לדלג לתוכן

דוד משה אולידורט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שיע.ק (שיחה | תרומות)
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(106 גרסאות ביניים של 50 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:דוד משה אולידורט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קיצוני מימין בדינר חגיגי לארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=עורך ראשי של [[הוצאת קה"ת]]|ראו=[[דוד אולידורט (קריית גת)]]}}
[[קובץ:דוד משה אולידורט.jpg|שמאל|ממוזער|קיצוני מימין בדינר חגיגי לארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]]]
הרב '''דוד משה אולידורט''' (יליד שנת [[תשי"ז]], 1957) הוא מצוות ה'[[חוזרים]]' ו'[[הנחה|מניחים]]' של תורת [[הרבי]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]] ואחראי תוכן במחלקת ה[[הוצאה לאור]] של הוצאת הספרים החב"דית [[קה"ת]]. בנוסף, משמש כיועץ תוכן לרבעון התורני [[היכל הבעל שם טוב]].
 
==תולדות חיים==
[[קובץ:דוד אולידורט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אולידורט עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] יחד עם בנו ר' אליהו]]
[[קובץ:דוד אולידורט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אולידורט עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] יחד עם בנו ר' אליהו]]
הרב '''דוד משה אולידוט''' (יליד שנת [[תשי"ז]], 1957) הוא מצוות ה'[[חוזרים]]' ו'[[הנחה|מניחים]]' של תורת [[הרבי]], ואחראי תוכן במחלקת ההוצאה לאור של הוצאת הספרים החב"דית [[קה"ת]]. בנוסף, משמש כיועץ תוכן לרבעון התורני [[היכל הבעל שם טוב]].
נולד ב[[מוסקבה]] ב[[י"ד אלול]] [[תשי"ז]] לר' [[מרדכי אולידורט]] וזוגתו מרת מלכה. בעקבות רדיפות הממשלה וה[[ק.ג.ב.|בולשת הרוסית]], בהיותו בגיל 7 הוכרחו הוריו להכניסו ללימודים בבית הספר הכללי. על אף גילו הצעיר, בשנתיים בהם למד שם נמנע מלחלל [[שבת]] ומלהתגעל ב[[כשרות|מאכלות אסורות]] ב[[מסירות נפש]].
 
בתקופה זו הושפע רבות מהרב [[אהרן חזן]], שתרם רבות לעיצוב אישיותו.
 
בהיותו בגיל 9 קיבלו הוריו אשרת יציאה מ[[ברית המועצות]], ועם עלייתם ל[[ארץ ישראל|ארץ]] התיישבו ב[[בני ברק]].
 
לאחר [[מלחמת ששת הימים]], עברו לגור ב[[ירושלים]].
 
כשהגיע לגיל [[ישיבה קטנה]] נכנס ללמוד ב[[ישיבה קטנה תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ובגיל 16 [[נסיעה לרבי|נסע לחצר הרבי]], לשם הגיע לראשונה ב[[כ"ג אלול]] [[תשל"ג]].  
 
[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] אמר לאימו ביחידות שהיות שמנשבות רוחות בחוץ עדיף שיישאר ללמוד כאן, והוא אכן נשאר ללמוד בשכונת [[קראון הייטס]]. הוא בלט בין התלמידים ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי|בית חיינו]] באותן שנים בבקיאותו המופלגה בתורת החסידות ובזכרו [[מאמר|מאמרי חסידות]] רבים בעל פה כלשונם {{הערה|הרב [[דוד אבא זלמנוב]] שלמד עמו בחברותא מעיד כי כאשר למדו מאמרי [[תרס"א]] והיה מחסור בספרים, היה הוא קורא מבפנים ואילו ר' דוד היה מתקן קריאתו בעל פה.}}.


==תולדות חייו==
חודשים ספורים לאחר מכן, בגיל צעיר ביותר, נכנס לעבוד במערכת [[ועד הנחות התמימים]] והחל לשכתב מתוך הזיכרון את מאמרי הרבי שנאמרו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בחגים ובשבתות. בשנת [[תשל"ו]] החלו להסתמך יותר ויותר על ה[[הנחה|הנחות]] שכתב, ועם נסיעתו של הרב [[צבי גרינבלט]] בשליחות הרבי ל[[ארגנטינה]] בשנת [[תשל"ח]], הפך להיות הכותב העיקרי של [[מאמר|מאמרי]] הרבי.
נולד ב[[מוסקבה]] ב[[חודש אלול]] [[תשי"ז]] לר' מרדכי ומלכה אולידורט. בעקבות רדיפות הממשלה והבולשת הרוסית, בהיותו בגיל 7 הוכרחו הוריו להכניסו ללימודים בבית הספר הכללי, ועל אף גילו הצעיר, בשנתיים בהם למד שם השתדל ככל יכולתו להימנע מחילולי שבת והתגעלות במאכלות אסורות.


בגיל 9 קיבלו הוריו אשרת יציאה מברית המועצות, ועם עלייתם לארץ התיישבו ב[[ירושלים]].
ב[[כ"א באדר|כ"א אדר]] [[תשל"ו]] נכנס זקנו ליחידות והביע את רצונו שנכדו יחזור ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]]. הרבי השיב שימסור לבנו - אביו של הנער, ש"הבן דוד משה לומד כאן בהתמדה ושקידה ומצליח בלימודיו".{{הערה|תשורה אקסלרוד-ויגלר [[תשפ"ה]], יומן הרב סוסובר.}} ביטוי מיוחד זה דומה לדברי הרבי על עצמו בהגהותיו ללוח [[היום יום]].


כשהגיע לגיל [[ישיבה קטנה]] נכנס ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ובגיל 16 [[נסיעה לרבי|נסע לחצר הרבי]] לשם הגיע לראשונה ב[[כ"ג אלול]] [[תשל"ג]] ולאחר שהות קצרה במקום החליט להישאר ללמוד בשכונת [[קראון הייטס]].
ביטוי ליחסו המיוחד של הרבי לחזרת המאמרים על ידו היה ב[[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ג]]. לאחר שהרבי אמר מאמר חסידות ארוך ועמוק במיוחד, אמר לרבי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] שכל הנוכחים לא הבינו את המאמר, והרבי שאל: "דוד האָט אויך ניט פאַרשטאַנען?" (= האם גם דוד לא הבין?){{הערה|כך העיד הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך פבזנר]] ששמע בפירוש מפי הרב [[יהודה לייב גרונר]] עצמו בסמיכות למאורע}}.  


חודשים ספורים לאחר מכן בהיותו בגיל צעיר ביותר, נכנס לעבוד במערכת [[ועד הנחות התמימים]] והחל לשכתב מתוך הזכרון את מאמרי הרבי שנאמרו בעת ה[[התוועדות|התוועדויות]] בחגים ובשבתות. בשנת [[תשל"ו]] החלו להסתמך יותר ויותר על ה[[הנחה|הנחות]] שכתב, ועם נסיעתו של הרב [[צבי גרינבלט]] בשליחות הרבי לארגנטינה בשנת [[תשל"ח]], הפך להיות הכותב העיקרי של [[מאמר|מאמרי]] הרבי.
בשנת [[תשמ"א]] התחיל לעבוד בנוסף גם עבור ה[[ועד להפצת שיחות]] יחד עם הרב [[יעקב לייב אלטיין]] והרב [[נחמן שפירא]] בעריכת ה[[ליקוט]]ים השבועיים ועסק בזה עד סוף שנת [[תשמ"ג]].
משנת [[תשמ"ז]] השתתף בעריכת הלקוטי שיחות שיצאו לאור מאז ב[[לשון הקודש]].


במשך שנים ארוכות היה מתרגם סימולטנית את דברי הרבי בהתוועדויות לעברית, והתרגומים היו משודרים באוזניות לחסידים ואורחים שישבו בתוך אולם ההתוועדות ולא הבינו את שפת האידיש בה דיבר הרבי. באחת ההזדמנויות כשהרבי החל לפתע לדבר בשפה הרוסית, היה היחיד בחדר השידורים שהבין את דברי הרבי, ותרגם סימולטנית לעברית, כששאר המתרגמים לשפות השונות החלו להאזין לתרגום שלו, ולתרגם אותו חזרה לשפה עליהם הופקדו.
במשך שנים ארוכות היה מתרגם סימולטנית את דברי הרבי ל[[עברית]]. התרגומים היו משודרים באוזניות לחסידים ואורחים שישבו בתוך אולם ה[[התוועדות]] ולא הבינו את שפת ה[[יידיש|אידיש]] בה דיבר הרבי. באחת ההזדמנויות, כשהרבי החל לפתע לדבר בשפה ה[[רוסית]], היה ר' דוד היחיד בחדר השידורים שהבין את דברי הרבי, ותרגם סימולטנית לעברית, כששאר המתרגמים לשפות השונות האזינו לתרגום שלו, ותרגמו ממנו לשפות עליהן הופקדו.


לאחר נישואיו לרעייתו ביילא, קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] ועסק במחשבים, בשלב מאוחר יותר עזב את עבודתו הקודמת והחל לעבוד בהוצאת הספרים [[קה"ת]] כאחראי תוכן במחלקת ההוצאה לאור.
לאחר נישואיו עם רעייתו ביילא בת הרב [[שרגא פייביל רימלר]], קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] ובנוסף לעבודתו בהנחת תורת הרבי התפרנס כמתכנת מחשבים.


הרב אולידורט כותב קבוע ברבעון התורני 'היכל הבעל שם טוב', ואף משמש בו כיועץ מערכת.
בשנות הסמ"ך חדל מעבודתו במחשבים, והקדיש את כל זמנו לעבוד ב[[הוצאת ספרים קה"ת]] בעיקר כעורך ראשי וכמנהל תוכן.
 
כותב קבוע ברבעון התורני '[[היכל הבעל שם טוב]]', ואף משמש בו כיועץ מערכת.
 
רעייתו מרת ביילא, משמשת כעורכת ראשית של הרבעון [[Lubavitch International]], מגזין החדשות הרשמי של רשת מוסדות חב"ד העולמיים.
 
==משפחתו==
אשתו, ביילא אולידורט - עורכת העיתון Lubavitch international, והאתר [[lubavitch.com]]
*בתו, שושנה אשת ר' יעקב מרמר - [[קליפורניה]]
*בנו, ר' אליהו אולידורט - [[מסצ'וסטס]]
*בתו, לאה אשת ר' שניאור זלמן ברוק (בן הרב שמואל) - קונטיקט
*אחיו, ר' מנחם אולידורט - [[כפר חב"ד]]
*אחיו, ר' יוסף יצחק אולידורט - עורך גיליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]], [[כפר חב"ד]]
*אחיו, ר' שלמה אולידורט - סגן נשיא [[סייטק]], [[ירושלים]]
*אחותו, רחל אשת הרב [[יעקב אופן]]<ref>נפטר ב[[י"ג תמוז]] [[תשפ"ב]]</ref> - [[ירושלים]]


==ספריו==
==ספריו==
*'''גדרן של מצות''' - קונטרס המציג בצורה סדורה את משנתו של הרבי בגדרן של מצוות התורה, כפר חב"ד תשנ"ה (עורך שותף יחד עם ר' [[יואל כהן]])
*'''גדרן של מצות''' - קונטרס המציג בצורה סדורה את משנתו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בגדרן של [[תרי"ג מצוות|מצוות התורה]], [[כפר חב"ד]] [[תשנ"ה]] (עורך שותף יחד עם ר' [[יואל כהן]])
*'''הרבי מדבר לילדי ישראל''' - תרגום לעברית של שיחות הרבי לילדי [[צבאות השם]] ב'[[ראלי]]', ישראל תשנ"ו
*'''הרבי מדבר לילדי ישראל''' - תרגום ל[[עברית]] של שיחות הרבי לילדי [[צבאות השם]] ב'[[ראלי]]', [[ארץ ישראל|ישראל]] [[תשנ"ו]]
 
===מאמרים===
;התפרסמו בקובץ "באור החסידות"
==== נושאים באור החסידות במשנת חב"ד ====
{{טורים
| תוכן = * '''אחדות ה'''', גליון מח, [[סיון]] [[תשנ"ח]].
* '''בריאה יש מאין''', גליון מה, [[אדר]] [[תשנ"ח]].
* '''ד' כוסות''', גליון מו, [[ניסן]] [[תשנ"ח]].
* '''ד' מינים''', גליון נא, [[תשרי]] [[תשנ"ט]].
* '''הילולא דרשב"י''', גליון לד, [[אייר]] [[תשנ"ז]].
* '''הלכה''' (א), גליון כט, [[טבת]] [[תשנ"ז]]. (ב) גליון ל, [[שבט]] [[תשנ"ז]].
* '''המצור על ירושלים''', גליון טז, [[טבת]] [[תשנ"ו]].
* '''הבעש"ט''', גליון נא, [[אלול]] [[תשנ"ח]].
* '''[[השתטחות]] על קברי צדיקים''', גליון ז, [[אייר]] [[תשנ"ה]].
* '''[[חודש אלול]]''', גליון יא, [[אלול]] [[תשנ"ה]].
* '''חיי הצדיק''', גליון כב, [[תמוז]] [[תשנ"ו]].
* '''חנוכה''', גליון טו, [[כסלו]] [[תשנ"ו]].
* '''ט"ו באב''', גליון י, [[מנחם אב]] [[תשנ"ה]].
* '''יחוד הוי' ואלוקים''' (א), גליון מט, [[תמוז]] [[תשנ"ח]]. (ב) גליון נ, [[מנחם אב]] [[תשנ"ח]].
* '''יציאת מצרים''', גליון יט, [[ניסן]] [[תשנ"ו]].
* '''לימוד פנימיות התורה''', גליון מז, [[אייר]] [[תשנ"ח]].
* '''מדות טובות''', גליון סט, [[טבת]] [[תש"ס]].
* '''מלחמת עמלק''', גליון לב, [[אדר ב']] [[תשנ"ז]].
* '''מסירות נפש''', גליון לו, [[תמוז]] [[תשנ"ז]].
* '''מעלת דברי סופרים''', גליון סח, [[כסלו]] [[תש"ס]].
* '''מעשה מרכבה''', גליון כא, [[סיון]] [[תשנ"ו]].
* '''מצות אכילת מצה''', גליון ו', [[ניסן]] [[תשנ"ה]].
* '''משה רבינו''', גליון לא, [[אדר א']] [[תשנ"ז]].
* '''מתן תורה''', גליון ח, [[סיון]] [[תשנ"ה]].
* '''[[ניסוך המים]] ו[[שמחת בית השואבה]]''', גליון מ, [[תשרי]] (ב) [[תשנ"ח]].
* '''[[נס]] וטבע''', [[תשנ"ח]].
* '''סוד העיבור''', גליון עא, [[אדר]] [[תש"ס]].
* '''ספירת העומר''', גליון כ, [[אייר]] [[תשנ"ו]].
* '''עבודת [[בירור הניצוצות]]''', גליון נד, [[טבת]] [[תשנ"ט]].
* '''על האמונה''', גליון עג, [[ניסן]] [[תש"ס]].
* '''עצי המערכה''', גליון כג, [[מנחם אב]] [[תשנ"ו]].
* '''[[פרה אדומה]]''', גליון יח, [[אדר]] [[תשנ"ו]].
* '''צדיק יסוד עולם''', גליון ע, [[שבט]] [[תש"ס]].
* '''[[צדקה]]''', גליון נח, [[אדר]] [[תשנ"ט]].
* '''[[קריעת ים סוף]]''', גליון לג, [[ניסן]] [[תשנ"ז]].
* '''[[ראש השנה לאילנות]]''', גליון יז, [[שבט]] [[תשנ"ו]].
* '''תורה לשמה''', [[מנחם אב]] [[תשנ"ט]].
* '''[[תשובה עילאה]]''', גליון לט, [[תשרי]] (א) [[תשנ"ח]].
}}
 
====סקירת ספרים====
{{טורים
| תוכן = * [[כתר שם טוב]] למורנו [[הבעש"ט]], גליון נג, [[כסלו]] [[תשנ"ט]].
;ספרי [[אדמו"ר הזקן]]
* [[לקוטי אמרים תניא]], גליון כח, [[כסלו]] [[תשנ"ז]].
* [[תניא]] מהדורא קמא, גליון לה, [[סיון]] [[תשנ"ז]].
* [[תורה אור]] לאדמו"ר הזקן, גליון כט, [[טבת]] [[תשנ"ז]].
* [[לקוטי תורה]] לאדמו"ר הזקן, גליון כ, [[אייר]] [[תשנ"ו]].
 
;ספרי [[אדמו"ר האמצעי]]
* [[סידור עם דא"ח]], גליון מד, [[שבט]] [[תשנ"ח]]
* [[דרך חיים]] לאדמו"ר האמצעי, גליון כד, [[אלול]] [[תשנ"ו]].
* שער האמונה ושער היחוד - נר מצוה ותורה אור, גליון מו, [[ניסן]] [[תשנ"ח]].
* [[עטרת ראש]] לאדמו"ר האמצעי, גליון לט, [[תשרי]] (א) [[תשנ"ח]].
* [[שערי אורה]] לאדמו"ר האמצעי, [[תשנ"ט]].
 
;ספרי [[אדמו"ר הצמח צדק]]
* [[דרך מצותיך]] לאדמו"ר הצמח צדק, גליון כא, [[סיון]] [[תשנ"ו]].
* [[קיצורים והערות לספר התניא]] לאדמו"ר הצ"צ, גליון ל, [[שבט]] [[תשנ"ז]].
* [[אור התורה]] מגילת אסתר, גליון נח, [[אדר]] [[תשנ"ט]].
* [[מאמרי אדמו"ר הצמח צדק]], גליון מח, [[סיון]] [[תשנ"ח]].
 
;ספרי [[אדמו"ר המהר"ש]]
* מים רבים [[תר"ל]] לאדמו"ר מהר"ש, גליון מא, [[מרחשון]] [[תשנ"ח]].
* וככה [[תרל"ז]], גליון כו, [[תשרי]] (ב) [[תשנ"ז]].
 
;ספרי [[אדמו"ר הרש"ב]]
* [[יום טוב של ראש השנה תרס"ו]], גליון כה, [[תשרי]] (א) [[תשנ"ז]].
* [[קונטרס עץ החיים]] לאדמו"ר מוהרש"ב, גליון כג, [[מנחם אב]] [[תשנ"ו]].
* [[קונטרס התפילה]] לאדמו"ר מוהרש"ב, גליון נד, [[טבת]] [[תשנ"ט]].
* מעלת [[דברי סופרים]], גליון סח, [[כסלו]] [[תש"ס]].
* [[ספר השיחות תורת שלום]], גליון כז, [[מרחשון]] [[תשנ"ז]].


==משפחתו==
;ספרי [[אדמו"ר הריי"צ]]
*חתנו יעקב מרמר
* ספר המאמרים [[תרפ"ז]] לאדמו"ר מוהריי"צ, גליון לו, [[תמוז]] [[תשנ"ז]].
*בנו, אליהו אולידורט, ירושלים
* ספר השיחות [[תרפ"ח]] - [[תרצ"א]], גליון עו, [[תמוז]] [[תש"ס]].
 
;ספרי הגאון רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]]
* [[לקוטי לוי יצחק]] הערות לס' התניא, גליון לז, [[מנחם אב]] [[תשנ"ז]].
 
;ספרי [[הרבי]]
* [[היום יום]], גליון כב, [[תמוז]] [[תשנ"ו]].
* מראי מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים, גליון לג, [[ניסן]] [[תשנ"ז]].
* [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]], גליון עג, [[ניסן]] [[תש"ס]].
* רשימת "שנים אוחזין בטלית", גליון מט, [[תמוז]] [[תשנ"ח]].
* תשובות וביאורים, גליון נט, [[תמוז]] [[תשנ"ט]].
* ספר המאמרים [[באתי לגני]], גליון ע, [[שבט]] [[תש"ס]].
 
;ספרי חסידים
* ביאורי חסידים לתניא, גליון לא, [[אדר א']] [[תשנ"ז]].
* [[שיעורים בספר התניא]], גליון לב, [[אדר ב']] [[תשנ"ז]].
* [[תניא]] בצירוף מראי מקומות, ליקוט פירושים ושינויי נוסחאות, גליון לד, [[אייר]] [[תשנ"ז]].
}}


{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אולידורט, דוד משה}}
{{מיון רגיל:אולידורט, דוד משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:חוזרים]]
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]

גרסה אחרונה מ־19:46, 11 באוקטובר 2025

קיצוני מימין בדינר חגיגי לארגון יגדיל תורה

הרב דוד משה אולידורט (יליד שנת תשי"ז, 1957) הוא מצוות ה'חוזרים' ו'מניחים' של תורת הרבי, חבר מערכת אוצר החסידים ואחראי תוכן במחלקת ההוצאה לאור של הוצאת הספרים החב"דית קה"ת. בנוסף, משמש כיועץ תוכן לרבעון התורני היכל הבעל שם טוב.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אולידורט עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים יחד עם בנו ר' אליהו

נולד במוסקבה בי"ד אלול תשי"ז לר' מרדכי אולידורט וזוגתו מרת מלכה. בעקבות רדיפות הממשלה והבולשת הרוסית, בהיותו בגיל 7 הוכרחו הוריו להכניסו ללימודים בבית הספר הכללי. על אף גילו הצעיר, בשנתיים בהם למד שם נמנע מלחלל שבת ומלהתגעל במאכלות אסורות במסירות נפש.

בתקופה זו הושפע רבות מהרב אהרן חזן, שתרם רבות לעיצוב אישיותו.

בהיותו בגיל 9 קיבלו הוריו אשרת יציאה מברית המועצות, ועם עלייתם לארץ התיישבו בבני ברק.

לאחר מלחמת ששת הימים, עברו לגור בירושלים.

כשהגיע לגיל ישיבה קטנה נכנס ללמוד בישיבה קטנה תורת אמת בירושלים, ובגיל 16 נסע לחצר הרבי, לשם הגיע לראשונה בכ"ג אלול תשל"ג.

הרבי אמר לאימו ביחידות שהיות שמנשבות רוחות בחוץ עדיף שיישאר ללמוד כאן, והוא אכן נשאר ללמוד בשכונת קראון הייטס. הוא בלט בין התלמידים בבית חיינו באותן שנים בבקיאותו המופלגה בתורת החסידות ובזכרו מאמרי חסידות רבים בעל פה כלשונם [1].

חודשים ספורים לאחר מכן, בגיל צעיר ביותר, נכנס לעבוד במערכת ועד הנחות התמימים והחל לשכתב מתוך הזיכרון את מאמרי הרבי שנאמרו בעת ההתוועדויות בחגים ובשבתות. בשנת תשל"ו החלו להסתמך יותר ויותר על ההנחות שכתב, ועם נסיעתו של הרב צבי גרינבלט בשליחות הרבי לארגנטינה בשנת תשל"ח, הפך להיות הכותב העיקרי של מאמרי הרבי.

בכ"א אדר תשל"ו נכנס זקנו ליחידות והביע את רצונו שנכדו יחזור לארץ הקודש. הרבי השיב שימסור לבנו - אביו של הנער, ש"הבן דוד משה לומד כאן בהתמדה ושקידה ומצליח בלימודיו".[2] ביטוי מיוחד זה דומה לדברי הרבי על עצמו בהגהותיו ללוח היום יום.

ביטוי ליחסו המיוחד של הרבי לחזרת המאמרים על ידו היה בערב ראש השנה תשמ"ג. לאחר שהרבי אמר מאמר חסידות ארוך ועמוק במיוחד, אמר לרבי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר שכל הנוכחים לא הבינו את המאמר, והרבי שאל: "דוד האָט אויך ניט פאַרשטאַנען?" (= האם גם דוד לא הבין?)[3].

בשנת תשמ"א התחיל לעבוד בנוסף גם עבור הועד להפצת שיחות יחד עם הרב יעקב לייב אלטיין והרב נחמן שפירא בעריכת הליקוטים השבועיים ועסק בזה עד סוף שנת תשמ"ג. משנת תשמ"ז השתתף בעריכת הלקוטי שיחות שיצאו לאור מאז בלשון הקודש.

במשך שנים ארוכות היה מתרגם סימולטנית את דברי הרבי לעברית. התרגומים היו משודרים באוזניות לחסידים ואורחים שישבו בתוך אולם ההתוועדות ולא הבינו את שפת האידיש בה דיבר הרבי. באחת ההזדמנויות, כשהרבי החל לפתע לדבר בשפה הרוסית, היה ר' דוד היחיד בחדר השידורים שהבין את דברי הרבי, ותרגם סימולטנית לעברית, כששאר המתרגמים לשפות השונות האזינו לתרגום שלו, ותרגמו ממנו לשפות עליהן הופקדו.

לאחר נישואיו עם רעייתו ביילא בת הרב שרגא פייביל רימלר, קבע את מגוריו בקראון הייטס ובנוסף לעבודתו בהנחת תורת הרבי התפרנס כמתכנת מחשבים.

בשנות הסמ"ך חדל מעבודתו במחשבים, והקדיש את כל זמנו לעבוד בהוצאת ספרים קה"ת בעיקר כעורך ראשי וכמנהל תוכן.

כותב קבוע ברבעון התורני 'היכל הבעל שם טוב', ואף משמש בו כיועץ מערכת.

רעייתו מרת ביילא, משמשת כעורכת ראשית של הרבעון Lubavitch International, מגזין החדשות הרשמי של רשת מוסדות חב"ד העולמיים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אשתו, ביילא אולידורט - עורכת העיתון Lubavitch international, והאתר lubavitch.com

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאמרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

התפרסמו בקובץ "באור החסידות"

נושאים באור החסידות במשנת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

סקירת ספרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספרי אדמו"ר הזקן
ספרי אדמו"ר האמצעי
ספרי אדמו"ר הצמח צדק
ספרי אדמו"ר המהר"ש
ספרי אדמו"ר הרש"ב
ספרי אדמו"ר הריי"צ
ספרי הגאון רבי לוי יצחק שניאורסאהן
ספרי הרבי
ספרי חסידים

הערות שוליים

  1. הרב דוד אבא זלמנוב שלמד עמו בחברותא מעיד כי כאשר למדו מאמרי תרס"א והיה מחסור בספרים, היה הוא קורא מבפנים ואילו ר' דוד היה מתקן קריאתו בעל פה.
  2. תשורה אקסלרוד-ויגלר תשפ"ה, יומן הרב סוסובר.
  3. כך העיד הרב אברהם ברוך פבזנר ששמע בפירוש מפי הרב יהודה לייב גרונר עצמו בסמיכות למאורע
  4. נפטר בי"ג תמוז תשפ"ב