תהלים כ"ז

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף לדוד ה' אורי וישעי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לדוד ה' אורי וישעי

א: לְדָוִד: ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ה' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד.
ב: בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ.
ג: אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ.
ד: אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.
ה: כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי.
ו: וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַה'.
ז: שְׁמַע ה' קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי.
ח: לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ.
ט: אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹקֵי יִשְׁעִי.
י: כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַה' יַאַסְפֵנִי.
יא: הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי.
יב: אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס.
יג: לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים.
יד: קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'.

תהילים כ"ז הוא המזמור הכ"ז בתהלים, ונהוג להוסיפו לתפילת שחרית ומנחה מתחילת חודש אלול עד אחר הושענה רבה. המזמור מדבר על הודאה ושבח ובטחונו של דוד שמנצח במלחמותיו, ומכל מקום הוא לא חפץ במלחמות, אשר רוצה לשבת יומם ולילה בבית המקדש וללמוד תורה, ולקנות שלמות כדאי לזכות את נשמתו לחיי עולם הבא.

תוכן[עריכה]

המזמור מחולק לשני חלקים:

בפסוקים א עד פסוק ו' מתאר דוד המלך את הביטחון הגדול שש לעם ישראל בה'.

בחלק השני, בפסוקים ז' עד פסוק י"ג, מופיעות שני בקשות (של דוד המלך):

א. שלא יאבד את בטחונו בהקב"ה אם ה' יסתיר את פניו ממנו

ב. שילמד את הדרך להיות דבוק ובטל להקב"ה.

ג. שיעזור לו מפני אלו שמפריעים לו לבטוח בהקב"ה.

מנהגים[עריכה]

נוהגים לומר את המזמור בימי חודש אלול, מראש חודש, עד אחר הושענא רבה, בתפילה לאחר שיר של יום, ובתפילת מנחה קודם 'עלינו לשבח'.

אחד הטעמים לאמירותו הוא ממפני שנזכר בו פסוק שבו נרמז שבאלול צריך לתקן מעשיו שלא יגרום החטא, שמראש חודש אלול מתחילים ימי רצון ולכן מתחילים לומר מזמור זה, כפי שכתוב בו[1].

מקור אמירת המזמור[עריכה]

הרבי כותב בספר היום יום ש"חודש אלול הוא חודש הרחמים שבו מאירות שלש עשרה מידות הרחמים, החודש הזה הוא חודש הרחמים, אשר בו נפתחים שערי רחמים לכל הבא לגשת אל הקודש, לעבודת הבורא ברוך הוא, בתשובה, תפילה, ותורה".

המנהג הידוע והמפורסם והוותיק ביותר הוא אמירת מזמור כ"ז בתהלים "לדוד ה' אורי וישעי" שנקבע בתוך התפילה.

הרבי אומר[2], שהיחודיות של חודש אלול משאר חודשי השנה הוא שכל יום בו ובלי יוצא מן הכלל, אומרים פעמיים ביום המזמור "לדוד ה' אורי", ואף שממשיכים להגיד אותו בחלק מחודש תשרי, אבל עדיין הייחודיות שלו הוא דווקא בחודש אלול שבו מתחילת החודש ועד סופו אומרים אותו. ומחזק זאת הרבי וכותב[3], "שזה מוכיח שזהו ענינו של החודש (אלול), משא"כ בתשרי הרי אומרים רק עד הושענא רבה, ובדוגמת המבואר בלקו"ש[4] בענין השייכות דספירת העומר לחודש אייר, אף שגם בניסן וסיון ישנה ספירת העומר, אמנם בחודש אייר ספירת העומר היא בכל הימים דחודש אייר".

בסידור אדמו"ר הזקן עם ציונים מקורות והערות[5] כתוב, כי בימי ראש חודש אלול המנהג להקדים אמירת "ברכי נפשי" ואחריו המזמור "לדוד ה' אורי". ובאשר למנהג שאמירת הקדיש שאחר לדוד אורי עולה גם לשיר של יום, וכן במנחה שהקדיש שאחר עלינו עולה גם למזמור "לדוד אורי", כותב על כך סבו של הרבי הרב אברהם דוד לאוואוט ב'ספרו שער הכולל'[6], שלכאורה היה צריך לומר במנחה אחר 'תתקבל', כמו בברכי נפשי ולדוד אורי של תפילת שחרית שהסמיכם לשלפניהם אחר שיר של יום. אמנם כוונתו שהקדיש שצריך לומר אחר שיר של יום יאמרו לאחר ברכי נפשי או לדוד אורי.

סגולת אמירת המזמור[עריכה]

בכמה מספרי פנימיות התורה מופיע שאמירת המזמור מראש חודש אלול ועד שמחת תורה, היא סגולה לאריכות ימים ושנים טובות, לביטול המקטרגים הדינים והגזירות, אפילו כאלו שכבר נכתבו על האדם, וכן להצלחה ושמירה[7], ויש שכתבו שסגולה זו שייכת גם בשאר ימות השנה, לאומרו בכוונה לאחר תפילה שחרית[8].


מזמורי ספר תהלים
א'ב'ג'ד'ה'ו'ז'ח'ט'י'י"אי"בי"גי"דט"וט"זי"זי"חי"טכ'כ"אכ"בכ"גכ"דכ"הכ"וכ"זכ"חכ"טל'ל"אל"בל"גל"דל"הל"ול"זל"חל"טמ'מ"אמ"במ"גמ"דמ"המ"ומ"זמ"חמ"טנ'נ"אנ"בנ"גנ"דנ"הנ"ונ"זנ"חנ"טס'ס"אס"בס"גס"דס"הס"וס"זס"חס"טע'ע"אע"בע"גע"דע"הע"וע"זע"חע"טפ'פ"אפ"בפ"גפ"דפ"הפ"ופ"זפ"חפ"טצ'צ"אצ"בצ"גצ"דצ"הצ"וצ"זצ"חצ"טק'ק"אק"בק"גק"דק"הק"וק"זק"חק"טק"יקי"אקי"בקי"גקי"דקט"וקט"זקי"זקי"חקי"טק"כקכ"אקכ"בקכ"גקכ"דקכ"הקכ"וקכ"זקכ"חקכ"טק"לקל"אקל"בקל"גקל"דקל"הקל"וקל"זקל"חקל"טק"מקמ"אקמ"בקמ"גקמ"דקמ"הקמ"וקמ"זקמ"חקמ"טק"נ

הערות שוליים

  1. ח"ה, דברים, עמ' מד.
  2. בשיחה בפרשת כי תבא תש"ל, לקו"ש (ח"ט פר' תבא שיחה ב)
  3. בהערה שם.
  4. ח"א פ' אמור
  5. עמ' קפח.
  6. פרק יא ס"ק כט.
  7. רבי שבתאי מרשקוב, סידור האריז"ל סדר כוונת ראש חודש אלול, עבודת הקודש סנסן ליאיר.
  8. החיד"א.