חיים
חיים הם החיות האלוקית המפעמת בנבראים מהווה אותם ומקיימת ומצמיחה אותם, הניכרת בעיקר אצל האדם ובעלי החיים, כשהיא מחייה ומקיימת את הגוף מיצירתו ועד לאחר הפטירה, כאשר המוות הוא רק בגוף ואילו החיים של הנשמה הם נצחיים ואינם נפסקים לעולם.
בחסידות מבואר שהחיים הם העצמיות של קיום האדם, והם נעלים יותר אפילו מעונג שנחשב לכח הרוחני הגבוה ביותר בנפש.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת החסידות מבואר, שבעוד והתענוג הוא הכח הרוחני הנעלה ביותר בנפש, הוא מתאר את הפעולה שנפעלת על האדם באמצעות דברים חיצוניים: מאכל שאוכל, דבר חכמה חדש שהתחדש לו, וכדומה. לעומת זאת החיים עצמם נעלים יותר, והם הקיום העצמי שגדול וגבוה מבחינת התענוג, והסיבה לכך שאדם אינו מרגיש את ההנאה מהחיים עצמם, היא מכיון ש'תענוג תמידי אינו תענוג'.
עם זאת, כאשר אדם כבר מיואש מחייו בשל סכנה גדולה או מחלה וכדומה, ולאחר מכן ניצול באופן פתאומי, התענוג שמרגיש בנפש גדול יותר מכל תענוג אחר שהוא יכול להרגיש.
לאמיתו של דבר, כשאדם מתבונן במהות החיים, הוא מבין ומביא לידי גילוי שעצמיות החיים הוא האלוקות המפעמת בקרבו וזה שאינו מרגיש זאת, הוא רק מכיון שזה חלק ממהותו ואדם לא מרגיש בדבר שהוא תמידי[1], ו'מקור חיים'[2] זה, נקרא גם בשם 'חיי החיים' והוא בחינת הכתר העליון[3].
בחסידות מבואר שהציוי בתורה 'ובחרת בחיים' וכן הבקשות בתפילה 'זכרנו לחיים', הם הניגוד לאופן הנהגה הכרוך במעשים השובים את האדם בקליפות, היות ורשעים גם בחייהם קרויים מתים, ודווקא מי שדבוק באלוקות ובקדושה, בחיים רוחניים, יש לו חיים אמיתיים, כמו שכתוב 'ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום'[4].
חיי עולם וחיי שעה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הגמרא במסכת שבת[5] מספרת שרבא ראה את רב המנונא שהוא מאריך בתפילתו, והתבטא על כך: "מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה"!
בחסידות מבואר שהסיבה שהתפילה נקראת 'חיי שעה' היא מכיון שהתפילה עיקרה בספירת המלכות, שורש הזמן, וגם עיקר פעולתה של התפילה הוא להמשיך אלוקות בעולם הזה, שהוא בבחינת זמן ומקום, ולעומת זאת התורה נקראת 'חיים עולם', מכיון שעיקרה הוא השפעת מוחין לז"א דאצילות, ולכן עיקר תורה שבעל פה היא ששה סדרים הקשורים עם ו' קצוות[6].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר הליקוטים ערך 'חיים', עמוד שכה
- חיים - מבט פנימי, מתוך הספר 'אנשי המילה'
(אנגלית) - מהי מטרת החיים?
- מנחם ברוד, הרבי משיב: מהי תכלית החיים?, פרק מתוך הספר 'תשובות לשאלות החיים'
הערות שוליים
- ↑ אור התורה מטות א'שכח, תשא א'תתסו.
- ↑ תהלים לו, י.
- ↑ בפרטיות בספירות החכמה נקראת חיים כמו שכתוב 'והחכמה תחיה', והכתר שהוא מקור החכמה והבינה, נקרא בשם 'חיי החיים'. אור התורה שמות פז. תשא א'תתסו.
- ↑ אור התורה ואתחנן קמח, קנד. וראה שם ש'טוב' הוא מעלה גבוהה אפילו יותר, כמו שכתוב 'כי טוב חסדך מחיים', שטוב הוא האור הגנוז.
- ↑ י, א.
- ↑ סידור עם דא"ח שער הקריאת שמע עה, א (ולהעיר שהבעל שם טוב דרש זאת באופן אחר עמוד 12, מתוך שמועות וסיפורים חלק ג').