התפילה ב-770 – הבדלי גרסאות

מ שוחזר מעריכות של החשבון (שיחה) לעריכה האחרונה של קודש לנשיא הדור
תגית: שחזור
שורה 93: שורה 93:
==תפילה בימי חול==
==תפילה בימי חול==
[[הרבי]] מתפלל ב[[מנין]] שמתקיים בשעות קבועות, ובו משתתפים רבים מה[[חסידים]] וה[[תמימים]] בישיבה. מנין זה הינו המרכזי בבית הכנסת ונקרא [[המנין של הרבי]]. מלבד זאת מתקיימים מניני תפילה קטנים בחדרים הקטנים ובכל רחבי בית הכנסת בכל שעות היממה.
[[הרבי]] מתפלל ב[[מנין]] שמתקיים בשעות קבועות, ובו משתתפים רבים מה[[חסידים]] וה[[תמימים]] בישיבה. מנין זה הינו המרכזי בבית הכנסת ונקרא [[המנין של הרבי]]. מלבד זאת מתקיימים מניני תפילה קטנים בחדרים הקטנים ובכל רחבי בית הכנסת בכל שעות היממה.
*זמן תפילת [[שחרית]] היא בשעה 10 בבוקר. לאחר כניסת הרבי לתפילה.
 
בשנים האחרונות, בעת כניסת ויציאת [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] לתפילות, מנגנים 'יחי אדוננו'{{הערה|בכניסת הרבי מנגנים [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|ניגון 'יחי' במנגינת 'חיילי אדוננו']], וביציאתו מנגנים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון 'יחי' במנגינת 'זאל שוין זיין די גאולה']]. בשנים [[תשנ"ג]]-[[תשנ"ד]] היו מנגנים (בד"כ) רק בעת יציאת הרבי למרפסת בסיום התפילה, ואז הרבי היה מעודד למשך מספר דקות את השירה.}}.
*תפילת [[שחרית]] מתחילה בשעה 10 בבוקר בדיוק, לאחר כניסת הרבי לתפילה.
:בתחילת התפילה מנגנים "[[ניגון שיבנה בית המקדש|שיבנה בית המקדש]]", ב{{מונחון|יומי דפגרא|חגים חסידיים}} לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן "אל תירא" ב[[ניגון עוצו עצה]] ו"אך צדיקים" בניגון [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים]]{{הערה|נוהג זה התחיל רק בשנות הסמ"ך, לפני כן היו מנגנים בכינוסי ילדים וכד' את 'אל תירא'.}}.
:בתחילת התפילה מנגנים "[[ניגון שיבנה בית המקדש|שיבנה בית המקדש]]", ב{{מונחון|יומי דפגרא|חגים חסידיים}} לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן "אל תירא" ב[[ניגון עוצו עצה]] ו"אך צדיקים" בניגון [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים]]{{הערה|נוהג זה התחיל רק בשנות הסמ"ך, לפני כן היו מנגנים בכינוסי ילדים וכד' את 'אל תירא'.}}.
:לאחר התפילה נאמר ברבים על ידי החזן [[חת"ת|השיעור היומי בתהלים]].
:לאחר התפילה נאמר ברבים על ידי החזן [[חת"ת|השיעור היומי בתהלים]].
:לאחר מכן ילדי [[צבאות ה']] מכריזים את הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]].
:בסיום התפילה מכריז ה[[גבאי]] על זמן התפילה הבאה.
:בסיום התפילה מכריז ה[[גבאי]] על זמן התפילה הבאה.
:ה[[תמימים]] נוהגים לרקוד אחרי יציאת הרבי ולנגן [[יחי]] לזמן ארוך, ולאחרי זה את הניגונים: [[והוא גואלנו]], [[דידן נצח]], [[חי וקיים בגוף גשמי (ניגון)|חי וקיים בגוף גשמי]] ו[[בונים את הארמון (ניגון)|בונים את הארמון]].
:לאחר מכן מוכרז פתגם [[היום יום]] היומי, וקטע ב[[עניני גאולה ומשיח]]. - קטע זה היה מוכרז משנות הנו"ן עד תחילת [[חודש טבת]] [[תשפ"ד]] '''לפני''' הודעת סוף זמן התפילה הבאה.
*תפילת [[מנחה]] מתקיימת בשעה 3:15.
*תפילת [[מנחה]] מתקיימת בשעה 3:15.
:בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפילה הבאה.
:בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפילה הבאה.
שורה 134: שורה 139:


===[[שליח ציבור|בעלי תפילה]]===
===[[שליח ציבור|בעלי תפילה]]===
*הרב שמעון הרץ, ב[[קבלת שבת]] ולפעמים בשחרית של שבת
*הרב [[נחום קפלינסקי]], בעיקר בתפילת מנחה בשבת.
*הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)|מנחם מענדל רייצס]] וכן ב[[תפילת גשם]] וב[[תפילת טל]]{{הערה|באחת השנים התפלל גם בימים נוראים.}}.
*הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]], קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]] שמקורה ב'מארש' של משפ' הכט).
*הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]], קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]] שמקורה ב'מארש' של משפ' הכט).
*הרב לוי גאיער


==בימים נוראים==
==בימים נוראים==
שורה 147: שורה 156:
קודם תקיעת שופר נוהגים (החל משנת [[תשנ"ה]]) לנגן את ניגוני [[רבותינו נשיאינו]] וניגון לר' לוי יצחק ולחתום בניגון יחי.
קודם תקיעת שופר נוהגים (החל משנת [[תשנ"ה]]) לנגן את ניגוני [[רבותינו נשיאינו]] וניגון לר' לוי יצחק ולחתום בניגון יחי.


בשנת [[תשנ"ג]] לפני התקיעות, הכריז הרב [[יואל כהן]], שהיות וב[[ראש השנה]] יש את ענין [[ראש השנה#ראש השנה בחסידות|הכתרת]] [[הקדוש ברוך הוא]] למלך, ממילא מובן שזהו הזמן להכריז על [[קבלת המלכות]] של [[משיח צדקנו]], וכל הקהל הכריז [[יחי אדוננו]] שלוש פעמים{{הערה|יומן "בית רבינו שבבבל" [https://drive.google.com/file/d/1LqTj2eUdpFQ13plfs2SFIgLKdPDa1izQ/view מספר 15].}}.  
בשנת [[תשנ"ג]] לפני התקיעות, הכריז הרב [[יואל כהן]], שהיות וב[[ראש השנה]] יש את ענין [[ראש השנה#ראש השנה בחסידות|הכתרת]] [[הקדוש ברוך הוא]] למלך, ממילא מובן שזהו הזמן להכריז על [[קבלת המלכות]] של [[משיח צדקנו]], וכל הקהל הכריז [[יחי אדוננו]] שלוש פעמים{{הערה|יומן "בית רבינו שבבבל" [https://drive.google.com/file/d/1LqTj2eUdpFQ13plfs2SFIgLKdPDa1izQ/view מספר 15].}}. בשנת [[תשנ"ה]] הכריז זאת בבכיות הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]], אך לפני התפילה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] [https://drive.google.com/file/d/1DoS2xOHg7fXNFRSYke8yeOyY4Wn9buO6/view?usp=sharing גיליון מספר 7] עמוד 32.}}. החל משנת [[תשנ"ה]], מידי שנה{{הערה|מלבד שנות [[תשנ"ה]] ו[[תשפ"א]] בהן הכריז הרב [[נחמן שפירא]], ושנות [[תשנ"ח]] ו[[תשנ"ט]] שהכריז הרב ליפסקר.}} הרב [[שלמה זלמן מאיעסקי]] מקריא בקול רם מתוך שיחת [[דבר מלכות ערב ראש השנה|שיחת ערב ראש השנה תשנ"ב]]{{הערה|ההקראה היא מהשיחה במקורה ב[[אידיש]], כאן ב[[תרגום]] ל[[עברית]].}}: {{ציטוטון|שייכות של יום הדין ד[[ראש השנה]] עם [[הגאולה]] ("והצילו העדה") מודגשת גם בכך שבראש השנה היא העבודה ד[[ראש השנה#ראש השנה בחסידות|קבלת מלכותו]] יתברך, למלאות בקשתו של הקב"ה "תמליכוני עליכם" [כמו שאומרת הגמרא ב[[תלמוד בבלי]], שקשור עם [[גלות]], "במחשכים הושיבני"], אשר מלכותו יתברך קשורה ומתגלה בשלימותה ע"י [[מלך המשיח|דוד מלכא משיחא]] (שענינו [[ספירת המלכות]])}}, ומסיים בהכרזת [[יחי אדוננו]], שמהותה [[קבלת המלכות]] של [[מלך המשיח]].


===בעלי תפילה בימים נוראים===
===בעלי תפילה בימים נוראים===