בחירת העצמות בישראל
ערך זה עוסק בבחירת השם בעם ישראל. אם התכוונתם לפירושים נוספים, ראו בחירת העצמות בישראל הינו מונח המבטא את בחירת החופשית של הקב"ה כפי שהיא מצד עצמותו יתברך בעם ישראל.
תוכן עניינים
פרטי הבחירה[עריכה]
הבחירה בעם ישראל הינה הן בנשמות והן בגופים, אך בכל אחד מהם הבחירה מתגלה באופן שונה, כדלהלן:
שורש הבחירה כפי שהוא בעצמותו יתברך, הוא בעיקר בנשמות שהם בנים למקום[1], ששם מלכתחילה אין אפשרות למציאות אחרת[2]. אך בנשמה כפי שהיא ירדה למטה[3], המעלות שבה (שניכר בה שהיא "בן" של הקב"ה[4]) מסתירות על הבחירה[5]. כאן למטה[6], במקום בו ישנה מציאות של אומות העולם [7] גילוי הבחירה הוא בעיקר בגוף.
בשיחה אחת[8] מסביר הרבי, שבשונה מבחירה רגילה שאינה שייכת למציאות הנבחר[9], הרי בחירת העצמות בגוף נעשית מציאותו של הגוף, שהרי כאשר נמשך[10] העצמות - אין מקום למציאות אחרת. ובמאמר נוסף[11] מבאר הרבי שעל ידי ששורש הגוף עצמו הוא בכלים של הספירות, מתגלית בחירת העצמות במציאותו.
אמנם, במקומות אחרים[12] מסביר הרבי שאכן מעלת הבחירה בגוף אינה מתאחדת עמו באופן שמתגלית בו ומתייחסת אליו (ובכלל - היא בהעלם[13]), אך על ידי עבודת הנשמה בגוף לבררו ולזככו בקיום תורה ומצוות, נקבעת בגוף הבחירה בפנימיות באופן שנעשית מציאותו, מתייחסת אליו ומתגלה בו. אף בנשמה נפעל עילוי ע"י עבודתה בגוף, שמתגלה וניכר בה בחירת העצמות (ולא רק שהיא בבחינת 'בן')[14]. אמנם, מכיוון שהתאחדות זו של הגוף עם הבחירה בו נעשית על ידי הנשמה, הרי בהסתלקותה אין הבחירה מתאחדת עוד עם הגוף ולכן הוא כלה ונפסד. אלא שמכיוון שסוף-כל-סוף הבחירה היא נצחית, לעתיד לבוא כל עם ישראל יקומו לתחייה נשמות בגופים[15]. וכן לאידך, בחירת העצמות בגילוי בנשמה היא דווקא כשהיא נמצאת בתוך הגוף (שפועל בה מעלה זו כנ"ל) ולכן גם לאחרי שגמרה לברר ולזכך את הגוף, עיקר גילוי הבחירה היא דווקא כשנמצאת בגוף - בתחיית המתים[16].
על ידי בחירת העצמות בישראל, נפעל בעם ישראל טבע עצמי (אם כי ביכולתם להתנגד לו). שהם בוחרים בקב"ה[17] ובטוב באופן שהרע מושלל לחלוטין[18]. כאשר עם ישראל מגלים בחירה זו להם בקב"ה, נמשכת להם בחירת העצמות[19].
בכללות - קשר זה של הבחירה הינו הקשר העמוק ביותר בין ישראל וקב"ה. שכן, הבחירה מגיעה ממקום כזה שמצד עצמו הכל שווה (היינו שהיא למעלה מהשכל, הרצון וכל 'טבע' אחר בנפש בו יש נטיה כלשהי), ומצד שני אין הכרח שהדברים יהיו שווים וניתן לבחור בדבר מסויים (היינו שהיא למעלה מהגורל המוגדר בזה שהכל שווה לגביו)[19], היא מגיעה ממקום כזה בו אין כל הגדרות[20]. הקשר בבחירה נעלה מכל קשר מותנה בין עם ישראל והקב"ה, כקשר שלהם שנפעל על ידי קיום התורה ומצוות[21]. אף מהקשר הלא מותנה בין עם ישראל והקב"ה כאב ובן, שכן אהבה האב לבן (גם אהבה עצמית ולא מותנית) היא כמו טבע ומוגדרת בציור כלשהו[22]. ועוד, שמציאות האב מסובבת ממציאות הבן, לולי שישנו בן אין אב, ואחר שישנו בן מוכרח שיהיה רצון ואהבה אליו - היינו שבבחינה זו ישנה מציאות נוספת מלבד הקב"ה, משא"כ הבחירה מגיעה מהבוחר עצמו[23], ומהעצם שלו. על ידי הבחירה, נפעל הקשר של עם ישראל לקב"ה כעבדים לאדוניהם, שמציאות העבד היא מציאות האדון[24]. אמנם בפרטיות, אף הבחירה היא בדבר נוסף, היינו שעם ישראל והקב"ה הם שני דברים כביכול[25]. ולמעלה מזה בעצמותו יתברך ממש לכתחילה עם ישראל והקב"ה דבר אחד ממש [26].
זמן הבחירה[עריכה]
הבחירה נפעלה במתן תורה[27]. היות ועיקר גילוי הבחירה הוא על ידי התורה והמצוות[28]. ובכלל - הבחירה בעם ישראל קשורה עם הבחירה במצוות[29], אך עיקר גילוי הבחירה יהיה לעתיד לבוא ובעיקר בתחיית המתים[30].
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ מפני שכן בחר הקב"ה שיהיו מושרשים בו כמו בן שחקוק במחשבת האב כשלפני זה לא היו קיימים כלל (תורת ההמגיד ממעזריטש (אור תורה ב, ג (ס"ו), כתר שם טוב סרמ"א) כפי שנתבארה בלקוטי שיחות חלק כח עמוד 180 הערה 62
- ↑ לקוטי שיחות חלק כג עמוד 219 הערה 61. וראה בלקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 282
- ↑ ועוד לפני זה - שנעשית בבחינת מציאות
- ↑ ראה להן על היחס בין הקשר של בוחר ונבחר לקשר של אב ובן
- ↑ לקוטי שיחות חלק כג עמוד 219 הערה 61. סה"מ מלוקט ח"ה ע' רנ. שיחת שבת פרשת תולדות ה'תשנ"ב (הא') סעיף ה.
- ↑ יש מקומות בחסידות שמבואר שהבחירה היא דווקא למטה, בנשמות בגופים (ובעיקר בגוף) - ראה לדוגמא שיחת ש"פ בראשית ה'תשנ"ב ס"ג
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 282. שיחת שבת פרשת בראשית הנ"ל ועוד
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 219 הערה 61
- ↑ ראה ערך בחירה
- ↑ בשם המושאל=שכן בעצמות אין שייך המשכה - לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 219 הערה 61
- ↑ ספר המאמרים מלוקט ח"ה ע' רנ
- ↑ לקוטי שיחות חלק ח"י עמוד 409 הערות 70 ו-71. שיחת ש"פ תולדות ה'תשנ"ב (הא') סעיף ה.
- ↑ ראה גם ספר המאמרים מלוקט ח"ג עמוד רעז
- ↑ שיחת ש"פ תולדות ה'תשנ"ב (הא') סעיף ה. ובספר המאמרים מלוקט חלק ה ע' רנ
- ↑ לקוטי שיחות חלק ח"י עמוד 409 הערות 70 ו-71
- ↑ ספר המאמרים מלוקט חלק ה' ע' רנ
- ↑ ספר המאמרים מלוקט חלק ג עמוד קט
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק י"א עמוד 7 הערה 58 ובהנסמן שם
- ↑ 19.0 19.1 ספר המאמרים מלוקט ח"ה עמוד קצה
- ↑ לקוטי שיחות חלק כג עמוד 219 הערה 61
- ↑ ראה לקו"ש חלק ח"י עמוד 409 הערות 70 ו-71, וחלק כח עמוד 180 הערה 62. ספר המאמרים מלוקט ח"ג עמוד לד ואילך (בעיקר בעמוד לח)
- ↑ לקוטי שיחות חלק י"א עמוד 7 הערה 58 ובהנסמן שם. חלק ח"י עמוד 409 הערות 70 ו-71
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק ח"י עמוד 178 ואילך (ובהערה 73). ועיין גם ספר המאמרים מלוקט ח"ג עמוד רעז
- ↑ לקוטי שיחות חלק יא עמוד 7 הערה 58 ובהנסמן שם
- ↑ ועוד - שהבחירה היא רק הפלאת העצמות ולא העצמות ממש
- ↑ לקוטי שיחות חלק י"א עמוד 7 הערה 58 ובהנסמן שם. ספר המאמרים מלוקט חלק ה' עמוד מג
- ↑ תניא פרק מ"ט
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק יחי עמוד 409 הערה 72. שיחת ש"פ תולדות ה'תשנ"ב (הא') סעיף ה הערה 62
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק יא עמוד 6 הערה 49
- ↑ ראה לעיל
