ברכות שלפני קריאת שמע (שחרית)
הברכות שלפני קריאת שמע הן ברכת "יוצר אור" וברכת "אהבת עולם", הנאמרות מידי יום בסדר תפילת שחרית.
תוכן הברכות[עריכה | עריכת קוד מקור]
תיקנו חכמים בנוסח תפילת שחרית, לומר מידי יום שתי ברכות ארוכות לפני קריאת שמע, ואחת לאחריה[1].
הברכה הראשונה הנקראת "יוצר", נפתחת ב"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל", וחתימתה "בָּרוּךְ אַתָּה ה' יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת", ועוסקת בשבח הקדוש ברוך הוא שיצר את השמש הירח והכוכבים בשמים המאירים את כדור הארץ ביום ובלילה, ובמלאכים המשבחים אף הם את הבורא.
הברכה השניה נפתחת ב"אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ" ומסתיימת ב"בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה", ומדברת באהבת השם את עם ישראל, שבחר בהם והעניק להם את התורה והמצוות, וכוללת תפילה לסיוע בלימוד התורה וקיום מצוותיה, ועל בוא הגאולה וקיבוץ גלויות.
בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הברכה השניה לא פותחת ב"ברוך אתה ה'", כדין ברכה הסמוכה לברכה קודמת[2].
בנוסח הברכה השניה יש לכוון לאירועים היסטוריים וענינים שמצוה לזכור אותם: באמירת "ובנו בחרת" יש לזכור את מעמד הר סיני, שאז בחר הקדוש ברוך הוא בעם ישראל; "וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול" - מעשה עמלק, עליו אמרו חז"ל "שאין השם שלם עד שימחה זרעו"; "להודות לך" - לשון הרע שסיפרה מרים על משה רבינו, כיון שהפה לא נברא אלא להודות להשם, ולא לדבר לשון הרע; "וליחדך ולאהבה את שמך" - חטא העגל, שאין לנהוג כמעשה זה, היפך אהבת ה'[3].
בעבודת השם[עריכה | עריכת קוד מקור]
![]() | ערכים מורחבים – קדוש וברוך, קדוש קדוש קדוש, ברוך כבוד ה' ממקומו |
בחסידות מבואר הקשר התוכני של ברכות אלו כהכנה לקריאת שמע, שלכאורה אין להם שייכות כלל עם קריאת שמע[4]:
תוכנה הפנימי של קריאת שמע היא כדי לבוא לאהבת ה' בצורה המושלמת ביותר, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך, עד שיפקיר הכל בשביל אהבת ה'. כדי להגיע לדרגה זו נדרשת התבוננות בתוכן הברכה הראשונה "יוצר", שם מתואר סדר המלאכים העומדים בעולמות הרוחניים, כולל השרפים, האופנים וחיות הקודש וכולם בטלים לאור אין סוף, ואומרים קדוש קדוש קדוש וברוך כבוד ה' ממקומו. ולאחר מכן בברכה השניה "אהבת עולם" מתבונן בכך שהשם עזב את כל המלאכים, צימצם את עצמו והשרה את שכינתו דווקא על עם ישראל הנמצאים בגוף גשמי בעולם הזה, וכך נוצר באדם רגש יראה ואהבת ה'[5].
באופן אחר מבואר, שהתבוננות זו אינה עבור הנפש האלוקית, שגבוהה ממדריגת המלאכים, אלא עבור נפש הבהמית ששורשה הוא בחיות הקודש, בפני שור שבמרכבה[6]. על-ידי ההתבוננות בגדלות השם ובביטול המלאכים, נמשך מלמעלה אור האהבה העליונה גם בנפש הבהמית, שתעזוב את התאוות הגשמיים, ותתכלל גם היא באש האהבה להשם. תוכן ההתבוננות המלאכים הוא, שהם מתהווים רק מהארה מספירת המלכות, והמלכות עצמה מרוממת מהם, ואופן התהוותם הוא באופן של יש מאין - שהם תלויים כל הזמן במקורם, כמו זיו השמש שצריך תמיד את השמש. על-ידי התבוננות זו נעשה הבירור לנפש הבהמית[7].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אדמו"ר הרש"ב, המשך תרס"ו דיבור המתחיל "וילך איש מבית לוי"
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ברכות קריאת שמע בסידור תהילת ה'
- ברכות קריאת שמע בספר 'ואני תפילתי' עמוד 84
הערות שוליים
- ↑ מסכת ברכות משנה יא, א. רמב"ם הלכות קריאת שמע א, ה. טור אורח חיים סימן נח. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן נט, א.
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים ס, א.
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים ס, ד.
- ↑ השאלה נשאלה על-ידי הרשב"א ופוסקים נוספים שמביא הבית יוסף באורח חיים סימן מו.
- ↑ תניא פרק מ"ט.
- ↑ לקוטי תורה נשא כח, ג, ובמקומות רבים.
- ↑ באריכות רבה בהמשך תרס"ו דיבור המתחיל "וילך איש מבית לוי", ובכמה מקומות.