סוכות: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־01:19, 30 בדצמבר 2024

חג הַסֻכּוֹת הוא האחרון בשלושת הרגלים, ואחד מהחגים שמדאורייתא. החג נחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי, כאשר יום החג הראשון הוא יום טוב (ובחוץ לארץ יומיים), ואחריו ימי חול המועד. המצוות העיקריות בחג זה הם מצוות נטילת ארבעת המינים ומצוות הישיבה בסוכה. בזמן שבית המקדש קיים, יש בו גם מצוות עליה לרגל.

בכ"ב בתשרי, מיד בסיום חג הסוכות, נחוג חג שמיני עצרת. בחוץ לארץ נחגג יום נוסף הנקרא שמחת תורה.

המקור לחג[עריכה | עריכת קוד מקור]

"דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות שבעת ימים לה"

— ויקרא כג לד

חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך"

— דברים טז יג

ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו, וחגותם חג לה' שבעת ימים

— במדבר כט יב

שמות החג[עריכה | עריכת קוד מקור]

חג הסוכות - התורה מצווה לשבת בסוכה שבעת ימים לזכר ענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל החל מיצירת מצרים וכן על שם הסוכות שה' הושיב בהם את בני ישראל אחרי יצאתם ממצרים. על שם מצוות הסוכה נקרא חג זה "חג הסוכות", לפי שבימים אלה אנו מצווים לשבת בסוכה.
חג האסיף - החג נקרא גם "חג האסיף", משום שהוא חל לאחר שנאספה תבואת הקיץ ובני האדם שמחים על היבול. חג זה מדגיש את הצורך להודות לה' על הטוב שהוא מרעיף עלינו, ולא להניח לתחושה של "כוחי ועוצם ידי" למלא את ליבנו.
זמן שמחתנו - בתפילות החג מוזכר כינוי נוסף לחג "זמן שמחתנו", על שם שבו שמחים עם אספת התבואה^[1].
חג - בספרי הנביאים והכתובים וכן במשנה ובתלמוד כל מקום שנאמר "חג" סתם ללא פירוש איזה חג, הכוונה היא לחג הסוכות.

מצוות החג ומנהגיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבה בסוכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מצות סוכה

שנאמר "בסוכות תשבו שבעת ימים"^[2] והטעם לכך הוא כפי שאומר הכתוב "למען ידעו דורתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" ענני הכבוד בהם יצאו ישראל ממצרים מכונים סוכות, וזכר לנס זה יושבים בסוכות. המצווה הוא לעשות כל מה שרגיל האדם לעשות בביתו לעשות בסוכה, לפני סעודה על לחם או אפילו על חתיכת עוגה יש לברך לישב בסוכה.

שינה בסוכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שינה בסוכה

מצוות הישיבה בסוכה כוללת אף את המצווה לישן בסוכה ונחלקו הפוסקים בגדר חיוב השינה אם הוא רק שאין לישן מחוץ לסוכה או שהוא חלק מהמצווה עצמה.

המנהג בדורות האחרונים בכמה קהילות הוא שאינם ישנים בסוכה. וכתבו הראשונים והפוסקים כמה טעמים לכך מפני הצינה או שחיוב הסוכה הוא איש ואשתו. וכן הוא מנהג חב"ד שאין ישנים בסוכה ועל פי ביאור האדמו"ר האמצעי הוא משום קדושת הסוכה שמאיר בו אורות מקיפים דבינה שאורות אלו מפריעים על השינה בסוכה. הרבי בשיחותיו^[3] האריך לבאר את המנהג ואת דברי האדמו"ר האמצעי.

נטילת ארבעת מינים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ארבעת המינים

נטילת ארבעת המינים ואיגודם יחדיו, מרמז על האחדות שיש בעם ישראל למרות החילוקים והשוני, במעלות כל אחד ואחד, וכל מרכיב בארבעת המינים מסמל חלק מיוחד בעם ישראל, ועל ידי האיחוד מראים שבעצם כולם שווים בענין הזה שהינם יהודים בניו של הקדוש ברוך הוא.

בצמחים ופירות בכללות יש שני דברים טעם וריח בחלק מהפירות וצמחים יש את שניהם ובחלקם רק את אחד מהם או טעם טוב או ריח טוב, וישנם כאלה שאין לא זה וזה, בפנימיות הטעם והריח מרמזים על שני ענינים בעבודת ה', לימוד תורה, וקיום מצוות. כאשר:

האתרוג - שיש בו גם טעם וגם ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם את שני המעלות גם לימוד התורה וגם קיום מצות.
הלולב - שיש בו רק טעם (לולב הוא עץ התמר) מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את המעלה של לימוד תורה.
ההדס - שיש בו רק ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את מעלת קיום המצוות.
הערבה - שאין בה לא טעם ולא ריח מסמלת את החלק בעם ישראל שאין בהם מעלות חיצוניות לא בלימוד תורה ולא בקיום מצוות, אך יש בהם את המעלה העצמית שהם יהודים.

סדר התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

שמחת בית השואבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שמחת בית השואבה

כפי שנאמר "ושמחת בחגיך"^[4], הרבי הנהיג לצאת לרקוד ברחוב בשמחה רבה בכל יום מימי החג, זכר לשמחת בית השואבה שהייתה בבית המקדש בעת אשר שאבו את המים למעמד ניסוך המים. מתואר שבשעת השאיבה היו כל עם ישראל פורצים בריקודים ושמחה ברחבי העזרה של בית המקדש וגדולי ישראל היו אף משמחים בכל מיני פעלולים, על שמחה זו אמרו חז"ל "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".

הושענא-רבה וחביטת הערבות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הושענא רבה

היום השביעי בחג מכונה הושענא רבה, על שם אמירת פיוט הושענא המיוחד באותו יום, נוהגים בו לאכול כיסנים ממולאים בבשר.

אושפיזין[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אושפיזין

בספר הזוהר^[5] כתוב שבכל יום מימי החג מבקרים בסוכתו של כל יהודי "אושפיזין" (מארמית: אורחים), האושפיזין הם שבעה צדיקים המנויים בזהר, כאשר בכל אחד משבעת הימים, אחד מהשבעה הוא העיקרי והשאר נלווים אליו. שבעת הצדיקים הם אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד.

אדמו"ר הריי"צ הוסיף וגילה שבנוסף אליהם ישנם "אושפיזין חסידיים" - שבעה צדיקים, נשיאי תורת החסידות, הבאים יחד עם האושפיזין שבזוהר, כאשר גם ביניהם ישנו עיקרי בכל אחד משבעת הימים. שבעת הצדיקים הם הבעל שם טוב, המגיד ממזריטש, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב. הרבי הוסיף וגילה שבחג שמיני עצרת מגיעים לבקר שני הצדיקים - שלמה המלך ואדמו"ר הריי"צ, אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"^[6].

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

המשכת עניין האחדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבואר בתורת החסידות על יסוד הפסוק "בכסה ליום חגנו" שכל העניינים שהיו "בכסה" - בכיסוי והעלם - בימים הנוראים, באים בגילוי "ביום חגנו" בחג הסוכות^[7]. הסכך של הסוכה שהוא בגימטריא מאה, קשור עם המאה קולות של תקיעת השופר של ראש השנה^[8]. הסכך קשור גם עם ענן הקטורת של יום הכיפורים^[9].

בהמשך לגילוי בחינת היחידה ב"אחת בשנה" ביום הכיפורים ממשיכים גילוי זה בגלוי ובפנימיות בחג הסוכות. בחג הסוכות מודגש עניין האחדות במצוותיו העיקריות שהם ישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים. הסוכה מקיפה את כל מציאות האדם מראשו ועד רגליו, וכן נאמר "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת"^[10]. בארבעת המינים מודגש עניין האחדות הן בכל מין ומין בפני עצמו, והן כנאמר במדרש^[11] שארבעת המינים שבלולב הם כנגד ארבעה סוגים שבישראל, מהסוג שכנגד אתרוג שיש בו טעם וריח (תורה ומעשים טובים) עד להסוג שכנגד ערבה שאין בה לא טעם ולא ריח, והם נעשים כולם אגודה אחת. הסוכה מגלה את עניין האחדות באופן "מקיף", ונטילת ארבעת המינים ממשיכה את האחדות (ואת ה"מקיף") באופן "פנימי"^[12].

גילוי הנצחון במשפט של ראש השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

נאמר במדרש^[13] שישראל ואומות העולם באין לפני הקב"ה בראש השנה ואין אנו יודעים מי ניצח, "אלא במה שישראל יוצאין מלפני הקב"ה ולולביהן ואתרוגיהן בידן אנו יודעים דישראל אינון ניצוחייא". ארבעת המינים משקפים את הניצחון במשפט.

דבר זה קשור לעניין הנוסף שבחג הסוכות, הקרבת קרבנות החג בבית המקדש, הכוללים שבעים פרים שכנגד שבעים אומות^[14], כשבזמננו, עניין זה מתקיים באמצעות אמירת הפסוקים באופן של "ונשלמה פרים שפתנו". שאף אומות העולם מודים שישראל הם המנצחים ומתקיים עניין "הללו את ה' כל גויים .. כי גבר עלינו חסדו", וזו תכלית הכוונה בדירה בתחתונים^[15].

הסוכה כעיקר החג[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי מבאר^[16] שהחג נקרא על שם מצוות ישיבה בסוכה דווקא ולא על שם מצוות אחרות, משום שיש מעלה מיוחדת במצוות ישיבה בסוכה, משום ששאר המצוות, עשייתם היא על ידי הגוף, הידיים. אך מצוות ישיבה בסוכה, היא מצווה המקיפה את כל הגוף: האדם מחוייב להיות כל גופו בסוכה וגם כל ענייניו של האדם בחג הסוכות צריכות להיות תחת הסוכה. הרבי מוסיף ומסביר שלאדם ישנה שייכות לסוכה גם בעת שאינו נמצא בה, כפי שמצינו שהסוכה היא ביתו של האדם, ו"כל אדם שאין לו בית אינו אדם"^[17], ומצוות סוכה היא זאת שמשלימה את מציאות האדם ומעלה בשלימותו.

ברכה לאורחים בחג הסוכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מידי שנה, בליל הראשון של חג הסוכות הרבי מבקר בסוכה הגדולה שבחצר 770 ומברך את האורחים שהגיעו להסתופף במחיצתו בחודש החגים.

בברכה, שהיא שיחה מיוחדת, בדרך כלל מדובר גם אודות מעלת הכנסת אורחים וכן על האושפיזין שהם גם כן "אורחים". בכל מהלך הביקור הרבי חולק כבוד גדול למנהלי הכנסת אורחים.

הביקור והברכה נערכו בשנים הראשונות מיד לאחר תפילת ערבית, והחל משנת תשמ"א, אז החל הרבי לומר שיחה בכל יום מימי החג, הביקור והברכה נערכים לאחר השיחה.

תיאורים מהמעמד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"מ^[18], הברכה הייתה בלילה השני של חג הסוכות לאחר תפלת ערבית. בשעה שמונה וחצי נכנס הרבי לסוכת האורחים. לפני כניסתו ביקש הרבי מהרב משה ירוסלבסקי, מנהל הכנסת אורחים שילך לפניו. ר' משה ניסה כמה פעמים ללכת באמצע ושהרבי ילך לפניו, אך הרבי לא הסכים ושוב הורה לו שילך לפניו.

הרבי הלך לכל אורך הסוכה עד שהגיע למקום הנרות. כשפניו הק' אל קהל האורחים אמר הרבי לפניהם שיחה קצרה^[19], כשסיים חלק הראשון של הברכה אמר הרבי בקול רם: שיהיה "וביום שמחתכם ובמועדיכם..".

בשל ריבוי האורחים שסבבו אותו שאל הרבי (בחיוך) אם יש גם שולחנות בסוכה... כשהראוהו שולחן שאל (בחיוך) האם יש גם משהו על השולחנות, ומיד הצביעו על שולחנות מסודרים בחלות ויין. לאחר מכן החלו לשיר ורמז בידו הק' להגביר השירה.

בשנת תשנ"ב, בשעה שמונה וחצי לערך, יצא הרבי מהפתח הראשי של 770 כשבידו הסידור (חידוש של השנה...) לסוכת האורחים. בהגיעו לסוכה, עלה על מדריגות מיוחדות שהוכנסו לשם כך, כשלידו עמדו חברי הוועד של הכנסת אורחים – הרב כתריאל ברוך קסטל, הרב צבי הירש קרינסקי והרב שלום הורביץ (שמונו מאחר שהרב משה ירוסלבסקי נבצר ממנו להגיע בשנה זו).

כאשר הרבי ירד מהמדריגות לכיוון היציאה, פנה לעבר המזכיר הרב בנימין קליין ושאל היכן אותם אברכים חברי הוועד (באמרו: "וואו סיינען די דריי יונגעלייט"?). בדוחק הגדול ששרר שם באותם דקות לא היה קל להם לפלס דרך, והרבי עמד רגע ארוך והמתין להם. כשהגיעו ליד הרבי, חייך לעברם והורה להם ללכת לפניו בתור מכניסי האורחים.

בשנת תשמ"ח אמר הרבי שיקצר בברכה, מפני הדחיפות האיומות שהיו בעת הברכה^[20].

בשנת תשל"ה, ביקר הרבי את האורחים בליל שבת פרשת האזינו, י"ב תשרי, בחדר האוכל שלהם.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חסידות על החג

סוכה. חיוב כוונה, גדר המצווה, ועוד. לקוטי שיחות חל"ב עמ' 140 (עמ' 153) - אתר היברובוקס
שינה בסוכה. שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רלח (עמ' 233) - אתר היברובוקס
שינה בסוכה. לפשוטי עם שאינם מרגישים האור מקיף שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רמח (עמ' 243) - אתר היברובוקס
לולב בסוכה. הידור בהלכות סוכה, או בהלכות לולב. שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רנו (עמ' 271) - אתר היברובוקס
שיעור מהרב נוטיק - מה הקשר בין חג הסוכות לאו"ם -
ריקוד לעיני כל ישראל קונטרס העוסק בשמחת בית השואבה, מבצע ד' מינים, מנהגי הרבי לימי החג ועוד. בהוצאת 'ועד חיילי בית דוד'

שונות

הערות שוליים

↑ מעצרת ועד החג זמן שמחה (פסחים ל"ו ע"ב). וכתב רש"י (שם) זמן שמחה - בזמן קצירה ולקיטה שאדם לוקט תבואתו ולבו שמח
↑ אמור כג, מב
↑ לקוטי שיחות חלק כ"ט
↑ דברים טז, יד
↑ זהר חלק ג קג, ב
↑ התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 309. תשמ"ט ח"א ע' 208.
↑ סידור עם דא"ח רלה, ב. ובכ"מ. לקוטי תורה ר"ה נד, ריש ע"ד
↑ משנת חסידים ופרי עץ חיים שער הסוכות בסופו. המשך וככה תרל"ז ספצ"ג
↑ ספר המאמרים עט"ר שער יו"כ לו, סע"א ואילך. אור התורה סוכות ע' א'תשכב ואילך. המשך וככה שם פפ"ד. ד"ה והוא כחתן תרנ"ז פי"א ואילך. ועוד
↑ סוכה כז, ב. ובדוגמת ענני הכבוד שהקיפו את כל ישראל כולם כאיש אחד
↑ ויקרא רבה פ"ל, יב
↑ ד"ה בסוכות תשבו תשל"ח, תש"מ. ד"ה ולקחתם לכם תשל"ט. ועוד.
↑ ויקרא רבה פרק ל, ב. ילקוט שמעוני אמור (רמז תרנא). תנחומא אמור יח. ועוד.
↑ סוכה נה, ב. במדבר רבה פכ"א, כד. פרש"י עה"פ פינחס כט, יח. שם, לה
↑ מאמר ד"ה ולקחתם לכם תשל"ט סעיף ג' ואילך
↑ לקוטי שיחות ח"ב עמ' 417 ואילך.
↑ ראה יבמות סג, א: כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם. ובתוד"ה שאין: קרקע לבנות עליו שידור בו.
↑ יומן תשרי תש"מ
↑ נוסח הברכה נדפס בלקו"ש חי"ט ע' 572
↑ דברי משיח תשמ"ח ח"א ע' 586.

[1] מעצרת ועד החג זמן שמחה (פסחים ל"ו ע"ב). וכתב רש"י (שם) זמן שמחה - בזמן קצירה ולקיטה שאדם לוקט תבואתו ולבו שמח

[2] אמור כג, מב

[3] לקוטי שיחות חלק כ"ט

[4] דברים טז, יד

[5] זהר חלק ג קג, ב

[שמעצ-6] התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 309. תשמ"ט ח"א ע' 208.

[7] סידור עם דא"ח רלה, ב. ובכ"מ. לקוטי תורה ר"ה נד, ריש ע"ד

[8] משנת חסידים ופרי עץ חיים שער הסוכות בסופו. המשך וככה תרל"ז ספצ"ג

[9] ספר המאמרים עט"ר שער יו"כ לו, סע"א ואילך. אור התורה סוכות ע' א'תשכב ואילך. המשך וככה שם פפ"ד. ד"ה והוא כחתן תרנ"ז פי"א ואילך. ועוד

[10] סוכה כז, ב. ובדוגמת ענני הכבוד שהקיפו את כל ישראל כולם כאיש אחד

[11] ויקרא רבה פ"ל, יב

[12] ד"ה בסוכות תשבו תשל"ח, תש"מ. ד"ה ולקחתם לכם תשל"ט. ועוד.

[13] ויקרא רבה פרק ל, ב. ילקוט שמעוני אמור (רמז תרנא). תנחומא אמור יח. ועוד.

[14] סוכה נה, ב. במדבר רבה פכ"א, כד. פרש"י עה"פ פינחס כט, יח. שם, לה

[15] מאמר ד"ה ולקחתם לכם תשל"ט סעיף ג' ואילך

[16] לקוטי שיחות ח"ב עמ' 417 ואילך.

[17] ראה יבמות סג, א: כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם. ובתוד"ה שאין: קרקע לבנות עליו שידור בו.

[18] יומן תשרי תש"מ

[19] נוסח הברכה נדפס בלקו"ש חי"ט ע' 572

[20] דברי משיח תשמ"ח ח"א ע' 586.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:הרבי בסוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בסוכה]]
+[[קובץ:הרבי בסוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] ב[[התוועדות]] נדירה מסוגה ב[[מצוות סוכה|סוכת]] [[770]], עבור ה[[ילדים]] מבתי הספר הכלליים המשתתפים בתוכנית [[של"ה]] ([[י"ט בתשרי]] [[תשל"ז]])]]
-חג ה'''סוכות''' הוא אחד מ[[שלושת הרגלים]], ונחגג החל מ[[ט"ו בתשרי]] עד ל[[כ"א בתשרי]]. בחוץ לארץ נוסף יום אחד על פי תקנת [[חז"ל]] והוא נמשך עד ל[[כ"ב תשרי]].
+'''חג הַסֻכּוֹת''' הוא האחרון ב[[שלוש רגלים|שלושת הרגלים]], ואחד מהחגים שמ[[תורה|דאורייתא]]. החג נחוג במשך שבעה ימים, בין [[ט"ו תשרי|ט"ו]] ל[[כ"א בתשרי]], כאשר יום החג הראשון הוא [[יום טוב]] (ובחוץ לארץ יומיים), ואחריו ימי [[חול המועד]]. ה[[מצווה|מצוות]] העיקריות בחג זה הם מצוות נטילת [[ארבעת המינים]] ו[[מצוות סוכה|מצוות הישיבה בסוכה]].
+בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, יש בו גם מצוות [[עליה לרגל]].
-היום הראשון והאחרון (ובחוץ לארץ יומיים בהתחלה ויומיים בסיום) של החג נחשבים חג לכל דבר והם אסורים ב[[עשיית מלאכה]]. הימים שבאמצע נקראים בשם '[[חול המועד]]' וישנם מלאכות רבות אותם מותר לעשות כדי להוסיף בשמחת החג. היום האחרון של החג מכונה בשם [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] (בארץ ישראל שניהם ביום אחד ובחוץ לארץ הם שני חגים נפרדים בשני ימים).
+ב[[כ"ב בתשרי]], מיד בסיום חג הסוכות, נחוג חג [[שמיני עצרת]]. בחוץ לארץ נחגג יום נוסף הנקרא [[שמחת תורה]].
-ה[[מצווה|מצוות]] העיקריות בחג זה הם מצוות נטילת [[ארבעת המינים]] ומצוות הישיבה ב[[סוכה]].
 ==המקור לחג==
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות שבעת ימים לה"|מקור=אמור כג לד}}
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות שבעת ימים לה"|מקור=ויקרא כג לד}}
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך"|מקור=דברים ט"ז י"ג}}
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך"|מקור=דברים טז יג}}
 {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו, וחגותם חג לה' שבעת ימים|מקור=במדבר כט יב}}
 ==שמות החג==
-*'''חג הסוכות''' - התורה מצווה לשבת ב[[סוכה]] שבעת ימים לזכר ענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל החל מיצירת מצרים וכן על שם הסוכות שה' הושיב בהם את [[בני ישראל]] אחרי יצאתם מ[[מצרים]].
+*'''חג הסוכות''' - התורה מצווה לשבת ב[[מצוות סוכה|סוכה]] שבעת ימים לזכר ענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל החל מיצירת מצרים וכן על שם הסוכות שה' הושיב בהם את [[בני ישראל]] אחרי יצאתם מ[[מצרים]]. על שם מצוות הסוכה נקרא חג זה "חג הסוכות", לפי שבימים אלה אנו מצווים לשבת בסוכה.
-על שם מצוות הסוכה נקרא חג זה "חג הסוכות", לפי שבימים אלה אנו מצווים לשבת בסוכה.
+*'''חג האסיף''' - החג נקרא גם "חג האסיף", משום שהוא חל לאחר שנאספה תבואת הקיץ ובני האדם שמחים על היבול. חג זה מדגיש את הצורך להודות לה' על הטוב שהוא מרעיף עלינו, ולא להניח לתחושה של "כוחי ועוצם ידי" למלא את ליבנו.
+*'''זמן שמחתנו''' - בתפילות החג מוזכר כינוי נוסף לחג "זמן שמחתנו", על שם שבו שמחים עם אספת התבואה{{הערה|מעצרת ועד החג זמן שמחה (פסחים ל"ו ע"ב). וכתב רש"י (שם) זמן שמחה - בזמן קצירה ולקיטה שאדם לוקט תבואתו ולבו שמח}}.
-*'''חג האסיף''' - החג נקרא גם "חג האסיף", משום שהוא חל לאחר שנאספה תבואת הקיץ ובני-האדם שמחים על היבול. חג זה מדגיש את הצורך להודות לה' על הטוב שהוא מרעיף עלינו, ולא להניח לתחושה של "כוחי ועוצם ידי" למלא את ליבנו.
-*'''זמן שמחתנו''' -  בתפילות החג מוזכר כינוי נוסף לחג "זמן שמחתנו", על שם שבו שמחים עם אספת התבואה {{הערה|מעצרת ועד החג זמן שמחה (פסחים ל"ו ע"ב). וכתב רש"י (שם) זמן שמחה - בזמן קצירה ולקיטה שאדם לוקט תבואתו ולבו שמח}}.
 *'''חג''' - בספרי ה[[נביאים]] וה[[כתובים]] וכן ב[[משנה]] וב[[תלמוד בבלי|תלמוד]] כל מקום שנאמר "חג" סתם ללא פירוש איזה חג, הכוונה היא לחג הסוכות.
-==מצוות החג==
+==מצוות החג ומנהגיו==
-[[קובץ:סוכות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קישוט סוכה ביינות ופירות כמובא בהלכה]]
+===ישיבה בסוכה===
+[[קובץ:סוכת הרבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|סוכתו של הרבי בחזית בניין [[770]] שב[[ניו יורק]]]]
+{{ערך מורחב|ערך=[[מצות סוכה]]}}
+שנאמר "בסוכות תשבו שבעת ימים"{{הערה|אמור כג, מב}} והטעם לכך הוא כפי שאומר הכתוב "למען ידעו דורתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" [[ענני הכבוד]] בהם יצאו ישראל ממצרים מכונים סוכות, וזכר לנס זה יושבים בסוכות. המצווה הוא לעשות כל מה שרגיל האדם לעשות בביתו לעשות בסוכה, לפני סעודה על [[לחם]] או אפילו על חתיכת עוגה יש לברך לישב בסוכה.
-===שמחת בית השואבה===
+====שינה בסוכה====
-{{ערך מורחב|ערך=[[שמחת בית השואבה]]}}
+{{ערך מורחב|שינה בסוכה}}
-כפי שנאמר "ושמחת בחגיך"{{הערה|דברים טז, יד}}, [[הרבי מליובאוויטש]] הנהיג לצאת לרקוד ברחוב ב[[שמחה]] רבה בכל יום מימי החג, זכר ל[[שמחת בית השואבה]] שהיה ב[[בית המקדש]] בעת אשר שאבו את המים למעמד [[ניסוך המים]], ומתואר שבשעת השאיבה היו כל [[עם ישראל]] פורצים בריקודים ושמחה ברחבי העזרה של [[בית המקדש]] וגדולי ישראל היו אף משמחים בכל מיני פעלולים, על שמחה זו אמרו חז"ל מי שלא ראה [[שמחת בית השואבה]] לא ראה שמחה מימיו.
+מצוות הישיבה בסוכה כוללת אף את המצווה לישן בסוכה ונחלקו הפוסקים בגדר חיוב השינה אם הוא רק שאין לישן מחוץ לסוכה או שהוא חלק מהמצווה עצמה.
-===ישיבה בסוכה===
+המנהג בדורות האחרונים בכמה קהילות הוא שאינם ישנים בסוכה. וכתבו הראשונים והפוסקים כמה טעמים לכך מפני הצינה או שחיוב הסוכה הוא איש ואשתו. וכן הוא מנהג חב"ד שאין ישנים בסוכה ועל פי ביאור ה[[אדמו"ר האמצעי]] הוא משום קדושת הסוכה שמאיר בו אורות מקיפים דבינה שאורות אלו מפריעים על השינה בסוכה. הרבי בשיחותיו{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט}} האריך לבאר את המנהג ואת דברי האדמו"ר האמצעי.
-{{ערך מורחב|ערך=[[מצות סוכה]]}}
-שנאמר "בסוכות תשבו שבעת ימים"{{הערה|אמור כג, מב}} והטעם לכך הוא כפי שאומר הכתוב "למען ידעו דורתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" [[ענני הכבוד]] בהם יצאו ישראל ממצרים מכונים סוכות, וזכר לנס זה יושבים בסוכות. המצווה הוא לעשות כל מה שרגיל האדם לעשות בביתו לעשות בסוכה, לפני סעודה על [[לחם]] או אפילו על חתיכת עוגה יש לברך ברוך אתה... לישב בסוכה.
-===מצוות נטילת ארבעת מינים===
+===נטילת ארבעת מינים===
+[[קובץ:סוכות2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי אוחז בידיו את ארבעת המינים]]
 {{ערך מורחב|ערך=[[ארבעת המינים]]}}
-נטילת [[ארבעת המינים]] ואיגודם יחדיו, מרמז על האחדות שיש בעם ישראל למרות החילוקים והשוני, במעלות כל אחד ואחד, וכל מרכיב בארבעת המינים מסמל חלק מיוחד בעם ישראל, ועל ידי האיחוד מראים שבעצם כולם שווים בענין הזה שהינם יהודים בניו של הקדוש ברוך הוא,
+נטילת [[ארבעת המינים]] ואיגודם יחדיו, מרמז על האחדות שיש בעם ישראל למרות החילוקים והשוני, במעלות כל אחד ואחד, וכל מרכיב בארבעת המינים מסמל חלק מיוחד בעם ישראל, ועל ידי האיחוד מראים שבעצם כולם שווים בענין הזה שהינם יהודים בניו של הקדוש ברוך הוא.
-בצמחים ופירות בכללות יש שני דברים טעם וריח בחלק מהפירות וצמחים יש את שניהם ובחלקם רק את אחד מהם או טעם טוב או ריח טוב, וישנם כאלה שאין לא זה וזה, בפנימיות הטעם והריח מרמזים על שני ענינים בעבודת ה', לימוד תורה, וקיום מצוות. כאשר:
+בצמחים ופירות בכללות יש שני דברים טעם וריח בחלק מהפירות וצמחים יש את שניהם ובחלקם רק את אחד מהם או טעם טוב או ריח טוב, וישנם כאלה שאין לא זה וזה, בפנימיות הטעם והריח מרמזים על שני ענינים בעבודת ה', לימוד תורה, וקיום מצוות. כאשר:
 * ה[[אתרוג]] - שיש בו גם טעם וגם ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם את שני המעלות גם [[לימוד התורה]] וגם קיום מצות.
 * ה[[לולב]] - שיש בו רק טעם (לולב הוא עץ התמר) מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את המעלה של לימוד תורה.
 * ה[[הדס]] - שיש בו רק ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את מעלת קיום המצוות.
 * ה[[ערבה]] - שאין בה לא טעם ולא ריח מסמלת את החלק בעם ישראל שאין בהם מעלות חיצוניות לא בלימוד תורה ולא בקיום מצוות, אך יש בהם את המעלה העצמית שהם יהודים.
+===סדר התפילה===
+{{להשלים}}
+===שמחת בית השואבה===
+{{ערך מורחב|ערך=[[שמחת בית השואבה]]}}
+כפי שנאמר "ושמחת בחגיך"{{הערה|דברים טז, יד}}, [[הרבי]] הנהיג לצאת לרקוד ברחוב ב[[שמחה]] רבה בכל יום מימי החג, זכר ל[[שמחת בית השואבה]] שהייתה ב[[בית המקדש]] בעת אשר שאבו את המים למעמד [[ניסוך המים]]. מתואר שבשעת השאיבה היו כל [[עם ישראל]] פורצים בריקודים ושמחה ברחבי העזרה של [[בית המקדש]] וגדולי ישראל היו אף משמחים בכל מיני פעלולים, על שמחה זו אמרו חז"ל "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".
 ===הושענא-רבה וחביטת הערבות===
@@ שורה 48: / שורה 51: @@
 היום השביעי בחג מכונה הושענא רבה, על שם אמירת פיוט הושענא המיוחד באותו יום, נוהגים בו לאכול כיסנים ממולאים בבשר.
-== שינה בסוכה ==
+===אושפיזין===
-{{ערך מורחב|שינה בסוכה}}
+{{ערך מורחב|אושפיזין}}
-מצוות הישיבה בסוכה כוללת אף את המצווה לישן בסוכה ונחלקו הפוסקים בגדר חיוב השינה אם הוא רק שאין לישן מחוץ לסוכה או שהוא חלק מהמצווה עצמה.
+ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|זהר חלק ג קג, ב}} כתוב שבכל יום מימי החג מבקרים בסוכתו של כל יהודי "אושפיזין" (מ[[ארמית]]: אורחים), האושפיזין הם שבעה צדיקים המנויים בזהר, כאשר בכל אחד משבעת הימים, אחד מהשבעה הוא העיקרי והשאר נלווים אליו. שבעת הצדיקים הם [[אברהם]], [[יצחק]], [[יעקב]], [[יוסף הצדיק|יוסף]], [[משה רבינו|משה]], [[אהרן]] ו[[דוד]].
-המנהג בדורות האחרונים בכמה קהילות הוא שאינם ישנים בסוכה. וכתבו הראשונים והפוסקים כמה טעמים לכך מפני הצינה או שחיוב הסוכה הוא איש ואשתו. וכן הוא מנהג חב"ד שאין ישנים בסוכה ועל פי ביאור ה[[אדמו"ר האמצעי]] הוא משום קדושת הסוכה שמאיר בו אורות מקיפים דבינה שאורות אלו מפריעים על השינה בסוכה. הרבי בשיחותיו{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט}} האריך לבאר את המנהג ואת דברי האדמו"ר האמצעי.
+[[אדמו"ר הריי"צ]] הוסיף וגילה שבנוסף אליהם ישנם "אושפיזין חסידיים" - שבעה צדיקים, נשיאי [[תורת החסידות]], הבאים יחד עם האושפיזין שבזוהר, כאשר גם ביניהם ישנו עיקרי בכל אחד משבעת הימים. שבעת הצדיקים הם [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. הרבי הוסיף וגילה שבחג [[שמיני עצרת]] מגיעים לבקר שני הצדיקים - [[שלמה המלך]] ואדמו"ר הריי"צ, אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"{{הערה|שם=שמעצ|התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 309. תשמ"ט ח"א ע' 208.}}.
 ==בתורת החסידות==
-הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות ח"ב עמ' 417 ואילך}}שהחג נקרא על שם מצוות ישיבה בסוכה דווקא ולא על שם מצוות אחרות, משום שיש מעלה מיוחדת במצוות ישיבה בסוכה, משום ששאר המצוות , עשייתם היא ע"י הגוף, הידיים. אך מצוות ישיבה בסוכה, היא מצווה המקיפה את כל הגוף: האדם מחוייב להיות כל גופו בסוכה וגם כל ענייניו של האדם בחג הסוכות צריכות להיות תחת הסוכה. הרבי מוסיף ומסביר שלאדם ישנה שייכות  לסוכה גם בעת שאינו נמצא בה, כפי שמצינו שהסוכה היא ביתו של האדם, ו"כל אדם שאין לו בית אינו אדם"{{הערה|ראה יבמות סג, א: כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם. ובתוד"ה שאין: קרקע לבנות עליו שידור בו.}}, ומצוות סוכה היא זאת שמשלימה את מציאות האדם ומעלה בשלימותו.
+===המשכת עניין האחדות===
+מבואר בתורת החסידות על יסוד הפסוק "בכסה ליום חגנו" שכל העניינים שהיו "בכסה" - בכיסוי והעלם - ב[[ימים הנוראים]], באים בגילוי "ביום חגנו" בחג הסוכות{{הערה|[[סידור עם דא"ח]] רלה, ב. ובכ"מ. [[לקוטי תורה]] ר"ה נד, ריש ע"ד}}. הסכך של הסוכה שהוא בגימטריא מאה, קשור עם המאה קולות של תקיעת ה[[שופר]] של [[ראש השנה]]{{הערה|[[משנת חסידים]] ו[[פרי עץ חיים]] שער הסוכות בסופו. המשך וככה תרל"ז ספצ"ג}}. הסכך קשור גם עם ענן הקטורת של [[יום הכיפורים]]{{הערה|ספר המאמרים עט"ר שער יו"כ לו, סע"א ואילך. אור התורה סוכות ע' א'תשכב ואילך. המשך וככה שם פפ"ד. ד"ה והוא כחתן תרנ"ז פי"א ואילך. ועוד}}.
+בהמשך לגילוי בחינת היחידה ב"[[אחת בשנה]]" ב[[יום הכיפורים]] ממשיכים גילוי זה בגלוי ובפנימיות בחג הסוכות. בחג הסוכות מודגש עניין האחדות במצוותיו העיקריות שהם ישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים. הסוכה מקיפה את כל מציאות האדם מראשו ועד רגליו, וכן נאמר "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת"{{הערה|סוכה כז, ב. ובדוגמת ענני הכבוד שהקיפו את כל ישראל כולם כאיש אחד}}. בארבעת המינים מודגש עניין האחדות הן בכל מין ומין בפני עצמו, והן כנאמר במדרש{{הערה|ויקרא רבה פ"ל, יב}} שארבעת המינים שבלולב הם כנגד ארבעה סוגים שבישראל, מהסוג שכנגד אתרוג שיש בו טעם וריח (תורה ומעשים טובים) עד להסוג שכנגד ערבה שאין בה לא טעם ולא ריח, והם נעשים כולם אגודה אחת. הסוכה מגלה את עניין האחדות באופן "[[מקיף]]", ונטילת ארבעת המינים ממשיכה את האחדות (ואת ה"מקיף") באופן "פנימי"{{הערה|ד"ה בסוכות תשבו תשל"ח, תש"מ. ד"ה ולקחתם לכם תשל"ט. ועוד.}}.
+===גילוי הנצחון במשפט של ראש השנה===
+נאמר במדרש{{הערה|ויקרא רבה פרק ל, ב. ילקוט שמעוני אמור (רמז תרנא). תנחומא אמור יח. ועוד.}} שישראל ואומות העולם באין לפני הקב"ה בראש השנה ואין אנו יודעים מי ניצח, "אלא במה שישראל יוצאין מלפני הקב"ה ולולביהן ואתרוגיהן בידן אנו יודעים דישראל אינון ניצוחייא". ארבעת המינים משקפים את הניצחון במשפט.
+דבר זה קשור לעניין הנוסף שבחג הסוכות, הקרבת קרבנות החג בבית המקדש, הכוללים שבעים פרים שכנגד שבעים אומות{{הערה|סוכה נה, ב. במדבר רבה פכ"א, כד. פרש"י עה"פ פינחס כט, יח. שם, לה}}, כשבזמננו, עניין זה מתקיים באמצעות אמירת הפסוקים באופן של "ונשלמה פרים שפתנו". שאף אומות העולם מודים שישראל הם המנצחים ומתקיים עניין "הללו את ה' כל גויים .. כי גבר עלינו חסדו", וזו תכלית הכוונה ב[[דירה בתחתונים]]{{הערה|מאמר ד"ה ולקחתם לכם תשל"ט סעיף ג' ואילך}}.
+===הסוכה כעיקר החג===
+הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות ח"ב עמ' 417 ואילך.}} שהחג נקרא על שם מצוות ישיבה בסוכה דווקא ולא על שם מצוות אחרות, משום שיש מעלה מיוחדת במצוות ישיבה בסוכה, משום ששאר המצוות, עשייתם היא על ידי הגוף, הידיים. אך מצוות ישיבה בסוכה, היא מצווה המקיפה את כל הגוף: האדם מחוייב להיות כל גופו בסוכה וגם כל ענייניו של האדם בחג הסוכות צריכות להיות תחת הסוכה. הרבי מוסיף ומסביר שלאדם ישנה שייכות לסוכה גם בעת שאינו נמצא בה, כפי שמצינו שהסוכה היא ביתו של האדם, ו"כל אדם שאין לו בית אינו אדם"{{הערה|ראה יבמות סג, א: כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם. ובתוד"ה שאין: קרקע לבנות עליו שידור בו.}}, ומצוות סוכה היא זאת שמשלימה את מציאות האדם ומעלה בשלימותו.
+==ברכה לאורחים בחג הסוכות==
+מידי שנה, בליל הראשון של [[חג הסוכות]] [[הרבי]] מבקר ב[[מצוות סוכה|סוכה]] הגדולה שבחצר [[770]] ומברך את האורחים ש[[נסיעה לרבי|הגיעו להסתופף במחיצתו בחודש החגים]].
+בברכה, שהיא [[שיחה]] מיוחדת, בדרך כלל מדובר גם אודות מעלת הכנסת אורחים וכן על ה[[אושפיזין]] שהם גם כן "אורחים". בכל מהלך הביקור הרבי חולק כבוד גדול למנהלי [[אש"ל|הכנסת אורחים]].
+הביקור והברכה נערכו בשנים הראשונות מיד לאחר תפילת ערבית, והחל משנת [[תשמ"א]], אז החל הרבי לומר שיחה בכל יום מימי החג, הביקור והברכה נערכים לאחר השיחה.
+===תיאורים מהמעמד===
+בשנת [[תש"מ]]{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/index.php?title=תשרי_תש%22מ_-_%22יחי_המלך%22#.D7.9C.D7.99.D7.9C_.D7.91.27_.D7.93.D7.97.D7.92_.D7.94.D7.A1.D7.95.D7.9B.D7.95.D7.AA יומן תשרי תש"מ]}}, הברכה הייתה בלילה השני של חג הסוכות לאחר תפלת ערבית. בשעה שמונה וחצי נכנס הרבי לסוכת האורחים. לפני כניסתו ביקש הרבי מהרב [[משה ירוסלבסקי]], מנהל [[אש"ל|הכנסת אורחים]] שילך לפניו. ר' משה ניסה כמה פעמים ללכת באמצע ושהרבי ילך לפניו, אך הרבי לא הסכים ושוב הורה לו שילך לפניו.
+הרבי הלך לכל אורך הסוכה עד שהגיע למקום הנרות. כשפניו הק' אל קהל האורחים אמר הרבי לפניהם שיחה קצרה{{הערה|נוסח הברכה נדפס בלקו"ש חי"ט ע' 572}}, כשסיים חלק הראשון של הברכה אמר הרבי בקול רם: שיהיה "וביום שמחתכם ובמועדיכם..".
+בשל ריבוי האורחים שסבבו אותו שאל הרבי (בחיוך) אם יש גם שולחנות בסוכה... כשהראוהו שולחן שאל (בחיוך) האם יש גם משהו על השולחנות, ומיד הצביעו על שולחנות מסודרים בחלות ו[[יין]]. לאחר מכן החלו לשיר ורמז בידו הק' להגביר השירה.
+בשנת [[תשנ"ב]], בשעה שמונה וחצי לערך, יצא הרבי מהפתח הראשי של [[770]] כשבידו הסידור (חידוש של השנה...) לסוכת האורחים. בהגיעו לסוכה, עלה על מדריגות מיוחדות שהוכנסו לשם כך, כשלידו עמדו חברי הוועד של הכנסת אורחים – הרב [[כתריאל ברוך קסטל]], הרב [[צבי הירש קרינסקי]] והרב [[שלום הורביץ]] (שמונו מאחר שהרב [[משה ירוסלבסקי]] נבצר ממנו להגיע בשנה זו).
+כאשר הרבי ירד מהמדריגות לכיוון היציאה, פנה לעבר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] ושאל היכן אותם אברכים חברי הוועד (באמרו: "וואו סיינען די דריי יונגעלייט"?). בדוחק הגדול ששרר שם באותם דקות לא היה קל להם לפלס דרך, והרבי עמד רגע ארוך והמתין להם. כשהגיעו ליד הרבי, חייך לעברם והורה להם ללכת לפניו בתור מכניסי האורחים.
+בשנת [[תשמ"ח]] אמר הרבי שיקצר בברכה, מפני הדחיפות האיומות שהיו בעת הברכה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ח]] ח"א ע' 586.}}.
+בשנת [[תשל"ה]], ביקר הרבי את האורחים בליל שבת פרשת האזינו, [[י"ב תשרי]], בחדר האוכל שלהם.
 == ראו גם ==
 *[[מבצע סוכה]]
 *[[מבצע לולב]]
+==לקריאה נוספת==
+* [[שבח המועדים]]
+* [[הלכה למעשה (סדרת ספרים)| הלכה למעשה - תשרי]]
+* [[שמירת המועדים (ספר)]]
 == קישורים חיצוניים ==
+*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/sukkos לקוטי שיחות מועדים - חג הסוכות] {{מפתח}}
 *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=279 אוצר מנהג חב"ד - חג הסוכות]
-*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=154 חג הסוכות - הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
+*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=154 חג הסוכות - הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
+*'''[https://chabad.info/service/718807/ מכון הלכה חב"ד מגיש: הלכות החג בתרשים קצר וברור]''' {{אינפו}}
+*הרב מנחם מקובר, '''[https://col.org.il/news/133792 סוכות בבית המקדש] {{*}} [https://col.org.il/news/133872 שמחת חג הסוכות בבית המקדש]''' {{COL}}{{וידאו}}
 '''[[תורת החסידות|חסידות]] על החג'''
 *'''סוכה.''' חיוב כוונה, גדר המצווה, ועוד. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=153 לקוטי שיחות חל"ב עמ' 140 (עמ' 153)] - [[אתר היברובוקס]]
-*'''שינה בסוכה.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st=סאטמאר&pgnum=2 שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רלח (עמ' 233)] - [[אתר היברובוקס]]
+*'''שינה בסוכה.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st=סאטמאר&pgnum=2 שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רלח (עמ' 233)] - אתר היברובוקס
-*'''שינה בסוכה.''' לפשוטי עם שאינם מרגישים ה[[אור מקיף]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st=%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%90%D7%A8&pgnum=243 שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רמח (עמ' 243)] - [[אתר היברובוקס]]
+*'''שינה בסוכה.''' לפשוטי עם שאינם מרגישים ה[[אור מקיף]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st=סאטמאר&pgnum=243 שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רמח (עמ' 243)] - [[אתר היברובוקס]]
-*'''לולב בסוכה.''' הידור בהלכות סוכה, או בהלכות לולב. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st=%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%90%D7%A8&pgnum=251 שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רנו (עמ' 271)] - [[אתר היברובוקס]]
+*'''לולב בסוכה.''' הידור בהלכות סוכה, או בהלכות לולב. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st=סאטמאר&pgnum=251 שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רנו (עמ' 271)] - אתר היברובוקס
 *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1608 שיעור מהרב נוטיק - מה הקשר בין חג הסוכות לאו"ם]{{וידאו}} - {{אינפו}}
-*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64502 [[ריקוד]] לעיני כל ישראל] קונטרס העוסק ב[[שמחת בית השואבה]], [[מבצע ד' מינים]], [[מנהג]]י [[הרבי]] לימי החג ועוד. בהוצאת '[[ועד חיילי בית דוד]]' {{PDF}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64502 ריקוד לעיני כל ישראל] קונטרס העוסק ב[[שמחת בית השואבה]], [[מבצע ד' מינים]], [[מנהג]]י [[הרבי]] לימי החג ועוד. בהוצאת '[[ועד חיילי בית דוד]]' {{PDF}}
 '''שונות'''
+*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4543726 ברכת הרבי לאורחים תשמ"ט. בלתי מוגה] {{בית חב"ד (אתר)|}}
 *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1226 הרבי בוחר לולבים מהודרים ומחלקם לרבני הערים השונות]{{וידאו}} - {{אינפו}}
 *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1227 ממראות הנענועים אצל הרבי ושירת ושמחת בחגך]{{וידאו}} - {{אינפו}}
@@ שורה 82: / שורה 128: @@
 {{חגים וזמנים}}
 {{סוכות}}
+{{במחיצת הרבי}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:סוכות|*]]
 [[קטגוריה:חגים וזמנים]]

חגים וזמנים
מדברי תורה	שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה
מדברי חכמים	חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין
תעניות	צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם
מנהג ישראל	חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב
שבתות מיוחדות	שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות · שבת חול המועד

זמן שמחתנו
זמנים	ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו
סוכה	דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה
ארבעת המינים	לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב
חג הסוכות בבית המקדש	ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל
תפילות ומנהגים	הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות
שמיני עצרת ושמחת תורה	• הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות
ניגוני החג	אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב