רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 93: שורה 93:
==בהנהגת חסידות חב"ד==
==בהנהגת חסידות חב"ד==
[[קובץ:תשיא 2.jpg|ימין|ממוזער|250px|תמונתו הרשמית הראשונה של הרבי שצולמה ב[[ל' שבט]] [[תשי"א]] ב[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]] של ר' [[יהודה לייב פוזנר]]{{הערה|תשרי בליובאוויטש - מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], עמ' 51, [[תשרי]] [[תש"פ]].}}]]
[[קובץ:תשיא 2.jpg|ימין|ממוזער|250px|תמונתו הרשמית הראשונה של הרבי שצולמה ב[[ל' שבט]] [[תשי"א]] ב[[קבלת פנים (חתונה)|קבלת פנים]] של ר' [[יהודה לייב פוזנר]]{{הערה|תשרי בליובאוויטש - מוסף [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], עמ' 51, [[תשרי]] [[תש"פ]].}}]]
===מהותו כרבי===
===תפקידו כרבי===
זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות התבטא הרבי, ששליחותו בעולם הזה הוא לפעול עניינים "בחסד וברחמים" ושכל עניינו הוא שכל יהודי יהיה ב[[שמחה]] ולהפוך את כולם לחסידים{{הערה|ימי בראשית, עמ' 387}}. על אף מעמדו, המשיך להיות [[התקשרות|מקושר]] לחותנו [[אדמו"ר הריי"צ]], היה הולך ל[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|אוהל שלו]]{{הערה|התוועדות שבת [[פרשת פנחס]] [[תשמ"ה]]}} ואף כתב ש"איני אלא צינור למלאות רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר"{{הערה|מכתב מתאריך [[ד' תשרי]] [[תש"י]]}}.
זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות התבטא הרבי, ששליחותו בעולם הזה הוא לפעול עניינים "בחסד וברחמים" ושכל עניינו הוא שכל יהודי יהיה ב[[שמחה]] ולהפוך את כולם לחסידים{{הערה|ימי בראשית, עמ' 387}}. על אף מעמדו, המשיך להיות [[התקשרות|מקושר]] לחותנו [[אדמו"ר הריי"צ]], היה הולך ל[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|אוהל שלו]]{{הערה|התוועדות שבת [[פרשת פנחס]] [[תשמ"ה]]}} ואף כתב ש"איני אלא צינור למלאות רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר"{{הערה|מכתב מתאריך [[ד' תשרי]] [[תש"י]]}}.


הרבי שם דגש על "המעשה הוא העיקר", אך הבהיר שכל דרשותיו ובקשותיו הם בגדר עצה בלבד ולא פקודה{{הערה|מכתב מ[[כ"ג אלול]] [[תשכ"ג]]}}, והקפיד שלא לומר מוסר לאנשים{{הערה| "בכלל אין עניני לומר מוסר", התוועדויות תשמ"ח חלק ב עמ' 533}}.
הרבי שם דגש על "המעשה הוא העיקר", אך הבהיר שכל דרשותיו ובקשותיו הם בגדר עצה בלבד ולא פקודה{{הערה|מכתב מ[[כ"ג אלול]] [[תשכ"ג]]}}, והקפיד שלא לומר מוסר לאנשים{{הערה|"בכלל אין עניני לומר מוסר", התוועדויות תשמ"ח חלק ב עמ' 533}}.


על אף גאונתו הגדולה של הרבי ובקיאותו בתורה, הוא לא השיב על שאלות הלכתיות והפנה בעניינים כעין אלו לרבנים מורי הוראה. לשאלה מדוע הוא לא עונה בענייני הלכה{{הערה|שאלתו של הרב [[שמואל הלוי וואזנר]] בעת ביקורו אצל הרבי בשנת [[תשל"ו]]}}, השיב שהוא "ירא הוראה"{{הערה|"שמן ששון מחברך", ב, עמ' 15}}. פעם נוספת התבטא הרבי ש"אין ענייני לפסוק דינים"{{הערה|מכתב מ[[ל' תשרי]] [[תשכ"ה]]}}.
על אף גאונתו הגדולה של הרבי ובקיאותו בתורה, הוא לא השיב על שאלות הלכתיות והפנה בעניינים כעין אלו לרבנים מורי הוראה. לשאלה מדוע הוא לא עונה בענייני הלכה{{הערה|שאלתו של הרב [[שמואל הלוי וואזנר]] בעת ביקורו אצל הרבי בשנת [[תשל"ו]]}}, השיב שהוא "ירא הוראה"{{הערה|"שמן ששון מחברך", ב, עמ' 15}}. פעם נוספת התבטא הרבי ש"אין ענייני לפסוק דינים"{{הערה|מכתב מ[[ל' תשרי]] [[תשכ"ה]]}}.
===סדר יומו===
{{ערך מורחב|סדר יומו של הרבי}}
במשך רוב היום, היה הרבי מתעסק בכתיבת [[מכתב]]ים לאנשים מכל רחבי העולם, וב[[לימוד תורה]], בימי [[שני]] ו[[חמישי]] היה הולך ל[[אוהל]] של חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]]. בנוסף היה הרבי מקדיש זמן לקבל אנשים ל[[יחידות]] ב[[חדר הרבי|בחדרו הפרטי]], שבו היה עונה לאנשים על שאלותיהם ומדריך אותם ב[[עבודת ה']]. בשנים מאוחרות יותר בשל העומס הרב, הפסיק הרבי את היחידות הפרטית והחל ב[[יחידות כללית]]. ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] החל הרבי ל[[חלוקת דולרים|חלק]] מידי יום ראשון דולרים ל[[צדקה]]. פוליטיקאים, רבנים ואישי ציבור רבים הגיעו לרבי בחלוקת דולרים וביחידות כדי לקבל את ברכתו.


מידי [[שבת]] היה הרבי עורך [[התוועדות]], בה היה נושא [[שיחה]] שבה היה מדבר הן ב[[תורת הנגלה]] והן ב[[תורת החסידות]], ולפעמים היה הרבי מדבר על ענייני השעה. החל משנת [[תשכ"ה]] החל הרבי להגיד "[[שיחות רש"י]]" - שיחות שעסקו באחד מפירושי [[רש"י]] של [[פרשת השבוע]].
===פעולותיו===
===פעולותיו===
{{ערך מורחב|פעולותיו של הרבי מליובאוויטש בסדר כרונולוגי}}
{{ערך מורחב|פעולותיו של הרבי מליובאוויטש בסדר כרונולוגי}}