מלך המשיח – הבדלי גרסאות
←הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח: הסבר המ"ב תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (43 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל.|מקור=במדבר כד, יז-יח}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל.|מקור=במדבר כד, יז-יח}} | ||
פסוק זה דרשו אותו חז"ל{{הערה|1=ראה פירוש רבינו בחיי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38019&st=&pgnum=210&hilite= על הפסוק] שמביא כן בשם המדרש. וכן כתב [[הרמב"ן]] בספר הגאולה שער א בשם רבותינו וראה מדרש אגדה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33178&st=&pgnum=143 על פסוק זה]}} על שני המשיחים שיעמדו לעם ישראל: [[דוד המלך]] ומלך המשיח, כשכל קטע מהפסוק חלקו הראשון מנבא אודות דוד המלך וחלקו השני על מלך המשיח. ישנם מפרשים שפרשו את כל הפסוק כנבואה על מלך המשיח{{הערה|ראה תנחומא ישן ו. וראה ירושלמי תענית ד, ה. וראה דברים רבה א, יז.}}{{הערה|תרגום יונתן, [[רמב"ן]] בפירושו על התורה ובספר הגאולה, רשב"ם על הפסוק}}. אמנם יש שפירשו כולו על דוד המלך{{הערה|אבן עזרא על הפסוק (נראה לשיטתו שאין בתורה נבואה על '''מלך'' המשיח ורק בנביאים.)}}. גם [[רש"י]] מפרש הפסוקים על דוד המלך, אמנם לדבריו הפסוק בהמשך "וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר" הוא נבואה על מלך המשיח. | פסוק זה דרשו אותו חז"ל{{הערה|1=ראה פירוש רבינו בחיי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38019&st=&pgnum=210&hilite= על הפסוק] שמביא כן בשם המדרש. וכן כתב [[הרמב"ן]] בספר הגאולה שער א בשם רבותינו וראה מדרש אגדה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33178&st=&pgnum=143 על פסוק זה].}} על שני המשיחים שיעמדו לעם ישראל: [[דוד המלך]] ומלך המשיח, כשכל קטע מהפסוק חלקו הראשון מנבא אודות דוד המלך וחלקו השני על מלך המשיח. ישנם מפרשים שפרשו את כל הפסוק כנבואה על מלך המשיח{{הערה|ראה תנחומא ישן ו. וראה ירושלמי תענית ד, ה. וראה דברים רבה א, יז.}}{{הערה|תרגום יונתן, [[רמב"ן]] בפירושו על התורה ובספר הגאולה, רשב"ם על הפסוק.}}. אמנם יש שפירשו כולו על דוד המלך{{הערה|אבן עזרא על הפסוק (נראה לשיטתו שאין בתורה נבואה על '''מלך'' המשיח ורק בנביאים.)}}. גם [[רש"י]] מפרש הפסוקים על דוד המלך, אמנם לדבריו הפסוק בהמשך "וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר" הוא נבואה על מלך המשיח. | ||
ויש שפירשו שפסוק זה הוא נבואה על הגאולה העתידה בכלל ולא על אישיותו של מלך המשיח{{הערה|חזקוני ספורנו ועוד}}. | ויש שפירשו שפסוק זה הוא נבואה על הגאולה העתידה בכלל ולא על אישיותו של מלך המשיח{{הערה|חזקוני ספורנו ועוד.}}. | ||
מפסוק זה הסיק [[הרמב"ם]] בספרו ההלכתי [[משנה תורה]] שהכופר באישיותו של מלך המשיח ( | מפסוק זה הסיק [[הרמב"ם]] בספרו ההלכתי [[משנה תורה]] שהכופר באישיותו של מלך המשיח (אף על פי שמאמין בגאולה בכללה) הוא חולק על דברי התורה ונבואתו של משה רבינו והרי הוא כופר ואפיקורס. (אמנם הוסיף להוכיח גם מהפסוק "ושב ה' אלוקיך את שבותך" משום שיעוד הגאולה מפורשת בה בניגוד לנבואת פרשת בלעם שנכתבה ברמז ונדרשת ב[[תורה שבעל פה]]){{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 114.}}. | ||
מקור נוסף נמצא בתורה{{הערה|בראשית מט, י.}} | מקור נוסף נמצא בתורה{{הערה|בראשית מט, י.}} | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
פסוק זה פירשו רוב המפרשים שהכוונה בפסוק על מלך המשיח שיהיה נצר לדוד המלך שהוא משבט [[יהודה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37457&st=&pgnum=270 בראשית רבה צ"ט י] רש"י, רמב"ן, תרגום אונקלוס, על הפסוק ועוד.}}. | פסוק זה פירשו רוב המפרשים שהכוונה בפסוק על מלך המשיח שיהיה נצר לדוד המלך שהוא משבט [[יהודה]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37457&st=&pgnum=270 בראשית רבה צ"ט י] רש"י, רמב"ן, תרגום אונקלוס, על הפסוק ועוד.}}. | ||
(אמנם [[הרמב"ם]] לא הביא פסוק זה לפי שאין עניינו ללקט כל פסוקי התורה ובחר בפסוק "אראנו ולא עתה וגו'" שבו הנבואה אודות המשיח כי בו מרומז בנוסף להופעתו גם מאפייני אישיותו תפקידו ופועלו של המשיח בהנהגת העם ואומות העולם{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד 115 הערה 11}} | (אמנם [[הרמב"ם]] לא הביא פסוק זה לפי שאין עניינו ללקט כל פסוקי התורה ובחר בפסוק "אראנו ולא עתה וגו'" שבו הנבואה אודות המשיח כי בו מרומז בנוסף להופעתו גם מאפייני אישיותו תפקידו ופועלו של המשיח בהנהגת העם ואומות העולם{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד 115 הערה 11.}} | ||
===בנביאים=== | ===בנביאים=== | ||
אמנם דברי הנביאים "מלאים מדבר זה"{{הערה|לשון [[הרמב"ם]] הלכות מלכים פרק יא הלכה א'}} - פסוקים רבים בדבריהם מנבאים את הגאולה העתידה ואת קיומה על ידי מלך המשיח. אחד המקומות הבולטים לכך שבו מתואר אישיותו ופעולתיו הוא בנבואת הנביא ישעיהו: | אמנם דברי הנביאים "מלאים מדבר זה"{{הערה|לשון [[הרמב"ם]] הלכות מלכים פרק יא הלכה א'.}} - פסוקים רבים בדבריהם מנבאים את הגאולה העתידה ואת קיומה על ידי מלך המשיח. אחד המקומות הבולטים לכך שבו מתואר אישיותו ופעולתיו הוא בנבואת הנביא ישעיהו: | ||
{{ציטוט|תוכן=וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ ה'--רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת ה'. וַהֲרִיחוֹ, בְּיִרְאַת ה'; וְלֹא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי-אָרֶץ; וְהִכָּה-אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. וְהָיָה צֶדֶק, אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה, אֵזוֹר חֲלָצָיו...וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא, שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ; וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ, כָּבוֹד.|מקור=ישעיהו י"א פסוקים א'-ה' ו-י'.|מרכאות=כן}}. | {{ציטוט|תוכן=וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ ה'--רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת ה'. וַהֲרִיחוֹ, בְּיִרְאַת ה'; וְלֹא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי-אָרֶץ; וְהִכָּה-אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. וְהָיָה צֶדֶק, אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה, אֵזוֹר חֲלָצָיו...וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא, שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ; וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ, כָּבוֹד.|מקור=ישעיהו י"א פסוקים א'-ה' ו-י'.|מרכאות=כן}}. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
===בדברי חז"ל=== | ===בדברי חז"ל=== | ||
במקומות רבים בדברי חז"ל נמצאים תיאורים אודות המשיח | במקומות רבים בדברי חז"ל נמצאים תיאורים אודות המשיח שמותיו{{הערה|שם=צח ב|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37969&st=&pgnum=207&hilite= סנהדרין צח, ב].}} מעלותיו, זמן ביאתו ועוד{{הערה|ראו לדוגמה סנהדרין צג: 'מורח ודאין'. }} . | ||
====קיסר ופלגי קיסר==== | ====קיסר ופלגי קיסר==== | ||
התייחסות בעניין זיהויו של מלך המשיח נמצאת ב[[מסכת סנהדרין]] שם נכתבה דעתו של [[ | התייחסות בעניין זיהויו של מלך המשיח נמצאת ב[[מסכת סנהדרין]] שם נכתבה דעתו של [[רב יהודה]] לפיה מלך המשיח אינו דוד המלך, אולם גם דוד ישמש כנשיא תחת מלך המשיח{{הערה|סנהדרין צח עמוד ב. כן היא גם דעת ה[[רמ"א]] בד"ה "אמר רב יהודה אמר רב".}}: {{ציטוט|תוכן='''אמר רב יהודה אמר רב עתיד [[הקדוש ברוך הוא]] להעמיד להם דוד אחר, שנאמר''' (ירמיה ל, ט) '''"וְעָבְדוּ אֵת ה' אֱלֹקיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם" הֵקים לא נאמר אלא אקים.''' (ומקשה הגמרא:)'''אמר ליה רב פפא לאביי והכתיב''' (יחזקאל לז, כה.) '''וְדָוִד עַבְדִּי, נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם? '''( - משמע שדוד המלך בעצמו ימלוך עליהם ולא אחר? מתרצת הגמרא:) '''כגון קיסר ופלגי קיסר.''' (מלך ושני לו. כן דוד החדש - מלך, כדכתיב ודוד מלכם אשר אקים. ודוד המלך - שני לו, כדכתיב: נשיא להם ולא כתוב מלך. - [[רש"י]]).}} | ||
הרבי מבאר שהן "קיסר" והן "פלגי קיסר" שניהם תיאורים המתארים את המלך המשיח עצמו. ותוכנו הוא, שבמלכותו של המשיח יהיו תכונות נוספות מחודשות לגמרי ביחס למלכותו של דוד המלך. ועל שם אותם הפרטים המיוחדים שיהיו במלך המשיח הוא נקרא 'קיסר'. ועל שם אותם הפרטים שבו הוא "ממשיך" את מלכותו של דוד המלך נקרא המשיח פלגי קיסר{{הערה|ראה ערך [[מלכותו של מלך המשיח]] בפרטי ההנהגה של מלך המשיח יותר מדוד המלך.}}{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/35/11/3/index.htm לקוטי שיחות חלק ל"ה שיחת פרשת ויגש (ג)]}}. | הרבי מבאר שהן "קיסר" והן "פלגי קיסר" שניהם תיאורים המתארים את המלך המשיח עצמו. ותוכנו הוא, שבמלכותו של המשיח יהיו תכונות נוספות מחודשות לגמרי ביחס למלכותו של דוד המלך. ועל שם אותם הפרטים המיוחדים שיהיו במלך המשיח הוא נקרא 'קיסר'. ועל שם אותם הפרטים שבו הוא "ממשיך" את מלכותו של דוד המלך נקרא המשיח פלגי קיסר{{הערה|ראה ערך [[מלכותו של מלך המשיח]] בפרטי ההנהגה של מלך המשיח יותר מדוד המלך.}}{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/35/11/3/index.htm לקוטי שיחות חלק ל"ה שיחת פרשת ויגש (ג)].}}. | ||
====שיטת רבי הלל==== | ====שיטת רבי הלל==== | ||
בגמרא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37969&st=&pgnum=208 סנהדרין צט, א]}} מובאת שיטת התנא רבי הלל שטען "אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו" הגמרא מביאה את דברי האמורא רב יוסף שהתרעם על דבריו ביותר ואמר: "שרא ליה מריה" (ימחול לו [[הקב"ה]] שאמר דברים אשר לא כן - פירוש רש"י) | בגמרא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37969&st=&pgnum=208 סנהדרין צט, א].}} מובאת שיטת התנא רבי הלל שטען "אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו" הגמרא מביאה את דברי האמורא רב יוסף שהתרעם על דבריו ביותר ואמר: "שרא ליה מריה" (ימחול לו [[הקב"ה]] שאמר דברים אשר לא כן - פירוש רש"י) | ||
פרשני התלמוד נחלקו בפירוש דברי רבי הלל: [[רש"י]] ביאר את דבריו ש"אין משיח": "אלא הקב"ה ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו" לדעת רש"י לא ביטל רבי הלל את הגאולה כי אם טען שהיא לא תעשה על ידי המשיח. ואינו סתירה לפסוקים זאת משום שטען שהנבואה אודות המשיח כבר התקיימה במלך חזקיהו{{הערה|ספר העיקרים בתחילתו.}}. לפי זה יש שביארו את דברי רבי הלל בצורה חיובית שמכיוון שזכו ישראל ליעודים הגשמיים בימי חזקיהו ממילא בזמן הגאולה יחיו המתים ומיד "כבוד ה' יראה עליהם"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14458&st=&pgnum=167 חידושי הר"ן סנהדרין שם]. הובא בלקוטי שיחות שם.}}. אולם יש מה[[ראשונים]]{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14764&st=&pgnum=172 חידושי יד רמ"ה בגמ' שם]}} שביארו את דברי רבי הלל שכוונתו לשלול את הגאולה עצמה שלא יזכו בה כלל. דעה נוספת יש בזה, שלא עלתה על דעתו של רבי הלל שאין 'משיח' כי אם שמשיח שעתיד לבוא, לא יבוא בזכות ישראל לפי שרבי הלל טען שישראל אבדו זכויותיהם בזמן המלך חזקיהו. והוא יבוא רק מצד שיגיע זמן הגאולה{{הערה|דעת אברבנאל בראש אמנה פרק הארבע עשר.}}. | פרשני התלמוד נחלקו בפירוש דברי רבי הלל: [[רש"י]] ביאר את דבריו ש"אין משיח": "אלא הקב"ה ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו" לדעת רש"י לא ביטל רבי הלל את הגאולה כי אם טען שהיא לא תעשה על ידי המשיח. ואינו סתירה לפסוקים זאת משום שטען שהנבואה אודות המשיח כבר התקיימה במלך חזקיהו{{הערה|ספר העיקרים בתחילתו.}}. לפי זה יש שביארו את דברי רבי הלל בצורה חיובית שמכיוון שזכו ישראל ליעודים הגשמיים בימי חזקיהו ממילא בזמן הגאולה יחיו המתים ומיד "כבוד ה' יראה עליהם"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14458&st=&pgnum=167 חידושי הר"ן סנהדרין שם]. הובא בלקוטי שיחות שם.}}. אולם יש מה[[ראשונים]]{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14764&st=&pgnum=172 חידושי יד רמ"ה בגמ' שם].}} שביארו את דברי רבי הלל שכוונתו לשלול את הגאולה עצמה שלא יזכו בה כלל. דעה נוספת יש בזה, שלא עלתה על דעתו של רבי הלל שאין 'משיח' כי אם שמשיח שעתיד לבוא, לא יבוא בזכות ישראל לפי שרבי הלל טען שישראל אבדו זכויותיהם בזמן המלך חזקיהו. והוא יבוא רק מצד שיגיע זמן הגאולה{{הערה|דעת אברבנאל בראש אמנה פרק הארבע עשר.}}. ה[[חתם סופר]] כתב שהסובר כהלל מוגדר ככופר{{הערה|שו"ת חתם סופר הלכות יורה דעה סימן שנ"ו.}}. | ||
להלכה פסק הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים פרק י"א הלכה א'.}} שהגאולה תבוא על ידי [[משיח]] וכל מי שאינו מאמין בו או שאינו מחכה לביאתו הוא כופר ואפיקורס{{הערה|והסכימו כל הפוסקים (אף שדנו אם הוא עיקר בפני עצמו) ראה להלן 'האמונה במשיח'.}}. | להלכה פסק הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים פרק י"א הלכה א'.}} שהגאולה תבוא על ידי [[משיח]] וכל מי שאינו מאמין בו או שאינו מחכה לביאתו הוא כופר ואפיקורס{{הערה|והסכימו כל הפוסקים (אף שדנו אם הוא עיקר בפני עצמו) ראה להלן 'האמונה במשיח'.}}. | ||
==שמותיו== | ==שמותיו== | ||
המשיח נקרא בשמות: "משיח"{{הערה|עי' פסחים ה א; מגילה יב א; סנהדרין צח ב ועוד.}}, "[[מלך המשיח]]"{{הערה|עי' ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד; מדרש רבה על שיר השירים פ"ב ז; [[רמב"ם]] מלכים פי"א ה"א ועוד.}}, "משיח בן דוד"{{הערה|עי' סוכה נב ב ועוד, ועי"ש שהוזכר גם [[משיח בן יוסף]] שיבא לפני [[משיח בן דוד]], וכ"ה בכמה מדרשים. ועי' ליקוט כל מאמרי חז"ל וד' הראשונים והאחרונים, על מציאותו ופעולותיו של משיח בן יוסף, בהקדמה לס' קול התור, בהתקופה הגדולה להרמ"מ כשר, עמ' תכא - תלא, ראה אג"ק אדמו"ר הרש"ב הנס' בהערה 96.}}, ו"בן דוד" סתם{{הערה|עי' ערובין מג א; יבמות סב א; [[סנהדרין]] צח א; נדה יג ב; [[רש"י]] סנהדרין צז א ד"ה ושני אלפים, עי"ש בגמרא על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'}} | המשיח נקרא בשמות: "משיח"{{הערה|עי' פסחים ה א; מגילה יב א; סנהדרין צח ב ועוד.}}, "[[מלך המשיח]]"{{הערה|עי' ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד; מדרש רבה על שיר השירים פ"ב ז; [[רמב"ם]] מלכים פי"א ה"א ועוד.}}, "משיח בן דוד"{{הערה|עי' סוכה נב ב ועוד, ועי"ש שהוזכר גם [[משיח בן יוסף]] שיבא לפני [[משיח בן דוד]], וכ"ה בכמה מדרשים. ועי' ליקוט כל מאמרי חז"ל וד' הראשונים והאחרונים, על מציאותו ופעולותיו של משיח בן יוסף, בהקדמה לס' קול התור, בהתקופה הגדולה להרמ"מ כשר, עמ' תכא - תלא, ראה אג"ק אדמו"ר הרש"ב הנס' בהערה 96.}}, ו"בן דוד" סתם{{הערה|עי' ערובין מג א; יבמות סב א; [[סנהדרין]] צח א; נדה יג ב; [[רש"י]] סנהדרין צז א ד"ה ושני אלפים, עי"ש בגמרא על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'.}} | ||
===עתיקות שמו של משיח=== | |||
שמו של משיח נברא קודם [[:קטגוריה:בריאת העולם|בריאת העולם]]{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק ג', בראשית רבה א, ד.}}, "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון{{הערה|אגרא דכלא, צירופי בראשית.}}". המדרש{{הערה|מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.}} מספר כי הוא נקרא בשם לפני שנולד, ובמקום אחר{{הערה|מדרש שלושה וארבעה, א' מ"ח.}} כתוב ששמו יתחדש לעתיד לבוא. עוד מובא{{הערה|ילקוט הראובני בראשית א' ב'.}}, כי שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי ה[[מזבח]] ועל [[אבן השתיה]]. | |||
===מקור המונח משיח=== | ===מקור המונח משיח=== | ||
המילה "משיח" מקורה מן השורש מ. ש. ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 201.}}. כך נקרא ב[[תורה]]{{הערה|ויקרא פרק ד, ג}} [[כהן גדול|הכהן הגדול]] "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"{{הערה|במדבר פרק לה, כה}}. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"{{הערה|שמואל א כד, ו}}, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך פרס{{הערה|ישעיהו פרק מה, א}}: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]{{הערה|כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".}}. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה{{הערה|ישעיהו סא, א}}. | המילה "משיח" מקורה מן השורש מ. ש. ח, שמשמעותו משיחת אדם ב[[שמן המשחה]], כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 201.}}. כך נקרא ב[[תורה]]{{הערה|ויקרא פרק ד, ג.}} [[כהן גדול|הכהן הגדול]] "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"{{הערה|במדבר פרק לה, כה.}}. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]], ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"{{הערה|שמואל א כד, ו.}}, ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו [[כורש]] מלך פרס{{הערה|ישעיהו פרק מה, א.}}: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את [[בית המקדש השני]]{{הערה|כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".}}. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה{{הערה|ישעיהו סא, א}}. | ||
האברבנאל מוסיף כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|דון יצחק אברבנאל בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.}}. | האברבנאל מוסיף כי משיח [[ראשי תיבות]]: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח{{הערה|דון יצחק אברבנאל בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'. והזכירו הרבי כמה פעמים, למשל התוועדויות תשט"ו פרשת שמיני אות יד, ועיין לקוטי לוי יצחק לקוטים על מחז"ל ע' קו.}}. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 110.}}. | [[אדמו"ר הזקן]] אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 110.}}. | ||
===שאר שמותיו=== | ===שאר שמותיו=== | ||
במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים ל[[משיח]]{{הערה|חלקם נתבאר בספר נצח ישראל ל[[המהר"ל]].}}: בר נפלי, חיורא דבית רבי{{הערה|שם=צח ב}}, חנינא{{הערה|שם=צח ב}}, ינון{{הערה|שם=צח ב}}, שילה{{הערה|שם=צח ב}}, אבי עד{{הערה|[[הרמב"ם]] באגרת תימן.}}, אליהו, אפרים, גיבור, דוד, זרובבל, חיים, חליא, ילד, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, יוסף יצחק{{הערה|"ואנן (חסידים) נעניה אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת שבת פרשת תזו"מ [[תנש"א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ"י דסנהדרין. בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)}} מענדל{{הערה|"מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''" - | במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים ל[[משיח]]{{הערה|חלקם נתבאר בספר נצח ישראל ל[[המהר"ל]].}}: בר נפלי, חיורא דבית רבי{{הערה|שם=צח ב}}, חנינא{{הערה|שם=צח ב}}, ינון{{הערה|שם=צח ב}}, שילה{{הערה|שם=צח ב}}, אבי עד{{הערה|[[הרמב"ם]] באגרת תימן.}}, אליהו, אפרים, גיבור, דוד, זרובבל, חיים, חליא, ילד, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, יוסף יצחק{{הערה|"ואנן (חסידים) נעניה אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת שבת פרשת תזו"מ [[תנש"א]] הערה 67).}}, מנחם{{הערה|פ"י דסנהדרין. בדפוסים של [[תלמוד בבלי]] שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67).}} מענדל{{הערה|"מנחם מענדל, '''שמו של משיח צדקנו וכינוי השם'''" - סה"ש תנש"א חלק א' עמ' 14.}}{{הערה|'''מלך המשיח''', "שמותיו", עמ' 9 - 16.}}. | ||
==דרגת נשמתו== | ==דרגת נשמתו== | ||
על דרגתו דרשו חז"ל את הפסוק{{הערה|ישעיה נב, יג.}}: "הנה ישכיל עבדי ירום ונשיא וגבה מאוד" שיש ברוממות זו חמש דרגות, שהוא מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא}}. "וגבה מא"ד" [[אותיות]] אדם שהוא יהיה מנושא מאדם הראשון{{הערה|דרך מצוותיך מינוי מלך. ועוד}}. ועל נשמתו אמר דוד המלך{{הערה|תהלים כא, ה.}} "חיים שאל ממך נתת לו", שחייו - נשמתו, אתה בעצמך - האין סוף בעצמו - נתת לו. (מה שאין כן [[נשמה|נשמות]] של צדיקים אחרים על אף רוממותם אינם מאור אין סוף בעצמו כי אם מספירות (חכמה, מלכות וכיוצא בזה)). | על דרגתו דרשו חז"ל את הפסוק{{הערה|ישעיה נב, יג.}}: "הנה ישכיל עבדי ירום ונשיא וגבה מאוד" שיש ברוממות זו חמש דרגות, שהוא מרומם מ[[אברהם אבינו]], מנושא מ[[משה רבינו]] וגבוה מ[[מלאכי השרת]]{{הערה|מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא.}}. "וגבה מא"ד" [[אותיות]] אדם שהוא יהיה מנושא מאדם הראשון{{הערה|דרך מצוותיך מינוי מלך. ועוד}}. ועל נשמתו אמר דוד המלך{{הערה|תהלים כא, ה.}} "חיים שאל ממך נתת לו", שחייו - נשמתו, אתה בעצמך - האין סוף בעצמו - נתת לו. (מה שאין כן [[נשמה|נשמות]] של צדיקים אחרים על אף רוממותם אינם מאור אין סוף בעצמו כי אם מספירות (חכמה, מלכות וכיוצא בזה)). | ||
דרגת נשמתו הגבוהה באה לידי ביטוי הן באישיותו (חכמתו), במלכותו, בלימודו והשפעתו לעם ישראל. | דרגת נשמתו הגבוהה באה לידי ביטוי הן באישיותו (חכמתו), במלכותו, בלימודו והשפעתו לעם ישראל. | ||
| שורה 67: | שורה 68: | ||
====שורש נשמתו למעלה==== | ====שורש נשמתו למעלה==== | ||
בשורש נשמתו נאמרו כמה וכמה דרגות זו למעלה מזו: | בשורש נשמתו נאמרו כמה וכמה דרגות זו למעלה מזו: | ||
*שורש נשמתו הוא מפנימיות [[עתיק יומין]] - פנימיות הכתר{{הערה|שער האמונה פרק נו.}} ושרשו למעלה מחכמה עילאה, שזהו שכתוב{{הערה|בראשית א, ב.}} "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים" ודרשו חז"ל{{ | *שורש נשמתו הוא מפנימיות [[עתיק יומין]] - פנימיות הכתר{{הערה|שער האמונה פרק נו.}} ושרשו למעלה מחכמה עילאה, שזהו שכתוב{{הערה|בראשית א, ב.}} "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים" ודרשו [[חז"ל]]{{הערה|בראשית רבה, פרשה ב,ד.}}: "זה רוחו של מלך המשיח" שרוחו גבוהה "'''על''' פני המים" מעל דרגת החכמה (לפני התחלקותה על ידי הרקיע){{הערה|שם=אמצעי ויקרא}}. | ||
*שורשו מ[[הוד]] ד[[עתיק]] שדווקא בספירת הוד מתגלה עומק ופנימיות עתיק (מלכות דאין סוף){{הערה|סידור עם [[דא"ח]] שער ה[[ל"ג בעומר]] ד"ה להבין שרשי הדברים (ושם בשם המשנת חסידים{{מקור}}).}}. | *שורשו מ[[הוד]] ד[[עתיק]] שדווקא בספירת הוד מתגלה עומק ופנימיות עתיק (מלכות דאין סוף){{הערה|סידור עם [[דא"ח]] שער ה[[ל"ג בעומר]] ד"ה להבין שרשי הדברים (ושם בשם המשנת חסידים{{מקור}}).}}. | ||
*בשונה מנשמת המלכים כ[[דוד המלך]] ששרשם ב[[מלכות דאצילות]] שרש מלכותו היא מ[[אדם קדמון|מלכות דא"ק]]{{הערה|שם=מינוי מלך|דרך מצוותיך מצוות מינוי מלך.}}. | *בשונה מנשמת המלכים כ[[דוד המלך]] ששרשם ב[[מלכות דאצילות]] שרש מלכותו היא מ[[אדם קדמון|מלכות דא"ק]]{{הערה|שם=מינוי מלך|דרך מצוותיך מצוות מינוי מלך.}}. | ||
*ומשיח יהיה מרכבה למלכות דאין סוף ממש שלפני הצמצום. ויקבל מ[[חכמה]] דמלכות דאין סוף (שהוא למעלה מכל סדר השתלשלות - [[משפיע]] ומקבל ולכן על ידו יושפע השפעה שווה לכל ישראל ש"לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי"). | *ומשיח יהיה מרכבה למלכות דאין סוף ממש שלפני הצמצום. ויקבל מ[[חכמה]] דמלכות דאין סוף (שהוא למעלה מכל סדר השתלשלות - [[משפיע]] ומקבל ולכן על ידו יושפע השפעה שווה לכל ישראל ש"לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי"). | ||
מובא{{הערה|ר' [[הלל מפאריטש]], [[פלח הרימון]] על [[חומש ויקרא]] דף תק"ה.}} כי בנשמת [[משיח]] מאירה בחינתו של [[אדם הראשון]] קודם שחטא ב[[חטא עץ הדעת]], וב[[גאולה]] תאיר הארה רוחנית זו לכל [[יהודי]]. אמנם בריבוי מקומות מובא שבאמת במשיח יאיר דרגה גבוהה יותר (וכנזכר לעיל) מדרגת אדם הראשון שלפני החטא (שלכן אד"ם ראשי תיבות אדם דוד משיח על פי סדר אמנם על משיח נאמר מא"ד בסדר [[אותיות]] שמורה על גילוי ללא הגבלות){{הערה| | מובא{{הערה|ר' [[הלל מפאריטש]], [[פלח הרימון]] על [[חומש ויקרא]] דף תק"ה.}} כי בנשמת [[משיח]] מאירה בחינתו של [[אדם הראשון]] קודם שחטא ב[[חטא עץ הדעת]], וב[[גאולה]] תאיר הארה רוחנית זו לכל [[יהודי]]. אמנם בריבוי מקומות מובא שבאמת במשיח יאיר דרגה גבוהה יותר (וכנזכר לעיל) מדרגת אדם הראשון שלפני החטא (שלכן אד"ם ראשי תיבות אדם דוד משיח על פי סדר אמנם על משיח נאמר מא"ד בסדר [[אותיות]] שמורה על גילוי ללא הגבלות){{הערה|ראו לדוגמה מאמר דיבור המחיל [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/19/165.htm איכה תשל"א].}}. | ||
====יחידה==== | ====יחידה==== | ||
| שורה 86: | שורה 87: | ||
===חכמתו=== | ===חכמתו=== | ||
על מלך המשיח נאמר{{הערה|ישעיהו יא, ב}} "ונחה עליו רוח ה', רוח [[חכמה]] ו[[בינה]].. רוח דעת ו[[יראת ה']]", [[הרמב"ם]] כותב{{הערה|הלכות תשובה ט, ב}} כי מלך המשיח "בעל חכמה יהיה יתר מ[[שלמה]]" (שעליו נאמר{{הערה|מלכים א' ה, יא}} "ויחכם מכל | על מלך המשיח נאמר{{הערה|ישעיהו יא, ב}} "ונחה עליו רוח ה', רוח [[חכמה]] ו[[בינה]].. רוח דעת ו[[יראת ה']]", [[הרמב"ם]] כותב{{הערה|הלכות תשובה ט, ב}} כי מלך המשיח "בעל חכמה יהיה יתר מ[[שלמה]]" (שעליו נאמר{{הערה|מלכים א' ה, יא.}} "ויחכם מכל האדם"). | ||
וכן הנביא מתארו {{ | וכן הנביא מתארו{{הערה|ישעי' נב, יג.}}: "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאוד". | ||
דרגת חכמתו היא מדרגת החכמה שבאין סוף שלפני ה[[צמצום]] וה[[פרסא]] (מה שאין כן ב[[משה רבינו]] ושלמה המלך שחכמתם מדרגות שלאחרי ההבדלה והצמצום){{הערה|שם=אמצעי ויקרא|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] ויקרא א, עמוד קצ"ה.}} | דרגת חכמתו היא מדרגת החכמה שבאין סוף שלפני ה[[צמצום]] וה[[פרסא]] (מה שאין כן ב[[משה רבינו]] ושלמה המלך שחכמתם מדרגות שלאחרי ההבדלה והצמצום){{הערה|שם=אמצעי ויקרא|מאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] ויקרא א, עמוד קצ"ה.}} | ||
בנוסף לגדולתו בתורה, בקי הוא גם בשאר חכמות העולם.{{מקור}} | בנוסף לגדולתו בתורה, בקי הוא גם בשאר חכמות העולם{{הערה|מקורו בפשטות מזה ש[[הרמב"ם]] כותב{{הערה|הלכות תשובה ט, ב}} כי מלך המשיח "בעל חכמה יהיה יתר מ[[שלמה]]" (שעליו נאמר{{הערה|מלכים א' ה, יא.}} "ויחכם מ'''כל''' '''האדם'''").}}.{{מקור}} | ||
===יחוסו=== | ===יחוסו=== | ||
למלך המשיח יחוס מכובד{{הערה|ילקוט מעם לועז, [[תהלים]], ח"א, עמ' רע"ג.}}, הוא מזרע [[יהודה]]{{הערה|ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.}} ותמר{{הערה|בראשית רבה, פ"ה, א.}}, מנשה{{הערה|במדבר רבה, י"ד, א'}} ודן{{הערה|ילקוט שם.}}, הוא צאצא לנחשון בן עמינדב, לרות, אשת נינו, ולעמה מואב{{הערה|במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, [[מסכת סנהדרין]], צ"ג, ב'.}}, [[דוד]]{{הערה|רמב | למלך המשיח יחוס מכובד{{הערה|ילקוט מעם לועז, [[תהלים]], ח"א, עמ' רע"ג.}}, הוא מזרע [[יהודה]]{{הערה|ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.}} ותמר{{הערה|בראשית רבה, פ"ה, א.}}, מנשה{{הערה|במדבר רבה, י"ד, א'}} ודן{{הערה|ילקוט שם.}}, הוא צאצא לנחשון בן עמינדב, לרות, אשת נינו, ולעמה מואב{{הערה|במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, [[מסכת סנהדרין]], צ"ג, ב'.}}, [[דוד]]{{הערה|רמב"ם הלכות מלך המשיח פי"א.}} ו[[שלמה המלך]]{{הערה|על פי פירוש ה[[משניות]] לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], [[אדר]] [[תשס"ג]] - ברשימתו של התמים מנחם מענדל פלדמן.}}, וזורבבל בן שאלתיאל{{הערה|מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.}}. | ||
[מצד יחוסו לדוד ושלמה, יהיו אצלו שני העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.] | [מצד יחוסו לדוד ושלמה, יהיו אצלו שני העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום{{הערה|שיחת ש"פ אמור תנש"א, אות ו'.}}]. | ||
בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע [[דוד המלך]] מזכרים או מנקבות; [[יעמוד מלך מבית דוד#בן אחר בן|באחרונים משמע]] שמוכרח שיהיה דווקא בן אחר בן; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהיה מנקיבות{{הערה|בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.}}. | בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע [[דוד המלך]] מזכרים או מנקבות; [[יעמוד מלך מבית דוד#בן אחר בן|באחרונים משמע]] שמוכרח שיהיה דווקא בן אחר בן; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהיה מנקיבות{{הערה|בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.}}. | ||
| שורה 102: | שורה 103: | ||
[[הרמב"ם]] כותב{{הערה|פירוש ה[[משניות]] הקדמה לפ' חלק, אגרת תימן פ"ג, [[ספר המצוות]] מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.}} שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ{{הערה|ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.}} (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם". | [[הרמב"ם]] כותב{{הערה|פירוש ה[[משניות]] הקדמה לפ' חלק, אגרת תימן פ"ג, [[ספר המצוות]] מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.}} שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ{{הערה|ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.}} (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם". | ||
בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב{{הערה|ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.}}. לשיטת הסובר שמשיח | בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב{{הערה|ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.}}. לשיטת הסובר שמשיח הוא דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים ד[[דוד]] אלא יואש - שהוא מזרע שלמה{{הערה|[[ימות המשיח בהלכה]] במקומו.}}, לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקבות הרי אינו מוכרח שמשיח מזרע שלמה. | ||
מדברי הרבי{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א}} משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע [[שלמה]]. | מדברי הרבי{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א.}} משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע [[שלמה]]. | ||
===ענווה=== | ===ענווה=== | ||
אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא ה[[ענווה]]; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם [[האבות]] ו[[משה רבינו]], עם כל זה יהיה בתכלית הענווה וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים{{הערה|על פי [[היום יום]] ל[[תבנית:היום יום/א' מנחם-אב|א' אב]], ועוד.}}. זו גם משמעותה הפנימי של תיאור ביאתו של משיח כ"עני ורוכב על חמור"{{הערה|זכריה ט, ט. וראה סנהדרין צח, א.}} שיחד עם זה שיהיה בתכלית התוקף וההתנשאות יהיה אצלו תנועת ה[[ענווה]] והביטול כעני ורוכב על חמור{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=234 התוועדויות תשד"מ חלק ג עמוד 1618]. | אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא ה[[ענווה]]; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד [[תורה]] עם [[האבות]] ו[[משה רבינו]], עם כל זה יהיה בתכלית הענווה וה[[ביטול]] ללמוד גם עם אנשים פשוטים{{הערה|על פי [[היום יום]] ל[[תבנית:היום יום/א' מנחם-אב|א' אב]], ועוד.}}. זו גם משמעותה הפנימי של תיאור ביאתו של משיח כ"עני ורוכב על חמור"{{הערה|זכריה ט, ט. וראה סנהדרין צח, א.}} שיחד עם זה שיהיה בתכלית התוקף וההתנשאות יהיה אצלו תנועת ה[[ענווה]] והביטול כעני ורוכב על חמור{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=234 התוועדויות תשד"מ חלק ג עמוד 1618]. בנוגע לאיך שיהיה בפועל שייך שני אופנים, כמבואר בגמרא סנהדרין שם (וראה בשיחה שבזמננו בוודאי יהיה עם ענני שמיא).}}. | ||
===מלכות=== | ===מלכות=== | ||
| שורה 115: | שורה 116: | ||
בנוגע למעלת הנבואה של מלך המשיח, כתב [[הרמב"ם]] שמעלת משיח צדקנו תהיה מעולה ממעלת הנביאים, זולת [[משה רבינו]] שיהיה למעלה ממשיח{{הערה|אגרת תימן לרמב"ם.}}. | בנוגע למעלת הנבואה של מלך המשיח, כתב [[הרמב"ם]] שמעלת משיח צדקנו תהיה מעולה ממעלת הנביאים, זולת [[משה רבינו]] שיהיה למעלה ממשיח{{הערה|אגרת תימן לרמב"ם.}}. | ||
אך פשוט שאין זה סותר לגדולתו של מלך המשיח על כולם, בממשלה גדולה וחכמה - שבזה מלך המשיח יהיה גדול מכולם, ורק בהשגת הנבואה גדול משה ממלך המשיח{{הערה|ראה עקידת יצחק לפרשת וישב; ענף יוסף אברבנאל ישעיה נב. ויעויין בכ"ז שערי הגאולה מהדורה חדשה ח"ב עמוד ס"ה ואילך וראה סיפור נפלא מאדה"ז במעלת משיח ומשה רבינו שיחת | אך פשוט שאין זה סותר לגדולתו של מלך המשיח על כולם, בממשלה גדולה וחכמה - שבזה מלך המשיח יהיה גדול מכולם, ורק בהשגת הנבואה גדול משה ממלך המשיח{{הערה|ראה עקידת יצחק לפרשת וישב; ענף יוסף אברבנאל ישעיה נב. ויעויין בכ"ז שערי הגאולה מהדורה חדשה ח"ב עמוד ס"ה ואילך וראה סיפור נפלא מאדה"ז במעלת משיח ומשה רבינו שיחת שמחת בית השואבה תשכ"ד.}}. | ||
לעומתו סוברים אחרים וביניהם הרבי כי מעלת מלך המשיח תהיה יתרה אף על מעלת משה רבנו{{הערה|על פי מדרש תנחומא תולדות סימן יד.}}. | |||
==הנהגתו== | ==הנהגתו== | ||
| שורה 122: | שורה 125: | ||
מפסוקי התורה ונבואת הנביאים למדים שהמשיח יהיה מלך. מלכותו הוא עיקר מציאותו (עד שעצם מציאותו של משיח היא רוממות מלכותו ואינו רק תכונה או תואר שמתכנה בה) משום שעל פי ה[[הלכה]] משמעות ביאת המשיח הוא לא רק יעוד טוב בלבד, אלא זמן בו תממש בפועל נצחיות התורה וקיומה בשלימות על ידי שתחזור המלכות לישראל{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק|לקוטי שיחות חלק י"ח עמוד 182 שיחה לפרשת בלק}}. מלכותו תהיה בשיא השלמות בכל התחומים. | מפסוקי התורה ונבואת הנביאים למדים שהמשיח יהיה מלך. מלכותו הוא עיקר מציאותו (עד שעצם מציאותו של משיח היא רוממות מלכותו ואינו רק תכונה או תואר שמתכנה בה) משום שעל פי ה[[הלכה]] משמעות ביאת המשיח הוא לא רק יעוד טוב בלבד, אלא זמן בו תממש בפועל נצחיות התורה וקיומה בשלימות על ידי שתחזור המלכות לישראל{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק|לקוטי שיחות חלק י"ח עמוד 182 שיחה לפרשת בלק}}. מלכותו תהיה בשיא השלמות בכל התחומים. | ||
גם השפעתו בעבודת ה' של העם תהיה לאין ערוך לפי גודל מעלתו שלכן ביטול העם כלפיו תהיה במידה הגדולה ביותר ויפעל גם ב[[נשמה|נשמות]] הגבוהות ביותר ביטול ויראת שמים{{הערה|תורת מנחם [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת בראשית]] תשמ"ב}}. | גם השפעתו בעבודת ה' של העם תהיה לאין ערוך לפי גודל מעלתו שלכן ביטול העם כלפיו תהיה במידה הגדולה ביותר ויפעל גם ב[[נשמה|נשמות]] הגבוהות ביותר ביטול ויראת שמים{{הערה|תורת מנחם [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת בראשית]] תשמ"ב.}}. | ||
המשיח [[בחזקת משיח#יעמוד מלך מבית דוד|יכהן כמלך]] כבר בזמן הגלות עוד קודם הגאולה בפועל בזמן המוגדר כ[[בחזקת משיח|חזקת משיח]]{{הערה|שם=מלך גלות 1|תורת מנחם התוועדויות [[תנש"א]] חלק ג עמוד 159 הערה 66 על פי [[הרמב"ם]] הלכות מלכים פרק יא}}. מלכות זו לא תהיה על פי בית דין ולא על פי נביא{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמוד 361 בהערה.}} וגם לא תהיה על ידי משיחה בשמן. אלא תהיה על ידי שיקבלו ישראל מלכותו עליהם ואת עצמם לעבדים אליו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ח' שם וראה לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 ובשולי הגליון שמשמעות שם שחיסרון יש בזה שאינו מלך על ידי נביא ובית דין. ועל כל פנים דין מלך יש רק או על ידי נביא או על ידי קבלת מלכותו על ידי כל ישראל (או רובו) ראה רדב"ז הלכות מלכים הלכות מלכים פרק ג הלכה ח' וראה לקוטי שיחות חלק טז עמוד 304 ולקוטי שיחות חלק כא עמוד 196. (באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א עמוד שי שלא יהיה לו דין מלך עד לאחרי קיבוץ הגלויות ובהכרח שגדר מלך יהיה קודם כהרמב"ם, שימלוך בחלק מישראל שיהיו בטלים אמנם דין "מלך ישראל" יהיה בקיבוץ גלויות שיקבלו כולם מלכותו).}}. | המשיח [[בחזקת משיח#יעמוד מלך מבית דוד|יכהן כמלך]] כבר בזמן הגלות עוד קודם הגאולה בפועל בזמן המוגדר כ[[בחזקת משיח|חזקת משיח]]{{הערה|שם=מלך גלות 1|תורת מנחם התוועדויות [[תנש"א]] חלק ג עמוד 159 הערה 66 על פי [[הרמב"ם]] הלכות מלכים פרק יא}}. מלכות זו לא תהיה על פי בית דין ולא על פי נביא{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח' עמוד 361 בהערה.}} וגם לא תהיה על ידי משיחה בשמן. אלא תהיה על ידי שיקבלו ישראל מלכותו עליהם ואת עצמם לעבדים אליו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ח' שם וראה לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 ובשולי הגליון שמשמעות שם שחיסרון יש בזה שאינו מלך על ידי נביא ובית דין. ועל כל פנים דין מלך יש רק או על ידי נביא או על ידי קבלת מלכותו על ידי כל ישראל (או רובו) ראה רדב"ז הלכות מלכים הלכות מלכים פרק ג הלכה ח' וראה לקוטי שיחות חלק טז עמוד 304 ולקוטי שיחות חלק כא עמוד 196. (באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א עמוד שי שלא יהיה לו דין מלך עד לאחרי קיבוץ הגלויות ובהכרח שגדר מלך יהיה קודם כהרמב"ם, שימלוך בחלק מישראל שיהיו בטלים אמנם דין "מלך ישראל" יהיה בקיבוץ גלויות שיקבלו כולם מלכותו).}}. | ||
| שורה 128: | שורה 131: | ||
===בונה המקדש=== | ===בונה המקדש=== | ||
{{ערך מורחב|בית המקדש השלישי}} | {{ערך מורחב|בית המקדש השלישי}} | ||
בבניין בית מקדש השלישי ישנן מדרשות חז"ל מחולקות. במקומות שונים{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח בין המצרים (שיחה אחרונה) וראה [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] תשל"ט המצויין שם.}} נאמר שירד בנוי מהשמים. ובמקומות אחרים{{ | בבניין בית מקדש השלישי ישנן מדרשות חז"ל מחולקות. במקומות שונים{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח בין המצרים (שיחה אחרונה) וראה [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] תשל"ט המצויין שם.}} נאמר שירד בנוי מהשמים. ובמקומות אחרים{{הערה|ירושלמי פסחים פ"ט ה"א (תוספתא פסחים פ"ח, ב).}} כתוב שיבנה על ידי עם ישראל. הרמב"ם{{הערה|שם=הלכה ד'|רמב"ם הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד'.}} פוסק שחלק מפעולותיו של המשיח (שהוא גם חלק מפרטי הזיהוי מי הוא המשיח) הוא בנין בית המקדש. | ||
בניין המקדש הוא חלק מגדריו ההלכתיים של מלך המשיח לפי שבזה מביא | בניין המקדש הוא חלק מגדריו ההלכתיים של מלך המשיח לפי שבזה מביא שלימות בקיום המצוות, במצוות התלויות בבניין המקדש כמצוות ה[[קורבנות]] וכדומה{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}. | ||
בנין המקדש קודם לקיבוץ הגלויות{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק א' מכתב ק"ל}}. | בנין המקדש קודם לקיבוץ הגלויות{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק א' מכתב ק"ל.}}. | ||
===ומקבץ נדחי ישראל=== | ===ומקבץ נדחי ישראל=== | ||
{{ערך מורחב|קיבוץ גלויות}} | {{ערך מורחב|קיבוץ גלויות}} | ||
מלך המשיח עתיד להחזיר את כל בני ישראל מקצווי תבל על אדמתם{{הערה|רמב"ם פרק יא מהלכות מלכים, וראה מדרש רבה שיר השירים על הפסוק השבעתי אתכם, חולין דף סג ע"א ("אשרקה להם ואקבצם" קודם אשרקה - ביאת המשיח ואחר כך ואקבצם) ספר הזהר - שמות דף ט ע"א.}}. ועל שם זה נקרא{{הערה|במדבר כד, יז}} "כוכב"{{הערה|רמב"ן שם.}}. פעולה זו תעשה דווקא לאחרי בנין בית המקדש. | מלך המשיח עתיד להחזיר את כל בני ישראל מקצווי תבל על אדמתם{{הערה|רמב"ם פרק יא מהלכות מלכים, וראה מדרש רבה שיר השירים על הפסוק השבעתי אתכם, חולין דף סג ע"א ("אשרקה להם ואקבצם" קודם אשרקה - ביאת המשיח ואחר כך ואקבצם) ספר הזהר - שמות דף ט ע"א.}}. ועל שם זה נקרא{{הערה|במדבר כד, יז.}} "כוכב"{{הערה|רמב"ן שם.}}. פעולה זו תעשה דווקא לאחרי בנין בית המקדש. | ||
עיקר ביאת המשיח יתרחש דווקא לאחרי קיבוץ הגלויות לפי: שעיקר '''מלכותו''' תחל דווקא לאחרי קיבוץ גלויות כשבני ישראל על אדמתם ויהיו תחת סמכותו וימלוך עליהם ועל העולם כולו. (וכן בעצם המלכות שדווקא לאחרי הפעולות אלו מתגלה מלכותו העצמית{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז ראה לעיל בפנים הערך.}}). גם ה'''גלויים''' האלוקיים שיאירו על ידו יהיו דווקא לאחרי קיבוץ גלויות לפי שתוכן הקיבוץ הוא גמר ושלימות עבודת הבירורים וכשיושלם העבודה יאיר גילוי נעלה יותר על ידי משיח{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב עמוד שי.}}. | עיקר ביאת המשיח יתרחש דווקא לאחרי קיבוץ הגלויות לפי: שעיקר '''מלכותו''' תחל דווקא לאחרי קיבוץ גלויות כשבני ישראל על אדמתם ויהיו תחת סמכותו וימלוך עליהם ועל העולם כולו. (וכן בעצם המלכות שדווקא לאחרי הפעולות אלו מתגלה מלכותו העצמית{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז. ראה לעיל בפנים הערך.}}). גם ה'''גלויים''' האלוקיים שיאירו על ידו יהיו דווקא לאחרי קיבוץ גלויות לפי שתוכן הקיבוץ הוא גמר ושלימות עבודת הבירורים וכשיושלם העבודה יאיר גילוי נעלה יותר על ידי משיח{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב עמוד שי.}}. | ||
בגדרי ההלכה קיבוץ הגלויות על ידי המשיח הוא השלב הסופי בביאת המשיח{{הערה|שם=הלכה ד'}} לפי שענינו הוא להביא שלמות בקיום המצוות (כנ"ל) ועל ידי קיבוץ הגלויות יתקיימו כל המצוות שחיובם רק בשעה שכל ישראל על אדמתם כ[[שמיטה]] ויובלות{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}. | בגדרי ההלכה קיבוץ הגלויות על ידי המשיח הוא השלב הסופי בביאת המשיח{{הערה|שם=הלכה ד'}} לפי שענינו הוא להביא שלמות בקיום המצוות (כנ"ל) ועל ידי קיבוץ הגלויות יתקיימו כל המצוות שחיובם רק בשעה שכל ישראל על אדמתם כ[[שמיטה]] ויובלות{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}. | ||
| שורה 146: | שורה 149: | ||
הרמב"ם כותב "שחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם" דבר זה יעשה על ידי מלך המשיח, שמלכי בית דוד יושבים ודנים את ישראל{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פרק ב הלכה ה.}}. ומתפקידיו של המלך לעשות משפט{{הערה|ראה רמב"ם הלכות מלכים סוף פרק ד ורמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב הלכה ה.}}. | הרמב"ם כותב "שחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם" דבר זה יעשה על ידי מלך המשיח, שמלכי בית דוד יושבים ודנים את ישראל{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פרק ב הלכה ה.}}. ומתפקידיו של המלך לעשות משפט{{הערה|ראה רמב"ם הלכות מלכים סוף פרק ד ורמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב הלכה ה.}}. | ||
לדעת הרדב"ז בנוסף לזה שיחזיר המשפטים במשפטיו יסמוך בית דין ויקים סנהדרין שידונו בכל דיני התורה | לדעת הרדב"ז בנוסף לזה שיחזיר המשפטים במשפטיו יסמוך בית דין ויקים סנהדרין שידונו בכל דיני התורה בארבע מיתות וכיוצא בזה{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}. אך הרבי מעיר{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 105 הערה 74.}} שמדברי [[הרמב"ם]] בפירוש המשנה נראה שחידוש הסנהדרין יהיה לפני ביאת המשיח. | ||
==="רב" - מלמד תורה=== | ==="רב" - מלמד תורה=== | ||
{{ערך מורחב|תורתו של משיח}} | {{ערך מורחב|תורתו של משיח}} | ||
בנוסף להיותו "מלך" המשיח יהיה גם רב שילמד תורה עם כל [[עם ישראל]] וכדברי הרמב"ם{{הערה|רמב"ם הלכות תשובה פרק ט הלכה ב.}}:{{ציטוט|תוכן=שֶׁאוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲמֹד מִזֶּרַע דָּוִד בַּעַל חָכְמָה יִהְיֶה יֶתֶר מִשְּׁלֹמֹה. וְנָבִיא גָּדוֹל הוּא קָרוֹב לְמשֶׁה רַבֵּנוּ. וּלְפִיכָךְ יְלַמֵּד כָּל הָעָם וְיוֹרֶה אוֹתָם דֶּרֶךְ ה'. וְיָבוֹאוּ כָּל הַגּוֹיִם לְשָׁמְעוֹ.}} | בנוסף להיותו "מלך" המשיח יהיה גם רב שילמד תורה עם כל [[עם ישראל]] וכדברי הרמב"ם{{הערה|רמב"ם הלכות תשובה פרק ט הלכה ב.}}:{{ציטוט|תוכן=שֶׁאוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲמֹד מִזֶּרַע דָּוִד בַּעַל חָכְמָה יִהְיֶה יֶתֶר מִשְּׁלֹמֹה. וְנָבִיא גָּדוֹל הוּא קָרוֹב לְמשֶׁה רַבֵּנוּ. וּלְפִיכָךְ יְלַמֵּד כָּל הָעָם וְיוֹרֶה אוֹתָם דֶּרֶךְ ה'. וְיָבוֹאוּ כָּל הַגּוֹיִם לְשָׁמְעוֹ.}} | ||
ועל ידי משיח תתגלה שורש התורה כפי שהוא למעלה משרש | ועל ידי משיח תתגלה שורש התורה כפי שהוא למעלה משרש ה[[אצילות]] - [[חכמה סתימאה]] והוא פנימיות וסודות וצפונות וטעמי התורה. | ||
משיח שיגלה את התורה כפי שהיא בשרשה בעצמות המאציל יגלה אותה באופן של ראיה כלשון הפסוק{{ | משיח שיגלה את התורה כפי שהיא בשרשה בעצמות המאציל יגלה אותה באופן של ראיה כלשון הפסוק{{הערה|ישעי' ל, כ.}}: "והיו עינך רואות את מורך" ובזה יגלה את עצם התורה שיתגלה לכל ישראל בשווה ממש שלכן אחד היעודים הוא ש"לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי" | ||
(וגם ענין זה שייך לזה שמשיח הוא "מלך" שלימודו עם העם הוא לא על ידי דעת והשגה כי אם בראיה "באור פני מלך"){{הערה|ראה בכל זה בספר שער אמונה ל[[אדמו"ר האמצעי]] פרקים נ"ו עד ס"א.}}. על ידי לימוד באופן זה יוכל ללמד את כל ישראל כולם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/139&search=מלך+המשיח תורת מנחם חלק ט"ז עמ' 139].}} | (וגם ענין זה שייך לזה שמשיח הוא "מלך" שלימודו עם העם הוא לא על ידי דעת והשגה כי אם בראיה "באור פני מלך"){{הערה|ראה בכל זה בספר שער אמונה ל[[אדמו"ר האמצעי]] פרקים נ"ו עד ס"א.}}. על ידי לימוד באופן זה יוכל ללמד את כל ישראל כולם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/139&search=מלך+המשיח תורת מנחם חלק ט"ז עמ' 139].}}. | ||
גילוי זה יהיה על ידי מלך המשיח לפי ששרש נשמת משיח הוא מפנימיות [[עתיק יומין]] מ[[עצמות]] המאציל. אולם יחד עם זה שהוא ישפיע לבני ישראל דעת ותורה הוא עצמו יהיה גבוה מהם מפני "לו בעצמו יתגלה הרבה יותר לאין קץ ותכלית ממה שיוכל הוא לגלות לעם" ומצד זה הוא יהיה מלך עליהם ומרומם מהם{{הערה|שם=מינוי מלך}}. | גילוי זה יהיה על ידי מלך המשיח לפי ששרש נשמת משיח הוא מפנימיות [[עתיק יומין]] מ[[עצמות]] המאציל. אולם יחד עם זה שהוא ישפיע לבני ישראל דעת ותורה הוא עצמו יהיה גבוה מהם מפני "לו בעצמו יתגלה הרבה יותר לאין קץ ותכלית ממה שיוכל הוא לגלות לעם" ומצד זה הוא יהיה מלך עליהם ומרומם מהם{{הערה|שם=מינוי מלך}}. | ||
| שורה 159: | שורה 162: | ||
על שם תפקיד ופעולה זו מתואר המשיח בשם "[[נשיא]]" ובתואר "רב" ונקרא אף "רועה" ומטעם זה מתייחסת נשיאותו לדוד המלך לפי שבדוד המלך דווקא האירה המלכות באופן פנימי. | על שם תפקיד ופעולה זו מתואר המשיח בשם "[[נשיא]]" ובתואר "רב" ונקרא אף "רועה" ומטעם זה מתייחסת נשיאותו לדוד המלך לפי שבדוד המלך דווקא האירה המלכות באופן פנימי. | ||
אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ב]], התוועדויות חלק ב' עמ' 292}}. | אך פעולה זו אינה עיקר עניינו{{הערה|אלא עניין ה[[מלכות]]. [[שיחה|שיחת]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ב]], התוועדויות חלק ב' עמ' 292.}}. | ||
משום שעיקר ענינו הוא "מלך" ואף על פי כן לאחרי שיסיים תפקידו כמלך "לשבור זרוע הרשעים" | משום שעיקר ענינו הוא "מלך" ואף על פי כן לאחרי שיסיים תפקידו כמלך "לשבור זרוע הרשעים" ו"לתקן העולם" עיקר פעולתו תהיה ללמד תורה את כל העם ואז יהיה עיקר ענינו{{הערה|גם אז יהיה עיקר עניינו "מלך" מצד השפעותיו בביטול העם (כדלעיל מלך על פי החסידות). (לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210 הערה 36).}} ללמד תורה את כל העם{{הערה|לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210.}}{{הערה|ראה שפר השיחות תש"נ חלק א עמוד 222 הערה 107.}}. | ||
==ביאתו וסדר התגלותו== | ==ביאתו וסדר התגלותו== | ||
| שורה 167: | שורה 170: | ||
משיח הינו ילוד אישה הנמצא בזמן ומקום הגלות וסובל מהגלות וכשמגיע הזמן הרי הוא מתגלה אל בני ישראל ומולך עליהם וגואלם (כדלהלן). הגמרא{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.}} מתארת שכבר ב[[תשעה באב]] במהלך חורבן [[בית המקדש]], נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי, (זמן עיבורו החל בתאריך תחילת המצור על [[ירושלים]] [[עשרה בטבת]]{{הערה|ספר השיחות [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 230.}}). הכוונה בלידה זו הוא למצב בו מוכן המשיח ל[[התגלות מלך המשיח|התגלות]], ולגאול את עם ישראל{{הערה|ספר השיחות תנש"א חלק ב' עמ' 744 הערה 93; וראה תורת מנחם התוועדויות [[תנש"א]] חלק ד עמוד 134 הע' 93}}{{הערה|וראה בספר נצח ישראל למהר"ל פרק כ"ו מבאר ביאור הלידה (שאינה לידה גשמית רק) שאז נעשה ראוי העולם למשיח עיי"ש וראה בספר ישועות משיחו העיון השני פרק א.}}. | משיח הינו ילוד אישה הנמצא בזמן ומקום הגלות וסובל מהגלות וכשמגיע הזמן הרי הוא מתגלה אל בני ישראל ומולך עליהם וגואלם (כדלהלן). הגמרא{{הערה|אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.}} מתארת שכבר ב[[תשעה באב]] במהלך חורבן [[בית המקדש]], נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי, (זמן עיבורו החל בתאריך תחילת המצור על [[ירושלים]] [[עשרה בטבת]]{{הערה|ספר השיחות [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 230.}}). הכוונה בלידה זו הוא למצב בו מוכן המשיח ל[[התגלות מלך המשיח|התגלות]], ולגאול את עם ישראל{{הערה|ספר השיחות תנש"א חלק ב' עמ' 744 הערה 93; וראה תורת מנחם התוועדויות [[תנש"א]] חלק ד עמוד 134 הע' 93}}{{הערה|וראה בספר נצח ישראל למהר"ל פרק כ"ו מבאר ביאור הלידה (שאינה לידה גשמית רק) שאז נעשה ראוי העולם למשיח עיי"ש וראה בספר ישועות משיחו העיון השני פרק א.}}. | ||
רבי עובדיה מברטנורא בפירושו למגילת רות{{ | רבי עובדיה מברטנורא בפירושו למגילת רות{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37673&st=&pgnum=14&hilite= פירוש מגילת רות] באתר {{הב}}.}} כותב: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ובשו"ת [[חתם סופר]]{{הערה|חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.}}: "ומיום שחרב [[בית המקדש]] מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין{{הערה|פרשת דברים, אות י"ג.}} כתוב: "בכל דור יש [[נפש]] אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי". | ||
===התגלותו=== | ===התגלותו=== | ||
| שורה 174: | שורה 177: | ||
ההבדל בשלבים אלו הוא לא רק ביחס לפעולות שלו, אלא גם בעיקר באישיותו שלו שעיקר מעלתו כמלך המשיח יהיה דווקא לאחרי השלב השני כשיהיה משיח ודאי{{הערה|אגרות קודש הרש"ב חלק א עמוד שי.}}{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 281 הערה 66.}}. | ההבדל בשלבים אלו הוא לא רק ביחס לפעולות שלו, אלא גם בעיקר באישיותו שלו שעיקר מעלתו כמלך המשיח יהיה דווקא לאחרי השלב השני כשיהיה משיח ודאי{{הערה|אגרות קודש הרש"ב חלק א עמוד שי.}}{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 281 הערה 66.}}. | ||
שתי שלבים אלו שבמלך המשיח הם על דרך שתי התקופות שבימות המשיח תקופה הראשונה שבה לא יהיה שינוי במנהגו של עולם ועניינה תיקון העולם. ותקופה השנייה שבה יהיו שינויים ועליה בקדושה עצמה. כך גם שני השלבים במלך המשיח בחזקת משיח - עניינו תיקון העולם. ובשלב השני - משיח ודאי - עניינו בגאולה עצמה בנית המקדש וכו'{{הערה|ספר השיחות תש"נ חלק א עמוד 222 הערה107}} | שתי שלבים אלו שבמלך המשיח הם על דרך שתי התקופות שבימות המשיח תקופה הראשונה שבה לא יהיה שינוי במנהגו של עולם ועניינה תיקון העולם. ותקופה השנייה שבה יהיו שינויים ועליה בקדושה עצמה. כך גם שני השלבים במלך המשיח בחזקת משיח - עניינו תיקון העולם. ובשלב השני - משיח ודאי - עניינו בגאולה עצמה בנית המקדש וכו'{{הערה|ספר השיחות תש"נ חלק א עמוד 222 הערה107.}} | ||
הרמב"ם קובע שבשום שלב לא יצטרך לעשות אותות ומופתים ושינוי הטבע בכדי להוכיח את משיחיותו, והסיבה לזה - כפי שהרבי מבאר בדבריו - היות והמשיח תוכנו שלימות התורה לכן הסימנים לזהותו הם בפעולותיו בתחום זה להביא שלימות בקיום התורה{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}.{{הבהרה|בשיחה יש הרחבה בזה וכנראה יש עוד פרטים ודיוקים בזה, גם יש חולקים לכאורה על [[הרמב"ם]] והוא עצמו באגרת תימן יל"ע בזה.}} | הרמב"ם קובע שבשום שלב לא יצטרך לעשות אותות ומופתים ושינוי הטבע בכדי להוכיח את משיחיותו, והסיבה לזה - כפי שהרבי מבאר בדבריו - היות והמשיח תוכנו שלימות התורה לכן הסימנים לזהותו הם בפעולותיו בתחום זה להביא שלימות בקיום התורה{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}.{{הבהרה|בשיחה יש הרחבה בזה וכנראה יש עוד פרטים ודיוקים בזה, גם יש חולקים לכאורה על [[הרמב"ם]] והוא עצמו באגרת תימן יל"ע בזה.}} | ||
| שורה 180: | שורה 183: | ||
לפי המדרש{{הערה|במדבר רבה יא, ג.}} אמונת העם במלך המשיח בעת התגלותו לא תהיה בהכרח שוויונית עד שיהיו שיאמינו בו ו"הוא אוכל שרשי רתמים ועלי מלוחים. וכל מי שאינו הולך אחריו, הוא הולך ומשלים לאומות-העולם" ובמדרש אחר מסופר{{הערה|ילקוט שמעוני על ישעיה רמז תצט.}} שבעת התגלותו מכריז מלך המשיח ואומר "ואם אין אתם מאמינים, ראו באורי שזרח עליכם". | לפי המדרש{{הערה|במדבר רבה יא, ג.}} אמונת העם במלך המשיח בעת התגלותו לא תהיה בהכרח שוויונית עד שיהיו שיאמינו בו ו"הוא אוכל שרשי רתמים ועלי מלוחים. וכל מי שאינו הולך אחריו, הוא הולך ומשלים לאומות-העולם" ובמדרש אחר מסופר{{הערה|ילקוט שמעוני על ישעיה רמז תצט.}} שבעת התגלותו מכריז מלך המשיח ואומר "ואם אין אתם מאמינים, ראו באורי שזרח עליכם". | ||
במדרשים תיאורים רבים אודות אופן התגלותו, מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'{{הערה|תוספות יום טוב בסוף [[מסכת עוקצין]]}}, וכל [[עם ישראל]] יענה לו 'שלום עליכם'. בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני [[הקדוש ברוך הוא]]{{הערה|מדרש תהלים.}}, יוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}. כמו כן אם משיח יבוא "בעיתה" הוא יבוא רכוב על [[חמורו של משיח]], ואם הוא יגיע לפני זמנו הוא יבוא על ענני שמיא{{הערה|סנהדרין, צ"ח, א}}. | במדרשים תיאורים רבים אודות אופן התגלותו, מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'{{הערה|תוספות יום טוב בסוף [[מסכת עוקצין]]}}, וכל [[עם ישראל]] יענה לו 'שלום עליכם'. בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני [[הקדוש ברוך הוא]]{{הערה|מדרש תהלים.}}, יוריד את ה[[מן]] ויעלה את ה[[מים]] מה[[באר]] - כמו [[משה רבינו]], הגואל הראשון{{הערה|קהלת רבה, א, ט, א.}}. כמו כן אם משיח יבוא "בעיתה" הוא יבוא רכוב על [[חמורו של משיח]], ואם הוא יגיע לפני זמנו הוא יבוא על ענני שמיא{{הערה|סנהדרין, צ"ח, א.}}. | ||
מלך המשיח יתקן את [[אומות העולם]] [[עבודת השם|לעבוד את ה']] ביחד, שנאמר{{הערה|צפני' ג', ט'.}}: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד". | מלך המשיח יתקן את [[אומות העולם]] [[עבודת השם|לעבוד את ה']] ביחד, שנאמר{{הערה|צפני' ג', ט'.}}: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד". | ||
בהשפעתו של המשיח ישנם שני שלבים: שלב הראשון, הוא באופן של מלחמה וניצחון יכוף כל ישראל לחיזוק התורה והמצוות, ילחם באומות וינצחם - באופן של שליטה. שלב השני הוא ישפיע אלוקות, יבנה [[בית המקדש]] וישפיע על האומות, עד שאומות העולם יבואו מעצמם ויכירו בה'{{הערה|משיחת [[הרבי]] [[ליקוטי שיחות]] חלק י"א ע' 283}}. | בהשפעתו של המשיח ישנם שני שלבים: שלב הראשון, הוא באופן של מלחמה וניצחון יכוף כל ישראל לחיזוק התורה והמצוות, ילחם באומות וינצחם - באופן של שליטה. שלב השני הוא ישפיע אלוקות, יבנה [[בית המקדש]] וישפיע על האומות, עד שאומות העולם יבואו מעצמם ויכירו בה'{{הערה|משיחת [[הרבי]] [[ליקוטי שיחות]] חלק י"א ע' 283.}}. | ||
==חיים נצחיים== | ==חיים נצחיים== | ||
| שורה 191: | שורה 194: | ||
ל[[מלך המשיח]] יש [[חיים נצחיים]], הרמב"ן{{הערה|כתבי [[הרמב"ן]] חלק א' עמ' שכ"ה.}} כותב כי הוא יאריך ימים "לעדי עולם", "לעולם לא ימות"{{הערה|ברכת שמואל עה"ת, [[חומש בראשית]], פ"ב פ' סט"ז.}}, ואף "לא יטעום טעם מיתה"{{הערה|אוצר ה[[מדרש]]ים (אייזנשטיין), ב, י'.}}, כיוון ש"[[הקדוש ברוך הוא]] משקהו כוס סם של חיים"{{הערה|מדרש "אותיות ד[[רבי עקיבא]]" חלק א' ד"ה 'דבר אחר'.}}. | ל[[מלך המשיח]] יש [[חיים נצחיים]], הרמב"ן{{הערה|כתבי [[הרמב"ן]] חלק א' עמ' שכ"ה.}} כותב כי הוא יאריך ימים "לעדי עולם", "לעולם לא ימות"{{הערה|ברכת שמואל עה"ת, [[חומש בראשית]], פ"ב פ' סט"ז.}}, ואף "לא יטעום טעם מיתה"{{הערה|אוצר ה[[מדרש]]ים (אייזנשטיין), ב, י'.}}, כיוון ש"[[הקדוש ברוך הוא]] משקהו כוס סם של חיים"{{הערה|מדרש "אותיות ד[[רבי עקיבא]]" חלק א' ד"ה 'דבר אחר'.}}. | ||
בתורת החסידות מוסברת הסיבה לחייו הנצחיים, כיוון שחיי [[משיח בן דוד]] מגיעים מ"[[אין סוף]]", לעומת חיי [[משיח בן יוסף]], שאינם נצחיים{{הערה|[[תורת חיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], [[פרשת ויחי]] דף ק"ו}}, ו[[דוד מלכא משיחא]], שחייו שאולים מ[[אדם הראשון]]{{הערה|ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על [[דוד המלך]] כי אם על נינו, מלך המשיח. [[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - [[נביאים]], [[ד"ה]] " | בתורת החסידות מוסברת הסיבה לחייו הנצחיים, כיוון שחיי [[משיח בן דוד]] מגיעים מ"[[אין סוף]]", לעומת חיי [[משיח בן יוסף]], שאינם נצחיים{{הערה|[[תורת חיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]], [[פרשת ויחי]] דף ק"ו}}, ו[[דוד מלכא משיחא]], שחייו שאולים מ[[אדם הראשון]]{{הערה|ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על [[דוד המלך]] כי אם על נינו, מלך המשיח. [[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - [[נביאים]], [[ד"ה]] "למרבה המשרה ושלום אין קץ".}}. | ||
בתלמוד{{הערה|[[מסכת סוכה]], נ"ב.).}} מובא שלפני גילוי [[משיח בן דוד]] שואלו [[הקדוש ברוך הוא]]: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, [[דוד המלך]]{{הערה|[[תהלים]], כ"א, ה'}}: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימים עולם ועד"{{הערה|[https://abc770.org/article_node_4267/ נצחיות מלך המשיח] {{חב"ד אור אין סוף|}}}}. | בתלמוד{{הערה|[[מסכת סוכה]], נ"ב.).}} מובא שלפני גילוי [[משיח בן דוד]] שואלו [[הקדוש ברוך הוא]]: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, [[דוד המלך]]{{הערה|[[תהלים]], כ"א, ה'}}: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימים עולם ועד"{{הערה|[https://abc770.org/article_node_4267/ נצחיות מלך המשיח] {{חב"ד אור אין סוף|}}}}. | ||
| שורה 198: | שורה 201: | ||
{{ערך מורחב|האמונה בביאת המשיח}} | {{ערך מורחב|האמונה בביאת המשיח}} | ||
האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימה{{הערה|1=הפסוק הראשון שהביא [[הרמב"ם]] בספרו בהלכות מלכים הוא: "ושב ה' אלקיך, ואחר כך מוסיף, "ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'" זה שהביא שני הפסוקים הוא לפי שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז"ל) והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך המשיח דווקא ומזה מוכח ששני פרטים באמונה א. גאולה ב.מלך המשיח. - {{קישור אוצר 770|107|114|B|לקוטי שיחות כרך ל"ד דברים עמוד 114}} וראה {{קישור אוצר 770|99|272|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17|שיחת הרבי}}}}) היא חובה על כל אחד מישראל. | האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימה{{הערה|1=הפסוק הראשון שהביא [[הרמב"ם]] בספרו בהלכות מלכים הוא: "ושב ה' אלקיך, ואחר כך מוסיף, "ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'" זה שהביא שני הפסוקים הוא לפי שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז"ל) והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך המשיח דווקא ומזה מוכח ששני פרטים באמונה א. גאולה ב.מלך המשיח. - {{קישור אוצר 770|107|114|B|לקוטי שיחות כרך ל"ד דברים עמוד 114}} וראה {{קישור אוצר 770|99|272|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17|שיחת הרבי}}}}) היא חובה על כל אחד מישראל. | ||
אמונה זו כוללת גם את האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע | אמונה זו כוללת גם את האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע ואת הציפייה לבואו{{הערה|שם=רמ|רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים ומלחמותיהם.}}. [[הרמב"ם]] מבאר בפירושו על המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'.}} שבנוסף לכך "שיאמין ויאמת שיבוא" גם "לא יחשוב שיתאחר" - על המאמין לא לחשב חשבונות שיביאו אותו להרחיק את זמן ביאת המשיח. ומכיוון שלא נקצב זמן לביאתו יש לצפות אליו בכל זמן{{הערה|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים].}}. | ||
ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ולצפות לביאתו בכל עת מתוך [[בטחון]] גמור בביאתו המידית{{הערה|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}}{{הערה|1=בכמה משיחותיו של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין הוא לחכות ברגש הלב ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163]. (אף שלכאורה יקשה מה שייך "עיקר" ברגש הלב).}}. באחד משיחותיו מבאר הרבי שרוב ישראל אינם שייכים לפעול בעצמם צפייה לגאולה בשל היעודים הרוחניים ומשום כך מאריכים חז"ל בתיאור היעודים הגשמיים בכדי שיתעוררו בצפייה לגאולה{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחה לפרשת בחוקתי בהערה.}}. | |||
===מעיקרי הדת=== | ===מעיקרי הדת=== | ||
הרמב"ם{{הערה|שם=רמ}} כותב שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת והוא אחד מ[[י"ג עיקרים]]. הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה | הרמב"ם{{הערה|שם=רמ}} כותב שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת והוא אחד מ[[י"ג עיקרים]]. הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה ובמצוותיה ובכל הנביאים שהתנבאו בזה{{הערה|האם דינו רק כופר או גם אפיקורס ראה {{קישור אוצר 770|99|274|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר}} וראה בלקוטי שיחות חלק ל"ד שם שע"כ גם דין אפיקורס יש לו, שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן עיי"ש.}}. | ||
הרבי מבאר - שטעמו של [[הרמב"ם]] הוא על פי הגדרתו שלו את המלך המשיח - שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה כנ"ל (שעתידה להתקיים בשלמותה) לכן הוא פרט נוסף בעיקרי הדת שהתורה נצחית{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}. | הרבי מבאר - שטעמו של [[הרמב"ם]] הוא על פי הגדרתו שלו את המלך המשיח - שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה כנ"ל (שעתידה להתקיים בשלמותה) לכן הוא פרט נוסף בעיקרי הדת שהתורה נצחית{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק}}. | ||
==הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח== | ==הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}} | ||
[[הרבי מליובאוויטש]] הוא הוא המלך המשיח עליו הבטיחה התורה. קביעה זו, מסתמכת בין השאר על שיחותיו הק' של [[הרבי]] בעצמו, לדוגמה: 'המשיח הוא ממלא מקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]]'{{הערה|שיחות קודש - תשנ"ב, חלק א' עמ' 318, משיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.}}. 'מלך המשיח פועל בעולם ורואים את פעולותיו'{{הערה|שיחות קודש שבת פרשת משפטים}}. 'הרבי הוא נשיא הדור ונביא הדור, והדברים אודות הגאולה שירדה לעולם, הנם דברי נבואה שנתנבא בהם הוא בעצמו'{{הערה|שיחות קודש פרשת שופטים}}. כך גם ישנם ביטויים שונים של הרבי אודות חמיו (אשר הרבי הנו ממלא-מקומו) כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו"{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/person/2642.html ובדורנו - נשיא דורנו], צילום כתי"ק באתר 'הגאולה' | [[הרבי מליובאוויטש]] הוא הוא המלך המשיח עליו הבטיחה התורה. קביעה זו, מסתמכת בין השאר על שיחותיו הק' של [[הרבי]] בעצמו, לדוגמה: 'המשיח הוא ממלא מקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]]'{{הערה|שיחות קודש - תשנ"ב, חלק א' עמ' 318, משיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.}}. 'מלך המשיח פועל בעולם ורואים את פעולותיו'{{הערה|שיחות קודש שבת פרשת משפטים.}}. 'הרבי הוא נשיא הדור ונביא הדור, והדברים אודות הגאולה שירדה לעולם, הנם דברי נבואה שנתנבא בהם הוא בעצמו'{{הערה|שיחות קודש פרשת שופטים.}}. כך גם ישנם ביטויים שונים של הרבי אודות חמיו (אשר הרבי הנו ממלא-מקומו) כי בדורנו, הראוי להיות משיח הוא "נשיא דורנו"{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/person/2642.html ובדורנו - נשיא דורנו], צילום כתי"ק באתר 'הגאולה' {{קישור שבור|ימות המשיח, ד' מנחם אב תשפ"ד}}}}. | ||
הרבי מוגדר כמלך המשיח העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות. | הרבי מוגדר כמלך המשיח העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות. | ||
עם תחילת התגלות המשיח, עליו הכריז הרבי בתנש"א, קיבלה האמונה ביטוי פומבי והרבי אף אפשר לפרסמה, תוך שמעודד את שירת החסידים: {{יחי}}. | עם תחילת התגלות המשיח, עליו הכריז הרבי בתנש"א, קיבלה האמונה ביטוי פומבי והרבי אף אפשר לפרסמה, תוך שמעודד את שירת החסידים: {{יחי}}. | ||
| שורה 216: | שורה 220: | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
* [[גאולה]] | * [[גאולה]] | ||
*[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]] | |||
* [[מלך]] | * [[מלך]] | ||
* [[צפייה לגאולה]] | * [[צפייה לגאולה]] | ||
| שורה 236: | שורה 241: | ||
=== מאמרים === | === מאמרים === | ||
'''* הרב [[יצחק שפרינגר]], [https://chabad.info/magazine/1096117/ הרבי הסכים לי לפרסם שהוא המשיח]''' {{אינפו}} | |||
* הרב [[גרשון אבצן]], '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=864 האם משיח יכול לבוא מן המתים?]'''{{וידאו}} {{אינפו}}{{קישור שבור}} | * הרב [[גרשון אבצן]], '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=864 האם משיח יכול לבוא מן המתים?]'''{{וידאו}} {{אינפו}}{{קישור שבור}} | ||
* הרב [[שלום דובער וולף]], סקירה תורנית: '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76428 משיח שבכל דור] {{אינפו}} | * הרב [[שלום דובער וולף]], סקירה תורנית: '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76428 משיח שבכל דור] {{אינפו}} | ||
| שורה 249: | שורה 255: | ||
{{גאולה ומשיח}} | {{גאולה ומשיח}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מלך המשיח|*]] | [[קטגוריה:מלך המשיח|*]] | ||
[[en:Melech HaMashiach]] | |||