תהלים ק"ד

תהלים קד בָּרֲכִי נַפְשִׁי
א בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱ־לֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. ב: עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. ג: הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲ‍לִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ. ד: עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט. ה: יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד. ו: תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם. ז: מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן. ח: יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם. ט: גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ. י: הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן. יא: יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם. יב: עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל. יג: מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ. יד: מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. טו: וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד. טז: יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע. יז: אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ. יח: הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים. יט: עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ. כ: תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר. כא: הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵ-ל אָכְלָם. כב: תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן. כג: יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב. כד: מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. כה: זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת. כו: שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ. כז: כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. כח: תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב. כט: תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן. ל: תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה. לא: יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו. לב: הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ. לג: אָשִׁירָה לַה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵא־לֹהַי בְּעוֹדִי. לד: יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'. לה: יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּיָ־הּ.

בָּרֲכִי נַפְשִׁי הוא מזמור ק"ד (הפרק ה-104) בספר תהלים. הפרק עוסק בגדולת השם ובכך שמפרנס את כל בריותיו ודואג להם להצטרכויותיהם, ונוהגים לומר אותו כחלק מסדר תפילת שחרית בראש חודש לאחר שיר של יום.

אחד הפסוקים הבולטים ביותר המבטאים גם את תוכן המזמור הוא פסוק כ"ד, כאשר המזמור קורא בהתפעלות: "מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית".

בסדר התפילה

במנהג חב"ד נכלל המזמור ב-2 מקומות בסדר התפילה:

• בעטיפת הטלית - על פי מנהג חב"ד, בשעת עטיפת הטלית מידי בוקר, נוהגים לומר את ב' הפסוקים הראשונים במזמור, כאשר ה'גדילים' בארבע כנפות הטלית רומזים לגדולת השם.

• בראשי חודשים - לפי המנהג הנפוץ, נוהגים לומר מזמור זה בראש חודש, כאשר בחסידות חב"ד המנהג הוא לאומרו לאחר אמירת שיר של יום (אך קודם הקדיש, כי אין להרבות בקדישים בסדר התפילה מלבד מה שתיקנו הקדמונים).

הטעם להכללתו של המזמור בסדר התפילה הוא מכיון שנאמר בו: "עשה ירח למועדים", ובשער הכולל ציין לדברי ספר הזוהר המתאימים למנהג זה.

בשם הגאון מוילנא מובא שקבעו לומר את המזמור דוקא בהמשך ל'שיר של יום' - מכיון שגם בבית המקדש נהגו לשורר מזמור זה בראשי חודשים, כחלק משירת הלויים בעת הקרבת הקורבנות.

בתורת החסידות

• הוד והדר לבשת - הדר הוא כינוי של הקב"ה והפסוק מונה את סדר ירידת האור האלוקי והתלבשותו בעולמות, 'גדלת' - חסד, 'מאוד' - גבורה, 'הוד והדר' - נצח והוד, המתלבשים ומאירים בעולם.
• עוטה אור כשלמה' - התורה כלולה מפנימיות וחיצוניות הנקראים "אור" ו"שמלה". שלמה הוא משל לתורה ומצוות הנגלות לנו, שהם חיצוניות החכמה האלוקית בלבד, שרק בדרגה זו בלבד אפשרית השגה בבחינת ראיה (ואפילו הנביאים ואפילו משה רבינו יכולים להשיג רק עד שם). אור הוא משל לפנימיות החכמה האלוקית בה אפשרית רק השגה בבחינת שמיעה, והם טעמי התורה שיתגלו באופן מוחשי רק לעתיד לבוא.
• הכפירים שואגים לטרף - בחינת הכפירים בקדושה פירושו שהם 'רעבים' ומשתוקקים לברר את הרפ"ח ניצוצות ('טרף' בגימטריא רפ"ח יחד עם הכולל).
• יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב - כל יהודי שותף בענין הכללי של הגברת הצורה על החומר והפעולה של הבאת הגאולה לעולם, ולכל יהודי יש את העבודה הפרטית שמוטלת עליו, ומוטל עליו לעסוק בעבודות אלו 'עדי ערב', במשך כל ימי חייו.

ניגונים על הפרק

• לקראת יום ההולדת של הרבי בי"א ניסן תשס"ה, חוברו עשרות לחנים על הפרק כפי המנהג שהתפשט לחבר ניגונים על פרקי הרבי, כאשר ועדת הניגונים ליובאוויטש בחרה בלחן 'ברכי נפשי' של ר' מנחם מענדל לבקיבקר, ולצידו הניגון 'יהי כבוד' שהולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, שהתקבל בעיקר אצל אנ"ש והתמימים.

לקריאה נוספת

• קובץ י"א ניסן - שנת הק"ד - יצא לאור לקראת י"א ניסן תשס"ה.

קישורים חיצוניים

• המזמור עם ביאור 'יהל אור'