סוכות – הבדלי גרסאות
צ'קטי |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==שמות החג== | ==שמות החג== | ||
*'''חג הסוכות''' - התורה מצווה לשבת ב[[מצוות סוכה|סוכה]] שבעת ימים לזכר ענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל החל מיצירת מצרים וכן על שם הסוכות שה' הושיב בהם את [[בני ישראל]] אחרי יצאתם מ[[מצרים]]. על שם מצוות הסוכה נקרא חג זה "חג הסוכות", לפי | *'''חג הסוכות''' - התורה מצווה לשבת ב[[מצוות סוכה|סוכה]] שבעת ימים לזכר ענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל החל מיצירת מצרים וכן על שם הסוכות שה' הושיב בהם את [[בני ישראל]] אחרי יצאתם מ[[מצרים]]. על שם מצוות הסוכה נקרא חג זה "חג הסוכות", לפי שאנו מצווים לשבת בסוכה. | ||
*'''חג האסיף''' - החג נקרא גם "חג האסיף", משום שהוא חל לאחר שנאספה תבואת הקיץ ובני האדם שמחים על היבול. חג זה מדגיש את הצורך להודות לה' על הטוב שהוא מרעיף עלינו, ולא להניח לתחושה של "כוחי ועוצם ידי" למלא את ליבנו. | *'''חג האסיף''' - החג נקרא גם "חג האסיף", משום שהוא חל לאחר שנאספה תבואת הקיץ ובני האדם שמחים על היבול. חג זה מדגיש את הצורך להודות לה' על הטוב שהוא מרעיף עלינו, ולא להניח לתחושה של "כוחי ועוצם ידי" למלא את ליבנו. | ||
*'''זמן שמחתנו''' - בתפילות החג מוזכר כינוי נוסף לחג "זמן שמחתנו", על שם שבו שמחים עם אספת התבואה{{הערה|מעצרת ועד החג זמן שמחה (פסחים ל"ו ע"ב). וכתב רש"י (שם) זמן שמחה - בזמן קצירה ולקיטה שאדם לוקט תבואתו ולבו שמח}}. | *'''זמן שמחתנו''' - בתפילות החג מוזכר כינוי נוסף לחג "זמן שמחתנו", על שם שבו שמחים עם אספת התבואה{{הערה|מעצרת ועד החג זמן שמחה (פסחים ל"ו ע"ב). וכתב רש"י (שם) זמן שמחה - בזמן קצירה ולקיטה שאדם לוקט תבואתו ולבו שמח}}. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
===שמחת בית השואבה=== | ===שמחת בית השואבה=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[שמחת בית השואבה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[שמחת בית השואבה]]}} | ||
כפי שנאמר "ושמחת בחגיך"{{הערה|דברים טז, יד}}, [[הרבי]] הנהיג לצאת לרקוד ברחוב ב[[שמחה]] רבה בכל יום מימי החג, זכר ל[[שמחת בית השואבה]] שהייתה ב[[בית המקדש]] בעת אשר שאבו את המים למעמד [[ניסוך המים]]. מתואר שבשעת השאיבה היו כל [[עם ישראל]] פורצים בריקודים ושמחה ברחבי העזרה של | כפי שנאמר "ושמחת בחגיך"{{הערה|דברים טז, יד}}, [[הרבי]] הנהיג לצאת לרקוד ברחוב ב[[שמחה]] רבה בכל יום מימי החג, זכר ל[[שמחת בית השואבה]] שהייתה ב[[בית המקדש]] בעת אשר שאבו את המים למעמד [[ניסוך המים]]. מתואר שבשעת השאיבה היו כל [[עם ישראל]] פורצים בריקודים ושמחה ברחבי העזרה של בית המקדש וגדולי ישראל היו אף משמחים בכל מיני פעלולים, על שמחה זו אמרו חז"ל "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו". | ||
===הושענא-רבה וחביטת הערבות=== | ===הושענא-רבה וחביטת הערבות=== | ||
| שורה 74: | שורה 74: | ||
===קורבנות המוספים=== | ===קורבנות המוספים=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[קרבן מוסף]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[קרבן מוסף]]}} | ||
בחג הסוכות היו מקריבים ב[[בית המקדש]] בכל יום [[קרבן מוסף]] שונה במקצת, כמו שמפורט ב[[פרשת פנחס]] ({{תנ"ך|במדבר|כט|יב|לד|קצר=כן}}). קרבן המוסף היה מורכב ממספר הולך ופוחת של פרים, שני אילים (כבשים זכרים) וארבעה עשר כבשים. בכל יום מספר הפרים פחת באחד- ביום הראשון הקריבו שלושה עשר פרים, ביום השני שנים עשר וכן הלאה. בסך הכול בכל ימי הסוכות הוקרבו שבעים פרים. חז"ל דרשו שאותם שבעים פרים הוקרבו כנגד שבעים [אומות העולם]]. | בחג הסוכות היו מקריבים ב[[בית המקדש]] בכל יום [[קרבן מוסף]] שונה במקצת, כמו שמפורט ב[[פרשת פנחס]] ({{תנ"ך|במדבר|כט|יב|לד|קצר=כן}}). קרבן המוסף היה מורכב ממספר הולך ופוחת של פרים, שני אילים (כבשים זכרים) וארבעה עשר כבשים. בכל יום מספר הפרים פחת באחד- ביום הראשון הקריבו שלושה עשר פרים, ביום השני שנים עשר וכן הלאה. בסך הכול בכל ימי הסוכות הוקרבו שבעים פרים. חז"ל דרשו שאותם שבעים פרים הוקרבו כנגד שבעים [[אומות העולם]]. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
| שורה 110: | שורה 110: | ||
בשנת [[תשמ"ח]] אמר הרבי שיקצר בברכה, מפני הדחיפות האיומות שהיו בעת הברכה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ח]] ח"א ע' 586.}}. | בשנת [[תשמ"ח]] אמר הרבי שיקצר בברכה, מפני הדחיפות האיומות שהיו בעת הברכה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ח]] ח"א ע' 586.}}. | ||
בשנת [[תשל"ה]], ביקר הרבי את האורחים בליל שבת פרשת האזינו, [[י"ב תשרי]], בחדר האוכל שלהם. | בשנת [[תשל"ה]], ביקר הרבי את האורחים בליל שבת פרשת האזינו, [[י"ב תשרי]], בחדר האוכל שלהם. | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||