770 - מרכז חב"ד העולמי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף חצרות קודשינו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: יש לתמצת את הערכים המורחבים לתוך ערך זה בצורה יפה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

המונח "770" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 770 (פירושונים).

770 - מרכז חב"ד העולמי
בית מדרשו של הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח
מידע על המבנה
כתובת 770 איסטרן פארקווי, ברוקלין
עיר ניו יורק
מדינה ניו יורק, ארצות הברית
קומות 3 ומרתף
מבט מכיוון אחר
אמירת תהלים בליל הושענא רבה ב-770
הבניינים 770 (מימין) ו-788 בשידרת איסטרן פארקוויי במבט אוירי (ל"ג בעומר תשמ"ז)

770 - מרכז חב"ד העולמי (שם רשמי: בית אגודת חסידי חב"ד העולמי - אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש. כינוי: סֶעוֶון סֶעוֶוענְטִי[1]) הוא בית המדרש של הרבי ומרכזה העולמי של חסידות חב"ד והשלוחים. 770 הוא מקום התפילה וההתוועדות של הרבי ובו הרבי אומר שיחות ומאמרים. כמו כן מקבל בו הרבי אנשים ליחידויות ומקיים בו את מעמד חלוקת הדולרים.

הרבי מכנה את המקום "בית משולש", כלומר בית בו מגדלים את ג' הדברים שעליהם העולם עומד[2] "בית תורה" "בית עבודה" ו"בית גמילות חסדים". עם היכנסו של אדמו"ר מוהריי"צ לבניין יסד בו את ישיבת תומכי תמימים, את בית הכנסת ופתח קרן גמ"ח. ובעת חנוכת הבית אמר מאמר חסידות המתחיל במאמר חז"ל "על שלושה דברים העולם עומד".

המקום מהווה מוקד עליה לחסידי חב"ד וליהודים מכל רחבי העולם בכל השנה, ובעיקר בחודש תשרי ובתאריכים בהם מתקיימים מאורעות חב"דיים. המקום משמש גם כמוקד משיכה תיירותי לכאלה שאינם יהודים. המבנה ממוקם בבנין מספר 770 שבשדרת 'אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי' בשכונת קראון הייטס בברוקלין שבעיר ניו יורק[3].

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – רכישה וחנוכת הבית של 770
770 מושלג באחד החורפים
חזית 770 בחודש אלול תשפ"ב, לאחר שיפוץ הכניסה ל770 עם חימום תת-קרקעי שיעניק נוחות בכניסה למתחם, גם בחודשי החורף המושלגים, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - 770

הבנײן נבנה בשנת תרצ"ג, ע"י רופא בשם י. רוזנמן למטרת מגורים פרטית וקליניקה רפואית (בלתי חוקית).

הבנייין נבנה בפאר, אריחי הקרמיקה בחדרים הפנימיים יובאו מאיטליה, החדרים העליונים חופו בעץ, וכן שני החדרים שבחזית הקומה העליונה רוהטו בפאר.

במרתף היה חדר מרוהט ששימש כאולם אירועים לרוזנמן, בבניין היה מעלית - דבר חריג באותם ימים לדברי מבינים, והושקעו בו 200,000 דולר.

רוזנמן נעצר בגלל הסתבכות עם מס ההכנסה, הבניין עוקל ע"י בנק נאס"ו סייווינג אנד לואן אסוסיאיישן שהציעו למכירה במחיר מוזל 30,000 דולר.

[לאחר מכן התגאה רוזנמן שהבניין הפך למרכז ליובאווויטש]

ביום שלישי ט' אדר ראשון ת"ש הגיע האדמו"ר הריי"ץ לארצות הברית לאחר שעזב את אירופה שנכבשה ע"י הנאצים בבואו לארה"ב השתכן במלון גרייסטון במנהטן והחסידים הקימו ועד לחיפוש מקום שיתאים לאגודת חסידי חב"ד כבית פרטי ובית מדרש לרבי שנקרא וועד למען בניין בית חיינו שע"י אגודת חסידי חב"ד.

חברי הועד היו:

הרב ניסן טלושקין יו"ר נכבד של אגו"ח.

ר' חיים שניאור זלמן קרמר יו"ר אגו"ח.

הרב שלמה אהרון קזרנובסקי יו"ר הוועד.

ר' אברהם דובער קרמר גזבר.

ר' דובער חסקינד מזכיר.

וכן הרב שמואל לויטין,

הרב משה דובער ריבקין,

הרב אליהו סימפסון,

הרב ישראל ג'ייקובסון,

והרב מנחם מענדל קונין.

בתחילה רצו הרבנים דז'ייקובסון וקונין שהרבי ישאר לגור בלייקווד מקום מגוריו בבואו, אבל הרבי ענה: בתוך עמי אנוכי יושב,כוונתו היתה שלייקווד היתה מקום תיירות בלבד לעומת נ.י. שהיתה מקום מגורים פעיל של רוב המהגרים מאירופה.

אחר חיפושים נמצא בניין 770 בשדרת איסטרן פארקווי שבשכונת קראון הייטס והרבי בחר בו, אזור זה היה יוקרתי ומרכזי היותו של770 הבניין הכי חדש במרכז השכונה האופי והמבנה האדריכלי שלו עם עיטורים ואלמנטים שהפכו אותו למבנה בולט הפכו אותו למבנה בולט המתאים לשמש כביתו של הרבי בית מדרש ומרכז החסידות,[4]

רוב התושבים בשכונה היו קונסרבטיביים והבניין שהיום משמש את ישיבת חובבי תורה היה מרכזם בכל ארה"ב.

הרבי הריי"ץ התבטא באזני האדמו"ר מטומושפול תושב השכונה לפני הקניה, שיש פוטנציאל לעבוד עימו בשכונה.

בשעת הליכי הקניה התארגנה התנגדות תושבים להתיישבות הרבי וחסידיו בשכונה שאופיה שונה מאוד מאופיים, ותוריד את ערך הדירות, העצומה נגד הקנייה התבטלה ע"י יהודי שקרע בכעס את העצומה.

לשם הרכישה פנה הוועד לאנ"ש במכתב לבקשת השתתפות כספית בקניה, וביום ו' י"ב מנחם אב ת"ש נקנה הבניין.

חלק גדול מהסכום ניתן ע"י בני ר' משה אליעזר קרמר יו"ר אגו"ח הראשון ומתומכי חב"ד העיקריים אז.

באמצע חודש מנחם אב הגיע הרבי לביקור, הורה איך לסדר את ביהכנ"ס ואיך לקבוע המזוזות וביקש לראות המרתף, התפלל שם מנחה וערבית ואחר כך התיישב בחדר שלימים היה חדר חתנו הרבי ואמר מילות ברכה.

לצורך יצירת אולם תפילה הרסו הקיר בין שני חדרים ויצרו את המקום שהיום נקרא הזאל הקטן.

ביום י"ט מנחם אב עבר הרבי לגור ב770 ובכניסתו נכנס למקום שהיום נקרא הזאל הקטן ואמר מילות ברכה.

ביום כ"א אלול היתה חנוכת הבית הרבי התוועד ואמר מאמר ד"ה על שלשה דברים.

בתקופה זו גרו מעט מאוד חרדים בקראון הייטס אך בשנת תש"א הגיעו מאות יהודים לראות את הרבי בתפילתו.

בלילה הראשון התפלל הרבי במקום שהיום נקרא הזאל הקטן ולמחרת במניין מצומצם למעלה.

בתחילה התקיימו תפילות רק בשבתות וימים טובים, לאחר מכן מנהל משרד אגו"ח הרב דוד שיפרין הציע להעתיק את הישיבה לשם ומיד אחרי החגים עברה הישיבה ל770.

באגרת מתאריך י"ט מרחשון לאימו כתב הרבי ששילמו 5000 דולר במזומן ועוד 25000 ד' בהלוואה לעשרים שנה בתשלומים של 1350 לשנה, השיפוצים עלו 2000 ד' ס"ה: 7000 ד' 5000 ד' גייסו החסידים ו2000 ד' לוו.

בגלל המצב הקשה לא יכלו לעמוד בפירעון, ורק בשנת שי"ת הסתיים הפירעון ע"י נדיב בשם ר' יוסף רובינסון.

מיום הכניסה ל770 עברה "חצר ליובאוויטש", כחלק מ"עשר הגלויות שגלתה ליובאוויטש למקומה הקבוע, שממנו תעבור לארץ הקודש, בביאת המשיח, כפי דברי הרבי[5].

גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית ואף לצרכיו הפרטיים של אדמו"ר הריי"צ.

המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחנייה:

הקומה הראשונה - בית מדרש עבור החסידים.

הקומה השניה - בית מגורים לאדמו"ר הריי"צ ומשפחתו.

הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו"ר הריי"צ, הרב שמריהו גוראריה ומשפחתו.

מלבד בניית מרפסת לסוכה בדירת אדמו"ר הריי"צ, בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא נערכו שינויים במבנה. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף, ובהתאם לכך, נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים בחניה ובמרתף המבנה.

מספר הבית[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – 770 (מספר)

הרבי הסביר שמספר הבית 770, מראה בהשגחה פרטית על ענינו, מעלתו ומהותו של המקום, ואף ביאר רמזים שונים שניתן ללמוד מהמספר 770 בעבודת ה', ומהם ש-770 עולה בגימטריא "ופרצת". כלומר, שמבניין זה "פורצים" חסידי חב"ד לעולם כולו, להפיץ את אור היהדות. כמו כן ביאר הרבי את הרמז בכך שהמספר "770" הוא בגימטריא "בית משיח", ועוד.

בנוסף התבטא הרבי שבגאולה האמיתית והשלימה, כאשר בית המקדש השלישי[6] יתגלה, יהיה זה תחילה ב"770" - "בית רבינו שבבבל", ומשם יועתקו שניהם למקום המקדש בירושלים[7].

קומת כניסה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – קומת הכניסה של 770

קומת הכניסה של 770, נועדה להיות קומת המשרדים ובית הכנסת המרכזי של חסידות חב"ד [8].

כמו כן בקומה זו נמצא 'גן עדן התחתון', שהיה משמש כמסדרון כניסה לגן עדן העליון, חדרו של הרבי.

חדרו של הרבי שימש בתחילה כחדרו של אדמו"ר הריי"צ. כשהרבי והרבנית הגיעו ל770, הפך החדר למקום מגוריהם של הרבי והרבנית, אחרי שעברו לגור בדירה ברחוב ברוקלין ואחר כך לבית ברחוב פרזידנט 1304 הפך החדר לחדרו האישי של הרבי בו קיבל אנשים ליחידות.

בקומה הראשונה שוכן ה'זאל הקטן', ששימש לבית הכנסת עד לבנייתו של הזאל הגדול בקומת המרתף.

בקומה זו נמצא גם חדר המזכירות, ששימש מרכז לפעילות מזכירות הרבי, ומשרדים של חסידים נוספים, ביניהם הרב שמואל לויטין, הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, חדר השידורים [9], ועוד.

קומה שניה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770

הקומה השנייה נועדה משנת ת"ש, למגורי אדמו"ר הריי"צ בקומה זו, ובעקבות מצבו הבריאותי אף התפלל התוועד וקיבל שם אנשים ליחידות.

עד שנת תשע"ז הגישה לשם היתה אפשרית לעובדי ספריית אגודת חסידי חב"ד ומדי פעם היו מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון בחודש תשרי ובי' שבט [10].

בקומה זו מקיימים עבודת תחזוקה בלבד, ללא שינויים בחדרים וקירות הבית, ודירת הרבי נשארה בצורתה המקורית, כפי שהיה קודם יו"ד שבט תש"י זמן הסתלקות הרבי הריי"צ.

קומה שלישית[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ספרית אגודת חסידי חב"ד
אולם התצוגה של הספרייה בקומה השלישית
1) משרדי הישיבה, 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' שמואל גוראריה, 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש"ג, 8) מרפסת (לאחר כ"ז באדר תשנ"ב, עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 לספריית ליובאוויטש (נבנה בשנת תשנ"ג).

הקומה השלישית שימשה כדירת הרב שמריהו גוראריה, שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת תומכי תמימים שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות ספרית אגודת חסידי חב"ד שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.

בקומה זו קיים גם חדר עבור "מערכת אוצר החסידים", שמכינים את כתבי אדמו"רי חב"ד לדפוס.

קומת בית הכנסת (האולם הגדול)[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בית הכנסת - 770

בסביבות שנת תשי"ד, בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"זאל הקטן" שבקומה הראשונה להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"שאלאש", שהיה גדול מה"זאל הקטן", להתוועדויות ולתפילות הימים הנוראים. ההתוועדויות הגדולות של י"ט בכסלו, י' בשבט וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור קראון הייטס.

עם השנים התרבו המשתתפים וגבר הצורך להרחיב את המקום. בית הכנסת הורחב לכיוון הבנין הסמוך שבכתובת 784–788 איסטרן פארקווי, וכן לכיוון יוניון סט.

ספרי תורה בבית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ספרי תורה ב-770
הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה

בבית הכנסת של הרבי - 770, ישנם ספרי תורה רבים. חלקם ספרים שקשורים בהם מאורעות מעניינים או היסטוריה מיוחדת, ביניהם הספרים ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו וספר תורה של הרבי.

ניהול בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – גבאי בית הכנסת 770

בית הכנסת מנוהל על ידי גבאים נבחרים על ידי הציבור, הגבאים אחראים על החזקת המקום ועל ניהול התפילות, הגבאים כפופים לרבני השכונה.

הרבי נתן כבוד מיוחד לגבאים, והזכיר פעמים רבות את תפקידם בניהול בית הכנסת בשינוי סדר בקשת רשותם, ומקשיב להכרזותיהם, אומר להם 'גוט שבת' בליל שבת, לשלם על העליות שנצרך ועוד ריבוי התייחסויות שהביע בהזדמנויות רבות את אחריותם לניהול בית הכנסת.

התפילה ב-770[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – התפילה ב-770
תפילת שחרית ב770 בחודש תשרי תש"פ

מעניניו העיקרים של 770 כמרכז חסידות חב"ד, היא התפילה ועבודת התפילה. מסופר, שכאשר נכנס הרבי הריי"צ לבנין 770, ראשית נכנס למקום שיועד לבית הכנסת ואמר שהוא מייחד את המקום למקום "תפילה מתוך פנימיות".

התפילה ב770 נעשית במהירות המירבית כדי לא לבזבז את זמנו היקר של הרעבע

חומת אנ"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חומת אנ"ש

'חומת אנ"ש' היה פרוייקט גיוס משאבים שפעל בשנת תשנ"ג מתוך מטרה להרחיב את 770, בהתאם להוראת הרבי בקונטרס בית רבינו שבבבל, במסגרתו התבקשה כל משפחה מאנ"ש לתרום סכום שווה של 770 דולר, כאשר על קיר מיוחד בבניין המשופץ יהיו חרותים שמותיהם של כל המשפחות שיצטרפו לסייע בהרחבת 770. התוכנית נעצרה בג' תמוז תשנ"ד.

ועד סעודת שלמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ועד סעודת שלמה

'ועד סעודת שלמה' הינו ארגון העוסק בהכנת מזון לבאי 770. חדר הנמצא מתחת לעזרת הנשים של איסטערן פארקווי, וממנו מסופקים לבאי 770 אוכל ושתיה בימות החול (קפה תה ומזונות) ובשבתות וימים טובים (חלות יין וצ'ולנט). וכן ארוחות במוצאי הצום, במסגרתו גם נערכות ההתוועדויות מסויימות בבית הכנסת.

ההתוועדויות המרכזיות ב-770[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – התוועדות עם הרבי

רוב התוועדויותיו של הרבי נאמרו בבית הכנסת 770, בהתחלה בזאל הקטן ואחר כך בשלאש ובבית הכנסת הגדול.

ערך מורחב – ההתוועדויות המרכזיות ב-770

ההתוועדויות המרכזיות ב-770 נערכות בימי מאורעות חב"דיים ובימים שבהם יש הוראה מיוחדת להתוועד כגון במוצאי חג. בדרך כלל מאורגנת על ידי גבאי בית הכנסת 770.

תשרי[עריכה | עריכת קוד מקור]

אלפי אורחים גודשים את 770 באמירת סליחות בחודש אלול
התוועדות בסוכת האורחים בחצר 770 עם הרב לוי יצחק גינזבורג, בארגון אש"ל הכנסת אורחים

לקראת חודש תשרי, חסידי חב"ד ותלמידי התמימים מכל העולם נוהרים ל-770, ושוהים בו במהלך ימי חודש תשרי.

סדרי התפילות הלימוד וההתוועדויות מותאמים לחגים, והגבאים יחד עם הנהלות הישיבות ואש"ל הכנסת אורחים מארגנים לאורחים סדרי לימוד כפי הוראת הרבי, התוועדויות עם משפיעים ואירועי קבלת פנים וצאתכם לשלום.

תומכי תמימים המרכזית[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תומכי תמימים המרכזית 770

ישיבת תומכי תמימים הראשונה בארצות הברית נוסדה בט' אדר שני ת"ש, היום בו הגיע כ"ק אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית. כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב"דיים שבברוקלין, ובחודש חשוון תש"א עברה הישיבה לבניין החדש - 770 איסטערן פארקווי, שם היא שוכנת עד עצם היום הזה.

יחסו של הרבי ל-770[עריכה | עריכת קוד מקור]

קונטרס בית רבינו שבבבל[עריכה | עריכת קוד מקור]

שער קונטרס 'בית רבינו שבבבל'
ערך מורחב – קונטרס בית רבינו שבבבל

ביום כ' בחשוון שנת ה'תשנ"ב הוציא הרבי לאור קונטרס בשם "בית רבינו שבבבל", בקונטרס המיוחד מבואר בהרחבה מעלתו של 770 בהיותו "בית רבינו שבבבל" - מקומו של נשיא הדור, אשר במקום זה שוכנת השכינה בזמן הגלות. בנוסף בקונטרס מחדש הרבי שבית המקדש ירד מהשמיים תחילה ב-770 ורק אחר כך יסע עמו לירושלים עיר הקודש.

פרסום הקונטרס עורר גלים רבים בתוך חסידות חב"ד, משום שבקונטרס נכתבו והוגהו על ידי הרבי ענינים שאיש לא שיער שהרבי עצמו יסכים לפרסם[11].

מאז הוצאת הקונטרס, החזיקו הרבי בתוך סידורו בצורה קבועה (דבר נדיר ביותר ביחס לקונטרסים אחרים).

כינויו על ידי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתב יד קודש של הרבי על 770
  • בית אגודת חסידי חב"ד - אוהל יוסף יצחק - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר משפט הספרים.
  • בית רבינו שבבבל - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת בית המדרש המיוחד שבכל דור, על דרך בית הכנסת של האמוראים בבבל[12].[13]
  • 770 - השם הנפוץ בעגה החב"דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי[14][15]להעיר.
  • בית משיח - שווה בגימטריא למספר הבית - "770"[16].
  • בית חיינו - על שם היותו מקור החיות לחסידי חב"ד.
  • ד' אמות של נשיא דורנו - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור[17].
  • בית משולש - על שם שמתקיימים בו פעולות בשלושת הקוים: תורה, תפילה, וצדקה[18].

בדק הבית[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הרחבות 770
ערך מורחב – בדק הבית (770)

'בדק הבית' הוא כינוי של ארגון שהוקם על פי בקשת הרבנית חיה מושקא בשנת תשל"ט, ותפקידו לדאוג לתחזוקת בנין 770 היינו הבניין המקורי שנקנה בשנת ת"ש.

העתקים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – 770 כפר חב"ד
חזית העתק מדויק של 770 בכפר חב"ד

בט"ו תמוז תשמ"ה ביקש הרבי לבנות העתק מדויק של 770 בכפר חב"ד - בניה שהסתיימה בט"ו בתמוז תשמ"ו. בעקבות כך החלה מגמה של בניית העתקים מבניין 770 ברחבי העולם: עוד לפני כן היה העתק במילאנו.

ארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. כפר חב"ד - נבנה בשנת תשמ"ו (1986), על פי בקשת הרבי.
  2. רמת שלמה, ירושלים - נבנה בשנת תשס"ג, על ידי הרב יוסף יצחק הבלין.
  3. זכרון יעקב - נבנה על ידי השליח הרב יוסף יצחק פריימן.
  4. קריית אתא - נבנה על ידי הרב חיים שלמה דיסקין.
  5. מגדל העמק - נבנה על ידי מוסדות חב"ד במגדל העמק.
  6. איתמר שבשומרון - בית פרטי של משפחת נואמה.
  7. גדרה - ביתו הפרטי של הרב נס כרמון.
  8. קריית ארבע - נבנה על ידי השליח הרב ויקטור עטיה.
  9. פסגת זאב, ירושלים - נבנה על ידי השליח הרב יצחק קורץ.
  10. עפולה - בית גבי ורבקי - נבנה על ידי הרב שמעון רוזנברג.
  11. מצפה רמון - נבנה על ידי השליח, הרב צבי סלונים.
  12. כפר תפוח - בית פרטי.
  13. קריית גת - בית כנסת שערי גאולה.
  14. ראשון לציון - נבנה על ידי השליח הרב סגל.
  15. בית שאן - נפתח בשנת תשע"ח, נקרא על שם הרב יעקב אריה שמולביץ[דרוש מקור].
  16. ביתר - נבנה על ידי הרב יעקב שנור.
  17. שדרות - נבנה על השליח הרב משה זאב פיזם

מבנים בתהליכי בניה:

  1. אופקים - נבנה על ידי השליח, הרב הרשקוביץ.
  2. שלומי, צפון ארץ הקודש - יבנה על ידי השליח הרב בני נחום.
  3. שכונת נעורים, ראשון לציון - יבנה על ידי השליח הרב אלי סגל.
  4. יבניאל.
  5. אלעד - בית כנסת בית מנחם
  6. חדרה - יבנה על ידי השליח הרב שאול אקסלרוד בשכונת גבעת אולגה
  7. חריש
  8. קריית מלאכי - בשכונת נחלת מנחם, נבנה על ידי ר' מנדי לרנר.
  9. בית שמש רמה א' - נבנה ע"י הרב מיכאל אבישיד[19]


בתי חב"ד בארץ בצורת 770


ברחבי העולם[עריכה | עריכת קוד מקור]

אוניברסיטת רוטגרס, ניו-ג'רסי - בית חב"ד הגדול בעולם
  1. לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב"ד המרכזי נבנה בשנת תשמ"ב.
  2. לוס אנג'לס, קליפורניה - בית ספר לבנות. נבנה בשנת תשס"ג.
  3. מילאנו, איטליה - נבנה על ידי הרב גרשון מענדל גרליק.
  4. מלבורן, אוסטרליה - נבנה על ידי הרב יוסף יצחק גוטניק.
  5. אוניברסיטת רוטגרס, ניו ג'רסי, ארצות הברית - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב יוסף צבי קרליבך.
  6. אושן, ניו ג'רזי, ארצות הברית - בית כנסת חב"ד, נבנה על ידי הרב יוסף צבי קרליבך.
  7. קליבלנד, אוהיו - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב לייבל אלבסקי.
  8. פאולו, ברזיל - בית חב"ד המרכזי. נבנה על ידי הרב שבתי אלפרין.
  9. קאמינסקוי, אוקראינה - נבנה על ידי השליח הרב לוי יצחק סטמבלר.
  10. רמינסקאיא, מוסקבה - נבנה על ידי הרב יצחק קוגן.
  11. בואנוס איירס, ארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא.
  12. האדיטש, אוקראינה - בסמיכות לציונו של האדמו"ר הזקן.
  13. סנטיאגו, צ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.
  14. קעמפ מחנה קיץ 'גן ישראל מונטריאול'.
  15. טקומה, וושינגטון - נבנה על ידי השליח הרב זלמן הבר בשנת תשע"ב.
  16. דרמקוט, צפון הודו - נבנה על ידי השליח דרור שאול.
  17. קווינס, ניו יורק - בבניה על ידי השליח הרב שרגא זלמנוב.
  18. מנילה, פיליפינים - נבנה על ידי השליח הרב יוסי לוי.
  19. קראון הייטס, ברוקלין - בית כנסת ברחוב לעפערטס
  20. רומיינוויל, פריז, צרפת - בית חב"ד
  21. סט. ברייס סו פוריי, צרפת - בית חב"ד
  22. סורען, צרפת - בית חב"ד
  23. בולטימור, מרילנד - ישיבת ליובאוויטש
  24. אל פאסו, טקסס - בית חב"ד
  25. סינסינטי, אוהיו - ישיבת ליובאוויטש
  26. פוקון שבצ'ילה - בית חב"ד.


בתי חב"ד בעולם בצורת 770


לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מענדי דיקשטיין, ‏בנסע הארון - מ770 לכל קצווי תבל, שבועון בית משיח, גיליון 1361 עמוד 16-24 (תשפ"ג) קישור לשבועון בית משיח
  • שרגא קרומבי הרבי קבע את ההנהגה לפי הוראות רבני השכונה והגבאים משבועון קישור לשבועון בית משיח 1396 עמוד 12.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

וידאו
תמונות
העתקים
שונות
קונטרס בית רבינו


הערות שוליים

  1. תרגום של מספר הבית - 770 - לשפה האנגלית.
  2. משנה אבות א, ב
  3. הכתובת באנגלית: Eastern Parkway 770, Crown Heights, Brooklyn N.Y
  4. משפחת האדריכל של 770 הגיעה לראות את העיטורים של הסבא -
  5. קונטרס בית רבינו שבבבל אות ו'.
  6. ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים" (פרש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. ועוד.)
  7. ראה בארוכה בקונטרס בית רבינו שבבבל אות ד ואילך.
  8. עקב חוסר מקום עבר בית הכנסת לחצר שבהמשך הורחבה מספר פעמים עד שהגיעה לגודלה כיום - הזאל הגדול
  9. ששימש בעבר את הרב משה לייב רודשטיין
  10. כיום מתגורר שם בהוראת הרבי הרב שלום בער גנזבורג
  11. דוגמה בהערה הרבי מזכיר ש-770 בגימטריא "בית משיח" דבר שהיה נלחש מפה לאוזן בין החסידים וכעת יצא לציבור הרחב באישורו והגהתו של הרבי.
  12. ראה קונטרס בית רבינו שבבבל.
  13. הרבי מה"מ שליט"א מתיחס בקונטרס בית רבינו שבבל שבית רבינו הוא בבחינת תלפיות "תל שכל פיות פונים בו"
  14. שיחת כ"ח סיוון תנש"א, קונטרס בית רבינו שבבבל, ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא "פרצת".
  15. להעיר שבקונטרס בית רבינו שבבבל הרבי מתיחס ואומר ש770 בגימטריה פרצת מלשון "פרצת עליך פרץ"
  16. נאמר על ידי הרבי והודפס בקונטרס בית רבינו שבבבל.
  17. על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל.
  18. על פי קונטרס בית רבינו שבבבל.
  19. דיווח ב