הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה ") |
|||
(91 גרסאות ביניים של 29 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | {{עריכה|כתבה, לא אנציקלופדי}} | ||
[[קובץ:הגדה.gif|שמאל|ממוזער|250px|שער ההגדה]] | |||
'''[[הגדה של פסח]] עם לקוטי טעמים ומנהגים''' של [[הרבי]] הודפסה לראשונה בשנת [[תש"ו]]. בהגדה ליקט הרבי מעשרות ספרים מאות ביאורים על סדר ונוסח ההגדה על פי נוסח [[אדמו"ר הזקן]] ופסקיו בהגדה, בתוספת ליקוט מנהגים עבור חסידי חב"ד. | |||
ידועה התבטאות | ידועה התבטאות [[אדמו"ר הריי"צ]] במענה לשאלה מתבקשת הקשורה להדפסתה של ההגדה: כידוע במסגרת פרסומי מערכת '[[אוצר החסידים]]' נקבעו '[[היכלות]]' המתחילים מ[[הבעש"ט]], [[המגיד ממעזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]] וכך הלאה. לכל היכל נקבעה על ידי הרבי הריי"צ מסגרת בעלת ציור שער מיוחד. וכאשר עמדה לדפוס ההגדה עלתה השאלה - באיזה 'שער' תודפס ההגדה? נענה אדמו"ר הריי"צ ואמר לחתנו: "אבא ([[אדמו"ר הרש"ב]]) היה '[[פנימי]]', ואתה הנך 'פנימי'. מן הראוי, איפוא, שההגדה תופיע ב'שער' כזה כשל אבא". | ||
==התפתחות ההגדה== | ==התפתחות ההגדה== | ||
[[קובץ:הגדה ב כרכים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההגדה בתוספת ביאורי הרבי על ההגדה וחג הפסח]] | |||
כאמור, לראשונה הופיעה ההגדה בשנת תש"ו, בהוצאה זו הכילה ההגדה ארבעים ושבעה עמודים. גוף ההגדה בא בעמוד הימני וממולו ה'לקוטים'. במרוצת השנים הבאות, הוסיף הרבי פיסקאות נוספות ליצירתו (כארבעים קטעים חדשים). הם לא נעשו בפעם אחת אלא לפחות בשלשה שלבים נוספים כאשר מדי כמה שנים צורפו להגדה עוד כמה קטעים. אך הם לא שולבו יחדיו, אלא בסוף ההגדה באו ההוספות החדשות{{הערה|גם לאלו שאינם אספנים ניתנה האפשרות לעקוב אחר שלבי התפתחות הפיסקאות הללו וזאת דרך '[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]'. בהוספות לחלק אורח חיים (כרך ג-ד) באו כמות שהן כל המהדורות (עמ' נה - סז, ב).}}. | |||
רק בשנת [[תשל"ג]] - עשרים ושבע שנים אחר הופעתה הראשונה - הוציא ה'[[ועד להפצת שיחות]]' את ההגדה כאשר כל הפיסקאות שולבו יחדיו, והפעם הם באו בשולי ההגדה. מובן שבעקבות כך שונו מספרי העמודים ואף הרבי בהערותיו החל לציין למהדורה החדשה. | |||
ברם כמדומה שהשינוי הבולט יותר נעשה בשמה של ההגדה - במהדורה הראשונה היא קרויה "לקוטי מנהגים וטעמים" ואחר כך בסדר הפוך "לקוטי טעמים ומנהגים". | |||
ברם כמדומה שהשינוי הבולט יותר נעשה בשמה של ההגדה - במהדורה הראשונה היא קרויה "לקוטי מנהגים וטעמים" | |||
מהדורות שונות יצאו לאור במרוצת השנים של ההגדה ובכלל זה ובפרט היא 'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים' של ה'ועד להפצת שיחות' (ב' כרכים) בה נוספו כל ביאורי הרבי על ההגדה שנאמרו (ו[[מוגה|הוגהו]]) במשך השנים וה[[מכתב כללי|מכתבים הכלליים]] לחג הפסח. | מהדורות שונות יצאו לאור במרוצת השנים של ההגדה ובכלל זה ובפרט היא 'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים' של ה'ועד להפצת שיחות' (ב' כרכים) בה נוספו כל ביאורי הרבי על ההגדה שנאמרו (ו[[מוגה|הוגהו]]) במשך השנים וה[[מכתב כללי|מכתבים הכלליים]] לחג הפסח. | ||
=הגדת רב לתלמיד= | ==הגדת רב לתלמיד== | ||
ההגדה של הרבי | ההגדה של הרבי ייחודית בתחומים רבים ומגוונים, אך עיקר העיקרים שלה היא בהתאמה מדוייקת - ואפילו קפדנית - לצרכיו של המעיין. יש בה את כל הדרוש להבנה עניינית ישרה של ההגדה ולשם קיום המצוות הרבות של [[ליל הסדר]] - כהלכתן, במלוא ההידור. לא חסר אך גם לא יתיר. | ||
ועם זאת - וזו פלאה - היא לא מוותרת על מאומה, וככל שנעמיק בה נגלה בה יצירתיות בכל תחום אפשרי: לכל לראש בניסוח תמציתי מדוייק של השתלשלות מבנה ההגדה, דרך בחירת פירושים בסיסיים ויסודיים המיישבים להפליא כל פיסקה או מילה עמומה וקשה, וכלה בסיכום מושלם של כל דיני הסדר בטעמיהם ובמיוחד שילובם של [[מנהגי חב"ד]], להם נלוות הערות למדניות מעמיקות. | |||
זו אחת ההגדות הבודדות שמחברה הציב לו מטרה אחת: לספק את כל הדרוש לקורא. בכך היא מתייחדת מהמגוון האדיר של ההגדות שהופיעו מאז ומקדם. | זו אחת ההגדות הבודדות שמחברה הציב לו מטרה אחת: לספק את כל הדרוש לקורא. בכך היא מתייחדת מהמגוון האדיר של ההגדות שהופיעו מאז ומקדם. | ||
==מטרת ההגדה== | ==מטרת ההגדה== | ||
[[קובץ:אין לדייק.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לרב [[עזרא בנימין שוחט]] שעסק בביאור דברי הרבי ב'הגדה': '''אין לדייק כל-כך בהפיסוק שבהגדה של פסח עם הלקוטי טעמים הנדפסת''' (הוספה ל[[מכתב כללי פרטי]] מט"ו כסלו תשכ"ט, אגרות קודש חלק כ"ו עמוד מב)]] | |||
מטרתה של היצירה - לספק לקורא את כל הדרוש להבנה מושלמת. דבר זה משתקף גם במקורותיו של 'המלקט', שכמובן אינו מעלימם ואדרבה. הרבי מגיש מגוון רחב ככל האפשר של פירושים, בבחינת 'קבל האמת ממי שאמרה'. וכך מקנה הרבי ללומדי יצירתו שיטת לימוד יסודית-פנימית שמאפייניה הם: אמונה טהורה בכל תג, מנהג והלכה, וחתירה להבנה בסיסית-ראשונית של הדברים. | |||
==שמה של ההגדה== | |||
"לקוטי טעמים ומנהגים" - לכאורה השם, המבטא מלאכת לקוט גרידא, לא הולם יצירה כה יצירתית. אך כמדומה שהמושג 'לקוט', בהקשר לספר זה ושכמותו, נועד לאפיין את מהותה של היצירה. 'לקוט' לא במובן של איסוף, אלא - של זיקוק וניפוי כל החומר העצום הקיים על ההגדה, ובכלל זה החידושים של 'המלקט' עצמו, ובחירת העילית שבעילית בסגנון צח חד ובהיר שיסביר פנים לקורא. ה'לקט' מתבטא בכל פרט שבהגדה, גם כאשר 'המלקט' בחר פירוש מסוים ממפרשי ההגדה, הוא 'מלקטו' ומגיש מתוכו רק את נקודת התמצית ההולמת את המטרה שהציב לעצמו ביצירתו. כך שבעצם אין לך יצירה גדולה מזו - מלאכת השפעת רב לתלמיד. | |||
==מרכיבי ההגדה== | ==מרכיבי ההגדה== | ||
כאשר אנו אומרים 'הגדה של פסח' אנו מתכוונים לשני חלקים: א) גופה של ההגדה וקריאתה. ב) קיום המצוות ומנהגי [[ליל הסדר]]. וכאשר מדובר בהגדה חבדי"ת הרי שכל אחד מחלקים אלו יש בו פן חבד"י - בגופה של ההגדה יש את הנוסח של [[אדמו"ר הזקן]], ובמצוות הלילה יש את פסקיו ומנהגי בית הרב שעברו מדור לדור. לכל ארבעת מרכיבים אלו מצמיד הרבי | כאשר אנו אומרים 'הגדה של פסח' אנו מתכוונים לשני חלקים: א) גופה של ההגדה וקריאתה. ב) קיום המצוות ומנהגי [[ליל הסדר]]. וכאשר מדובר בהגדה חבדי"ת הרי שכל אחד מחלקים אלו יש בו פן חבד"י - בגופה של ההגדה יש את הנוסח של [[אדמו"ר הזקן]], ובמצוות הלילה יש את פסקיו ומנהגי בית הרב שעברו מדור לדור. לכל ארבעת מרכיבים אלו מצמיד הרבי לקוטים בסיסיים מאירים ומסבירים. | ||
לגופה של ההגדה הוא מציע נוסחאות ומקורות יסוד ולצידם לקט פירושים. ואת דיני הסדר הוא מגיש בצורה תמציתית. בשילוב נימוקים, מקורות והגדרות - תוך ציון מרוכז של כל הדעות הקשורות להן. | לגופה של ההגדה הוא מציע נוסחאות ומקורות יסוד ולצידם לקט פירושים. ואת דיני הסדר הוא מגיש בצורה תמציתית. בשילוב נימוקים, מקורות והגדרות - תוך ציון מרוכז של כל הדעות הקשורות להן. | ||
===ההגדה:=== | ===ההגדה:=== | ||
'חומר הגלם' הראשוני של ההגדה מקורו ב"משנה פסחים פרק י', מכילתא פרשת בא, [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]] בפסחים שם" [וכן בספרי דברים] (ראה עמ' ח' בהגדה). בחומר ראשוני זה קיימים, כרגיל בכגון דא, גרסאות ונוסחאות שונות | 'חומר הגלם' הראשוני של ההגדה מקורו ב"משנה פסחים פרק י', מכילתא פרשת בא, [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]] בפסחים שם" [וכן בספרי דברים] (ראה עמ' ח' בהגדה). בחומר ראשוני זה קיימים, כרגיל בכגון דא, גרסאות ונוסחאות שונות{{הערה|ראה פיסקא "ויעבידו.. וימררו" עמ' לו.}}. | ||
מתוך אותם מדרשי הלכה ואגדה בחר 'מסדר ההגדה' את הפיסקאות וסידרם לפי סדר של קדימה ואיחור, אלא שמכורח מבנה ההגדה, וסיבות נוספות, ערך המסדר בחלק מהפיסקאות שינויי לשון שונים | מתוך אותם מדרשי הלכה ואגדה בחר 'מסדר ההגדה' את הפיסקאות וסידרם לפי סדר של קדימה ואיחור, אלא שמכורח מבנה ההגדה, וסיבות נוספות, ערך המסדר בחלק מהפיסקאות שינויי לשון שונים{{הערה|עליהם עומד הרבי בכמה מקומות, ראה עמ' כט 'לי ולא לו', עמ' לה 'ואעבור עליך', עמ' מו 'שהיו אבותינו', עמ' מח 'לא את אבותינו' ועוד.}}. לפנינו אם כן דור שני של שינויים. | ||
לאחר שנסדרה ההגדה היא שוב מופיעה במקומות שונים - "סידור ר' עמרם גאון, | לאחר שנסדרה ההגדה היא שוב מופיעה במקומות שונים - "סידור ר' עמרם גאון, סימן רס"ג, ברמב"ם, מחזור ויטרי ועוד"{{הערה|עמ' ח'.}} - בשינויים וניסוחים לא מעטים, כפי שמציין הרבי לאורך כל ההגדה. | ||
ואחרון חביב הנוסח של רבינו הזקן אותו בירר וליבן מתוך שישים נוסחאות | ואחרון חביב הנוסח של רבינו הזקן אותו בירר וליבן מתוך שישים נוסחאות{{הערה|כדברי ה"[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]".}}. והיא ההגדה שבידינו. הרי לנו דור רביעי של נוסחאות. | ||
ובהתחשב במבנה ההגדה המורכב, בצירוף ארבעה דורות של שינויים, הרי דבר זה מחייב, שלא כרגיל, להעניק תשומת לב לנוסחאות ולסדר השתלשלותם ולולא זאת קטעים רבים נותרים קשי הבנה. ומכאן החשיבות שמעניק הרבי - במיוחד בהגדה - לנוסחאות | ובהתחשב במבנה ההגדה המורכב, בצירוף ארבעה דורות של שינויים, הרי דבר זה מחייב, שלא כרגיל, להעניק תשומת לב לנוסחאות ולסדר השתלשלותם ולולא זאת קטעים רבים נותרים קשי הבנה. ומכאן החשיבות שמעניק הרבי - במיוחד בהגדה - לנוסחאות{{הערה|הנה ציון לכמה דוגמאות המלמדים כיצד חילופי נוסחאות מבהירים פיסקאות רבות: עמ' כו 'אמר ראב"ע', עמ' יט 'לפניך', עמ' לד 'אנוס', עמ' לד 'ועתה שמך', 'ואעבור עליך', עמ' ל 'ויעבידו גו' וימררו', עמ' מג פיסקת דיינו ועוד.}}. | ||
אך כאמור, הרבי עושה זאת בשפה ברורה מסוכמת ונעימה כדי לא להלאות את הקורא. ולכן רק כאשר הדבר נוגע ישירות להבנה מתעכב על כך, אך בדרך כלל רק מציין לעיין בשינויים הקיימים. רק מי שישוב לעיין בדברים ימצא שיטה 'פילולוגית' [=בלשנית, חוקרת לשון] מוגדרת וייווכח כיצד מנווט הרבי ברוחב בינתו בים הנוסחאות. | אך כאמור, הרבי עושה זאת בשפה ברורה מסוכמת ונעימה כדי לא להלאות את הקורא. ולכן רק כאשר הדבר נוגע ישירות להבנה מתעכב על כך, אך בדרך כלל רק מציין לעיין בשינויים הקיימים. רק מי שישוב לעיין בדברים ימצא שיטה 'פילולוגית' [=בלשנית, חוקרת לשון] מוגדרת וייווכח כיצד מנווט הרבי ברוחב בינתו בים הנוסחאות. | ||
===ביאורים ופירושים=== | ===ביאורים ופירושים=== | ||
שורה 58: | שורה 57: | ||
ההבנה הבסיסית הנדרשת מקורא ההגדה היא לכל לראש הבנת המבנה של פיסקאות ההגדה ושמירת הרצף החל מ'מה נשתנה' ועד לסיומו של ההלל. בהגדה מקדיש לכך הרבי תשומת לב מיוחדת, וכדרכו הוא משחיל זאת בקצרה תוך כדי קריאת ההגדה. | ההבנה הבסיסית הנדרשת מקורא ההגדה היא לכל לראש הבנת המבנה של פיסקאות ההגדה ושמירת הרצף החל מ'מה נשתנה' ועד לסיומו של ההלל. בהגדה מקדיש לכך הרבי תשומת לב מיוחדת, וכדרכו הוא משחיל זאת בקצרה תוך כדי קריאת ההגדה. | ||
אחד המאפיינים הבולטים במבנה ההגדה הוא שילוב פסוקים עם דרשות חז"ל וביאורי מילים | אחד המאפיינים הבולטים במבנה ההגדה הוא שילוב פסוקים עם דרשות חז"ל וביאורי מילים{{הערה|ובלשון הרבי: "כוונת בעל ההגדה בדרשותיו היא, לבאר ולפרט יותר את הענינים על פי מה שנתבאר במקום אחר" עמ' לו.}}. יש גם ביאורי מילים. לרוב הם מלוקטים מתוך כתובי המקרא ומאמרי חז"ל. | ||
===דינים ומנהגים=== | ===דינים ומנהגים=== | ||
אף בדיני ומנהגי ליל הסדר מציג 'המלקט' בכל ענין את מקורותיו הראשוניים בשילוב נימוקים וביאורים, ואגב - מבחינה כמותית עיקר המלאכה בהגדה זו היא דווקא בחלק מעשי זה. | אף בדיני ומנהגי [[ליל הסדר]] מציג 'המלקט' בכל ענין את מקורותיו הראשוניים בשילוב נימוקים וביאורים, ואגב - מבחינה כמותית עיקר המלאכה בהגדה זו היא דווקא בחלק מעשי זה. | ||
לחלק זה יש פנים רבות. פעמים הרבי מסכם ומתמצת את כל השיטות והטעמים לדין מסויים. חלק זה גדוש במיוחד בהערות למדניות הדורשות עיון מעמיק. יש שעוסק בקביעת השתלשלות המנהגים - לדוגמא: הזרוע והביצה שבקערה. 'המלקט' מסיק שכבר בזמן הבית נהגו כך ושולל את הסברא לפיה המנהג לקחת ביצה הוא "משום שעושים זכר לאבילות דחורבן ביהמ"ק". שהרי "מוכח במשנה ובירושלמי" שנהגו כן כבר מזמן הבית. לפעמים אף משחיל סברות למדניות לפשר דיני הסדר. | לחלק זה יש פנים רבות. פעמים הרבי מסכם ומתמצת את כל השיטות והטעמים לדין מסויים. חלק זה גדוש במיוחד בהערות למדניות הדורשות עיון מעמיק. יש שעוסק בקביעת השתלשלות המנהגים - לדוגמא: הזרוע והביצה שבקערה. 'המלקט' מסיק שכבר בזמן הבית נהגו כך ושולל את הסברא לפיה המנהג לקחת ביצה הוא "משום שעושים זכר לאבילות דחורבן ביהמ"ק". שהרי "מוכח במשנה ובירושלמי" שנהגו כן כבר מזמן הבית. לפעמים אף משחיל סברות למדניות לפשר דיני הסדר. | ||
שורה 68: | שורה 67: | ||
==הגדת רבינו הזקן== | ==הגדת רבינו הזקן== | ||
בליל הסדר של שנת [[תש"ד]] אצל | בליל הסדר של שנת [[תש"ד]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], לאחר אכילת המרור ביקש אחד הנוכחים מהאחראים שיתחילו להגיש לשולחן את הסעודה כך שמיד לאחר אכילת ה'כורך' יוכלו לגשת היישר ל'שולחן עורך'. [[הרבי הריי"צ]] לא ניחא דעתו משינוי זה והתבטא אז: "הוד [[אדמו"ר הרש"ב|אאמו"ר הרה"ק]] אמר, שבלילות אלו - שני הסדרים של חג הפסח - לפני שעושין איזה דבר מעניני הסדר, דארף מען א קוק טאן אין סידור [= יש להביט בסידור]". כוונת הדברים היא לעיין באותם משפטי הדרכה מתומצתים שהציב [[אדמו"ר הזקן]] בין קטעי ההגדה ובהם הביא הנהגות הנחוצות לדעת בשעת מעשה. משפטים אלו כל עניינם אינו אלא הדרכה מעשית לעורכי הסדר, אך הרבי נאמן לגישתו האמונתית לכל הנכתב בידי רבותינו נשיאנו, מדקדק במשפטים אלו כחוט השערה ושולה מתוכם פנינים ודיוקים מופלאים. | ||
כידוע [[אדמו"ר הזקן]] בירר וליבן נוסח תפילה מתוך ששים סידורים מנוסחאות שונות. ובכלל זה | כידוע [[אדמו"ר הזקן]] בירר וליבן נוסח תפילה מתוך ששים סידורים מנוסחאות שונות. ובכלל זה הייתה גם ההגדה של פסח, אשר כמוה כסידור התפילה רבו בה הנוסחאות. | ||
ביצירה שלפנינו מתעכב הרבי בהרחבה יתירה לכל שינוי נוסח, או גירסא נדירה שבחר בה רבינו הזקן ואינו זז מחבבה עד שמגלה כיצד הנוסח הזה הוא הוא המושלם, המעולה והמקובל מכל צד ופינה. היותר מפורסם הוא סדר ארבעת הקושיות שב'מה נשתנה' - מטבילין, מצה, מרור, מסובין, השונה מנוסח 'העולם'. הרבי פותח בשפע נדיר של מקורות ראשוניים לנוסח זה | ביצירה שלפנינו מתעכב הרבי בהרחבה יתירה לכל שינוי נוסח, או גירסא נדירה שבחר בה רבינו הזקן ואינו זז מחבבה עד שמגלה כיצד הנוסח הזה הוא הוא המושלם, המעולה והמקובל מכל צד ופינה. היותר מפורסם הוא סדר ארבעת הקושיות שב'מה נשתנה' - מטבילין, מצה, מרור, מסובין, השונה מנוסח 'העולם'. הרבי פותח בשפע נדיר של מקורות ראשוניים לנוסח זה{{הערה|"משנה שבירושלמי רי"ף ורא"ש.. בסי' רע"ג, בסי' רס"ג, רמב"ם, טור, אבודרהם.. זבח פסח למהר"י אברבנל, פע"ח, סימן האריז"ל, מ"ח ועוד..".}} וממשיך להוכיח כיצד דווקא נוסח זה "מתאים לסדרם בליל זה" ואף ל"סדר העולמות מלמטה למעלה.." אך לא מסתפק בכך ובמילים חדות וקצרות מתפלפל עם דעות נוספות העוסקות בכלל בסדר התפתחותם של ארבעת הקושיות במרוצת הדורות. ומסיים ברעיון מקורי המבאר בפשטות את סיבת שינויי המנהגים בנוסח זה. | ||
זאת בנוסף לשינויים נוספים בהם מסתפק הרבי בציון שורה של נוסחאות הזהים לנוסח שלפנינו, וכדרכה של אמת תורנית - תמיד מקפיד גם לציין את כל אותם מקורות שבהם מופיע הנוסח בשונה | זאת בנוסף לשינויים נוספים בהם מסתפק הרבי בציון שורה של נוסחאות הזהים לנוסח שלפנינו, וכדרכה של אמת תורנית - תמיד מקפיד גם לציין את כל אותם מקורות שבהם מופיע הנוסח בשונה מ[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ראו לדוגמה עמ' לה 'ויהי שם לגוי'. במח"ו, אבודרהם, של"ה, יעבץ קו"י גריס כאן לגוי גדול, אבל בסי' רס"ג, רמב"ם, מהר"ל, סימן הרש"ר נשמטה תיבת גדול.. [וממשיך לבאר את שתי הנוסחאות]".}}. | ||
=='לקוטי מנהגים'== | =='לקוטי מנהגים'== | ||
הרבי היה הראשון שסידר בירר וליבן את המנהגים | אחד החלקים העיקריים בכל היצירה הזו, אשר בהחלט ניתן לשער שלשמם היא נוצרה הוא - 'לקוטי מנהגים'. כאן לראשונה הוצגו במרוכז ובמסודר כל [[מנהגי חב"ד]] לליל הסדר, ובכלל זה גם מנהגי בית הרב אשר חלקם נועדו לנשיאים בלבד. | ||
הרבי היה הראשון שסידר בירר וליבן את המנהגים החב"דיים באחידות, לא זה בכה וזה בכה. ואכן - בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] הוכנסו בהגדה זו כל המנהגים. בדרך כלל מסתפק הרבי בציונם, אך מפעם לפעם, בפרט כאשר המנהג לא כל כך שיגרתי, מראה לו הרבי פנים אם בציון מקורות תורניים נוספים{{הערה|ראה עמ' מח 'מנהג בית הרב'.}} ואם בביאור. הנה דוגמה אחת למנהג שלא נוהגים בו: "אין נוהגין בחטיפת האפיקומן בבית הרב". הרבי לא מתעלם מאלו הנוהגים לחטוף ואף מציין לכך רמז שהביאו ספרי המנהגים, אך את מנהג חב"ד הוא מבאר בציטוט פתגם הגמרא{{הערה|ברכות ה, ב.}}: "בתר גנבא גנוב וטעמא טעים" אשר משמעותו, בהקשר זה, גניבה - בכל צורה שהיא - היא מחלה מדבקת... | |||
==על ההגדה== | |||
הרב [[שלמה יוסף זווין]] כתב על הגדה זו: "הגדה נפלאה שמעטים דוגמתה, ומתאימה לכל אדם מישראל, {{מונחון|כחסיד כאשר איננו חסיד|בין למי שחסיד ובין למי שאיננו חסיד}}. אלמלא הייתי חושש לסלידתם של חסידים מהגדרת חול לעבודת קודש, הייתי אומר שזוהי זוהי עבודה מדעית ממדריגה ראשונה. על כל פנים: פנינה בספרות ההגדית{{הערה|זוין, ספרים וסופרים ח"ג, עמ' 263}}.". | |||
החוקר והבלשן מאיר מדן כתב: "הגדה זו קטנת הכמות מפתיעה משתי בחינות: א) השפע העצום של מקורות מדבר חז"ל ומספרי ראשונים ואחרונים - קשה להבין כיצד נקלט שפע עצום זה של בקיאות בחוברת דקה וצנומה של 47 עמודים, שרובם גוף ההגדה ומיעוטם דברי המלקט והעורך. ב) העובדה שהמחבר, אדמו"ר חסידי, מתגלה לא כאדמו"ר שחסידותו אומנותו ודבריו דברי רמז ודרוש כדרך שאר האדמו"רים, אלא כחוקר מדעי ממדרגה ראשונה, פילולוג בעל שיעור קומה, המפליא בבקיאותו העצומה, בשכלו הישר ובכושר הבירור והניתוח המדעי של מקורות, של נוסחאות, של מקודם ומאוחר, של פשוטו של מקרא, והכל בלשון קצרה, תמציתית ומדוייקת למופת{{הערה|מחניים, גליון ל"ב, תשי"ז}}". | |||
==הוצאות נוספות== | |||
*הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים - "הגדת הרבי", - מנוקדת, עם פיענוחים - בתוספת סקירה של הרב [[שמעון וייצהנדלר]], בהוצאת מכון תורת מנחם (מהדורה ראשונה תשס"ו. מאז נדפס במהדורות נוספות ומתוקנות, שהאחרונה שבהן יצאה לאור בתשפ"ב). | |||
* הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים. מנוקדת. עם פענוח המ"מ והציונים על הדף. קה"ת, תשס"ז. | |||
*'''הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים ובאורים''' - ההגדה בתוספת ביאורי הרבי על ההגדה וחג הפסח, ב' כרכים, [[ועד להפצת שיחות]]. | |||
*'''הגדה של פסח ערוכה ומבוארת''' - ביאורו של הרבי להגדה ערוך בשפה עממית, בהוצאת מכון [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]] | |||
*'''הגדה של פסח עם לקוטי טעמים מקורות ומנהגים''' - ההגדה של הרבי בצירוף מנהגים וביאורים, בהוצאת מכון היכל מנחם | |||
*הרב שלום דובער לוין, הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים עם ביאור "דובר שלום", הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ח. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*הרב [[נחמן לרנר]], '''כללי ההגדה - עיון בכללים מנחים ללימוד הגדת הרבי''', גליון 'התמים' ערב פסח תשע"ז ו[https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/26-03-2018-22-10-08-התמים-יא-ניסן-התשעח.pdf ערב חג הפסח תשע"ח] (2 חלקים) | |||
*הרב [[יוסף חנינא ביינדמן]], '''הגדה של פסח - דברי מנחם''', בהוצאת קה"ת, אדר תשפ"א | |||
*'''ביאורים נפלאים מהגדת הרבי''', במדור 'סוגיות בתורת רבינו', שבועון התקשרות פרשת צו תשפ"א | |||
*'''כללי ההגדה 'לשיטתיה'''', בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 37 | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
* '''[http://chabadpedia.co.il/images/9/97/הגדה_של_פסח_עם_לקוטי_טעמים_ומנהגים_-_מהדורה_ראשונה_(תש%22ו).pdf הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים - מהדורה ראשונה, עמוד הגדה מול עמוד ביאור (תש"ו)]''' {{PDF}} | |||
*[https://chabadlibrary.org/books/6400000000 טקסט ה'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים'] - {{ספרייה}}. | |||
* מכתבי [[הרבי]] לרב [[שלמה יוסף זווין]], מתוך חליפת מכתבים תורנית שניהלו בנושא ההגדה ונדפסו בסדרה [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] ; [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2 כרך ב' עמ' רמא], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig כרך ב' עמ' רס], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig כרך ט"ו, עמ' ל"ט] {{ספרייה}} | |||
* מכתב הרבי לגה"ח [[מנחם זאב גרינגלאס|מנחם זאב גרינגלאס,]] שהפנה לרבי שאלה על ההגדה מאת המקובל הירושלמי ישעיה אשר זליג מרגליות, [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig אגרות קודש כרך י"א עמ' קסו] {{ספרייה}} | |||
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/04/06-04-2021-02-43-07-חוברת-א-לדפוס.pdf פניני ההגדה]''', בתוך קובץ לימוד לישיבת בין הזמנים של [[את"ה העולמי]] פסח תשפ"א, עמוד 36 | |||
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/0/0e/תשורה_פבנזר_בלינוב.pdf הגהות הרבי על הוספות להגדה]''', בתוך תשורה מנישואי פבזנר-בלינוב, טבת תשפ"ב (ע' טז-יח) {{PDF}} | |||
*הרב משה שטרנבוך, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/14-04-2022-16-30-56-בית-ההוראה-15-E.pdf גדר מצוות "והגדת לבנך"]''', בגליון מבית ההוראה, פסח תשפ"ב | |||
{{תורת הרבי}} | |||
{{פסח}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: ספרי אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]] |
גרסה אחרונה מ־21:01, 11 בדצמבר 2024
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: כתבה, לא אנציקלופדי. | |||
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים של הרבי הודפסה לראשונה בשנת תש"ו. בהגדה ליקט הרבי מעשרות ספרים מאות ביאורים על סדר ונוסח ההגדה על פי נוסח אדמו"ר הזקן ופסקיו בהגדה, בתוספת ליקוט מנהגים עבור חסידי חב"ד.
ידועה התבטאות אדמו"ר הריי"צ במענה לשאלה מתבקשת הקשורה להדפסתה של ההגדה: כידוע במסגרת פרסומי מערכת 'אוצר החסידים' נקבעו 'היכלות' המתחילים מהבעש"ט, המגיד ממעזריטש, אדמו"ר הזקן וכך הלאה. לכל היכל נקבעה על ידי הרבי הריי"צ מסגרת בעלת ציור שער מיוחד. וכאשר עמדה לדפוס ההגדה עלתה השאלה - באיזה 'שער' תודפס ההגדה? נענה אדמו"ר הריי"צ ואמר לחתנו: "אבא (אדמו"ר הרש"ב) היה 'פנימי', ואתה הנך 'פנימי'. מן הראוי, איפוא, שההגדה תופיע ב'שער' כזה כשל אבא".
התפתחות ההגדה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאמור, לראשונה הופיעה ההגדה בשנת תש"ו, בהוצאה זו הכילה ההגדה ארבעים ושבעה עמודים. גוף ההגדה בא בעמוד הימני וממולו ה'לקוטים'. במרוצת השנים הבאות, הוסיף הרבי פיסקאות נוספות ליצירתו (כארבעים קטעים חדשים). הם לא נעשו בפעם אחת אלא לפחות בשלשה שלבים נוספים כאשר מדי כמה שנים צורפו להגדה עוד כמה קטעים. אך הם לא שולבו יחדיו, אלא בסוף ההגדה באו ההוספות החדשות[1].
רק בשנת תשל"ג - עשרים ושבע שנים אחר הופעתה הראשונה - הוציא ה'ועד להפצת שיחות' את ההגדה כאשר כל הפיסקאות שולבו יחדיו, והפעם הם באו בשולי ההגדה. מובן שבעקבות כך שונו מספרי העמודים ואף הרבי בהערותיו החל לציין למהדורה החדשה.
ברם כמדומה שהשינוי הבולט יותר נעשה בשמה של ההגדה - במהדורה הראשונה היא קרויה "לקוטי מנהגים וטעמים" ואחר כך בסדר הפוך "לקוטי טעמים ומנהגים".
מהדורות שונות יצאו לאור במרוצת השנים של ההגדה ובכלל זה ובפרט היא 'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים' של ה'ועד להפצת שיחות' (ב' כרכים) בה נוספו כל ביאורי הרבי על ההגדה שנאמרו (והוגהו) במשך השנים והמכתבים הכלליים לחג הפסח.
הגדת רב לתלמיד[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההגדה של הרבי ייחודית בתחומים רבים ומגוונים, אך עיקר העיקרים שלה היא בהתאמה מדוייקת - ואפילו קפדנית - לצרכיו של המעיין. יש בה את כל הדרוש להבנה עניינית ישרה של ההגדה ולשם קיום המצוות הרבות של ליל הסדר - כהלכתן, במלוא ההידור. לא חסר אך גם לא יתיר.
ועם זאת - וזו פלאה - היא לא מוותרת על מאומה, וככל שנעמיק בה נגלה בה יצירתיות בכל תחום אפשרי: לכל לראש בניסוח תמציתי מדוייק של השתלשלות מבנה ההגדה, דרך בחירת פירושים בסיסיים ויסודיים המיישבים להפליא כל פיסקה או מילה עמומה וקשה, וכלה בסיכום מושלם של כל דיני הסדר בטעמיהם ובמיוחד שילובם של מנהגי חב"ד, להם נלוות הערות למדניות מעמיקות.
זו אחת ההגדות הבודדות שמחברה הציב לו מטרה אחת: לספק את כל הדרוש לקורא. בכך היא מתייחדת מהמגוון האדיר של ההגדות שהופיעו מאז ומקדם.
מטרת ההגדה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מטרתה של היצירה - לספק לקורא את כל הדרוש להבנה מושלמת. דבר זה משתקף גם במקורותיו של 'המלקט', שכמובן אינו מעלימם ואדרבה. הרבי מגיש מגוון רחב ככל האפשר של פירושים, בבחינת 'קבל האמת ממי שאמרה'. וכך מקנה הרבי ללומדי יצירתו שיטת לימוד יסודית-פנימית שמאפייניה הם: אמונה טהורה בכל תג, מנהג והלכה, וחתירה להבנה בסיסית-ראשונית של הדברים.
שמה של ההגדה[עריכה | עריכת קוד מקור]
"לקוטי טעמים ומנהגים" - לכאורה השם, המבטא מלאכת לקוט גרידא, לא הולם יצירה כה יצירתית. אך כמדומה שהמושג 'לקוט', בהקשר לספר זה ושכמותו, נועד לאפיין את מהותה של היצירה. 'לקוט' לא במובן של איסוף, אלא - של זיקוק וניפוי כל החומר העצום הקיים על ההגדה, ובכלל זה החידושים של 'המלקט' עצמו, ובחירת העילית שבעילית בסגנון צח חד ובהיר שיסביר פנים לקורא. ה'לקט' מתבטא בכל פרט שבהגדה, גם כאשר 'המלקט' בחר פירוש מסוים ממפרשי ההגדה, הוא 'מלקטו' ומגיש מתוכו רק את נקודת התמצית ההולמת את המטרה שהציב לעצמו ביצירתו. כך שבעצם אין לך יצירה גדולה מזו - מלאכת השפעת רב לתלמיד.
מרכיבי ההגדה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר אנו אומרים 'הגדה של פסח' אנו מתכוונים לשני חלקים: א) גופה של ההגדה וקריאתה. ב) קיום המצוות ומנהגי ליל הסדר. וכאשר מדובר בהגדה חבדי"ת הרי שכל אחד מחלקים אלו יש בו פן חבד"י - בגופה של ההגדה יש את הנוסח של אדמו"ר הזקן, ובמצוות הלילה יש את פסקיו ומנהגי בית הרב שעברו מדור לדור. לכל ארבעת מרכיבים אלו מצמיד הרבי לקוטים בסיסיים מאירים ומסבירים.
לגופה של ההגדה הוא מציע נוסחאות ומקורות יסוד ולצידם לקט פירושים. ואת דיני הסדר הוא מגיש בצורה תמציתית. בשילוב נימוקים, מקורות והגדרות - תוך ציון מרוכז של כל הדעות הקשורות להן.
ההגדה:[עריכה | עריכת קוד מקור]
'חומר הגלם' הראשוני של ההגדה מקורו ב"משנה פסחים פרק י', מכילתא פרשת בא, תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי בפסחים שם" [וכן בספרי דברים] (ראה עמ' ח' בהגדה). בחומר ראשוני זה קיימים, כרגיל בכגון דא, גרסאות ונוסחאות שונות[2].
מתוך אותם מדרשי הלכה ואגדה בחר 'מסדר ההגדה' את הפיסקאות וסידרם לפי סדר של קדימה ואיחור, אלא שמכורח מבנה ההגדה, וסיבות נוספות, ערך המסדר בחלק מהפיסקאות שינויי לשון שונים[3]. לפנינו אם כן דור שני של שינויים.
לאחר שנסדרה ההגדה היא שוב מופיעה במקומות שונים - "סידור ר' עמרם גאון, סימן רס"ג, ברמב"ם, מחזור ויטרי ועוד"[4] - בשינויים וניסוחים לא מעטים, כפי שמציין הרבי לאורך כל ההגדה.
ואחרון חביב הנוסח של רבינו הזקן אותו בירר וליבן מתוך שישים נוסחאות[5]. והיא ההגדה שבידינו. הרי לנו דור רביעי של נוסחאות.
ובהתחשב במבנה ההגדה המורכב, בצירוף ארבעה דורות של שינויים, הרי דבר זה מחייב, שלא כרגיל, להעניק תשומת לב לנוסחאות ולסדר השתלשלותם ולולא זאת קטעים רבים נותרים קשי הבנה. ומכאן החשיבות שמעניק הרבי - במיוחד בהגדה - לנוסחאות[6].
אך כאמור, הרבי עושה זאת בשפה ברורה מסוכמת ונעימה כדי לא להלאות את הקורא. ולכן רק כאשר הדבר נוגע ישירות להבנה מתעכב על כך, אך בדרך כלל רק מציין לעיין בשינויים הקיימים. רק מי שישוב לעיין בדברים ימצא שיטה 'פילולוגית' [=בלשנית, חוקרת לשון] מוגדרת וייווכח כיצד מנווט הרבי ברוחב בינתו בים הנוסחאות.
ביאורים ופירושים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לצד הנוסחאות מלאה ההגדה בפירושים, אשר כפי שכבר נאמר הצד השווה בהם הוא היסודיות. ניתן לחלקם לשלושה: א) פירושים במבנה ורצף ההגדה. ב) ביאור תכנים ורעיונות. ג) ביאורי מילים.
ההבנה הבסיסית הנדרשת מקורא ההגדה היא לכל לראש הבנת המבנה של פיסקאות ההגדה ושמירת הרצף החל מ'מה נשתנה' ועד לסיומו של ההלל. בהגדה מקדיש לכך הרבי תשומת לב מיוחדת, וכדרכו הוא משחיל זאת בקצרה תוך כדי קריאת ההגדה.
אחד המאפיינים הבולטים במבנה ההגדה הוא שילוב פסוקים עם דרשות חז"ל וביאורי מילים[7]. יש גם ביאורי מילים. לרוב הם מלוקטים מתוך כתובי המקרא ומאמרי חז"ל.
דינים ומנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]
אף בדיני ומנהגי ליל הסדר מציג 'המלקט' בכל ענין את מקורותיו הראשוניים בשילוב נימוקים וביאורים, ואגב - מבחינה כמותית עיקר המלאכה בהגדה זו היא דווקא בחלק מעשי זה.
לחלק זה יש פנים רבות. פעמים הרבי מסכם ומתמצת את כל השיטות והטעמים לדין מסויים. חלק זה גדוש במיוחד בהערות למדניות הדורשות עיון מעמיק. יש שעוסק בקביעת השתלשלות המנהגים - לדוגמא: הזרוע והביצה שבקערה. 'המלקט' מסיק שכבר בזמן הבית נהגו כך ושולל את הסברא לפיה המנהג לקחת ביצה הוא "משום שעושים זכר לאבילות דחורבן ביהמ"ק". שהרי "מוכח במשנה ובירושלמי" שנהגו כן כבר מזמן הבית. לפעמים אף משחיל סברות למדניות לפשר דיני הסדר.
הגדת רבינו הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
בליל הסדר של שנת תש"ד אצל אדמו"ר הריי"צ, לאחר אכילת המרור ביקש אחד הנוכחים מהאחראים שיתחילו להגיש לשולחן את הסעודה כך שמיד לאחר אכילת ה'כורך' יוכלו לגשת היישר ל'שולחן עורך'. הרבי הריי"צ לא ניחא דעתו משינוי זה והתבטא אז: "הוד אאמו"ר הרה"ק אמר, שבלילות אלו - שני הסדרים של חג הפסח - לפני שעושין איזה דבר מעניני הסדר, דארף מען א קוק טאן אין סידור [= יש להביט בסידור]". כוונת הדברים היא לעיין באותם משפטי הדרכה מתומצתים שהציב אדמו"ר הזקן בין קטעי ההגדה ובהם הביא הנהגות הנחוצות לדעת בשעת מעשה. משפטים אלו כל עניינם אינו אלא הדרכה מעשית לעורכי הסדר, אך הרבי נאמן לגישתו האמונתית לכל הנכתב בידי רבותינו נשיאנו, מדקדק במשפטים אלו כחוט השערה ושולה מתוכם פנינים ודיוקים מופלאים.
כידוע אדמו"ר הזקן בירר וליבן נוסח תפילה מתוך ששים סידורים מנוסחאות שונות. ובכלל זה הייתה גם ההגדה של פסח, אשר כמוה כסידור התפילה רבו בה הנוסחאות.
ביצירה שלפנינו מתעכב הרבי בהרחבה יתירה לכל שינוי נוסח, או גירסא נדירה שבחר בה רבינו הזקן ואינו זז מחבבה עד שמגלה כיצד הנוסח הזה הוא הוא המושלם, המעולה והמקובל מכל צד ופינה. היותר מפורסם הוא סדר ארבעת הקושיות שב'מה נשתנה' - מטבילין, מצה, מרור, מסובין, השונה מנוסח 'העולם'. הרבי פותח בשפע נדיר של מקורות ראשוניים לנוסח זה[8] וממשיך להוכיח כיצד דווקא נוסח זה "מתאים לסדרם בליל זה" ואף ל"סדר העולמות מלמטה למעלה.." אך לא מסתפק בכך ובמילים חדות וקצרות מתפלפל עם דעות נוספות העוסקות בכלל בסדר התפתחותם של ארבעת הקושיות במרוצת הדורות. ומסיים ברעיון מקורי המבאר בפשטות את סיבת שינויי המנהגים בנוסח זה.
זאת בנוסף לשינויים נוספים בהם מסתפק הרבי בציון שורה של נוסחאות הזהים לנוסח שלפנינו, וכדרכה של אמת תורנית - תמיד מקפיד גם לציין את כל אותם מקורות שבהם מופיע הנוסח בשונה מאדמו"ר הזקן[9].
'לקוטי מנהגים'[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחד החלקים העיקריים בכל היצירה הזו, אשר בהחלט ניתן לשער שלשמם היא נוצרה הוא - 'לקוטי מנהגים'. כאן לראשונה הוצגו במרוכז ובמסודר כל מנהגי חב"ד לליל הסדר, ובכלל זה גם מנהגי בית הרב אשר חלקם נועדו לנשיאים בלבד.
הרבי היה הראשון שסידר בירר וליבן את המנהגים החב"דיים באחידות, לא זה בכה וזה בכה. ואכן - בהוראת אדמו"ר הריי"צ הוכנסו בהגדה זו כל המנהגים. בדרך כלל מסתפק הרבי בציונם, אך מפעם לפעם, בפרט כאשר המנהג לא כל כך שיגרתי, מראה לו הרבי פנים אם בציון מקורות תורניים נוספים[10] ואם בביאור. הנה דוגמה אחת למנהג שלא נוהגים בו: "אין נוהגין בחטיפת האפיקומן בבית הרב". הרבי לא מתעלם מאלו הנוהגים לחטוף ואף מציין לכך רמז שהביאו ספרי המנהגים, אך את מנהג חב"ד הוא מבאר בציטוט פתגם הגמרא[11]: "בתר גנבא גנוב וטעמא טעים" אשר משמעותו, בהקשר זה, גניבה - בכל צורה שהיא - היא מחלה מדבקת...
על ההגדה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שלמה יוסף זווין כתב על הגדה זו: "הגדה נפלאה שמעטים דוגמתה, ומתאימה לכל אדם מישראל,
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין כחסיד כאשר איננו חסיד. אלמלא הייתי חושש לסלידתם של חסידים מהגדרת חול לעבודת קודש, הייתי אומר שזוהי זוהי עבודה מדעית ממדריגה ראשונה. על כל פנים: פנינה בספרות ההגדית[12].".
החוקר והבלשן מאיר מדן כתב: "הגדה זו קטנת הכמות מפתיעה משתי בחינות: א) השפע העצום של מקורות מדבר חז"ל ומספרי ראשונים ואחרונים - קשה להבין כיצד נקלט שפע עצום זה של בקיאות בחוברת דקה וצנומה של 47 עמודים, שרובם גוף ההגדה ומיעוטם דברי המלקט והעורך. ב) העובדה שהמחבר, אדמו"ר חסידי, מתגלה לא כאדמו"ר שחסידותו אומנותו ודבריו דברי רמז ודרוש כדרך שאר האדמו"רים, אלא כחוקר מדעי ממדרגה ראשונה, פילולוג בעל שיעור קומה, המפליא בבקיאותו העצומה, בשכלו הישר ובכושר הבירור והניתוח המדעי של מקורות, של נוסחאות, של מקודם ומאוחר, של פשוטו של מקרא, והכל בלשון קצרה, תמציתית ומדוייקת למופת[13]".
הוצאות נוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים - "הגדת הרבי", - מנוקדת, עם פיענוחים - בתוספת סקירה של הרב שמעון וייצהנדלר, בהוצאת מכון תורת מנחם (מהדורה ראשונה תשס"ו. מאז נדפס במהדורות נוספות ומתוקנות, שהאחרונה שבהן יצאה לאור בתשפ"ב).
- הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים. מנוקדת. עם פענוח המ"מ והציונים על הדף. קה"ת, תשס"ז.
- הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים ובאורים - ההגדה בתוספת ביאורי הרבי על ההגדה וחג הפסח, ב' כרכים, ועד להפצת שיחות.
- הגדה של פסח ערוכה ומבוארת - ביאורו של הרבי להגדה ערוך בשפה עממית, בהוצאת מכון היכל מנחם
- הגדה של פסח עם לקוטי טעמים מקורות ומנהגים - ההגדה של הרבי בצירוף מנהגים וביאורים, בהוצאת מכון היכל מנחם
- הרב שלום דובער לוין, הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים עם ביאור "דובר שלום", הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ח.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב נחמן לרנר, כללי ההגדה - עיון בכללים מנחים ללימוד הגדת הרבי, גליון 'התמים' ערב פסח תשע"ז וערב חג הפסח תשע"ח (2 חלקים)
- הרב יוסף חנינא ביינדמן, הגדה של פסח - דברי מנחם, בהוצאת קה"ת, אדר תשפ"א
- ביאורים נפלאים מהגדת הרבי, במדור 'סוגיות בתורת רבינו', שבועון התקשרות פרשת צו תשפ"א
- כללי ההגדה 'לשיטתיה', בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י"א ניסן תשפ"ג, עמוד 37
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים - מהדורה ראשונה, עמוד הגדה מול עמוד ביאור (תש"ו)
- טקסט ה'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים' - באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש .
- מכתבי הרבי לרב שלמה יוסף זווין, מתוך חליפת מכתבים תורנית שניהלו בנושא ההגדה ונדפסו בסדרה אגרות קודש ; כרך ב' עמ' רמא, כרך ב' עמ' רס, כרך ט"ו, עמ' ל"ט באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- מכתב הרבי לגה"ח מנחם זאב גרינגלאס, שהפנה לרבי שאלה על ההגדה מאת המקובל הירושלמי ישעיה אשר זליג מרגליות, אגרות קודש כרך י"א עמ' קסו באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- פניני ההגדה, בתוך קובץ לימוד לישיבת בין הזמנים של את"ה העולמי פסח תשפ"א, עמוד 36
- הגהות הרבי על הוספות להגדה, בתוך תשורה מנישואי פבזנר-בלינוב, טבת תשפ"ב (ע' טז-יח)
- הרב משה שטרנבוך, גדר מצוות "והגדת לבנך", בגליון מבית ההוראה, פסח תשפ"ב
הערות שוליים
- ↑ גם לאלו שאינם אספנים ניתנה האפשרות לעקוב אחר שלבי התפתחות הפיסקאות הללו וזאת דרך 'שולחן ערוך אדמו"ר הזקן'. בהוספות לחלק אורח חיים (כרך ג-ד) באו כמות שהן כל המהדורות (עמ' נה - סז, ב).
- ↑ ראה פיסקא "ויעבידו.. וימררו" עמ' לו.
- ↑ עליהם עומד הרבי בכמה מקומות, ראה עמ' כט 'לי ולא לו', עמ' לה 'ואעבור עליך', עמ' מו 'שהיו אבותינו', עמ' מח 'לא את אבותינו' ועוד.
- ↑ עמ' ח'.
- ↑ כדברי ה"בית רבי".
- ↑ הנה ציון לכמה דוגמאות המלמדים כיצד חילופי נוסחאות מבהירים פיסקאות רבות: עמ' כו 'אמר ראב"ע', עמ' יט 'לפניך', עמ' לד 'אנוס', עמ' לד 'ועתה שמך', 'ואעבור עליך', עמ' ל 'ויעבידו גו' וימררו', עמ' מג פיסקת דיינו ועוד.
- ↑ ובלשון הרבי: "כוונת בעל ההגדה בדרשותיו היא, לבאר ולפרט יותר את הענינים על פי מה שנתבאר במקום אחר" עמ' לו.
- ↑ "משנה שבירושלמי רי"ף ורא"ש.. בסי' רע"ג, בסי' רס"ג, רמב"ם, טור, אבודרהם.. זבח פסח למהר"י אברבנל, פע"ח, סימן האריז"ל, מ"ח ועוד..".
- ↑ ראו לדוגמה עמ' לה 'ויהי שם לגוי'. במח"ו, אבודרהם, של"ה, יעבץ קו"י גריס כאן לגוי גדול, אבל בסי' רס"ג, רמב"ם, מהר"ל, סימן הרש"ר נשמטה תיבת גדול.. [וממשיך לבאר את שתי הנוסחאות]".
- ↑ ראה עמ' מח 'מנהג בית הרב'.
- ↑ ברכות ה, ב.
- ↑ זוין, ספרים וסופרים ח"ג, עמ' 263
- ↑ מחניים, גליון ל"ב, תשי"ז