יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
המונח "יחי המלך" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יחי המלך (פירושונים).
יחי המלך, או בנוסח המורחב יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד, הינה הכרזה שהתקבלה על ידי חסידי חב"ד בדור השביעי על פי שיחות הרבי, בתור נוסח של קבלת המלכות של הרבי כמלך המשיח. הרבי הסביר שלהכרזה זו ישנו כח להוסיף חיים למלך ובפרט למלך המשיח, לגלות את הקשר שבין העם למלך, ולזרז את ביאת המשיח.
רקע
ההכרזה בנוסח "יחי המלך", "יחי אדוננו מורנו ורבינו" וכיו"ב התקבלה בקרב חסידי חב"ד במהלך השנים כשלדברים נוספים משנה תוקף וחשיבות בעקבות שיחת ב' בניסן תשמ"ח, שבה הסביר הרבי באריכות את המעלה בהכרזה זו. ההכרזה בנוסח 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד' החלה בשנת תנש"א, כאשר בעקבות השיחה הידועה בכ"ח בניסן באותה שנה החלו חסידים בפעולות הקשורות לזיהוי הרבי כמשיח, ובמהלכן אימצו נוסח זה. הכרזה בנוסח זה הוכרזה לפני הרבי לראשונה בהתוועדות שבת פרשת תזריע מצורע וקיבלה את הסכמת הרבי. ניגון עם מילים אלו הושר לפני הרבי במוצאי אותה שבת וזכה לעידודו.
בשנים תשנ"ג-תשנ"ד עודד הרבי את הניגון 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד' כמעט בכל הזדמנות שבה יצא לקהל, ובעקבות זאת התפשטה ההכרזה בנוסח זה יותר ויותר. חסידי חב"ד כיום מכריזים 'יחי אדוננו' בסיום כל תפילה ובמעמדים שונים, מדפיסים את ההכרזה בפרסומים רבים וכן מנגנים ניגון זה לעיתים קרובות.
התייחסויות הרבי
ב' ניסן תשמ"ח
בב' בניסן תשמ"ח בשיחה שנשא הרבי בביתו בפרזידנט 1304 הורה הרבי להכריז "יחי המלך" כשמסביר את תוכן ההכרזה: כאשר העם מכריזים יחי המלך, הדבר נותן ומוסיף חיות במלך - בנשיא הדור ובמלך המשיח ובכך מכתירים אותו. וכך כותב הרבי[1]:
מציאותו של המלך תלויה בהעם "אין מלך בלא עם" כלומר אף על פי שנקראים "עם, מלשון עוממות.. רחוקים ממעלת המלך", הרי, ביחד עם זה פועלים הם את המלכות - המלך. וכמודגש גם בהכתרת המלך - שהעם מכריזים "יחי המלך" (כפי שמצינו גם במלכות בית דוד), שבזה מודגש גם שפעולת העם היא בחיי חיים של מלך
אנשי הדור פועלים הוספה בענין החיים אצל נשיא הדור, כאמור לעיל בענין ההכרזה "יחי המלך". ובאותיות פשוטות: לאחרי שישנה השלימות ד"חיים" שנה לנשיאותו דנשיא דורנו - צריכה להיות הוספה עיקרית בעניין החיים על ידי פעולת העם שמכריזים "יחי המלך", שתוכנה של הכרזה זו - שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר - כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ועד דהקיצו ורננו דוד מלכא משיחא ענין ההכתרה - "יחי המלך" שעל ידי זה פועלים ביאת דוד מלכא משיחא
הענין ד"אין מלך בלא עם" (תוכן הכרזת העם "יחי המלך") הוא בהדגשה יתירה אצל מלך המשיח
והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו - כולל גם הבקשה והדרישה "עד מתי", וההכרזה "יחי המלך" דוד מלכא משיחא - בזריזות הכי גדולה, הקשורה עם שמחה וחיות שעל ידי זה פועלים כביכול ה"אחישנה" דהזריזות אצל הקב"ה לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה, תיכף ומיד ממש, "לא עיכבן המקום כהרף עין"
— התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמ' 503-494
בעקבות שיחה זו החלה התעוררות מיוחדת בין החסידים ליישם את הדברים:
רגעים ספורים אחרי שסיים הרבי את השיחה הכריז הרב שלום בער וולפא בנוכחותו של הרבי: "יחי המלך" ו"יחי אדוננו מורנו ורבינו"[2] ובהמשך אותו לילה רקדו רבים ברחוב הסמוך לבית בשירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו"[3] ומאות תמימים וחסידים הכריזו "יחי המלך", "יחי המלך המשיח" וכדומה[4].
ביחידות לגבירים שהתקיימה למחרת, בג' ניסן תשמ"ח בזאל הקטן, אמר ר' חיים גולדברג לרבי "יחי המלך" והרבי הגיב על דבריו בעניית: "אמן"[5]. בד' ניסן תשמ"ח בעת שיצא הרבי לנסוע לביתו הכריז התמים אלחנן מישולובין שלושה פעמים את הכרזת "יחי המלך" כשאחריו עונה הקהל "יחי" והרבי הניף בידו הקדושה בתנועת עידוד[6]. את הכריכה האחורית של שני קבצי הערות וביאורים של תלמידי אהלי תורה שיצא לאור לרגל י"א ניסן תשמ"ח[7] עיטרה ההכרזה: "יחי המלך לעולם".
לקראת ההתוועדות הקבועה של הרבי באחרון של פסח החלו הרב שמואל פרומר והרב זמרוני ציק לעורר שלוחים להגיע להשתתף בהתוועדות ולהכריז בפני הרבי את ההכרזה 'יחי המלך', אך אחד החסידים הפעיל לחץ נגדי לטרפד את היוזמה שבעקבות זאת לא יצאה אל הפועל. יש הטוענים כי לכך התייחס הרבי כשדיבר בחריפות בסמיכות לכך על זה שישנם יהודים שרוצים להישאר בגלות[8].
בשיחת שבת פרשת שמיני, ערב ראש חודש אייר, תשמ"ח, חזר הרבי בקיצור על ההוראה להכריז "יחי המלך":
צריכה להיות הוספה בענין החיים - "יחי המלך", דוד מלכא משיחא (נתבאר בארוכה בשיחת ב' ניסן)
— התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמ' 204, הערה 80
.
ביחידות כללית שהתקיימה בט' סיון תשמ"ח עברה אחת הנשים והכריזה: "יחי המלך המשיח", והרבי השיב: "אמן, בקרוב" ולאחר מכן בירכהּ הרבי:"ברכה והצלחה"[9]
בחלוקת דולרים בי"א ניסן תשמ"ט הכריז אחד העוברים בפני הרבי: "יחי המלך המשיח" והרבי בירכו כשחיוך נסוך על פניו: "בשורות טובות"[10].
חודש אייר תנש"א
ביום כ"ח ניסן תנש"א הודיע הרבי בשיחה לחסידים: "אני מוסר את הענין אליכם, עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו".
בעקבות השיחה קיבלה כל הפעילות להבאת המשיח תנופה חדשה כולל ההוראה על הכרזת "יחי המלך" ומשמעותה: קבלת מלכותו של הרבי כמלך המשיח.
בדו"ח בן שני דפים אודות אסיפת הייסוד של המטה העולמי להבאת המשיח נכתב באותיות מוגדלות: יחי המלך כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח לעולם ועד ומענה הרבי על הדו"ח בד' אייר תנש"א היה: "כל המצורף-בזה אזכיר על הציון".
ביום שישי ערב פרשת תזריע-מצורע הוכנס על ידי ר' דוד נחשון בקבוק משקה למזכירות הרבי על מנת לקבלו בהתוועדות השבת, בעבור התוועדויות אודות קבלת המלכות (לבקבוק צורף פתק ובו מטרה זו לשמה הוא מוכנס).
בליל שבת קודש אור לו' אייר תנש"א עודד הרבי את הניגון "שישו ושמחו בשמחת הגאולה" בדרך יציאתו מתפילת ערבית, לאחר מכן דרבן הרב דוד נחשון את הציבור להוסיף את המילים "יחי אדוננו מורינו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" למנגינה זו וכך נמשכו הריקודים עם מילים אלו זמן רב ואף בשלום זכר שהיו בלילה זה ברחבי שכונת קראון הייטס ניגנו כך.
למחרת בהתוועדות בסיום השיחה הרביעית הזכיר הרבי כרגיל שכעת יעלו מלמטה למעלה ויכריזו את פרטי הדברים (והפעם הרבי הוסיף עוד קטע שלא נאמר בשבתות האחרות:) ופרסום זה נעשה בכל העולם כולו, ועד לכל סדר השתלשלות, וזוכים לשמוע ההכרזה ש"הנה זה (משיח) בא. בסיום החלוקה ניגשו ר' דוד נחשון ר' אבי טאוב ור' שמריה הראל כדי לקבל את בקבוק המשקה. הרבי מזג להם כחצי כוס משקה (יותר מהמקובל) ואז הכריז ר' דוד נחשון (תוכן): "משקה זה יעבור הפעולות לקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח. בהמשך לפסיקתם של רבנים ובתי-דינים שהגיע עת הגאולה ושהרבי הוא מלך המשיח שצריך להתגלות ולגאול את עם ישראל ולכן אנו מכריזים (והכריז בפעם הראשונה בנוכחות הרבי): "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!" כשאחריו חזר הקהל בהכרזת : "יחי!" וכך לסירוגין שלשה פעמים. בשעת ההכרזה היה חיוך נסוך על פני הרבי.
במוצאי שבת כשהרבי נכנס לתפילת מעריב בזאַל הקטן (כרגיל בכל מוצ"ש), במשך מספר דקות לפני שנכנס שרו "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" (בניגון של "זאָל שוין זיין די גאולה"), ובכניסתו עודד הרבי בידו הקדושה את הניגון, וכשהגיע למקום הקבוע לתפילתו אף עודד בשתי ידיו (דבר נדיר כשמתפלל ב""זאל הקטן""). וגם כשיצא בתום התפילה עודד את השירה.
בח' אייר תנש"א הוכנס אל הרבי כתב קבלת מלכותו חתום ע"י חסידים רבים בנוסח: "הננו הח"מ מקבלים עלינו את מלכותו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, לפעול במסירות נפש בכל רצונו וכל מה שידרוש אתנו ומתוך שמחה וטוב לבב, ויחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", ועל מכתב זה השיב הרבי למחרת, ט' אייר תנש"א: "אזכיר על הציון ויבשר טוב".
ביום שני ט"ו אייר תנש"א בסיום תפילת מנחה, אמר שיחת קודש וחילק דולרים לקהל. ולאחר מכן יצא הרבי מבית הכנסת כשבדרכו מעודד בחוזקה את שירת הקהל "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" כאשר את ר' דוד ישראל נחשון מעודד בצורה מיוחדת בהנפת ידו הק' בסיבוב שלם[11].
וכן לאחר תפילת מעריב באותו יום, כשיצא הרבי עודד את הקהל ששר ניגון זה בעוצמה רבה.
תולדות תשנ"ב
בהתוועדות שהתקיימה כשנה לאחר מכן בשבת פרשת תולדות תשנ"ב, התייחס הרבי להכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם", וביאר כי תוכנה של ההכרזה היא "התגלות מציאותו של מלך המשיח הפועלת את התגלותו לעין כל".
תשנ"ג
לאחר כ"ז אדר תשנ"ב בתקופה בה "חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם"[12], התחילו להכריז "יחי" במעמדים מיוחדים [13]. בי"א בניסן ה'תשנ"ב זמן נערך מחוץ ל770 כינוס צבאות ה' בו שבמרכזו עמדה הכרזת יחי המלך ע"י "חיילי צבאות ה'".
אחרי התקיעות ביום הראשון של ר"ה תשנ"ג שרו רק את המנגינה ללא המילים (מכיוון שהיה זה לאחר התקיעות, ואין להפסיק מתחילת התקיעות עד סיום התפילה). וביום השני כאשר נגנו לאחר התקיעות זכו לעידוד מיוחד מהרבי. בהמשך חודש תשרי תשנ"ג שרו את ה"יחי" בפני הרבי מספר פעמים והרבי עודד את הקהל. בשמחת תורה תשנ"ג, בעת ההקפות כששרו ניגון זה זכו לעידוד מיוחד ונמרץ מהרבי ומאז הפך שירת ניגון זה לנוהג קבוע בכל תפילה כאשר ראו את הרבי ובכל פעם זכו לעידודו של הרבי, ניגון ולעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת בעידוד.
לקראת י' שבט תשנ"ג, תוכנן כינוס גדול ב - 770, בו ישירו לפני הרבי "יחי אדוננו". כאשר המעמד ישודר באמצעות רשתות הטלויזיה לכל העולם כולו. לקראת מעמד זה התכוננו אנ"ש בכל רחבי תבל בהתרגשות עצומה ואף היו שכינו אותו בשם "ההכתרה", אך היו שחששו שהרבי יעודד את השירה "יחי אדוננו" לעיני כל העולם, ושאלו את הרבי האם אכן כך הוא רצונו הקדוש והוא אישר זאת ואף כששאלו שיתכן ויגרם מזה נזק לחב"ד הרבי ביטל חשש זה, ואכן במעמד זה עודד הרבי את הכרזת ושירת "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" ומאז הפך זה למנהג קבוע אצל חסידי חב"ד ברחבי העולם שלאחר כל תפילה מכריזים "יחי" (וכן לאחר קריאת התורה וכן קודם התקיעות של ראש השנה). מיד לאחר ג' תמוז היה כינוס בית דין רבני חב"ד בו פסקו שצריך להמשיך בהכרזה זו וכן להמשיך לכתוב אותה על גבי דף השער של שבועון כפר חב"ד.
בסך הכל לאורך השנים עודד הרבי את שירת 'יחי אדוננו' בלמעלה מ-450 הזדמנויות, 417 מתוכם מתועדות בהסרטות וידאו, ולמעשה זהו הניגון שהרבי עודד אותו הכי הרבה פעמים לאורך שנות הנשיאות.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הכרזתי הכרזה שנשמעה בכל סדר ההשתלשלות, שבועון בית משיח כ"ז ניסן תשפ"א עמוד 10, במלאות שלושים שנה למעמד המיוחד
קישורים חיצוניים
שיחות הרבי;
- שיחת ב' ניסן תשמ"ח - בה מבואר תוכן ההכרזה "יחי המלך".
- צילום קטע מהשיחה, כפי שהוגהה על ידי הרבי והודפסה
- שיעור בשיחת ב' ניסן תשמ"ח מפי הרב שלמה מאיעסקי
יחי אדוננו בעידודו של הרבי
- הכרזת "יחי המלך" בפני הרבי - ד' בניסן תשמ"ח
- הרבי מעודד את שירת ה"יחי" ט"ו אייר תנש"א - השירה הראשונה המתועדת
- כינוס השלוחים תשנ"ג - השלוחים שרים הרבי מעודד
- כינוס השלוחים תשנ"ג - הרבנים והשלוחים מכריזים בהתלהבות 'יחי אדוננו'
שונות
- מ. פריד, "פעולת העם שמכריזים: יחי המלך!" ● סקירה, שבועון בית משיח, ב ניסן התשע"ג (13.03.2013)
- כנס התעוררות ניסן תשנ"ד ר' מענדל פוטרפס מכריז "יחי"
- כנס התעוררות בכיכר מלכי ישראל תשנ"ה הרב יונה מצגר מכריז "יחי"
- תבנית:2קישור חבד וידפו
- י"ב הפסוקים: מדוע מכריזים בסיום "יחי אדוננו"? וידאו לילדים מאת מאור קידס
- הנאום של גרשון מענדל גרליק
הערות שוליים
- ↑ קטעים נבחרים מהשיחה כפי שהוגהה על ידי הרבי
- ↑ על פי האודיו והוידאו מהשיחה
- ↑ על פי וידאו מהריקודים
- ↑ על פי מכתב אותנטי ששלח אחד התמימים באותם ימים לבני משפחתו באה"ק
- ↑ על פי סרט הוידאו
- ↑ על פי סרט הוידאו
- ↑ גליון תלו
- ↑ "לגייר" אותו, עד שיכריז "יחי המלך"
- ↑ על פי סרט הוידאו
- ↑ על פי סרט הוידאו, דברי משיח תשמ"ט ח"ג ע' 408
- ↑ ט"ו אייר תנש"א, הרבי מעודד את שירת ה"יחי" -
- ↑ כפי שנכתב בגמרא שמשיח סובל תחלואי הגלות, וכמו שנאמר 'אכן חלינו הוא נשא ומכבאונו סבלם'.
- ↑ כמו לפני התקיעות בראש השנה, בסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים ועוד