מאמר
מאמר חסידות (מכונה גם דא"ח, ראשי תיבות של דברי אלוקים חיים) הוא השם בו נקרא בחסידות חב"ד הדבר תורה העוסק בביאורי תורת החסידות שנאמר או נכתב על ידי האדמו"ר. מקובל מפי החסיד רבי הלל מפאריטש שכאשר רבי אומר מאמר חסידות, שכינה מדברת מתוך גרונו.
לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, מנגנים החסידים ניגון מיוחד הנקרא ניגון הכנה. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם. היו פעמים בהם אמר הרבי מאמר ללא ניגון הכנה.
סגנונות במאמרי חב"ד
לכל אחד מרבותינו נשיאינו היה דבר מאפיין במאמריו:
- אדמו"ר הזקן: בתחילת נשיאותו מאמריו היו קצרים והם נקראו "דרכים", לאחר-מכן התארכו יותר ונקראו "אגרות", לאחר מכן התארכו יותר ונקראו "מאמרים". שינויים נוספים היו בין לפני המאסר בפטרבורג בשנת תקנ"ט ולאחריו; המאמרים התארכו יותר בהסברת הדברים[1].
- אדמו"ר האמצעי: מאמריו היו באריכות גדולה הרבה יותר, ובהסברה מרובה. על הפנימיות מוסבר כי אדמו"ר הזקן היה בבחינת חכמה ולכן מאמריו היו קצרים יותר, אך אדמו"ר האמצעי היה בחינת בינה ולכן מאמריו היו באריכות ובהרחבה.
- אדמו"ר הצמח צדק: מאמריו היו משופעים במאמרי חז"ל וציטוטים מספרים שונים, דבר שפעמים הקשה על ההבנה עבור מי שלא היה מורגל בכך.
- אדמו"ר מהר"ש: אצל אדמו"ר המהר"ש מצינו לראשונה את 'ההמשך' - סדרת מאמרים שנאמרו לאורך זמן העוסקת בנושא משותף.
- אדמו"ר הרש"ב: במאמריו ביאר את עניני החסידות בהרחבה ובצורה מוסברת, וכונה "הרמב"ם של תורת החסידות".
- אדמו"ר הריי"צ: לראשונה הדפיס את המאמרים גם בתרגום לאידיש[2] ובשפה המובנת גם לחסרי ידע ורקע בסיסי בהבנת החסידות.
- הרבי: מאמריו מבוססים בדרך כלל על מאמרי האדמו"רים הקודמים. עם זאת, מאמריו מכילים חידושים ודקויות עמוקות לגבי התכנים המבוארים במאמרי האדמו"רים הקודמים.
כל רבותינו נשיאנו כתבו חלק גדול ממאמריהם בעצמם, קודם אמירתם או אחריה. מלבד אדמו"ר הזקן והרבי, שהרוב המוחלט של מאמריהם נכתב בידי מניחים.
סוגי מאמרים
מאמרי עבודה והשכלה
"מאמרי השכלה" הם מאמרים המתמקדים בעניינים המופשטים והעמוקים, לדוגמה - הבנת החילוקים בין רצון ותענוג[3], כשההוראה למעשה בפועל העולה מכל האמור מובאת ומקושרת לתוכן רק בסופו, בעוד שב"מאמרי העבודה" מדובר בעיקר על דרגות האהבה השונות לאלוקות, והפשטה של מושגי החסידות והשוואתם לאורך כל כל המאמר לעבודתו של האדם[4], אם כי שני הסוגות כוללות זו את זו, ואינו קיים מאמר עבודה שלא יבוסס על השכלה, ומאמר השכלה שלא יופיעו בו הוראות בעבודת השם, וכפי שהתבטא פעם הרבי: "מכל אות יכולים לעשות 'בכן'!"[5], וכן שמאמר מיוחד הוא מאמר ש"מדבר בשפתה" של הנפש הבהמית, ומסביר בבהירות ופשטות את צד העבודה שבו[6]
השוני בין המאמרים נבע בעיקר מהתקופה שבה נאמרו וקהל היעד שלהם, כפי שניתן להבחין שרוב מאמרי ההשכלה נאמרו בזמנים שהשומעים היו מסוגלים להכיל ולהבין אותם, כמו ה"המשכים" העמוקים של הרבי הרש"ב לתלמדי ישיבת תומכי תמימים, לעומת מאמרי העבודה הקצרים ושנהג הרבי הריי"צ לחזור כשהגיע לארצות הברית, עבור יהודי ארצות הברית שהתקשו להבין את המאמרים העמוקים, וכן לא הכירו את לשון הקודש, ולכן מאמרים אלו נאמרו על ידי הרבי הריי"צ באידיש[7]. הרבי הריי"צ הורה ללמוד מאמרי עבודה[8].
מאמרי דרוש
"מאמרי דרוש" הוא כינוי לסוג מאמרים העוסק הסברת פסוקים, אמרות חז"ל ומדרשים ומושגים שונים ביהדות על פי חסידות.
מאמרים לטיהור אויר העולם
לכל אחד מרבותינו נשיאינו היה מאמר קבוע אותו היה חוזר מידי פעם על מנת לטהר את אויר העולם, שפעם בשתים או בשלש שנים היו חוזרים עליהם ברבים. אחד ממאמרי רבינו הזקן הוא מאמר דיבור המתחיל 'החלצו' שהודפס בלקוטי תורה בלי ההגהות. אחד ממאמרי אדמו"ר האמצעי הוא מאמר דיבור המתחיל 'יפה שעה אחת', ותוכנו הוא עשרת הפרקים הראשונים של מאמר 'הנה כל אחד ואחד אומר אלוקי נשמה' שבסיפרו "דרך החיים". אחד ממאמרי הצמח צדק הוא מאמר דיבור המתחיל 'מה טובו' שמובא בלקוטי תורה. אחד ממאמרי אדמו"ר המהר"ש הוא מאמר דיבור המתחיל 'מי כמוכה באלים'. אחד ממאמרי אדמו"ר הרש"ב הוא מאמר דיבור המתחיל 'וידעת היום'[9]. אחד ממאמרי אדמו"ר הריי"צ הוא 'אין הקב"ה בה בטרוניא' תרפ"ה.
חזרת מאמר
בימי אדמו"ר האמצעי החל המנהג בקרב החסידים לחזור על מאמרי החסידות בעיירות הפזורות בדרכם מהרבי אל מקום מגוריהם. מנהג זה נקרא בשם "חזרת דא"ח".
גם כיום מכנים אמירת מאמר חסידות בעל-פה או מתוך הכתובים בשם "חזרת דא"ח", והמנהג מתקיים בעיקר בשעת רעווא דרעווין בכל שבת, כמנהג חסידים, ובהתוועדויות מיוחדות כגון ביום הולדת.
מאמרי הרבי
הרבי נוהג להחזיק מטפחת (כאשר הוא כורך אותה על כף היד וכן על האצבעות) או חפץ גשמי כל-שהוא בעת אמירת המאמר. חסידים היו מסבירים, שעובדה זו נעוצה בסיבה שהרבי רצה לאחוז במשהו "גשמי" בעת אמירת דברי אלוקים חיים.
ישנם שני סוגי מאמרים: מאמר בניגון של מאמר או מאמר כעין שיחה (דהיינו אשר בעת אמירת מאמר זה הרבי לא נהג לעצום את עיניו, וכן הניגון היה ניגון של שיחה רגילה ולא הניגון המסורתי של המאמר, וכן את המטפחת כרך הרבי רק על כף היד ולא בין האצבעות). רוב המאמרים שאמר הרבי היו מהסוג השני.
בשנים המאוחרות יותר מיעט הרבי באמירת מאמרים בניגון של מאמר, והמאמר האחרון מסוג זה היה בערב חג השבועות תשמ"ט - מאמר ד"ה "אנכי ה' אלוקיך". המאמר נאמר בהפתעה (כמו קודמו בערב חג הפסח - ד"ה "מצה זו"[10]). המאמר האחרון כעין שיחה נאמר בשבת פרשת חיי שרה תנש"א[11].
בשנים הראשונות מיעט הרבי להגיה את מאמריו והם נכתבו בתור הנחות כשלעיתים הרבי עובר עליהם ומעיר הערות אך לא בתור מאמר מוגה. יוצאים מן הכלל היו חלק ממאמרי באתי לגני אותם הגיה הרבי.
החל משנת תשמ"ו, החל הרבי להגיה מאמרים משנים קודמות יותר וכך יצאו לאור בקונטרס הנושא את התאריך של ההוצאה-לאור. קונטרסים אלו נדפסו בסדרת ספר המאמרים (מלוקט). הקונטרס האחרון שנדפס בסדרה זו הינו מאמר ואתה תצוה שיצא-לאור לקראת פורים קטן תשנ"ב, והיה הקונטרס האחרון שחולק על ידי הרבי, לעת עתה. מאמר זה הינו יסודי בענין ההתקשרות לנשיא הדור.
בתחילת שנת תשנ"ג (לקראת שמחת תורה ור"ח כסלו) יצאו לאור שני מאמרים שהיו "למראה עיניו הקדושות" (כלשון ה"פתח דבר") והרבי הורה להדפיסם כ"קונטרס" מוגה. כן לקראת חג השבועות תשנ"ג, כשהתגלה בספריית ליובאוויטש עותק ממאמר שהרבי הגיה ומעולם לא פורסם, הסכים הרבי שייצא בתור מאמר מוגה באותה עת.
את עריכת המאמרים להגהה ביצע הצוות של ועד הנחות בלה"ק. לפועל מסר הרבי את אחריות ההדפסה לועד להפצת שיחות שהוציא לאור את כל המאמרים בשישה כרכים בסדרת ספר המאמרים (מלוקט). בשנת תשס"ה יצאה לאור סדרת המאמרים בארבעה כרכים לפי תאריכי השנה על ידי ועד הנחות בלה"ק, אך רבנים, ביניהם חברי הבד"צ קראון הייטס ורבנים נוספים[12] הוציאו מכתב בחתימתם[13] שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור[14].
בשנת תשס"ג החלה ההוצאה לאור על ידי את"ה המרכזי 770 סדרת "מאמרים מבוארים" על מנת לבאר את מאמרי הרבי. סדרה דומה התפרסמה במשך השנים בשם "ביאורים במאמרי רבינו" על ידי ר' מנחם מענדל אשכנזי, משפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
בין השנים תשע"ד - תשע"ו יצאה לאור סדרת ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות המלקטת את כל מאמרי הרבי על סדר ימות השנה בהוצאת המכון להפצת תורתו של משיח.
חזרת דא"ח ברבים
| ערך מורחב – חזרת דא"ח ברבים |
בין חסידי חב"ד נהוג לחזור ברבים על מאמרי החסידות של רבותינו נשיאינו, בעיקר בשעת רעווא דרעווין בצהרי יום השבת.
בחזרת הדא"ח עצמה יש מעלה מצד אחד בשמירה על דיוק דברי הרב, ומצד שני יש להשתדל לחזור בצורה כזו שיבינו את הדברים.
בקהילות חב"ד רבות נהוגה תורנות של חזרת דא"ח על ידי חברי הקהילה.
לקריאה נוספת
- בוודאי מוסיף אומץ, כתב יד קודש ממענות מהרבי על חזרת דא"ח ברבים, שבועון כפר חב"ד 1892 עמוד 16
ראו גם
- ניגון רוסטוב - ניגון הכנה למאמר
- חוזר - כינוי לחסידים כשרוניים בעלי זכרון והבנה טובים, המסוגלים לזכור את מאמרי החסידות הארוכים
- ניגון ש"ד - ניגון שנהוג לשיר אחרי חזרת מאמר
- מאמר מתן תורה
קישורים חיצוניים
- כל מאמרי הרבי בטקסט, באתר המכון להפצת תורתו של משיח.
- מפתח - מאמרים מבוארים - קובץ בפורמט אקסל ובו פירוט של שמות ותאריכי המאמרים שהודפסו עם ביאור בקובץ הלימוד השבועי ('דבר מלכות'), וקישור לקובץ עצמו
הערות שוליים
- ↑ "בתחילה היה רבינו הגדול אומר דרושים קצרים במאד, מרעישי הלב ומלהיבים מאד, ונקראו בשם "דרכים", אחר כך נקראו "אגרות" והם ארוכים יותר. אחר כך השתלשל שנקראו "תורות" והם שרשי הדרושים שבתורה אור ולקוטי תורה, אחר כך ארוכים מעט יותר ונקרא "כתבים", והם בביאור בהשגה רחבה לפי ערך" לוח היום יום, ט"ו סיון
- ↑ להוציא את קונטרס פוקח עורים, ומאמר עניין תפילה של האדמו"ר האמצעי שנכתבו גם כן באידיש.
- ↑ על זה נבנה כל המשך ס"ו.
- ↑ ראה את דברי הרב שלמה יוסף זוין על כך בספרו סופרים וספרים חלק ג', עמוד 242
- ↑ כינוי חב"די להוראה למעשה בפועל בעבודת השם. ביחידות לרב דוד רסקין, שהעלה את הדברים על הכתב והכניס לפני הרבי להגהה. ראה כאן תמליל וצילום
- ↑ שבועון כפר חב"ד מספר 1756, עמוד 16
- ↑ מאמרים אלו נדפסו בספר המאמרים - אידיש
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ב עמוד רנ"ה
- ↑ אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) חלק ו' עמוד רס"ז, לוח היום יום, כ"ח תמוז
- ↑ יש לציין שזהו המאמר האחרון שהרבי אמר לע"ע עם הקדמת הניגון המיוחד "ניגון הכנה למאמר", מה שאין כן בעחה"ש שאמירת המאמר הייתה בהפתעה וממילא ללא הקדמת הניגון.
- ↑ מאמר זה הוגה על ידי הרבי ונדפס בספר המאמרים מלוקט חלק ה'.
- ↑ הרב יצחק הכהן הענדל רב קהילת חב"ד במונטריאול, והרב הלל פבזנר, ראב"ד ועד רבני ליובאוויטש צרפת.
- ↑ צילום המכתב
- ↑ סיפור הפרשייה
