חב"דפדיה

רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

גרסה מ־08:20, 22 ביוני 2012 מאת פיני (שיחה | תרומות)
פירוש נוסף ערך זה עוסק ברבי מליובאוויטש, האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד. אם התכוונתם לפירושים נוספים, ראו מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים).
רבי מנחם מנדל שניאורסון
[[קובץ:|250px]]
האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד
הרבי מליובאוויטש
לידה י"א בניסן תרס"ב
ניקולייב, רוסיה
מקום פעילות ארצות הברית
השתייכות חסידות חב"ד
רבותיו לוי יצחק שניאורסון, אדמו"ר הריי"צ
תלמידיו חסידי חב"ד ברחבי העולם
חיבוריו ליקוטי שיחות ועוד (ראה בהמשך)

רבי מנחם מענדל שניאורסון (נכתב באידיש שניאורסאהן. מכונה אדמו"ר שליט"א, הרבי מלובביץ', מלך המשיח או בקיצור הרבי) הוא הנשיא השביעי של חסידות חב"ד ומנהיג רוחני לעולם כולו וליהודים בפרט. נולד בניקולייב ביום י"א בניסן שנת תרס"ב (18 באפריל 1902) לרבי לוי יצחק וחנה שניאורסון וביום ג' בתמוז שנת תשנ"ד התכסה מעינינו. בקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מהתליך הגאולה ומצפים שהרבי יתגלה כמלך המשיח[1].

קורות חייו

הולדתו וצעירותו

 
הרבי בגיל שנתיים וחצי (תרס"ד)

רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ביום שישי, י"א בניסן תרס"ב (18 באפריל 1902)[2], בעיירה הרוסית-אוקראינית ניקולייב לרב לוי יצחק וחנה שניאורסון. אמו הייתה בתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי, רבה של ניקולייב, שהיה נכד של אדמו"ר הצמח צדק[3]. ביום י"ח בניסן נערכה הברית מילה והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב מאיר שלמה ינובסקי ויהודים רבים מניקולייב השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום[4]. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, האדמו"ר הצמח צדק.

בשנת תרס"ט התמנה ר' לוי יצחק לרבה הראשי של דנייפרופטרובסק (בעבר יקטרינוסלב) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.

כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; נגלה ונסתר, כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו רבי. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:

מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.

— מכתב משנת תשט"ז, למר יצחק בן צבי

בתקופת מלחמת העולם הראשונה (תרע"ד-תרע"ח), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי פולין שהגיעו בהמוניהם, בתקופת המלחמה, לדנייפרופטרובסק.

בקיץ תרפ"ב ביקר הרבי בחרקוב על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו דובער שניאורסון ובאותה הזדמנות גם ביקר בתומכי תמימים חרקוב[5]. בחודש חשוון שנת תרפ"ג נסע עם אחיו לרוסטוב אל אדמו"ר הריי"צ[6].

בשנת תרפ"ג הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם אדמו"ר הריי"צ במשך זמן, לאחר מכן נסע עם אדמו"ר הריי"צ לרוסטוב, שם שהה עימו במשך שבוע.

החל משנת תרפ"ד נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של אדמו"ר הריי"צ, מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ברוסיה הסובייטית. באותה תקופה הגדירו אדמו"ר הריי"צ כ"שר ההשכלה" שלו[7]. בחודש תשרי תרפ"ה נסע שוב ללנינגרד (בו שהה אדמו"ר הריי"צ באותן שנים עד צאתו מרוסיה), שם נכנס מספר פעמים אל הגאון הרב יוסף רוז'ין (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו סמיכה לרבנות. מאז הרבי היה משגר אליו מכתבים ומקבל מענות. בשנת תרפ"ו נסע בשליחות אדמו"ר הריי"צ לבקר בישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג. בחודש חשון תרפ"ז השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה בלנינגרד. בחודש סיוון תרפ"ז נאסר אדמו"ר הריי"צ. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה הרבי הריי"צ במלחובקה ורק חסידים בודדים הותרו לבקר שם והחתן הרבי הוזמן אל אדמו"ר הריי"צ ובמשך ימים שוחח שעות ארוכות בכל יום עם אדמו"ר הריי"צ.

בחודש תשרי שנת תרפ"ח ששה בדנייפרופטרובסק ובאסרו חג הסוכות נסע עם אמו לקורסק ומשם ללנינגרד. ביום א' פרשת בראשית עשה את דרכו לריגא שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש חשון השתתף באסיפת ועד לחיזוק התורה והדת (שנתייסדה על ידי חתנו ברוסיא והעבירה לריגא). בראש חודש טבת נסע לברלין עד חג הפסח. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת תרפ"ט (1929) נסע לריגא לחודש תשרי.

נישואיו

 
המקום בו נערכה החתונה בוורשא (מבנה הישיבה המקורי נהרס במלחמת העולם השניה)
 
הקדשת הרב מאיר שפירא על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: "מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' וישלח תרפ"ט בעיר ווארשא יצ"ו, מאת המחבר"
 
הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה

בשנת תרע"ט אמר אדמו"ר הרש"ב לבנו, אדמו"ר הריי"צ, אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של לוי'ק"[8]. ביום ו' בכסלו שנת תרפ"ט בא אדמו"ר שליט"א בקישורי שידוכים עם מרת חיה מושקא שניאורסון, בתו של אדמו"ר הריי"צ. החגיגה התקיימה בעיר ריגא[9]. בשבת פרשת ויצא, ביום י"א בכסלו, היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של אדמו"ר הריי"צ. לאחר התפילה התקיימה התוועדות עם אדמו"ר הריי"צ, בו אמר מאמר ד"ה "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".

שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום י"ד בכסלו, התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת תומכי תמימים וורשא. מסדר הקידושין היה אדמו"ר הריי"צ שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות[10]. במהלך סעודת החתונה עבר אדמו"ר הריי"צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק משקה ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב מנחם זעמבא והרב מאיר שפירא. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.

סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין). לאחר מכן רקדו אדמו"ר הריי"צ והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די והאדמו"רים נפרדו לשלום.

על הוריו של הרבי נאסר לצאת מרוסיה ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.

על יום נישואיו אמר הרבי:

היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את הגאולה האמיתית והשלימה

— תרגום מדברים שנאמרו בשיחה מיום י"ד בכסלו שנת תשי"ד‏ ‏‏‏[11]‏

אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון בוורשא וביום חמישי ט"ז בכסלו חזרו לריגא.

לאחר חתונתו הטיל אדמו"ר הריי"צ על הרבי להתוועד בשבתות מברכים ובימי חב"ד. כמו כן, החל אדמו"ר הריי"צ להפנות אל הרבי שאלות בהלכה, קבלה וחסידות והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים והכלל.

בברלין ופריז

 
הרבי בפאריז, בערך תרצ"ז
 
הרבי, אחרי הגעתו לארה"ב, עם אדמו"ר הריי"צ, תש"ב

בשנת תרפ"ט עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת גרמניה. באותה תקופה ביקש אדמו"ר הריי"צ מהרבי שיחד עם אחיו ר' ישראל אריה לייב, שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

בחג הפורים שנת תרצ"ב יצא הרבי להתוועד עם יהודים ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". בעקבות התערבותו של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק הסכימה המשטרה לשחרר אותו בערבות[12].

במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את אדמו"ר הריי"צ בריגא וכן השתתף בחתונת גיסתו מרת שיינא הורנשטיין, בעיר לנדורוב בפולין. בחודש תשרי תר"צ שהה בריגא, עם אדמו"ר הריי"צ ובשמחת בית השואבה, שמיני עצרת ושמחת תורה התוועד עם החסידים שם. בשנת תרצ"ב נסע בשליחות אדמו"ר הריי"צ לבקר את הרב חיים עוזר גרודזינסקי ובאותה שנה נפגש גם עם הרב ברוך בער לייבוביץ'. בשנת תרצ"ג נפגש עם הרב חיים אלעזר שפירא (ממונקטש, בעל ה"מנחת אלעזר") והרב שמעון שקופ.

בניסן תרצ"ג, בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה בגרמניה של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את גרמניה והיגרו לפריז. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. בפריז שקד הרבי על לימוד התורה בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו"ר הריי"צ[13] למד באוניברסיטת סורבון[14]. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו"ר הריי"צ שישב באותה עת בפולין.

באותן שנים ערך הרבי את חוברות 'התמים', את שיחותיו ואגרותיו של אדמו"ר הריי"צ ומפתחות לספר התניא, תורה אור, לקוטי תורה ולמאמרי אדמו"ר הרש"ב ועוד[15]. לצורך עריכת אגרותיו של אדמו"ר הריי"צ, נשלח על ידי אחד ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים.

בחודש תשרי תרצ"ה נסע לחמיו שהיה בוורשא ומונה שם ל'מנהל פועל' של ישיבת תומכי תמימים וורשה ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח רוסיה, לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה בפולין ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה בוורשא.

בשלהי חודש חשון נסע בשליחות חמיו לנחם את האדמו"ר מגור הרב אברהם מרדכי אלתר - בעל ה"אמרי אמת".

בתקופת טרום השואה, הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של אדמו"ר הריי"צ מאגודת חב"ד בארצות הברית. העברת משלוחי הכספים מארצות הברית לפריז וההפך, נעשה בהוראת אדמו"ר הריי"צ, דרך הרבי ששהה בפריז.

מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה ובאוטווצק ובפורכטולסדרוף (וינה), מקומות מגוריו של אדמו"ר הריי"צ. מאידך, אדמו"ר הריי"צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות אדמו"ר הריי"צ בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.

בשנת תרצ"ו מונה ליושב ראש הכבוד של קופת בחורים של ישיבות תומכי תמימים. בשנה זו נפגש עם הרב שבתאי הכהן רפופורט (בעל ה"שפתי כהנים") וביקר את האדמו"ר ר' אהרן רוקח מבעלז.

בחודש כסלו ת"ש החלה אגודת חסידי חב"ד בארה"ב בהוראת אדמו"ר הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה חב"דית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית ("אפידייביט"). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס בארצות הברית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת בארצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.

באביב ת"ש, ערב כניסת הנאצים לפריז, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.

בשנת ת"ש, מספר ימים לפני חג השבועות (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה לארצות הברית), עזבו את העיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.

בסוף קיץ ת"ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום צרפת, שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ תש"א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.

בדרך לארצות הברית

 
הרבי במשחק שח-מט עם אדמו"ר הריי"צ

המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי[16], הודיע הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.

ביום י"ט בכסלו תש"א כתב אדמו"ר הריי"צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים"[17]. בכ"ו באדר תש"א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, כ' בניסן תש"א במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.

לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה ו'ויזות מעבר' שגם הושגו בהתערבותו של אדמו"ר הריי"צ. כשהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים ברכישת כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי"ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). וחתנם ר' מרדכי ביסטריצקי. האחרון, שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.

כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.

ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו"ר הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו"ר הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).

ביום י"ז בסיוון תש"א, עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

בארצות הברית

 
האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי והרבנית

בכ"ח בסיוון תש"א, בשעת בוקר הטילה "סורפה פינטו" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת חסידים ששלח אדמו"ר הריי"צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב שמואל לויטין, הרב ישראל ג'ייקובסון, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי והרב אליהו סימפסון. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-‏770, ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.

מיד עם הגעתו של הרבי לארה"ב התחיל לסייע לאדמו"ר הרי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. בשנת תש"ב התמנה על אדמו"ר הריי"צ ליושב ראש מוסדות; מחנה ישראל, מרכז לעניני חינוך והוצאת ספרים קה"ת. בשנת תש"ג מונה לעורך ראשי בספריית אגודת חסידי חב"ד.

בכ"ה אדר תש"ז נסע לפריז לפגוש את אמו הרבנית חנה, ושהה שם כב' חודשים, וביום כ"ח סיון חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי מעמד ועל התקשרות לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

בשנת תש"י התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם מכתבים כלליים בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. להתוועדויות שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב[18].

קבלת הנשיאות

 
הרבי בהתוועדות באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, תשי"ב

כשנודע על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש"[19] כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו חסידים רבים מכל העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-‏770. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.

על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי פ"נים. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על ציון אדמו"ר הריי"צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ליחידות, אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב מאיר אשכנזי ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים.

ביו"ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' אליהו סימפסון, ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר דא"ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת".

בשנה שלאחר ההסתלקות התוועד הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' בתמוז יצאה לראשונה שיחה מוגהת. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו המניחים עליה "הוגה על ידי כ"ק שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "ע"י הרמ"ש שליט"א" ובהגהה השני' מחק גם את זאת.

בראש חודש אדר כתב הרבי מכתב כללי פרטי ראשון לעדת החסידים ובח"י באלול כתב הרבי מכתב כללי ראשון. המכתב נכתב בלשון הקודש ובאידיש. בערב יום הכיפורים חילק הרבי 'לעקח' לזקני החסידים על פי בקשתם.

בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב דוד רסקין מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב אלתר דובער חסקינד. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי.

בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. בכ"ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי' בשבט תשי"א. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב חודקוב להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום ג' בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

במוצאי י' בשבט תשי"א נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-‏770. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' אברהם סנדר נמצוב וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר דא"ח. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד"ה "באתי לגני", בהקדימו כי במאמר שניתן לי' בשבט על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר, נאמר וכו'.

לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו[20].

פעולותיו

מפעולותיו של הרבי, המובאות בהקדמה לספר היום יום.

העשור הראשון (תשי"ב-תש"כ)

 
מנחם בגין בביקורו אצל הרבי, תשל"ח

העשור השני (תשכ"א-תש"ל)

העשור השלישי (תשל"א-תש"מ)

 
הרבי בהתוועדות מיוחדת לנשים ובנות ב-770

העשור הרביעי (תשמ"א-תש"נ)

קובץ:הרבי ונער.JPG
הרבי בחלוקת דולרים ב-770
 
אדמו"ר שליט"א ביציאה מ770 לכיוון אוהל אדמו"ר הריי"צ, כ"ז באדר תשנ"ב

העשור החמישי (מתשנ"א)

 
הרבי מקבל לידיו תוף ועליו הכיתוב יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
 
הרבי במעמד 'קבלת המלכות'. י' בשבט תשנ"ג
  • שנת תש"נ (1990): ייסוד הקהלת קהילות ביום השבת; הודיע שה"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של הגלות; הוצאה לאור קובץ מיוחד של כינוס השלוחים העולמי; ביום ה' של חנוכה נערך כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מחמש מדינות: ארץ ישראל, רוסיה, לונדון, פאריז וארצות הברית; ביום שלישי, י"ט בטבת תש"נ – נגמר הדידן נצח; הרחבת בנין הספריה של "אגודת חסידי חב"ד"; ייסוד הקמת מוסדות, לרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת תש"י) והשתתף מקופת רבינו; בקשר לי' בשבט הושלמו הקמת 1000 מוסדות חב"ד ברחבי העולם; הדפסת מיוחדת של ספר התניא (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" שחולק ביום י' בשבט (בצירוף דולר לצדקה); בקשר לכ"ב בשבט, מעורר על הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות; ייסוד תהלוכת ל"ג בעומר; ייסוד שבכל ראש חודש יתוועדו; בזמן מלחמת המפרץ הכריז הרבי שליט"א שאין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ והורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא!; קרא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! ו"בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" והמשיך והרגיע את האומה במשך כל "מלחמת המפרץ".
  • שנת תנש"א (1991): בקשר לכינוס השלוחים העולמי יצא לאור ספר השלוחים; ייסוד עריכת "סדרים ציבוריים" בחג הפסח; מייסד שבשבתות הקיץ ילמדו לפחות משנה אחת מפרקי אבות בעיון; מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו"א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט נשיא דורנו – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.
  • שנת תשנ"ב (1992): עורר להוספה בזהירות והידור בקידוש לבנה; הודיע שכבר נתבטלו כל העיכובים וישנה ההתגלות של משיח וצריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש; הכריז שעומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים ולראות שהכל כבר מוכן להגאולה; הכריז שמתקיים קיבוץ גליות, כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל ארץ הקודש; עורר על אחדות ישראל.

ביום כ"ז באדר א' התרחש אירוע מוחי ('סטרוק') לרבי בעת ששהה אוהל של אדמו"ר הריי"צ. מאז חלו שינויים משמעותיים בהנהגתו; באותה תקופה הרבי הפסיק לירד להתפלל בבית המדרש הגדול ב-770, ההתוועדויות המקובלות פסקו. בחג השבועות יצא הרבי לכניסה הראשית של 770 לקבל את פני החוזרים מהתהלוכות.

ניגוניו

 
עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי'

במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים בהתוועדות שמחת תורה שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.

  1. ניגון אנעים זמירות - ניגון געגועים שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת תשכ"ב על המילים: "אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך"[22].
  2. ניגון אסדר לסעודתא - ניגון שלימד הרבי בהתוועדות י"ד בתמוז בשנת תשט"ז על מילות הפיוט ליום השבת של רבי יצחק לוריא.
  3. ניגון אתה בחרתנו - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת תשכ"א, על המילים "אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת"[23].
  4. ניגון דרכך אלוקינו - ניגון שהרבי לימד בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת תשט"ז על המילים "דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים"[24].
  5. ניגון האדרת והאמונה - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל שמחת תורה בשנת תשל"ד.
  6. ניגון הוא אלוקינו - ניגון אותו היה שר החזן בליובאוויטש, ר' יחיאל הלפרין בפני אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"ץ. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת תשכ"ד. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" שחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של שבת ויום טוב.
  7. ניגון והיא שעמדה - ניגון שלימד הרבי בהתוועדות ליל ב' חג הפסח בשנת תשט"ו על המילים "והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם"[25].
  8. ניגון כי אנו עמך (א) - ניגון שהרבי לימד בשמחת תורה שנת תשי"ז על המילים[26] "כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו".
  9. ניגון כי אנו עמך (ב) - ניגון נוסף שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת תשכ"ד, על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך". הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.
  10. ניגון סטאוו יא פיטו - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי בשמחת תורה שנת תשכ"ג. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.
  11. ניגון רחמנא דעני - נגיון מהעיר ניקולייב שלימדו הרבי בשמחת תורה שנת תש"כ על המילים[27] "רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא".
  12. צמאה לך נפשי ניגון מיוחס לאדמו"ר הזקן והרבי לימדו בעת ההתוועדות של שבת מברכים חודש אייר בשנת תשי"ד. מילות הניגון[28] "צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך".
  13. שאמיל - ניגון רוסי שהרבי לימד בשמחת תורה בשנת תשי"ט. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו משל על הנשמה שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מהגוף ותחזור למקורה.

דיסקוגרפיה

  • תנועות הרבי מחב"ד - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי.

חיבוריו

שיחות

מאמרים

מכתבים

  • אגרות קודש (28 כרכים, טרם הושלמה הסדרה) - אגרותיו של הרבי שיש בהם עניין לציבור.
  • מנחם משיב נפשי(2 כרכים בפורמט אלבומי) - אגרות הרבי לגדולי תורה.

רשימות

  • רשימות - הכתבים אותם כתב אדמו"ר שליט"א לעצמו (188 חוברות[30], אך לא נתנם להדפסה.).
  • לוח התיקון - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים על ספר התניא.
  • מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא. נכתב על ידי הרבי אך לא נתנם להדפסה.

ליקוטים

  • ביאורים לפרש"י עה"ת ונ"ך (5 כרכים).
  • ביאורים לפרקי אבות (2 כרכים).
  • הדרנים על הש"ס (2 כרכים).
  • חידושים וביאורים בש"ס (3 כרכים).
  • חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה.
  • חידושים וביאורים בגאולה ומשיח (2 כרכים).
  • לקוטי שיחות גאולה ומשיח (6 כרכים).
  • ספר המאמרים מלוקט - גאולה ומשיח.
  • יין מלכות - ביאורים על הרמב"ם (2 כרכים).
  • תורת מנחם - אגרות מלך ליקוט כל המכתבים כלליים (2 כרכים).

שונות

לקריאה נוספת

ביוגרפיה
אלבומים
מחקרים
תורתו
שונות

קישורים חיצוניים

כללי
היסטוריה
וידאו
תמונות


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==

  1. ↑ זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי רש"י בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, שמלך המשיח נכסה וחוזר ונגלה
  2. ↑ תאריך הולדתו של הרבי נודע רק כשהרבי הדפיס את ספרו הראשון לוח היום יום עם פתגמים לימות השנה. בפתגם של יום י"א בניסן נכתב: "ביום ההולדת, על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ותשובה ישוב ויתקנם", דבר זה היה מעין רמז לחסידי חב"ד על יום הולדתו של הרבי
  3. ↑ סבו של הרבי, הרב מאיר שלמה ינובסקי, היה נכדו של רבי ברוך שלום שניאורסון, בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק. הרבי אם כן, דור שישי לאדמו"ר הצמח צדק
  4. ↑ אביו של הרבי נולד בי"ח בניסן שנת תרל"ח.
  5. ↑ היום יום מהדורת תשס"ט.
  6. ↑ באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב אברהם סקובלו.
  7. ↑ שלשלת היחס, מהדורת תשנ"ג.
  8. ↑ נישואי הנשיאים (ספר)
  9. ↑ מסופר, שלפני החופה שאל ר' בערל משה שמוטקין את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".
  10. ↑ כשאדמו"ר הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!
  11. ↑ ‏צילום מהשיחה   תורת מנחם תשי"ד כרך א (י) עמ' 206.
  12. ↑ הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.
  13. ↑ כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.
  14. ↑ ימי מלך חלק א' עמ' 372 - 380.
  15. ↑ הרבי מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'"
  16. ↑ הכוונה לעבודתו בגיליון התמים
  17. ↑ קובץ "כ"ח סיון".
  18. ↑ ונדפסו בספר תורת מנחם - התוועדויות, תש"י
  19. ↑ או הרמ"מ. ראשי התיבות: הרב מנחם (מענדל) שניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"רבי"
  20. ↑ חשוב להוסיף את דבריו של הרב יוסף וינברג: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני החסידים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו הרבנית חיה מושקא נ"ע, שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".
  21. ↑ השיעורים שנסרו על ידי ר' יוסף וינברג, הוגהו על ידי הרבי ונדפסו בספר "שיעורים בספר התניא"
  22. ↑ מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז
  23. ↑ מתוך נוסח התפילה של יום טוב
  24. ↑ מתוך הסליחות בתפילת ערבית של יום כיפור
  25. ↑ מתוך ההגדה שבליל הסדר בפסח.
  26. ↑ מתוך פיוט בחזרת הש"ץ של תפלת שמונה עשרה ביום כיפור
  27. ↑ מתוך ה"סליחות" שקודם הימים הנוראים
  28. ↑ ספר תהלים פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'
  29. ↑ השיחות הם מהשנים תשמ"ג, תשמ"ו ותשמ"ז.
  30. ↑ שנכתבו על-ידי הרבי בשלושה דפדפות.
אדמו"ר שליט"א
קטגוריות בנושא אדמו"ר שליט"א
משפחת אדמו"ר שליט"א
חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א
ספרי אדמו"ר שליט"א
ניגוני אדמו"ר שליט"א
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=רבי_מנחם_מענדל_שניאורסון_(כ%22ק_אדמו%22ר_שליט%22א)&oldid=122585"