תבנית:לשוניות2/תיעוד
הסבר
תבנית זו מאפשרת יצירה של לשוניות.
פרמטרים:
- זיהוי - מזהה ייחודי למקבץ הלשוניות. כאשר משתמשים בתבנית זו מספר פעמים בדף אחד, יש להקפיד על ערך שונה לפרמטר זה בכל מופע של התבנית בדף.
- רקע- צבע רקע ללשוניות
- גבול - צבע הגבול
- רוחב - רוחב שיתפסו הלשוניות (ברירת מחדל 90%)
- ברירת מחדל - מספר הלשונית שתוצג בעת טעינת הדף, כשהראשונה היא 0, השנייה 1 וכו'. ברירת מחדל: 0
- שםX - כותרת הלשונית מספר X
- תוכןX - כותרת הלשונית מספר X
להצגת ארבע לשוניות, נשתמש ב"שם1", "שם2", "שם3" ו"שם4", ובמקביל "תוכן1", "תוכן2", "תוכן3" ו"תוכן4".
בדרך כלל אין בכך צורך, אך אם נרצה שדווקא הלשונית השנייה ("שם2"/"תוכן2") היא שתוצג בעת פתיחת הדף, נשתמש בפרמטר "ברירת מחדל = 1"
דוגמאות
בדוגמה להלן שימוש ב{{תוכן נטען}}, וב{{טבלה מוסתרת}}, יחד עם לשוניות.
| קוד המקור של הדוגמה |
|---|
{{לשוניות2
| זיהוי = 1
| ברירת מחדל = 1
|שם1=גאולה
|תוכן1=
{{{!}} class="wikitable" width="100%"
{{!}}-valign="top"
{{!}} width="20%" {{!}}
* {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=mashiach|קישור=מלך המשיח|כותרת=מלך המשיח}}
* {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=mashiach|קישור=קראון הייטס|כותרת=שכונת המלך}}
* {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=mashiach|קישור=הגאולה}}
{{!}} width="80%" {{!}} {{תוכן נטען|מיקום התוכן=mashiach|קישור ברירת מחדל=הגאולה}}
{{!}}}
| שם2 = רשימה
| תוכן2 =
*אחת
*שתיים
*שלוש
|שם3 = מקופלת
|תוכן3 = {{טבלה מוסתרת
| כותרת = יחי המלך המשיח!
| תוכן = {{:יחי המלך}}
}}
}}
|
- אחת
- שתיים
- שלוש
| יחי המלך המשיח! | ||
|---|---|---|
|
 יחי המלך, או בנוסח המורחב יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד, הינה הכרזה שהתקבלה על ידי חסידי חב"ד בדור השביעי באישור ועידוד הרבי, בתור הכרזת קבלת המלכות של הרבי כמלך המשיח. הרבי הסביר שהכרזה זו הנאמרת בעת ההכתרה מבטאת את עומק הקשר שבין העם למלך עד שהמלך תלוי בעם המכריזים "יחי המלך" - הוספת חיים במלך, ושתוכן ההכרזה שהגיע זמן ביאת המשיח ולזרז את ביאת המשיח. רקעבמשך השנים[דרושה הבהרה], נהגו להכריז בפני הרבי בכינוסי ילדים את הנוסח הבא "יחי אדוננו מורנו ורבינו" (לאחר הכרזת הפסוקים)[1]. בשיחת ב' בניסן תשמ"ח, הסביר הרבי באריכות את המעלה בהכרזה "יחי המלך". ההכרזה בנוסח "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" החלה בשנת תנש"א, כאשר בעקבות השיחה הידועה בכ"ח בניסן באותה שנה פעלו כמה חסידים פעולות הקשורים לזיהוי הרבי כמשיח, ובמהלכן אומץ נוסח זה. הכרזה בנוסח זה הוכרזה לפני הרבי לראשונה בהתוועדות שבת פרשת תזריע מצורע והרבי הגיב בחיוך רחב. ניגון עם מילים אלו הושר לפני הרבי במוצאי אותה שבת בכניסתו לתפילת ערבית[2] וביציאתו וזכה לעידוד מיוחד שנמשך באופן נדיר גם אחרי שהרבי הגיע למקום התפילה[3]. בט"ו אייר, תשעה ימים אחר כך, שרו ניגון זה עם מילים אלו הן ביציאת הרבי מתפילת מנחה וכן ביציאתו מתפילת ערבית והרבי עודד את השירה. בשנים תשנ"ג-תשנ"ד עודד הרבי את הניגון "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" כמעט בכל הזדמנות שבה יצא לקהל, ובעקבות זאת התפשטה ההכרזה בנוסח זה יותר ויותר. חסידי חב"ד כיום מכריזים 'יחי אדוננו' בסיום כל תפילה ובמעמדים שונים, מדפיסים את ההכרזה בפרסומים רבים וכן מנגנים ניגון זה לעיתים קרובות. התייחסויות הרביב' ניסן תשמ"חבב' בניסן תשמ"ח בשיחה שנשא הרבי בביתו בפרזידנט 1304 הורה הרבי להכריז "יחי המלך" כשמסביר את תוכן ההכרזה: כאשר העם מכריזים יחי המלך, הדבר נותן ומוסיף חיות במלך - בנשיא הדור ובמלך המשיח ובכך מכתירים אותו. וכך כותב הרבי[4]:
בשיחת שבת פרשת שמיני, ערב ראש חודש אייר, תשמ"ח, מופיעה שוב בקיצור ההוראה להכריז "יחי המלך": . בעקבות שיחה זו החלה התעוררות מיוחדת בין החסידים ליישם את הדברים: רגעים ספורים אחרי שסיים הרבי את השיחה הכריז הרב שלום בער וולפא בנוכחותו של הרבי: "יחי המלך" ו"יחי אדוננו מורנו ורבינו"[5] ובהמשך אותו לילה רקדו רבים ברחוב הסמוך לבית בשירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו"[6] ומאות תמימים וחסידים הכריזו "יחי המלך", "יחי המלך המשיח" וכדומה[7]. ביחידות לגבירים שהתקיימה למחרת, בג' ניסן תשמ"ח בזאל הקטן, אמר ר' חיים גולדברג לרבי "יחי המלך" והרבי הגיב על דבריו בעניית: "אמן"[8]. בד' ניסן תשמ"ח בעת שיצא הרבי לנסוע לביתו הכריז התמים אלחנן מישולובין שלושה פעמים את הכרזת "יחי המלך" כשאחריו עונה הקהל "יחי" והרבי הניף בידו הקדושה בתנועת עידוד[9]. את הכריכה האחורית של שני קבצי הערות וביאורים של תלמידי אהלי תורה שיצא לאור לרגל י"א ניסן תשמ"ח[10] עיטרה ההכרזה: "יחי המלך לעולם". ביחידות כללית שהתקיימה בט' סיון תשמ"ח עברה אחת הנשים והכריזה: "יחי המלך המשיח", והרבי השיב: "אמן, בקרוב" ולאחר מכן בירכה: "ברכה והצלחה"[9]. בחלוקת דולרים בי"א ניסן תשמ"ט הכריז אחד העוברים בפני הרבי: "יחי המלך המשיח" והרבי בירכו כשחיוך נסוך על פניו: "בשורות טובות"[11]. יוזמה רחבה ועולמית תוכננה בעקבות השיחה ע"י הרב שמואל פרומר והרב זמרוני ציק שבמהלך סעודות משיח בכל העולם, יחזרו את תוכן שיחת הרבי ויכריזו "יחי המלך". היוזמה החלה להתגלגל במהירות, קיבלה הסכמה של רבנים ושלוחים רבים והיה נראה שהדבר ייצא לפועל, עד שקם שליח מסויים ופעל לבטל זאת ולטרפד את התכנית. בהשגחה פרטית זכה אותו שליח באותם ימים בתרומת ענק מירושה. יום לאחר מכן, בי"ט ניסן תשמ"ח, אמר הרבי שיחה בה התבטא בכאב ובחריפות על השופכים מים קרים על נפש עייפה המרעישה אודות ביאת משיח ומכריזה שמשיח צריך לבוא וכו' כשאותם מקררים טוענים שהדבר יזיק ויפריע למנוחתם ולהפצת המעיינות שלהם מתוך עשירות וכו'. מי שהיה מעורה בסוד הדברים חש כי הדברים מכוונים (גם) כלפי מאורע זה[12]. בשנים שלאחר מכן, ביום ב' ניסן תשמ"ט ותש"נ, ניגנו בנוכחות הרבי בכניסתו לתפילות "יחי אדוננו מורנו ורבינו" בקשר לשיחה זו שנשא הרבי בתאריך זה[13]. לאחר שיחת כ"ח ניסן תנש"אביום כ"ח ניסן תנש"א הודיע הרבי בשיחה לחסידים: "אני מוסר את הענין אליכם, עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו". בעקבות השיחה קיבלה כל הפעילות להבאת המשיח תנופה חדשה כולל ההוראה על הכרזת "יחי המלך" ומשמעותה: קבלת מלכותו של הרבי כמלך המשיח. בדו"ח בן שני דפים אודות אסיפת הייסוד של המטה העולמי להבאת המשיח נכתב באותיות מוגדלות: "יחי המלך כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח לעולם ועד" ומענה הרבי על הדו"ח בד' אייר תנש"א היה: "כל המצורף-בזה אזכיר על הציון". ביום שישי ערב פרשת תזריע-מצורע הוכנס על ידי ר' דוד נחשון בקבוק משקה למזכירות הרבי על מנת לקבלו בהתוועדות השבת, בעבור התוועדויות אודות קבלת המלכות (לבקבוק צורף פתק ובו מטרה זו לשמה הוא מוכנס). בליל שבת קודש אור לו' אייר תנש"א עודד הרבי את הניגון "שישו ושמחו בשמחת הגאולה" בדרך יציאתו מתפילת ערבית, לאחר מכן דרבן הרב דוד נחשון את הציבור להוסיף את המילים "יחי אדוננו מורינו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" למנגינה זו וכך נמשכו הריקודים עם מילים אלו זמן רב ואף בשלום זכר שהיו בלילה זה ברחבי שכונת קראון הייטס ניגנו כך. למחרת בהתוועדות בסיום השיחה הרביעית הזכיר הרבי כרגיל שכעת יעלו מלמטה למעלה ויכריזו את פרטי הדברים (והפעם הרבי הוסיף עוד קטע שלא נאמר בשבתות האחרות:) ופרסום זה נעשה בכל העולם כולו, ועד לכל סדר השתלשלות, וזוכים לשמוע ההכרזה ש"הנה זה (משיח) בא. בסיום החלוקה ניגשו ר' דוד נחשון ר' אבי טאוב ור' שמריה הראל כדי לקבל את בקבוק המשקה. הרבי מזג להם כחצי כוס משקה (יותר מהמקובל) ואז הכריז ר' דוד נחשון (תוכן): "משקה זה יעבור הפעולות לקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח. בהמשך לפסיקתם של רבנים ובתי-דינים שהגיע עת הגאולה ושהרבי הוא מלך המשיח שצריך להתגלות ולגאול את עם ישראל ולכן אנו מכריזים (והכריז בפעם הראשונה בנוכחות הרבי): "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!" כשאחריו חזר הקהל בהכרזת : "יחי!" וכך לסירוגין שלשה פעמים. בשעת ההכרזה היה חיוך נסוך על פני הרבי[14]. במוצאי שבת כשהרבי נכנס לתפילת מעריב בזאל הקטן (כרגיל בכל מוצ"ש), במשך מספר דקות לפני שנכנס שרו "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" (בניגון של "זאל שוין זיין די גאולה"), ובכניסתו עודד הרבי בידו הקדושה את הניגון, וכשהגיע למקום הקבוע לתפילתו אף עודד בשתי ידיו (דבר נדיר כשמתפלל ב"זאל הקטן"). וגם כשיצא בתום התפילה עודד את השירה. בח' אייר תנש"א הוכנס אל הרבי כתב קבלת מלכותו חתום ע"י חסידים רבים בנוסח: "הננו הח"מ מקבלים עלינו את מלכותו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח, לפעול במסירות נפש בכל רצונו וכל מה שידרוש אתנו ומתוך שמחה וטוב לבב, ויחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", ועל מכתב זה השיב הרבי למחרת, ט' אייר תנש"א: "אזכיר על הציון ויבשר טוב". ביום שני ט"ו אייר תנש"א בסיום תפילת מנחה, אמר שיחת קודש וחילק דולרים לקהל. ולאחר מכן יצא הרבי מבית הכנסת כשבדרכו מעודד בחוזקה את שירת הקהל "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" כאשר את ר' דוד ישראל נחשון מעודד בצורה מיוחדת בהנפת ידו הק' בסיבוב שלם[15]. כמו כן לאחר תפילת מעריב באותו יום, כשיצא הרבי עודד את הקהל ששר ניגון זה בעוצמה רבה. בתקופה שלאחר מכן עד כ"ז אדר ראשון תשנ"ב היו הזדמנויות נוספות שהכרזה זו והכרזות בתוכן זהה נאמרו ונכתבו ע"י חסידי חב"ד. כך לדוגמא באירוע נשים מרכזי ומתוקשר ב770 שנערך בכ"ח טבת תשנ"ב הכריזה הרבנית סימה אשכנזי שלוש פעמים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד". כינוס זה לווה בברכות ועידודים מהרבי לפני ואחרי קיומו. גם בפני הרבי נמשכו הכרזות כאלו במידה מסויימת בתקופה זו[16], הן במכתבים וכדומה, במיוחד במכתביהן של קבוצות נשים להם השיב הרבי לחיוב ובעידוד, והן בעל פה. כך, לדוגמא, בכ"ד מנחם אב תנש"א עבר ר' משה דירז'ינסקי (מפעילי צא"ח בירושלים) ובירך את הרבי בשם לומדי השיעור הקבוע ברמב"ם בירושלים שיתקיימו ברבי כל הברכות שבתורה והכריז בקול רם: "יחי אדוננו המלך לעולם". הרבי חייך חיוך רחב ובירכו: "בשורות טובות, הצלחה רבה"[17]. תולדות תשנ"ב
בהתוועדות שהתקיימה בשנה שלאחר מכן, תשנ"ב, בשבת פרשת תולדות, התייחס הרבי לתוכנה ועניינה של ההכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם"[18] שנקראה בהפטרה בשבת הקודמת: "נצחיות מלכות דוד שנמשכה במלכות שלמה, ששלימותה ע"י המלך המשיח שהוא "מבית דוד ומזרע שלמה - שתוכנה של הכרזה זו הוא הגלות מציאותו דמלך המשיח"[19]. תשנ"גלאחר כ"ז אדר ראשון תשנ"ב בתקופה בה "חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם"[20], התחילו קהל החסידים ב-770 להכריז "יחי" בעצרות התפילה לרפואת הרבי, באירועים ובהתוועדויות וכו' ואף נקבע ריקוד "יחי" מרכזי לאחרי שירת לכה דודי במניין המרכזי ב770. בי"א בניסן תשנ"ב נערך מחוץ ל-770 כינוס לחיילי צבאות ה' שבמרכזו עמדה הכרזת יחי המלך ע"י הילדים. אחרי התקיעות ביום הראשון של ר"ה תשנ"ג שרו רק את המנגינה ללא המילים (מכיוון שהיה זה לאחר התקיעות, ואין להפסיק מתחילת התקיעות עד סיום התפילה). וביום השני כאשר נגנו לאחר התקיעות זכו לעידוד מיוחד מהרבי. בהמשך חודש תשרי תשנ"ג שרו את ה"יחי" בפני הרבי מספר פעמים והרבי עודד את הקהל. בשמחת תורה תשנ"ג, בעת ההקפות כשהילדים הכריזו זאת בפני הרבי התחיל הרבי לפתע לעודד בצורה מיוחדת ונמרצת וההכרזה הפכה לשירה שהמשיכה לזכות בעידוד מיוחד מהרבי. מאז הפכה שירת היחי לנוהג קבוע בסיום כל תפילה בה יצא הרבי לקהל כשכמעט בכל פעם עודד הרבי את השירה בתנוועות ראשו וגופו הקדושים ומספר פעמים אף בידו השמאלית. לעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת שהייתה כרוכה בעידוד זה. לקראת י' שבט תשנ"ג, תוכנן מעמד סאטלייט בו חסידי חב"ד מכל רחבי תבל יקבלו את מלכותו של הרבי כמלך המשיח בהכרזת יחי בשידור חי. לקראת מעמד זה התכוננו אנ"ש בכל רחבי תבל בהתרגשות עצומה ואף היו שכינו אותו בשם "ההכתרה"[21], אך היו שחששו שהרבי יעודד את השירה "יחי אדוננו" לעיני כל העולם, ושאלו את הרבי האם אכן כך הוא רצונו הקדוש והוא אישר זאת ואף כששאלו שיתכן שיגרם מזה נזק לחב"ד הרבי ביטל חשש זה, ואכן במעמד זה עודד הרבי את הכרזת ושירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" ומאז הפך זה למנהג קבוע אצל חסידי חב"ד ברחבי העולם שלאחר כל תפילה מכריזים שלוש פעמים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" (וכן לאחר קריאת התורה, וקודם התקיעות בראש השנה). בתאריך ו' תמוז תשנ"ד, התקיים כינוס של בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש ורבני חב"ד נוספים, בו פסקו שצריך להמשיך בהכרזה זו וכן להמשיך לכתוב אותה על גבי דף השער של שבועון כפר חב"ד[22]. בסך הכל לאורך השנים, עודד הרבי את שירת 'יחי אדוננו' בלמעלה מ-450 הזדמנויות, 417 מתוכם מתועדות בהסרטות וידאו, ולמעשה זהו הניגון שהרבי עודד אותו הכי הרבה פעמים לאורך שנות הנשיאות. ראו גםלקריאה נוספת
קישורים חיצונייםשיחות הרבי;
יחי אדוננו בעידודו של הרבי
שונות
הערות שוליים
|
