אחינו כל בית ישראל (תפילה)
אחינו כל בית ישראל
|
|---|
|
אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל |
"אחינו כל בית ישראל" הוא קטע תפילה, אותו נוהגים לומר לפי נוסח אשכנז ונוסח ספרד כחלק מתפילת שחרית בימים שני וחמישי, בהמשך לקריאת התורה כחלק מאמירת ארבעה "יהי רצון".
התפילה כוללת בקשה מהקב"ה שיציל את כל היהודים שנמצאים בצרה בכל מקום שהם, ומדגישה בעיקר את הבקשה לשחרורם של אנשים הנתונים בשבי, ומסיימת בבקשה שההצלה תתרחש עכשיו, במהרה ובקרוב (בארמית: "השתא בעגלא ובזמן קריב").
התפילה מופיעה כבר בסדר רב עמרם גאון ובמחזור ויטרי, וכנראה חוברה בתקופת הגאונים. בסדר רב עמרם גאון ובאבודרהם היא מופיעה (יחד עם ארבעת "יהי רצון") בשבת מברכים כחלק מברכת החודש. במחזור ויטרי היא מופיעה בתפילת מנחה של שבת. בפועל, המנהג היום הוא לאמרה בימי חול, ולא בשבת (בנוסח ספרד נאמרים ארבעה "יהי רצון" בשבת, אך לא נאמרת אחריהם תפילת "אחינו"), אולי מפני שתפילה זו עוסקת בצרות שאין להזכירם בשבת[1].
בעבר, אכן נהגו לומר תפילה זו גם בחלק מקהילות חב"ד, אך המנהג השתקע וכיום הדבר אינו נהוג לפועל[2].
מתוך נוסח תפילה זו, חדרו מטבעות לשון רבים, בהם השתמשו גם רבותינו נשיאינו, דוגמת הפתיחה "אחינו כל בית ישראל" שאדמו"ר הריי"צ השתמש בה רבות, וכן "הנתונים בצרה ובשביה", ניסוח בו השתמש הרבי פעמים רבות כאשר דיבר על היהודים הנתונים ברוסיה מעבר למסך הברזל[3].
