ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
שורה 60: שורה 60:
[[אדמו"ר הריי"צ]] הוסיף וגילה שבנוסף אליהם ישנם "אושפיזין חסידיים" - שבעה צדיקים, נשיאי [[תורת החסידות]], הבאים יחד עם האושפיזין שבזוהר, כאשר גם ביניהם ישנו עיקרי בכל אחד משבעת הימים. שבעת הצדיקים הם [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. הרבי הוסיף וגילה שבחג [[שמיני עצרת]] מגיעים לבקר שני הצדיקים - [[שלמה המלך]] ואדמו"ר הריי"צ, אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"{{הערה|שם=שמעצ|התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 309. תשמ"ט ח"א ע' 208.}}.
[[אדמו"ר הריי"צ]] הוסיף וגילה שבנוסף אליהם ישנם "אושפיזין חסידיים" - שבעה צדיקים, נשיאי [[תורת החסידות]], הבאים יחד עם האושפיזין שבזוהר, כאשר גם ביניהם ישנו עיקרי בכל אחד משבעת הימים. שבעת הצדיקים הם [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. הרבי הוסיף וגילה שבחג [[שמיני עצרת]] מגיעים לבקר שני הצדיקים - [[שלמה המלך]] ואדמו"ר הריי"צ, אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"{{הערה|שם=שמעצ|התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 309. תשמ"ט ח"א ע' 208.}}.


==סוכות בבית המקדש==
==במקדש==
ב[[בית המקדש]] חג הסוכות היה אחד החגים הבולטים על פני רגלים אחרים.
===ניסוך המים===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[ניסוך המים]], [[מעיין השילוח]]}}
בחג הסוכות מתקיימת ב[[בית המקדש]] מצוות ניסוך המים. מצוות ניסוך המים אינה מפורשת בתורה, ומקורה ב[[הלכה למשה מסיני]]{{הערה|תענית נ'}}. עיקר המצווה היה מילוי מים מ[[מעיין השילוח]], וניסוכם על אחת מקרנות [[מזבח העולה]].


בחצר בית המקדש היו בונים [[סוכה|סוכות ציבוריות]]{{הערה[https://col.org.il/news/165391 האם היה מותר לבנות סוכה במקדש? / הרב מנחם מענדל גרינפלד{{וידאו}}{{COL}}]}}.
כל שבעת ימי החג מנסכים את המים על גבי המזבח, כיצד היו עושין, צלוחית של זהב מחזקת שלשה לוגין היה הכהן ממלא אותה מן השילוח, הגיעו לשער המים תקעו והריעו ותקעו, עלה לכבש ופנה לשמאלו ונותן המים מן הצלוחית לתוך הספל שהיה שם, ושני ספלים של כסף היו שם, מערבי היה בו המים, ומזרחי היה בו היין של נסך{{הערה|{{רמבם|תמידין ומוספין|י|ז}}}}.


בנוסף בירושלים היו פועלים ב[[נטילת לולב]] רבתי בדומה ל[[מבצע לולב]] של [[הרבי]].
אמרו חכמים:{{ציטוטון|1=מפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג? אמר הקב"ה נסכו לפני מים בחג, כדי שיתברכו לכם גשמי השנה|2={{בבלי|ראש השנה|טז|א|ללא=שם}}}}.


בזכות [[שמחת בית השואבה]], [[ניסוך המים]] ושאר מצוות החג העיר [[ירושלים]] הפכה אז לעיר של שמחה מיוחדת.
===מצוות ערבה===
{{להשלים}}
בבית המקדש היו מביאים בכל יום ענפי ערבה למזבח ומקיפים אותו תוך אמירת [[הושענות]]. את ענפי הערבות היו זוקפים מסביב למזבח. מצוות ערבה היא הלכה למשה לסיני. כיום מקיימים זכר למצווה זו במנהג [[חיבוט ערבה]] המתקיים ביום האחרון של סוכות בלבד.
 
===קורבנות המוספים===
{{ערך מורחב|ערך=[[קרבן מוסף]]}}
בחג הסוכות היו מקריבים ב[[בית המקדש]] בכל יום [[קרבן מוסף]] שונה במקצת, כמו שמפורט ב[[פרשת פנחס]] ({{תנ"ך|במדבר|כט|יב|לד|קצר=כן}}). קרבן המוסף היה מורכב ממספר הולך ופוחת של פרים, שני אילים (כבשים זכרים) וארבעה עשר כבשים. בכל יום מספר הפרים פחת באחד- ביום הראשון הקריבו שלושה עשר פרים, ביום השני שנים עשר וכן הלאה. בסך הכול בכל ימי הסוכות הוקרבו שבעים פרים. חז"ל דרשו שאותם שבעים פרים הוקרבו כנגד [[שבעים אומות העולם]].


==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==