תחיית המתים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 86: / שורה 86: @@
 ===גם הגוף יקום===
-המובא לעיל מיוסד ברובו על מכתב ארוך{{הערה|אג"ק ח"א עמ'קמא-קנג}} מהרבי שמבאר מ"ש בחסידות שכל אחד מישראל יזכה לתחה"מ, שמוכיח במכתב 1)שהדבר אפשרי 2)וגם שרואים מחז"ל שכן יהיה 3)ושמוכרח שיהיה כן 4)ובסוף מתרץ כל המארז"ל שנראים סותרים לזה, והביאור במכתב מיוסד על נצחיות הנשמה, אבל במכתב{{הערה|אגרות קודש ח"ב עמ' עג}} שכתב הרבי שנתיים אח"כ מציין הרבי למכתב הנ"ל ומוסיף{{הערה|בהערה 15}} - "זה עתה ראיתי במדרש תלפיות ענף חלק לעוה"ב בשם ר' בחיי והריקנטי וז"ל מה ששנינו ואלו שאין להם חלק לעוה"ב פירוש אין להם חלק ידוע בפני עצמן אבל הס נהנים וניזונים מכמה אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו", ויש שלמדו שבמדרש זה רואים שגם הגופים יקומו{{הערה|שהרי בנוגע הנשמה הרי אחרי שמורק בגיהנם הרי הוא בדרגת צדיק (כלשון המד"ש ועה"מ) ואינו צריך להגיע ל"אוצרות של צדקה", וע"כ שה"אוצרות" הוא עבור הגוף. אבל אין הדבר מוכרח דאפשר שהאוצרות של צדקה הוא עבור אלו שלא הספיקו לטהר הנשמות מכל וכל, או שגם בדרגת צדיק גופא אפשר להעלותם לדרגא נעלית יותר, אבל עפ"י המבואר להלן שעיקר הענין דתחה"מ הוא כשכר לקיום המצוות ששייך להגוף שבזה כל ישראל שוין דאפי' פושעי ישראל וכו' כדלהלן ובהערות לקמן מובן שגם (ובעיקר) הגופים יקומו.}}.
+המובא לעיל מיוסד ברובו על מכתב ארוך{{הערה|אג"ק ח"א עמ'קמא-קנג}} מהרבי שמבאר מ"ש בחסידות שכל אחד מישראל יזכה לתחה"מ, שמוכיח במכתב 1)שהדבר אפשרי 2)וגם שרואים מחז"ל שכן יהיה 3)ושמוכרח שיהיה כן 4)ובסוף מתרץ כל המארז"ל שנראים סותרים לזה, והביאור במכתב מיוסד על נצחיות הנשמה, אבל במכתב{{הערה|אגרות קודש ח"ב עמ' עג}} שכתב הרבי שנתיים אח"כ מציין הרבי למכתב הנ"ל ומוסיף{{הערה|בהערה 15}} - "זה עתה ראיתי במדרש תלפיות ענף חלק לעוה"ב בשם ר' בחיי והריקנטי וז"ל מה ששנינו ואלו שאין להם חלק לעוה"ב פירוש אין להם חלק ידוע בפני עצמן אבל הם נהנים וניזונים מכמה אוצרות של צדקה הגנוזים לאותם שלא זכו", ויש שלמדו שבמדרש זה רואים שגם הגופים יקומו{{הערה|שהרי בנוגע הנשמה הרי אחרי שמורק בגיהנם הרי הוא בדרגת צדיק (כלשון המד"ש ועה"מ) ואינו צריך להגיע ל"אוצרות של צדקה", וע"כ שה"אוצרות" הוא עבור הגוף. אבל אין הדבר מוכרח דאפשר שהאוצרות של צדקה הוא עבור אלו שלא הספיקו לטהר הנשמות מכל וכל, או שגם בדרגת צדיק גופא אפשר להעלותם לדרגא נעלית יותר, אבל עפ"י המבואר להלן שעיקר הענין דתחה"מ הוא כשכר לקיום המצוות ששייך להגוף שבזה כל ישראל שוין דאפי' פושעי ישראל וכו' כדלהלן ובהערות לקמן מובן שגם (ובעיקר) הגופים יקומו.}}.
 ועפ"ז מתרץ הרבי{{הערה|לקוטי שיחות ח"ו שיחת יו"ד שבט סעי' ד-ה}} טענה שיכול להתעורר - למה אני צריך לייגע את עצמי לזכך את הגוף כאשר בסופו של דבר הגוף אינו מציאות אמיתי (ונצחי), שהרי סופו לחזור לעפר? ואף שיקום אחר כך לתחיה מ"מ גדר הגוף (ע"פ תורה{{הערה|שהיותו של הגוף נפסד בצאת הנפש ממנו איננו ענין שהתחדש בו אלא כנאמר עפר אתה ואל עפר תשוב שמפני שעתה "עפר אתה" לכן "ואל עפר תשוב" שכיון ש"שינוי ההוזר לברייתו לא שמיה שינוי" לכן אין הוא מציאות אמיתית אף לפני ששב לעפרו}}) הוא "עפר אתה (שלכן) ואל עפר תשוב"?
-ו"התשובה על כך היא שלהיפך: כיון ש"עיקר שכינה בתחתונים היתה" אשר לכן "ובנו בחרת" דוקא בגוף הגשמי לפיכך הגוף הוא מציאות אמיתית שאין בו שום כליון והפסד. השינוי שנגרם לו על ידי חטא עץ הדעת שהוא תוצאה של ו"אל עפר תשוב" הוא בחיצוניות בלבד ולא בעצם מהותו. כי מעשה בני אדם אינו יכול לשנות ח"ו את בחירת עצמותו יתברך אשר הוא בחר בגוף היהודי, וזהו ההסבר לכך שעצם הלוז שלא נהנתה מעץ הדעת אינה נפסדת לעולם כי זוהי עצמיות הגוף ובכך לא ייתכן חטא והפסד"{{הערה|וכיון ש"ובנו בחרת" הוא גם לגבי הגוף בכלל, מובן מכך שבפנימיות לא ייתכן כליון גם לגבי הגוף בכללותו, ולעתיד לבוא הוא נבנה מעצם הלוז  מפני עצם מהותו כי יש לגביו בהירת עצמותו יתברך ולפי זה יוצא שאדרבה מפני ש"שינוי החוזר לבריתו לא שמיה שינוי" הרי גם עתה הוא מציאות אמיתית.}}.
+ו"התשובה על כך היא שלהיפך: כיון ש"עיקר שכינה בתחתונים היתה" אשר לכן "ובנו בחרת" דוקא בגוף הגשמי לפיכך הגוף הוא מציאות אמיתית שאין בו שום כליון והפסד. השינוי שנגרם לו על ידי חטא עץ הדעת שהוא תוצאה של ו"אל עפר תשוב" הוא בחיצוניות בלבד ולא בעצם מהותו. כי מעשה בני אדם אינו יכול לשנות ח"ו את בחירת עצמותו יתברך אשר הוא בחר בגוף היהודי, וזהו ההסבר לכך שעצם הלוז שלא נהנתה מעץ הדעת אינה נפסדת לעולם כי זוהי עצמיות הגוף ובכך לא ייתכן חטא והפסד"{{הערה|וכיון ש"ובנו בחרת" הוא גם לגבי הגוף בכלל, מובן מכך שבפנימיות לא ייתכן כליון גם לגבי הגוף בכללותו, ולעתיד לבוא הוא נבנה מעצם הלוז מפני עצם מהותו כי יש לגביו בחירת עצמותו יתב' ולפי זה יוצא שאדרבה מפני ש"שינוי החוזר לבריתו לא שמיה שינוי" הרי גם עתה הוא מציאות אמיתית.}}.
 ובמק"א{{הערה|לקוטי שיחות חכ"א (סעי' ט).}} מבאר הרבי שנצחיות עצם הלוז הוא בדוגמת נצחיות הארון שכמו שהארון (שהוא עיקר בנין הבית והעצם של בית המקדש) נשאר במקומו המיועד לו ע"פ הלכה (ש"בעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון . . ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה שנאמר . . תנו את ארון הקודש בבית אשר בנה שלמה") ומכח זה נבנה כל הבית, ומצד זה נחשב כאילו הבית נצחי (וחורבן הבית הראשון והשני הוא רק בחיצוניות הבית), כמו"כ ע"י שנשאר עצם הלוז שלם נחשב כל הגוף (שיבנה מעצם הלוז) נצחי.
@@ שורה 108: / שורה 108: @@
 אבל לאחרי מ״ת ש״ובנו בחרת״{{הערה|נוסח ברכה שניה דברכות קר"ש דשחרית "שכשיאמר ובנו בחרת מכל עם ולשון יזכור מ"ת"(שו"ע אדה"ז ס"ס ס"ד)}}(שבחירה אמיתית הוא שמצד רצונו וטבעו כביכול אין שום סיבה לבחור א' יותר מהשני ולכן מושרש בהעצם ממש) שעל ידי זה נשתרש בנש"י ש(בפמנימיות) יש להם (לא רק רצון לאלקות כ"בנים למקום") אלא גם תכונה של "עבדים"{{הערה|"אזן ששמעה על הר סיני כי לי בנ"י עבדים וכו'", "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון וגו'"}} נעשה הקשר שלנו להקב״ה כ״עבד״ ש״הוא מצ״ע ובכח עצמו מתקשר כו׳״{{הערה|ד"ה ומקנה רב בתחלתו (עמ' שח-ט, ועמ' שיט). ולהעיר מהמבואר בד"ה מרגלא בפומי' דרבא תשמ"א בהמעלה דקב"ע (של ה"עבד") על רעותא דלבא (של ה"בן") "דרעו"ד הוא רצון האדם וגם כשהרצון שלו הוא בביטול שאינו רוצה לעצמו כלל וכל רצונו הוא שיושלם רצון הקב"ה מ"מ גם רצון זה הוא הרצון של האדם - מציאות, והעבודה דקבלת עול שמקבל עליו לקיים ציווי השם גם כשהציווי הוא כנגד רצונו בדוגמת עבד שעבד הוא מוכרח לקיים רצון האדון הוא לא מצד המציאות רצון שלו אלא מצד עול מלכות שמים המוטל עליו" שעפ"ז אולי י"ל עוד ביאור למה לע"ל כולם יצאו שהוא לא רק מצד תכונת ה"עבד" שיש בנו (שהוא קשר יותר עמוק), אלא מפני שלא יהיה לנו בחירה כבן שיכול להתנגד אלא כ"עבד" ש"מוכרח לקיים רצון אדונו . . מצד עול מלכות שמים המוטל עליו" ויל"ע אם יש לביאור כזה מקור מהרבי.}} שעי״ז נעשה הרצון (הפנימי) לאלקות גם מצד העצם (-כח הבחירה) וכיון שהקשר הוא מצד העצם לכן סוכ״ס יתגלה (עכ״פ בענינים כלליים{{הערה|דמה שבנוגע ליוה"כ אפשר לו לנגד להתקשרות זו (אפי' אחר מ"ת) זהו רק לפי שעה וע"ז ניתנה לו הבחירה אבל בנוגע ללעתיד לבא הרי זהו כל ענין הבחירה שנתחדש לאחר מ"ת שסו"ס לא יודח ממנו נדח (וראה גם תורת שלום שיחת פורים העת"ר (עמוד 220) ובהערה 4 שם).}} כגון כש״יתקע בשופר גדול״ דלע״ל){{הערה|לקוטי שיחות חי"א (שמות שיחה א)}}{{הערה|ועי' בשיחת ראה תשכ״ב (מודפס בהוספות לקו״ש ח״ד עמ׳ 1339-42) שענין הבחירה ניתן להאדם כדי שהעליות בעבודת ה׳ יהיו בעבודתו ולכן אפשר להיות רצון בלעו״ז עד מס״נ, וכן למעלה שנתינת כח לרע גם בדרגא הכי גבוה ורק שמצד בחירה חפשית דעצמות ממש - "ואוהב את יעקב" וע״י שהאדם בוחר ג״כ בטוב מתגלה בו בחירת העצמות בגוף ועי"ז בנשמה.
 היינו שבחי"א הוא 1. הבחירה של ה' שעי"ז נשתרש בנש"י תכונה של "עבדים" 2. פעולת הרצון רק בנשמה, 3. שמצד רצון זה *סוכ"ס* לא ידח.
-ובח"ד הוא 1. הבחירה שלנו בפועל ממש, 2. פועל בגוף, 3. מגלה שבחירת העצמות בהגוף (ומבאר שם הטעם - "כי בשביל אפשריות הבחירה נתן הקב"ה רשות להסטרא אחרא להגביה עצמה כנגד כל המדריגות שבקדושה גם נגד דרגת "אנכי" אלא דמכיון שהתוקף שבה אינה מצד עצמה ורק בכדי לעורר את האדם הרי ע"י בחירת האדם היא מתבטלת עד שאין לה שום מציאות כלל").}}.
+ובח"ד הוא 1. הבחירה שלנו בפועל ממש, 2. מגלה בחירת העצמות (שהוא בעיקר בהגוף כמבואר במק"א). (ומבאר שם הטעם - "כי בשביל אפשריות הבחירה נתן הקב"ה רשות להסטרא אחרא להגביה עצמה כנגד כל המדריגות שבקדושה גם נגד דרגת "אנכי" אלא דמכיון שהתוקף שבה אינה מצד עצמה ורק בכדי לעורר את האדם הרי ע"י בחירת האדם היא מתבטלת עד שאין לה שום מציאות כלל").}}.
 ===[[אומות העולם]]===