רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)

מנחם מנדל שניאורסון
[[קובץ:|250px]] האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד
הרבי מליובאוויטש
לידה	י"א ניסן תרס"ב
	ניקולייב, רוסיה
מקום פעילות	ארצות הברית
השתייכות	חסידות חב"ד
רבותיו	לוי יצחק שניאורסון, אדמו"ר הריי"צ
תלמידיו	חסידי חב"ד ברחבי העולם
חיבוריו	ליקוטי שיחות ועוד (ראה בהמשך)

רבי מנחם מענדל שניאורסון (או שניאורסאהן בכתיב החב"די. מכונה אדמו"ר שליט"א, הרבי מליובאוויטש (מלובביץ'), מלך המשיח או בקיצור הרבי) הוא הנשיא השביעי בתנועת חב"ד ומנהיג רוחני לעולם כולו וליהודים בפרט. נולד בניקולייב ביום י"א ניסן תרס"ב (18 באפריל 1902) לאביו המקובל ר' לוי יצחק שניאורסון ולאמו, מרת חנה. ביום ג' תמוז תשנ"ד, התכסה מעינינו ובקרב חסידי חב"ד רבו הדיעות על הגדרת יום זה, אך כולם מאמינים שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של מלך המשיח. זאת גם על פי דברי רש"י בסוף ספר דניאל על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "..שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, שמלך המשיח נכסה וחוזר ונגלה.

ביוגרפיה

צעירותו

הרבי בילדותו

הרבי בברלין, מעט אחרי נישואיו

רבי מנחם מענדל שניאורסאהן נולד ביום שישי, י"א ניסן תרס"ב (18 באפריל 1902), בעיירה הרוסית-אוקראינית ניקולייב לר' לוי יצחק שניאורסון ומרת חנה (בת ר' מאיר שלמה ינובסקי, רבה של ניקולייב, שהיה נכד נכדו של אדמו"ר הצמח צדק (דרך ר' ברוך שלום שניאורסון, בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק) ונקרא "מנחם מענדל" על שם סב-סבו. בשנת תרס"ט התמנה ר' לוי יצחק לרבה הראשי של דנייפרופטרובסק ומשפחתו של הרבי עברה לגור ביקטרינוסלב (דנייפרפטרובסק).

כבר בגיל צעיר בלט בשקידתו והצליח לרכוש ידיעה מקיפה ביותר בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. את הדרכתו הלימודית קיבל מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו על פיה יישם את החייאת היהדות בכלל וחסידות חב"ד בפרט.. באחד ממכתביו כותב הרבי: " "מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות".

בתקופת מלחמת העולם הראשונה (תרע"ד-תרע"ח), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי פולין שהגיעו בהמוניהם, לאחר המלחמה, לדנייפרופטרובסק.

בשנת תרפ"ב ביקר הרבי בחרקוב על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו דובער שניאורסון. באותה הזדמנות גם ביקר בתומכי תמימים חרקוב.

בשנת תרפ"ג נסע לבקר ברוסטוב, שם נפגש לראשונה עם כ"ק אדמו"ר הריי"צ.

משנת תרפ"ד (1924) נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של אדמו"ר הריי"צ ומילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו גם במלחמתו הקדושה והמפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ברוסיה הסובייטית. מוגדר כ"שר ההשכלה" של אדמו"ר הריי"צ.

בחודש תשרי תרפ"ה נסע שוב ללנינגרד (שם שהה אדמו"ר הריי"צ באותן שנים עד צאתו מרוסיה), שם פגש את הגאון הרב יוסף רוז'ין (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו סמיכה לרבנות. מאז שמרו השניים על קשרי מכתבים.

בחודש חשון תרפ"ז השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה בלנינגרד. בחודש סיוון תרפ"ז נאסר אדמו"ר הריי"צ. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו.

בחודש חשון תרפ"ח עזב הרבי את גבולות ברית המועצות ונסע לריגא לשמש כמזכירו האישי של אדמו"ר הריי"צ.

משנת תרפ"ט (1929) התחיל אדמו"ר הריי"צ להפנות אליו שאלות בהלכה, קבלה וחסידות והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני הנהגת החסידים.

נישואיו

הרבי בפאריז, בערך תרצ"ז

עוד בשנת תרע"ט אמר אדמו"ר הרש"ב לבנו, אדמו"ר הריי"צ, אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של לוי'ק".

ביום י"ד כסלו תרפ"ט נישא הרבי לחיה מושקא, בתו של אדמו"ר הריי"צ. שמחת החתונה התקיימה בחצר ישיבת תומכי תמימים וורשא. מסדר הקידושין היה אדמו"ר הריי"צ שגם אמר את כל השבע-ברכות במתיקות ודביקות.

במהלך החתונה עבר אדמו"ר הריי"צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק משקה ובירך את המסובים. הסעודה נגמרה בשעה שלוש וחצי לערך. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין). לאחר מכן רקדו אדמו"ר הריי"צ והרבי יד על כתף במהירות, כריקוד חסידי חב"ד והאדמו"רים נפרדו לשלום.

על הוריו של הרבי נאסר לצאת מרוסיה ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.

בברלין ופריז

הרבי, אחרי הגעתו לארה"ב, עם אדמו"ר הריי"צ, תש"ב

בשנת תרפ"ט עברו הרבי והרבנית לגור בברלין בירת גרמניה. באותה תקופה ביקש אדמו"ר הריי"צ מהרבי שיחד עם אחיו ר' ישראל אריה לייב, שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

בניסן תרצ"ג, בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה בגרמניה של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את גרמניה והיגרו לפריז. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. בפריז שקד הרבי על לימוד התורה בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו אדמו"ר הריי"צ למד באוניברסיטת סורבון. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מאדמו"ר הריי"צ שישב באותה עת בפולין.

באותן שנים ערך הרבי את חוברות 'התמים', את שיחותיו ואגרותיו של אדמו"ר הריי"צ ומפתחות לספר התניא, תורה אור, לקוטי תורה ולמאמרי אדמו"ר הרש"ב ועוד. לצורך עריכת אגרותיו של אדמו"ר הריי"צ, נשלח על ידי אחד ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים.

בחודש תשרי תרצ"ה מונה הרבי ל'מנהל פועל' של ישיבת תומכי תמימים וורשה ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח רוסיה, לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה בפולין ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה בוורשא.

בתקופת טרום השואה, הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של אדמו"ר הריי"צ מאגודת חב"ד בארצות הברית. העברת משלוחי הכספים מארצות הברית לפריז וההפך, נעשה בהוראת אדמו"ר הריי"צ, דרך הרבי ששהה בפריז.

מספר פעמים ביקר הרבי בוורשה ובאוטווצק, מקומות מגוריו של אדמו"ר הריי"צ. מאידך, אדמו"ר הריי"צ ביקר מספר פעמים בפריז, בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות אדמו"ר הריי"צ בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.

בחודש כסלו ת"ש החלה אגודת חסידי חב"ד בארה"ב בהוראת אדמו"ר הריי"צ, לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה לארצות הברית עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה חב"דית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם לארצות הברית ("אפידייביט"). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס בארצות הברית. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי בפריז. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת בארצות הברית, האם הקונסול האמריקאי בפריז אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.

באביב ת"ש, ערב כניסת הנאצים לפריז, התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.

בשנת ת"ש, מספר ימים לפני חג השבועות (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה לארצות הברית), נאלצו לברוח מהעיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון.

בסוף קיץ ת"ש הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום צרפת, שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ תש"א. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.

בדרך לארצות הברית

הרבי במשחק שח-מט עם אדמו"ר הריי"צ

המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי (הכוונה לעבודתו ב'התמים')), הודיעה הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.

ביום י"ט כסלו תש"א כתב אדמו"ר הריי"צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים". בכ"ו אדר תש"א בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, כ' ניסן תש"א במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.

לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה, ו'ויזות מעבר' וגם את זה השיגו בהתערבותו של אדמו"ר הריי"צ. אחרי שהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים לרכוש כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים היו ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' מרדכי ביסטריצקי ע"ה וחמיו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי"ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). חתנם ר' מרדכי ביסטריצקי שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו.

כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק.

ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו"ר הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו"ר הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה).

ביום י"ז סיון תש"א, עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.

בארצות הברית

האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי והרבנית

בכ"ח סיון תש"א, בשעת בוקר הטילה "סורפה פינטו" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת חסידים ששלח אדמו"ר הריי"צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב שמואל לויטין, הרב ישראל ג'ייקובסון, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי והרב אליהו סימפסון. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-‏770, ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.

מיד עם הגעתו של הרבי לארה"ב התחיל לסייע לאדמו"ר הרי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום תורה וחסידות. עד שנת תש"י (1950) מונה על ידי חותנו לתפקידים מיוחדים הקשורים להפצת התורה והחסידות. משנת תש"י התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם מכתבים כלליים בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. להתוועדויות שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב.

קבלת הנשיאות

הרבי בהתוועדות באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, תשי"ב

כשנודע על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש" כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו חסידים רבים מכל העולם מכתבי התקשרות ושלחום ל-‏770. חלק ממכתי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.

למרות הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי פ"נים. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על ציון אדמו"ר הריי"צ, ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ליחידות, אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב מאיר אשכנזי ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים.

ביו"ט שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' אליהו סימפסון, ממזכיריו של אדמו"ר הריי"צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר דא"ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת".

בשנה שלאחר ההסתלקות התוועד הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' בתמוז יצאה לראשונה שיחה מוגהת. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו המניחים עליה "הוגה על ידי כ"ק שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "ע"י הרמ"ש שליט"א".

בראש חודש אדר כתב הרבי מכתב כללי פרטי ראשון לעדת החסידים ובח"י באלול כתב הרבי מכתב כללי ראשון. המכתב נכתב בלשון הקודש ובאידיש. בערב יום הכיפורים חילק הרבי 'לעקח' לזקני החסידים על פי בקשתם.

בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב דוד רסקין מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא אחד מזקני החסידים. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי. הרבי לא הגיב.

בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. בכ"ו בטבת פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרישמית תהיה בי' שבט תשי"א. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב חודקוב להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום ג' בשבט, פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה.

במוצאי י' שבט תשי"א נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-‏770. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' אברהם סנדר נמצוב וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר דא"ח. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד"ה "באתי לגני", בהקדימו כי במאמר שניתן לי' שבט על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר, נאמר וכו'.

לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו.

פעולותיו

העשור הראשון (תשי"ב-תש"כ)

מנחם בגין בביקורו אצל הרבי, תשל"ח

• שנת תשי"ב (1952): ייסוד ארגון "צעירי אגודת חב"ד" ואגודת נשי ובנות חב"ד בארץ הקודש ת"ו; ייסוד רשת בתי-ספר תורניים בארץ ובאוסטרליה; ייסוד אכסניית נוער לתלמידים יהודיים במדריד - ספרד; ייסוד ישיבת אחי תמימים ראשון לציון.
• שנת תשי"ג (1953): ייסוד אגודת נשי ובנות חב"ד ארצות הברית, באירופה ועוד.
• שנת תשי"ד (1954): ייסוד מבצע ארבעת המינים בחג הסוכות; ייסוד בית ספר למלאכה כפר חב"ד; ייסוד קופת "קרן השנה"; ייסוד מבצע מצה.
• שנת תשט"ו (1955): ייסוד ארגון צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית ובקנדה; ייסוד קופת קרן תורה.
• שנת תשט"ז (1956): ייסוד ישיבת אהלי תורה; ייסוד ארגון בית רבקה אוסטרליה ובקנדה; ייסוד מחנה קיץ תורני גן ישראל.
• שנת תשי"ז (1957): ייסוד ישיבת ליובאוויטש בטורונטו-קנדה.
• שנת תשי"ח (1958): מעורר על הפצת יהדות באופן של "ופרצת" וכתוצאה מכך מתגברת הפעילות החב"דית ומתייסדים מוסדות חינוך חדשים רבים.
• שנת תשי"ט (1959): ייסוד תלמודי-תורה לבנים ובתי-ספר לבנות בטוניס ובאי-ג'רבה; ייסוד ישיבת תומכי תמימים קרית גת; ייסוד במילאנו-איטליה, סניף "המרכז לענייני חינוך" שדאג להקיף מוסדות יהודיים באזור.
• שנת תש"כ (1960): ייסוד שידור ברדיו סדרת שיעורים בספר התניא בארצות הברית; ייסוד שיכון חב"ד ירושלים.

העשור השני (תשכ"א-תש"ל)

• שנת תשכ"א (1961): הקמת בית ליובאוויטש הראשון בלונדון המהווה, כיום, בסיס מרכזי לפעולות חב"ד באירופה.
• שנת תשכ"ב (1962): ייסוד כולל אברכים; ייסוד סניפי המרכז לענייני חינוך במיניסוטה ובפילדפיה (ארה"ב); ייסוד ישיבת הדר תורה, הישיבה הראשונה בעולם ל"חוזרים בתשובה"!
• שנת תשכ"ג (1963): סיום עריכת ספר חסידים.
• שנת תשכ"ד (1964): עריכת תעמולה לפדות היהודים שברוסיה הסובייטית; הוקם קרן מיוחד שסייע בהלוואות לנצרכים ובמיוחד למוסדות ומחנכים על טהרת הקודש.
• שנת תשכ"ה (1965): ייסוד שיכון חב"ד לוד.
• שנת תשכ"ו (1967): ייסוד קרן חנה; ייסוד בתי-ספר לבנות ומכונים ליהדות "בית-חנה" בארץ וברחבי העולם.
• שנת תשכ"ז (1967): מכריז שהשנה היא שנת הקהל; ייסוד ישיבה גדולה במלבורן, אוסטרליה; ייסוד מבצע-תפילין כהגנה מפני אויבי ישראל (היה זה בתקופת טרום מלחמת ששת הימים). הרב הבטיח בצורה ברורה כי יהיה ניצחון גדול לחיילי צה"ל על אוייביהם; לאחר המלחמה והנצחון הנסי קרא הרבי לנצל את ההתעוררות של עם ישראל לקרבם לתורה ומצוות; פתיחה במאבק למען שלימות הארץ.
• שנת תשכ"ח (1968): הוקם ועד ציבורי להפעלת בית כנסת צמח צדק בירושלים העתיקה.
• שנת תשכ"ט (1969): ייסוד שכונה חב"דית בקרית מלאכי.
• שנת תש"ל (1970): סיום את כתיבת ספר התורה המיוחד "לקבלת פני משיח צדקנו"; התחלת המאבק (בגלוי) נגד תיקון חוק השבות - מיהו יהודי.

העשור השלישי (תשל"א-תש"מ)

הרבי בהתוועדות מיוחדת לנשים ובנות

• שנת תשל"א (1971): יוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה; ייסוד סניף המרכז לענייני חינוך בדרום-אפריקה ששהביא להקמת רשת מוסדות יהודיים בדרום אפריקה.
• שנת תשל"ב (1972): ייסוד וועד שמטרתו הקמת 71 מוסדות.
• שנת תשל"ג (1973): ייסוד מבצע בית מלא ספרים; ייסוד קרית חב"ד צפת.
• שנת תשל"ד (1974): ייסוד ישיבה גדולה במיאמי רבתי, פלורידה; פתיחת תעמולה אודות מבצע תורה, מבצע מזוזה, מבצע צדקה, מבצע בית מלא ספרים, ומבצע נרות שבת קודש; ייסוד כינוסי ילדים בחנוכה. ייסוד הפצת היהדות באמצעות טנק מבצעים.
• שנת תשל"ה (1975): תעמולה אודות מבצע כשרות האכילה והשתיה ומבצע טהרת המשפחה".
• שנת תשל"ו (1977): ייסוד ישיבה גדולה בסיאטל, וושינגטון; שליחת שליחים לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ישיבה גדולה בניו-היבן, קונטיקט; ייסוד שינון הי"ב פסוקים על ידי ילדי ישראל; ייסוד מבצע אהבת ישראל.
• שנת תשל"ז (1977): ייסוד ישיבה גדולה בקראקס - ונצואלה; חידוש עניין המשפיע" ו"משפיעות" לנשים ("עשה לך רב").
• שנת תשל"ח (1978): בעקבות הסכמי "קעמפ דיוויד" מגביר את מאבקו למען שלימות הארץ; ייסוד ישיבה גדולה "אור אלחנן לוס אנג'לס", קליפורניה; שליחת שליחים נוספים לערי הקודש ירושלים וצפת; ייסוד ההדפסת ה"תניא" בכל העולם.
• שנת תשל"ט (1979): ייסוד חברות-נשים המעוררות על דבר שמירת "טהרת המשפחה"; עוסק בדבר הצלת ילדי פרס והסתדרותם בארצות הרווחה; ייסוד כולל אברכים במלבורן, אוסטרליה.

העשור הרביעי (תשמ"א-תש"נ)

אדמו"ר שליט"א ביציאה מ770 לכיוון אוהל אדמו"ר הריי"צ, כ"ז אדר תשנ"ב

• שנת תש"מ (1980): ייסוד ישיבה גדולה בבואנוס איירס - ארגנטינה; ייסוד תהלוכת ל"ג בעומר; נלחם נגד "תיכנון המשפחה"; ייסוד רשת כוללים; כולל תפארת זקנים, תפארת חכמת נשים ותפארת בחורים.
• שנת תשמ"א (1981): ייסוד מבצע הקהל; ייסוד צבאות השם; ייסוד שמחת בית השואבה בחג הסוכות, בחוצות; ייסוד תומכי תמימים קזבלנקה; ייסוד כולל תפארת בחורים מונטריאול; ייסוד ספר תורה לילדי ישראל.
• שנת תשמ"ב (1982): ייסוד מבצע אות בספר התורה; ייסוד מבצע חנוכה; ייסוד כתיבת ספר תורה לחיילי צה"ל; הדפסת הוצאה מיוחדת של ספר התניא ושבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; מעורר על דבר ההכרח לסיים את "מבצע שלום הגליל" (מלחמת לבנון) בהקדם, ושזה ימנע קרבנות נוספים מב' הצדדים.
• שנת תשמ"ג (1983): ייסוד מבצע פירסום שבע מצוות בני נח; ייסוד מבצע רגע של שתיקה בבתי הספר בעולם ובתחילת הלימודים.
• שנת תשד"מ (1984): ייסוד אמירת קודם תפילת השחר "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך", ולאחרי כל תפלה "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך"; ייסוד תומכי תמימים יוהנסבורג, דרום אפריקה; ייסוד הדפסת ספר התניא בכל עיר ועיירה שיש בה יהודים; הדפסת הוצאה מיוחדת של ספר התניא שבסיומו יכלול צילומי כל השערים של ספרי התניא שנדפסו עד עתה; ייסוד תקנת הרמב"ם.
• שנת תשמ"ה (1985): ייסוד חגיגות סיום, בעקבות תקנת הרמב"ם; ייסוד המוסד בית אהל יוסף יצחק ליובאוויטש; ייסוד מחנה קיץ כשרים.
• שנת תשמ"ו (1986): ייסוד בתי חב"ד במקומות שטרם ישנו והרחבת הבתי-חב"ד הקיימים; בי"א ניסן תשמ"ו התחיל הרבי עם מעמד חלוקת דולרים קבוע בימי ראשון בשבוע.
• שנת תשמ"ז (1987): ביום ה' טבת תשמ"ז פסק "בית המשפט הפדרלי", במשפט הספרים שהרבי והספרים שייכים לחסידים.
• שנת תשמ"ח (1988): ייסוד שבכינוסים הכללים באו"ם ינאם איש דתי על השם ותורתו; חיזק המנהג של חגיגת שמחת בית השואבה בכל הלילות; במוצאי כ' חשוון, חילק הרבי מאמר "החלצו רנ"ט"; בכ"ה חשוון תשמ"ח, אישר השופט במשפט הספרים שדידן נצח וביום כ"ז חשוון תשמ"ח) הוחלט שהספרים יכולים לחזור למקומם. ביום ב' כסלו תשמ"ח הוחזרו הספרים לספריית ליובאוויטש ומיד הורה הרבי להדפיס הספר "דרך אמונה"; בכל לילה מלילי חנוכה נאם הרבי בנושא קריאת היום – נשיא המקריב; ייסוד מבצע בית מלא ספרים ושמחברי ספרים והמוציאים לאור שיואילו מטובם לשלוח העתק לספרית ליובאוויטש וכן אספני הספרים שיש ברשותם ספרים מיוחדים – לתרמם לספריה הנ"ל; יום רביעי, כ"ב שבט תשמ"ח (10 בפברואר 1988) נפטרה הרבנית חיה מושקא, לאחר מחלה קצרה. באותו יום ייסד הרבי את קרן חמ"ש על שמה; מסיום ה"שלשים" להתסלקות הרבנית התחיל הרבי להתוועדות בכל שבת קדש ומגיה את השיחות של ההתוועדות; ייסוד מבצע יום הולדת; בכל לילות הפסח נאם בנושא החג ובסגנון מובן גם לילדים; התחיל לבאר בכל התוועדות של שבת את פירושו הראשון של רש"י על פרשת השבוע.
• שנת תשמ"ט (1989): שנת הילד והילדה; באופן יוצא דופן וחד פעמים הורה הרבי לבחור בבחירות לכנסת בארץ ישראל למפלגת "אגודת ישראל" (שסימנה בקלפי "ג"); מייסד שביום כ' מרחשוון יכנס כל אחד, לשעה קלה, לישיבת תומכי תמימים ולעסוק בלימוד תורתו ולהתפלל שם ולתת צדקה עבור מוסדותיו של בעל יום ההולדת; מייסד שהחל מראש חדש כסלו (עד סיום החדש) ילמדו בכל יום קטע מתורות רבותינו נשיאנו; ייסוד לימד כל יום מלוח היום יום; לקראת יום השנה לרבנית חיה מושקא ייסד שיקראו לילדים בשמה; ייסוד עריכת כינוס תורה ב"אסרו חג"; ייסוד הדפסת ספרי חסידות באותיות מרובעות; בקשר למלאות מאתיים שנה להולדת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק מורה הרבי להדפיס הוצאה מיוחדת של ספר קיצורים והערות לאדמו"ר הצ"צ, ובאור לערב ראש השנה – יום ההולדת שלו – חילקו בצירוף שטר של דולר לצדקה.

העשור החמישי (מתשנ"א)

הרבי מקבל לידיו תוף ועליו הכיתוב יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

י' שבט תשנ"ג

• שנת תש"נ (1990): ייסוד הקהלת קהילות ביום השבת; הודיע שה"מהפכות" קיצוניות המתרחשים בכמה מדינות גדולות בעולם – בשקט ובמנוחה, מעידים שנמצאים ברגעים האחרונים של הגלות; הוצאה לאור קובץ מיוחד של כינוס השלוחים העולמי; ביום ה' של חנוכה נערך כינוס עולמי (באמצעות הלויין) לילדי ישראל מחמש מדינות: ארץ ישראל, רוסיה, לונדון, פאריז וארצות הברית; ביום שלישי, י"ט טבת תש"נ – נגמר הדידן נצח; הרחבת בנין הספריה של "אגודת חסידי חב"ד"; ייסוד הקמת מוסדות, לרגל מלאת "ארבעים שנה" (משנת תש"י) והשתתף מקופת רבינו; בקשר ליו"ד שבט הושלמו הקמת 1000 מוסדות חב"ד ברחבי העולם; הדפסת מיוחדת של ספר התניא (מוגדל) לרגל מלאת "ארבעים שנה" שחולק ביום יו"ד שבט (בצירוף דולר לצדקה); בקשר לכ"ב שבט, מעורר על הקמת מוסדות-חינוך חדשים לבנות; ייסוד תהלוכת ל"ג בעומר; ייסוד שבכל ראש חודש יתוועדו; בזמן מלחמת המפרץ הכריז הרבי שליט"א שאין ממה לדאוג ולפחד כהבטחת תורתנו על יושבי הארץ והורה לכל הפונים לנסוע לארץ-הקודש דווקא!; קרא לפרסם את המדרש "שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכו' "בני אל תתייראו כל מה שעשיתי... בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"! ו"בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם" והמשיך והרגיע את האומה במשך כל "מלחמת המפרץ".

• שנת תנש"א (1991): בקשר לכינוס השלוחים העולמי יצא לאור ספר השלוחים; ייסוד עריכת "סדרים ציבוריים" בחג הפסח; מייסד שבשבתות הקיץ ילמדו לפחות משנה אחת מפרקי אבות בעיון; מעורר לפרסם אצל עצמו ואצל כאו"א שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות ד"שופטייך" ו"יועצייך" שבדורנו – מאן מלכי רבנן בכלל, ובפרט נשיא דורנו – שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו.
• שנת תשנ"ב (1992): עורר להוספה בזהירות והידור בקידוש לבנה; הודיע שכבר נתבטלו כל העיכובים וישנה ההתגלות של משיח וצריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש; הכריז שעומדים במצב שצריכים רק לפתוח את העינים ולראות שהכל כבר מוכן להגאולה; הכריז שמתקיים קיבוץ גליות, כשיהודים מכמה מדינות מתקבצים מקצוי תבל אל ארץ הקודש; עורר על אחדות ישראל.
• שנת תשנ"ג (1993): בשמחת תורה החל לעודד את שירת יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד; בחנוכה היה מעמד סאטלייט מיוחד לעיני העולם כולו; מעמד סאטיילט מיוחד בי' שבט תשנ"ג, בו עודד הרבי את שירת היחי לכל העולם.
• שנת תשנ"ד (1994): בחודש חשוון חודשה קופת רבינו ע"י מזכיריו ר' יהודה לייב גרונר ור' שלום מענדל סימפסון. בג' בתמוז התכסה הרבי מעניינו.

ספריו

• ליקוטי שיחות (39 כרכים) - ליקוט משיחותיו של הרבי שהוגהו על ידו.
• אגרות קודש (30 כרכים, טרם הושלמה הסדרה) - אגרותיו של הרבי שיש בהם עניין לציבור.
• ספר השיחות (כ-12 כרכים) - שיחותיו של הרבי בין השנים תשמ"ז-תשנ"ב, שהוגהו על ידו.
• ספר המאמרים - ליקוט של כל המאמרים שנאמרו על ידי הרבי.
• ספר המאמרים - מלוקט (6 כרכים) - המאמרים שהוגהו על ידי הרבי.
• שיחות קודש - שיחותיו של הרבי בין השנים תשי"א-תשמ"ח.
• תורת מנחם - התוועדויות (כ-80 כרכים. טרם הושלמה הסידרה) - ליקוט כל תורתו של הרבי שנאמרה בציבור.
• לוח היום יום - לוח שנה עם פתגם יומי לשנת תש"ח-תש"ט (מי"ט כסלו לי"ט כסלו).
• רשימות - הכתבים אותם כתב אדמו"ר שליט"א לעצמו (188 חוברות. חלקם לוקטו ויצאור לאור).
• הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים.
• קונטרס בית רבינו שבבבל.
• קונטרס עניינה של תורת החסידות.
• קונטרס אהבת ישראל - הסברים והוראות בנושא אהבת ישראל מתך מקורות הלכתיים וליקוט מיוחד בנושא אהבת ישראל מתוך דברי רבותינו נשיאינו. יצא לאור בהוראת הרבי, לקראת ח"י באלול שנת תשל"ו.
• דבר מלכות (2 ספרים) - שיחותיו האחרונות של הרבי, שנאמרו עד עתה (תשנ"א-תשנ"ב).
• לוח התיקון - מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים על ספר התניא.
• מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים - פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא. נכתב על ידי הרבי אך נתנם להדפסה. הודפס על ידי חברי אגודת חסידי חב"ד העולמית במסגרת הרשימות.

ניגוניו

הדיסק 'התנועות של הרבי'

במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם הלחין בעצמו:

1. ניגון אנעים זמירות
2. ניגון אסדר לסעודתא
3. ניגון אתה בחרתנו
4. ניגון דרכך אלוקינו
5. ניגון האדרת והאמונה
6. ניגון הוא אלוקינו
7. ניגון והיא שעמדה
8. ניגון כי אנו עמך (א)
9. ניגון כי אנו עמך (ב)
10. ניגון סטאוו יא פיטו
11. ניגון רחמנא דעני
12. צמאה לך נפשי
13. שאמיל

דיסקוגרפיה

• תנועות הרבי מחב"ד - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי.

לקריאה נוספת

ביוגרפיה

• הרב מרדכי מנשה לאופר, ימי מלך, כפר חב"ד תשנ"א.
• פרופ' ירמיהו ברנובר, נביא מקרבך, הביוגרפיה של הרבי מלובביץ', מ.מ.ש הוצאה לאור, תשס"ז.
• אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, ימי בראשית, יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה לנשיאות הרבי - חודש תשרי תש"י עד חודש אדר תשי"א, הוצאת קה"ת, ניו יורק, תשנ"ב.

אלבומים

• הרב טוביה בלוי, הרבי מליובאוויטש, ארגון הגג למוסדות חב"ד, תשל"ז.
• אסף חנוך פרומר ואוהד בר סלע, משיח תמונות ורגעים, מ.מ.ש. הוצאה לאור, תשס"ט.
• אברהם חנוך גליצנשטיין, הרבי - שלושים שנות נשיאות, לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת ארגון הגג, תש"ל ותשל"ב.
• זליקובסקי וגרינברג, אלבום בנאות דשא, תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו בגן ישראל ומחנה אמונה, הוצאת קה"ת, תשנ"ג.
• זליקובסקי וגינברג, אלבום מקדש ישראל, כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, קה"ת, ניו יורק, תשנ"ח.
• שמואל קמינצקי, ערי ילדות - אלבום על הערים ניקולייב ודנייפרפטרובסק בהם גדל הרבי בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת תשנ"ג.

מחקרים

• ד"ר יצחק קראוס, "השביעי, משיחיות בדור השביעי של חב"ד", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב, תשס"ז.

• הרב שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מהיהדות החרדית, חולון, תשנ"ה - תש"ע.
• הרב פרץ אוריאל בלוי, 'ממלכת התורה עם הרבי מליובאוויטש, אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), קרית מלאכי, הוצאת נחלי דב"ש, תשנ"ו.

תורתו

• סימון יעקובסון, הדרך לחיים של משמעות, חכמת הרבי מליובאוויטש, הוצאת אריה ניר מורן, תל אביבתשנ"ו.
• יעקב גוטליב, "שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב"ם במשנת חב"ד", הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ט.
• ירמיהו ברנובר והרב יוסף שמחה גינזבורג, "מה רבו מעשיך ה', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת שמי"ר, תש"ס, ירושלים (מהדורה מורחבת של 'אמונה ומדע', כפר חב"ד, תשל"ו).

שונות

• הרב מרדכי מנשה לאופר, משבחי רבי, דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש, הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, תש"ס.

קישורים חיצוניים

כללי

• מדור הרבי מליבאוויטש - אתר chabad.co.il
• שהניו יורק טיימס פירסם כתבת שער על הרבי - חב"ד אינפו
• "הרבי חי וקיים" - עכשיו ב-NRG, מתי טוכפלד - חב"ד אינפו
• הערך "אדמו"ר שליט"א" באתר ynet - חב"ד אינפו

וידאו

• המגזין השבועי לראות את מלכנו - מראות ושיחות של הרבי שליט"א.
• מאות קיטעי וידאו מהרבי שליט"א
• משיח נאו - וידיאו על נבואותיו של הרבי.

תמונות

• מאות תמונות של הרבי שליט"א ממוינות לפי נושאים
• אתר של תמונות נדירות מהרבי - מכון אבנר

הערות שוליים

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד

הרבנית סטערנא       שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן                                                                                                                         הרבנית שיינא   דובער - אדמו"ר האמצעי   חיים אברהם   משה   פריידא   דבורה לאה   רחל                                                                                                   ?   שפרה   אליהו   שלום שכנא אלטשולר     אברהם שיינס                                                                                                                                                                                                                                                                                     מנחם נחום   ברוך   שרה   ביילא     דבורה לאה   ברכה   מנוחה רחל   חיה שרה   אסתר מרים                                                                                                                                           הרבנית חיה מושקא           מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק                                                                                                                                                           ברוך שלום   יהודה לייב   חיים שניאור זלמן   ישראל נח   יוסף יצחק   יעקב     ראדע פריידא   דבורה לאה                                                                                                                             הרבנית שטערנא       שמואל - אדמו"ר המהר"ש       הרבנית רבקה                 לוי יצחק                                                                                                                                     שניאור זלמן אהרן     אברהם סנדר   מנחם מענדל   דבורה לאה   חיה מושקא   ברוך שניאור זלמן                                                                                       שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב       הרבנית שטערנא שרה                                                   רבי לוי יצחק   הרבנית חנה                     יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ       הרבנית נחמה דינה                                                                                                                       דובער   ישראל אריה לייב             חנה         שיינא                                                                                                             מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א     חיה מושקא