קריאת שמע קטנה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קריאת שמע 'קטנה' (הקרויה פעמים רבות על שם הקטע המקדים לה, לעולם יהא אדם), הינו קטע תפילה הנאמר ביחידות כהקדמה לתפילת שחרית בציבור, לאחר ברכות השחר, וקודם פרשת הקרבנות.

הטעם שהיא נקראת 'קריאה שמע קטנה' היא מכיון שבנוסח התפילה נקבע לומר רק את הפרשיה הראשונה מתוך שלושת הפרשיות של קריאת שמע. עם זאת, ישנם מספר טעמים הלכתיים לומר כבר בשלב זה את כל שלושת הפרשיות, ויש אף חסידים הנוהגים לעשות זאת כשהם לבושים בתפילין.

היסטוריה[עריכה]

נוסח התפילה מופיע בחלקו כבר בתנא דבי אליהו רבא[1], ובפירוט יותר בסידור רב עמרם גאון, וכך מופיע גם בסדר התפילות של הרמב"ם.

במשך הדורות היו מגדולי ישראל שכתבו להשמיט את המשפט הפותח 'לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר', כיון שעל האדם להיות ירא שמים גם בגלוי[2], ולהתחיל את הקטע מ'רבון כל העולמים', אך למנהגנו אומרים את הקטע כולו, החל מ'לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר'.

המשכה של התפילה, 'רבון כל העולמים לא על צדקותינו...' לקוחה מתפילת רבי יוחנן שנהג לאומרה לאחר תפילתו ביום הכיפורים[3].

הטעם לאמירת קריאת שמע קטנה[עריכה]

בטעם שנקע לומר קריאת שמע קטנה, ובטעם הנוהגים לומר את קריאת שמע כולה, מופיעים בספרי ההלכה והמנהג מספר הסברים שונים:

  • בשעת השמד היתה גזירה שלא יקראו קריאת שמע בציבור, ולכן קבעו לומר זאת ביחיד קודם התפילה[4].
  • באם חושש שמא יאחר את זמן קריאת שמע בתפילתו[5].
  • אם רוצה לאכול ולשתות קודם התפילה, שיקבל עליו קודם עול מלכות שמים ויקיים מצוות קריאת שמע[6].
  • מנהג חסידים, להוסיף בקבלת עול, שזהו תוכן ענינה של קריאת שמע[7].

מנהגים[עריכה]

בלקוטי שיחות[8] מובא דברי הרבי[9], אשר אדמו"ר הרש"ב נהג לקרוא קריאת שמע זו עם תפילין, ולאחר מכן היה חולץ אותם, מתכונן לתפילה, ומניח שוב תפילין לצורך התפילה.

עם זאת, ביאר הרבי את העובדה שבפועל אנו רואים כי מנהגם של חסידים שקורין קריאת שמע קטנה בלא תפילין, כיון שהפירוש של הקורא ק"ש בלא תפילין שנחשב כעדות שקר[10], הוא למי שאינו מניח תפילין כלל, אך כאשר אינו מניח תפילין בשעת קריאת שמע, אלא לאחרי זה ודאי לא חשיב עדות שקר.

הנוהגים לומר את כל שלושת הפרשיות בקריאת שמע קטנה, כופלים גם ג' התיבות "ה' אלקיכם אמת"[11].

בפנימיות התורה[עריכה]

בתורת החסידות מוסבר כי בשונה מקריאת שמע הנאמרת בתוך סדר התפילה שענינה הוא קבלת עול מלכות שמים עמוקה, ב'קריאת שמע קטנה' נמצא האדם עדיין ב'מוחין דקטנות', כיון שעדיין לא התבונן באריכות בגדלות השם, ולא עורר בעצמו אהבה גלויה או יראה עמוקה, ובשל כך התוכן של קריאת שמע זו היא שמחה פשוטה, אמונה פשוטה וקבלת עול פשוטה, הנובעות כולם מעצם העובדה וההכרה בכך שה' יתברך הוא אחד, ואין עוד שום מציאות אחרת מלבדו, ואם כך לא יכול להיות שום דבר שיפריע לנו באמת בעבודת ה'.

וכדברי אדמו"ר הזקן בפרק ל"ג בתניא על קטע תפילה זה: "כשיהיה ליבו שש ושמח באמונתו ביחוד ה' בתכלית השמחה כאילו לא היתה עליו רק מצוה זו לבדה, והיא לבדה תכלית בריאתו ובריאת כל העולמות, הרי בכוח וחיות נפשו בשמחה רבה זו תתעלה נפשו למעלה מעלה על כל המונעים קיום כל התרי"ג מצוות מבית ומחוץ".

וזהו הטעם שמיד אחרי קריאת שמע קטנה, אנו אומרים בשמחה גדולה "אשרינו מה טוב חלקנו", כשאנו שמחים בשמחה העצומה על הזכות הגדולה שיש לנו 'לארח' את ה' בקביעות בתוך הבית שלנו והגשמיות שלנו.

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • קריאת שמע של שחרית, בתוך עלון 'שונה הלכות' 602 קרח תשפ"ב, עמוד 4

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. פרק כ"א.
  2. שבלי הלקט פרק ו', שכך הנהיג רש"י. ובאופן אחר קצת כתב בעל סדר היום, שיוסיף ויאימר 'לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי'.
  3. יומא פז, ב וברש"י שם.
  4. שבלי הלקט ענין תפלה סימן ו.
  5. טור ורמ"א שם סו"ס מו. שולחן ערוך הרב סימן מ"ו ס"ט. ועל דרך זה בלוח 'היום יום' יז אייר, ספר המנהגים עמ' 6, שערי הלכה ומנהג ח"א עמ' קמח, שיחת ש"פ שלח תשי"ב תורת מנחם ח"ג עמ' 15.
  6. המשנה-ברורה סימן פ"ט ס"ק כ"ב, קצות-השולחן סי' י"א ס"ב (ובס"ק ה מציין שכן משמע גם מדברי אדמו"ר הזקן בקו"א סי' ע ס"ק ב.
  7. התבאר בהרחבה בשערי ישיבה צפת חלק י"א עמוד 292.
  8. חי"ח עמ' 494 הערה 70 ובכ"מ.
  9. שיחת פרשת שלח שבת מברכים תמוז תשי"ב.
  10. מסכת ברכות יד, סע"ב.
  11. היום יום, י"ז אייר.