לוד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף שיכון חב"ד לוד)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קהילת חב"ד
שיכון חבד לוד11.jpg
שיכון חב"ד בשנות הלמדי"ם
עיר לוד
מדינה ארץ ישראל
שכונה חב"דית שיכון חב"ד
מייסדי הקהילה הרב אלימלך קפלן
רב הקהילה הרב ברוך בועז יורקוביץ'
מוסדות תלמוד תורה בנים, בתי ספר בנות, ישיבה קטנה -תומכי תמימים המרכזית, ארגון נשי ובנות חב"ד, ארגון החסד יחד למענכם, ארגון שפרה ופועה לוד, ועוד
שלוחים מרכזיים הרב מנחם מיכאלשווילי, הרב אברהם חזן, הרב נפתלי ועקנין, הרב חיים ברוד
מספר שלוחים 4
מספר בתי חב"ד 4
מספר משפחות בקהילה 1300
ראו גם
אישים בלוד
מוסדות וארגונים בלוד

לוד היא עיר במרכז ארץ הקודש וצמוד אליה שדה התעופה הבינלאומי על שם בן גוריון, ומתגוררים בה למעלה מ-86,000 תושבים.

העיר הינה מהעתיקות בעולם, היא מוזכרת במשנה ובגמרא פעמים רבות והייתה מקום מגוריהם והרבצת תורתם של הרבה מגדולי התנאים.

בשנת תש"ט הוקמה בה קהילה חב"דית קטנה, ולצידה ישיבת תומכי תמימים ועם השנים התפתחה לאחת הקהילות החב"דיות הגדולות בארץ הקודש.

ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש

אדמו"ר הריי"צ ביקר בעיר בעת ביקורו בארץ ישראל בשנת תרפ"ט. תיאור מהביקור[1]: ביום חמישי, ב' במנחם אב, בשעה שש בבוקר, הגיעה הרכבת לתחנת הרכבת בלוד. הרבי יצא מהרכבת, ורגליו דרכו לראשונה על אדמת ארץ הקודש, ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה, הארץ אליה כספו וגם כלו רבותינו נשיאנו, אך רק השישי בשושלת האדמו"רים זכה לחון בעפרה - -

בצעדי הוד איטיים, רבי רושם, פסע הרבי על הרציף בדרכו אל הרכבת העולה ירושלימה. במקום כבר התאספו עשרות רבות של אנשים שלא יכלו להמתין לבואו של הרבי בשערי ירושלים, ובאו ללוד לקבל את פני הדרת קודשו.

".. בתחנת לוד שם הגיעו בלי עין הרע כמה מאות יהודים מירושלים, חברון, צפת, יפו, חלק מהם זקנים, כאלו שהיו אצל ההורים", כתב הרבי הריי"צ לבתו הצעירה הרבנית שיינא חודשים אחדים לאחר מכן. "היו מוכרחות לעבור עשר דקות עד שיכלתי לצאת מהקרון. במשך הזמן הזה נעמדו הזקנים והקיפו את דלת הקרון, ואיך שניגשתי לדלת, בעודני עומד בדלת, הם אמרו את ה'שלום עליכם' בהתרגשות. ה'ברוך הבא' היה מוצף בדמעות חמות של שמחה קדושה. בין רגע הם נעשו יותר צעירים, גאים מלאי חיות. בעוד אני עומד על המדרגות הראשונות, כדי לקבל את ה'שלום עליכם' החם ובעודני רואה איך כל אחד מהם מחפש בי את זכרונות הקודש הישנים שלו, הרצון לראות בי את הצמח-צדק הקדוש, הרצון הוא לראות בי את הסבא הקדוש מליובאוויטש, את הדוד מהרי"ל, את הסבא מהרי"ן, ואת הסבא רבי רבי יוסף יצחק, ואת האבא. העיניים בורקות והמצחים החיוורים חסרי השערות, מכוסים בטפות זיעה, שמחים ונרעשים.. הרגע הזה השפיע עלי מאוד ורומם אותי לעולם אחר לגמרי"[דרושה הבהרה].

שיכון חב"ד[עריכה]

לאחר מלחמת העולם השניה והיציאה מרוסיה, אגודת חסידי חב"ד לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם כפר חב"ד החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש"ט, דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים בפאתי העיר לוד.

במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום ישיבת תומכי תמימים על ידי הרב זושא וילימובסקי, ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב אפרים וולף אשר כיהן בחלק מהתקופה גם כיו"ר אגו"ח.

בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו"ח הקימו את שיכון חב"ד.

הזמנה לחנוכת הבלוק הראשון

בראשית שנת תשכ"ד הגיע לארץ הרב בנימין גורודצקי, כשהוא מצויד בהוראה של הרבי לבניית שיכון חב"ד בעיר לוד. הוא פנה יוסף וייץ שעמד בראש מנהל מקרקעי ישראל וקנה ממנו את השטח. הרב גורודצקי הביא עמו עשרת אלפים דולר מהרבי. בסכום הזה הרב גורודצקי והרב אפרים וולף רכשו את הקרקע והתחילו להכשיר את השטח. את יתר הכסף תרם הנדיב ר' אברהם פרשן ונעשה כעין שותף.

הנחת אבן הפינה לבניין הראשון של השיכון, כ' מנחם אב תשכ"ה

בהמשך הדרך היו קשיים גדולים. בשלב מסויים כתב הרב אפרים וולף לרבי על מחשבה להחזיר חלק מהמגרש. את התשובה קיבל במברק בו הרבי שלל לחלוטין את הרעיון.

הנחת אבן הפינה לשיכון התקיימה פעמיים. בכ' באב תשכ"ה הונחה אבן-הפינה לתחילת הבנייה, ובפעם השנייה היה אירוע גדול לאחר מלחמת ששת הימים, הרב זושא וילימובסקי פעל בעניין במרץ והביא את חבר הכנסת מנחם בגין, את שר הדואר ישראל ישעיהו, וגם ראש העיר צבי איצקוביץ בא ונשא נאום נרגש.

הרבי השתתף במעמד בדרך מיוחדת - מכתב שנשלח על ידי אחד מבני משפחת קרמר. הוא הגיע מארצות הברית באותו ערב, היישר לחגיגה.

כאשר בנו את בלוק חמש שהוא הגבוה מכולם, הרבי הורה שהבנייה תהיה באופן משוכלל במיוחד ובכלל זה מעלית שנחשבה אז לוקסוס. קשיים מיוחדים התעוררו בבניית הבלוק האחרון, ושוב, כאשר חשבו על הפסקת הבנייה, הרבי שלל את זה והורה להמשיך.

בשנת תש"ל, כשהרב אפרים וולף שהה אצל הרבי בי"ט בכסלו, אמר לו הרבי, שהוא רוצה להשקיע אלף דולר נוספים בבניית השכונה. באותו זמן לא היה ביקוש מיוחד לדירות, אך הרבי צפה את היציאה מרוסיה ומגרוזיה וזמן קצר אחר-כך הגיעו לשיכון שלושים משפחות מגרוזיה.

הקהילה כיום[עריכה]

קהילת חב"ד כיום מונה יותר מ-1000 משפחות המתגוררות בשיכון חב"ד ברחובות; צמח צדק ואדמו"ר האמצעי ולאור הגידול בקהילת חב"ד ומחוסר דיור בשכונה, חלקם עברו להתגורר בסמיכות לשיכון, בשכונות שער העיר, נווה אורנים וברחובות הסמוכים - דוד רמז, פנקס, יוספטל ועוד. ובשכונה החדשה שערי העיר.

בית הכנסת הגדול - "בית אריה" נמצא במרכז השכונה ומשמש מדי יום יותר מאלף מתפללים שמגיעים מרחבי העיר לוד ורמלה. כמו כן בשכונה ישנם עוד ארבעה בתי כנסת.

עיריית לוד קראה רחובות בשמות הקשורים לחסידות חב"ד: רח' אדמו"ר האמצעי ורח' הצמח צדק הנמצאים בשיכון חב"ד וכיכר הרבי מלובאוויטש הנמצאת בסמיכות לשיכון חב"ד (כיכר הרבי מליובאויטש פורק והפך לצומת מרומזרת).

בשנת תשס"ה לאחר שבקהילה נפטרו כמה חברים בטרם עת, התכנסה הקהילה לאסיפת חרום בה הוחלט לכתוב ספר תורה לזכות תושבי השכונה, הספר הוכנס לבית הכנסת "בית אריה".

בשנת תשס"ו בעקבות גניבות חוזרות ונשנות שהתבצעו על ידי ערבים הדרים בשכונה הסמוכה, הוקם "משמר השכונה" בו חברים כ-37 מתנדבים היוצאים בתורנות לסיורים מידי לילה.

בשנת תשפ"א בעקבות פרעות שנערכו בעיר לוד חודש ארגון ה"שומרים".

בשנת תשפ"ב, עברו עוד עשרות אברכים ללוד והקהילה צמחה וגדלה, בעקבות-כך הודיע הרב יורקוביץ' על הקמת ועד קהילה שידאג לצרכים הגשמיים של הקהילה החב"דית בעיר, בבחירות שנערכו לועד בקרב חסידי חב"ד תושבי לוד נבחרו 9 נציגים.

חב"ד בעירייה[עריכה]

במהלך השנים במערכות בחירות בחירות לעירייה חב"ד הביעה תמיכה ברשימות שונות ותחתם הריצה מועמדים שונים.

בשבט תשפ"ג במכתב שפרסם הרב יורקוביץ' הוא הודיע על-דבר ייסוד רשימה של חב"ד שתרוץ לבחירות לעיריית לוד ולצד זאת קרא לפעול להקמת חזית דתית מאוחדת בכדי להביא להישגים משמעותיים עבור ציבור שומרי התורה בעיר[2].

לקראת בחירות תשפ"ד, התגבשו הבנות על הנושאים הנחוצים לצרכי הקהילה ונחתם הסכם בין חב"ד ש"ס ודגל התורה על ריצה משותפת תחת רשימת ש"ס. נציג חב"ד ר' שמואל בורקיס הוצב במקום השלישי ברשימה. הרשימה זכתה בבחירות בארבעה מושבים ובורקיס הפך לחבר מועצת העיר מטעם קהילת חב"ד[3].

תפקידים בקהילה[עריכה]

נושאי תפקידים בעבר

בתי כנסת[עריכה]

מוסדות חב"ד בעיר[עריכה]

בתי חב"ד בעיר[עריכה]


קישורים חיצונים[עריכה]


יישובים בארץ ישראל
אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עילית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יהוד | יקנעם | ירושלים | כפר חב"ד | כפר יונה | כפר סבא | לוד | מגדל העמק | מודיעין | מודיעין עילית | מטולה | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | פתח תקווה | צפת | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראש פינה | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו | תקוע
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים