 מתוכן נבחרו ע"י בני הגאון המחבר להכנס לתניא{{הערה|ו5 נוספו בשנים מאוחרות יותר: שני מכתבים הוכנסו בחלק [[אגרת הקודש]], ו3 ב[[קונטרס אחרון]].}} עןד ראוי לציין, כי כמחצית מהאגרות (15 מתוך 32) עוסקות ב[[צדקה]], '''ובכל אגרת מוסברת מעלה אחרת.'''
+עד היום הגיעו לידינו קרוב ל200 אגרות שכתב רבינו הזקן{{הערה|רובן ככולן נאספו בספר [[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|אגרות קודש]] של רבינו הזקן.}} (רובן המכריע "מכתבים כלליים"{{הערה|לא לאנשים פרטיים.}}), אך רק 32 מתוכן נבחרו ע"י בני הגאון המחבר להכנס לתניא{{הערה|ו5 נוספו בשנים מאוחרות יותר: שני מכתבים הוכנסו בחלק [[אגרת הקודש]], ו3 ב[[קונטרס אחרון]].}} כמחצית מהאגרות (15 מתוך 32) עוסקות ב[[צדקה]], '''ובכל אגרת מוסברת מעלה אחרת.'''
 ===קונטרס אחרון===
-[[קובץ:תניא טורקית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר התניא מתורגם לטורקית]]
 {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - ספר התניא]]}}
 כמו אגרת הקודש, גם קונטרס אחרון צורף לתניא לראשונה בשנת תקע"ד (ראה בפסקה [[אגרת הקודש]] לעיל). ה"קונטרס" כולל תשעה סימנים:
@@ שורה 74: / שורה 93: @@
 ==על התניא==
-כשסיים [[אדמו"ר הזקן]] את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' זושא מאניפולי: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ר' יהודה ליב הכהן אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן". ר' [[ברוך ממז'יבוז]] אמר על התניא כי הוא "ספר השכל"{{הערה|בית רבי פרק כ"א הארה ד'.}}. חתנו של רבי עקיבא איגר העיד, כי [[ספר התניא]] היה בין ספרי חמיו{{הערה|1=ראה גם באגרות סופרים עמ' 56 שם מעיד חתנו הנ"ל שבין ספריו היה גם ספר התניא.}}. וה'[[אברהם יהושע העשיל מאפטא|אוהב ישראל]]' מאפטה אמר ש'''"גם [[אבות]]ינו הקדושים - אברהם יצחק ויעקב הלכו בדרך העבודה הכתוב בלקוטי אמרים"'''{{הערה|עשרה מאמרות - הקדמת ה'חקל יצחק' על הספר "אמרי יוסף" (מאמר ז' אות י').}}.
+כשסיים [[אדמו"ר הזקן]] את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטא לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' זושא מאניפולי: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ר' יהודה ליב הכהן אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן". ר' [[ברוך ממז'יבוז]] אמר על התניא כי הוא "ספר השכל"{{הערה|בית רבי פרק כ"א הארה ד'.}}. חתנו של רבי עקיבא איגר העיד, כי [[ספר התניא]] היה בין ספרי חמיו{{הערה|1=ראה גם באגרות סופרים עמ' 56 שם מעיד חתנו הנ"ל שבין ספריו היה גם ספר התניא.}}. וה'[[אברהם יהושע העשיל מאפטא|אוהב ישראל]]' מאפטה אמר ש'''"גם [[אבות]]ינו הקדושים - אברהם יצחק ויעקב הלכו בדרך העבודה הכתוב בלקוטי אמרים"'''{{הערה|עשרה מאמרות - הקדמת ה'חקל יצחק' על הספר "אמרי יוסף" (מאמר ז' אות י').}}.
 ===סגולותיו===
-סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']] ומניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ו' ע' קכג.}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{הערה|[[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים]] ע' קכה.}}, שפע ברכה והצלחה{{הערה|[[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים]] ע' קכח.}}, ואף הצלה וישועה - אפילו יותר מאשר אמירת תהילים{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_2791/ הרב שמואל נודל שמע מאחיו. ראה "לקוטי ספורים" פרלוב הוצאה ראשונה ע' קסא].}}.
+סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']] ומניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ו' ע' קכג.}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{הערה|[[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים]] ע' קכה.}}, שפע ברכה והצלחה{{הערה|[[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים]] ע' קכח.}}, ואף הצלה וישועה - אפילו יותר מאשר אמירת תהלים{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_2791/ הרב שמואל נודל שמע מאחיו. ראה "לקוטי ספורים" פרלוב הוצאה ראשונה ע' קסא].}}.
-אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן{{מקור}}. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{הערה|עיין לדוגמא אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'תרמט (במכונית, ביחד עם סידור ותהילים). אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'רסח (עם תהילים, ושיהיה לכל אחד הנוסעים, וגם ללמוד מתוכם). מענה משבט [תשנ"ב]] [[ליקוט מענות]] תשנ"ב מענה שלא (חת"ת).}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם ([[יארצייט]]) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי [[תהלים]] ופרקי משניות{{הערה|מופיע בספר 'לשמע אוזן'. שם גם מציין שאות י' נמצאת באחד הפרקים שמתחיל באמת במילה "ויש" ולא רצה אדה"ז להתחיל פרק במילה "יש" ולכן התחיל וכתב "ויש".}}.
+אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן{{מקור}}. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{הערה|עיין לדוגמא אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'תרמט (במכונית, ביחד עם סידור ותהלים). אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'רסח (עם תהלים, ושיהיה לכל אחד הנוסעים, וגם ללמוד מתוכם). מענה משבט [תשנ"ב]] [[ליקוט מענות]] תשנ"ב מענה שלא (חת"ת).}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם ([[יארצייט]]) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי [[תהלים]] ופרקי משניות{{הערה|מופיע בספר 'לשמע אוזן'. שם גם מציין שאות י' נמצאת באחד הפרקים שמתחיל באמת במילה "ויש" ולא רצה אדה"ז להתחיל פרק במילה "יש" ולכן התחיל וכתב "ויש".}}.
 ===השפעתו===
-לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של [[הקב"ה]] על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של הקב"ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. [[אדמו"ר הזקן]] הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי [[הגר"א]]. אחד מהם, ר' [[חיים מוולוז'ין]], הושפע מדעתו של אדמו"ר הזקן ולא סבר כרבו בעניין ה"השגחה פרטית"{{הערה|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]] - ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' אגרת י"א. [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'.}}.
+לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של [[הקב"ה]] על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של הקב"ה היא [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. [[אדמו"ר הזקן]] הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי [[הגר"א]]. אחד מהם, ר' [[חיים מוולוז'ין]], הושפע מדעתו של אדמו"ר הזקן ולא סבר כרבו בעניין ה"השגחה פרטית"{{הערה|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]] - ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' אגרת י"א. [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'.}}.
-כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב"ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.
+הספר נחשב לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב"ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.
 ===לימודו===
@@ שורה 111: / שורה 130: @@
 בשנת תקנ"ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו"ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ"ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.
-בשנת תר"ס (1900) נדפסה [[דפוס האלמנה והאחים ראם|בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם]] ב[[ווילנא]] המהדורה השלושים ושש{{הערה|1=ראה בארוכה במאמרו של הר"י מונדשיין:[http://shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=40&lang=hebrew מאה שנה להדפסת "התניא דתומכי תמימים":]}}. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו"ר הרש"ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה<ref>ראה אגרות כ"ק אדמו"ר שליט"א אגרת א'תצה </ref> זו{{הערה|1=[www.kramim.info/article/%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/60433413 מאה שנה להדפסת 'התניא דתומכי תמימים']}}.
+בשנת תר"ס (1900) נדפסה [[דפוס האלמנה והאחים ראם|בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם]] ב[[ווילנא]] המהדורה השלושים ושש{{הערה|1=ראה בארוכה במאמרו של הר"י מונדשיין:[http://shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=40&lang=hebrew מאה שנה להדפסת "התניא דתומכי תמימים":]}}. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו"ר הרש"ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה{{הערה|ראה אגרות כ"ק אדמו"ר שליט"א אגרת א'תצה }} זו{{הערה|1=[www.kramim.info/article/%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/60433413 מאה שנה להדפסת 'התניא דתומכי תמימים']}}.
 בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של [[חסידות חב"ד]] בשם [[קה"ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.
@@ שורה 118: / שורה 137: @@
 {{ערך מורחב|הדפסת התניא}}
-בשנת תשל"ח (1978) הורה [[הרבי]] להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם - ספר התניא - לכל מקום ובכך להביא ל"[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]". מאז מדפיסים חסידי חב"ד את התניא בכל מקום וכיום (תשפ"ג, בעידן מכונות דפוס הניידות) הודפס התניא בלמעלה משמונת אלפים מהדורות{{הערה|כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים}}. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.
+בשנת תשל"ח (1978) הורה [[הרבי]] להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם - ספר התניא - לכל מקום ובכך להביא ל"[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]". מאז מדפיסים חסידי חב"ד את התניא בכל מקום ונכון לשנת [[תשפ"ג|תשפ"ה]] הודפס התניא בלמעלה משמונת אלפים וחמש מאות מהדורות{{הערה|כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים}}. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.
 התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא על ידי חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כ[[איראן]] וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר ב[[מסירות נפש]] באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.
@@ שורה 124: / שורה 143: @@
 הספר הודפס בכמעט הכי הרבה מהדורות (חוץ מהתנ"ך) והודפס בהכי הרבה מקומות בעולם{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/6204.html פרטים נוספים על התביעה באוקריינה נגד התניא], באתר חב"ד אף אם}}.
-כיום (נכון לשנת [[תש"פ]]), הודפס ספר התניא בלמעלה מ-7,400 מהדורות במקומות שונים בעולם. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה.
+נכון לשנת [[תשפ"ג|תשפ"ה]], הודפס ספר התניא בלמעלה מ-8,500
 ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]], ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל מתאמים הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].
@@ שורה 133: / שורה 152: @@
 ספר התניא תורגם לשפות רבות, כאשר כל תרגום נערך ומבוקר על ידי צוותים מיוחדים שביניהם; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים.
-עד כה תורגם התניא לאחת עשרה שפות: [[אנגלית]], צרפתית, רוסית, [[יידיש]], ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גרמנית, [[ערבית]]{{הערה|1=מנחם מענדל ערד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73086 אור חדש בערבית תאיר] - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], י"ח כסלו התשע"ג}}, הונגרית{{הערה|תרגם נפתלי קראוס, תל אביב, ה'תשס"א, חמש עשרה פרקים ראשונים מספר לקוטי אמרים.}} וגיאורגית{{הערה|אוצר החסידים, תשע"א.}} כן הופיע גם בכתב ברייל ב[[עברית]] ובאנגלית{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/501948/ רבי לילדים: תַּנְיָא בִּכְתַב בְּרַיְל]}}.
+נכון לשנת [[תשפ"ה]] תורגם התניא לאחת עשרה שפות: [[אנגלית]], [[צרפתית]], רוסית, [[יידיש]], ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גרמנית, [[ערבית]]{{הערה|1=מנחם מענדל ערד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73086 אור חדש בערבית תאיר] - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], י"ח כסלו התשע"ג}}, הונגרית{{הערה|תרגם נפתלי קראוס, תל אביב, ה'תשס"א, חמש עשרה פרקים ראשונים מספר לקוטי אמרים.}} וגיאורגית{{הערה|אוצר החסידים, תשע"א.}} כן הופיע גם בכתב ברייל ב[[עברית]] ובאנגלית{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/501948/ רבי לילדים: תַּנְיָא בִּכְתַב בְּרַיְל]}}.
 ====הוצאת התניא השלימה====
-בפתח דבר למפתחות לספר התניא שנכתב בשנת [[תשי"ד]]{{הערה|נדפס בהוצאות התניא הנפוצות אחר המורה שיעור}} מספר הרבי על הכנה לדפוס של "הוצאת התניא השלימה", ובה: "התניא - באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת"י שלהם המפרשים דברי התניא וכו'".
+בפתח דבר למפתחות לספר התניא שנכתב בשנת [[תשי"ד]]{{הערה|נדפס בהוצאות התניא הנפוצות אחר המורה שיעור}} מספר הרבי על הכנה לדפוס של "הוצאת התניא השלימה", ובה: "התניא - באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת"י שלהם המפרשים דברי התניא וכו'". גם ב[[ספר התולדות - אדמו"ר מהר"ש]] הוצאת [[תש"ז]]{{הערה|ע' 12 בכוכבית.}} מתייחס הרבי לדברים שיודפסו "בהוספה להוצאה החדשה של התניא".
-הוצאה זו לא יצאה אז לפועל, אך במשך השנים יצאו לאור ספרים רבים המתמקדים באחד או כמה מפרטים אלו{{הערה|כגון: [[שיעורים בספר התניא]] בתור "פירוש קצר", ו"תניא בצירוף מראי מקומות, ליקוטי פירושים וש"נ" בתור מראי מקומות וליקוט מרבותינו נשיאינו המפרשים דברי התניא.}}. ב[[ג' תמוז]] [[תשפ"ג]] הודיעה [[הוצאת ספרים קה"ת]] על הוצאת תניא שתודפס בקרוב בסגנון דומה להוצאת התניא השלימה עליה כתב הרבי.
+הוצאה זו לא יצאה אז לפועל, אך במשך השנים יצאו לאור ספרים רבים המתמקדים באחד או כמה מפרטים אלו{{הערה|כגון: [[שיעורים בספר התניא]] בתור "פירוש קצר", ו"תניא בצירוף מראי מקומות, ליקוטי פירושים וש"נ" בתור מראי מקומות וליקוט מרבותינו נשיאינו המפרשים דברי התניא.}}. ב[[ג' תמוז]] [[תשפ"ג]] הודיעה [[הוצאת ספרים קה"ת]] על הוצאת תניא שתודפס בקרוב בסגנון דומה להוצאת התניא השלימה עליה כתב הרבי. בג' תמוז [[תשפ"ה]] הכריזה הוצאת ספרים קה"ת על פתיחת הזמנות מראש לספר, המתעד לצאת מן דפוס באזור יום הבהיר ח״י אלול. כמו כן הכריזו על הוצאת חוברת דוגמא לתוכן הספר עם מבוא{{מקור}}.
 ==חלוקתו על ידי הרבי==
 {{ערך מורחב|חלוקת תניא}}
-בסך הכול עד עתה חילק הרבי שבע פעמים את [[ספר התניא]] לקהל הרחב: ב[[ט"ז סיון]] [[תשל"ה]], ב[[כ"ה תשרי]] [[תשל"ט]], [[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]], ב[[י"א ניסן]] [[תשד"מ]], ב[[יו"ד שבט]] [[תש"נ]], ב[[י"ט כסלו]] [[תנש"א]], וכן בימי הספירה [[תשל"ב]].
+בסך הכול עד עתה חילק הרבי שבע פעמים את [[ספר התניא]] לקהל הרחב: ב[[ט"ז סיון]] [[תשל"ה]], ב[[כ"ה תשרי]] [[תשל"ט]], [[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]], בי"א ניסן [[תשד"מ]], ב[[יו"ד שבט]] [[תש"נ]], ב[[י"ט כסלו]] [[תנש"א]], וכן בימי הספירה [[תשל"ב]].
 ==תניא - מהדורה קמא==
 [[קובץ:תניא_מהדורא_קמא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת ספר ה[[תניא - מהדורא קמא]]]]
 {{ערך מורחב|ערך=[[תניא מהדורא קמא]]}}
-'''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו"ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל"ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים ב[[תורת החסידות]] שטרם הודפסו מ[[אדמו"רי חב"ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו"ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב"ועד להפצת שיחות" בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]].
+'''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו"ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל"ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים ב[[תורת החסידות]] שטרם הודפסו מ[[אדמו"רי חב"ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו"ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב"ועד להפצת שיחות" בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[חיים שלום דובער ליפסקר (קראון הייטס)|שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]].
 בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה"ועד להפצת שיחות" ששכן בבנין המשרדים ב-[[770]] וב[[יום שישי]] [[ט"ז כסלו]] [[תשמ"ב]], נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[שבת]] הסמוכה, [[פרשת וישלח]], הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא{{הערה|ה[[התועדות]] במלואה מופיעה בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ב]] חלק א'.}}. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של [[אדמו"ר הזקן]] שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]], שלא הושגה{{הערה|לשון הרבי: {{ציטוטון|בזה תוקן מה ש[[אדמו"ר הזקן]] רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל.}}}}. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק וב[[זאת חנוכה]] הוא הודפס שוב.
@@ שורה 160: / שורה 179: @@
 ====ספרים שחוברו על סדר התניא====
 *'''[[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]]''' - אוסף מכתביו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] על ספר התניא, והערות מ[[אדמו"ר הרש"ב]] שנמצאו ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. הספר נערך על ידי [[הרבי]] (כולל ה[[פתח דבר]]) ויצא לאור בשנת [[תש"ח]].
-*'''מפתחות לספר התניא, לוח התיקון, הערות ותיקונים וכו'''' - קובץ שנערך על ידי הרבי ונדפס בשנת תשי"ד (כקובץ בפ"ע), ומאז נכרך ונדפס יחד עם ספר התניא (יחד עם ה[[מורה שיעור]] מ[[הרבי הריי"צ]]). המפתחות כוללים: מפתח עניינים, ומפתח שמות ספרים ואנשים. לפני המפתחות ישנו "[[פתח דבר]]" מהרבי.
+*'''מפתחות לספר התניא, לוח התיקון, הערות ותיקונים וכו'''' - קובץ שנערך על ידי הרבי ונדפס בשנת תשי"ד (כקובץ בפ"ע), ומאז נכרך ונדפס יחד עם ספר התניא (יחד עם ה[[מורה שיעור]] מ[[הרבי הריי"צ]]). המפתחות כוללים: מפתח עניינים, ומפתח שמות ספרים ואנשים. לפני המפתחות ישנו "פתח דבר" מהרבי.
 *'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - נכתב ע"י הרבי בסביבות שנות בואו ל[[ארצות הברית]]. הספר כולל: מראי מקומות לפסוקים מאמרי חז"ל זהר וספרי קבלה, פירוש קצר ותמציתי בכל מקום שדורש ביאור, דיוקי נוסח, הפניות למקורות נוספים בתורה ובמיוחד בתורת חב"ד, וסיפורים הנוגעים ללימוד התניא.
 * נוסף לכל זה, [[הרבי]] כתב הערות וביאורים בתניא במיוחד לספרים: '''ליקוטי ביאורים בספר התניא'''{{מקור}}; '''תניא בצירוף מ"מ, ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות'''{{מקור}}; ו'''[[שיעורים בספר התניא]]'''{{הערה|כפי שציין לאורך כל ספריו - כל הערה במקומה.}}.
@@ שורה 166: / שורה 185: @@
 ====ספרי ליקוטים מתורת רבותינו נשיאינו====
 *'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' הליקוט הראשון מתורת רבותינו נשיאינו על התניא - נערך ע"י הרב [[יהושע קארף]] ונדפס בשנת [[תשכ"ה]]. הספר מלקט ביאורים מרבותינו נשיאינו ומחסידים.
 *'''תניא בצירוף מ"מ, ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות''' הוא הליקוט השני שיצא לאור. החוברת הראשונה יצאה בשלהי [[תשל"ג]] והעבודה כולה נשלמה בשנת [[תשס"ג]]. נערך ע"י הרב [[אהרון חיטריק]]. הספר יצא לאור בהנחיות מפורטות ועידוד עצום מ[[הרבי]], קרוב לחצי מהספר מוקדש לליקוט ביאורי רבותינו נשיאינו על התניא.
-*'''תניא עם ליקוט פירושים מספרי וכתבי רבותינו נשיאינו''' יצא לאור בחוברות ע"י [[קה"ת]] החל מ[[ח"י אלול]] [[תשע"ד]], כשב[[ג' תמוז]] [[תשפ"ג]] הודיעה קה"ת על סיום העבודה על כל ליקוטי אמרים והוצאת הספר בקרוב.
+*'''[[לקוטי אמרים תניא השלם|תניא עם ליקוט פירושים מספרי וכתבי רבותינו נשיאינו]]''' יצא לאור בחוברות ע"י [[קה"ת]] החל מ[[ח"י אלול]] [[תשע"ד]], כשב[[ג' תמוז]] [[תשפ"ה]] הודיעה קה"ת על סיום העבודה על כל ליקוטי אמרים והוצאת הספר לאור.
 *'''ביאורים באגרת התשובה''' - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת [[תשכ"ט]], וצורף לאחר מכן ל[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ט (בהוספות).
 * '''"ליקוטי אגרות"'''{{הבהרה|סיבה=איפה הספר מפורסם? יש בו משהוא ייחודי יותר מכל הנ"ל?}} - מכתבי רבותינו נשיאינו על ספר התניא (על סדר הפרקים א-נג). תורה אור, תשע"ד.
 ===ביאורי חסידים{{הערה|רשימות ביאורי חסידים הופיעו ב: '''ספר התניא - בילוגרפי' ''' (תשמ"א) ע' 182 ואילך - כל הנדפס עד שנת כתיבת הספר. '''תניא עם פירוש חסידות מבוארת''' בסיום כל כרך, עם תיאור קצר. '''אוצר פירושים על התניא''' של הרב [[אליהו מטוסוב]] ע' תקנה - רשימה של 76 ספרי ביאורים.}}===
 *'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערותיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] בשולי ספרים בהיותו בגלות בקסטרמא{{הערה|הערות אלו הוסברו על ידי הרבי בהתוועדויותיו ונדפסו בספר [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] ו[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ט ול"ט.}}.
@@ שורה 184: / שורה 202: @@
 *'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]. נרשמו ע"י תלמידיו מכתבי תלמידו ר' [[אברהם וויינגארטן]].
 *'''ביאורי הרה"ח ר' אלטר שימחוביץ''' - משפיע בתו"א ירושלים, נדפס ע"י [[קה"ת]], [[תשע"ד]]. נמצא גם באתר [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].
-*'''ביאורי ר' שלמה חיים''' ר' [[שלמה חיים קסלמן]] משפיע בתו"ת לוד וכפ"ח, נרשם ע"י תלמידיו ויצא לאור ע"י [[קה"ת]].
+*'''ביאורי ר' שלמה חיים''' ר' [[שלמה חיים קסלמן]] משפיע בתו"ת לוד וכפ"ח, נרשם ע"י תלמידיו ויצא לאור ע"י קה"ת.
 *'''ספר זכרון''' - חלק ביאורי ר' [[חיים שאול ברוק]] - משפיע ב[[אחי תמימים ראשון לציון]], נרשם ע"י תלמידיו.
 *'''ביאורי הרה"ח ר' ישראל ג'יקובסון''' - משפיע תו"ת ניו יורק. נרשם ע"י תלמידיו, ועדין לא ראה את אור הדפוס.
@@ שורה 206: / שורה 224: @@
 * תניא, מהדורת "פאר מקדושים" - מהדורה מבוארת, מפוסקת ומנוקדת, אלול תשע"ד
 * '''מסילות בספר התניא''' - מאת הרב פנחס פרידמן, ביאורים מובאות ועיונים בספר התניא, יצא לאור על ידי מכון אור הצפון של חסידי בעלז, [[כסלו]] [[תשפ"א]]{{הערה|1='''[http://chabadpedia.co.il/images/f/ff/גליון_המבשר_תורני_-_חג_סוכות.pdf סקירה על הספר]''', בתוך המוסף התורני של בטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ"ב, עמוד יח. [https://col.org.il/news/134865 במוסף התורני ב'המודיע': שיח עם עורכי 'מסילות בספר התניא'], י"ז כסלו ה'תשפ"ב 21.11.2021.}}.
+*'''אוצר פירושים''' על ספר התניא (פרקים א-ג) - הרב אליהו מטוסוב.
 *'''שלהבות התניא''' - הרב [[גדליהו אקסלרוד]], בהוצאת [[התאחדות החסידים]].
-*'''ביאורי ר' [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]''' - סיכומי שיעורים{{הערה|מתוך הקלטות משיעוריו בחברותא עם ר' [[טוביה ליצמן]] שהתפרסמו במערכת [[נחייג ונשמע]].}} בקבצי [[הערות התמימים ואנ"ש 770]]{{הערה|החל מגליונות חג השבועות וגליון לשבת פרשת קורח בהם התפרסמו גם כללי ודרכי העריכה.}} תשפ"ג.
+*'''ביאורי ר' [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]''' - ערוכים עם מראי מקומות והשוואות (לעת עתה יצא לאור עד פרק כ"א){{הערה|השיעורים מתוך הקלטות משיעוריו בחברותא עם ר' [[טוביה ליצמן]] שהתפרסמו במערכת [[נחייג ונשמע]].}} - בקבצי [[הערות התמימים ואנ"ש 770]] במשך קיץ תשפ"ג{{הערה|החל מגליונות חג השבועות וגליון לשבת פרשת קורח בהם התפרסמו גם כללי ודרכי העריכה.}}.
+====קיצורים וסיכומים====
+*[https://abc770.org/article_node_6231/ סיכום חלק ליקוטי אמרים בתניא], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], מתוך [[פניני התניא]] באתר {{חב"ד אור אין סוף}}
+*[[מפת התניא]], הרב [[שת טאוב]]
+*[[עץ התניא]], הרב [[מיכאל דורון]]
+*סיכום התניא, הרב [[שמואל ששון]]
+*חוברת סיכום, [[קרן דור דעה]] בהוצאת [[את"ה העולמי]] [[תשע"א]]
+*לומדים תניא, הרב [[חיים הבר]]
 ===עיבודים===
@@ שורה 219: / שורה 246: @@
 ===הוצאות הקשורות לתניא===
 *[[יהושע מונדשיין]], '''[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו''', [[תשמ"ב]].
-*'''מספרים תניא''' - הרב מנחם מענדל קרומבי{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/27-06-2021-03-18-30-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94.pdf הוספות לספר מספרים תניא] {{PDF}}{{אינפו}}}}.
+*'''מספרים תניא''' - הרב מנחם מענדל קרומבי{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/27-06-2021-03-18-30-��מספרים-תניא-הוספות-להדפסה.pdf הוספות לספר מספרים תניא] {{PDF}}{{אינפו}}}}.
 ==רחובות==
@@ שורה 225: / שורה 252: @@
 == ראו גם ==
 * מבצע '''[[הדפסת ספר התניא]]''' לאור בקשת הרבי.
 * '''[[חלוקת תניא]]''' - ערך אודות שבעה מעמדים בהם חילק הרבי לקהל הרחב את ספר התניא.
@@ שורה 233: / שורה 259: @@
 === ספרים אודות התניא ===
 *[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]]
 *[[תולדות ספר התניא]]
@@ שורה 239: / שורה 264: @@
 == לקריאה נוספת ==
 *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק לא - תניא בערבית
+*'''מסלול הזהב ללימוד התניא''', שבועון כפר חב"ד גליון 2097 עמוד 36
 == קישורים חיצוניים ==
+{{מיזמים|חב"דציטוט=ספר התניא|חב"דטקסט=תניא}}
 ;ספר התניא לקריאה
 * '''[https://drive.google.com/file/d/1Piv9wCLaHmENezKCatGBvsT8_9uA-CxW/view?usp=sharing לקוטי אמרים - תניא]''', לקריאה והורדה {{PDF}}
@@ שורה 245: / שורה 273: @@
 *[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר ספריית חב"ד. {{PDF|}}
 *[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף], [[צורת הדף]]. {{תמונה}}
-*[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] [[צורת הדף]] באתר היברו-בוקס {{PDF}} {{הב}}
+*[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] צורת הדף באתר היברו-בוקס {{PDF}} {{הב}}
 ;קישורי תוכן
@@ שורה 254: / שורה 282: @@
 *מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73086 אור חדש בערבית תאיר]''' - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], יח כסלו התשע"ג (02.12.2012) {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
 *'''[http://shturem.net/uploadfile/pdf/Tanya_Poster.pdf מפת התניא]''' {{PDF}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
 *הרב [[מענדל וכטר]], '''[https://toratchabad.com/שיחה-עם-הרב-ווכטר-עם-התניא מה החידוש והצורך בספר התניא?]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
+*'''[https://77012.blogspot.com/2024/03/blog-post_16.html הרבי הרש"ב בחריפות: רק כך נכון ללמוד את ספר ה'תניא']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 ;הוצאה לאור
@@ שורה 262: / שורה 291: @@
 ;שיעורים
+* אתר 'התניא שלי' לשמיעת וקריאת שיעורים בתניא (אתר מותאם לטלפון הנייד), זמין גם כאפליקציה לאנדרואיד ולאייפון.
+* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [https://abc770.org/book/book_node_2473/ פניני התניא] באתר {{חב"ד אור אין סוף}}
 *[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א]. אתר ישיבה
 *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=372 שיעורי תניא לילדים] מאת הרב דובער ליפש - אתר '[[ניצוצות של קדושה|ניצוצות]]' {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
@@ שורה 268: / שורה 300: @@
 * מדור '''[http://itanya.mobi/shaar-haichud-vehaemuna-r-harpaz שיעורים בשער היחוד והאמונה]''' עם הרב [[נעם הרפז]] {{וידאו}} אתר itanya {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
 * הרב [[חיים שלום דייטש]] שיעורים על [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65970 פרק ח'] ו[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66047 פרק ט']{{וידפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
-*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A9%D7%A2%D7%A8%20%D7%94%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%20%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94 סדרת שיעורים מרתקת על 'שער היחוד והאמונה' מאת הרב משה מרדכי ע"ה ארנשטיין]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
+*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/שער%20היחוד%20והאמונה סדרת שיעורים מרתקת על 'שער היחוד והאמונה' מאת הרב משה מרדכי ע"ה ארנשטיין]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 ;מדיה
@@ שורה 275: / שורה 307: @@
 *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2307 הרבי מחלק תניא - הוצאת האל"ף] - י"א [[ניסן]] [[תשד"מ]] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
 *[[דורון הגי]], '''[http://chabad.info/category/video/beis-medrash-video/דקה-וחצי-תניא/ דקה וחצי תניא]''', סרטוני אנימציה למקורבים המפשיטים מושגים מספר התניא {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
+{{ספרי אדמו"ר הזקן}}
-{{תבנית:במחיצת הרבי}}
+{{במחיצת הרבי}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
+[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]
 [[קטגוריה:ספר התניא]]

ספר התניא – הבדלי גרסאות