ספר התניא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: שחזור ידני עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(428 גרסאות ביניים של 90 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תניא}}[[תמונה:ספר התניא.jpg|left|thumb|250px|ספר התניא]]'''ספר התניא''' נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים'''. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]]. הודפס בשנת תקנ"ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות  חב"ד, ה[[אדמו"ר הזקן]], רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו 'בעל התניא'.
{{תניא}}
[[קובץ:ספר התניא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת ספר התניא]]
'''ספר התניא''' (נקרא גם '''לקוטי אמרים''' או '''ספר של בינונים''') הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים. הספר הודפס לראשונה בשנת [[תקנ"ז]] (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - [[אדמו"ר הזקן]], מייסד חסידות חב"ד.


== רקע היסטורי ==
== רקע ==
בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד אדמו"ר הזקן את חסידות חב"ד. במשך עשרים שנה (משנת [[תקל"ה]] - 1775) כתב אדמו"ר הזקן את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב"ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת [[תקנ"ה]] (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.
בשנת [[תקל"ב]] (1772) ייסד [[אדמו"ר הזקן]] את שיטת [[חסידות חב"ד]], הדורשת [[עבודת השם]] בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ב[[יחידות]] על מנת שיפתור להם את בעייתם. לאחר היחידות היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של אדמו"ר הזקן בעבודת השם. עצות אלו נלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים בכל מקומות מושבותיהם{{הערה|הקונטרסים היו העתקות מכתבי אדמו"ר הזקן שהוא כתב בעצמו משהתרבו הפניות, ורק לאחר זמן רב החליט לפרסמו בדפוס כאמור להלן}}. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערה|בהוראת [[הרבי]]}}.


מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר "כפרני". עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.
כשרבו הפניות, החליט [[אדמו"ר הזקן]] לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם{{הערה|[[אדמו"ר הזקן]] בהקדמה לספר התניא}} בצורה מסודרת.


בשנת תקנ"ו (1797) שלח אדמו"ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]] לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו"ר הזקן ב-כ' כסלו תקנ"ז.
בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אות ואות בחסר וביתיר. המאמרים שאמר אדמו"ר הזקן מראש השנה [[תק"נ]] עד י' כסלו [[תקנ"ד]] - הם היסוד והבסיס לכתיבת הפרקים על ידו (אשר בהם נכללו לקוטי עצות משנים הקודמות){{הערה|[[תבנית:היום יום/ט' כסלו|'היום יום' ט' כסלו]]}}, שהסתיימה בשנת [[תקנ"ה]] (1795) ואז אישר להעתיק את הספר.


בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב"ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.
הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני [[הגאון מווילנה]] שהורה לשרפו. כשנודע ל[[אדמו"ר הזקן]] על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו"ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל [[שגיאה]] וחוסר דיוק.


==שמותיו== 
בשנת [[תקנ"ו]] (1796) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית ה[[דפוס סלאוויטא|דפוס בסלאוויטא]] בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]: ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. ההדפסה הסתיימה ב[[כ' בכסלו]] [[תקנ"ז]]. ביום [[כ"ו בכסלו]] הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן.
לספר מספר שמות:
*'''לקוטי אמרים''' - כך מכנה אדמו"ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו "מלקט" את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם "תניא" הנפוץ יותר: "לקוטי אמרים-תניא". 
*'''ספר של בינונים''' - כותב אדמו"ר הזקן בדף השער: "ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים"; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה"בינוני". כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו"רי חב"ד (למעט בספרי אדמו"ר שליט"א), ובראשי תיבות: סש"ב. 
*'''תניא''' - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"), וכך הוא מכונה בספרי אדמו"ר שליט"א, ולעתים: "תניא קדישא" (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם "לקוטי אמרים" המקורי: "לקוטי אמרים-תניא".  
*'''תורה שבכתב של החסידות''' -  כינוי זה ניתן לספר על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק אדמו"ר הזקן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב"ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.        


==חלקיו==
בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף אצל חלק מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת [[חסידות חב"ד]] היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.
לספר חמישה חלקים:
*'''לקוטי אמרים''' - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה', אליה כל אדם יכול להגיע -  דרגת ה"[[בינוני]]". מכיל הקדמה ונ"ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ"ז (1797).
*'''שער היחוד והאמונה''' - נקרא גם 'לקוטי אמרים חלק שני'. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש"ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ"ז (1797).
   
*'''אגרת התשובה''' - ביאור נרחב במהותה של ה'תשובה' על פי החסידות. מכיל י"ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ"ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס"ו (1806). נוספה על ידי אדמו"ר הזקן.
*'''[[אגרת הקודש]]''' - מכתבים ואגרות של אדמו"ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת  ה' וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל"ב סימנים. הודפסה לראשונה: שקלוב תקע"ד (1814). נוספה על ידי בניו.
*'''קונטרס אחרון''' - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו"ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע"ד (1814). נוסף על ידי בניו.


== תניא מהדורא קמא ==
==שמות וכינויים של התניא==
::'''לערך מורחב [[תניא מהדורא קמא]]'''
לספר התניא מספר כינויים:
תניא מהדורה קמא הינו ליקוט הקונטרסים שהיו נפוצים בידי ה[[חסידים]] עד להדפסת התניא.
*'''לקוטי אמרים''' - השם הרשמי אותו נתן [[אדמו"ר הזקן]] לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, בהיותו רק "מלקט" את דברי ה[[קבלה]] והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.
בהוראת [[הרבי]] יצאו הקונטרסים לאור בשנת [[תשד"מ]].
*'''ספר של בינונים''' - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת [[בינוני]]. שם זה נפוץ ב[[תורת חב"ד]], פעמים בראשי תיבות - "סש"ב".
*'''תניא''' - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעיתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא"{{הערה|כינוי זה ניתן על ידי}} (התניא הקדוש).
*'''תורה שבכתב של תורת החסידות''' - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי [[אדמו"ר הזקן]] באופן אישי{{הערה|שיחת שבת פרשת נח תשכ"א}}, בשונה משאר ספריו ומאמריו{{הערה|להוציא מאמרים ספורים, כמו מאמר דיבור המתחיל "להבין ענין הדגלים" שנכתב על ידו באופן אישי. שיחת שבת פרשת במדבר תשט"ו}} שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של [[נגלה]]{{הערה|כינוי זה ניתן על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] - רשימת כ"ק אדמו"ר הריי"צ שנדפסה ב[[קיצורים והערות לתניא]] עמוד קיח}}. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה [[אדמו"ר הצמח צדק]] לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם [[חלום]] בו הוא נשאל מה דינו של [[ספר תורה]] שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.
(בדומה לכך, שלל הרבי על הסף הדפסת ספר התניא לילדים שיצורפו אליו ציורים{{הערה|1=[http://chabad.info/wp-content/uploads/2019/04/12-04-2019-20-45-16-מענות-קודש-תשנ.pdf מענות קודש תש"נ מענה שעז].}}.


==מטרתו==
==חלקי התניא==
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב"ד, הדוגלת ברעיון של '[[מוח שליט על הלב]]' כדרך למימוש [[אהבת ה']] [[יראת ה'|ויראתו]] - בחלקו הראשון של הספר, 'לקוטי אמרים'. ואילו חלקו השני, 'שער היחוד והאמונה', מבאר את שיטתה באמונה ב[[אחדות ה']], אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב"ה.
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל - תניא, ליקוטי אמרים
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן=לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים ב[[ספר התניא]] בצורת תרשים זרימה.{{ש}}בשורה האחרונה של התרשים, מופיעים קישורים לתרשים מפורט יותר לפי קבוצות פרקים העוסקים באותו נושא.


במהלך הסברת שיטתו, מביא אדמו"ר הזקן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה' התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: "להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה".
{{ש}}{{עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי}}}}


==תוכנו ואופיו==
{{ניווט
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות 'ווארט' חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ולשיטת חסידות חב"ד, הדוגלת שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.
|כותרת=תרשים כולל של שער היחוד והאמונה
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/שער היחוד והאמונה}}}}


בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורש אדמו"ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב"ד - שלושת המוחין; [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, [[חג"ת]] [[נה"י]] - ששת המידות; [[חסד]] [[גבורה]] [[תפארת]] [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]]. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.
[[קובץ:אגרות קודש אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת הקודש הראשונה]]
ספר התניא מחולק לחמישה חלקים, [[הרבי הריי"צ]] השווה בין ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]], לארבעת חלקיו{{הערה|[[ספר השיחות]] [[ה'תש"א]] עמוד 142:}}:


משום כך, מבאר אדמו"ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת להגיע לאהבת ויראת ה' בלבו.
#'''ספר של בינונים''' - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת ה[[בינוני]]. מכיל הקדמה ונ"ג פרקים{{הערה|מקביל למספר הימים ששהה [[אדמו"ר הזקן]] בבית הכלא ב[[פטרבורג]], וכנגד חמישים ושלוש [[קטגוריה:פרשות השבוע]].}}.
#'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בחידוש הבעש"ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.
#'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות. מכיל י"ב פרקים. במהדורה קמא (זאלקווי תקנ"ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ובמהדורה בתרא (שקלוב תקס"ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו"ר הזקן.
#'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב [[אדמו"ר הזקן]] "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון"{{הערה|מתוך הסכמת בני המחבר}}. התווסף לספר התניא רק לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה ב[[שקלוב]] שנת [[תקע"ד]]. בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.
#'''קונטרס אחרון''' - ביאורי אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך העצות בעבודת ה'. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: [[שקלוב]] תקע"ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו ממלאי מקומו לאחר [[הסתלקות]]ו. גם בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.


בחלק השני, 'שער היחוד והאמונה', מבאר אדמו"ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב"ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.
===ספר של בינונים===
שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש [[אהבה]] ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת [[החסידות הכללית]] סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת [[חסידות חב"ד]], נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך ב[[אהבה ויראה]] מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות [[התבוננות]] מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).


הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב"ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב"ה ומחיה את הנבראים אינה "נפרדת" ממנו -היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.
בליקוטי אמרים פורש [[אדמו"ר הזקן]] את שיטת חב"ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב, ומידותיו של האדם מופיעים לאחר מכן כתוצאה מתובנות המוח והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.


הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו"ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.
===שער היחוד והאמונה===
{{ערך מורחב|ערך=[[שער היחוד והאמונה]]}}
בחלק זה מבאר [[אדמו"ר הזקן]] בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה ב[[אחדות ה']] אין פירושה רק שלילת אלוקה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא ש[[הקדוש ברוך הוא]] הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע{{הערה|מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"}} ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים ל[[אין ואפס]] כמו לפני הבריאה.


==קדושתו ומעלתו==  
===אגרת התשובה===
אדמו"ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...  
{{ערך מורחב|אגרת התשובה}}
חלק זה עוסק באופן עבודת ה[[תשובה]] על פי דרך [[חסידות חב"ד]]. האגרת מכונה גם בשם '''תניא קטן'''. כוללת שנים עשר פרקים: שלושת הפרקים הראשונים מבארים את פרטי מצוות התשובה על פי נגלה, חמשת הפרקים ד'-ח' מבארים את התשובה על פי חסידות, וארבעת הפרקים האחרונים – מחברים ומשלבים את שניהם{{הערה|שיחת שבת פרשת וישלח תשכ"ט.}}.


מאוחר יותר, התבטא ר' יהודה ליב הכהן, "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ואילו ר' זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.
על לימוד אגרת זו התבטא [[הרבי]], שהיות והקב"ה עשה בדורנו שיהודים לא יוכלו [[תענית|להתענות]] כחלק מתיקוני התשובה, "על ידי [[לימוד תורה]] בענינים אלו – באופן של "עסק", ואפילו באופן של "קריאה" – נחשב הדבר כאילו האדם התענה את כל מספרי הצומות המפורשים בתיקוני התשובה מ[[האריז"ל]], ועל ידי לימוד אגרת התשובה הרי זה כאילו עסקו בעבודת התשובה בכל המדרגות המבוארות באגרת התשובה"{{הערה|התוועדות יום ב' דחג הסוכות תשכ"ט, תורת מנחם חלק נ"ד עמוד 113. וראו גם 'היכל מנחם' חלק א' עמוד רכד, ביחידות לרב [[עזריאל זליג סלונים]]: "הנך נראה לא טוב, כמו אחרי תעניות וצומות, כאילו נמצאים בזמן שלפני הדפסת אגרת התשובה".}}.
===אגרת הקודש===
{{ערך מורחב|ערך=[[אגרת הקודש]]}}
התניא הודפס לראשונה בשנת תקנ"ז (1976), אך ללא שני החלקים האחרונים "[[אגרת הקודש]]" ו"[[קונטרס אחרון]]" - רק בשנה שאחרי הסתלקות [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] הדפיסו בניו{{הערה|[[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|רבינו האמצעי]], [[חיים אברהם שניאורי|ר' חיים אברהם]] [[משה שניאורי|ור' משה]].}} את התניא פעם נוספת{{הערה|הייתה זו ההוצאה לאור השמינית, 17 שנים לאחר הדפוס הראשון.}}, והוסיפו לו את שני החלקים האחרונים.


[[ר' לוי יצחק מברדיטשוב]] לאחר שקרא את הספר הגיב, "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן".
בשנים הבאות נמשכו השינויים מדפוס לדפוס{{הערה|כפי שניתן ללמוד מרשימת הדפוסים הנמצאת בסוף התניא.}}, ורק בשנת תר"ס (103 שנים לאחר הדפוס הראשון) - כשהדפיס [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|הרבי הרש"ב]] את התניא לטובת הישיבה - "נחתם" ונתקדש התניא בצורתו הסופית המוכרת לנו.
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו"ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה"כו'" בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו' - "וכו'". 
אדמו"ר הריי"צ אמר שספר התניא הוא התורה שבכתב של החסידות. [[אדמו"ר הצמח צדק]] רצה לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות, והוא פסק שהספר כשר. כשהקיץ, הבין את הרמז... 
התניא נחשב לספר קדוש ונערץ בכל תפוצות ישראל ונלמד בחרדת קודש.


==סגולותיו==
אחד השינויים המשמעותיים ביותר [[אשר גרוסמן#הגהת והדפסת התניא|בדפוס תר"ס]] היה הוספת 2 אגרות קודש (שלא "זכו" לסימן משלהן אלא צורפו לאגרות שכבר היו): [[אגרת הקודש - סימן י"ט|האותיות הנגלות לנו]] התווספה לסימן י"ט, [[אגרת הקודש - סימן כ"ב|ומגודל טרדותי]] צורפה לסימן כ"ב.
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא ע"י אדמו"רי חב"ד, אדמו"רי פולין רבנים וחסידים. ביניהן ניתן למנות: [[אמונת ה'|אמונה בה']], מניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה, אהבת ה' ויראתו, קטורת לכל המגפות הרוחניות, שפע ברכה והצלחה, ואף הצלה וישועה.    


לשינון התניא בעל פה, חשיבות רבה בחסידות חב"ד, במיוחד י"ב הפרקים הראשונים. החסידים נהגו לחזור עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב. מהמעלות שנמנו על כך הן: טהרת אוויר הרחוב, סגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה. [[משפיע|משפיעים]] רבים, כשנתבקשו לאשר נסיעת בחור מהישיבה לרבי, התנו את אישורם בשינון י"ב פרקי תניא.  
עד היום הגיעו לידינו קרוב ל200 אגרות שכתב רבינו הזקן{{הערה|רובן ככולן נאספו בספר [[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|אגרות קודש]] של רבינו הזקן.}} (רובן המכריע "מכתבים כלליים"{{הערה|לא לאנשים פרטיים.}}), אך רק 32 מתוכן נבחרו ע"י בני הגאון המחבר להכנס לתניא{{הערה|ו5 נוספו בשנים מאוחרות יותר: שני מכתבים הוכנסו בחלק [[אגרת הקודש]], ו3 ב[[קונטרס אחרון]].}} עןד ראוי לציין, כי כמחצית מהאגרות (15 מתוך 32) עוסקות ב[[צדקה]], '''ובכל אגרת מוסברת מעלה אחרת.'''


אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. צדיקים רבים, כמו ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו להחזיקו כל העת ברשותם. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה.
===קונטרס אחרון===
[[קובץ:תניא טורקית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר התניא מתורגם לטורקית]]
{{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס אחרון - ספר התניא]]}}
כמו אגרת הקודש, גם קונטרס אחרון צורף לתניא לראשונה בשנת תקע"ד (ראה בפסקה [[אגרת הקודש]] לעיל). ה"קונטרס" כולל תשעה סימנים:
* חמשת הסימנים הראשונים שבקונטרס אחרון הם "פלפול ועיון עמוק על מאמרי זהר וכתבי האר"י, שנראים כסותרים זה את זה וברוח מבינתו מישבם": שלושת הראשונים מיישבים סתירות (לכאורה) בין פרקים ל"ט עד מ"א שבתניא לדברי [[זוהר (ספר)|הזוהר]], ושני האחרונים ביאורים בפרע"ח.
* ארבעת הסימנים האחרונים הן אגרות קודש רגילות. אין בידינו הסבר מדוע ארבע האגרות שבסוף הקונטרס הופרדו משאר אגרות הקודש (ובפרט שבמשך השנים{{הערה|86 שנים עברו מאז צירוף קונטרס אחרון לתניא בשנת תקע"ד ועד חתימת התניא בתר"ס}} נעשו תיקונים רבים הן באגרות עצמן והן בסדרן).


גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהילים ופרקי משניות.
==על התניא==
כשסיים [[אדמו"ר הזקן]] את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' זושא מאניפולי: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ר' יהודה ליב הכהן אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]] אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן". ר' [[ברוך ממז'יבוז]] אמר על התניא כי הוא "ספר השכל"{{הערה|בית רבי פרק כ"א הארה ד'.}}. חתנו של רבי עקיבא איגר העיד, כי [[ספר התניא]] היה בין ספרי חמיו{{הערה|1=ראה גם באגרות סופרים עמ' 56 שם מעיד חתנו הנ"ל שבין ספריו היה גם ספר התניא.}}. וה'[[אברהם יהושע העשיל מאפטא|אוהב ישראל]]' מאפטה אמר ש'''"גם [[אבות]]ינו הקדושים - אברהם יצחק ויעקב הלכו בדרך העבודה הכתוב בלקוטי אמרים"'''{{הערה|עשרה מאמרות - הקדמת ה'חקל יצחק' על הספר "אמרי יוסף" (מאמר ז' אות י').}}.


==השפעתו==
===סגולותיו===
ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד [[הבעש"ט]] היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על עולמו. הבעש"ט חידש שההשגחה של הקב"ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקו, בביאורו את שיטת הבעש"ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; [[אמונת ה'|אמונה בה']] ומניעת [[מחשבות זרות]] והרהורי כפירה{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ו' ע' קכג.}}, אהבת ה' ויראתו{{מקור}}, קטורת לכל המגפות הרוחניות{{הערה|[[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים]] ע' קכה.}}, שפע ברכה והצלחה{{הערה|[[קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים]] ע' קכח.}}, ואף הצלה וישועה - אפילו יותר מאשר אמירת תהילים{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_2791/ הרב שמואל נודל שמע מאחיו. ראה "לקוטי ספורים" פרלוב הוצאה ראשונה ע' קסא].}}.
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר"א, ר' חיים מוולוז'ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין "[[צמצום לא כפשוטו]]".  
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב"ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש"ט "יפוצו מעינותיך חוצה".


==פירושי התניא==
אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן{{מקור}}. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה{{הערה|עיין לדוגמא אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'תרמט (במכונית, ביחד עם סידור ותהילים). אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'רסח (עם תהילים, ושיהיה לכל אחד הנוסעים, וגם ללמוד מתוכם). מענה משבט [תשנ"ב]] [[ליקוט מענות]] תשנ"ב מענה שלא (חת"ת).}}. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם ([[יארצייט]]) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי [[תהלים]] ופרקי משניות{{הערה|מופיע בספר 'לשמע אוזן'. שם גם מציין שאות י' נמצאת באחד הפרקים שמתחיל באמת במילה "ויש" ולא רצה אדה"ז להתחיל פרק במילה "יש" ולכן התחיל וכתב "ויש".}}.
בהיות ספר התניא ספר היסוד וה"תורה שבכתב" של חסידות חב"ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.


===חיבורים ופירושים של אדמו"רי חב"ד===
===השפעתו===
לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של [[הקב"ה]] על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של הקב"ה הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. [[אדמו"ר הזקן]] הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי [[הגר"א]]. אחד מהם, ר' [[חיים מוולוז'ין]], הושפע מדעתו של אדמו"ר הזקן ולא סבר כרבו בעניין ה"השגחה פרטית"{{הערה|ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין [[צמצום לא כפשוטו]] - ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' אגרת י"א. [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'.}}.


*'''[[הערות וציונים]]''' - מאת אדמו"ר הצמח צדק.
כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב"ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.


*'''[[לוח התיקון]]''' - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת [[אדמו"ר שליט"א]].
===לימודו===
{{תקנות הרבי|}}
{{ערך מורחב|ערך=[[מורה שיעור]]}}
[[אדמו"ר הריי"צ]] תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] לי"ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק אדמו"ר הריי"צ את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים: מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות החדשות - בשולי העמוד.


*'''הערות''' - מופיעות בספר '[[שיעורים בספר התניא]]'. מאת אדמו"ר שליט"א.
[[הרבי]] עורר על מנהג החסידים ללמוד פרק תניא בכל יום קודם [[תפילת שחרית]] (לפני אמירת "הריני מקבל"){{הערה|שבת פרשת אחרי תשמ"ט.}}.


*'''ביאורים באגרת התשובה''' - ביאורים על פרקים א-ד מאגרת התשובה, שלוקטו משיחותיו של אדמו"ר שליט"א. נדפסו בחוברת בשנת תשכ"ט ועם הוספות בלקוטי שיחות חלק טל. הביאור הינו 'בלתי מוגה'.
הסדר המומלץ ללימוד: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'{{מקור}}. סדר זה תלוי בתכונות הנפש של הלומד ועשוי להשתנות בהתאם לכך.


*'''[[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]]''' - חיבור שנכתב ע"י אדמו"ר שליט"א המכיל גם "פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת"י שלהם המפרשים דברי התניא", אך לבסוף לא ניתן להדפסה.
[[אדמו"ר הרש"ב]] כתב מכתב כללי לחסידים בו מזהיר שלא לפרש פירושים אישיים בתניא, אלא רק בעניני [[עבודה|עבודת השם]] שבהם יכולים להרחיב אף כשאין זו הכוונה האמיתית בדברי התניא. ומוסיף שמכל פרק יש לקחת את התוכן הכללי של הענין{{הערה|אגרות קודש שלו כרך ב ע' תשכ.}}.


===פירושי חסידים===
שיעורי תניא מתקיימים ברחבי הארץ ובעולם כולו.
[[תמונה:ביאור תניא.jpg|left|thumb|400px|שער הספר "ביאור תניא"]]
*'''שערי היחוד והאמונה''' - מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]].


*'''פירוש''' - מאת הרב יעקב קיידנר,מי שחיבר את הספר "[[סיפורים נוראים]]".
===תניא בעל פה===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[שינון תניא בעל פה]]}}
[[חסידים]] נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה, כשהדגש הוא על ה'הקדמה' ושנים עשר פרקיו הראשונים לכל הפחות{{הערה|ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] היה מתנה את נסיעת ה[[בחור]]ים ל[[רבי]], בשינון י"ב פרקי תניא.}}, וחוזרים עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב.


*'''ביאור הרש"ג''' - ביאוריו של [[ר' שמואל גרונם]] אסתרמן על התניא כפי שנרשמו בידי תלמידיו.
[[הרבי]] עורר על לימוד פרק מ"א עד המילים "כעומד לפני המלך" וחזרתו בעל פה בהזדמנויות שונות{{הערה|1=אגרות קודש רבות, ראה למשל: [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/4/1153 א'קנג], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3173 ג'קעג], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/10/3248 ג'רמח], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4699 ד'תרצט].}}.


*'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] על התניא שנאמרו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], נדפסו בספר "[[ניצוצי אור]]".
מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב, וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה.


*'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערות לספר התניא. מאת רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. אדמו"ר שליט"א ביאר את הערותיו ברבות משיחותיו, שנדפסו בסדרת ספרי 'התוועדויות', ה'בלתי מוגה', ונלקטו ל'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק', כשהמוגהות נדפסו בלקוטי שיחות חלק יט וטל.
===דפוסיו===
[[קובץ:תניא תקנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף השער מההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת [[תקנ"ו]]]]
בשנת תקנ"ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו"ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ"ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.


*'''שיעורים בספר התניא''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]]. הוגה ע"י [[אדמו"ר שליט"א]] שהוסיף את הערותיו.
בשנת תר"ס (1900) נדפסה [[דפוס האלמנה והאחים ראם|בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם]] ב[[ווילנא]] המהדורה השלושים ושש{{הערה|1=ראה בארוכה במאמרו של הר"י מונדשיין:[http://shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=40&lang=hebrew מאה שנה להדפסת "התניא דתומכי תמימים":]}}. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו"ר הרש"ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה<ref>ראה אגרות כ"ק אדמו"ר שליט"א אגרת א'תצה </ref> זו{{הערה|1=[www.kramim.info/article/%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/60433413 מאה שנה להדפסת 'התניא דתומכי תמימים']}}.


*'''[[ביאור הרנ"ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].
בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של [[חסידות חב"ד]] בשם [[קה"ת]] וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.
 
====מבצע הדפסת התניא====
{{ערך מורחב|הדפסת התניא}}
 
בשנת תשל"ח (1978) הורה [[הרבי]] להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם - ספר התניא - לכל מקום ובכך להביא ל"[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]". מאז מדפיסים חסידי חב"ד את התניא בכל מקום וכיום (תשפ"ג, בעידן מכונות דפוס הניידות) הודפס התניא בלמעלה משמונת אלפים מהדורות{{הערה|כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים}}. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.
 
התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא על ידי חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כ[[איראן]] וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר ב[[מסירות נפש]] באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.
 
הספר הודפס בכמעט הכי הרבה מהדורות (חוץ מהתנ"ך) והודפס בהכי הרבה מקומות בעולם{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/6204.html פרטים נוספים על התביעה באוקריינה נגד התניא], באתר חב"ד אף אם}}.
 
כיום (נכון לשנת [[תש"פ]]), הודפס ספר התניא בלמעלה מ-7,400 מהדורות במקומות שונים בעולם. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה.
 
ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מ[[קראון הייטס]], ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל מתאמים הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מ[[רחובות]].
 
====תרגומי התניא====
{{ערך מורחב|תרגומי התניא}}


*'''[[הלקח והלבוב]]''' - מאת הרב [[אלכסנר סענדר יודאסין]].
ספר התניא תורגם לשפות רבות, כאשר כל תרגום נערך ומבוקר על ידי צוותים מיוחדים שביניהם; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים.


*'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].
עד כה תורגם התניא לאחת עשרה שפות: [[אנגלית]], צרפתית, רוסית, [[יידיש]], ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גרמנית, [[ערבית]]{{הערה|1=מנחם מענדל ערד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73086 אור חדש בערבית תאיר] - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], י"ח כסלו התשע"ג}}, הונגרית{{הערה|תרגם נפתלי קראוס, תל אביב, ה'תשס"א, חמש עשרה פרקים ראשונים מספר לקוטי אמרים.}} וגיאורגית{{הערה|אוצר החסידים, תשע"א.}} כן הופיע גם בכתב ברייל ב[[עברית]] ובאנגלית{{הערה|[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/501948/ רבי לילדים: תַּנְיָא בִּכְתַב בְּרַיְל]}}.  


*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יהושע קראף]].
====הוצאת התניא השלימה====
בפתח דבר למפתחות לספר התניא שנכתב בשנת [[תשי"ד]]{{הערה|נדפס בהוצאות התניא הנפוצות אחר המורה שיעור}} מספר הרבי על הכנה לדפוס של "הוצאת התניא השלימה", ובה: "התניא - באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת"י שלהם המפרשים דברי התניא וכו'".


*'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
הוצאה זו לא יצאה אז לפועל, אך במשך השנים יצאו לאור ספרים רבים המתמקדים באחד או כמה מפרטים אלו{{הערה|כגון: [[שיעורים בספר התניא]] בתור "פירוש קצר", ו"תניא בצירוף מראי מקומות, ליקוטי פירושים וש"נ" בתור מראי מקומות וליקוט מרבותינו נשיאינו המפרשים דברי התניא.}}. ב[[ג' תמוז]] [[תשפ"ג]] הודיעה [[הוצאת ספרים קה"ת]] על הוצאת תניא שתודפס בקרוב בסגנון דומה להוצאת התניא השלימה עליה כתב הרבי.


*'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].
==חלוקתו על ידי הרבי==
{{ערך מורחב|חלוקת תניא}}
בסך הכול עד עתה חילק הרבי שבע פעמים את [[ספר התניא]] לקהל הרחב: ב[[ט"ז סיון]] [[תשל"ה]], ב[[כ"ה תשרי]] [[תשל"ט]], [[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]], ב[[י"א ניסן]] [[תשד"מ]], ב[[יו"ד שבט]] [[תש"נ]], ב[[י"ט כסלו]] [[תנש"א]], וכן בימי הספירה [[תשל"ב]].


*'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל]].
==תניא - מהדורה קמא==
[[קובץ:תניא_מהדורא_קמא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת ספר ה[[תניא - מהדורא קמא]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[תניא מהדורא קמא]]}}
'''תניא מהדורא קמא''' הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן [[אדמו"ר הזקן]] ב[[עבודת השם]] לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו"ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל"ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו נושאים ב[[תורת החסידות]] שטרם הודפסו מ[[אדמו"רי חב"ד]]. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו"ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב"ועד להפצת שיחות" בראשם הרבנים; [[נחמן שפירא]], [[יעקב לייב אולטיין]], [[שלום דובער ליפסקר]] ו[[משה אולידורט]].


*'''[[חסידות מבוארת]]-[[תניא]]''' פירוש ענק שמלקט את כל הפירושים הקיימים. נערך על ידי הרבנים [[יעקב לייב אולטיין]] ו[[נחמן שפירא]].
בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה"ועד להפצת שיחות" ששכן בבנין המשרדים ב-[[770]] וב[[יום שישי]] [[ט"ז כסלו]] [[תשמ"ב]], נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ב[[שבת]] הסמוכה, [[פרשת וישלח]], הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא{{הערה|ה[[התועדות]] במלואה מופיעה בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]] שנת [[תשמ"ב]] חלק א'.}}. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של [[אדמו"ר הזקן]] שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]], שלא הושגה{{הערה|לשון הרבי: {{ציטוטון|בזה תוקן מה ש[[אדמו"ר הזקן]] רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני [[י"ט בכסלו]] שאז לא יצא הדבר לפועל.}}}}. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק וב[[זאת חנוכה]] הוא הודפס שוב.


*'''[[תניא אור אין סוף]]''' - שיעורים בשפה פשוטה בנ"ג הפרקים הראשונים, נערך על ידי הגב' ש. שמידע מ[[ירושלים]].
ביום [[י"ח בכסלו]], ביקש הרבי שבערב [[י"ט בכסלו]] יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום [[ד' בטבת]] דיווחו חברי המערכת שההוצאה שנייה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה {{ציטוטון|ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה}}.


*'''[[טללי תשובה]]''' ביאור ענק על [[אגרת התשובה]], מאת  הרב [[יוסף יצחק כ"ץ]].
==ביאורים על התניא==
[[קובץ:שיעורים בספר התניא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שיעורים בספר התניא']]
במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי{{הערה|ההוראה ניתנה עבור הספר "לקוטי פירושים" על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.}}.


==לימוד התניא==
===ביאורי אדמו"רי חב"ד===
====ספרים שחוברו על סדר התניא====
*'''[[קיצורים והערות (ספר)|קיצורים והערות]]''' - אוסף מכתביו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] על ספר התניא, והערות מ[[אדמו"ר הרש"ב]] שנמצאו ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. הספר נערך על ידי [[הרבי]] (כולל ה[[פתח דבר]]) ויצא לאור בשנת [[תש"ח]].
*'''מפתחות לספר התניא, לוח התיקון, הערות ותיקונים וכו'''' - קובץ שנערך על ידי הרבי ונדפס בשנת תשי"ד (כקובץ בפ"ע), ומאז נכרך ונדפס יחד עם ספר התניא (יחד עם ה[[מורה שיעור]] מ[[הרבי הריי"צ]]). המפתחות כוללים: מפתח עניינים, ומפתח שמות ספרים ואנשים. לפני המפתחות ישנו "[[פתח דבר]]" מהרבי.
*'''מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים''' - נכתב ע"י הרבי בסביבות שנות בואו ל[[ארצות הברית]]. הספר כולל: מראי מקומות לפסוקים מאמרי חז"ל זהר וספרי קבלה, פירוש קצר ותמציתי בכל מקום שדורש ביאור, דיוקי נוסח, הפניות למקורות נוספים בתורה ובמיוחד בתורת חב"ד, וסיפורים הנוגעים ללימוד התניא.
* נוסף לכל זה, [[הרבי]] כתב הערות וביאורים בתניא במיוחד לספרים: '''ליקוטי ביאורים בספר התניא'''{{מקור}}; '''תניא בצירוף מ"מ, ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות'''{{מקור}}; ו'''[[שיעורים בספר התניא]]'''{{הערה|כפי שציין לאורך כל ספריו - כל הערה במקומה.}}.


כשאדמו"ר הריי"צ הנהיג את לימוד ה[[חת"ת]] (חומש תהילים תניא) היומי, חילק את הספר לשני מסלולי לימוד שנתיים; מסלול לימוד לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בשנה אחת, המתחילה ב-י"ט כסלו, 'ראש השנה לחסידות', ומסתיימת ב-י"ח כסלו שנה אחר כך, מסיימים ללמוד את ספר התניא מדף השער ועד האגרת האחרונה ב'קונטרס אחרון'. ה'מורה שיעור' נדפס בסוף התניא, ובמהדורות רבות - בשולי העמוד, כשהשיעור לשנה פשוטה בצדו הפנימי, ולשנה מעוברת - בחיצוני.
====ספרי ליקוטים מתורת רבותינו נשיאינו====
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' הליקוט הראשון מתורת רבותינו נשיאינו על התניא - נערך ע"י הרב [[יהושע קארף]] ונדפס בשנת [[תשכ"ה]]. הספר מלקט ביאורים מרבותינו נשיאינו ומחסידים.
*'''תניא בצירוף מ"מ, ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות''' הוא הליקוט השני שיצא לאור. החוברת הראשונה יצאה בשלהי [[תשל"ג]] והעבודה כולה נשלמה בשנת [[תשס"ג]]. נערך ע"י הרב [[אהרון חיטריק]]. הספר יצא לאור בהנחיות מפורטות ועידוד עצום מ[[הרבי]], קרוב לחצי מהספר מוקדש לליקוט ביאורי רבותינו נשיאינו על התניא.
*'''תניא עם ליקוט פירושים מספרי וכתבי רבותינו נשיאינו''' יצא לאור בחוברות ע"י [[קה"ת]] החל מ[[ח"י אלול]] [[תשע"ד]], כשב[[ג' תמוז]] [[תשפ"ג]] הודיעה קה"ת על סיום העבודה על כל ליקוטי אמרים והוצאת הספר בקרוב.  
*'''ביאורים באגרת התשובה''' - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת [[תשכ"ט]], וצורף לאחר מכן ל[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ט (בהוספות).
* '''"ליקוטי אגרות"'''{{הבהרה|סיבה=איפה הספר מפורסם? יש בו משהוא ייחודי יותר מכל הנ"ל?}} - מכתבי רבותינו נשיאינו על ספר התניא (על סדר הפרקים א-נג). תורה אור, תשע"ד.


בישיבות חב"ד בעולם לומדים בעיון את כל החלק הראשון של התניא, 'לקוטי אמרים', עם פירושיו השונים, פעם אחת בישיבה קטנה ופעם נוספת בישיבה גדולה, כשמשפיעי הישיבה מוסרים שיעורים בחומר הנלמד. את 'אגרת התשובה' לומדים בחודש אלול כהכנה ל'ימים הנוראים'.
===ביאורי חסידים{{הערה|רשימות ביאורי חסידים הופיעו ב: '''ספר התניא - בילוגרפי' ''' (תשמ"א) ע' 182 ואילך - כל הנדפס עד שנת כתיבת הספר. '''תניא עם פירוש חסידות מבוארת''' בסיום כל כרך, עם תיאור קצר. '''אוצר פירושים על התניא''' של הרב [[אליהו מטוסוב]] ע' תקנה - רשימה של 76 ספרי ביאורים.}}===


סדר לימוד הספר למתחילים: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'.  
*'''[[ליקוטי לוי יצחק]]''' - הערותיו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] בשולי ספרים בהיותו בגלות בקסטרמא{{הערה|הערות אלו הוסברו על ידי הרבי בהתוועדויותיו ונדפסו בספר [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] ו[[ליקוטי שיחות]] חלק י"ט ול"ט.}}.


אדמו"ר שליט"א הורה ללמוד פרק תניא לפני תפילת שחרית, ואת תחילת פרק מא עד המילים "כעומד לפני המלך".  
====עד דור אדמו"ר הרש"ב====
*'''שערי היחוד והאמונה''' - ביאורים ב[[שער היחוד והאמונה]] מאת רבי [[אהרון מסטרשלה]], [[שקלוב]] [[תק"פ]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/21329 קישור לספר]}}.
*'''ביאור תניא''' - מאת הרב יעקב קיידאנער{{הערה|כך מאויית כינוייו (ע"ש העיר ממנה בא) באגרות קודש כרך ב' אגרת שכא. כרך ג' אגרת תקז (ושם נק' ג"כ בר"ת: "מהרי"ק"). כרך ח' אגרת ב'תע. ובהוצאת קה"ת אייתו (בשפה העברית) "מקיידאן".}} (מחבר הספרים [[סיפורים נוראים]] ו[[ויכוחא רבה (ספר)|ויכוחא רבה]]). יצא לאור ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשל"ט]], ובשנת [[תשע"ג]] ע"י קה"ת בתוספת השוואה לכתבי יד שחלקם פורסמו לראשונה.
*'''ביאור הרש"ג''' - שיעוריו של ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]. נרשם על ידי תלמידיו.


בפרויקט מיוחד שהושק בשנים האחרונות, נלמד החלק השני 'שער היחוד והאמונה' בבתי הספר היסודיים החב"דיים, כחלק מתוכנית הלימודים. התכנים העמוקים עובדו בצורה קלילה בחוברות המותאמות לרמת התלמידים.
====תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]====
*'''הלקח והלבוב''' - מאת הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]] ([[כפר חב"ד]], [[תש"ל]]).
*'''ניצוצי אור''' - שיעורי ר' [[שמואל לויטין]] בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]. נרשמו ע"י תלמידיו מכתבי תלמידו ר' [[אברהם וויינגארטן]].
*'''ביאורי הרה"ח ר' אלטר שימחוביץ''' - משפיע בתו"א ירושלים, נדפס ע"י [[קה"ת]], [[תשע"ד]]. נמצא גם באתר [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].
*'''ביאורי ר' שלמה חיים''' ר' [[שלמה חיים קסלמן]] משפיע בתו"ת לוד וכפ"ח, נרשם ע"י תלמידיו ויצא לאור ע"י [[קה"ת]].
*'''ספר זכרון''' - חלק ביאורי ר' [[חיים שאול ברוק]] - משפיע ב[[אחי תמימים ראשון לציון]], נרשם ע"י תלמידיו.
*'''ביאורי הרה"ח ר' ישראל ג'יקובסון''' - משפיע תו"ת ניו יורק. נרשם ע"י תלמידיו, ועדין לא ראה את אור הדפוס.
*'''ביאורי הרב ניסן על תניא''' - משפיע תו"ת ברינואה. נרשם ע"י אחד מתלמידיו. נדפס ב[[תשנ"ו]].
*'''ביאור לתניא מר' אברהם אלי' פלאטקין''' - רב וראש ישיבות תות"ל. בדף השער נכתב שמיוסד על שיעורי הרש"ג. נערך ע"י בנו, נדפס ב[[ברוקלין]], [[תשע"ה]].


==דפוסי התניא==
====דור השישי ודור השביעי====
*'''[[שיעורים בספר התניא]]''' - מאת הרב [[יוסף וינברג]].
*'''[[ביאור הרנ"ג]]''' - מאת הרב [[נחום גולדשמיד]].
*'''[[ליקוט פירושים]]''' - מאת הרב [[אהרון חיטריק]].
*'''[[ליקוטי ביאורים בספר התניא]]''' (ביאורים מרבותינו נשיאינו ומחסידים) - מאת הרב [[יהושע קארף]].
*'''[[פניני התניא]]''' - מאת הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]].
*'''[[משכיל לאיתן]]''' - מאת הרב [[יקותיאל גרין]].
*'''[[ביאור תניא]]''' - מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)]].
*'''[[ביאור המאור שבתורה]]''' - מאת הרב [[משה לינק]].
*'''[[חסידות מבוארת]]''' ליקוט ועריכת הפירושים על התניא, בשפה המובנת לכל.
*'''The Practical Tanya''' - 'תניא המעשי', 3 כרכים, תרגות וביאור על שלשת חלקים הראשונים מאת [[חיים מילר]]
*'''תניא אור אין סוף''' - ביאור על החלק הראשון בדרך סיפורית. נערך על ידי ש. שמידע מ[[ירושלים]].
*'''טללי תשובה''' - ביאור וסיפורים על "אגרת התשובה". מאת הרב יוסף יצחק כץ. מבוסס על ביאורי ר' [[יואל כהן]]. יצא לאור ב[[אלול]] [[תשס"ז]].
*'''נר למשיחי''' - הרב [[טוביה בלוי]].
* תניא, מהדורת "פאר מקדושים" - מהדורה מבוארת, מפוסקת ומנוקדת, אלול תשע"ד
* '''מסילות בספר התניא''' - מאת הרב פנחס פרידמן, ביאורים מובאות ועיונים בספר התניא, יצא לאור על ידי מכון אור הצפון של חסידי בעלז, [[כסלו]] [[תשפ"א]]{{הערה|1='''[http://chabadpedia.co.il/images/f/ff/גליון_המבשר_תורני_-_חג_סוכות.pdf סקירה על הספר]''', בתוך המוסף התורני של בטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ"ב, עמוד יח. [https://col.org.il/news/134865 במוסף התורני ב'המודיע': שיח עם עורכי 'מסילות בספר התניא'], י"ז כסלו ה'תשפ"ב 21.11.2021.}}.
*'''שלהבות התניא''' - הרב [[גדליהו אקסלרוד]], בהוצאת [[התאחדות החסידים]].
*'''ביאורי ר' [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]''' - ערוכים עם מראי מקומות והשוואות (לעת עתה יצא לאור עד פרק כ"א){{הערה|השיעורים מתוך הקלטות משיעוריו בחברותא עם ר' [[טוביה ליצמן]] שהתפרסמו במערכת [[נחייג ונשמע]].}} - בקבצי [[הערות התמימים ואנ"ש 770]] במשך קיץ תשפ"ג{{הערה|החל מגליונות חג השבועות וגליון לשבת פרשת קורח בהם התפרסמו גם כללי ודרכי העריכה.}}.


[[תמונה:תניא מהדורת האלף.gif|left|thumb|250px|מהדורת האלף]]
====קיצורים וסיכומים====
ספר התניא נדפס באלפי מהדורות. המהדורות הראשונות נדפסו בעשרות אלפי עותקים עקב הביקוש הרב לספר, אשר במהרה תפש את מקומו המכובד כספר היסוד של החסידות.
*[[מפת התניא]], הרב [[שת טאוב]]
*[[עץ התניא]], הרב [[מיכאל דורון]]
*סיכום התניא, הרב [[שמואל ששון]]
*חוברת סיכום, [[קרן דור דעה]] בהוצאת [[את"ה העולמי]] [[תשע"א]]
*לומדים תניא, הרב [[חיים הבר]]


בשנת תר"ס (1900) נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא המהדורה השלושים ושש, אשר בה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד ישנים, ותוקנו משגיאות ושיבושים שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת ל[[אדמו"ר הרש"ב]], לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.  
===עיבודים===
*'''מודעות יהודית''' - רעיונות מרכזיים בספר התניא, בשפה בהירה ופשוטה. מאת הרב [[נדב כהן]] (תורגם ל[[אנגלית]] ולרוסית).
*'''[[תניא לעם]]''' - הרב [[שלמה יצחק פרנק]].
*'''תניא לאנשים כמוך וכמוני''' - מהדורה המנגישה רעיונות מרכזיים מספר התניא בשפה עכשווית לציבור הכללי, הרב [[אליעזר שמטוב]] והרב [[דובי ליברמן]], [[אייר]] תשע"ו.
*'''דרך ארוכה-קצרה''' - ספר קומיקס לילדים (חלק א' יצא לאור בחודש אלול תשע"ה, וחלק ב' בכסלו תשע"ז).
*'''תניא מבואר - למבקשי ה'''' - בהוצאת מכון 'יפוצו' בעבודת אברכי כולל 'לעבדיך באמת'. ביאור קליל קצר ופשטני עם ביאורי מושגים וביאור עיוני הכתוב כסוגיה ברורה ונפרדת. חמישה חלקים. יצא לאור בשנת [[תשפ"ב]].
*'''פאר מקדושים''' - בהוצאת מכון פאר מקדושים, ספר בהיר עיניים.


עם ייסוד הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד – [[קה"ת]] – בשנת תש"ב (1942) הועברה אליה זכות ההדפסה ע"י מייסדה אדמו"ר הריי"צ.  
===הוצאות הקשורות לתניא===
*[[יהושע מונדשיין]], '''[[תורת חב"ד - ביבילוגרפיה]] כרך א' - התניא ומהדורתיו''', [[תשמ"ב]].
*'''מספרים תניא''' - הרב מנחם מענדל קרומבי{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/27-06-2021-03-18-30-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94.pdf הוספות לספר מספרים תניא] {{PDF}}{{אינפו}}}}.


בשנת תשל"ח (1978) הורה אדמו"ר שליט"א לחסידיו להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים, על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם – ספר התניא – לכל מקום, ובכך לקיים את הוראת המשיח לבעש"ט: "יפוצו מעיינותיך חוצה".
==רחובות==
ב[[כפר חב"ד]] וב[[תל אביב|תל אביב - יפו]] מצויים רחובות הקרויים על שם הספר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/121905 בין ז'בוטינסקי לארלוזורוב: כך מספרים בתל אביב על 'התניא'].}}.
מאז נדפס הספר ביותר מחמשת אלפים מהדורות, כאשר כל מהדורה היא מאה עותקים לפחות. רוב המהדורות הודפסו באמצעות מכונות דפוס ניידות. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר בכל הזמנים.


הספר נדפס בשבע היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא ע"י חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בעתות מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר במסירות נפש באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.
== ראו גם ==


==תרגומיו==
* מבצע '''[[הדפסת ספר התניא]]''' לאור בקשת הרבי.
* '''[[חלוקת תניא]]''' - ערך אודות שבעה מעמדים בהם חילק הרבי לקהל הרחב את ספר התניא.
* '''[[תרגומי התניא]]'''.
* קטגוריית [[:קטגוריה:תבניות ספר התניא|תבניות ספר התניא בחב"דפדיה]] - כוללת את הטקסט של פרקי התניא, תבניות עץ התניא ועוד.
* [[צורת הדף#צורת הדף של התניא|צורת הדף של התניא]].


ספר התניא תורגם לשפות שונות ע"י צוותים מיוחדים  שהוקמו לשם כך. צוותים אלו כללו רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית. 
=== ספרים אודות התניא ===


*[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]]
*[[תולדות ספר התניא]]


== לקריאה נוספת ==
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז. פרק לא - תניא בערבית
== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
;ספר התניא לקריאה
* '''[https://drive.google.com/file/d/1Piv9wCLaHmENezKCatGBvsT8_9uA-CxW/view?usp=sharing לקוטי אמרים - תניא]''', לקריאה והורדה {{PDF}}
* '''[https://drive.google.com/file/d/1G_1GdvHK-tamH46H3KJgzHOUMKlR20bG/view?usp=sharing מורה שיעור והוספות לספר התניא]''' {{PDF}}
*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא] באתר ספריית חב"ד. {{PDF|}}
*[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף], [[צורת הדף]]. {{תמונה}}
*[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא] [[צורת הדף]] באתר היברו-בוקס {{PDF}} {{הב}}
;קישורי תוכן
*אדמו"ר הריי"צ, '''[https://toratchabad.com/קדושת-התניא קדושת התניא]''', לקט סיפורים מרשימת אדמו"ר הריי"צ
*עדין אבן ישראל (שטיינזלץ). באתר מעיינותיך. (טקסט)
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3593606#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content מהו ספר התניא?]''' {{בית חבד}}
*[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא] אתר צאצאים
*מנחם מענדל ערד, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73086 אור חדש בערבית תאיר]''' - על תרגום התניא לערבית, [[שבועון בית משיח|בית משיח]], יח כסלו התשע"ג (02.12.2012) {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[http://shturem.net/uploadfile/pdf/Tanya_Poster.pdf מפת התניא]''' {{PDF}} {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*הרב [[מענדל וכטר]], '''[https://toratchabad.com/שיחה-עם-הרב-ווכטר-עם-התניא מה החידוש והצורך בספר התניא?]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/03/blog-post_16.html הרבי הרש"ב בחריפות: רק כך נכון ללמוד את ספר ה'תניא']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
;הוצאה לאור
*'''[https://docs.google.com/spreadsheets/d/1V8cGBb4RrCHphEmUjFySU6R32RAIK5vWTxgpqSJqOj4/edit?usp=drivesdk רשימת דפוסי התניא]''' (דרושה בקשת גישה)
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Block-%20Wenger%20-%20Adar%20II%205776.pdf הגהות הרבי על מהדורת התניא באנגלית] {{PDF}}
*'''[https://chabad.info/magazine/638671/ התניא שלי]''', סקירת פרוייקטים על הנגשת התניא לילדים, בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב פרשת וישלח י"ט כסלו תשפ"א {{אינפו|}}
;שיעורים
* אתר 'התניא שלי' לשמיעת וקריאת שיעורים בתניא (אתר מותאם לטלפון הנייד), זמין גם כאפליקציה לאנדרואיד ולאייפון
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1015 סדרת שיעורים בתניא מאת הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א]. אתר ישיבה
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=372 שיעורי תניא לילדים] מאת הרב דובער ליפש - אתר '[[ניצוצות של קדושה|ניצוצות]]' {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*סדרת שיעורים באגרת הקודש מאת הרב [[יוסף יצחק אופן]] : [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63664 חלק א'], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65016 חלק ב'] {{וידפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*שיעורי בלוג וידאו מאת הרב [[יאיר כלב]] בנושא התניא: [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2402 חלק א] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2354 חלק ב] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2344 חלק ג] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2382 חלק ד] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2337 חלק ה] | [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2248 חלק ו] {{וידאו}}
* מדור '''[http://itanya.mobi/shaar-haichud-vehaemuna-r-harpaz שיעורים בשער היחוד והאמונה]''' עם הרב [[נעם הרפז]] {{וידאו}} אתר itanya {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* הרב [[חיים שלום דייטש]] שיעורים על [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65970 פרק ח'] ו[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66047 פרק ט']{{וידפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A9%D7%A2%D7%A8%20%D7%94%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%20%D7%95%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94 סדרת שיעורים מרתקת על 'שער היחוד והאמונה' מאת הרב משה מרדכי ע"ה ארנשטיין]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}


*[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/index.htm ספר התניא]
;מדיה
*[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=108 תניא מהדורת האלף]
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1690 קטע מסרטון על מעלת ספר התניא] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://www.hebrewbooks.org/16085 תניא מהדורא קמא]
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2317 הרבי מחלק תניא] - [[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://shop.chabad.info/?url=prod&prod_id=1876&lang=he לקניית הספר בחב"ד שופ]
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2307 הרבי מחלק תניא - הוצאת האל"ף] - י"א [[ניסן]] [[תשד"מ]] {{וידאו}} {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[http://www.tanya.org.il אחדות ישראל בהפצת המעינות - חכמת התניא]
*[[דורון הגי]], '''[http://chabad.info/category/video/beis-medrash-video/דקה-וחצי-תניא/ דקה וחצי תניא]''', סרטוני אנימציה למקורבים המפשיטים מושגים מספר התניא {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}


{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]
[[קטגוריה:ספר התניא]]

גרסה אחרונה מ־22:56, 10 באוקטובר 2024

ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'
כריכת ספר התניא

ספר התניא (נקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים) הוא ספר היסוד של תורת חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של החסידות הכללית. הספר סוקר את נפש האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו לעבודת השם, תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים. הספר הודפס לראשונה בשנת תקנ"ז (1797) בסלאוויטא, על ידי מחברו - אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תקל"ב (1772) ייסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדורשת עבודת השם בכל כוחות הנפש. החסידים שנתקלו בקשיים רבים בעבודת ה' שלהם, פנו לאדמו"ר הזקן ביחידות על מנת שיפתור להם את בעייתם. לאחר היחידות היו החסידים רושמים לעצמם את הוראותיו ועצותיו של אדמו"ר הזקן בעבודת השם. עצות אלו נלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים בכל מקומות מושבותיהם[1]. קונטרסים אלו פורסמו בשנת תשד"מ כספר "תניא מהדורא קמא"[2].

כשרבו הפניות, החליט אדמו"ר הזקן לערוך את ספר התניא שירכז את כל התשובות על כל השאלות הקשורות לעבודת השם[3] בצורה מסודרת.

בשנת תקל"ה (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, כשהוא מדקדק בכתיבת כל אות ואות בחסר וביתיר. המאמרים שאמר אדמו"ר הזקן מראש השנה תק"נ עד י' כסלו תקנ"ד - הם היסוד והבסיס לכתיבת הפרקים על ידו (אשר בהם נכללו לקוטי עצות משנים הקודמות)[4], שהסתיימה בשנת תקנ"ה (1795) ואז אישר להעתיק את הספר.

הספר התקבל אצל החסידים בשמחה רבה. המתנגדים חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים של הספר, שהושתלו בו דברי כפירה וכך הציגוהו בפני הגאון מווילנה שהורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על הזיופים, החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד בכדי למנוע זיופים נוספים. סיבה נוספת היא משום המציאות בה כל אחד מעתיק מספרו של השני ללא ביקורת וללא הגהה, מה שהוביל לשינויים מהותיים וגרסאות בדבריו של אדמו"ר הזקן. על כן נוצר צורך במהדורה מתוקנת ומנופה מכל שגיאה וחוסר דיוק.

בשנת תקנ"ו (1796) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי המגיד ממזריטש: ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן. ההדפסה הסתיימה בכ' בכסלו תקנ"ז. ביום כ"ו בכסלו הגיעו העותקים הראשונים מספר התניא אל אדמו"ר הזקן.

בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף אצל חלק מראשי החסידות. הסגנון השכלתני שבשיטת חסידות חב"ד היה זר להם, אך לאחר שראו שהדבר הביא הוסיפה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמי החסידות ונלמד בקרב חוגים רבים בעם ישראל.

שמות וכינויים של התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

לספר התניא מספר כינויים:

  • לקוטי אמרים - השם הרשמי אותו נתן אדמו"ר הזקן לספר. מאחורי שם זה עומד רעיון שבעצם אין חידוש ממשי בספר, מלבד ליקוט רעיונות שכבר קיימים בספרות היהודית והארתם באור חדש ומעמיק יותר. חסידים מסבירים שבשם זה מתבטאת ענוותנותו של אדמו"ר הזקן, בהיותו רק "מלקט" את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים.
  • ספר של בינונים - מטרת הספר היא ההדרכה כיצד להגיע לדרגת בינוני. שם זה נפוץ בתורת חב"ד, פעמים בראשי תיבות - "סש"ב".
  • תניא - כינוי מוכר ונפוץ, על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"). לעיתים מוסיפים גם תואר: "תניא קדישא"[5] (התניא הקדוש).
  • תורה שבכתב של תורת החסידות - כינוי זה ניתן במיוחד לספר התניא, היות ורק הוא נכתב על ידי אדמו"ר הזקן באופן אישי[6], בשונה משאר ספריו ומאמריו[7] שנכתבו על ידי אחרים ולעיתים הוגהו על ידו. כמו כן כינוי זה מבטא את רמת הדיוק שבכל אות בספר ואת היותו ספר יסוד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות, תכונות שמאפיינות את התורה שבכתב של נגלה[8]. בעקבות כך, אף נשללה האפשרות שרצה אדמו"ר הצמח צדק לנקד ולחלק את התניא לפסקאות. בלילה הוא חלם חלום בו הוא נשאל מה דינו של ספר תורה שניקדוהו וחלקוהו לפסקאות. הוא פסק שהספר כשר, אך כשהקיץ הבין שכשם שספר התורה לא מנוקד ומפוסק, כך דינו של התניא.

(בדומה לכך, שלל הרבי על הסף הדפסת ספר התניא לילדים שיצורפו אליו ציורים[9].

חלקי התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

תרשים כולל - תניא, ליקוטי אמרים
לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בספר התניא בצורת תרשים זרימה.
בשורה האחרונה של התרשים, מופיעים קישורים לתרשים מפורט יותר לפי קבוצות פרקים העוסקים באותו נושא.


 
 
 
 
 
 
 
 
 
כי קרוב אליך הדבר מאוד
בפיך ובלבבך - לעשותו
(דברים ל', י"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת הלב
"כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך"
(פרקים א' - ל"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת המעשה
קיום המצוות מתוך אהבה ויראה
(פרקים ל"ה - נ"ג)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הבינוני
פרקים א' - י"ב
 
עבודת הבינוני
פרקים י"ג - כ"ה
 
עצות בעבודת השם
פרקים כ"ו - ל"ד
 
דירה בתחתונים
פרקים ל"ה - מ'
 
אהבת השם
פרקים מ"א - נ'
 
מעלת העשיה בגשמיות
פרקים נ"א - נ"ג
תרשים כולל של שער היחוד והאמונה
לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בשער היחוד והאמונה שבספר התניא בצורת תרשים זרימה.

לחיצה על הקישור שבכל תיבה בעץ, מוביל לסיכום מפורט יותר על התוכן שבפרקים אלו.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שער היחוד והאמונה
היסוד לעבודת השם - האמונה באחדות ה'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אחדות השם ביחס לעולמות
פרקים א' - ז'
 
 
 
 
 
 
 
אחדות השם (בעצמותו, שאינו מורכב חס ושלום)
פרקים ח' - י"ב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מהות היחוד
פרקים א' - ו'
 
 
 
יחודא עילאה ויחודא תתאה
פרק ז'
 
 
הספירות
פרקים ח'-י'
 
 
המאמרות
פרקים י"א-י"ב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שיטת הבעל שם טוב
פרקים א' - ג'
 
 
תירוץ הקושיות על שיטת הבעש"ט
פרקים ד' - ו'
 
 
אחדותו של הקב"ה 'פשוטה'
פרק ח'
 
יחוד הספירות באלוקות
פרק ט'
 
ביטול האור במאור - המשל והנמשל
פרק י'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ביטול הנבראים
פרק א'
 
הראיה השכלית
פרק ב'
 
המשל מאור השמש
פרק ג'
 
הסיבה להרגשת הנבראים
פרק ד'
 
תירוץ הקושיות
פרק ה'
 
האחדות האלוקית: בשורשה ולמטה
פרק ו'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
המאמרות והאותיות
פרק י"א
 
היחוד מצד ההתהוות בפועל
פרק י"ב
אגרת הקודש הראשונה

ספר התניא מחולק לחמישה חלקים, הרבי הריי"צ השווה בין ארבעת חלקי השולחן ערוך, לארבעת חלקיו[10]:

  1. ספר של בינונים - מכיל הדרכה למיצוי יכולותיה וכוחותיה הטבעיים של הנפש, כיצד ביכולת האדם להתקדם ולהתעלות בעבודת ה' עד לדרגת הבינוני. מכיל הקדמה ונ"ג פרקים[11].
  2. שער היחוד והאמונה (או לקוטי אמרים חלק שני) - הסבר שכלי בחידוש הבעש"ט בנוגע לאחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס כנספח לחלק הראשון.
  3. אגרת התשובה - ביאור מהותה של תשובה על פי תורת חסידות. מכיל י"ב פרקים. במהדורה קמא (זאלקווי תקנ"ט (1799)) היא לא חולקה לפרקים ובמהדורה בתרא (שקלוב תקס"ו (1806)) נוסף בה חלוקה לפרקים על ידי אדמו"ר הזקן.
  4. אגרת הקודש - ליקוט של שלושים ושתים מכתבים שכתב אדמו"ר הזקן "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון"[12]. התווסף לספר התניא רק לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן על ידי בניו, ממלאי מקומו. הודפסה לראשונה בשקלוב שנת תקע"ד. בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.
  5. קונטרס אחרון - ביאורי אדמו"ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך העצות בעבודת ה'. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע"ד (1814). התווסף לספר התניא על ידי בניו ממלאי מקומו לאחר הסתלקותו. גם בכתיבת חלק זה לא דייק אדמו"ר הזקן כמו שלושת חלקי התניא הראשונים.

ספר של בינונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיטת החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס לעבודת השם אמיתית. בדרך למימוש אהבה ויראה זו נעוץ אחד ההבדלים היסודיים בין זרמי החסידות השונים. תנועת החסידות הכללית סוברת שבאמצעות 'ווארט' (אימרה) חסידית שמעוררת את הלב יחד עם ההתקשרות לצדיק ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ואילו לשיטת חסידות חב"ד, נדרשת עבודה שכלית, שהמוח יבין קודם את הצורך באהבה ויראה מה' ושיכוון את הלב לרגשות אלו, באמצעות התבוננות מעמיקה וממושכת (בעיקר בזמן התפילה).

בליקוטי אמרים פורש אדמו"ר הזקן את שיטת חב"ד לפיה המוח בטבעו שולט על הלב, ומידותיו של האדם מופיעים לאחר מכן כתוצאה מתובנות המוח והשכל. משום כך, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת ל'הוליד' אהבת ויראת ה' בלבו.

שער היחוד והאמונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שער היחוד והאמונה

בחלק זה מבאר אדמו"ר הזקן בצורה שכלית את שיטת הבעל שם טוב שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוקה נוסף מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה היא שהקדוש ברוך הוא הוא המציאות האמיתית היחידה וחוץ ממנו שאין שום מציאות - "אין עוד מלבדו". כל מה שנראה כאילו הוא חוץ ממנו, אינו מציאות אמיתית. הסיבה לכך נעוצה בכך שקיום מציאות הנבראים היא מכוח מאמר ה' המחיה אותו בכל רגע[13] ולולי היה ה' מהווה אותם, היו חוזרים לאין ואפס כמו לפני הבריאה.

אגרת התשובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אגרת התשובה

חלק זה עוסק באופן עבודת התשובה על פי דרך חסידות חב"ד. האגרת מכונה גם בשם תניא קטן. כוללת שנים עשר פרקים: שלושת הפרקים הראשונים מבארים את פרטי מצוות התשובה על פי נגלה, חמשת הפרקים ד'-ח' מבארים את התשובה על פי חסידות, וארבעת הפרקים האחרונים – מחברים ומשלבים את שניהם[14].

על לימוד אגרת זו התבטא הרבי, שהיות והקב"ה עשה בדורנו שיהודים לא יוכלו להתענות כחלק מתיקוני התשובה, "על ידי לימוד תורה בענינים אלו – באופן של "עסק", ואפילו באופן של "קריאה" – נחשב הדבר כאילו האדם התענה את כל מספרי הצומות המפורשים בתיקוני התשובה מהאריז"ל, ועל ידי לימוד אגרת התשובה הרי זה כאילו עסקו בעבודת התשובה בכל המדרגות המבוארות באגרת התשובה"[15].

אגרת הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אגרת הקודש

התניא הודפס לראשונה בשנת תקנ"ז (1976), אך ללא שני החלקים האחרונים "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון" - רק בשנה שאחרי הסתלקות רבינו הזקן הדפיסו בניו[16] את התניא פעם נוספת[17], והוסיפו לו את שני החלקים האחרונים.

בשנים הבאות נמשכו השינויים מדפוס לדפוס[18], ורק בשנת תר"ס (103 שנים לאחר הדפוס הראשון) - כשהדפיס הרבי הרש"ב את התניא לטובת הישיבה - "נחתם" ונתקדש התניא בצורתו הסופית המוכרת לנו.

אחד השינויים המשמעותיים ביותר בדפוס תר"ס היה הוספת 2 אגרות קודש (שלא "זכו" לסימן משלהן אלא צורפו לאגרות שכבר היו): האותיות הנגלות לנו התווספה לסימן י"ט, ומגודל טרדותי צורפה לסימן כ"ב.

עד היום הגיעו לידינו קרוב ל200 אגרות שכתב רבינו הזקן[19] (רובן המכריע "מכתבים כלליים"[20]), אך רק 32 מתוכן נבחרו ע"י בני הגאון המחבר להכנס לתניא[21] עןד ראוי לציין, כי כמחצית מהאגרות (15 מתוך 32) עוסקות בצדקה, ובכל אגרת מוסברת מעלה אחרת.

קונטרס אחרון[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר התניא מתורגם לטורקית
ערך מורחב – קונטרס אחרון - ספר התניא

כמו אגרת הקודש, גם קונטרס אחרון צורף לתניא לראשונה בשנת תקע"ד (ראה בפסקה אגרת הקודש לעיל). ה"קונטרס" כולל תשעה סימנים:

  • חמשת הסימנים הראשונים שבקונטרס אחרון הם "פלפול ועיון עמוק על מאמרי זהר וכתבי האר"י, שנראים כסותרים זה את זה וברוח מבינתו מישבם": שלושת הראשונים מיישבים סתירות (לכאורה) בין פרקים ל"ט עד מ"א שבתניא לדברי הזוהר, ושני האחרונים ביאורים בפרע"ח.
  • ארבעת הסימנים האחרונים הן אגרות קודש רגילות. אין בידינו הסבר מדוע ארבע האגרות שבסוף הקונטרס הופרדו משאר אגרות הקודש (ובפרט שבמשך השנים[22] נעשו תיקונים רבים הן באגרות עצמן והן בסדרן).

על התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשסיים אדמו"ר הזקן את לכתוב את ספר התניא הוא שלח עותק ממנו לסלאוויטה לר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער. מאוחר יותר, התבטא ר' זושא מאניפולי: "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ר' יהודה ליב הכהן אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא. ר' לוי יצחק מברדיטשוב אמר על הספר: "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן". ר' ברוך ממז'יבוז אמר על התניא כי הוא "ספר השכל"[23]. חתנו של רבי עקיבא איגר העיד, כי ספר התניא היה בין ספרי חמיו[24]. וה'אוהב ישראל' מאפטה אמר ש"גם אבותינו הקדושים - אברהם יצחק ויעקב הלכו בדרך העבודה הכתוב בלקוטי אמרים"[25].

סגולותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו"רי חב"ד ושאר גדולי ישראל; אמונה בה' ומניעת מחשבות זרות והרהורי כפירה[26], אהבת ה' ויראתו[דרוש מקור], קטורת לכל המגפות הרוחניות[27], שפע ברכה והצלחה[28], ואף הצלה וישועה - אפילו יותר מאשר אמירת תהילים[29].

אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו לשאת עימם את הספר כל הזמן[דרוש מקור]. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה[30]. גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהלים ופרקי משניות[31].

השפעתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לספר התניא השפעה רבה על האמונה היהודית. עד הבעל שם טוב היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על העולם. הבעל שם טוב חידש שההשגחה של הקב"ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן הסביר והפיץ זאת בקהילות ישראל. השפעתו הגיע עד לתלמידי הגר"א. אחד מהם, ר' חיים מוולוז'ין, הושפע מדעתו של אדמו"ר הזקן ולא סבר כרבו בעניין ה"השגחה פרטית"[32].

כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' והוא נלמד בעולם כולו ללא קשר לחסידות חב"ד. התפיסה הייחודית של התניא, משפיעה על חייהם של אנשים, מחזקת אצלם את המודעות העצמית ומעוררת התחזקות בשמירת התורה והמצוות.

לימודו[עריכה | עריכת קוד מקור]

תקנות הרבי
תקנות לימוד
לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
סמיכה לרבנות · כינוס תורה · ספריות ציבוריות · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · פלעדז' · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול
ערך מורחב – מורה שיעור

אדמו"ר הריי"צ תיקן ללמוד כל יום קטע מספר התניא ובמשך שנת לימוד (מי"ט כסלו לי"ט כסלו) מסיימים את כל חמשת חלקי התניא. לצורך זה חילק אדמו"ר הריי"צ את התניא לשני מסלולי לימוד שנתיים: מסלול לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בסוף התניא מצורף 'מורה שיעור' ובמהדורות החדשות - בשולי העמוד.

הרבי עורר על מנהג החסידים ללמוד פרק תניא בכל יום קודם תפילת שחרית (לפני אמירת "הריני מקבל")[33].

הסדר המומלץ ללימוד: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'[דרוש מקור]. סדר זה תלוי בתכונות הנפש של הלומד ועשוי להשתנות בהתאם לכך.

אדמו"ר הרש"ב כתב מכתב כללי לחסידים בו מזהיר שלא לפרש פירושים אישיים בתניא, אלא רק בעניני עבודת השם שבהם יכולים להרחיב אף כשאין זו הכוונה האמיתית בדברי התניא. ומוסיף שמכל פרק יש לקחת את התוכן הכללי של הענין[34].

שיעורי תניא מתקיימים ברחבי הארץ ובעולם כולו.

תניא בעל פה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שינון תניא בעל פה

חסידים נוהגים לשנן את ספר התניא בעל פה, כשהדגש הוא על ה'הקדמה' ושנים עשר פרקיו הראשונים לכל הפחות[35], וחוזרים עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב.

הרבי עורר על לימוד פרק מ"א עד המילים "כעומד לפני המלך" וחזרתו בעל פה בהזדמנויות שונות[36].

מטרת השינון הוא בכדי לטהר את אוויר הרחוב, וכן כסגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה.

דפוסיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

דף השער מההדפסה הראשונה של ספר התניא - שנת תקנ"ו

בשנת תקנ"ה, הוחל בהעתקות ידניות של התניא. בעקבות זויפים מכוונים של התניא החליט אדמו"ר להדפיסו בדפוס רשמי בלבד ולאסור על העתקתו במשך חמש שנים. בשנת תקנ"ו הודפס התניא לראשונה בבית דפוס בסלאוויטא. מאז הודפס הספר עשרות פעמים, על פי העתק מדפוס זה.

בשנת תר"ס (1900) נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא המהדורה השלושים ושש[37]. בדפוס זה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד מקוריים ותוקנו משגיאות שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת לאדמו"ר הרש"ב, לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה[38] זו[39].

בשנת תש"ב (1942), נוסדה הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד בשם קה"ת וזכות ההדפסה הועבר לקה"ת על ידי מייסדה אדמו"ר הריי"צ.

מבצע הדפסת התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הדפסת התניא

בשנת תשל"ח (1978) הורה הרבי להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים. זאת על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם - ספר התניא - לכל מקום ובכך להביא ל"יפוצו מעיינותיך חוצה". מאז מדפיסים חסידי חב"ד את התניא בכל מקום וכיום (תשפ"ג, בעידן מכונות דפוס הניידות) הודפס התניא בלמעלה משמונת אלפים מהדורות[40]. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר.

התניא הודפס בשבעת היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא על ידי חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאיראן וסוריה. בזמני מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר במסירות נפש באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.

הספר הודפס בכמעט הכי הרבה מהדורות (חוץ מהתנ"ך) והודפס בהכי הרבה מקומות בעולם[41].

כיום (נכון לשנת תש"פ), הודפס ספר התניא בלמעלה מ-7,400 מהדורות במקומות שונים בעולם. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה.

ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מקראון הייטס, ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל מתאמים הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מרחובות.

תרגומי התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תרגומי התניא

ספר התניא תורגם לשפות רבות, כאשר כל תרגום נערך ומבוקר על ידי צוותים מיוחדים שביניהם; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים.

עד כה תורגם התניא לאחת עשרה שפות: אנגלית, צרפתית, רוסית, יידיש, ספרדית, איטלקית, פורטוגזית, גרמנית, ערבית[42], הונגרית[43] וגיאורגית[44] כן הופיע גם בכתב ברייל בעברית ובאנגלית[45].

הוצאת התניא השלימה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפתח דבר למפתחות לספר התניא שנכתב בשנת תשי"ד[46] מספר הרבי על הכנה לדפוס של "הוצאת התניא השלימה", ובה: "התניא - באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת"י שלהם המפרשים דברי התניא וכו'".

הוצאה זו לא יצאה אז לפועל, אך במשך השנים יצאו לאור ספרים רבים המתמקדים באחד או כמה מפרטים אלו[47]. בג' תמוז תשפ"ג הודיעה הוצאת ספרים קה"ת על הוצאת תניא שתודפס בקרוב בסגנון דומה להוצאת התניא השלימה עליה כתב הרבי.

חלוקתו על ידי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חלוקת תניא

בסך הכול עד עתה חילק הרבי שבע פעמים את ספר התניא לקהל הרחב: בט"ז סיון תשל"ה, בכ"ה תשרי תשל"ט, י"א ניסן תשמ"ב, בי"א ניסן תשד"מ, ביו"ד שבט תש"נ, בי"ט כסלו תנש"א, וכן בימי הספירה תשל"ב.

תניא - מהדורה קמא[עריכה | עריכת קוד מקור]

כריכת ספר התניא - מהדורא קמא
ערך מורחב – תניא מהדורא קמא

תניא מהדורא קמא הוא ספר המלקט את מהדורות הקונטרסים שקדמו להדפסתו של ספר התניא. קונטרסים אלו הכילו את ההוראות והעצות שנתן אדמו"ר הזקן בעבודת השם לחסידיו באופן פרטי. לאחר הדפסת ספר התניא באופן רשמי על ידי אדמו"ר הזקן, הפסיקו ללמוד מהקונטרסים הללו. בחודש חשוון שנת תשל"ח הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מפולין שהכילו נושאים בתורת החסידות שטרם הודפסו מאדמו"רי חב"ד. בין הדברים היו כתבי יד של מהודורת קודמות של ספר התניא שנכתבו על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, על פי ההוראות וההדרכות שקיבלו מאדמו"ר הזקן. הרבי ביקש שירכזו את הקונטרסים וישוו בין המהדורות ושידפיסו את זה כספר ואף עודד את הלימוד בו. על הספר עבדו צוות עורכים ב"ועד להפצת שיחות" בראשם הרבנים; נחמן שפירא, יעקב לייב אולטיין, שלום דובער ליפסקר ומשה אולידורט.

בהסכמת הרבי הודפס הספר בדפוס הקטן ה"ועד להפצת שיחות" ששכן בבנין המשרדים ב-770 וביום שישי ט"ז כסלו תשמ"ב, נגמרה הדפסת הגיליון האחרון של הספר. את התוועדות בשבת הסמוכה, פרשת וישלח, הקדיש הרבי לסיום הדפסת הספר. הרבי נכנס להתוועדות עם הספר החדש ואף ביאר מספר הבדלים בין המהדורא קמא למהדורא הנדפסת של ספר התניא[48]. הרבי גם התבטא שהדפסת ספר זה היא השלמה לרצונו של אדמו"ר הזקן שספר התניא יודפס לפני י"ט בכסלו, שלא הושגה[49]. פחות משבועיים לאחר הדפסת הספר הוא אזל מהשוק ובזאת חנוכה הוא הודפס שוב.

ביום י"ח בכסלו, ביקש הרבי שבערב י"ט בכסלו יתחילו לעבוד על מהדורה חדשה של הספר וביום ד' בטבת דיווחו חברי המערכת שההוצאה שנייה של הספר נכנסה לדפוס. הרבי ענה "ותשואות-חן תשואות-חן על הבשורה טובה".

ביאורים על התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

כריכת הספר 'שיעורים בספר התניא'

במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו"ר חב"ד וחלקם על ידי חסידים. הרבי העדיף שלא ישנו את העימוד המקורי של ספר התניא ולכן עוצבו רוב ביאורי התניא על בסיס העימוד המקורי[50].

ביאורי אדמו"רי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספרים שחוברו על סדר התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • קיצורים והערות - אוסף מכתביו של אדמו"ר הצמח צדק על ספר התניא, והערות מאדמו"ר הרש"ב שנמצאו בספריית אגודת חסידי חב"ד. הספר נערך על ידי הרבי (כולל הפתח דבר) ויצא לאור בשנת תש"ח.
  • מפתחות לספר התניא, לוח התיקון, הערות ותיקונים וכו' - קובץ שנערך על ידי הרבי ונדפס בשנת תשי"ד (כקובץ בפ"ע), ומאז נכרך ונדפס יחד עם ספר התניא (יחד עם המורה שיעור מהרבי הריי"צ). המפתחות כוללים: מפתח עניינים, ומפתח שמות ספרים ואנשים. לפני המפתחות ישנו "פתח דבר" מהרבי.
  • מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים - נכתב ע"י הרבי בסביבות שנות בואו לארצות הברית. הספר כולל: מראי מקומות לפסוקים מאמרי חז"ל זהר וספרי קבלה, פירוש קצר ותמציתי בכל מקום שדורש ביאור, דיוקי נוסח, הפניות למקורות נוספים בתורה ובמיוחד בתורת חב"ד, וסיפורים הנוגעים ללימוד התניא.
  • נוסף לכל זה, הרבי כתב הערות וביאורים בתניא במיוחד לספרים: ליקוטי ביאורים בספר התניא[דרוש מקור]; תניא בצירוף מ"מ, ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות[דרוש מקור]; ושיעורים בספר התניא[51].

ספרי ליקוטים מתורת רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ליקוטי ביאורים בספר התניא הליקוט הראשון מתורת רבותינו נשיאינו על התניא - נערך ע"י הרב יהושע קארף ונדפס בשנת תשכ"ה. הספר מלקט ביאורים מרבותינו נשיאינו ומחסידים.
  • תניא בצירוף מ"מ, ליקוט פירושים, שינויי נוסחאות הוא הליקוט השני שיצא לאור. החוברת הראשונה יצאה בשלהי תשל"ג והעבודה כולה נשלמה בשנת תשס"ג. נערך ע"י הרב אהרון חיטריק. הספר יצא לאור בהנחיות מפורטות ועידוד עצום מהרבי, קרוב לחצי מהספר מוקדש לליקוט ביאורי רבותינו נשיאינו על התניא.
  • תניא עם ליקוט פירושים מספרי וכתבי רבותינו נשיאינו יצא לאור בחוברות ע"י קה"ת החל מח"י אלול תשע"ד, כשבג' תמוז תשפ"ג הודיעה קה"ת על סיום העבודה על כל ליקוטי אמרים והוצאת הספר בקרוב.
  • ביאורים באגרת התשובה - ליקוט ביאורים משיחות הרבי על פרקים א'-ד' מאגרת התשובה. נדפס לראשונה בשנת תשכ"ט, וצורף לאחר מכן ללקוטי שיחות חלק ל"ט (בהוספות).
  • "ליקוטי אגרות"[דרושה הבהרה] - מכתבי רבותינו נשיאינו על ספר התניא (על סדר הפרקים א-נג). תורה אור, תשע"ד.

ביאורי חסידים[52][עריכה | עריכת קוד מקור]

עד דור אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

תלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]

דור השישי ודור השביעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

קיצורים וסיכומים[עריכה | עריכת קוד מקור]

עיבודים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מודעות יהודית - רעיונות מרכזיים בספר התניא, בשפה בהירה ופשוטה. מאת הרב נדב כהן (תורגם לאנגלית ולרוסית).
  • תניא לעם - הרב שלמה יצחק פרנק.
  • תניא לאנשים כמוך וכמוני - מהדורה המנגישה רעיונות מרכזיים מספר התניא בשפה עכשווית לציבור הכללי, הרב אליעזר שמטוב והרב דובי ליברמן, אייר תשע"ו.
  • דרך ארוכה-קצרה - ספר קומיקס לילדים (חלק א' יצא לאור בחודש אלול תשע"ה, וחלק ב' בכסלו תשע"ז).
  • תניא מבואר - למבקשי ה' - בהוצאת מכון 'יפוצו' בעבודת אברכי כולל 'לעבדיך באמת'. ביאור קליל קצר ופשטני עם ביאורי מושגים וביאור עיוני הכתוב כסוגיה ברורה ונפרדת. חמישה חלקים. יצא לאור בשנת תשפ"ב.
  • פאר מקדושים - בהוצאת מכון פאר מקדושים, ספר בהיר עיניים.

הוצאות הקשורות לתניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

רחובות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכפר חב"ד ובתל אביב - יפו מצויים רחובות הקרויים על שם הספר[60].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספרים אודות התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר התניא לקריאה
קישורי תוכן
הוצאה לאור
שיעורים
  • אתר 'התניא שלי' לשמיעת וקריאת שיעורים בתניא (אתר מותאם לטלפון הנייד), זמין גם כאפליקציה לאנדרואיד ולאייפון
מדיה


במחיצת הרבי
חלוקות מיד הרבי
כלליות חלוקת דולרים · חלוקת דולרים לטנקיסטים · כוס של ברכה · חלוקת לעקאח · חלוקת משקה · חלוקת מטבעות · חלוקת ארבעת המינים · סידור לחתנים · דמי חנוכה · חלוקת קונטרסים · חלוקת תניא · חלוקת מצות · חלוקת לקוטי שיחות
פרטיות החלצו תרנ"ט · ושבתי בשלום תשל"ח · כי ישאלך בנך תשל"ח · מאמר 'ושאבתם מים בששון' · קונטרס אהבת ישראל · קונטרס י"ב-י"ג תמוז תרפ"ח · קונטרס עץ החיים · קונטרס אנכי מגן לך תרע"ח · קונטרס ברוך שעשה ניסים תרס"ד · קונטרס דבר מלכות י"ב · קובץ כ"ח סיון - יובל שנים · קונטרס כ"ף מרחשוון תשנ"ב · קונטרס סיום והכנסת ספר תורה · קונטרס דרושי חתונה · קונטרס מאמרים תרפ"ב · קובץ כ"ב שבט · קונטרס פורים קטן - תשנ"ב · מכתבים כלליים לחג הפסח · קיצורים והערות לתניא · סידור תהילת ה'
אירועים ראלי · פאראד · סאטלייט · התוועדות · אמירת שיחה · אמירת מאמר · צאתכם לשלום
מעמדים נוספים יחידות · יחידות לגבירים · יחידות כללית · ברכת התמימים · ברכה לאורחים בחג הסוכות · ברכה על ארבעת המינים של הרבי · התוועדויות שמחת בית השואבה · שאיבת מים שלנו · ביקור בסדרים ציבוריים · דברי כיבושין · סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ · הגרלות על ספרים שהרבי השתמש בהם

הערות שוליים

  1. ↑ הקונטרסים היו העתקות מכתבי אדמו"ר הזקן שהוא כתב בעצמו משהתרבו הפניות, ורק לאחר זמן רב החליט לפרסמו בדפוס כאמור להלן
  2. ↑ בהוראת הרבי
  3. ↑ אדמו"ר הזקן בהקדמה לספר התניא
  4. ↑ 'היום יום' ט' כסלו
  5. ↑ כינוי זה ניתן על ידי
  6. ↑ שיחת שבת פרשת נח תשכ"א
  7. ↑ להוציא מאמרים ספורים, כמו מאמר דיבור המתחיל "להבין ענין הדגלים" שנכתב על ידו באופן אישי. שיחת שבת פרשת במדבר תשט"ו
  8. ↑ כינוי זה ניתן על ידי אדמו"ר הריי"צ - רשימת כ"ק אדמו"ר הריי"צ שנדפסה בקיצורים והערות לתניא עמוד קיח
  9. ↑ מענות קודש תש"נ מענה שעז.
  10. ↑ ספר השיחות ה'תש"א עמוד 142:
  11. ↑ מקביל למספר הימים ששהה אדמו"ר הזקן בבית הכלא בפטרבורג, וכנגד חמישים ושלוש.
  12. ↑ מתוך הסכמת בני המחבר
  13. ↑ מבוסס על הפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים"
  14. ↑ שיחת שבת פרשת וישלח תשכ"ט.
  15. ↑ התוועדות יום ב' דחג הסוכות תשכ"ט, תורת מנחם חלק נ"ד עמוד 113. וראו גם 'היכל מנחם' חלק א' עמוד רכד, ביחידות לרב עזריאל זליג סלונים: "הנך נראה לא טוב, כמו אחרי תעניות וצומות, כאילו נמצאים בזמן שלפני הדפסת אגרת התשובה".
  16. ↑ רבינו האמצעי, ר' חיים אברהם ור' משה.
  17. ↑ הייתה זו ההוצאה לאור השמינית, 17 שנים לאחר הדפוס הראשון.
  18. ↑ כפי שניתן ללמוד מרשימת הדפוסים הנמצאת בסוף התניא.
  19. ↑ רובן ככולן נאספו בספר אגרות קודש של רבינו הזקן.
  20. ↑ לא לאנשים פרטיים.
  21. ↑ ו5 נוספו בשנים מאוחרות יותר: שני מכתבים הוכנסו בחלק אגרת הקודש, ו3 בקונטרס אחרון.
  22. ↑ 86 שנים עברו מאז צירוף קונטרס אחרון לתניא בשנת תקע"ד ועד חתימת התניא בתר"ס
  23. ↑ בית רבי פרק כ"א הארה ד'.
  24. ↑ ראה גם באגרות סופרים עמ' 56 שם מעיד חתנו הנ"ל שבין ספריו היה גם ספר התניא.
  25. ↑ עשרה מאמרות - הקדמת ה'חקל יצחק' על הספר "אמרי יוסף" (מאמר ז' אות י').
  26. ↑ אגרות קודש חלק ו' ע' קכג.
  27. ↑ קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים ע' קכה.
  28. ↑ קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים ע' קכח.
  29. ↑ הרב שמואל נודל שמע מאחיו. ראה "לקוטי ספורים" פרלוב הוצאה ראשונה ע' קסא.
  30. ↑ עיין לדוגמא אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'תרמט (במכונית, ביחד עם סידור ותהילים). אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'רסח (עם תהילים, ושיהיה לכל אחד הנוסעים, וגם ללמוד מתוכם). מענה משבט [תשנ"ב]] ליקוט מענות תשנ"ב מענה שלא (חת"ת).
  31. ↑ מופיע בספר 'לשמע אוזן'. שם גם מציין שאות י' נמצאת באחד הפרקים שמתחיל באמת במילה "ויש" ולא רצה אדה"ז להתחיל פרק במילה "יש" ולכן התחיל וכתב "ויש".
  32. ↑ ספרו 'נפש החיים' כותב ר' חיים מוולוז'ין שהאמת כשיטת החסידות בענין צמצום לא כפשוטו - ראה אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק א' אגרת י"א. היכל הבעש"ט גליון ה'.
  33. ↑ שבת פרשת אחרי תשמ"ט.
  34. ↑ אגרות קודש שלו כרך ב ע' תשכ.
  35. ↑ המשפיע ר' מנחם מענדל פוטרפס היה מתנה את נסיעת הבחורים לרבי, בשינון י"ב פרקי תניא.
  36. ↑ אגרות קודש רבות, ראה למשל: א'קנג, ג'קעג, ג'רמח, ד'תרצט.
  37. ↑ ראה בארוכה במאמרו של הר"י מונדשיין:מאה שנה להדפסת "התניא דתומכי תמימים":
  38. ↑ ראה אגרות כ"ק אדמו"ר שליט"א אגרת א'תצה
  39. ↑ [www.kramim.info/article/%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90-%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/60433413 מאה שנה להדפסת 'התניא דתומכי תמימים']
  40. ↑ כל מהדורה מודפסת במינימום 100 עותקים
  41. ↑ פרטים נוספים על התביעה באוקריינה נגד התניא, באתר חב"ד אף אם
  42. ↑ מנחם מענדל ערד, אור חדש בערבית תאיר - על תרגום התניא לערבית, בית משיח, י"ח כסלו התשע"ג
  43. ↑ תרגם נפתלי קראוס, תל אביב, ה'תשס"א, חמש עשרה פרקים ראשונים מספר לקוטי אמרים.
  44. ↑ אוצר החסידים, תשע"א.
  45. ↑ רבי לילדים: תַּנְיָא בִּכְתַב בְּרַיְל
  46. ↑ נדפס בהוצאות התניא הנפוצות אחר המורה שיעור
  47. ↑ כגון: שיעורים בספר התניא בתור "פירוש קצר", ו"תניא בצירוף מראי מקומות, ליקוטי פירושים וש"נ" בתור מראי מקומות וליקוט מרבותינו נשיאינו המפרשים דברי התניא.
  48. ↑ ההתועדות במלואה מופיעה בספר תורת מנחם - התוועדויות שנת תשמ"ב חלק א'.
  49. ↑ לשון הרבי: "בזה תוקן מה שאדמו"ר הזקן רצה בזמנו שספר התניא יודפס לפני י"ט בכסלו שאז לא יצא הדבר לפועל."
  50. ↑ ההוראה ניתנה עבור הספר "לקוטי פירושים" על התניא, שם הורה הרבי שהביאור יבוא לאחר הצילום המקורי של התניא.
  51. ↑ כפי שציין לאורך כל ספריו - כל הערה במקומה.
  52. ↑ רשימות ביאורי חסידים הופיעו ב: ספר התניא - בילוגרפי' (תשמ"א) ע' 182 ואילך - כל הנדפס עד שנת כתיבת הספר. תניא עם פירוש חסידות מבוארת בסיום כל כרך, עם תיאור קצר. אוצר פירושים על התניא של הרב אליהו מטוסוב ע' תקנה - רשימה של 76 ספרי ביאורים.
  53. ↑ הערות אלו הוסברו על ידי הרבי בהתוועדויותיו ונדפסו בספר תורת מנחם - תפארת לוי יצחק וליקוטי שיחות חלק י"ט ול"ט.
  54. ↑ קישור לספר
  55. ↑ כך מאויית כינוייו (ע"ש העיר ממנה בא) באגרות קודש כרך ב' אגרת שכא. כרך ג' אגרת תקז (ושם נק' ג"כ בר"ת: "מהרי"ק"). כרך ח' אגרת ב'תע. ובהוצאת קה"ת אייתו (בשפה העברית) "מקיידאן".
  56. ↑ סקירה על הספר, בתוך המוסף התורני של בטאון 'המבשר' ערב חג הסוכות ה'תשפ"ב, עמוד יח. במוסף התורני ב'המודיע': שיח עם עורכי 'מסילות בספר התניא', י"ז כסלו ה'תשפ"ב 21.11.2021.
  57. ↑ השיעורים מתוך הקלטות משיעוריו בחברותא עם ר' טוביה ליצמן שהתפרסמו במערכת נחייג ונשמע.
  58. ↑ החל מגליונות חג השבועות וגליון לשבת פרשת קורח בהם התפרסמו גם כללי ודרכי העריכה.
  59. ↑ הוספות לספר מספרים תניא קובץ PDF
  60. ↑ בין ז'בוטינסקי לארלוזורוב: כך מספרים בתל אביב על 'התניא'.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=ספר_התניא&oldid=716049"