מלך המשיח: הבדלים בין גרסאות בדף
תגית: ביטול |
הלקח והלבוב (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 206: | שורה 206: | ||
==הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח== | ==הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}} | ||
לפי דעתו של הרבי מליובאוויטש, "אין כל חיוב '''כלל''' לחפש '''מיהו''' משיח וכו' אבל '''מצות עשה מהתורה''' אהבת '''כל אחד ואחד''' מישראל, ושלילת המחלוקת וכו' '''בתכלית''' - ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו" (ציטוט ממכתב הרבי) וכידוע דעתו הקדושה (גם בשנת תנש"א ותשנ"ב, שאין לפרסם זהותו ולא כדעת הטועים השתנתה גישתו של הרבי כמו שרואים שאמר לדוד נחשון בתנש"א בנוגע לשאלתו האם הגיע הזמן לפרסם בעולם שהרבי הוא משיח ש'''"כפשוט מופרך לגמרי"''') שאין לפרסם זהות משיח. עם כל זאת ישנם חכמים שעושים קונצים (והרי גם על זה כתב הרבי שני מענות בנוגע לשליחת קונטרס שהוכיח את היות הרבי כמשיח של רשד"ב וולפא: | |||
"הנני מזהירו שיפסיק לדבר או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בענייני משיח, הן בשמו והן בשם אחר, על ידי שליח וכיוצא בזה – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם חס וחלילה יעשה משהו בזה, יידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל" | |||
"ראו בפועל שעל ידי פעולותיו ומעשיו – הלהיב מחלוקת וכו', ומאות (ויותר) מבנ"י פסקו מללמוד דא"ח, נלחמים בהבעש"ט ותורתו בפועל... כת בי לא היה מפני חשש אולי כו' [תהיינה תוצאות שליליות], כי אם מיוסד על המפורסם שאלפים ויותר הפסיקו לימוד דא"חונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' – על ידי הדיבור ופרסום הנזכר-לעיל") ומחליטים שעכשיו צריך לפרסם. ברור ופשוט ש'''דעה זו מופרכת לגמרי ואין לה שום יסוד''' | |||
. | |||
== ראה גם == | == ראה גם == | ||
גרסה מ־15:12, 11 באוגוסט 2023
המונח "משיח" מפנה לכאן. לערך העוסק במשמעות אחרת, ראו משיח (פירושונים).
מלך המשיח הוא מלך ישראל שעתיד למלוך על ישראל באחרית הימים ולממש את נבואות הנביאים אודות הגאולה האמיתית והשלימה. מלך המשיח הינו נצר למשפחת דוד המלך, שראוי במעלותיו, חכמתו וצדקתו למלאות את תפקיד המשיח. משיבחר על ידי הקב"ה להיות המשיח תתגלה בו נשמת המשיח, ימלוך על ישראל, יכוף אותם על קיום התורה והמצוות, ילחם למען קיום רצון הבורא בעולם וישלוט על כל באי עולם, יבנה את בית המקדש השלישי, יקבץ את היהודים מכל העולם להביאם לארץ ישראל, יתקן את העולם לגילויים אלוקיים ויביא את כל באי העולם לדעת את הקב"ה באופן הכי רחב ומעמיק.
האמונה בביאת המלך המשיח היא אמונה עיקרית בתורה; נבואות רבות נאמרו אודותיו. במשך הדורות מייחלים בני ישראל לביאתו, כמה וכמה תפילות תיקנו חז"ל על ביאתו. המלך המשיח הוא הרבי מליובאוויטש, והוא עתיד להתגלות ולגאול את ישראל. בקיץ תנש"א נכתב פסק דין עליו חתומים רבנים ומורי הוראה הקובע כי הרבי מתאים להגדרות המשיח. במשך השנים הגיע מספר הרבנים החתומים עליו ללמעלה משלוש מאות.
במקורות
מלך המשיח הוא מהאישים המדוברים ביותר במקרא ובתלמוד בדברי ימי ישראל. על אישיותו, מלכותו, ביאתו והתגלותו מובאים תיאורים ונבואות רבים, החל מנבואת יעקב אבינו משה רבינו עד לנבואות הנביאים האחרונים. הגמרא במקומות רבים דנה אודותיו ופרטי פעולותיו גם הראשונים כהרמב"ם מקדיש פרק שלם בספרו ההלכתי לתיאור אישיותו ואופן התגלותו בנוסף לאגרות הרבים שכתב בנושא זה. במשך מאות השנים דנו בתיאורים אלו שבמקרא ובגמרא רבים מגדולי ישראל ונכתבו אודותיו בספרים רבים.
בתורה
התורה מעידה שעתיד הקב"ה להוציא ולגאול את בני ישראל מגלותם ולהשיבם לארצם:
וְשָׁב ה' אֱלֹקיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, שָׁמָּה. אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ.
— דברים ל, ג-ה
פשטות לשון הפסוק אין במשמעותו שגאולה זו תיעשה על ידי המשיח[1] אמנם בנבואת משה רבינו[2] בפרשת בלעם התנבא, שבעתיד יקום מלך שינהיג את עם ישראל וישלוט על כל העמים:
אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל.
— במדבר כד, יז-יח
פסוק זה דרשו אותו חז"ל[3] על שני המשיחים שיעמדו לעם ישראל: דוד המלך ומלך המשיח, כשכל קטע מהפסוק חלקו הראשון מנבא אודות דוד המלך וחלקו השני על מלך המשיח. ישנם מפרשים שפרשו את כל הפסוק כנבואה על מלך המשיח[4][5]. אמנם יש שפירשו כולו על דוד המלך[6]. גם רש"י מפרש הפסוקים על דוד המלך, אמנם לדבריו הפסוק בהמשך "וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר" הוא נבואה על מלך המשיח. ויש שפירשו שפסוק זה הוא נבואה על הגאולה העתידה בכלל ולא על אישיותו של מלך המשיח[7].
מפסוק זה הסיק הרמב"ם בספרו ההלכתי משנה תורה שהכופר באישיותו של מלך המשיח (למרות שמאמין בגאולה בכללה) הוא חולק על דברי התורה ונבואתו של משה רבינו והרי הוא כופר ואפיקורס. (אמנם הוסיף להוכיח גם מהפסוק "ושב ה' אלוקיך את שבותך" משום שיעוד הגאולה מפורשת בה בניגוד לנבואת פרשת בלעם שנכתבה ברמז ונדרשת בתורה שבעל פה)[8].
מקור נוסף נמצא בתורה[9]
לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים.
פסוק זה פירשו רוב המפרשים שהכוונה בפסוק על מלך המשיח שיהיה נצר לדוד המלך שהוא משבט יהודה[10].
(אמנם הרמב"ם לא הביא פסוק זה לפי שאין עניינו ללקט כל פסוקי התורה ובחר בפסוק "אראנו ולא עתה וגו'" שבו הנבואה אודות המשיח כי בו מרומז בנוסף להופעתו גם מאפייני אישיותו תפקידו ופועלו של המשיח בהנהגת העם ואומות העולם[11]
בנביאים
אמנם דברי הנביאים "מלאים מדבר זה"[12] - פסוקים רבים בדבריהם מנבאים את הגאולה העתידה ואת קיומה על ידי מלך המשיח. אחד המקומות הבולטים לכך שבו מתואר אישיותו ופעולתיו הוא בנבואת הנביא ישעיהו:
וְיָצָא חֹטֶר, מִגֵּזַע יִשָׁי; וְנֵצֶר, מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וְנָחָה עָלָיו, רוּחַ ה'--רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת, וְיִרְאַת ה'. וַהֲרִיחוֹ, בְּיִרְאַת ה'; וְלֹא-לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט, וְלֹא-לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים, וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי-אָרֶץ; וְהִכָּה-אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. וְהָיָה צֶדֶק, אֵזוֹר מָתְנָיו; וְהָאֱמוּנָה, אֵזוֹר חֲלָצָיו...וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא, שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים, אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ; וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ, כָּבוֹד.
— ישעיהו י"א פסוקים א'-ה' ו-י'.
.
גם בנבואות הנביא ירמיהו מוצאים אנו נבואה מפורשת עליו:
הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-ה', וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק; וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח; וְזֶה-שְּׁמוֹ אֲשֶׁר-יִקְרְאוֹ, ה' צִדְקֵנוּ.
— ירמיהו כ"ג ה.
בדברי חז"ל
במקומות רבים בדברי חז"ל נמצאים תיאורים אודות המשיח הן על שמותיו[13] מעלותיו[דרוש מקור] זמן ביאתו[דרוש מקור] ועוד.
קיסר ופלגי קיסר
התייחסות בעניין זיהויו של מלך המשיח נמצאת במסכת סנהדרין שם נכתבה דעתו של רבי יהודה לפיה מלך המשיח אינו דוד המלך, אולם גם דוד ישמש כנשיא תחת מלך המשיח[14]:
אמר רב יהודה אמר רב עתיד הקדוש ברוך הוא להעמיד להם דוד אחר, שנאמר (ירמיה ל, ט) "וְעָבְדוּ אֵת ה' אֱלֹקיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם" הֵקים לא נאמר אלא אקים. (ומקשה הגמרא:)אמר ליה רב פפא לאביי והכתיב (יחזקאל לז, כה.) וְדָוִד עַבְדִּי, נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם? ( - משמע שדוד המלך בעצמו ימלוך עליהם ולא אחר? מתרצת הגמרא:) כגון קיסר ופלגי קיסר. (מלך ושני לו. כן דוד החדש - מלך, כדכתיב ודוד מלכם אשר אקים. ודוד המלך - שני לו, כדכתיב: נשיא להם ולא כתוב מלך. - רש"י).
הרבי מבאר שהן "קיסר" והן "פלגי קיסר" שניהם תיאורים המתארים את המלך המשיח עצמו. ותוכנו הוא, שבמלכותו של המשיח יהיו תכונות נוספות מחודשות לגמרי ביחס למלכותו של דוד המלך. ועל שם אותם הפרטים המיוחדים שיהיו במלך המשיח הוא נקרא 'קיסר'. ועל שם אותם הפרטים שבו הוא "ממשיך" את מלכותו של דוד המלך נקרא המשיח פלגי קיסר[15][16].
שיטת רבי הלל
בגמרא[17] מובאת שיטת התנא רבי הלל שטען "אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו" הגמרא מביאה את דברי האמורא רב יוסף שהתרעם על דבריו ביותר ואמר: "שרא ליה מריה" (ימחול לו הקב"ה שאמר דברים אשר לא כן - פירוש רש"י)
פרשני התלמוד נחלקו בפירוש דברי רבי הלל: רש"י ביאר את דבריו ש"אין משיח": "אלא הקב"ה ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו" לדעת רש"י לא ביטל רבי הלל את הגאולה כי אם טען שהיא לא תעשה על ידי המשיח. ואינו סתירה לפסוקים זאת משום שטען שהנבואה אודות המשיח כבר התקיימה במלך חזקיהו[18]. לפי זה יש שביארו את דברי רבי הלל בצורה חיובית שמכיוון שזכו ישראל ליעודים הגשמיים בימי חזקיהו ממילא בזמן הגאולה יחיו המתים ומיד "כבוד ה' יראה עליהם"[19]. אולם יש מהראשונים[20] שביארו את דברי רבי הלל שכוונתו לשלול את הגאולה עצמה שלא יזכו בה כלל. דעה נוספת יש בזה, שלא עלתה על דעתו של רבי הלל שאין 'משיח' כי אם שמשיח שעתיד לבוא, לא יבוא בזכות ישראל לפי שרבי הלל טען שישראל אבדו זכויותיהם בזמן המלך חזקיהו. והוא יבוא רק מצד שיגיע זמן הגאולה[21].
להלכה פסק הרמב"ם[22] שהגאולה תבוא על ידי משיח וכל מי שאינו מאמין בו או שאינו מחכה לביאתו הוא כופר ואפיקורס[23].וכתב החתס בשותו תשובה אחרונה בחלק יוד שמי שסובר כהלל הה כופר
שמותיו
המשיח נקרא בשם "משיח"[24] או "מלך המשיח"[25], או "משיח בן דוד"ראה אגק רשב הנס' בהערה 96 ומבאר זאת [26], או "בן דוד" סתם[27]
מקור המונח משיח
המילה "משיח" מקורה מן השורש מ. ש. ח, שמשמעותו משיחת אדם בשמן המשחה, כביטוי לכניסתו לתפקיד רם מעלה[28]. כך נקרא בתורה[29] הכהן הגדול "הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ", מפני שהוא "הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"[30]. במקרא מתוארת גם משיחתם בשמן של מלכים, כמו שאול, דוד ושלמה, ולפיכך דוד מכנה את שאול "מְשִׁיחַ ה'"[31], ואף דוד עצמו מכונה פעמים רבות "משיח". בהשאלה, נאמר הכינוי "משיח" גם על הנשלח על ידי ה' לתפקיד כלשהו, כמו כורש מלך פרס[32]: "כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ", כביטוי לכך שמלכותו זכתה לסיוע שמיימי כדי להשיב את עם ישראל לארצו ולכונן את בית המקדש השני[33]. גם הנביא ישעיהו עצמו "נמשח" במובן זה[34]. האברבנאל מוסיף כי משיח ראשי תיבות: מנחם, שילה, חנינא וינון - שמותיו העיקריים של משיח[35]. אדמו"ר הזקן אמר כי משיח פירושו: 'מ' שיח'; בפירוש אמרה זו נאמרו כמה ביאורים[36].
שאר שמותיו
שמו של משיח נברא קודם בריאת העולם[37], "וסימנך: בראשי"ת - בראשונה ראה תורה אף שם ינון[38]". המדרש[39] מספר כי הוא נקרא בשם לפני שנולד, ובמקום אחר[40] כתוב ששמו יתחדש לעתיד לבוא. עוד מובא[41], כי שמו חקוק על אבן יקרה שנמצאת על-גבי המזבח ועל אבן השתיה.
במקורות מופיעים שמות וכינויים נוספים למשיח[42]: בר נפלי, חיורא דבית רבי[13], חנינא[13], ינון[13], שילה[13], אבי עד[43], אליהו, אפרים, גיבור, דוד, זרובבל, חיים, חליא, ילד, נהירא, נחש, פלא, צמח, צדק, יוסף יצחק[44], מנחם[45] מענדל[46][47].
דרגת נשמתו
על דרגתו דרשו חז"ל את הפסוק[48]: "הנה ישכיל עבדי ירום ונשיא וגבה מאוד" שיש ברוממות זו חמש דרגות, שהוא מרומם מאברהם אבינו, מנושא ממשה רבינו וגבוה ממלאכי השרת[49]. "וגבה מא"ד" אותיות אדם שהוא יהיה מנושא מאדם הראשון[50]. ועל נשמתו אמר דוד המלך[51] "חיים שאל ממך נתת לו", שחייו - נשמתו, אתה בעצמך - האין סוף בעצמו - נתת לו. (מה שאין כן נשמות של צדיקים אחרים על אף רוממותם אינם מאור אין סוף בעצמו כי אם מספירות (חכמה, מלכות וכיוצא בזה)).
דרגת נשמתו הגבוהה באה לידי ביטוי הן באישיותו (חכמתו), במלכותו, בלימודו והשפעתו לעם ישראל.
המשיח בחינתו היא "נסיך אדם"[52] שעניינו הוא שהוא מופרש מהעולם הזה, אך עם זאת למלך המשיח יהיה גם את הבחינה של "רועה" שהוא להשפיע וללמד את ישראל תורה[53].
שורש נשמתו למעלה
בשורש נשמתו נאמרו כמה וכמה דרגות זו למעלה מזו:
- שורש נשמתו הוא מפנימיות עתיק יומין - פנימיות הכתר[54] ושרשו למעלה מחכמה עילאה, שזהו שכתוב[55] "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים" ודרשו חז"ל[דרוש מקור]: "זה רוחו של מלך המשיח" שרוחו גבוהה "על פני המים" מעל דרגת החכמה (לפני התחלקותה על ידי הרקיע)[56].
- שורשו מהוד דעתיק שדווקא בספירת הוד מתגלה עומק ופנימיות עתיק (מלכות דאין סוף)[57].
- בשונה מנשמת המלכים כדוד המלך ששרשם במלכות דאצילות שרש מלכותו היא ממלכות דא"ק[58].
- ומשיח יהיה מרכבה למלכות דאין סוף ממש שלפני הצמצום. ויקבל מחכמה דמלכות דאין סוף (שהוא למעלה מכל סדר השתלשלות - משפיע ומקבל ולכן על ידו יושפע השפעה שווה לכל ישראל ש"לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי").
מובא[59] כי בנשמת משיח מאירה בחינתו של אדם הראשון קודם שחטא בחטא עץ הדעת, ובגאולה תאיר הארה רוחנית זו לכל יהודי. אמנם בריבוי מקומות מובא שבאמת במשיח יאיר דרגה גבוהה יותר (וכנזכר לעיל) מדרגת אדם הראשון שלפני החטא (שלכן אד"ם ראשי תיבות אדם דוד משיח על פי סדר אמנם על משיח נאמר מא"ד בסדר אותיות שמורה על גילוי ללא הגבלות)[60].
יחידה
נשמתו של משיח היא (הבחינה הנעלית מבין חמש הדרגות שבכל נשמה), בחינת יחידה הכללית של עם ישראל[61], הכוללת ממילא את כל נשמות ישראל - מצד בחינת 'יחידה' שבנשמתו של כל יהודי, ובכח זה, יש לו את היכולת לגאול את כל עם ישראל[62][63]., נשמתו היא נשמה כללית, שניצוץ ממנה קיים אצל כל יהודי.
בעומק יותר עניינו של משיח הוא עצם הנשמה שלמעלה אפילו מדרגת היחידה לפי שגם דרגת היחידה היא דרגה ותואר ועניינו של משיח הוא העצם שלמעלה משמות ותוארים.[דרושה הבהרה][64]
מאפייני אישיותו
| ערך מורחב – מידותיו של מלך המשיח |
מאפיינים פיזיים
על הפסוק "חכלילי עיניים מיין" - אומר ה'תרגום יונתן': "כמה יאין עינוהי דמשיח" - כמה יפות העיניים של המשיח.
חכמתו
על מלך המשיח נאמר[65] "ונחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה.. רוח דעת ויראת ה'", הרמב"ם כותב[66] כי מלך המשיח "בעל חכמה יהיה יתר משלמה" עליו נאמר[67] "ויחכם מכל אדם". וכן הנביא מתארו: "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאוד" דרגת חכמתו היא מדרגת החכמה שבאין סוף שלפני הצמצום והפרסא (משאין כן חכמת משה ושלמה שהוא מדרגות שלאחרי ההבדלה והצמצום)[56]
(בנוסף לגדולתו בתורה, בקי הוא גם בשאר חכמות העולם.[דרוש מקור])
יחוסו
למלך המשיח יחוס מכובד[68], הוא מזרע יהודה[69] ותמר[70], מנשה[71] ודן[72], הוא צאצא לנחשון בן עמינדב, לרות, אשת נינו, ולעמה מואב[73], דוד[74] ושלמה המלך[75], וזורבבל בן שאלתיאל[76].
[מצד יחוסו לדוד ושלמה, יהיו אצלו שני העניינים: עניין 'דוד' - מלכות, ועניין 'שלמה' - שלום.]
בספרות התורנית נידונה השאלה האם משיח צריך להיות מזרע דוד המלך מזכרים או מנקבות; באחרונים משמע שמוכרח שיהיה דווקא בן אחר בן; אמנם ישנם חולקים וסוברים שאפשר ויהיה מנקיבות[77].
הרמב"ם כותב[78] שמשיח מוכרח להיות מזרע דוד ומזרע שלמה; הוא מתבסס עה"פ[79] (בנוגע לשלמה): "וכוננתי את כס מלכותו עד עולם".
בשאלה זו ישנה גם-כן פולמוס רחב[80]. לשיטת הסובר שמשיח הינו דווקא בן אחרי בן, פשוט שמשיח הוא גם מזרע שלמה, דהרי לא נשתייר מבניו הזכרים דדוד אלא יואש - שהוא מזרע שלמה[81], לשיטה שמשיח יכול להיות גם מנקבות הרי אינו מוכרח שמשיח מזרע שלמה.
מדברי הרבי[82] משמע שלמסקנה משיח מוכרח להיות (גם) מזרע שלמה.
ענווה
אחת המעלות הבולטות במלך המשיח היא הענווה; למרות שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם האבות ומשה רבינו, עם כל זה יהיה בתכלית הענווה והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים[83]. זו גם משמעותה הפנימי של תיאור ביאתו של משיח כ"עני ורוכב על חמור"[84] שיחד עם זה שיהיה בתכלית התוקף וההתנשאות יהיה אצלו תנועת הענווה והביטול כעני ורוכב על חמור[85][86].
מלכות
משיח הוא מזרע דוד המלך, והוא מאותם שיש להם ממשלה בזמן הגלות כרבינו הקדוש[87]. והוא לפי שתכונת המלכות שלו היא תכונה עצמית בו ועוד קודם להתגלותו כמלך המשיח יש בו כבר תכונת המלכות[88].
נבואה
בנוגע למעלת הנבואה של מלך המשיח, ישנם בחז"ל מדרשים חלוקים. בצורה מפורשת הגדיר זאת הרמב"ם שמעלת משיח צדקנו תהיה מעולה ממעלת הנביאים, זולת משה רבנו שיהיה למעלה ממשיח[89].
לעומתו סוברים אחרים וביניהם הרבי כי מעלת מלך המשיח תהיה יתרה אף על מעלת משה רבנו[90].
יש דעה נוספת, שאף שמלך המשיח ירום ממשה בממשלה וגדולה, כי ישב על כסא ה', אולם במעלה והשגת הנבואה גדול משה ממלך המשיח[91].יעויין בכז שערי הגאולה מהדורה חדשה חב עמוד סה ואילך וראה סיפור נפלא מאדהז במעלת משיח ומשר שיחת שמחת בית השואבה תשכד
הנהגתו
"מלך" המשיח
|
| ערך מורחב – מלכותו של מלך המשיח |
מפסוקי התורה ונבואת הנביאים למדים שהמשיח יהיה מלך. מלכותו הוא עיקר מציאותו (עד שעצם מציאותו של משיח היא רוממות מלכותו ואינו רק תכונה או תואר שמתכנה בה) משום שעל פי ההלכה משמעות ביאת המשיח הוא לא רק יעוד טוב בלבד, אלא זמן בו תממש בפועל נצחיות התורה וקיומה בשלימות על ידי שתחזור המלכות לישראל[92]. מלכותו תהיה בשיא השלמות בכל התחומים.
גם השפעתו בעבודת ה' של העם תהיה לאין ערוך לפי גודל מעלתו שלכן ביטול העם כלפיו תהיה במידה הגדולה ביותר ויפעל גם בנשמות הגבוהות ביותר ביטול ויראת שמים[93].
המשיח יכהן כמלך כבר בזמן הגלות עוד קודם הגאולה בפועל בזמן המוגדר כחזקת משיח[94]. מלכות זו לא תהיה על פי בית דין ולא על פי נביא[95] וגם לא תהיה על ידי משיחה בשמן. אלא תהיה על ידי שיקבלו ישראל מלכותו עליהם ואת עצמם לעבדים אליו[96].
בונה המקדש
|
| ערך מורחב – בית המקדש השלישי |
בבניין בית מקדש השלישי ישנן מדרשות חז"ל מחולקות. במקומות שונים[97] נאמר שירד בנוי מהשמים. ובמקומות אחרים[דרוש מקור] כתוב שיבנה על ידי העם. הרמב"ם[98] פוסק שחלק מפעולותיו של המשיח (שהוא גם חלק מפרטי הזיהוי מי הוא המשיח) הוא בנין בית המקדש.
בניין המקדש הוא חלק מגדריו ההלכתיים של מלך המשיח לפי שבזה מביא שלמות בקיום המצוות, במצוות התלויות בבניין המקדש כמצוות הקורבנות וכדומה[92].
בנין המקדש קודם לקיבוץ הגלויות[99].
ומקבץ נדחי ישראל
|
| ערך מורחב – קיבוץ גלויות |
מלך המשיח עתיד להחזיר את כל בני ישראל מקצווי תבל על אדמתם[100]. ועל שם זה נקרא[101] "כוכב"[102]. פעולה זו תעשה דווקא לאחרי בנין בית המקדש.
עיקר ביאת המשיח יתרחש דווקא לאחרי קיבוץ הגלויות לפי: שעיקר מלכותו תחל דווקא לאחרי קיבוץ גלויות כשבני ישראל על אדמתם ויהיו תחת סמכותו וימלוך עליהם ועל העולם כולו. (וכן בעצם המלכות שדווקא לאחרי הפעולות אלו מתגלה מלכותו העצמית[103]). גם הגלויים האלוקיים שיאירו על ידו יהיו דווקא לאחרי קיבוץ גלויות לפי שתוכן הקיבוץ הוא גמר ושלימות עבודת הבירורים וכשיושלם העבודה יאיר גילוי נעלה יותר על ידי משיח[104].
בגדרי ההלכה קיבוץ הגלויות על ידי המשיח הוא השלב הסופי בביאת המשיח[98] לפי שענינו הוא להביא שלמות בקיום המצוות (כנ"ל) ועל ידי קיבוץ הגלויות יתקיימו כל המצוות שחיובם רק בשעה שכל ישראל על אדמתם כשמיטה ויובלות[92].
מחזיר המשפטים
הרמב"ם כותב "שחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם" דבר זה יעשה על ידי מלך המשיח, שמלכי בית דוד יושבים ודנים את ישראל[105]. ומתפקידיו של המלך לעשות משפט[106].
לדעת הרדב"ז בנוסף לזה שיחזיר המשפטים במשפטיו יסמוך בית דין ויקים סנהדרין שידונו בכל דיני התורה בד מיתות וכיוצא בזה[92]. אך הרבי מעיר[107]שמדברי הרמב"ם בפירוש המשנה נראה שחידוש הסנהדרין יהיה לפני ביאת המשיח.
"רב" - מלמד תורה
|
| ערך מורחב – תורתו של משיח |
בנוסף להיותו "מלך" המשיח יהיה גם רב שילמד תורה עם כל עם ישראל וכדברי הרמב"ם[108]:
שֶׁאוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּעֲמֹד מִזֶּרַע דָּוִד בַּעַל חָכְמָה יִהְיֶה יֶתֶר מִשְּׁלֹמֹה. וְנָבִיא גָּדוֹל הוּא קָרוֹב לְמשֶׁה רַבֵּנוּ. וּלְפִיכָךְ יְלַמֵּד כָּל הָעָם וְיוֹרֶה אוֹתָם דֶּרֶךְ ה'. וְיָבוֹאוּ כָּל הַגּוֹיִם לְשָׁמְעוֹ.
ועל ידי משיח תתגלה שורש התורה כפי שהוא למעלה משרש האצילות - חכמה סתימאה והוא פנימיות וסודות וצפונות וטעמי התורה. משיח שיגלה את התורה כפי שהיא בשרשה בעצמות המאציל יגלה אותה באופן של ראיה כלשון הפסוק[דרוש מקור]: "והיו עינך רואות את מורך" ובזה יגלה את עצם התורה שיתגלה לכל ישראל בשווה ממש שלכן אחד היעודים הוא ש"לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי" (וגם ענין זה שייך לזה שמשיח הוא "מלך" שלימודו עם העם הוא לא על ידי דעת והשגה כי אם בראיה "באור פני מלך")[109]. על ידי לימוד באופן זה יוכל ללמד את כל ישראל כולם[110]
גילוי זה יהיה על ידי מלך המשיח לפי ששרש נשמת משיח הוא מפנימיות עתיק יומין מעצמות המאציל. אולם יחד עם זה שהוא ישפיע לבני ישראל דעת ותורה הוא עצמו יהיה גבוה מהם מפני "לו בעצמו יתגלה הרבה יותר לאין קץ ותכלית ממה שיוכל הוא לגלות לעם" ומצד זה הוא יהיה מלך עליהם ומרומם מהם[58].
על שם תפקיד ופעולה זו מתואר המשיח בשם "נשיא" ובתואר "רב" ונקרא אף "רועה" ומטעם זה מתייחסת נשיאותו לדוד המלך לפי שבדוד המלך דווקא האירה המלכות באופן פנימי.
אך פעולה זו אינה עיקר עניינו[111]. משום שעיקר ענינו הוא "מלך" ואף על פי כן לאחרי שיסיים תפקידו כמלך "לשבור זרוע הרשעים" ול"תקן העולם" עיקר פעולתו תהיה ללמד תורה את כל העם ואז יהיה עיקר ענינו[112] ללמד תורה את כל העם[113][114].
ביאתו וסדר התגלותו
משיח בזמן הגלות
|
| ערך מורחב – משיח שבכל דור |
משיח הינו ילוד אישה הנמצא בזמן ומקום הגלות וסובל מהגלות וכשמגיע הזמן הרי הוא מתגלה אל בני ישראל ומולך עליהם וגואלם (כדלהלן). הגמרא[115] מתארת שכבר בתשעה באב במהלך חורבן בית המקדש, נולד הצדיק הראשון בעל הפוטנציאל המשיחי, (זמן עיבורו החל בתאריך תחילת המצור על ירושלים עשרה בטבת[116]). הכוונה בלידה זו הוא למצב בו מוכן המשיח להתגלות, ולגאול את עם ישראל[117][118].
רבי עובדיה מברטנורא בפירושו למגילת רות[דרוש מקור: ?.] כותב: "בכל דור ודור נולד אחד מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל". ובשו"ת חתם סופר[119]: "ומיום שחרב בית המקדש מיד נולד אחד הראוי בצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו, ואז יערה עליו רוחו של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בואו". ב'פרי צדיק' לרבי צדוק הכהן מלובלין[120] כתוב: "בכל דור יש נפש אחת שראויה להיות משיח אם יהיה הדור זכאי".
התגלותו
|
| ערכים מורחבים – בחזקת משיח, משיח ודאי |
הרמב"ם בפסקיו[121] מתאר את אופן התגלותו של המשיח וזיהויו על ידי העם. לפי תיאורו יהיו שני שלבים בהופעתו: בתחילה יהיו בו סימנים ראשוניים למלכותו, התאמתו לנתונים הבסיסיים הנדרשים ממנו בשלב זה הרי הוא "בחזקת משיח". אמנם במצב זה הוא עדיין אינו 'משיח' לפי שפעולות אלו הם פעולות של כל מלכי ישראל. רק לאחר מכן, עם השלמת תפקידיו של המשיח, יתברר כי הוא "משיח בוודאי" שגאל את ישראל.
ההבדל בשלבים אלו הוא לא רק ביחס לפעולות שלו, אלא גם בעיקר באישיותו שלו שעיקר מעלתו כמלך המשיח יהיה דווקא לאחרי השלב השני כשיהיה משיח ודאי[122][123]. שתי שלבים אלו שבמלך המשיח הם על דרך שתי התקופות שבימות המשיח תקופה הראשונה שבה לא יהיה שינוי במנהגו של עולם ועניינה תיקון העולם. ותקופה השנייה שבה יהיו שינויים ועליה בקדושה עצמה. כך גם שני השלבים במלך המשיח בחזקת משיח - עניינו תיקון העולם. ובשלב השני - משיח ודאי - עניינו בגאולה עצמה בנית המקדש וכו'[124]
הרמב"ם קובע שבשום שלב לא יצטרך לעשות אותות ומופתים ושינוי הטבע בכדי להוכיח את משיחיותו, והסיבה לזה - כפי שהרבי מבאר בדבריו - היות והמשיח תוכנו שלימות התורה לכן הסימנים לזהותו הם בפעולותיו בתחום זה להביא שלימות בקיום התורה[92].[דרושה הבהרה]
לפי המדרש[125] אמונת העם במלך המשיח בעת התגלותו לא תהיה בהכרח שוויונית עד שיהיו שיאמינו בו ו"הוא אוכל שרשי רתמים ועלי מלוחים. וכל מי שאינו הולך אחריו, הוא הולך ומשלים לאומות-העולם" ובמדרש אחר מסופר[126] שבעת התגלותו מכריז מלך המשיח ואומר "ואם אין אתם מאמינים, ראו באורי שזרח עליכם".
במדרשים תיאורים רבים אודות אופן התגלותו, מיד עם הגיעו יפתח מלך המשיח ב'שלום'[127], וכל עם ישראל יענה לו 'שלום עליכם'. בנוסף לכך, מלך המשיח יאמר שירה לפני הקדוש ברוך הוא[128], יוריד את המן ויעלה את המים מהבאר - כמו משה רבינו, הגואל הראשון[129]. כמו כן אם משיח יבוא "בעיתה" הוא יבוא רכוב על חמורו של משיח, ואם הוא יגיע לפני זמנו הוא יבוא על ענני שמיא[130].
מלך המשיח יתקן את אומות העולם לעבוד את ה' ביחד, שנאמר[131]: "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד".
בהשפעתו של המשיח ישנם שני שלבים: שלב הראשון, הוא באופן של מלחמה וניצחון יכוף כל ישראל לחיזוק התורה והמצוות, ילחם באומות וינצחם - באופן של שליטה. שלב השני הוא ישפיע אלוקות, יבנה בית המקדש וישפיע על האומות, עד שאומות העולם יבואו מעצמם ויכירו בה'[132].
חיים נצחיים
|
| ערך מורחב – חיים נצחיים במלך המשיח |
למלך המשיח יש חיים נצחיים, הרמב"ן[133] כותב כי הוא יאריך ימים "לעדי עולם", "לעולם לא ימות"[134], ואף "לא יטעום טעם מיתה"[135], כיוון ש"הקדוש ברוך הוא משקהו כוס סם של חיים"[136].
בתורת החסידות מוסברת הסיבה לחייו הנצחיים, כיוון שחיי משיח בן דוד מגיעים מ"אין סוף", לעומת חיי משיח בן יוסף, שאינם נצחיים[137], ודוד מלכא משיחא, שחייו שאולים מאדם הראשון[138].
בתלמוד[139] מובא שלפני גילוי משיח בן דוד שואלו הקדוש ברוך הוא: "מה אתה מבקש?", והוא עונה: "איני מבקש ממך אלא חיים", עונה לו הקב"ה: "חייך נצחיים", שכבר התנבא עליך סבך, דוד המלך[140]: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימים עולם ועד"[141].
האמונה במשיח
|
| ערך מורחב – האמונה בביאת המשיח |
האמונה בביאת המשיח (ובגאולה השלימה[142]) היא חובה על כל אחד מישראל. אמונה זו כוללת גם את האמונה שביאתו מציאותית בכל רגע' כלומר שהאמונה היא לא רק שהוא יבוא אי פעם כי אם גם לחכות לה בכל עת[143]. וכפי שמבארו הרמב"ם בפירושו על המשניות[144]שבנוסף לזה "שיאמין ויאמת שיבוא" גם "לא יחשוב שיתאחר" שלא יעשה חשבונות שיביאו אותו להרחיק זמן ביאת המשיח. שמכיוון שלא נקצב לביאתו זמן זו ראיה שיכולה להיות תמיד בין בזמן קרוב ובין בזמן רחוק[145]. ולכן חלק מהאמונה היא להאמין שהוא יכול לבוא בכל עת. ולצפות לביאתו בכל עת מתוך בטחון גמור בביאתו המידית[146][147]. באחד משיחותיו מבאר הרבי שרוב ישראל אינם שייכים לפעול בעצמם צפייה לגאולה בשל היעודים הרוחניים לכן חז"ל מאריכים אודות היעודים הגשמיים בכדי שיתעוררו בצפייה לגאולה[148].
מעיקרי הדת
הרמב"ם[143] כותב שהאמונה במשיח היא מיסודי הדת והוא אחד מי"ג עיקרים. הכופר באמונה זו הרי הוא כופר בתורה ובנותנה ובכל הנביאים שהתנבאו בזה[149].
הרבי מבאר - שטעמו של הרמב"ם הוא על פי הגדרתו שלו את המלך המשיח - שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה כנ"ל (שעתידה להתקיים בשלמותה) לכן הוא פרט נוסף בעיקרי הדת שהתורה נצחית[92].לעניין האמונה במשיח עכדדשיו ראה חח עהת פ' וירא ושם נבואה נפלאה בעניין על אשר חרפו כדוגמת דברי רשב במא' כל היוצא זה צל אחרי הערה 147
הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח
|
| ערך מורחב – הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח |
לפי דעתו של הרבי מליובאוויטש, "אין כל חיוב כלל לחפש מיהו משיח וכו' אבל מצות עשה מהתורה אהבת כל אחד ואחד מישראל, ושלילת המחלוקת וכו' בתכלית - ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו" (ציטוט ממכתב הרבי) וכידוע דעתו הקדושה (גם בשנת תנש"א ותשנ"ב, שאין לפרסם זהותו ולא כדעת הטועים השתנתה גישתו של הרבי כמו שרואים שאמר לדוד נחשון בתנש"א בנוגע לשאלתו האם הגיע הזמן לפרסם בעולם שהרבי הוא משיח ש"כפשוט מופרך לגמרי") שאין לפרסם זהות משיח. עם כל זאת ישנם חכמים שעושים קונצים (והרי גם על זה כתב הרבי שני מענות בנוגע לשליחת קונטרס שהוכיח את היות הרבי כמשיח של רשד"ב וולפא: "הנני מזהירו שיפסיק לדבר או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בענייני משיח, הן בשמו והן בשם אחר, על ידי שליח וכיוצא בזה – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם חס וחלילה יעשה משהו בזה, יידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל"
"ראו בפועל שעל ידי פעולותיו ומעשיו – הלהיב מחלוקת וכו', ומאות (ויותר) מבנ"י פסקו מללמוד דא"ח, נלחמים בהבעש"ט ותורתו בפועל... כת בי לא היה מפני חשש אולי כו' [תהיינה תוצאות שליליות], כי אם מיוסד על המפורסם שאלפים ויותר הפסיקו לימוד דא"חונלחמים בתורת הבעש"ט וכו' – על ידי הדיבור ופרסום הנזכר-לעיל") ומחליטים שעכשיו צריך לפרסם. ברור ופשוט שדעה זו מופרכת לגמרי ואין לה שום יסוד .
ראה גם
קישורים חיצונים
בספרות התורנית
- מהר"ל מפראג ספרו נצח ישראל חלק ב - מלך המשיח מעלתו זמנו הופעתו שיכותו לדוד המלך, גלות וגאולה ועוד.
- התמימים מיכאל פרידמן וסנדר וילשאנסקי, מלך המשיח, באתר אוצר החכמה
ספרי חסידות
- אדמו"ר האמצעי שער אמונה - פרק נה -סא - ילמד תורה: דרגתו, אופנו, ועוד.
- אדמו"ר האמצעי מאמרי אדמו"ר האמצעי - ויקרא א עמוד קצג ואילך - דרגת נשמתו, חכמתו, השפעתו בכלל ישראל בידיעת ה' ובהנהגתו.
- הצמח צדק דרך מצוותיך - מצוות מינוי מלך פרק ג - גדר מלכותו של מלך המשיח.
- אדמו"ר הרש"ב אגרות קודש - חלק א' אגרת קל - סדר הגאולה משיח בנין המקדש קיבוץ גלויות ועוד.
- הרבי לקוטי שיחות חלק יח - שיחה פרשת בלק (ב) - גדרו ההלכתי של מלך המשיח. (אידיש)
- הרבי לקוטי שיחות חלק לה - שיחה לפרשת ויגש (ג) - קיסר ופלגי קיסר במלכותו של מלך המשיח.
- הרבי לקוטי שיחות חלק לד - שיחה לפרשת שופטים (ג) - האמונה בביאת המשיח וודאותה.
מאמרים
- הרב גרשון אבצן, האם משיח יכול לבוא מן המתים?
- הרב שלום דובער וולף, סקירה תורנית: משיח שבכל דור
- הרב יואל כהן - האמונה בביאת המשיח
הערות שוליים
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 272 הערה 16 שבמשנה תורה לרמב"ם (הלכות מלכים פרק יא הלכה א) משמע שמפסוק זה למדים גם פרט זה וראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד 114
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 274 בהערה.
- ↑ ראה פירוש רבינו בחיי על הפסוק שמביא כן בשם המדרש. וכן כתב הרמב"ן בספר הגאולה שער א בשם רבותינו וראה מדרש אגדה על פסוק זה
- ↑ ראה תנחומא ישן ו. וראה ירושלמי תענית ד, ה. וראה דברים רבה א, יז.
- ↑ תרגום יונתן, רמב"ן בפירושו על התורה ובספר הגאולה, רשב"ם על הפסוק
- ↑ אבן עזרא על הפסוק (נראה לשיטתו שאין בתורה נבואה על 'מלך המשיח ורק בנביאים.)
- ↑ חזקוני ספורנו ועוד
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 114
- ↑ בראשית מט, י.
- ↑ בראשית רבה צ"ט י רש"י, רמב"ן, תרגום אונקלוס, על הפסוק ועוד.
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק לד עמוד 115 הערה 11
- ↑ לשון הרמב"ם הלכות מלכים פרק יא הלכה א'
- ↑ 13.0 13.1 13.2 13.3 13.4 סנהדרין צח, ב.
- ↑ סנהדרין צח עמוד ב. כן היא גם דעת הרמ"א בד"ה "אמר רב יהודה אמר רב".
- ↑ ראה ערך מלכותו של מלך המשיח בפרטי ההנהגה של מלך המשיח יותר מדוד המלך.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל"ה שיחת פרשת ויגש (ג)
- ↑ סנהדרין צט, א
- ↑ ספר העיקרים בתחילתו.
- ↑ חידושי הר"ן סנהדרין שם. הובא בלקוטי שיחות שם.
- ↑ ראה חידושי יד רמ"ה בגמ' שם
- ↑ דעת אברבנאל בראש אמנה פרק הארבע עשר.
- ↑ הלכות מלכים פרק י"א הלכה א'.
- ↑ והסכימו כל הפוסקים (אף שדנו אם הוא עיקר בפני עצמו) ראה להלן 'האמונה במשיח'.
- ↑ עי' פסחים ה א; מגילה יב א; סנהדרין צח ב ועוד בכמ"ק.
- ↑ עי' ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד; מדרש רבה על שיר השירים פ"ב ז; רמב"ם מלכים פי"א ה"א ועוד.
- ↑ עי' סוכה נב ב ועוד, ועי"ש שהוזכר גם משיח בן יוסף שיבא לפני משיח בן דוד, וכ"ה בכמה מדרשים. ועי' ליקוט כל מאמרי חז"ל וד' הראשונים והאחרונים, על מציאותו ופעולותיו של משיח בן יוסף, בהקדמה לס' קול התור, בהתקופה הגדולה להרמ"מ כשר, עמ' תכא - תלא.
- ↑ עי' ערובין מג א; יבמות סב א; סנהדרין צח א; נדה יג ב; רש"י סנהדרין צז א ד"ה ושני אלפים, עי"ש בגמרא על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'
- ↑ ספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 201.
- ↑ ויקרא פרק ד, ג
- ↑ במדבר פרק לה, כה
- ↑ שמואל א כד, ו
- ↑ ישעיהו פרק מה, א
- ↑ כדברי הפסוק הקודם (פרק מד פסוק כח): "הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד".
- ↑ ישעיהו סא, א
- ↑ דון יצחק אברבנאל בספרו 'ישועות משיחו', ב, ג'.
- ↑ ספר השיחות תש"ד עמ' 110.
- ↑ פרקי דרבי אליעזר פרק ג'.
- ↑ אגרא דכלא, צירופי בראשית.
- ↑ מדרש חסירות ויתירות, בראשית, י"ד.
- ↑ מדרש שלושה וארבעה, א' מ"ח.
- ↑ ילקוט הראובני בראשית א' ב'.
- ↑ חלקם נתבאר בספר נצח ישראל להמהר"ל.
- ↑ הרמב"ם באגרת תימן.
- ↑ "ואנן (חסידים) נעניה אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאנו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו) - יוסף שמו, שנאמר "יוסיף אדנ-י שנית ידו גו' ואסף נדחי ישראל גו'", יצחק שמו, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". (שיחת שבת פרשת תזו"מ תנש"א הערה 67).
- ↑ פ"י דסנהדרין. בדפוסים של תלמוד בבלי שבידנו מופיע השם "(מנחם) בן חזקיה", אבל במקומות אחרים (ירושלמי, ואיכ"ר שנסמנו להלן) מופיע 'מנחם' סתם, וייתכן שזוהי הוספת המדפיס (דבר מלכות לפרשת תזו"מ שוה"ג להע' 67)
- ↑ "מנחם מענדל, שמו של משיח צדקנו וכינוי השם" - ספה"ש תנש"א חלק א' עמ' 14.
- ↑ מלך המשיח, "שמותיו", עמ' 9 - 16.
- ↑ ישעיה נב, יג.
- ↑ מדרש תנחומא, תולדות פרק יד, וכן נוסחה דומה בילקוט שמעוני זכריה, פרק ד, רמז תקעא
- ↑ דרך מצוותיך מינוי מלך. ועוד
- ↑ תהלים כא, ה.
- ↑ סוכה נ"ב, ע"ב.
- ↑ ספר המאמרים תרס"ט עם' לט, ותורה אור מקץ יג ג.
- ↑ שער האמונה פרק נו.
- ↑ בראשית א, ב.
- ↑ 56.0 56.1 מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא א, עמוד קצ"ה.
- ↑ סידור עם דא"ח שער הל"ג בעומר ד"ה להבין שרשי הדברים (ושם בשם המשנת חסידים[דרוש מקור]).
- ↑ 58.0 58.1 דרך מצוותיך מצוות מינוי מלך.
- ↑ ר' הלל מפאריטש, פלח הרימון על חומש ויקרא דף תק"ה.
- ↑ ראה לדוגמא מאמר דיבור המחיל איכה תשל"א.
- ↑ רמ"ז לזח"ג רס, ב (נדפס במקדש מלך קצ, ב). ל"ת להאריז"ל עה"פ (בראשית ה, כב) ויתהלך חנוך. ועוד.
- ↑ לקוטי שיחות ח"כ עמ' 522.
- ↑ ראה גם בקונטרס עניינה של תורת החסידות, משיחת י"ט כסלו תשכ"ו, אות ה' ואילך.
- ↑ שיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב.
- ↑ ישעיהו יא, ב
- ↑ הלכות תשובה ט, ב
- ↑ מלכים א' ה, יא
- ↑ ילקוט מעם לועז, תהלים, ח"א, עמ' רע"ג.
- ↑ ילקוט שמעוני, ויחי, מ"ט, ק"ס.
- ↑ בראשית רבה, פ"ה, א.
- ↑ במדבר רבה, י"ד, א'
- ↑ ילקוט שם.
- ↑ במדב"ר שם, נצח ישראל פל"ב, מסכת סנהדרין, צ"ג, ב'.
- ↑ רמב:ם הלכות מלך המשיח פי"א.
- ↑ על פי פירוש המשניות לפ' חלק, אלא שיחוסו לשלמה אינו מוכרח - עיין בארוכה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, אדר תשס"ג - ברשימתו של התמים מנחם מענדל פלדמן.
- ↑ מצו"ד, חגי, כב, כ"ג.
- ↑ בארוכה ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש הנ"ל.
- ↑ פירוש המשניות הקדמה לפ' חלק, אגרת תימן פ"ג, ספר המצוות מצווה ל"ת שס"ב, ועוד.
- ↑ ש"ב, פ"ז, פס' י"ב.
- ↑ ראה באריכות קובץ הערות הנ"ל, ובס' שערי ישיבה ח"ה.
- ↑ ימות המשיח בהלכה במקומו.
- ↑ ליקוטי שיחות חכ"ה עמ' 112, ובשיחת פ' אמור ה'תנש"א
- ↑ על פי היום יום לא' אב, ועוד.
- ↑ זכריה ט, ט. וראה סנהדרין צח, א.
- ↑ התוועדויות תשד"מ חלק ג עמוד 1618.
- ↑ בנוגע לאיך שיהיה בפועל שייך שני אופנים, כמבואר בגמרא סנהדרין שם (וראה בשיחה שבזמננו בוודאי יהיה עם ענני שמיא).
- ↑ מהרש"א סנהדרין צ"ח ב.
- ↑ וראה התוועדויות שנת תשנ"ב כרך א' תשרי - כסלו באתר אוצר 770 שיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב, שלכן כש"יעמוד מלך" מתגלה בזה "עצם" מציאותו - מלך בעצם. וראה להלן בפנים.
- ↑ אגרת תימן לרמב"ם.
- ↑ על פי מדרש תנחומא תולדות סימן יד.
- ↑ עקידת יצחק לפרשת וישב; ענף יוסף אברבנאל ישעיה נב.
- ↑ 92.0 92.1 92.2 92.3 92.4 92.5 לקוטי שיחות חלק י"ח עמוד 182 שיחה לפרשת בלק
- ↑ תורת מנחם התוועדות שבת בראשית תשמ"ב
- ↑ תורת מנחם התוועדויות תנש"א חלק ג עמוד 159 הערה 66 על פי הרמב"ם הלכות מלכים פרק יא
- ↑ לקוטי שיחות חלק ח' עמוד 361 בהערה.
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק ח' שם וראה לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 ובשולי הגליון שמשמעות שם שחיסרון יש בזה שאינו מלך על ידי נביא ובית דין. ועל כל פנים דין מלך יש רק או על ידי נביא או על ידי קבלת מלכותו על ידי כל ישראל (או רובו) ראה רדב"ז הלכות מלכים הלכות מלכים פרק ג הלכה ח' וראה לקוטי שיחות חלק טז עמוד 304 ולקוטי שיחות חלק כא עמוד 196. (באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א עמוד שי שלא יהיה לו דין מלך עד לאחרי קיבוץ הגלויות ובהכרח שגדר מלך יהיה קודם כהרמב"ם, שימלוך בחלק מישראל שיהיו בטלים אמנם דין "מלך ישראל" יהיה בקיבוץ גלויות שיקבלו כולם מלכותו).
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק יח בין המצרים (שיחה אחרונה) וראה התוועדות תשל"ט המצויין שם.
- ↑ 98.0 98.1 רמב"ם הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד'.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' מכתב ק"ל
- ↑ רמב"ם פרק יא מהלכות מלכים, וראה מדרש רבה שיר השירים על הפסוק השבעתי אתכם, חולין דף סג ע"א ("אשרקה להם ואקבצם" קודם אשרקה - ביאת המשיח ואחר כך ואקבצם) ספר הזהר - שמות דף ט ע"א.
- ↑ במדבר כד, יז
- ↑ רמב"ן שם.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כז ראה לעיל בפנים הערך.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב עמוד שי.
- ↑ רמב"ם הלכות מלכים פרק ב הלכה ה.
- ↑ ראה רמב"ם הלכות מלכים סוף פרק ד ורמב"ם הלכות סנהדרין פרק ב הלכה ה.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ט' עמ' 105 הערה 74
- ↑ רמב"ם הלכות תשובה פרק ט הלכה ב.
- ↑ ראה בכל זה בספר שער אמונה לאדמו"ר האמצעי פרקים נ"ו עד ס"א.
- ↑ תורת מנחם חלק ט"ז עמ' 139.
- ↑ אלא עניין המלכות. שיחת שבת בראשית תשמ"ב, התוועדויות חלק ב' עמ' 292
- ↑ גם אז יהיה עיקר עניינו "מלך" מצד השפעותיו בביטול העם (כדלעיל מלך על פי החסידות). (לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210 הערה 36).
- ↑ לקוטי שיחות חלק לה עמוד 210.
- ↑ ראה שפר השיחות תש"נ חלק א עמוד 222 הערה 107.
- ↑ אריכות וסיפור בזה - ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד.
- ↑ ספר השיחות תשנ"ב חלק א' עמ' 230.
- ↑ ספר השיחות תנש"א חלק ב' עמ' 744 הערה 93; וראה תורת מנחם התוועדויות תנש"א חלק ד עמוד 134 הע' 93
- ↑ וראה בספר נצח ישראל למהר"ל פרק כ"ו מבאר ביאור הלידה (שאינה לידה גשמית רק) שאז נעשה ראוי העולם למשיח עיי"ש וראה בספר ישועות משיחו העיון השני פרק א.
- ↑ חלק ו', סימן צ"ח ד"ה הריני נזיר.
- ↑ פרשת דברים, אות י"ג.
- ↑ בשונה משאר התיאורים המובאים בשאר המקורות שאינם פסק הלכה שאינם בהכרח שיהיו בפועל פסקי ההלכה שברמב"ם ואין חולק בהכרח שכך יהיה.[דרוש מקור]
- ↑ אגרות קודש הרש"ב חלק א עמוד שי.
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק יח עמוד 281 הערה 66.
- ↑ ספר השיחות תש"נ חלק א עמוד 222 הערה107
- ↑ במדבר רבה יא, ג.
- ↑ ילקוט שמעוני על ישעיה רמז תצט.
- ↑ תוספות יום טוב בסוף מסכת עוקצין
- ↑ מדרש תהלים.
- ↑ קהלת רבה, א, ט, א.
- ↑ סנהדרין, צ"ח, א
- ↑ צפני' ג', ט'.
- ↑ משיחת הרבי ליקוטי שיחות חלק י"א ע' 283
- ↑ כתבי הרמב"ן חלק א' עמ' שכ"ה.
- ↑ ברכת שמואל עה"ת, חומש בראשית, פ"ב פ' סט"ז.
- ↑ אוצר המדרשים (אייזנשטיין), ב, י'.
- ↑ מדרש "אותיות דרבי עקיבא" חלק א' ד"ה 'דבר אחר'.
- ↑ תורת חיים לאדמו"ר האמצעי, פרשת ויחי דף ק"ו
- ↑ ומה שנאמר "דוד מלך ישראל חי וקיים" אין הכוונה על דוד המלך כי אם על נינו, מלך המשיח. מאמרי אדמו"ר הזקן - נביאים, ד"ה "לםרבה המשרה ושלום אין קץ".
- ↑ מסכת סוכה, נ"ב.).
- ↑ תהלים, כ"א, ה'
- ↑ נצחיות מלך המשיח
- ↑ הפסוק הראשון שהביא הרמב"ם בספרו בהלכות מלכים הוא: "ושב ה' אלקיך, ואחר כך מוסיף, "ואף בפרשת בלעם נבא בשני ה'משיחים'" זה שהביא שני הפסוקים הוא לפי שהפסוק הראשון מדבר בגאולה עצמה (והוא כתוב בה במפורש ולא דרשת חז"ל) והפסוק השני מוכיח שהגאולה תהיה על ידי מלך המשיח דווקא ומזה מוכח ששני פרטים באמונה א. גאולה ב.מלך המשיח. - לקוטי שיחות כרך ל"ד דברים עמוד 114 באתר אוצר 770 וראה שיחת הרבי, לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר עמוד 272 ובהערה 16 -17 באתר אוצר 770
- ↑ 143.0 143.1 רמב"ם פרק י"א מהלכות מלכים ומלחמותיהם
- ↑ סנהדרין פרק י' - 'היסוד השנים עשר'
- ↑ בית אלקים למבי"ט שער היסודות פרק חמישים
- ↑ שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה' סי' ח וראה קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך.
- ↑ בכמה משיחותיו של הרבי לומד כפשוטו שחלק מהחיוב להאמין הוא לחכות ברגש הלב ראה ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163. (אף שלכאורה יקשה מה שייך "עיקר" ברגש הלב).
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ז שיחה לפרשת בחוקתי בהערה.
- ↑ האם דינו רק כופר או גם אפיקורס ראה לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר באתר אוצר 770 וראה בלקוטי שיחות חלק ל"ד שם שע"כ גם אפיקורס יש לו שהרי מפרש חלק ממצוות ה' שלא כפשוטן עיי"ש